משחקי לוח

לגו היא אחת מחברות המשחקים החזקות בעולם המערבי. מה שהתחיל כמשחק הרכבה פשוט הלך והשתכלל עם השנים, סיפח שיתופי פעולה עם עוד ועוד מותגים שונים, מוציא כבר שנים משחקי פלטפורמה למחשב ולקונסולות, ובשנים האחרונות גם נושא סדרות טלוויזיה ואפילו סדרת סרטים מצליחה (והמקום היחיד שבו תמצאו את באטמן, גנדלף והאן סולו בכפיפה אחת). בשנת היובל למשחק "מבוכים ודרקונים", התקיים שת"פ של לגו גם עם משחק התפקידים בסט עתיר קריצות למבוכים ודרקונים כולל הרפתקה (לא לגמרי נאמנה לרוח המשחק...) לשחקנים צעירים.

בשנה שעברה לגו נכנסה לעולם חדש כאשר השיקה את מה שלמיטב ידיעתי הוא משחק הלוח הראשון של לגו – ארמון הקופים.

האם זה שילוב לא-קדוש של מותג מצליח ויקר עם משחק פשטני של בניית מנוע והשתלטות על שטח? כן.
האם זה בכל זאת משחק מוצלח? בהחלט.
האם הוא חובה על המדף של חובבי לגו באשר הם? כלל וכלל לא, אבל בכל זאת כדאי לכם לבדוק אותו!



ובהרחבה:
ב"ארמון הקופים", השחקנים בונים ביחד ארמון עתיק שהג'ונגל השתלט עליו. כל שחקן בתורו בונה חלק מהארמון באמצעות לבני לגו סטנדרטיות (קוביות של 1×1, עמודים של 1×3 וקשתות של 4×1) כאשר הוא חייב להתחיל מקרקע הג'ונגל ולטפס משם.
ככל שהתוספת החדשה של שחקן לארמון גבוהה יותר, כך הוא יזכה ביותר "כוח קנייה" כדי לרכוש באמצעותו קלפים בתור זה.
ברכישת קלף, השחקן זוכה מייד בכמה לבני לגו כפי שרשום על הקלף, ואז מוסיף את הקלף ל"מנוע" שלו שמפיק לבני לגו נוספות מדי תור.

פשוט, אבל אלגנטי.

תכנון המשחק הוא כזה שיש לשחקנים אינטרס לבנות את התוספות שלהם לארמון על גבי המבנה הקיים, בכל פעם מכיוון אחר, כדי שיוכלו להגיע גבוה יותר עם כמה שפחות לבנים.
בנוסף, בסיום כל תוספת לארמון השחקן חייב להוסיף "קישוט" (עלים כהים, עלים בהירים או במבוק, והחוקים מאוד ברורים איזה חלק יש להוסיף בכל פעם) מה שגורם לארמון לצמוח אורגנית ולהפוך ליצירת לגו חדשה בכל פעם.

אה, וגם יש קוף שמטייל עליה (ומאפשר לכם לחסום את הבנייה של שחקנים אחרים, אם תתכננו טוב את הבנייה שלכם) וקלפי משימה שהשחקנים חוטפים זה מזה כאשר הם מזיזים את הקוף.

חשוב לציין שאין במשחק מידע מוסתר – הכל גלוי. גם הארמון המשותף שעליו בונים כולם והלוח שאפשר וכדאי לסובב כדי לבחון מכיוונים שונים לפני פעולה; גם הקלפים של כל שחקן וגם הקלפים הזמינים לרכישה או קלפי המשימה שאפשר לחטוף.

הקלפים ללא טקסט, כך שאם מכירים את ההוראות, אין צורך לדעת אנגלית כדי לשחק.

סיום המשחק
המשחק מסתיים בסוף הסיבוב לאחר שאחד השחקנים צריך היה לקחת לבנה מסוימת מהבנק אך היא אזלה כבר.

עם סיום המשחק, סופרים נקודות לפי הבננות על הקלפים שרכשו השחקנים, וכן קלפי המשימה.

