משחקי לוח

Mindbug: First Contact הוא משחק קלפים לשני שחקנים שמנסה לקחת את כל מה שכיף בcollectible card games כמו Magic: The Gathering או Yu-Gi-Oh! ולזקק את זה לחוויה אחת פשוטה, חדה ומהירה. אין בו דק־בילדינג, אין קלפים נדירים שצריך לשלם עליהם סכום כסף מגוחך ואין שום אלמנט של ניהול משאבים. יש רק טקטיקה, תחכום, והרבה אינטראקציה בין שני השחקנים. מאחורי המשחק עומד בין היתר ריצ’ארד גארפילד, יוצר מג’יק, ולא קשה להרגיש את הדמיון בין Mindbug למג'יק.

הגימיק המרכזי של המשחק הוא קלפי ה־Mindbug: לכל שחקן יש שניים בלבד, וניתן להשתמש בהם כדי לגנוב יצור מהיריב בדיוק כשהוא משחק אותו. זה לא סתם גימיק לשם הגימיק, זה הלב של המשחק, אלמנט שמשפיע על כמעט כל החלטה ומהלך במשחק.

מבנה המשחק​

כל שחקן מקבל 10 קלפים אקראיים מתוך חפיסה משותפת של 48, חמישה ביד וחמישה שאותם ישלוף בהמשך. בנוסף – 2 קלפי Mindbug ו־3 נקודות חיים. כשהמטרה היא פשוטה, להוריד את היריב ל0 נקודות חיים.

בתורך, אתה עושה פעולה אחת בלבד:

או משחק קלף (אין עלות לקלפים, אפשר לשחק כל קלף שרוצים), או תוקף עם קלף שכבר נמצא על השולחן. אם היריב לא יכול או לא רוצה לחסום, הוא מאבד נקודת חיים. אם הוא חוסם, היצור בעל ערך הכוח הנמוך יותר מבין שני היצורים מובס והולך לערימת הזרוקים. יש במשחק קלפים עם מילות מפתח ויכולות מיוחדות ששוברים את הכללים הבסיסיים האלו (Sneaky, Poisonous, Tough ועוד).

חשוב לציין: אין ערבוב חוזר של הקלפים. ברגע שנגמרים עשרת הקלפים שקיבלתם בתחילת המשחק, נותר רק לתקוף, זה דוחף את המשחק לסיום מהיר ומותח.

החוקים מתאימים גם למי שלא נגעו במשחקים מהסוג הזה. כשלוש דקות של הסבר – ואתם משחקים. בלי סטאפ, בלי דק-בילדינג. זה נגיש, וזה אחד היתרונות הגדולים של המשחק.

Bluffing​

Mindbug הוא קודם כל משחק קלפים, אבל לעיתים מרגיש כמו משחק deduction. בכל תור השחקן צריך לשאול את עצמו: “אם אני אשחק את הקלף הזה – האם הוא יגנוב אותו? ואם כן, מה אני יכול לעשות לגבי זה?”

כמעט כל תור הופך לקרב מוחות קטן – bluffing, baiting, ונסיונות לגרום ליריב לבזבז את ה־Mindbugs שלו על קלפים שיש לך דרך טובה להתמודד איתם.

ממש מהנה לשחק משחקים חוזרים מול אותו יריב, נוצרת שכבה של מעיין mind game מתמשך, והבלופים הופכים להיות כלי אסטרטגי קריטי.

איזון​

חשוב להבין, לא כל הקלפים במשחק חזקים באותה מידה. חלקם חזקים כמעט תמיד, אחרים מאוד תלויי סיטואציה. וזה בסדר גמור, כי האיזון האמיתי הוא לא הכוח של הקלף, אלא היכולת של היריב לגנוב אותו.

זו הסיבה שהמשחק מרגיש כל כך מאוזן. גם אם היריב קיבל קלף חזק, יש לך דרך להתמודד איתו, בתנאי שלא בזבזת אותה קודם. התחושה היא שאתה לא רק משחק את הדק שלך, אלא גם חלק מהדק של היריב, זה מייחד את המשחק מהמתחרים שלו.

עיצוב ואווירה​

הקלפים נראים כמו פוקימונים על סטרואידים – צבעוניים, מוזרים, ועם שמות מטופשים (Gorillion, Snail Thrower, Tiger-Squirrel). זה עיצוב שלא לוקח את עצמו ברצינות.

האיכות הפיזית של הקלפים טובה, הקופסה קטנה ונוחה מאוד לנשיאה, והאסתטיקה הכללית משדרת בדיוק את מה שהמשחק מנסה להיות: קליל, מהיר, ועם הרבה אופי.

יתרונות:​

• לימוד קל וחוקי משחק פשוטים – נכנסים למשחק תוך דקות
• מהיר וקצבי – כל משחק 15–25 דקות
• עומק טקטי אמיתי שמתחבא מאחורי חוקים פשוטים
• מערכת איזון built in
• ניידות – קופסה קטנה שאפשר לקחת לכל מקום, אפס סט־אפ
• חוויה מגוונת בזכות קלפים אקראיים ושילובים חדשים

חסרונות:​

• שחקנים שמחפשים עומק מכאני או בניית דק ירגישו מוגבלים
• אחרי מספר משחקים מכובד, הסט הבסיסי עלול להרגיש רפטטיבי

הרחבות​

כל סט חדש (כמו Beyond Evolution או Future Minds) הוא סט עצמאי לגמרי, לא נדרש שיהיה לך את First Contact או כל סט אחר. First Contact הוא פשוט הסט הראשון והבסיסי ביותר.

אפשר להתחיל מכל סט, לשלב ביניהם בכל דרך, או לשחק בכל אחד כמשחק נפרד. זה שומר על המבנה הנגיש של המשחק, ומרחיב משמעותית את הגיוון. אבל זה לא נותן שום יתרון לא הוגן על היריב, שמקבל גישה לקלפים רנדומליים מאותה החפיסה שאתה מקבל ממנה קלפים רנדומליים.

סיכום​

Mindbug: First Contact הוא משחק שהפתיע אותי. לא רק בכמה שהוא מתוחכם ביחס לפשטות שלו, אלא בעיקר באיזו קלות הוא יוצר חוויה תחרותית, מצחיקה ואינטנסיבית תוך רבע שעה.

אם אתם מחפשים משחק קצר לשניים שקל ללמד, כיף לחזור אליו שוב ושוב, ועם עומק פסיכולוגי מפתיע זה המשחק הכי טוב שיצא לי לנסות.

רוצים לבדוק לפני שקונים?​

יש אפליקציה חינמית ל־iOS ולאנדרואיד עם בוט ומצב אונליין. זו דרך מעולה להכיר את המשחק לפני שרוכשים עותק.

אני מעריץ של הקומיקס The Order of the Stick כבר לא מעט שנים (והבעלים הגאה של כל החוברות המודפסות, שמי שמכיר קצת את הנושא יודע שחלקן מאוד קשות להשגה), אז כשראיתי שיצא לקומיקס משחק קופסה המבוסס עליו לא התלבטתי אפילו לרגע ומיד רכשתי אותו.

המשחק המקורי – The Order of the Sticks Adventure Game: The Dungeon of Durokan – יצא בשנת 2006, עם הרחבה בשם The Shortening בשנת 2011 (וגירסת דלוקס הכוללת אותה) ואחת נוספת בשם Sticky Shticks כחלק מקמפיין ההדפסה מחדש של הקומיקס בשנת 2012. המשחק שברשותי הוא גרסת הדלוקס עם הרחבת Sticky Shticks, והסקירה תכלול את כל ההרחבות.

על הקומיקס​

למי שאינו מכיר את הקומיקס הנפלא, The Order of the Stick התחיל כקומיקס stick figures סאטירי על מבוכים ודרקונים (הפאנל הראשון של הקומיקס הוא המעבר ממהדורה 3 למהדורה 3.5). הקומיקס צוחק לא רק על מבוכים ודרקונים כמשחק, אלא על טרופים של משחקי תפקידים, פנטזיה, מדע בדיוני וכל דבר אחר. הכתיבה שנונה וכוללת שבירת הקיר הרביעי (הדמויות מודעות לזה שהן בקומיקס, לפעמים) והגרפיקה הפשוטה מאפשרת לקומיקס לעשות דברים שהיו קשים יותר בקומיקס עם גרפיקה רצינית יותר, כמו שבירת מסגרת הקומיקס השחורה סביב הפאנלים ובדיחות על נשקים +5.

עם השנים עלילת הקומיקס הלכה והתפתחה, הסתבכה וגדלה, וכללה תמות ארוכות טווח על יחסים בין אישיים, רומנטיים, משפחתיים ושאר דרמות (כולל דמותו המדהימה של Julio Scoundrel שצוחק על כך שהוא מקווה לא לפגוש יותר את Elan לעולם, כיוון שאם זה יקרה הוא יהפוך למדריך הרוחני הקשיש שחוזר רק כדי למות, וכל הדמות שלו נראית כאילו נלקחה מאופרות סבון מבוססות שודדי הקריביים). אבל השנינות לא נעלמה מהכתיבה גם עם ההתרחקות מהמקורות, והעומק של הדמויות (כמו גם ההמשכיות שלהם והתפתחות הדמות שלהן) נשמר לאורך השנים.

מי שלא קרא – מומלץ ביותר!

עולם המשחק​

המשחק מתרחש במבוך של מכשף עתיק בשם Dorukan. למי שמכיר את הקומיקס, Dorukan היה אחד ההרפתקנים שנלחמו באותו רוע שהגיבורים של הקומיקס נלחמים נגדו כיום. הסיפור שלו מופיע בקומיקס בקצרה, אבל המבוך שהוא בנה שימש את הנבל הראשי בכל החלק הראשון של הקומיקס, והמשחק מבוסס על החלק הזה של הקומיקס.

מדובר ב-dungeon crawl שהוא סמי-קואופרטיבי. הדמויות יכולות לשתף פעולה בדברים מסוימים כמו החלפת חפצים וקרבות, אך בסופו של דבר כל דמות אוספת נקודות בשביל עצמה ובסופו של דבר יש מנצח אחד למשחק. הדמויות אף יכולות להילחם אחת בשנייה ואז לעזור אחת לשנייה בסיבוב הבא.

המשחק מכיל קריצות למעריצי הקומיקס, אבל רוב הבדיחות בו מקוריות ונכתבו עבור המשחק בלבד. רוח הקומיקס השנונה נשמרת במשחק, עם שמות אויבים כמו forgettable goblin או cowardly kobold, אשר בבירור לא נועדו שיקחו אותם ברצינות גדולה מידי. גם דמויות מוכרות שבות, כמו red cloak וכמובן הנבל הראשי, הליץ׳ Xykon, שהשתלט על המבוך.

חוקי המשחק​

החוקים של המשחק זכו לביקורות נוקשות למדי כשהוא שוחרר. המשחק נראה מסובך מידי וארוך מידי עבור משחק קומיקס קליל. עד כדי כך, שהמשחק מגיע עם חוברת קומיקס שמסבירה בצורה מקוצרת את חוקי המשחק ומוסברת על ידי הדמויות מהקומיקס בסגנון פאנל קומיקס של ממש (עם בדיחות משל עצמו, חלקן מבדרות למדי).

הדמויות​

אמנם מדובר במשחק קופסה, אך הוא לא נקרא Adventure Game ללא סיבה, שכן הוא מנסה לחקות במידה מסוימת משחק תפקידים.
שש הדמויות הראשיות מהקומיקס הן הדמויות שהשחקנים יכולים לבחור מהן:

• הלוחם בן האנוש Roy Greenhilt
• הגנבת בת האנוש Haley Starshine
• הפייטן בן האנוש Elan
• המכשף/ה האלף/ית Vaarsuvius
• הכהן הגמד Durkon Thundershirld
• הסייר בן המחצית Belkar Bitterleaf

לכל דמות יש חפיסת קלפים משל עצמה עם יכולות אשר נקראות שטיקים (אשר חבילת ההרחבה Sticky Shticks מוסיפה להן). כל דמות מתחילה עם שלושה שטיקים ולומדת עוד ככל שהיא עולה בדרגות באמצעות הבסת מפלצות. לשטיקים יש מספר מאפיינים כגון בונוס להגנה, בונוס להתקפה, טווח וכדומה. הבונוסים הם המספרים שמוסיפים לגלגול הקוביה כאשר משתמשים בשטיק במהלך קרב. חלק מהשטיקים זמינים ללא הגבלה, ואחרים דורשים מנוחה לפני שניתן להשתמש בהם שוב. כמו במשחק תפקידים, מנוחה נועדה להשיב את השימוש ביכולות ולרפא פצעים. לכל שטיק יש גם

כל שחקן משחק לא רק את הדמות שלו, אלא גם את המפלצות מולן השחקנים האחרים מתמודדים. לכל שחקן יש חפיסת אויבים ממנה הוא שולף כאשר שחקן אחר נכנס לחדר חדש (ראו ״חקירת המבוך״ בהמשך).

המשחק משתמש רק בקוביה בעלת 12 צדדים (התייחסות מבדחת למדי לאחת הבדיחות מהקומיקס המדברת על הקובייה הבודדה שרק הברברים משתמשים בה).

כאשר משחקים עם פחות משישה שחקנים, הדמויות הנותרות הופכות להיות דב״שים. הן מתקדמות במבוך כך שהן תמיד בקומה התחתונה ביותר בה יש דמות אחרת וניתן לקרוא להן לעזרה בקרב (ראה ״קרבות״ למטה).

חקירת המבוך​

במהלך המשחק הדמויות חוקרות את המבוך, אשר נבנה בצורה אקראית באמצעות קלפים. בכל פעם שדמות עוברת לחדר חדש, השחקן צריך לשלוף קלף מבוך אשר מתאר את חדרי המבוך השונים. כל חדר עשוי להכיל תיאור כלשהו אשר אומר לשחקן מה לעשות בחדר (אם יש מה לעשות). לדוגמה חדר עם אוצר עשוי לתת לשחקן לשלוף קלף אוצר עוד לפני ההיתקלות עם המפלצות שבחדר.

השחקן שיושב משמאלו אמור לשלוף אויבים עבורו מתוך חפיסת האויבים שבידו, כאשר כמות האויבים תלויה בקומת המבוך בה נמצאים (אם החדר מכיל תיאור אחר כלשהו כמות האויבים עשויה להשתנות בהתאם). כמות הקומות במבוך תלויה במספר השחקנים המשתתפים ובאורך המשחק שברצונכם לשחק ונע בין 3 ל-5 קומות (לא כולל מאורתו של Xykon שהיא קומה בפני עצמה). בכל פעם שדמות נכנסת לחדר היא תילחם באויבים, גם אם אין תיאור של אויב ספציפי בקלף החדר. חלק מהחדרים יכילו מדרגות אשר יובילו לקומה הבאה במבוך, עד אשר הדמויות מגיעות למאורתו של Xykon.

אוצר​

כל דמות מתחילה עם שלושה קלפי אוצר. קלפי אוצר עשויים להכיל יכולות נוספות עבור הדמויות (דמות ספציפית או כללית), וכן מסומנים עם תמונות של דמויות. התמונות אומרות איזו דמות אחרת מזילה ריר על האוצר. במהלך קרב ניתן לבקש עזרה של דמות אחרת בתמורה לקלף אוצר עליו אותה דמות מזילה ריר, אבל חשוב לזכור שבסוף המשחק כל קלף אוצר ברשותך עליו אתה מזיל ריר שווה נקודות, לכן כל שחקן צריך להחליט האם הוא מעוניין לתת נקודות לשחקן אחר או לא. על כל קלף אותה הדמות יכולה להופיע יותר מפעם אחת. על כל סמל של הדמות מקבלים יותר נקודות אך גם יותר עזרה במהלך הקרב (ראו ״קרבות״ למטה). אם לקלף יש יכולת מיוחדת כלשהי, הדמות יכולה להשתמש בה לפי התיאור על אותו הקלף. אך היזהרו: חלק מהאוצר עלול להיות ממולכד! לכל מלכודת יש מספר מטרה להתחמקות, טווח (על כמה חדרים המלכודת משפיעה) ומספר דמויות מושפעות (רק השולף או כל מי שבטווח).