וריאציות
למשחק יש גם "חוקים מתקדמים", עם צפרדע לגו ופרפר לגו. אלו לא מוסיפים הרבה למורכבות של המשחק, אבל הם חוסמים את נתיבי הבנייה של שחקנים אחרים.
הם נותנים יותר שליטה בחסימת בנייה מאשר הקוף שבחוקי הבסיס, אבל הפרפר חוסם רק את הנקודה הגבוהה ביותר בארמון והצפרדע רק את הנקודה הנמוכה, מה שמאלץ את כולם להרחיב את הארמון לכל הכיוונים וגורם – לפחות בעיני – ליצירה אורגנית של ארמון מושקע ויפה בהרבה.

סיכום
לגו ארמון הקופים הוא משחק מושלם לכל משפחה חובבת לגו, וכמו סט לגו קלאסי הוא מתגמל חשיבה יצירתית עם הכלים שברשותנו.
למרות זאת, החוקים פשטניים (ובלגו כמו בלגו: המחיר יחסית גבוה) כך שאם אתם מחפשים טקטיקה מורכבת, גלגולי קוביה מלחיצים או אקשן מהיר, לא בטוח שזה המשחק בשבילכם. אני בכל זאת ממליץ לפחות להעיף בו מבט. אולי... תתחברו

סך הכל 4 כוכבים.

הרבה זמן חיפשתי משחק קלפים שירגיש כמו Magic אבל בלי הצורך לשעבד את החשבון בנק שלי. אני גם פחות אוהב את הרעיון של קניית חפיסות קלפים כדי לשדרג את החפיסה ואת היכולות שלך. אני מעדיף משהו מובנה, שהכל מגיע בקופסה אחת. לפני כמה שנים עיני צדה את Hero Realms והחלטתי לתת לו צ'אנס. וממש לא התאכזבתי! זה הפך להיות אחד המשחקים הכי משוחקים שיש לי באוסף (יחד עם הילדים, מאז שהם די קטנים ועד היום).

אז מה זה בעצם Hero Realms? מדובר במשחק קלפים תחרותי שמתרחש בעולם פנטזיה, שבו כל שחקן מתחיל עם חפיסה של 10 קלפים בסיסיים, זהים בין כל השחקנים. מטרת המשחק היא להביס את היריב ולהוריד לו את נק' החיים ל-0 וזה נעשה על ידי רכישת קלפים מהשוק ובניית חפיסה קטלנית יותר ויותר.

איך המשחק מתנהל בפועל​

כל שחקן מתחיל עם 50 נקודות חיים ו-10 קלפים פשוטים- מטבעות זהב, פגיון וחרב קצרה. במרכז מונח "שוק" עם חמישה קלפים פתוחים + קלף "אבן חן" שנותן 2 מטבעות זהב (תמיד זמין לקנייה). בתור שלך אתה משחק את כל הקלפים שביד שלך. כל מטבעות הזהב שמופיעים על הקלפים ששיחקת נצברים ל"מאגר" זהב וכל סימני הנזק שמופיעים על הקלפים נצברים ל"מאגר" הנזק. אתה משתמש בזהב לקנות קלפים חדשים לשיפור החפיסה, ואילו הנזק משמש כדי לתקוף את היריב או את ה"שומרים" שלו (ניתן לחלק את הנזק כפי שרוצים).

בשוק ישנם קלפים שנותנים עוד כסף, יש כאלה שנותנים יותר נזק, יש כאלה שכשמשחקים אותם מאפשרים לשלוף קלפים נוספים או אפילו גורמים ליריב להשליך קלפים מהיד שלו. יש קלפי "אלופים" (Champions) שמגנים עליך ויש אפילו כאלה שנשארים על השולחן ועושים נזק קבוע כל תור – הכל תלוי מה הצלחת לקנות.
מהלך התור ב Hero Realms מאוד פשוט:

• שולף חמישה קלפים
• משחק את כולם
• משתמש בזהב כדי לקנות קלפים מהשוק (אם אתה רוצה) ובנזק כדי לפגוע ביריב.
• זורק את כל הקלפים בהם השתמשת לערימת המשומשים (קלפי "אלופים" נשארים במשחק עד שהם מחוסלים ע"י היריב ואז נזרקים לערימת המנוצלים)
• מושך חמישה קלפים חדשים

אחד הדברים המגניבים במשחק זה שהקלפים שייכים ל-4 סיעות שונות, שלכל אחת אופי וסגנון משלה:

• צהוב (Imperial) – ריפוי ונקודות חיים. עוזר לך להחזיק מעמד כשהנזק מצטבר.
• ירוק (Wild) – תוקפני ומסוכן. אחת המכאניקות היעילות (והמעצבנות, כזה מופנה כלפיך) היא "היריב משליך קלף". כבר קרה לי שהתחלתי תור בהשלכת 3 קלפים ונשארתי עם 2.
• כחול (Guild) – כסף ותחבולות. מאפשר קניה זריזה של קלפים וגם יש להם כמה קלפים שעושים הרבה נזק.
• אדום (Necros) – שליטה במתים, הרס ושליפת קלפים. אחת המכאניקות החשובות (אך מסוכנות) במשחק היא האפשרות "להשמיד" קלף מהיד או מערימת המנוצלים (מוציאים את הקלף מהמשחק). זו מכאניקה חשובה להוצאת קלפים חלשים ולא יעילים מהחפיסה, מה שמעלה את הסיכוי לשליפה של קלפים חזקים.

דבר חשוב מאוד לדעת זה שקלפים מאותה סיעה "עובדים ביחד" ומפעילים אפקטים מיוחדים. יש קלפים עם יכולות שפועלות רק אם שיחקת קלף נוסף מאותה סיעה באותו תור – זה יוצר קומבואים מספקים מאוד.
וכל זה לוקח אולי דקה, כך שהקצב של המשחק מהיר מאוד.

דעתי על Hero Realms​

אתחיל קודם כל בנקודות החזקות של Hero Realms:
הדבר הראשון שתופס את העין – האיורים! כל קלף נראה כאילו מישהו השקיע בו כדי שיראה הכי טוב שאפשר. זה ממש מכניס לאווירה של קרב פנטזיה: גמדים משוריינים, קוסמים זוהרים, שדים מבעיתים – יש פה הכל. הקלפים עצמם איכותיים ונעימים לשימוש, לא משהו שמרגיש חד-פעמי (למרות שבכל זאת, זה משחק שהקלפים משוחקים בו בצורה אינטנסיבית, אז כדאי מאוד להסליב אותם).

החוקים? אפשר ללמוד אותם בחמש דקות. גם אין הרבה טקסט על הקלפים וההנחיות בסה"כ די חוזרות על עצמן- שלוף קלף, השלך קלף וכד'. גם הסמלים על הקלפים מאוד ברורים. המשחק מתאים גם לשחקנים חדשים לגמרי וגם לוותיקים שמחפשים משחק "קליל-אבל-לא-סתמי".

נקודה נוספת שהיא חוזקה, לדעתי, היא זמן המשחק. יש משחקי קלפים מרגישים כמו השקעה של שעה לפחות. כאן אפשר לשחק סשן שלם תוך 20 דקות – לפעמים פחות. זה גם הופך את המשחק לקצת ממכר – "יאללה, עוד סיבוב אחד" כך שכל ישיבה בקלות הופכת לשניים-שלושה משחקים ברצף.

והחסרונות?
יש כאלה שיגידו שהמשחק לא ממש עמוק. אין הרבה החלטות אסטרטגיות גדולות, כמעט הכל סובב סביב אילו קלפים אתה קונה (זו בעצם ההחלטה היחידה המשמעותית במשחק, שהרי בכל תור אתה משחק את כל היד שלך). אם תדע לבנות חפיסה קטנה עם קלפים שעובדים טוב יחד, תנצח. אם תתפזר – תפסיד. אין הרבה מקום למהלכים מבריקים או "תחכום", וזה לפעמים מרגיש קצת פשוט מדי. מצד שני – כמו שכתבתי, המשחק כל כך זורם שאולי עומק אסטרטגי היה מעכב אותו.

הרחבות הגיבורים​

אחרי כמה משחקים עם החפיסות הבסיסיות, הרגשתי שאני כבר די שולט בעניינים – ואז קניתי את הרחבות הגיבורים (Hero Packs), ושם Hero Realms משתדרג לגמרי.
במקום שכולם יתחילו עם אותה חפיסה בסיסית, כל אחד בוחר גיבור עם חפיסה מותאמת אישית – ממש כמו דמות במשחק תפקידים. כל גיבור מביא איתו קלפים, ציוד ויכולות ייחודיים שהופכים את החוויה לשונה בכל פעם.
הגיבורים הם:

• לוחם (Fighter) – טנק אכזרי עם התקפות כבדות והרבה הגנה.
• קוסם (Wizard) – שברירי אך שולט על הלוח עם קסמים הרסניים.
• גנב (Thief) – מהיר, ערמומי, גונב זהב ומשבש מהלכים של היריב.
• סייר (Ranger) – יש לו יכולות שמעניקות יותר שליטה באילו קלפים נשלפים.
• כוהן (Cleric) – שילוב של ריפוי, הגנה ושדרוג של האלופים שלו (הדמות האהובה עלי).

לכל גיבור יש יכולת שניתן להפעיל בכל תור (היא עולה 2 זהב) וגם "יכולת אולטימטיבית" שניתן להפעיל פעם אחת במשחק ונותנת אפקט חזק יותר.

הרחבות הקמפיין – Hero Realms הופך להרפתקה​

אם אהבתם את Hero Realms במצב התחרותי, שווה מאוד לבדוק את הרחבות הקמפיין – שמכניסות אתכם ישר לתוך סיפור עלילתי של עולם המשחק. אמנם העלילה לא תזכה בשום פרס ספרותי אבל זה בהחלט משהו נחמד שמשנה את המשחק. יש שני קמפיינים עיקריים (שבאים זה אחר זה מבחינה סיפורית):

• The Ruin of Thandar
• The Lost Village

בשני הקמפיינים הללו, Hero Realms הופך לשיתופי. במקום להילחם אחד בשני, השחקנים משתפים פעולה נגד חפיסת "בוס" שמנוהלת על ידי המשחק. מדובר בסדרה של תרחישים עם עלילה מתמשכת, קרבות מיוחדים, הפתעות, שלבי מעבר ושדרוג דמויות (כולל ציוד חדש, יכולות משופרות ועוד). כך שבעוד הרחבת הגיבורים מוסיפה למשחק את המגוון של הגיבורים והחפיסות השונות, הקמפיינים מאפשרים גם לשדרג את החפיסות הללו ולהגיש שהגיבור "עולה דרגה". אגב, הסיפור של הקמפיין מאפשר בחירה (אמנם מצומצמת) באילו נתיבים לשחק (למשל, בקמפיין הראשון, יש נק' שאחד הנבלים בורח וצריך להחליט האם לרדוף אחריו, ואז לשחק מול בוס מסויים או לבחור בנתיב אחר ואז להילחם מול בוס אחר).
הקמפיין מתאים ל־1 עד 5 שחקנים, כך שאפשר לשחק גם סולו. אני סיימתי את הקמפיין הראשון עם הילדים שלי (את השני התחלנו ולא הספקנו לסיים) ובהחלט היו שם כמה רגעים מותחים שהיינו בטוחים שאנחנו מפסידים.

לסיכום​

Hero Realms הוא משחק שמצאתי את עצמי משחק שוב ושוב בלי להשתעמם – זה מאוד קל לשלוף אותו מהארון, לסדר צ'יק צ'אק ולהתחיל לשחק. יש לו קצב מצוין, מראה מעולה, קל ללמוד וקשה לשחרר (זה מאוד מספק לראות קומבו שיוצא לפועל ומוריד ליריב שלך מחצית מנק' החיים שלו). ואם מוסיפים לזה את הרחבות הגיבורים והקמפיינים – מקבלים גם גיוון, עומק וחוויה סיפורית.
מומלץ מאוד!