קרבות​

הקרבות במשחק פשוטים למדי. רק השחקנים מגלגלים קוביה. לכל אויב יש תכונות דומות לשטיקים של הדמויות: התקפה, הגנה וכו׳. דמות שנכנסת לחדר מותקפת על ידי המפלצת שבחדר וצריכה להגן על עצמה. ראשית עליה לבחור שטיק להשתמש בו, לבקש עזרה במידת הצורך ואז היא תגלגל את הקוביה, תוסיף את מספר ההגנה של השטיק בו היא בוחרת להשתמש (וכן בונוס של +2 על כל סמל של הדמות על קלף האוצר שנתנה לדמות שעוזרת לה) ותנסה להוציא מעל מספר ההתקפה של המפלצת. אם היא הצליחה המפלצת מובסת והשחקן שומר את הקלף שלה. לכל מפלצת יש אינדיקציה על כמות הניסיון שהיא מעניקה וכמות האוצר שיש לה. כל שלוש נקודות ניסיון מאפשרות לדמות לרכוש שטיק נוסף.

הדמויות יכולות לבקש עזרה בקרב מכל דמות אחרת שנמצאת איתם באותה קומה. כדי לעשות זאת, הדמות צריכה להציע לדמות השנייה אוצר כלשהו עליה היא מזילה ריר.

לחלק מהמפלצות יש יכולות מיוחדות אשר מתוארות בקלף המפלצת. השחקן ששלף את המפלצת משחק אותה ובאחריותו לוודא שהיכולות המיוחדות נלקחות בחשבון במהלך הקרב. כאשר המפלצת מובסת, דמות יכולה לאסוף עד שני קלפי אוצר מתוך הקלפים שהמפלצת מפילה. אם יש יותר משני קלפים – דמויות אחרות יוכלו לאסוף את האוצר. הקלפים תמיד מונחים עם הפנים כלפי מטה כך שלא ניתן לדעת איזה אוצר אוספים.

ניתן לתקוף גם דמויות אחרות במבוך כדי לגנוב מהן אוצר, לא רק מפלצות. מפלצות תמיד תוקפות ראשונות כאשר דמות נכנסת לחדר, אך ניתן לתקוף אותן אם הדמות מתחילה את התור שלה באותו חדר כמוהן.

מאורתו של Xykon​

למאורה יש חוקים משל עצמה. כדי להיכנס למאורה הדמות צריכה מספר מינימלי של שטיקים ואוצר (אשר נקבע בתחילת המשחק לפי דמות השחקנים וגודל המבוך). למאורה יש קלפי מבוך משל עצמה ומפלצות משל עצמה אשר נשלפות מהחפיסה בנוסף לקלפי המפלצות אשר השחקנים האחרים בוחרים. אחת המפלצות במאורה תהיה הליץ׳ Xykon בכבודו ובעצמו.

כאשר הליץ׳ מובס, המבוך מתחיל להתמוטט, והדמויות מתחילות להימלט, מפילות אוצר תוך כדי עד שהן מגיעות ליציאה מהמבוך.

התרברבות​

המטרה במשחק היא היכולת להתרברב בפני הדמויות האחרות על הניצחון שלך. לשם כך עליך לאסוף נקודות התרברבות. בסוף המשחק כל שחקן מחשב את מספר נקודות ההתרברבות שלו לפי הכללים בספר החוקים (כמות האוצר עליו הדמות מזילה ריר, כמות השטיקים, האם הדמות הביסה את Xykon וכמות הדמויות שעדיין במבוך כשהדמות מצליחה להגיע ליציאה. השחקן עם מספר הנקודות הרב ביותר הוא המנצח.

מסקנות​

יחסית למשחק המבוסס על קומיקס קליל ומצחיק, המשחק מכיל מספר רב של חוקים והוא ארוך מהנדרש. הבדיחות מצחיקות והגרפיקה מבדרת, אבל לאחר משחק או שניים הן מתחילות לחזור על עצמן. האורך של המשחק היה בעיה כה גדולה כשהוא יצא, שחבילת ההרחבה שלו נקראת The Shortening והיא עוסקת בין השאר בקיצור זמן המשחק בצורה משמעותית.

לאוהבי הקומיקס המשחק יכול להיות נחמד פעם או פעמיים, אבל כנראה שלא מעבר לכך, אפילו עם חבילות ההרחבה. למרות הקומיקס המתמצת את החוקים, ישנם חוקים קטנים ומעצבנים שחייבים לקרוא בספר החוקים (לדוגמה החוקים על איסוף אוצר, כמה מותר לאסוף, אוצר שנופל ממפלצות לעומת אוצר שכבר נמצא בחדר כשהדמות מגיעה אליו וכדומה).

שווה לשחק במשחק הקופסה אפילו רק בשביל הבדיחות שנכתבו במיוחד עבורו, אבל לא מעבר לכך. מה שכן, למי שמאוד אוהב את הקומיקס מומלץ להיכנס לדמויות המוכרות והאהובות ולהמציא בדיחות משל עצמכם תוך כדי משחק (או לחזור על בדיחות מהקומיקס).

כמו רבות מהסקירות שלי עד כה, גם את Folklore: The Affliction רכשתי בקמפייין קיקסטארטר אי שם בשנת 2019. הרעיון עניין אותי – משחק קופסה שהוא למעשה משחק תפקידים! בהיותי חובב משחקי קופסה ומשחקי תפקידים, הייתי חייב להשקיע גם במשחק וגם בהרחבה. הקמפיין היה מרשים ביותר והכיל שדרוגים רבים כולל מפת בד, מיניאטורות (שהלוואתי לחבר עבור משחק מו״ד והן נגנבו יחד עם רכבו. מוסר ההשכל כאן הוא כפול: אל תשאירו ציוד מו״ד ברכב ואל תלוו מיניאטורות לאף אחד! טוב, אפשר אחת או שתיים…).

זוהי המהדורה השנייה של המשחק, אשר מכילה מספר שינויים מהמהדורה הראשונה (בעיקר באיזון הדמויות והמפלצות). במהלך הסקירה לא אכנס להבדלים בין המהדורות ואתייחס למשחק הזה כפני עצמו.

עולם המשחק​

המשחק folklore מתרחש בחבל ארץ מזרח אירופאי דמיוני בשם קרמל (Kremel). בהתאם, הוא מלא ביצורי אגדה מזרח אירופאים כמו ערפדים, אנשי זאב, רוחות רפאים, עצים רדופים, ושאר יצורי בלהות, החיים לצד האנשים המקומיים – הכפריים, העירוניים והצוענים. המפה מחולקת לאזורים ומכילה מגוון של יישובים, אתרים מיוחדים שיש לחקור, שבילים, יערות וכדומה. במהלך המשחק הדמויות ינועו על המפה כדי לחקור את העולם וישתמשו בקלפי התרחשויות כדי לבדוק באילו הרפתקאות הם יתקלו הפעם, מעין שליט מבוך כתוב עם מגוון רחב של תרחישים שמרכיבים בסופו של דבר סיפור שלם.

מבנה המשחק​

אחד הדברים המעניינים במשחק הוא שכמו משחק תפקידים, הוא לא נועד למשחק חד פעמי. התרחישים השונים מחולקים לפרקים באורך של עד שעה בממוצע שמאפשרים נקודות עצירה שונות במהלך המשחק כדי שניתן יהיה להמשיך בפעם הבאה, כאשר קמפיין שלם עשוי לקחת גם מעל ארבע שעות.

המשחק גם בנוי כמו משחק תפקידים – לכל דמות יש שבילי התקדמות המעניקים יכולות נוספות (ראה ״דמויות״, למטה), בחירות במהלך הסיפור יכולות להביא לתוצאות שונות לאורך הקמפיין וכדומה. ספר החוקים אינו משולב עם התרחישים השונים ומומלץ לא לקרוא את כולו מיד – במקום זאת יש לקרוא עד החלק שמתאר את תחילת המשחק ואז לעבור לספר התרחישים, ולשוב לספר החוקים כדי לקרוא רק את החלקים הרלוונטיים ככל שהתרחישים מתפתחים. ספר התרחישים הבסיסי מכיל 6 סיפורים, עם תרחישים נוספים ומאתגרים יותר בהרחבות השונות. הקיקסטארטר הכיל גם הרחבה שמאפשרת לשחקנים לבנות תרחישים משל עצמם, עם הוראות לגבי בניית העלילה, הדמויות, התפתחות הסיפור, איזון המפלצות וכדומה. ההרחבה הזו מקרבת את המשחק עוד יותר לעולמות משחקי התפקידים ולא רק משחקי הקופסה.

חוקי המשחק​

תרחישים​

ניתן לשחק את התרחישים השונים במספר רמות קושי אשר נקבעות בתחילת המשחק. רמות הקושי קובעות את מספר החפצים, הזהב, הידע והיכולות שהדמויות מתחילות איתן (ראה ״דמויות״, למטה). ככל שרמת הקושי עולה, המשחק קשה יותר והדמויות יתחילו עם יותר ניסיון.

התרחישים השונים מכילים משימות שיש לחקור ולבצע כדי להגן על העולם מפני הרוע ההולך ומתפשט. במהלך התרחיש אפשר לגלות מידע על ידי חקירה, פתירת שמועות וכדומה. התרחישים מחולקים לשניים או שלושה פרקים כדי לאפשר הפסקת והמשכת המשחק במספר פגישות. ניתן לשחק תרחיש אחד או יותר בכל משחק עם אותן הדמויות.

תפקידים​

בכל משחק יש שלושה תפקידים מרכזיים – שניים משתנים ואחד קבוע:

• המספר (Narrator) – זהו תפקיד קבוע (אם כי אין סיבה אמיתית שלא ניתן יהיה להחליף אותו באמצע המשחק, החוקים לא עוסקים בכך). המספר אחראי על הקראת התרחיש מהספר, הצגת הבחירות לשחקנים לפי הסיפור, וכדומה. כמובן שמומלץ לבצע את התפקיד בדרמטיות הנחוצה למשחקי תפקידים.
• המנהיג (Leader) – זהו תפקיד משתנה. המנהיג תמיד משחק ראשון בסיבוב, אחראי על התנועה על לוח המשחק והוא המחליט האחרון במצבים שבהם הקבוצה לא בטוחה מה לעשות. תפקיד המנהיג משתנה באופן תכוף למדי. אסימון המנהיג מכיל צד של יום וצד של לילה אשר מסמלים את מעבר הזמן במשחק (ויש לכך השלכות בתרחישים השונים). כאשר הקבוצה מתקדמת במפה או עוברת למשחק במפת תרחיש (ראה ״מפות״, למטה) האסימון עובר לשחקן הבא משמאל (התורות תמיד עם כיוון השעון).
• השולט (Controller) – זהו תפקיד משתנה, אשר תמיד מבוצע על ידי השחקן משמאלו של המנהיג (או לחילופין ניתן לבחור שחקן אחד קבוע). תפקידו לשלוט במפלצות על מפת התרחישים ולגלגל עבורן קוביות.

הדמויות​

משחק הבסיס מכיל שש דמויות, אם כי המספר גדל עם ההרחבות השונות: הקוסמת, הארכיאולוג, המטורף הנקמן, מגרש השדים, הטלפתית וצייד המפלצות. לכל דמות יש בחירה בפוקוס אחד מבין שניים אשר משפיעים על יכולותיה. לכל דמות יש יכולות מיוחדות משל עצמה, חלקן התחלתיות וחלקן מתקבלות עם העלייה ברמת הידע. לכל דמות יש גם ספרון וגם קלף דמות. על קלף הדמות יש מספר מאפיינים:

• חיים – נקודות הפגיעה של הדמות. כמה נזק הדמות יכולה לספוג לפני שהיא מתה. מוות לא בהכרח אומר סוף למשחק: דמות שמתה עשויה להמשיך בתור רוח (ראה ״מוות של דמויות״, למטה).
• הגנה – המספר אותו יש לעבור כדי לפגוע בדמות.
• תקיפה תוסף להתקפה של הדמות.
• תוספת נזק – התוסף לנזק שהדמות מגלגלת כאשר היא פוגעת ביריב.
• עוצמה – נקודות עוצמה משמשות להפעלת יכולות אקטיביות במהלך ההרפתקה.
• מהירות – כמה מהר הדמות נעה. כאשר הדמות היא המנהיג, זה המספר שהחבורה נעה לאורך שבילים על מפת העולם (ראה ״מפות״, למטה).
• מיומנויות – בונוס לחלק מהמיומנויות בעת הטלת קוביה (ראה ״מיומנויות״, למטה).
• ציוד התחלתי.
• ידע מיסטי – מסמל האם הדמות יכולה להשתמש בתפילות, טקסים או שניהם.
• מילות מפתח – מילים המתארות את הדמות. הדמות יכולה ללמוד רק יכולות עם מילות מפתח אשר מופיעות בדף הדמות.

ספרון הדמות מכיל את הפרטים הבאים:

• תיאור הדמות – זהו הרקע של הדמות. לדמות אין שם – השחקן צריך לבחור שם לדמותו בתחילת המשחק.
• פוקוס – בחירה בין שני פוקוסים שונים אשר מעניקים לדמות יכולות מיוחדות.
• יכולות וציוד התחלתיים.
• פעולות מיקום – יכולות שהדמות יכולה לבצע או ציוד שהיא יכולה לרכוש במקומות ספציפיים במפה.
• טבלת הידע – ככל שהדמות רוכשת יותר ידע היא מתקדמת במעלה הטבלה ובוחרת בין אפשרויות שונות.

מיומנויות​

ישנן שמונה מיומנויות במשחק; ארכיאולוגיה, מודעות, אקולוגיה, אמונה, קור רוח, כתות, דיבור ורמאות. כ לדמות מקבלת בונוס לגלגול בחלק מהמיומנויות, אך יכולה להשתמש בהן גם בלי בונוס. כאשר דמות מתבקשת לגלגל בדיקת מיומנות, היא תגלגל ק10 ותוסיף את הבונוסים שיש לה, ותנסה לעבור את מספר המטרה המופיע בבקשה. התרחיש יתאר מה עושים בהצלחה או בכישלון של גלגול המיומנות.

יכולות וציוד​

יכולות מתחלקות לשני סוגים – אקטיבית ופאסיבית – וניתן לרכוש אותן באמצעות נקודות מיומנות. יכולות אקטיביות דורשות מספר נקודות עוצמה כדי להפעילן, בעוד שיכולות פאסיביות עובדות באופן קבוע ואינן דורשות נקודות עוצמה.

לכל יכולת יש מאפיינים שונים אשר מגדירים מתי ניתן להשתמש בכיכולת, מאיזה טווח ומה העלות בנקודות עוצמה להפעילה או לרכוש אותה. לדוגמה, ליכולת ״הילה״ מופעלת פעם בקרב בעלות של נקודת עוצמה אחת, והיא מעניקה לכל הדמויות תוסף הגנה עד סוף הקרב. היכולת ״מטייל בעולם״ מעניקה לדמות +1 למהירות שלה. לכן קשה לסווג יכולות בתור ״פעולות״ – חלק מהיכולות הן פעולות ואחרות הן תוספים לדמות.

ציוד מתחלק למספר קטגוריות: מתכלים, נשקים, הגנתיים וקסומים. ההרחבות מוסיפות סוגים נוספים כגון heirlooms. חפצים מאפשרים לדמות לקבל תוספים מסוימים לפי סוג החפץ, באופן קבוע או זמני, בקרב או מחוץ לקרב וכו׳.

קסם​

הקסם מתחלק לשתי קטגוריות: תפילות או טקסים. תפילות אפדר לרכוש בכנסייה, בעוד שטקסים יש למצוא במהלך ההרפתקה. כדי להשתמש בהם יש לבצע בדיקת מיומנות כפי שמצויינת בקלף (בדרך כלל אמונה או כתות). גם תפילות וגם טקסים הם חד-פעמיים – לאחר השימוש בהם השחקן זורק את הקלף.

מפות​

המשחק מכיל שני סוגי מפות: מפת העולם ומפות תרחישים. מפת העולם היא המפה עליה החבורה נעה. בתורו של המנהיג הוא מזיז את החבורה לאורך השביל בהתאם למהירות שלו. כאשר יורדים מהשביל נעים אזור אחד בכל פעם, ללא קשר לרמת התנועה של המנהיג. כאשר התנועה מסתיימת שולפים קלף אירוע (שביל או מחוץ לשביל) ומבצעים את הנאמר בו. כאשר מדובר בהיתקלות על השביל, הקלף מכיל שני צדדים – יום לילה. יש לבחור את הצד המתאים לאסימון המנהיג. להזכירכם – אסימון המנהיג מחליף בין יום ללילה בכל פעם שהוא עובר לשחקן הבא בתור.

מפת העולם מכילה מספר יישובים בהם ניתן לבקר כדי לקבל שירותים מסוימים. גודל היישוב קובע כמה שירותים ניתן לקבל בכל ביקור. ישנם מיקומים נוספים שאינם יישובים על המפה, כל אחד מהם מכיל היתקלויות ותרחישים משלו.

תרחישים מסוימים המתוארים בספר התרחישים יוצאים לפועל ע למפות תרחישים. מפות אלו דומות למפות של משחקי תפקידים עם משבצות. כ לדמות נעה לפי רמת התנועה שלה. כל תרחיש יתאר מה יש לבצע באותו תרחיש – לבדוק שמועות, להילחם במפלצות, לחקור את האזור כדי לחפש רמזים וכדומה.

קטטות​

קטטות הן קרבות קצרים שמתנהלים ללא מפה ומתנהלים בצורה סדורה. קטטות עשויות להתרחש בהתאם לקלפי תרחיש, לדוגמה. ראשית בודקים מה גודל הקטטה: מגלגלים מספר קוביות בהתאם לכמות השחקנים כפי שמופיע על לקלף היריב. בכל קלף של יריב יש סולם אשר מציג את הבונוסים של היריבים. בכל התקפה מוצלחת של אחת הדמויות, המדד בסולם יורד והבונוסים יורדים בהתאם. כל יריב תוקף באופן כללי את כל הדמויות, אך הדמויות צריכות לבחור את מי הן תוקפות אם יש יותר מסוג אחד של יריב. כל דמות יכולה לבחור בהתקפה או במגננה (תוקפים גם במגננה אבל עם בונוס למגננה וחוסר להתקפה).

ההתקפה מתבצעת על ידי גלגול קוביית אחוזים. המטרה היא לעבור א תמספר ההגנה של היריב. אם המספר קווה או גבוה – ההתקפה פוגעת והיריב חוטף נזק לפי הכתוב בנשק + תוסף הנזק של הדמות.

ישנם חוקים נוספים הנוגעים למתקפות מיוחדות, נזק מאסיבי, מצבים של דמויות וכדומה, אך לא אכנס לכך כאן.

קרבות​

בניגוד לקטטות, קרבות מתנהלים על מפה, בדרך כלל כנגד יצור אחד שעוצמתו משתנה לפי מספר השחקנים ורמת הקושי שנבחרה למשחק. גלגול ק10 של המנהיג והיריב קובע מי משחק ראשון. כ לדמות יכולה לבצע פעולה אחת בקרב (להשתמש ביכולת, להשתמש בציוד, לנוע וכדומה). ההתקפה מתבצעת באמצעות קוביית אחוזים כמו בקטטות. לכל יריב יש רשימת יכולות שהוא יכול לבצע בקרב, כמו גם כוחות מיוחדים אשר מופעלים בגלגול 1ק10, לכל תוצאה השפעה משלה.

גם כאן יש מספר חוקים נוספים שלא אכנס אליהם, כגון טווח ראייה של דמויות, מלחמה כנגד נחילים, שימוש באש וכדומה, אך לא אכנס לכך במסגרת הסקירה הזו.

כאשר מנצחים בקרב, הדמויות מקבלות פרסים. פרס עשוי להיות ציוד, מטבעות, חפצי קסם, מלווים ורגעי סיפור (שעשויים להיות חיוביים או שליליים, מה שלא יתגלה עד נקודות מסוימות בסיפור שיגיעו בהמשך).

מוות של דמויות​

מוות של דמות הוא לא סוף המשחק. כאשר זה קורה, השחקן הופך את קלף הדמות שלו ועובר לשחק את הרוח של הדמות עד שניתן להחיות אותה אצל המרפא ביישוב. אם גם הרוח ״מתה״, הדרך היחידה להשיב את הדמות לחיים היא לקחת אותה לצוענים אשר יכולים לזמן את הרוח חזרה מלימבו.

רוחות יכולות לתקוף, אך אינן יכולות להשתמש בציוד או ביכולות של הדמות. במקום זאת יש להן כוחות משלהן.

פריטי המשחק​

ההפקה של המשחק איכותית מאוד. הקלפים עמידים והקרטונים באיכות טובה. מי שהשקיע בקיקסטארטר קיבל מפת בד ודפי דמות משודרגים מגומי שמאוד עוזרים במהלך המשחק.

האמנות במשחק מרשימה מאוד, קודרת בהתאם לתמה ובעלת אופי ייחודי. הפונט לדעתי לא מתאים כל כך לתמה, אבל זו דעה אישית. בנוסף חלק מההסברים מזכירים ספרוני הדרכה של משחקי מחשב עם אייקונים מרובעים בסגנון מיושן מעט.

מסקנות​

מי שאוהב משחקי תפקידים ומשחקי קופסה כנראה ייהנה מאוד מהמשחק הזה. קמפיין שלם עלול להיות ארוך לפי מספר השחקנים, כמות התרחישים ורמת הקושי, אבל לרוב אפשר לדעת מראש לכמה זמן משחק אפשר לצפות.

מפות הקרב והמיניאטורות מתאימות גם למשחקי תפקידים אחרים כמו מבוכים ודרקונים, מה שמעלה מאוד את הערך של המשחק בעיניי. האפשרות ליצור תרחישים משל עצמך מאוד עוזרת ב-replayability של המשחק, שגם כך מאפשר משחק של אותם תרחישים עם קבלת החלטות שונה והשגת משחק שונה מאוד.

Century: Golem Edition הוא אחד ממשחקי הקופסה האהובים עליי. מדובר במשחק שמבוסס על המשחק Century: Spice Road, ועוצב מחדש בתמה של פנטזיה וסחר בקריסטלים קסומים לצורך בניית גלמים. המשחק שייך לסדרת משחקים שיכולה לבלבל שחקנים חדשים, ולכן בסקירה הזו אדבר גם על המשחק עצמו וגם אתן הסבר קצר על הסדרה.

מדובר במשחק בניית מנוע וניהול יד, שבו מתחילים עם שני קלפי פעולה פשוטים, ומוסיפים בהדרגה קלפים שמחזקים את היכולת לסחור בקריסטלים ביעילות גבוהה יותר. ככל שהמנוע בנוי טוב יותר, כך ניתן לרכוש במהירות קלפי ניקוד יקרים יותר ולצבור נקודות בצורה יעילה יותר. בכל תור השחקן בוחר אחת מארבע פעולות: לשחק קלף פעולה, לרכוש קלף פעולה חדש, לנוח (כלומר להחזיר אליו את כל קלפי הפעולה ששיחק), או לרכוש קלף ניקוד בתמורה לקריסטלים.

קלפי הפעולה מתחלקים לשלושה סוגים עיקריים: קלפים שמייצרים קריסטלים מאפס, קלפים שמאפשרים לשדרג מספר מצומצם של קריסטלים בדרגה, וקלפים שמחליפים כמות מסוימת של קריסטלים ספציפיים בכמות אחרת של קריסטלים אחרים. הסוג האחרון הוא בעל הפוטנציאל הגבוהה ביותר, מכיוון שניתן להשתמש בו מספר פעמים באותו תור, כל עוד יש מספיק משאבים. למשל, אם קלף מאפשר להמיר ירוק וצהוב לורוד, ניתן להשתמש בו כדי להמיר 4 ירוקים ו4 צהובים ל4 ורודים, כל עוד לשחקן יש מספיק קריסטלים. הסוג הזה של הקלפים הוא גם הספציפי ביותר, כי הוא בעצם דורש שלשחקן יהיו קריסטלים מסוימים והוא יצטרך קריסטלים ספציפיים אחרים, כך שלפעמים שחקן "נתקע" עם קלף כזה שאין לו ממש צורך בו במהלך כל המשחק. קלף ששיחקת נשאר מחוץ ליד עד ש"תנוח", ואז כל הקלפים חוזרים ליד.

קלפי הפעולה החדשים נרכשים מתוך שורה פתוחה של שישה קלפים. הקלף הראשון משמאל תמיד חינמי, כל קלף מימינו עולה קריסטל אחד נוסף עבור כל קלף שנמצא לפניו. הקריסטלים הללו נשארים על הקלפים, ומי שירכוש אותם בעתיד יקבל גם את הקריסטלים שהצטברו עליהם. המכאניקה זו יוצרת מערכת החלטות מעניינות – האם לקחת כעת קלף חזק ויקר, או לחכות שהוא יתקדם ויצבור עוד קריסטלים, אבל אולי כבר ילקח לפני התור הבא שלי.

קלפי הניקוד נרכשים באמצעות קריסטלים בלבד, לכל קלף ניקוד יש קריסטלים ספציפיים שצריך בכדי לקנות אותו. ברגע נתון יש שורה של חמישה קלפי ניקוד זמינים, כאשר הקלף השמאלי ביותר מגיע עם בונוס של מטבע נחושת ששווה שלוש נקודות ניצחון, והקלף השני מגיע עם מטבע כסף ששווה נקודה אחת. כמות המטבעות מוגבלת, ולעיתים הקרב על המטבעות האחרונים הופך למאבק שמכריע את המשחק.

עיצוב והפקה​

המשחק מרשים מאוד גם מבחינה ויזואלית. האמנות עשירה ומושכת, והקריסטלים מוסיפים המון לאווירה. איכות הרכיבים גבוהה מאוד. זהו משחק שנעים להניח על השולחן וכיף להציג לאנשים שלא מכירים אותו ולראות אותם מתלהבים מהמראה שלו על השולחן.

חוויית המשחק​

Century: Golem Edition הוא משחק "סנאפי" וזורם. כל תור קצר, פשוט וברור, מה שמייצר קצב מהיר וכמעט ללא זמני המתנה. ברגע שמכירים את החוקים, משחק ממוצע הוא כ40 דקות. הוא מתאים לשניים עד חמישה שחקנים, ומרגיש טוב בכל כמות שחקנים. קל מאוד ללמד את המשחק, והוא מתאים גם לשחקנים חדשים וגם למנוסים שמחפשים חוויה קלילה שיש בה עומק אסטרטגי.

אפשר להגיד שהמשחק מתחלק לשני שלבים. בשלב הראשון כל שחקן בונה את המנוע שלו, כלומר רוכש קלפי פעולה ומנסה לבנות יד של קלפים שעובדים טוב יחד וחמתאימים זה לזה. בעייני, זהו החלק שבו מתקבלות ההחלטות האסטרטגיות המשמעותיות והקשות יותר. בשלב השני, כאשר המנוע כבר עובד, עוברים לרכישת קלפי ניקוד. בעייני הוא מעט פחות מעניין אסטרטגית אבל עדיין מהנה. בהרבה מהתורות מרגיש שאין באמת שום החלטה אמיתי לבצע, ברור מאליו מה המהלך הטוב ביותר עבור השחקן.

המעבר בין השלבים אינו מכאני או רשמי, אבל הוא מורגש היטב. אחת ההחלטות הקריטיות ביותר היא מתי להפסיק להשקיע בפיתוח של היד ולהתחיל לרוץ לנקודות. כאשר שחקן אחד מתחיל להתמקד בקלפי ניקוד, אחרים לרוב יאלצו לעקוב אחריו, כי שוק קלפי הפעולה הופך לפחות דינמי וכבר לא מתמלא בקריסטלים. חוץ מזה שאף אחד לא רוצה שיתחילו לתפוס ממנו פער.

אף על פי שיש אלמנט מסוים של מזל במשחק, בעיקר בשאלה אילו קלפים ייחשפו ומתי, עדיין מדובר במשחק מאוד מבוסס החלטות. שחקן טוב בדרך כלל ינצח, גם אם "פספס" קלף מסוים, כי הוא ידע להתאים את האסטרטגיה שלו ולמצוא פתרונות יצירתיים.

על הסדרה​

Century: Golem Edition הוא reskin של המשחק הראשון בסדרת Century – המשחק המקורי נקרא Century: Spice Road וזמין גם בעברית. לסדרה יצאו שני משחקים נוספים עם מכאניקות שונות לחלוטין: Century: Eastern Wonders, שהוא משחק pick up and deliver, ו־Century: A New World, שמבוסס על מכאניקת worker placement. המשחקים ניתנים לשילוב אחד עם השני למשחק אחד יותר מורכב, אבל אני לא שיחקתי בשילובים אז אין לי איך לפרט.

גרסת הגולם, שעליה הסקירה הזו, כוללת שלושה משחקים זהים מכאנית לסדרה המקורית, אלו פשוט reskinים:

• Century: Golem Edition הוא reskin של Century: Spice Road
• Century: Eastern Mountains הוא reskin של Century: Eastern Wonders
• Century: An Endless World הוא reskin של Century: A New World

אז מה עדיף?​

מכיוון שהמשחקים זהים מכאנית, הבחירה ביניהם היא עניין של טעם אישי. Century: Spice Road זמין בעברית וקל להשיג אותו בארץ, אבל לטעמי האמנות שלו לא מושכת. לעומת זאת, Century: Golem Edition מצטיין בעיצוב צבעוני, רכיבים יפים במיוחד ותחושה קסומה יותר. לכן אני באופן אישי ממליץ על גרסת הגולם – אבל בסופו של דבר, כל גרסה תספק את אותה חוויה מכאנית נהדרת.

בביקורת שלי על רעש! בקטקומבות, ציינתי שזה המשחק המשוחק ביותר שלנו מזה שנתיים בערך. הרשו לי לחדד: בחצי השנה האחרונה המשחק המשוחק ביותר שלנו הוא רעש בקטקומבות + ההרחבה "מאורות וחדרים אבודים", שעותק פרומו שלה הגיע אליי לאחר תלאות רבות ונסיעה בכל רחבי אירופה.

קופסת ההרחבה (וקלף הפרומו "מר שפם")

התוכן החדש
"מאורות וחדרים אבודים" מוסיף למשחק בדיוק את מה שבכותרת, שזה מאורות של מפלצות "בוס" במפת המשחק וחדרים אבודים שאנחנו רוצים להגיע אליהם אבל זה לא כל כך פשוט – וגם מכאניקה של יכולות פסיביות שהשחקנים יכולים לקבל במהלך המשחק.

כדי להשיג את המטרה הזו, מוסיפה ההרחבה 50 קלפים חדשים ו-12 אריחי מבוך (מהם 8 מכילים מאורה או חדר אבוד).