נ.ב. יש את Hero Realms גם באפליקציה מאוד מוצלחת! כך שאם אין לך עם מי לשחק- אתה יכול לשחק נגד ה-AI או נגד שחקנים אחרים און-ליין.

Regicide הוא משחק שמצליח לקחת חפיסת קלפים, כזו שכל אחד מחזיק בבית, ולהפוך אותה לחוויה אסטרטגית, ומאתגרת. הוא לא צל של ספק המשחק הכי מורכב מכאנית ששיחקתי עם חפיסת קלפים סטנדרטית. מדובר במשחק קלפים שיתופי ל1-4 שחקנים, שבו אתם מנסים להביס 12 אויבים, ארבעה נסיכים, ארבע מלכות, וארבעה מלכים, בסדרה של קרבות מתמשכים. יש למשחק "גרסה רשמית" עם קלפים מעוצבים בהתאם לסגנון שלו, אבל כאמור ניתן לשחק בו עם חבילת קלפים רגילה.

המשחק מתנהל בסבב של תקיפה והקרבה: אתם פוגעים באויבים בעזרת הקלפים שלכם, מפעילים יכולות מיוחדות לפי הסימנים (לב, יהלום, עלה, תלתן), סופגים את הנזק שהם מחזירים, ומנסים לבנות מחדש את היד והחפיסה כדי לשרוד את ההתקפה הבאה. כל אויב שמובס מצטרף לשורותיכם ומעניק לכם יתרון לקראת הקרבות הבאים. הבסתם אויב עם נזק מדויק? (כלומר, בדיוק הסכום של נקודות החיים שלו), הוא הופך לקלף הראשון בחפיסה שאתם שולפים ממנה. המשחק קשה, הוא מספק תחושת הישג משמעותית כאשר אתם מצליחים לשרוד עד לסופו, במיוחד מול המלכים האחרונים שמחסלים בקלות שחקנים עם שלא מוכנים אליהם.

מהלך המשחק​

השחקן משחק קלף. ערך הקלף גורם נזק לאויב, והסימן קובע את הפעולה הנוספת:

• לבבות: מחזירים קלפים מערימת הזרוקים לתחתית החפיסה, מרעננים משאבים.
• יהלומים: שולפים קלפים ליד, ללא ספק המפתח לניצחון.
• תלתנים: מכפילים את הנזק.
• עלים: מגינים ומונעים ספיגת נזק מהאויב.

יכולת של סימן לא פועלת נגד אויב מאותו סימן. אך הג’וקרים במשחק של 3-4 שחקנים מאפשרים לכם לבטל את ה"חסינות" של היריב.

הגנה: אם לא חיסלתם את האויב, הוא תוקף אתכם חזרה. צריך "לשלם" בסכום קלפים שווים לנזק, ואם אתם לא יכולים, כולם מפסידים מיד.

חלק מהקסם של Regicide הוא לקחת משהו מוכר ולהפוך אותו לחוויה חדשה לחלוטין. המכניקה מבוססת בעיקר על ניהול יד קפדני, תזמון, ותכנון, אבל תמיד יש אלמנטים בלתי צפויים, זה מאוד משמעותי אם היריב הבא יהיה מלך יהלום או דווקא מלך עלה. האטרקטיביות של משחק חינמי, קל ללמידה, ומבוסס על קלפים רגילים הופכת אותו למאוד נגיש, אולי הכי נגיש שיכול להיות.

התחושה היא של מעיין "פאזל" שבו אתם צריכים לנהל את הקלפים שלכם בקפידה לאורך 12 קרבות. בחלק מהמשחקים נוצרת תחושה של בניית מומנטום, כאשר אתם מצליחים להגיע לנזק המדויק שמאפשרים "לגייס" את האויבים אליכם מהר יותר, אתם מרגישים שאתם בדרך לניצחון, עד שקרב אחד תופס אתכם לא מספיק מוכנים ואתם מפסידים.