חוקים נוספים לאריחי המבוך
באריחים החדשים נוסף סוג חדש של חדר: בור קוצים, שעוצר את התנועה שלכם וגם גורם לכם נזק אלא אם תסלקו מהחפיסה שלכם (לתמיד!) את אחד הקלפים שלכם בתור זה. לפעמים זה עוזר לדחוף לבור את שכיר החרב שכבר מיצה את תפקידו, אבל לעתים תהיה לכם שליפת קלפים מדהימה ותצטרכו להתמודד עם ויתור קשה.
בנוסף יש שני סוגים חדשים של מעברים – יש מחסום עתקים, שאי אפשר לנוע דרכו אם יש לכם עתק, ויש מעבר כניסה – כאשר אתם מגלים אריח חדש באמצעות תנועה אליו, אתם חייבים לנוע במעבר הכניסה.

הנה לדוגמה אריח שבו אתם חייבים לנוע לתוך בור הקוצים:



מאורות
חלק מהאריחים החדשים מכילים מאורה של מפלצת בוס – יש 3 מאורות עם 5 בוסים (שלושת הפסלים החיים יושבים באותה מאורה). כאשר נכנס למשחק אריח כזה, המפלצת נמצאת בו והיא תישאר עד שתובס.

הקונספט מגניב מאוד. הביצוע לא מושלם בעיני – קודם כל כל, כי 3 מאורות זה בעיני לא מספיק. שנית, כי המדוזה היא היחידה שיש עונש על להכנס לחדר שלה בלי להילחם בה – בחדרים של הספינקס ושל הפסלים אפשר לעבור כל העת. שלישית ואחרונה, כי תנאי הניצחון של הבוס לא מופיעים על האריח אלא רק בדף האחרון של חוברת ההוראות, כך שאני משחק בדרך כלל כשהחוברת בהישג יד.

חדרים אבודים
בניגוד למפלצות הבוס, החדרים האבודים עובדים מושלם. יש 5 חדרים אבודים, שזה בעיני מספר מעולה (כמעט תמיד מופיע חדר כזה במשחק, אבל לא בטוח שכולם יופיעו). האריח עושה בדרך כלל שימוש חכם במעברי כניסה או במעברים חד כיווניים כדי להבטיח שהחדר האבוד שהתגלה יישאר אבוד עוד לזמן מה – הכניסה שלו רחוקה ממך, ועכשיו צריך ללכת איכשהו מסביב כדי להגיע אליו.

עובדה זו, בשילוב עם העובדה שלחלק מהחדרים האבודים יש אפקט שדורש מהשחקן להניח קוביה בחדר וכך "לחסום" שימושים נוספים בחדר, מביאים לכך שהגילוי של חדר אבוד מתחיל מירוץ, מי הראשון שיגיע לחדר וישתמש בסודותיו, קצת בדומה למירוץ אל עתק שמנמן של 17-20 נקודות.

לבסוף, החדרים האבודים (בניגוד למאורות של מפלצות הבוס) כן כוללים סימן שמזכיר מה החוקים המיוחדים של החדר. רוב החדרים ידרשו משחקן לשלם מטבעות או להקריב פרסים (נגיע אליהם מייד) ואז להניח קוביה בחדר. התמורה יכולה להיות לרכוש קלפים בחינם, לקבל עתק שיושב בחדר אחר במבוך, לקחת חפץ מהשוק, להתרפא או לגלות סוד גדול.



פרסים
הקטע החדש האחרון במשחק ההרחבה – פרסים הם קלפים שלא נכנסים לך לחפיסה אלא נשארים פתוחים על השולחן. רובם מעניקים לשחקן יכולת פסיבית כלשהי. חלקם נותנים לו משימה אישית (הקלף שווה איקס נקודות על כל קוף זהב או על כל כתר שהשגת) וכמה מהם למעשה דופקים את השחקן – יש מפלצות חדשות שמשתלם מאוד להילחם בהן אבל הן משאירות לך "פרס" מעפן שתשמח לשרוף בחדר האבוד הקרוב אליך.


(כמה פרסים נחמדים)

סיכום
ההרחבה "מאורות וחדרים אבודים" מוסיפה המון עם יחסית מעט משקל ומעט סיבוכיות. התוכן הנוסף מתקפל בקלות לתוך הקופסה הגדולה של משחק הבסיס, החוקים החדשים פשוטים, ברורים, אינטואיטיביים ורשומים ברובם על גבי האריחים החדשים במשחק.
מפלצות הבוס בעיני לא מושלמות אבל הן כן צעד בכיוון הנכון – פשוט צעד קטן מדי (המדוזה מעולה, האחרים ככה ככה). יתר התוספות – החדרים האבודים, הפרסים והמעברים המיוחדים – עושים עבודה מושלמת, ומזכים בעיני את ההרחבה בחמישה כוכבים.
אם אהבתם את משחק הבסיס, פשוט אין שום סיבה שלא תשחקו אותו עם ההרחבה הזו.

רעש! בקטקומבות הוא המשחק האחרון (2022, ועם הרחבה משנת 2025 ועוד הרחבה בצפי ל-2026) בכותר הוותיק (2016) של משחקי Clank! A Deck-building Adventure Game.
משחקים קודמים בסדרה כוללים את Clank! המקורי על שלל הרחבותיו (רובן מחליפות את המפה הסטטית של משחק הבסיס במפה סטטית אחרת), Clank in Space וכן גרסת לגסי של Acquisition Incorporated.

זוגתי הכירה רק ב-2022 את Clank! A Deck-buildimg Adventure Game המקורי, ולמרות שהיא התחברה אליו מאוד, היא קלטה מהר את הבעיות בתכנון המפה הסטטית של המשחק המקורי, שנתנו עדיפות ברורה לטקטיקות מסוימות ולכן פגעו בדינאמיות של המשחק והגבירו את הדגש על מזל ביחס לאסטרטגיה. מסיבה זו, אי אז לקראת יום ההולדת שלה לפני קצת יותר משנתיים, עשיתי מחר שוק קטן, ננעלתי על המשחק החדש ביותר בליין-אפ של הכותר, שה"קטע" שלו זה הנחת אריחים שלא קיימת במשחקים קודמים בסדרה, ורכשתי לה אותו.

בקצרה: מאז ועד היום זה המשחק שרואה אצלנו הכי הרבה שולחן.
הסקירה נכתבה על סמך עשרות – אני לא צוחק – משחקים של 2 או של 4 שחקנים.

תמה ואומנות
ברעש! בקטקומבות אנחנו משחקים פורצים נכלוליים וחסרי כבוד, אשר נכנסים למערות קבורה עתיקות מתרבות נשכחת במטרה לגנוב משם אוצרות מדהימים, לצאת החוצה, ולבלות את שארית חיינו בכבוד, יוקרה, עושר ונהנתנות.

למרבה הצער, במערות הקבורה העתיקות אורבות מפלצות וסכנות אין־ספור – ובראשן הדרקונית האל־מתה המחרידה אומברוק ווסנה.
כאשר נחקור את המבוך ונגלה את סודותיו, אנחנו עלולים להשמיע רעש! (או להפיץ אור חזק) לדוגמה בקרקושי שריון, התדרדרות אבנים, הפעלת אזעקות עתיקות, שבירת דלתות וכן הלאה – ורעש מושך את תשומת ליבם של שוכני המבוך. מי שמרעיש יותר – מגדיל את הסיכוי שיהפוך לארוחה.

רעש! הוא משחק עם הרבה הומור, שנשקף גם מהאיורים המצוינים, גם מטקסט שעל גבי הקלפים ואפילו פה ושם מהמכאניקה (כמו לשחק קלף פייטן, שעושה עוד יותר רעש כי הוא מזמר לפורץ שלכם, אבל אם תעשו עוד רעש יחד איתו זה מביא בונוס נחמד).
רבים מהקלפים מספרים סיפור קטן דרך השילוב של כותרת, איור, השפעה וטקסט קצר ומשעשע.

מטרת המשחק
תנאי הניצחון די פשוטים: המנצח הוא מי שיש לו הכי הרבה נקודות בסוף המשחק, כאשר נקודות מייצגות שכלול של מידות העושר, הכבוד והיוקרה הצפויים לפורץ שלכם.

כדי לסבך עוד יותר את העניינים, אם הפורץ שלכם לא חזר מהמעמקים עם אוצר מרשים באמת: פשוט לא יטרחו לכתוב עליו בעיתון. מהסיבה הזו הפורץ יכול לצאת מהקטקומבות רק אחרי שהוא הניח את ידיו על עתק (Artifact) אחד לפחות. כל עוד אין לכם עתק, אסור לכם לצאת מהקטקומבות.

משחקיות
חוקי המשחק זמינים בחינם באתר של Dire Wolf Digital, אבל הנה מה שחשוב לדעת:

רעש
חלק מהפעולות, הקלפים והמפלצות במשחק יגרמו לשחקנים לייצר רעש! המיוצג בקוביות עץ בצבע תואם לזה של השחקן המתאים. הקוביות מצטברות להן באזור על לוח המשחק (Clank! Area – אנחנו מכנים אותו "הקלאנקריה"), ממנו עוד יש סיכוי להוציא אותן באמצעות קלפים שונים כמו התגנבות או פעולות הסחה.

מדי פעם, כאשר יישלפו קלפים עם איור של דרקון, יתחיל המצוד. כל הקוביות שעוד ישנן בקלאנקריה יוכנסו לתוך שק בד שחור איכותי ממנו כבר אי אפשר להציל אותן. את השק ננער היטב, ואז נשלוף מתוכו מספר קוביות (תלוי כמה כועסת הדרקונית אומברוק ווסנה). אם נשלפה קוביה בצבע שלך – היא עוברת אל סרגל הבריאות של הפורץ שלך. 10 פציעות – ואתה גמור. הדרקונית נלהבת, ושחקן שהדמות שלו מתה, עובר לשלוף קוביות בכל תור עד שכולם מתו או ברחו מהקטקומבות.

במקרים מסוימים תתווסף לשק קוביה לבנה אחת או יותר (קוביות רפאים) – אם אחד כזו נשלפת, כל השחקנים סופגים נזק והקוביה חוזרת שוב לשק.


(זוגתי בכחול מובלת אל העיר הקרובה בתהלוכת ניצחון, ואני בצהוב נותרתי כמזון לדרקונית אל־מתה מחרידה)

סוגי קלפים
מלבד 10 הקלפים ההתחלתיים של כל שחקן, יש במשחק גם 3 סוגים של קלפים "מתקדמים" – מפלצות בצבע אדום, פריטים לשימוש יחיד בצבע סגול וקלפי רכישה בצבע כחול או זהוב.
כדי להביס מפלצת יש להשתמש בחרבות ולקבל את הפרס; קלפי שימוש או רכישה דורשים השקעה של מיומנות, כאשר קלפי שימוש פועלים מייד ואז נזרקים, וקלפי רכישה משתלבים בחפיסה האישית שלכם ונשארים שם לתמיד, אלא אם יש לכם דרך לסלק (Trash, בניגוד ל-Discard) את הקלף – מה שיוציא אותו מהחפיסה לצמיתות.

תורות השחקנים
השחקנים פועלים בתורות לפי סדר הכניסה למבוך ("השחקן החשאי ביותר פועל ראשון") כאשר ליתרון של מי שנכנס ראשון יש את החיסרון שיותר מפלצות יהיו מודעות לקיומו.

כל שחקן בתורו משחק את הקלפים ביד באיזה סדר שהוא רוצה. רוב הקלפים נותנים שילוב כלשהו של שלושה משאבים: תנועה אותה נשקיע בהזזה של הדמות במפה, התקפה אותה נשקיע בחיסול מפלצות, או מיומנות שהיא כוח הרכישה העיקרי שלנו לרכישת קלפים חדשים. לחלק מהקלפים השפעות נוספות.

בסיום התור הולכים הקלפים ששוחקו לערימת המשומשים שלנו, וחמישה קלפים חדשים נשלפים מהחפיסה במקומם לפני תורו של השחקן הבא. אם לא נותרו עוד קלפים לשלוף, מערבבים מחדש את ערימת המשומשים.

בניית חפיסה
כולם מתחילים את המשחק עם חפיסות זהות בנות 10 קלפים התחלתיים (שניים מהם קלפי "מעידה" מבאסים שמייצרים עוד רעש!). בהמשך המשחק, מצב זה לא יישמר.

לצד סרגלי הבריאות של השחקנים, פרושים 10 קלפים – 4 מהם אפשר למצוא במבוך בשפע והם זמינים לרכישה תמיד עד גמר המלאי (אחד מהם מפלצת שתמיד אפשר למצוא – גובלין עלוב). ששת הקלפים האחרים הם אלו שזמינים במבוכי הקטקומבות כרגע. אם אחד מהם מובס, משומש או נרכש, אז בסיום התור שולפים שוב עד שיש 6 מהם. זה השלב בו הדרקונית עשויה לתקוף (אם נשלף קלף עם איור של דרקון) או שיהיו הפתעות נוספות שרשומות על הקלף – חלקן מתרחשות פעם אחת וחלקן מתמשכות עד שהקלף הובס/שומש/נרכש (לדוגמה קלפים שכאשר הם מופיעים כל השחקנים צריכים להוסיף רעש, או שהמפה משתנה).

בניית החפיסה של המשחק מצוינת. אמנם בשלבים הראשונים של המשחק סביר שכל שחקן ינסה לרכוש את הקלף היקר ביותר מבין הקלפים הזמינים, אבל ככל שיתווספו קלפים לחפיסה שלכם, תמצאו את עצמכם עם סינגריות מעניינות, העדפות חדשות ודילמות בבניית החפיסה.

כך לדוגמה חלק מקלפי הרכישה מוגדרים כבני לוויה ויש להם סינרגיה עם בני לוויה נוספים, "רעב להרפתקה" שווה יותר נקודות אם יש לכם יותר מעתק אחד ולכן יגרום לכם להסתכן יותר בשביל אוצר נוסף, וגם יש קלפים מפתים מאוד שמייצרים קצת רעש, ואם כבר יש לכם יותר רעש מלכל יתר השחקנים – יש כמה קלפים עם סינרגיה להרעשה (כמו הפייטן שהוזכר קודם, או חליל הזהב שעוזר לאנשים רעשניים למצוא אוצרות).

לשם המחשה, רק לאחרונה שיחקתי חפיסה עם שני קלפים שמסלקים (Trash) קלפים אחרים מהחפיסה, ועד לסיום המשחק כבר רוקנתי לגמרי את החפיסה שלי מקלפים התחלתיים וגם מכמה קלפים אחרים שכבר נעשו בשלב זה של המשחק מיתרון למעמסה.



הנחת אריחים
בגדול, המכאניקה המגניבה העיקרית שמיוחדת לרעש! בקטקומבות ולא קיימת ביתר המשחקים בסדרת Clank – כאן המפה היא דינאמית ומורכבת מאריחים ריבועיים. בכל אריח יש 1–4 חדרים ויש לו 2 כניסות/יציאות בכל צלע של הריבוע.

בתחילת המשחק כל הדמויות נמצאות על אריח מלבני ראשוני. ברגע שדמות יוצאת מאריח מוכר, מניחים אריח חדש כך שצלע שלמה שלו מתחברת לאריח הקודם והדמות נעה לחדר החדש.

ארבעת האריחים הראשונים שתשלפו הם "בטוחים". אם שחקן נופל בהם, מישהו כבר יצליח לגרור החוצה את גופו המעולף יחד עם האוצרות שלו, כך שהוא כן מקבל נקודות (אבל מי שהצליח לצאת מקבל 20+ על כך שהוא אלוף!). יתר האריחים הם "המצולות", בהם יש יותר הזדמנויות ויותר סכנה. דמות שמתה במצולות נלכדה ואין מי שיושיע אותה. האוצרות שלה נשארים כולם במעמקים והניקוד של השחקן ייקבע על סמך הקלפים שרכש בלבד.

כאשר הדמות עוברת בחדרים מסוימים בקטקומבות, היא תוכל למצוא סודות, מטבעות, שיקויים, מקומות מנוחה (ריפוי), מזבחות דרך מקודשים ושווקים של העולם התחתון השוקק במעמקים – וכמובן, היא תוכל למצוא עתקים, שהם כרטיס היציאה שלה החוצה לחיים הטובים.

הקטע הזה שומר על חווית משחק דינאמית ועל התרגשות וסכנה – בכל פעם שאנחנו מניחים אריח, אנחנו מתכננים את הצעד הבא אבל גם צריכים לחשוב איך בדיוק נברח בהמשך, כאשר הדרקונית תהיה כועסת במיוחד ודמויות ימותו על ימין ועל שמאל.

כמה מכאניקות מגניבות נוספות שעובדות מצוין
במשחקים קודמים בסדרה היו מעברים חסומים עם מנעול. כדי לעבור בהם, צריך היה להשיג ערכת פריצה.
במקום ערכת כלי פריצה אינסופית, בגרסה הזו של Clank יש לכל שחקן מלאי מתכלה של מפתחות שאפשר להשתמש בהם כדי לפתוח מעברים נעולים, לשחרר אסירים או לפתוח תיבות נעולות. יש גם קלפים עם סינרגיה למכאניקות האלו, למשל קלף שנותן לך מפתח חדש או שאתה יכול לבזבז מפתח בשביל לשלוך קלף נוסף.

אסירים שהצלתם הם נחמדים במיוחד, משום שלא רק שיש להם סינרגיות עם כמה קלפים – רובם נותנים לכם משימה אישית שתהיה שווה עוד נקודות בסיום המשחק אם תצליחו לעמוד בה. להציל מכשפה זה טוב ונחמד, אבל רק אם מצאת ספר ידע נסתר, והנסיך לא ייצא מהמבוך בלי כתר. מצד שני, האסיר הרדוף נותן לך 3 נקודות ומוסיף קוביית רפאים לקלאנקריה, ובין האסירים מסתתרת צוואה של מישהו, שלא נחשבת אסיר אבל כן נותנת הנחה חד פעמית בשווקי העולם התחתון.

משך המשחק
איך זה עובד אם מספר השחקנים משתנה? זה עובד.
כאשר יש יותר שחקנים, משמע יותר תורות אבל גם יותר תחלופה של קלפים זמינים ולכן גם יותר התקפות של הדרקונית ויותר תחרות על כל אוצר – מה שבתורו מקצר את מספר התורות שכל שחקן ייקח עד לסיום המשחק. משחקים של שני שחקנים נוטים ליותר תורות לכל שחקן ולניקוד גבוה יותר.

מה עובד פחות
1. כמה קלפים בודדים (שנותנים רעש ליריבים שלך) נעשים חזקים יותר כשיש יותר שחקנים.
2. יש אלמנט של push your luck ולכן בהכרח גם יש אלמנט של מזל. לא לכולם זה מתאים באותה המידה.
3. אלמנט המזל עשוי ליצור פה ושם משחקים עם משך קצר מהמתוכנן – השיא שלנו הוא משחק קצרצר שכולם מתו במעמקים עוד כשהתגלה רק העתק הראשון.... למנצח היו 10 נקודות בלבד.
4. תורות עשויים להיות די ממושכים, במיוחד לקראת סוף המשחק כשחלק מהשחקנים שולפים פתאום חמש תנועה ושמונה התקפה.
5. הסינרגיה בין סוגי קלפים קיימת, אבל לטעמי אפשר היה לקחת אותה קדימה יותר.
6. יש עיוורי צבעים בקהל? המשחק לא ממש יודע לעזור לכם להבדיל בין הקוביות האדומות לירוקות (אם כי הדמויות כן מובחנות זו מזו! יש מיפל עם מגן וחרב, מיפל עם גרזן, מיפל עם קשת ומיפל עם מטה).
7. אתם רוצים שולחן גדול מאוד למפת האריחים המתפתחת, או שתצטרכו להגביל את כיווני זחילת המבוך שלכם כדי שלא לגלוש אל מחוץ לשולחן.

סיכום
בעיני המשחק הטוב ביותר בסדרה. 4/5, וגם יש תמיכה מתמשכת של החברה עם אפשרות להרפתקת סולו בהנחיית אפליקציה, וכאמור הרחבה מעולה ועוד אחת בדרך.

הכירו את סדרת משחקי "איש זאב ללילה אחד" באמצעות המדריך הזה - בין אם אתם משחקים בעברית או באנגלית, תמצאו כאן איזה משחק הכי מתאים לאיזה קבוצה, איזו הרחבה שווה לקנות וגם מה זמין בעברית ומה זמין באנגלית.
המדריך נכתב בעקבות השאלה של The oldman שביקש המלצות על משחקים בסדרת איש זאב ללילה אחד, ולאחר שחשבתי על זה שלמעשה יצא לי לשחק בכללללל הגרסאות של המשחק ובכמה שילובים שונים כולל משחקים של שלוש קבוצות בו-זמנית, ולמה בעצם לא לתת מדריך מקיף למתעניינים.

הגעתי לכאן בטעות, מה נושא הדיון?
נושא הדיון הוא סדרת משחקי הדדוקציה החברתית "איש זאב ללילה אחד" – One Night Ultimate של חברת Bézier Games.

טיפים כלליים עבור איש זאב ללילה אחד

הרכב קבוצה
הדבר החשוב ביותר במשחק "לילה אחד" הוא לבחור תמהיל מוצלח של תפקידים לפי מספר השחקנים, ולפי מידת הכאוטיות שאתם רוצים במשחק – בציר שבין "פתרון תעלומה בסגנון אגתה כריסטי ובין "יאללה בלגן".

ככלל, מספר הרעים צריך להיות בערך שליש ממספר השחקנים. חלק מהתפקידים עושים את החיים קשים או קלים יותר לאחת הקבוצות. לדוגמה, שני בונים חופשיים עדיפים לעיירה על פני שני כפריים רגילים. יש מלא הצעות לתמהילים מוצלחים, גם בחוברת ההוראות של כל משחק וגם באינטרנט.

אופציה נוספת היא משחק שבו יש סיכוי לרוב של הרעים, אבל עם שתיים או שלוש דמויות עיירה שגורמות לחילופי תפקידים – כך שהרעים יודעים שיש להם רוב אבל אף אחד מהם לא רוצה לקרוא להשתלט על העיירה לפני שהוא יהיה בטוח שהוא *עדיין* בקבוצת הרעים.

לשקר זה רע
טיפ מועיל נוסף, הוא שלקבוצת הרוב במשחק בדרך כלל אין שום סיבה רציונלית לשקר. זה אולי מפתה מאוד להיות הקונדסאית ולשקר שאתם כפרי עלוב, כי שמעתם שזה משחק של שקרים, אבל תחושת הבטן הזו מטעה אתכם.

אם אתם בקבוצת הטובים, ב-99% מהמקרים הדבר הנכון לעשות זה לומר את האמת (אבל לא את כולה ולא מייד בהתחלה).
לדוגמה אם אני השודד וגנבתי קלף של בונה חופשי, יש סיכוי סביר מאוד שאני בקבוצת הטובים, שהשחקן ממנו גנבתי הוא בקבוצת הטובים, ושהוא יודע מי הבונה החופשי השני שגם הוא בקבוצת הטובים. במקרה כזה עדיף לי להתחיל עם מידע חלקי, כמו "אני השודד וגנבתי קלף של מישהו מקבוצת הטובים", או "הסתכלתי בקלף של שחקן 3 ואני יכול לומר שהוא בקבוצת הטובים". כאשר שחקן כלשהו יכריז שהוא בונה חופשי, ומישהו אחר יטען שמה פתאום, הוא הבונה החופשי, השודד יידע במי לצדד ואולי בשלב זה ירצה לתת קצת יותר מידע.
מצד שני, אם אני השודד ואני פותח את המשחק בהצהרה שקרית ששחקן אחר יכול אולי לסתור, התחלתי ברגל שמאל עם מישהו אחר מהקבוצה של הטובים ועכשיו אנשי העיירה לא ידעו למי להאמין.

אבל אם אתם בצד של הרעים, אז בגדול לשקר זה הלחם והחמאה שלכם. לשקר זה רע, ואתם רעים. הפיצו תוהו ופורענות. הרעים ממילא מתחילים עם יותר מידע, ויודעים בדרך כלל מי עוד רשע.

הדמויות הכי חזקות הן אלו ששוברות בריתות
מאחר שהרעים צריכים בדרך כלל לשקר (מלבד במשחקים עם חשד לרוב של רעים), הברית ביניהם כרוכה בקשר שתיקה.
הדמויות הכי חזקות הן אלו שהופכות רשע לטוב, מה שמאפשר לו "לשפוך הכל" על הרעים ולהביא לניצחון העיירה. מהכיוון השני, רעים שיכולים להפוך טוב לרע הם חזקים פחות, כי הם מכניסים לקבוצת הרעים מישהו שאין לו מושג מי בני הברית החדשים שלו, ושלא תמיד אפשר לתווך לו שהוא החליף קבוצה (כי הרעים צריכים לשקר בדרך כלל), ולכן עלול להצביע נגד הרעים.

זכרו את סדר התורות!
בדרך כלל דמויות שמציצות בקלפים פועלות לפני דמויות שמזיזות קלפים. כדאי לזכור מי פועל מתי, כדי להבין את מסלול הטיול של קלף הזאב – מזאבה מס' 2 אל השודד, ואז בגלל הקונדסאית אל השיכור, שהכניס את קלף הזאב הזה אל קלפי המרכז ובעצם הוציא אותו מהמשחק.

אם קשה לכם לזכור את סדר הפעולות, אני מציע להניח את האסימונים של כל התפקידים בשורה סדרתית ליד קלפי המרכז.

אז יאללה, בואו נתחיל לעבור על המשחקים:

איש זאב ללילה אחד
המשחק הבסיסי, הישן והטוב.
מידת מורכבות נמוכה.
משחקיות טובה.
יכול להשתלב עם מרבית המשחקים האחרים בסדרה.

16 תפקידים, מהם 12 טובים (אבל 3 כפריים משעממים ורק 9 עם יכולות כלשהן), 3 רעים (2 אנשי זאב והמשרת האנושי שמוכן למות למענם) ו-1 עצמאי (הבורסקאי, או בתרגום הרשמי "הדכאוני") שהמשימה שלו זה למות בהצבעת היום.

מספר שחקנים: אני ממליץ לקבוצה של 6-8 שחקנים.
על הנייר 3-10. אפשרי טכנית לשחק בעד 13 שחקנים, אבל מי רוצה כל כך הרבה כפריים? הצייד פסדר כזה, אצלנו כמעט לא רואה שולחן. השיכור הוא בדיוק כמו כפרי, שגם הופך את המשחק לכאוטי יותר – כדאי להוסיף אותו במשחק של קבוצות קטנות.

מידת המורכבות שלו נמוכה, אלא אם משלבים את אחד משני התפקידים שמוכנים להתאבד (המשרת והבורסקאי), והוא נעשה מורכב ברגע שמשלבים את דופלגנגרית שמתסבכת הכל אבל גם משדרגת מאוד את המשחק בקבוצות גדולות ומנוסות.

במשחקים של 3-5 שחקנים יש סיכוי די גבוה שאף אחד מהשחקנים לא יהיה בקבוצת הרעים, או אם יש במשחק שיכור וגם קונדסאית – שמישהו יתחיל בתור איש זאב ואז יפסיק להיות כזה, ולא יהיו רעים במשחק. במצב זה צריך לא להרוג אף שחקן במשחק, אחרת כולם מפסידים ממותו של חף מפשע!

התפקידים שאני אוהב: דופלגנגר (משדרגת את המשחק!), זאבים, משרת, סהרורית, מגדת עתידות, שודד וקונדסאית.
השיכור, הבורסקאי והבונים החופשיים מתאימים אם צריך עוד שחקנים.
את מי אני שונא: שלושה כפריים.

לילה אחד והיום שאחרי
המשחק השני בסדרה, שיצא כהרחבה למשחק הראשון. מידת המורכבות שלו נמוכה יותר מההמשחק המקורי (אין "מתאבדים" או דופלגנגר) והתפקיד הכי מורכב הוא חוקר העל-טבעי. מצד שני, יש בו כמה תפקידים "שטותיים" ובמיוחד שוטה הכפר והשומר האוצרות, שבגדול לא מוסיפים למשחק כלום חוץ מכאוס – כך שהם פוגעים באלמנט הדדוקציה לטובת אלמנט הצחוקים.

יש 11 תפקידים, מהם 8 טובים ו-3 רעים, אבל 3 מהטובים ו-1 מהרעים יכולים להפוך מישהו לרשע.

מספר שחקנים: למרות שעל הנייר מדובר במשחק עצמאי ל-3-7 שחקנים, בפועל חלק מהתפקידים מנטרלים טקטיקה ובעיני לא שווה לשחק איתם בטווח הארוך. המשחק הזה עובד טוב יותר כהרחבה נטו למשחק המקורי. אני אישית אוהב לשלב את ה-revealer והמכשפה עם התפקידים של המשחק המקורי.

בעיני זה המשחק הכי חלש בסדרה כמשחק עצמאי, אבל כהרחבה לאיש זאב הבסיסי הוא אחלה ממש, במיוחד מאחר שלא מוסיף סיבוכיות.

התפקידים שאני אוהב: המכשפה ומסיר המסיכות.
זאב אלפא, זאבה מיסטית, חוקר העל-טבעי ושומר ראש הם חמודים.
את מי אני שונא: שוטה הכפר, זקיף, שומר אוצרות והזאב הישנוני – שמבאס לשחק אותם או שהם ממש באופן אקטיבי מפריעים למשחק להיות מעניין מבחינה דדוקטיבית. אולי כן תתחברו לשוטה הכפר ולשומר האוצרות כי הם עושים צחוקים. זאב ישנוני זה להיות רשע בלי אף אחד מהיתרונות, שזה גרוע בדיוק כמו להיות כפרי רגיל, וזקיף מפריע לתפקידים המעניינים לעשות דברים מעניינים כך שהוא דופק את העיירה.

ערפד בלילה אחד
בעוד שהעקרון הבסיסי של "ערפד בלילה אחד" דומה מאוד לזה של "איש זאב בלילה אחד", מדובר לראשונה במשחק שגם עומד לגמרי בפני עצמו וגם עובד כהרחבה ל"איש זאב" למשחק של עד 3 קבוצות (ערפדים ואנשי זאב הם יריבים, כידוע!).

כבר עכשיו אני אגיד ש"ערפד בלילה אחד" הוא יותר מורכב מכאנית (ולכן קשה יותר להסביר את החוקים שלו לשחקנים חדשים) ביחס ל"איש זאב" או ל"יום שאחרי". יחד עם זאת הוא לא מורכב מדי ואם השחקנים כבר מכירים את המשחקים האחרים זה יבוא להם יותר בקלות.

יש אופציה למשחק של שלוש קבוצות – יצא לי לשחק איזה איזה 4-5 פעמים וזה אחלה ממש. בהצבעה של שלב היום מחסלים שני שחקנים, כאשר אנשי הזאב רוצים לחסל לפחות ערפד אחד, הערפדים רוצים לחסל לפחות זאב אחד, ואנשי העיירה רוצים לחסל גם ערפד וגם איש זה. במצב כזה יש יותר כוח לתפקידים שהורגים עוד מישהו (הצייד מ"איש זאב", והמצורעת ולפעמים הקופידון מהמשחק הזה).
במשחק של זאבים נגד ערפדים עדיף לא לשלב תפקידים עצמאיים כמו הבורסקאי/הדכאוני.