יתרונות​

• אתגר: המשחק קשה, אבל רוב הזמן מרגיש הוגן.
• גמישות: עובד מעולה בכל מספר שחקנים.
• נגישות: אפשר לשחק את המשחק עם חפיסת קלפים רגילה, החוקים קלים ללימוד.
• מניעת "שחקן אלפא": אסור לדבר על הקלפים שביד, כך שכל אחד אחראי לתורו, והמשחק נשאר שיתופי באמת.
• קצב מהיר: כל משחק נמשך 10–30 דקות, וקל להתחיל אחד נוסף, אין כמעט סטאפ.

חסרונות​

• מעקב מתמטי: יש לא מעט חישובי נזק וחיים. יש אפליקציה רשמית שמקלה (מומלץ!), אך בלי עזרה זה דורש ריכוז, לפעמים קצת כאב ראש
• חווייה מופשטת: מי שמחפש קרבות דרמטיים עם מיניאטורות לא ימצא כאן, המשחק לא מרגיש תמטי כלל.
• חוסר איזון: יהלומים הם המפתח לניצחון כמעט תמיד, סביר מאוד שתפסידו אם תהיו לא מוכנים למלך יהלום או למלכה יהלום.
• מזל: לעיתים פשוט תפסידו בגלל חוסר מזל, גם אם שיחקתם טוב, אם אף אחד מכם לא שלף יהלום בתור הראשון, הפסדתם.

סיכום​

Regicide הוא משחק שמוכיח שאפשר ליצור חוויה עמוקה ומתוחה מתוך חפיסת קלפים סטנדרטית. הוא משלב ניהול יד קפדני, אתגר אמיתי ומעט מזל. מי שמוכן להקדיש לו זמן ימצא משחק שיתופי מהיר, עשיר, ודי ממכר.

במשחק Toy Battle כל שחקן מגלם מנהיג של צבא צעצועים, הנאבק על שליטה בשדה קרב צבעוני ודינמי. מטרת המשחק היא להשתלט על מפקדת היריב או לצבור כוכבים על ידי שליטה בשטחים (לכל זירה יש כמות ניצחון שונה של כוכבים).

Toy Battle הוא משחק מהיר וקצבי, המשלב קבלת החלטות חכמה, שליטה מרחבית וטקטיקה – מבלי להכביד על השחקן בחוקים מורכבים או זמן משחק ממושך.

מהלך המשחק​

בתורו, שחקן בוחר אחת משתי פעולות:

1. לשלוף שתי קלפים ולהניח בשורת הקלפים (מקסימום 8 קלפים).
2. להציב דמות על המפה, על יד אחת הדמויות בצבע שלו.

לאחר הנחת קלף בזירה, מופעלת היכולת המיוחדת שלו.
במידה והנחתם קלף בתוך אזור מיוחד של הזירה, קודם מופעלת היכולת המיוחדת של הקלף, ולאחר מכן היכולת המיוחדת של הזירה.

הדמויות מגיעות בדרגות כוח שונות (1–7), עם יכולות ייחודיות:
מנצחים על ידי:

• שליטה על המפקדה של היריב.
• השגת מספר מדליות גבוה (לפי סוג הזירה).
• במידה ואין קלפים למשוך או להניח, המשחק נגמר וסופרים למי יש יותר כוכבים.

Toy Battle כולל 8 זירות משחק מגוונות:

• CASTLE FIELD
• CURSED CEMETERY
• VOLCANIC JUNGLE
• BATTLEFIELD
• ועוד...

כל זירה מביאה חוקים קטנים שמשנים את האסטרטגיה הנדרשת ומוסיפה גיוון, כמו למשל הנחת קלף על אזור מיוחד מאפשרת להרים קלף שנזרק, לשלוף קלף, להרים קלף מהלוח למדף שלך, ועוד....