הדרך של "ערפד" למנוע אינטרקציות משונות או בלגן מוגזם בשילוב עם קלפים משני המשחקים הקודמים בסדרה, היא באמצעות תוספת של שני אלמנטים מכאניים חדשים:

1. רוב הדמויות במשחק הזה מתעסקות באסימונים שיש לכולם, במקום בקלפים של השחקנים. קלפים כמעט לא זזים, אבל האסימונים זזים הרבה.
2. לפני שלב הלילה מתווסף שלב חדש – שלב הדמדומים (כי יש ערפדים!) ובו מתבצע עיקר האקשן של דמויות הערפדים. בסיום הדמדומים, כל השחקנים "מתעוררים" ומציצים באסימונים של עצמם, ואז מתחיל שלב הלילה (אם כי אם אתם משחקים במשחק הזה בלבד וללא משחקים נוספים בסדרה, הלילה יהיה די קצר).

במשחק הזה יש 14 תפקידים, מהם 8 טובים (אבל החקיין עלול להחליף קבוצה), 4 רעים, ו-2 בקבוצה משלהם (מתנקש ושוליית המתנקש).

רוב התפקידים דומים לאלו של "איש זאב" ושל "היום שאחרי", אבל עם טוויסט מגניב מבחינה משחקית.

למשחק הזה יש יתרון גדול שכל התפקידים טובים+, אבל חיסרון גדול שהוא באופן חד משמעי המשחק הכי מורכב בסדרה, כי צריך להתעסק גם באסימונים.

לדוגמה, במקום הבורסקאי/הדכאוני של משחק המקור, השחקן המעצבן שלא קשור לאף קבוצה הוא המתנקש. המתנקש פועל בדמדומים ונותן לשחקן אחר את אסימון המטרה. תנאי הניצחון של המתנקש זה לחסל את השחקן עם אסימון המטרה – בין אם הוא איש עיירה טוב או אחד מהרעים. זה אומר גם שניצחון של המתנקש לא "דופק" ניצחון של הערפדים או של העיירה. המתנקש תמיד ינצח עם אחד מהם.
בקבוצות גדולות אפשר להוסיף את שוליית המתנקש – שניהם יודעים מי זה מי, אבל שוליית המתנקש לא יודעת מי המטרה של המתנקש. היא רוצה לחסל את המתנקש כדי להחליף אותו.

החקיין מאזן את המורכבות: הוא דומה לדופלגנגר של משחק המקור, אבל הוא מעתיק קלף מקלפי האמצע, ולא את הקלף של שחקן אחר, כך שהוא לא צריך תור מיוחד משלו, לא יוצר אינטרקציות משונות ולא מגדיל את מספר הרשעים מעבר למקסימום האפשרי.

יש פה גם ביצוע יפה של שוברי בריתות. החלום של קופידון זה לתת אסימוני נאהבים לערפד ולבן תמותה, מה שדופק לגמרי את מערך השיקולים של הערפד המיוסר; לעומתה הסכסכנית הופכת שחקן אחד לבוגד, שכדי לנצח צריך שיהרגו מישהו אחר מהקבוצה שלו (אבל לא את עצמו). אבל אל חשש – המצורעת, הקופידון והגרמלין יבטיחו שהשחקן המסוכסך לא יספר הכל לפני שהוא בטוח במצב האסימון שלו.

מספר שחקנים: אפשר לשחק 3-10 שחקנים, אבל הוא עובד הכי טוב עם 7-8.

התפקידים שאני אוהב: החקיין (שכדאי לכם לשלב בכל משחק!), רנפילד (דומה למשרת של אנשי הזאב אבל האסימון שלו רומז לטובים מי הוא), הסכסכנית, המתנקש והשולייה, וקופידון – שהיא דמות מדהימה.
את מי אני שונא: רק את הרוזן. הוא ערפד רגיל אבל האסימון שלו חוסם שחקנים מלבצע פעולה לילית, שזה מבאס מאוד.

חייזר בלילה אחד
החייזרים באים לעיירה, והם מביאים איתם טכנולוגיה משונה. ראשית, הם יחטפו את הפרות... גם אם לא ממש ברור למה. לאחר מכן הם יבקשו שניקח אותם אל המנהיג שלנו.

במשחק הזה ישנם 13 תפקידים, מהם 4 רעים, 6 טובים, 2 עצמאיים ו-1 שהוא בגדול בעיירה אבל לפעמים מחליף קבוצה (האורקל).
זה הרכב מוטה קצת לטובת הרעים, אבל בין הרעים יש בוגד שהוא בעצם בקבוצת העיירה, ולפעמים החייזרים מסוכסכים.

החידוש המשחקי של "חייזר בלילה אחד" הוא להסתמך הרבה יותר על האפליקציה החינמית של המשחק, יותר מכל המשחקים האחרים בסדרה.
אם את יתר הסדרה אני יכול לשחק גם ללא הטלפון (אני זוכר בעל פה את רוב התפקידים, או שאפשר לסדר את האסימונים שלהם בשורה כדי לעזור לכרוז לזכור ולדעת על מי להכריז בעיניים עצומות), אז במקרה של החייזרים זה לא ממש עובד – רוב התפקידים במשחק הזה הם אדפטציה מחודשת של תפקידים מ"איש זאב" או מ"היום שאחרי" אבל עם אלמנט אקראי באפליקציה.

לדוגמה: הפרחח (Rascal) מקבל כברירת מחדל סיכוי של 40% להזיז קלפים של שחקנים כמו הקונדסאית, 30% לגנוב קלף כמו השודד או 30% לתת לשחקן אחר קלף אמצע כמו המכשפה. אפשר גם להכנס בהגדרות האפליקציה ולשנות את הסיכויים, כולל לתת לו את הפעולות של השיכור או של שוטה הכפר.

מאחר שכולם שומעים מה אמרה האפליקציה, כולם גם צריכים לזכור מה היא אמרה על הפעולה הנוכחית של הדמות ואיך זה משפיע על המשחק.

התפקידים שעובדים טוב בלי אפליקציה הם דווקא החייזרים עצמם או מי שעובד בסמיכות לחייזרים (הפרה והמנהיג) – דווקא אותם אפשר לעררב בקלות עם אחד מהמשחקים האחרים בסדרה כדי ליצור משחק של זאבים נגד חייזרים או של ערפדים נגד חייזרים. אלו אנשי העיירה של המשחק שקשה לעררב עם משחקים אחרים בסדרה, ורובם עובדים כגרסאות חלופיות לכל אנשי העיירה של המשחקים האחרים.

מלבד האלמנט של פעולה אקראית לאנשי העיירה, "חייזר בלילה אחד" מורכב פחות מ"ערפד בלילה אחד".

כן אציין שאפשר להגביר את הסיבוכיות אם מוסיפים את האורקל, שהאפליקציה תציג לה שאלה והיא צריכה לענות עליה (על ידי לחיצה על האפליקציה) כאשר לפעמים התשובה תגרום לדמות להחליף קבוצה, להזיז קלפים או להישאר ערה כל הלילה ולראות מה ככככוווולללםםםם עושים.

למרות זאת, בעיני "חייזר בלילה אחד" פחות מוצלח כמשחק העומד בפני עצמו (עדיף את איש זאב או את ערפד כי הם עקביים יותר) אלא אם אתם פה בשביל השטויות של האפליקציה ואז הוא עושה עבודה יותר טובה מ"היום שאחרי", כי כל השטויות של האפליקציה מוצלחות בהרבה מהשטויות של שומר האוצרות ושוטה הכפר.

"חייזר בלילה אחד" גם פחות מוצלח כהרחבה של המשחקים האחרים – בגלל שרוב אנשי העיירה שלו מעתיקים מאנשי עיירה במשחקים האחרים אי אפשר לערבב אותם, אלא רק את הרעים – זה בניגוד לאנשי העיירה של "ערפד בלילה אחד" שעושים דברים מקוריים עם האסימונים ולא דורכים על הבהונות של אנשי עיירה מ"איש זאב בלילה אחד".

מספר שחקנים: על הנייר 3-10, בפועל עובד יותר טוב עם 8 אבל עדיף לערבב עם אנשי העיירה של משחק אנשי הזאב ואז אפשר להגיע עד 12 שחקנים.
התפקידים שאני אוהב: לטובת "חייזר בלילה אחד" אגיד שהרשעים שלו מעולה. יש שבעה קלפים שהולכים טוב גם עם אנשי עיירה ממשחקים אחרים או עם משחק של חייזרים נגד אנשי זאב –

• שני חייזרים "רגילים"
• החייזר הסינתטי (שהוא בעצם סוג של בקבוצת העיירה – הוא רוצה למות, ואם הוא מת אז הוא והעיירה מנצחים יחד)
• החייזרים היריבים גרוב וזרב (כל אחד מהם בפני עצמו הוא חייזר בקבוצת הרעים, אבל אם שניהם במשחק אז המטרה שלהם הופכת להיות לחסל זה את זה, מה שדופק את יתר החייזרים)
• המנהיג. הוא מנהיג העיירה והחייזרים רוצים לפגוש אותו. הוא יודע מי הם אבל לא יכול להיחשף, כי אם החייזרים מזהים את המנהיג הם מנצחים אוטומטית והעיירה מפסידה.
• הפרה. לא ברור למה חייזרים תמיד חוטפים קודם את הפרה, אבל במהלך התור של החייזרים הם צריכים לסמן לפרה (אם היא במשחק) האם יושב לידה חייזר.

יתר התפקידים חמודים אבל נסמכים יותר מדי על האפליקציה, לטעמי. העיסה והקברן הם שחקנים עצמאיים – לעיסה לא אכפת מי מחוסל, כל עוד זה לא הוא עצמו או 1-3 מהשכנים שלו. הקברן לא רוצה לעבוד קשה אז הוא רוצה תמיד לחסל את אחד מהשכנים שלו.
האורקל מגניבה אם אתם רוצים שטויות, וחושף המתחזים דומה ל-revealer של "היום שאחרי" אבל עם טוויסט שהוא חושף קלפים מהאמצע, וזה די מגניב.
את מי אני שונא: שניים מאנשי העיירה בעיני לא שווים את ההתעסקות באפליקציה ועדיף להעיף את הפרחח לטובת "תפקידים אמיתיים" כמו השודד, הקונדסאית והמכשפה. כנ"ל לגבי קוראת המחשבות שהיא כמו מגדת העתידות אבל עם אקראיות במספר הקלפים שהיא מקבלת להסתכל, והאם אלו קלפים של שחקנים או מאמצע השולחן.

נבל-על בלילה אחד
מבין כל המשחקים בסדרה, זה הכי עומד בפני עצמו. מצד אחד, כל התפקידים פה מלבד אחד חופפים לתפקידים ממשחקים קודמים בסדרה (כולם מלבד "ערפד בלילה אחד") – ולא סתם תפקידים, אלא בגדול התמהיל המוצלח ביותר של התפקידים המוצלחים ביותר.

"נבל-על בלילה אחד" הוא ממש One Night Ultimate The Greatest Hits". אלבום המיטב, אם תרצו.

יש במשחק 16 תפקידים, מהם 9 בקבוצת הגיבורים, 4 נבלים, 2 עצמאיים בקבוצה משלהם (המדען המטורף והמתמחה – שרוצים לגרום למדען המטורף להיתפס) ודמות אחת שעשויה להחליף קבוצות.

בתור הרחבה, יש חיסרון שהסגנון שונה מהותית מיתר המשחקים בסדרה – גיבורי-על במקום אימה – אבל המשחק עובד בגדול כהרחבה סולידית ויחסית גיימיסטית לכל המשחקים האחרים. מצד שני אם אתם רוצים להוסיף צחוקים ושטויות, או את המורכבות הטכנית הנוספת של הערפדים עם האסימונים או השימוש באפליקציה של החייזרים, את אלו לא תמצאו כאן.

בתור משחק בסיס, זה המשחק הכי טוב בסדרה. הוא נוח למתחילים בדיוק כמו "איש זאב ללילה אחד" אבל עם יותר תפקידים טובים.

התפקידים במשחק:
איש הראי – למעשה הדופלגנגר מ"איש זאב"
הנבלים: ראוי לציין שהם פועלים במקביל, מה שמחזק אותם ביחס לאנשי הזאב.

• המפתה – בעצם זאב האלפא מ"היום שאחרי"
• ד"ר ספוילר – כמו הזאבה המיסטית מ"היום שאחרי"
• נכלוליון – הוא רשע שמציץ בקלף אחד מהאמצע.
• בריון מס' 7 – סתם רשע בלי כוחות מיוחדים.

מד-רוע – מבוססת על הפרה מ"חייזר בלילה אחד"
ילד מציק – מבוסס על The Thing That Goes Bump in the Night מ"תפקידים נוספים".
המגלה – מבוססת על מגדת העתידות מ"איש זאב בלילה אחד".
Role Retriver/כלב טוב – מבוסס על השודד.
וודו לו – מבוסס על המכשפה מ"היום שאחרי".
מחליפן – מבוסס על הקונדסאית.
נערת מודעות-עצמית – מבוססת על הסהרורית.
גברת הופכת – מבוססת על חושף המסיכות מ"היום שאחרי".
אזרח תמים – איש עיירה רגיל ומשעמם. אבל יש רק אחד כזה ולא שלושה כפריים משעממים.
המדען המטורף מבוסס על הבורסקאי/הדכאוני, אבל יש איתו בקבוצה מתמחה שעוזרת לו להיתפס. אם המתמחה לבד במשחק, היא רוצה להיתפס בעצמה.

מספר שחקנים: הכי הרבה והכי מעט בסדרה. 3-12 בלי בעיה, אם כי בדומה ליתר עובד הכי טוב בקבוצה של 7-9.
תפקידים שאני אוהב: בגדול אם כתבתי משהו טוב על תפקיד כלשהו ב"איש זאב", "היום שאחרי" או "חייזר" (ולא תלוי באפליקציה) – אז הוא כאן והוא מצוין.
את מי אני שונא: תעשו לעצמכם טובה ושחקו בלי האזרח התמים.

בונוס – גיבור-על בלילה אחד
המשחק "נבל-על בלילה אחד" יצא גם בגרסת "גיבור-על בלילה אחד" שגם היא עומדת בפני עצמה אבל בעיני קצת פחות מוצלחת.

ההבדל היחיד ביניהם, שבגרסה זו הורידו את איש הראי ואת המפתה; במקומם הכניסו את הקרנף הקופץ (מבוסס על הצייד מ"איש זאב") ואת "איש משפחה" (מבוסס על העיסה מ"חייזר בלילה אחד", וכן – זה אומר שהאפליקציה תיתן לו בכל פעם מספר שונה של שחקנים להגן עליהם).

תפקידים נוספים
לאורך השנים יצאו כמה גרסאות "מוגבלות" של תפקידים נוספים, בעיקר כתוכן נוסף לתומכים בפרויקטי מימון של החברה. בסופו של דבר, כל התפקידים הנוספים הללו רוכזו בחבילת הרחבה אחד – One Night Ultimate Bonus Roles Pack.

החבילה הזה ממש לא עומדת בפני עצמה (מבין 16 דמויות חלק "כפולות" ורק שניים "רשעים"), אלא רק כמוצר הרחבה, וגם חלק מהתפקידים בה חוזרים על עצמם כי הם גרסאות שונות של אותו תפקיד שיצא לעתים כהרחבה של "איש זאב" ולעתים כהרחבה של "נבל-על".

על כל פנים, החבילה הזו מוסיפה אפשרויות נחמדות במשחקים עם קבוצות גדולות יחסית (8 ומעלה שכזה) אבל שחלקן לא עובד טוב בקבוצות של 6 ומטה.

רוב התפקידים כאן נוצרו במקור כהרחבות של "איש זאב" ושל "היום שאחרי" – שוליית הבורסקאי עוזר לבורסקאי/לדיכאוני; המקולל מסבך את החיים של עצמו סתם בקטע לא מעניין, הדבר שמשמיע קולות בלילה "מסגיר" את עצמו לשכן, ולנסיך יש פריווילגיות שאין לכם אז אם יש נגדו רוב מי שמחוסל זה השחקן הבא בהצבעות. מלבדם יש גם שלושה תפקידים קצת משונים: הבוהה, נושא הכלים של אנשי הזאב, ורואת ההילות, שהקטע שלהם זה לבדוק תפקידים מסוימים אחרים וזה נחמד במשחק "גדול".

שלושה תפקידים קשורים ל"חייזר בלילה אחד" ועובדים עם האפליקציה: חוטף הגופות הוא כמו שודד אבל רשע ועל סטרואידים ונוסטרדמוס יכול להסתכל בקלפים של עד 3(!) שחקנים אחרים אבל עלול להחליף קבוצה לרעים (החיסרון שלו ביחס לחוקר העל-טבעי מ"היום שאחרי" זה שהוא צריך לדווח לאפליקציה האם החליף קבוצה, והיא מספרת לכולם). האמפתית בניגוד ליתר התפקידים בהרחבה היא תפקיד יחסית "שטותניקי" – בתור שלה שחקנים אחרים צריכים לבצע פעולות בעיניים עצומות, לדוגמה להצביע על מישהו אחר או לאותת אם הם בתפקיד שיכול להציץ בקלפים.

לבסוף, קיימים שישה תפקידים עבור "נבל על" – אזרח תמים נוסף, הקרנף הקופץ (בתכלס צייד), איש משפחה, השומרת (כמו שומר הראש מ"היום שאחרי"), הספוג (כמו הנסיך מההרחבה הזו ממש) ו-Windy Wendy (אפי הפכפכי?) שהיא בדיוק כמו המקולל מההרחבה הזו ממש.

בנוסף לתפקידים, יש 6 אוצרות חדשים עבור שומר האוצרות מ"היום שאחרי", שמסייעים לשלב אותו במשחקים שכוללים גם ערפדים וחייזרים.

תפקידים שאני אוהב: חוטף הגופות והתפקידים שמגלים מידע הם נחמדים במשחק עם הרבה שחקנים.
את מי אני שונא: רוב האחרים פה...

אין מי שלא מכיר את פקמן, אז לא צריך לתת הקדמה ארוכה (או הקדמה בכלל) ואפשר להסתפק בכמה fun facts לגביו, כמו העובדה שמי שעיצב והמציא את הדמות, Toru Iwatani מחברת Namco, קיבל השראה מפיצה שחסר בה משולש אחד, או העובדה שבמקור הוא היה אמור להיקרא Puck man בגלל שהצורה שלו מזכירה דיסקית הוקי (Puck), אבל ב-Namco לא רצו שאנשים יעשו משחקי מילים ויחליפו את ה-P ב-F, אז החליטו על הכתיב Pac. יש כמובן עוד הרבה מה לספר על משחק עם כזו היסטוריה, אבל אנחנו לא כאן בשביל זה, והמתעניינים יכולים לעיין בערך הוויקיפדיה של המשחק והדמות.

אז עם השנים נוצרו מספר משחקי לוח של פקמן, כמו שאפשר לראות בחיפוש ב-BoardGameGeek ואנחנו מדברים כאן על הגרסה משנת 2019 של Buffalo Games.

הדבר העיקרי שיש לי לומר על המשחק הוא שניכר שהמעצבים ממש ניסו להמיר כל אלמנט שיש בגרסה הממוחשבת לגרסת הלוח, ולדעתי הרעיונות שלהם לא רעים בכלל. ראו בהמשך.

רכיבי המשחק:
1. לוח המשחק - מורכב מארבעה חלקי פלסטיק שמתחברים זה לזה כפאזל וכמובן מהווים העתק מדוייק של המבוך המקורי של פקמן. הנקודות שפקמן אוסף במחשב מיוצגות על ידי pegs (לא יודע איך ייקראו בעברית) שלפני המשחק הראשון צריך להכניס אותם לכל החורים. קצת עבודה, אבל חד-פעמי. ל-pegs האלה יש שני מצבים: בולטים ושקועים, כך שבתחילת כל משחק צריך לדחוף אותם החוצה כדי שיבלטו, וכשפקמן "לוקח" את הנקודה, הוא דורך על ה-peg שנכנס לתוך הלוח וכך אפשר לדעת אילו נקודות פקמן כבר לקח ואילו לא. גם לסדר את ה-pegs בתחילת המשחק קצת מטריד, אבל אין ברירה ובתכל'ס, לא לוקח הרבה זמן.

2. הדמויות - דמות של פקמן ושל ארבע הרוחות (שמסתבר שיש להן שמות: בלינקי האדום, פינקי הוורוד, אינקי הכחול וקלייד הכתום).

(מתוך BoardGameGeek)

הדמויות גדולות, נראות היטב ועשויות פלסטיק איכותי. אחד הפיצ'רים שאמורים להיות מושכים (ושוב, ניכר שהמעצבים השקיעו בפרטים הקטנים) הוא שהדמות של פקמן מגיעה עם סוללה ורמקול קטן מובנה, וכאשר לוחצים אותה כלפי מטה (כלומר, כשפקמן "לוקח" נקודה), היא משמיעה את ה-waka המזוהה עם הדמות. Waka, waka, waka! הפיצ'ר הזה כמובן מובלט על גבי האריזה, כמו שאפשר לראות בתמונה למעלה.

3. סמני קרטון - אלו כוללים את הפירות שפקמן אוסף מדי פעם עבור נקודות בונוס, נקודות הכוח (power pellets), סמני רוחות שנאכלו (כחולות) אחרי שפקמן לוקח כזה power pellet, סמני עיניים שמייצגים את הרוחות אחרי שהן נאכלות, סמני פסילות ועוד.

(מתוך BoardGameGeek)

4. קוביות וקלפי משחק - הקוביות משמשות לקביעת מספר הצעדים של פקמן והקלפים משמשים לקביעת סדר התנועה של הרוחות ומספר הצעדים שכל אחת יכולה לבצע בתור (ר' בהמשך).

מהלך המשחק:
המשחק Pac-Man: The Board Game מיועד ל-2 עד 5 שחקנים, כאשר בכל סבב של המשחק, אחד השחקנים משחק את פקמן והמטרה שלו להשיג כמה שיותר נקודות, ושאר השחקנים משחקים את הרוחות והמטרה שלהן לתפוס את פקמן כמה שיותר מהר. הסבב מסתיים כאשר פקמן מסיים את כל הנקודות על הלוח או כאשר אחת הרוחות תופסת אותו. בסבב הבא, שחקן אחר ישחק את פקמן והאחרים ישחקו את הרוחות, וכן הלאה, עד שלכל אחד מהשחקנים הייתה הזדמנות לשחק את פקמן, וזה שהשיג הכי הרבה נקודות בתורו הוא המנצח במשחק. בדומה למה שכתבתי בסקירה שלי על Letters from Whitechapel, אני לא רואה איך יותר משניים משחקים את המשחק הזה מבלי להשתעמם, או במילים אחרות - המשחק הזה יכול להיות נחמד לשני שחקנים כששחקן אחד משחק את פקמן והשני משחק את כל הרוחות ואחרי זה מתחלפים, אבל ביותר משניים, כשכל שחקן שולט רק באחת הרוחות, לדעתי זה לא מעניין עבור שחקני הרוחות. מצד שני, זה אמור להיות משחק די מהיר וממילא לא כזה שמיועד ל"גיימרים כבדים" אז אולי זה לא כל כך משנה. לא יצא לי לשחק את זה בקבוצה של מבוגרים, ולילדים זה לא כל כך מפריע. מצד שני, הם גם פחות הקפידו על החוקים באופן כללי...


(מתוך BoardGameGeek)

בתחילת כל תור, השחקן שמשחק את פקמן מטיל את שלוש הקוביות והסכום המתקבל הוא מספר הצעדים שהוא יכול ללכת באותו תור. אחרי שביצע את כל המהלכים ולקח את כל הנקודות האפשריות, שחקני הרוחות שולפים קלף. אם יוצא קלף פירות מניחים את הפרי המתאים (לפי הסדר בקלף ובמשחק: דובדבנים, תות ותפוז) על נקודת ההתחלה, ופקמן יכול ללכת לקחת את הפרי כדי לקבל עליו נקודות. אם יוצא קלף רוחות, הרוחות מתחילות לצאת מהכלוב שלהן ולזוז לפי הסדר (מלמעלה למטה בקלף) ולפי מספר הצעדים שרשומים בקלף. חשוב לציין שהרוחות לא יכולות לשנות כיוון באמצע התנועה שלהן, כמו במשחק (רק כשהן מתנגשות בקיר או ברוח אחרת הן מתחילות ללכת בכיוון ההפוך. בנוסף, הדמויות של הרוחות חלולות (ללא תחתית), ולכן לא לוחצות על ה-pegs ולא מפריעות לעקוב אחר הנקודות שפקמן לוקח או לא לוקח.
אחרי שכל הרוחות זזות, פקמן מגלגל שוב את הקוביות וחוזר חלילה, עד שכאמור, או שפקמן לוקח את כל הנקודות או שאחת הרוחות תופסת אותו.

Power pellets: כאשר פקמן לוקח אחת מהנקודות המיוחדות, התור שלו נעצר, ועכשיו במשך שלושה מהלכים הוא מגלגל קוביה והולך את מספר הצעדים שהתקבל בה. אם הוא פוגש רוח במסגרת שלושת המהלכים האלו, הוא "תופס" אותה ואז קורים שני דברים: הדמות של הרוח יורדת מהלוח ומוחלפת בסמן עיניים בצבע המתאים, ופקמן מקבל סמן של רוח שנאכלה (כחולה) שנותן לו נקודות בסוף הסבב. אחרי שפקמן מסיים את שלושת המהלכים הללו, מגיע שוב תור הרוחות כרגיל. כל רוח שהפכה לעיניים חייבת לנצל את הצעדים שלה כדי לחזור לכלוב בדרך הקצרה ביותר שאפשר. כאשר היא מגיעה לכלוב, העיניים יורדות מהלוח והדמות חוזרת, ואז הרוח יכולה לחזור לנוע כרגיל ולנסות לתפוס את פקמן. ב-ד-י-ו-ק כמו במשחק!

בסוף הסבב מסכמים את הנקודות של פקמן בהתאם למפתח הבא:


אפשר לשחק את המשחק גם ב-Arcade mode, שבו לפקמן יש שלוש פסילות. חוץ מזה המשחק מתנהל כרגיל.

סיכום:
משחק חמוד וקליל, מתאים גם לילדים מגיל 5-6 בפשטות שלו, וכמובן בגימיקים הנחמדים ובעיצוב הפשוט והמושך. יכול להתאים גם כמשהו קליל למבוגרים, אבל אז כאמור, אני ממליץ בשניים כדי שזה באמת יהיה מעניין ומאתגר ולא ארוך. המשחקיות, כאמור, פשוטה וזורמת, ומעבירה היטב את חוויית משחק המחשב, וזו נקודת חוזקה של המשחק. בנוסף, יכול להיות מאתגר להצליח "לנקות את הלוח" בתור פקמן וגם לשחקן הרוחות יש על מה לחשוב, אז זה לא רק משחק לילדים. ככל ששני השחקנים "יהיו בתוך זה", זה אמור להיות יותר כיף.

קישורים:

• Amazon - ככלל המשחק לא יקר. נכון לעכשיו (דצמבר 2024) עולה $19.99.
• BoardGameGeek
• חוקי המשחק

המשחק Garden Heist (גרמנית: Garten Gauner) הוא משחק חדש (2024) של חברת Ravensburger. זהו משחק משפחתי שמיועד ל-2-4 שחקנים (בתכל'ס אפשר עד חמישה לפי החוקים, לא ברור למה על הקופסה מצויין 2-4 שחקנים) והוא פשוט ונחמד מאוד לשחק עם ילדים (לדעתי גם קבוצת מבוגרים יכולה להנות ממנו, אבל עוד לא ניסיתי).

התמה של המשחק היא רקונים (דביבונים) שמנסים להתגנב מקצה אחד של הגינה אל עבר ביתו של הגנן כדי לגנוב אוכל מפחי האשפה שבקצה השני של הגינה. בכל תור במשחק אחד השחקנים משחק את הגנן ושאר השחקנים משחקים את הדביבונים, כאשר מתור לתור השחקנים מתחלפים ביניהם בתפקיד הגנן.
בכל תור, הגנן יושב "בתוך הבית שלו" עם החלון סגור (כלומר יושב מול הבית מבלי לראות את הגינה), וכשכל השחקנים מוכנים הוא "מזניק" אותם באומרו משהו כמו: "3-2-1, למצוא מקומות מסתור!"

ואז השחקנים שמשחקים את הדביבונים צריכים לבחור מאחורי איזה מסתור להניח את הדמות שלהם.

אחרי שכולם סיימו, הגנן פותח את החלון, מסתכל דרכו (ורק דרכו!) ובוחר את אחד ממקומות המסתור.

אחד השחקנים האחרים מרים את המסתור, ואז:
1. אם מאחורי המסתור באמת היה דביבון, הדביבון חוזר להתחלה (לשורה הראשונה של מקומות המסתור, הרחוקה ביותר מהבית) והגנן מקבל אסימון שמייצג נקודה.
2. אם מאחורי המסתור לא היה דביבון, מתחילים סיבוב נוסף שמתנהל באותה צורה, ובמהלכו הדביבונים יכולים להסתתר מאחורי מקומות מסתור אחרים (ניתן לעבור לכל מסתור סמוך למסתור הנוכחי - קדימה, אחורה ולצדדים) וכך להתקרב לעבר פחי האשפה.



צריך לציין שישנם מקומות מסתור ירוקים וצהובים, כאשר אם הדביבון מסתתר מאחורי מסתור ירוק לא קורה כלום אם הוא לא מתגלה (הוא פשוט יכול להמשיך להתקדם בתור הבא לעבר פחי האשפה), אבל אם הוא הסתתר מאחורי מסתור צהוב ולא התגלה, השחקן של אותו דביבון מקבל אסימון שמייצג נקודה.

כך ממשיכים עוד סיבוב ועוד סיבוב עד שקורה אחד משני דברים:
1. אחד השחקנים צבר 5 אסימונים.
2. אחד השחקנים הגיע לפח האשפה.

אז נגמר התור, כל אחד מקבל נקודות לפי כמות האסימונים שצבר במהלך הסיבוב (אם מישהו הגיע לפחי האשפה הוא מקבל 3 נקודות בונוס), ומתחיל תור חדש, כאשר אחד השחקנים האחרים נכנס לתפקיד הגנן, ומי שהיה הגנן קודם מקבל דביבון ומשחק כמו כל השחקנים האחרים. הראשון שצובר מספיק נקודות כדי להגיע לקו הסיום, הוא המנצח.

אין המון מידע על המשחק ברשת - יש עמוד ב-BGG עם מעט תמונות וסקירה אחת מלפני מספר חודשים וללא קבצים בכלל: Garden Heist. יש גם סרטון סקירה ביוטיוב בגרמנית: את החוקים למשחק (באנגלית) אפשר למצוא באתר הבריטי של Ravensburger. אפשר לראות שם בסוף גם את הווריאנטים הקלים שמציעים למשחק (שינויים פשוטים מאוד שאין טעם לסקור כאן, אבל נחמדים ויכולים לרענן קצת את המשחק).