יתרונות Toy Battle​

מהיר ללמידה ולמשחק כ- 2 דקות חוקים, ועד 15 דקות למשחק
חזות מרהיבה ואיכות הפקה גבוהה
משחק דינמי שמרגיש כמו קרב מתוח בין שני מוחות
כולל זירות מגוונות שמוסיפות עומק וחוזק חוזר
מושלם לשחקנים תחרותיים אך קלילים

למי המשחק מתאים​

• זוגות שמחפשים משחק קליל אך עם החלטות חשובות
• הורים וילדים שרוצים משחק משותף
• חובבי קרבות טקטיים בלי יותר מדי טקסט

מקווה שאהבתם את הסקירה, לי כבר יש עותק של Toy Battle ואני נהנה מאוד לשחק בו
רוצים לאתגר אותי ? תשלחו הודעה ונקבע לשחק

התנגשות (Smash Up) הוא משחק קלפים תחרותי, שמשלב הומור, כאוס ותחכום טקטי, ומציב שחקנים במאבק בין סיעות שונות, כל שחקן יוצר חפיסה ייחודית משתי סיעות שונות, רובוטים ופיראטים, זומבים ונינג'ות, קוסמים ודינוזאורים. המטרה היא לנצל את החוזקות של שתי הסיעות כדי לצבור 15 נקודות ניצחון לפני כולם.
משחק הקלפים התנגשות יצא בתרגום לעברית על-ידי חברת דוב לדעת, ועד היום יצאו לו גם שתי הרחבות.

איך משחקים?​

בחירת סיעות – כל שחקן בוחר שתי סיעות מתוך המאגר (במשחק הבסיס יש 8). כל סיעה כוללת 20 קלפי לוחמים ופעולות. מומלץ לבחור את הסיעות בתצורה של Snake Draft. מערבבים את שתי הסיעות לחפיסה אחת.

סבבי משחק – בכל תור שחקן משחק:

• לוחם אחד – בעל ערך כוח, יונח על בסיס ספציפי.
• פעולה אחת – שמחזקת, מזיזה, הורסת, או משנה משהו במצב של המשחק.

פיצוץ בסיסים – לכל בסיס ערך "נקודת פיצוץ". כשהסך הכולל של כוח הלוחמים עליו שווה או חוצה את הערך הזה, הבסיס מתפוצץ: השחקנים עם הכוח הגבוה ביותר מקבלים נקודות, בדרך כלל מי שהחזיק בערך הכח הגבוה ביותר מקבל את מרבית הנקודות, לאחר מכן, הבסיס מוחלף.

סיום המשחק – התנגשות נגמר בסוף סבב שבו שחקן הגיע ל־15 נקודות.

למרות שהחוקים מאוד בסיסיים, היכולות של הקלפים והבסיסים יכולות להפוך את התנגשות למשחק מסובך: חלקם נותנים פעולות נוספות, חלקם מזיזים לוחמים בין בסיסים, מבטלים קלפים של יריבים, משנים את אופן ניקוד הבסיסים או מחזקים את הלוחמים. למשחק יש עקומת למידה, להבין באמת איך לשחק טוב דורש להכיר את הסיעות והיכולות שלהן, וזה לוקח זמן.

הסיעות של התנגשות​

לכל סיעה יש את האופי שלה:

• הנינג'ות מפתיעות ברגע האחרון.
• זומבים מחזירים קלפים מהזרוקים.
• החייזרים יבלגנו לכם את המשחק, יחזירו לכם את הקלפים ליד ויליפו בין בסיסים.
• הקוסמים שולפים הרבה קלפים.
• הרובוטים מייצרים הרבה לוחמים שמחזקים זה את זה.
• הפיראטים יכולים לנוע בין בסיס לבסיס.
• דינוזאורים גדולים וחזקים, אין המון תחכום.
• הזדים יגנבו לכם דברים ויהרסו לכם את התוכניות.