רשמים אישיים מהמשחק:
שיחקתי היום כמה פעמים עם הילדים (גילאי 9.5 ו-6) והם מאוד מאוד נהנו וביקשו לשחק עוד פעם ועוד פעם. הסיבות לזה הן:
1. המשחק מאוד פשוט להבנה ותפעול.
2. יש לו נוכחות שולחן מרשימה והילדים מאוד נהנו להסתכל דרך החלון לעבר הגינה.


3. גם אחרי ההתלהבות הראשונית מאיך שהמשחק נראה, עדיין אתגר אותם לנחש איפה הדביבונים מסתתרים, והם נאלצו (ולפעמים גם הצליחו) לחשוב בצורה לוגית (כמה סיבובים כבר עברו, אלימינציה של מקומות מסתור פחות סבירים וכו'). לקח להם זמן להבין שהמטרה היא בעצם להתל בגנן כמה שיותר, ושאפשר לחזור אחורה וללכת לצדדים כדי לשמור על ערפל ולא לבצע מהלכים צפויים מדי, כמו ללכת רק קדימה.

מבחינת הרכיבים, מאוד איכותיים. החלקים שצריך להרכיב כל פעם שרוצים לשחק הם עבים ונראה שיחזיקו מעמד הרבה זמן בשימוש נכון. בקופסה מגיע גם חלון נוסף, למקרה שהראשון מתבלה (הוא באמת עשוי קרטון דק יותר והוא יותר "פעיל" במשחק, מרימים ומורידים). הדביבונים הם meeples עשויים עץ, גדולים ועבים מאוד. הגרפיקה באופן כללי מאוד יפה וצבעונית. אטרקטיבית.


המחיר המומלץ לצרכן הוא 29.99 אירו (קיים באמאזון בכ-23 דולר, לא כולל דמי משלוח) - מחיר סביר ביותר ביחס למה שמקבלים. עוד אי אפשר לדעת מה אורך החיים האמיתי של המשחק, אבל העובדה שאפשר לסדר את מקומות המסתור על הלוח איך שרוצים ובכך ליצור בפועל גינה אחרת בכל פעם (למרות שאין לזה השפעה על המשחק) יכולה להאריך קצת את חיי המדף. וייתכן שגם כשנמאס, אם נותנים לו לנוח על המדף כמה שבועות ומוציאים אותו שוב, הקסם שלו חוזר, כי באמת יש לו קסם - הוא פשוט, הוא יפה והוא מאתגר.

השנה, בדרקומיני 2024, נערכה בפעם הרביעית תחרות פיתוח משחקי קופסא.
גם הפעם כמו בכל הפעמים הקודמות הוגשו לתחרות מספר דו ספרתי של משחקים שפותחו ע"י יוצרים ישראלים.
את המשחקים בחנו שלושה שופטים: קונדרה מגנוס, גילי לוי ואמרי הלפרט.

גם השנה אנחנו ממשיכים עם שני פרסים, פרס למקום הראשון בקטגוריה של משחקי גיימרים כבדים,
בנוסף לפרס עבור המקום הראשון בקטגוריה של משחקים לכל המשפחה.
השנה קיבלנו כמה משחקים או כלים ריגשיים / טיפוליים והחלטנו לתת ציון לשבח עבור אחד המשחקים בקטגוריה זו.

מקום ראשון - משחקי גיימרים:​

Book Surfers
פיתוח - ולדימיר מיטניצקי, אלכסנדר אדלסון וואדים בבין

התרשמות השופטים - משחק בניית מנוע עם תמה מקורית. השחקנים מנצלים טכנולגיה יחודית כדי להכנס לתוך עמודי הספרים מתקופת המקרא תוך כדי שימוש במשאבים ובכך לאסוף את אותם עמודים ולצבור עליהם ניקוד.
במשחק יש מנגנון מעניין של שוק המאפשר למכור משאבים ובכך להרוויח מטבעות כמו כן שחקנים אחרים יכולים לרכוש את המשאבים שהוצעו למכירה בשוק. המשחק מושקע הן ברמה הויזואלית והן ברמת חוברת החוקים המסבירה משחק מורכב בצורה טובה.

מקום ראשון - משחקי משפחות:​

Roses Red
פיתוח - עופר כהן ויובל הראל

התרשמות השופטים - משחק חמוד בו השחקנים אוספים קלפי ורדים או קלפי כלים.
כאשר אוספים את הקלפים מחזיקים את הקלף בחלקו התחתון בעזרת האצבע, לאחר מכן מסבבים את הקלפים ומסתכלים במה נגענו. מתחת לקלפי הורד יהיו קוצים שיגרמו לנו לפציעה והפחתת נקודות.
מתחת לקלפי הכלים יהיו כלים שנצבור ונשתמש בהם בהמשך כדי לשפר את מצבנו במשחק ולהגדיל את הסיכוי שלנו לניצחון. המשחק משלב אינטרקציה בין השחקנים ונכון שברובו הגדול הוא מבוסס מזל עדיין יש החלטות שצריך לקבל. התמה מאוד חזקה במשחק השחקנים מרגישים כאילו הם קוטפים ורדים וממש מרגישים את הכאב כשמסובבים את הקלף ורואים שנגענו בקוץ אחד או יותר.

ציון לשבח:​

חיבור פשוט
פיתוח - שרון ג'ורג'י

התרשמות השופטים: השנה קיבלנו כמה וכמה משחקים שנופלים בקטגוריה של משחקים ריגשיים או כלים טיפוליים. המשחקיות במשחקים אלה יחסית נמוכה ולרוב הם זקוקים לאיזה תיווך של המשחק כדי להפיק מהם את מה שהם מתכוונים שיפיקו מהם. חיבור פשוט אינו שונה, הוא יותר כלי ממשחק אבל הוא מקבל ציון לשבח בגלל כמות התוכן והצורה שבו התוכן מונגש. הוא מקבל ציון לשבח על הפקה מדהימה ופשוט על היותו מוצר טוב.

מקום שני - משחקי גיימרים:​

farmers'-fury
פיתוח - עופר כהן ויובל הראל

התרשמות השופטים - השחקנים נלחמים על שליטה בחוות ומבצעים פעולות שונות כדי לשדרג את החוות להרוויח מהם משאבים שאותם מוכרים כדי לרכוש קלפים שיעזרו לנו להתקדם במשחק.
זה משחק אסטרטגי מאוד מעניין עם הרבה אינטרציה בין השחקנים. במשחק אין מזל אבל יש קלפים שישפיעו על המשחק באופן שונה בכל משחק. במשחק מנגנון המאפשר למי שהיה תור חלש לחזור למשחק ולא ליפול מאחור לאורך כל המשחק.

מקום שני - משחקי משפחות:​

חתולים נגד דגים
פיתוח - אלון טרייטמן

התרשמות השופטים - משחק קליל מבוסס זיכרון והרבה מזל של גלגול קוביות.
קיים מנגנון לקיחת סיכונים אבל הוא קטן מדי. המשחק מעוצב יפה, מהיר ומאפשר ללמד לילדים קטנים קצת על הסתברות וחשבון פשוט.

השנה, בדרקוניקון 2023, זאת הייתה הפעם השלישית שנערכה תחרות פיתוח משחקי קופסא "אתגר בקופסא". גם הפעם כמו בכל הפעמים הקודמות הוגשו לתחרות מספר דו ספרתי של משחקים שפותחו ע"י יוצרים ישראלים.
את המשחקים בחנו שלושה שופטים: קונדרה מגנוס, גילי לוי ואמרי הלפרט.

השנה התחרות מתרחבת, מתקדמת ומחולקת לשני פרסים, פרס מקום ראשון בקטגוריה של משחק ילדים לכל המשפחה ופרס מקום ראשון בקטגוריה של משחקים מורכבים וכבדים המיועדים יותר לגיימרים.

ואם שכחתם, הנה הזוכים של 2022.

מקום ראשון - משחקי גיימרים​

Hotel Paparazzi - משחק אסטרטגי, כמעט ללא מזל המשלב מכניקה של תכנות עם מידע מוגבל.

פיתוח - עופר כהן ויובל הראל

במשחק, אנחנו צלמי פפראצי נחושים וחסרי מעצורים, מתרוצצים בין הקומות של המלון המבוקש, מפעילים קשרים, מריצים שמועות ומשתמשים בכל אמצעי אפשרי כדי לתפוס את התמונה הטובה והרווחית ביותר של אחד הסלבס השוהים במלון ולמכור אותה לצהובון היומי.
לכל שחקן חפיסת קלפים זהה ובה מספר פעולות אפשריות בכל סיבוב כל השחקנים בוחרים במקביל ובלי שיראו קלף פעולה אחד בלבד מבין הקלפים בחפיסה שלהם. לאחר מכן חושפים את כל הקלפים והשחקנים מבצעים את הפעולה של הקלף שבחרו רגע אחרי שהמלון עצמו מכניס קצת שינויים.

התרשמות השופטים - משחק אסטרטגי עם הרבה אינטראקציה בין השחקנים במאבק על הסלבס ומרחב התנועה המוגבל במלון. כל בחירה היא דילמה בין לצלם את התמונה עכשיו או לפעול כדי לשפר ולמקסם את הניקוד תוך הסתכנות באיחור המועד.
המשחק משוכלל, מכיל כמות גבוהה של מכניקות משחק שונות ומעניינות שמצליחות להשתלב יפה.
אחת מחוזקות המשחק היא הלוח האישי של כל שחקן, בו מצטברות הפעולות שעשה לפני צילום התמונה ומחזקות את דילמת תזמון התמונה.

​

בּוּוּוּוּוּ - משחק בהלה אימתני - משחק קלפים חמוד לכל המשפחה.

פיתוח - אייל אהרונוביץ

משחק שמזמין את המשפחה, הורה וילד לצחוק ולהנות מבילוי משותף העוסק בהתגברות על פחדים. במשחק אנחנו ילדים שרוצים מאוד לישון, שוכבים במיטה וסופרים כבשים לפני השינה, מקווים להצליח להרדם לפני שכל מני "מפחידונים" יופיעו ויעצרו את הספירה.
למשחק שילוב של מכאניקת ספירה יחד עם התקפות והגנות מסוג ה"קח את זה"(take that) המזכיר משחקי קלפים קלאסיים רבים (טאקי, חתולים מתפוצצים)
כל שחקן בתורו מוסיף כבשה לספירה, השחקן שיניח את הכבשה העשירית יקבל את כל הקופה, אלא אם מישהו יקדים אותו ויניח קלף הבהלה ואז הוא יהיה הזוכה בסיבוב, אבל רק אם מישהו לא יחסום את ההבהלה שלו וחוזר חלילה.
משחק קלפים קלאסי, בו צריך לשחק בחוכמה כדי לאסוף כמה שיותר קלפים אלו יהיו נקודות ניצחון בסוף המשחק.

התרשמות השופטים - המשחק פשוט זורם, כיף, מהיר, אפילו מצחיק. קל לשחק וקל להנות.
לספור ולדאוג להיות העשירי בסדר אמנם מעניק למשחק רק נגיעה של מרחב לאסטרטגיה אבל זהו רקע מספיק כדי להנות מהבלגן השינויים המהירים שמחוללות ההתקפות והחסימות ההדדיות. העיצוב הויזואלי חמוד ועובד יפה עם המכניקה הפשוטה. המגע האישי של משפחת מעצב המשחק והכוונה החינוכית החיובית גם הם קלילים ומוסיפים לערך המשחק כמנצח.

​

גומבי - הכפתור הקטן שמסובב את העולם.

פיתוח - ליפמן מדע וטכנולוגיה בע״מ

כמו בכל שנה אנחנו השופטים מחפשים ומציינים בציון לשבח משחקים שאומנם לא ניצחו בתחרות אבל הפתיעו אותנו לטובה. זה יכול בזכות תמה יחודית, מכניקה מקורית, עיצוב מדהים או כמו במקרה של גומבי רכיב ייחודי ומקורי שלא ראינו עדיין.
גומבי הוא רכיב אלקטרוני דמוי מטבע שאפשר להטיל באוויר, בסוף ההטלה גומבי יראה על מסך קטן בדיוק כמה סיבובים עשה באוויר.
מספר מצבי פעולה: ספירה אחת, ספירה מצטברת, ספירה לאחור ומספר רנדומלי
משמשים כבסיס למגוון רחב של אתגרי קואורדינציה.

התרשמות השופטים: רכיב זה יכול לשמש כמנוע במשחקים שונים ומגוונים ולהוסיף מימד נוסף למשחקים.
ותודה לשופטים ולאמרי הלפרט, מארגן התחרות.

השנה, בדרקוניקון 2022, זאת הייתה הפעם השניה שנערכה תחרות פיתוח משחקי קופסא "אתגר בקופסא". לתחרות הוגשו עשרה משחקים שונים, יצירתיים ומקוריים.
את המשחקים בחנו ארבעה שופטים: קונדרה מגנוס, גילי לוי, אבי מרק ואמרי הלפרט.

ואם שכחתם, הנה הזוכים של 2021.

מקום ראשון: Nice Shop​

משחק שליטה אזורית משולב עם משחק מניות.
פיתוח - עופר כהן ויובל הראל
השחקנים משחקים יועצים למשפחות פשע המתקיימות מגביית דמי חסות מחנויות. במהלך שמונה תורות, השחקנים מנסים להגדיל את השפעתם בכל משפחה, להגדיל את השפעת המשפחה בעיר עצמה ולהפעיל את המשטרה על מנת לפגוע במשפחות יריבות. בסוף המשחק, השחקן שצבר הכי הרבה כסף מוכרז ליועץ הממולח ביותר ומנצח במשחק.
התרשמות השופטים - משחק שבו כל השחקנים משפיעים על המפה המרכזית ומקבלים נקודות על פי אותה מפה לפי מדד אישי של כל שחקן כאשר המדד האישי מושפע מהמדד של השחקנים היריבים. משחק עם הרבה החלטות שצריך לקבל, הרבה אינטראקציה בין השחקנים, והוא מרגיש מאוד מאוזן למרות כמות המידע וכמות הפעולות שאפשר לבצע. זה משחק מסוג המשחקים שאחרי המשחק הראשון כולם ירצו משחק נוסף וכולם כנראה ישנו את האסטרטגיה ואת שיטת המשחק שלהם.

ציון לשבח: מי החפרפרת​

משחק זיכרון ב-18 קלפים.
פיתוח - דניאל אילוז
מי החפרפרת הינו משחק זיכרון המורכב מ-18 קלפים, בכל משחק החפרפרת מחופשת לחיה אחרת ואתם אלה שצריכים למצוא אותה.
התרשמות השופטים - מדהים לראות איך אפשר לקחת מכניקה כל כך בסיסית כמו זיכרון ו-18 קלפים בלבד וליצור משחק מהנה ומאתגר, שלא מרגיש בשום צורה כמו משחקי הזיכרון הקיימים. מי החפרפרת הוא דוגמה לכך שתמיד אפשר בצורה יצירתית לקחת משהו קיים ונפוץ ולהפוך אותו למשהו חדש.

קרב תרנגולות - משחק קלפים אסטרטגי.​

פיתוח והפקה - צוות גולה (גליה ודניאל פנחסי) עיצוב ואיור - גליה פנחסי
משחק קלפים לכל המשפחה בו כל שחקן הופך לרגע לחוואי עם מטרה ברורה לבנות את הלולים עם התרנגולות הכי חזקות, להילחם בלולים אחרים ולהפוך להיות החוואי עם הכי חזק.
התרשמות השופטים: המשחק מבוסס על המכניקה הבסיסית ביותר בעולם משחקי הקלפים, מלחמה.
אבל הוא לוקח את זה לרמה אחרת לגמרי של אסטרטגיה, כיף, אקשן קצת כמו שיש במשחק חתולים מתפוצצים וכל זה בעיצוב מדהים כמו כל המשחקים שגליה מעצבת.