עם שילובים שמייצרים דינמיקות מעניינות למשחק יש ייחודיות וחזרתיות גבוהה גם ללא הרחבות. המשחק מעודד בלאגן: בסיסים משתנים, לוחמים נעלמים, קלפים זזים. זה יוצר תחושת הפתעה וחוסר יציבות שמחזיקה את השחקנים דרוכים. אחרי שמתחילים להכיר את הקלפים של הסיעות נוצרת דינמיקה מעניינת , באיזה קלפים היריבים כבר השתמשו? ואילו עדיין נמצאים אצלם בחפיסה?
בנוסף לקופסת הבסיס שמספקת לא מעט גיוון בעצמה יש עוד המון הרחבות וגרסאות, שתיים מתוכן גם תורגמו.

יתרונות​

שילובי סיעות: יצירת חפיסה ייחודית מעניקה חוויית משחק שונה בכל פעם וגורמת לחזור למשחק שוב ושוב.
כאוס מבוקר: הכוחות המיוחדים, הבסיסים המשתנים והמהלכים הבלתי צפויים שומרים על מתח והפתעות לאורך כל המשחק.
הרחבות: מאפשרות להוסיף עוד סיעות, חוקים ואפשרויות קומבינציה, לשמור על עניין לטווח ארוך.
תחכום טקטי: מאחורי הכאוס מסתתר משחק שמתגמל תכנון, התמודדות עם סיטואציה משתנה, ניצול יעיל של היכולות של הסיעות והיכרות של הסיעות היריבות.

חסרונות​

חוסר איזון: הסיעות לא ממש מאוזנות בפני עצמן, ולכן שילוב "רע" עלול להפוך משחק שלם לחד צדדי ומבאס.
בעיות קצב ומספר שחקנים:

• בשניים: המשחק עלול להרגיש ריק.
• בשלושה: מנגנון הניקוד גורם לכך שכמעט כל אחד מקבל נקודות, אם מישהו פתח פער, קשה מאוד לסגור אותו.
• בארבעה: זמן המשחק מתארך מאוד, יש הרבה חישובים וספירות כוח, וההמתנה בין התורות מורגשת.

חוסר אינטראקציה: זו נראית כמו נקודה מוזרה, הרי כל המשחק הוא אינטראקציה, אבל כמעט ואין קלפים שמגיבים מחוץ לתור, כך שהתורות של יריבים בעיקר מרגישים כמו צפיה באובדן ההשקעה שלך.
בלבול והעמסה: במיוחד במשחקים הראשונים, שנוטים להיות איטיים מאוד בגלל קריאת קלפים אינסופית. קל לאבד שליטה על הכוח המצטבר בבסיסים, לשכוח אילו קלפים משפיעים על מי, ולספור שוב ושוב את הכול. המשחק דורש סבלנות.
מזל מתסכל: לעיתים פשוט הקלפים לא מאירים לך פנים ואין לך כלים להתמודד בצורה טובה עם הסיטואציה הנוכחית במשחק, כי הקלפים שאתה צריך בתחתית החפיסה.
אקשן: בפועל הכול מתורגם למספרי כוח על בסיסים. זה לא ממש "קרב" שמרגיש כמו מה שהעטיפה מבטיחה, הכול מסתכם בחישובי כוח.

למי התנגשות מתאים?​

לקבוצות שנהנות מכאוס והומור, שלא מחפשות איזון מוחלט או חוויה טקטית שלא תלויה במזל. לשחקנים שמוכנים להשקיע 3-4 משחקים ראשונים כדי שהמשחק "יתפוס" באמת.

סיכום​

התנגשות הוא משחק צבעוני, פרוע ומפתיע, שמתגמל שחקנים שמוכנים להעמיק ולהכיר את הסיעות, אך עלול לתסכל בתחילת הדרך ובקבוצות לא מנוסות. הוא מצליח לאזן בין שטויות והומור לבין טקטיקה אמיתית, אך הוא לא מושלם, ולא הייתי ממליץ עליו לכל אחד.

מדהים לחשוב שבעוד המחשבים הראשונים תפסו חדר שלם, היום אנו נושאים בכיסנו מחשב שחזק בכמה סדרי גודל . פלאי הטכנולוגיה הגיעו גם לעולם משחקי הקופסא, כי גם Gloomhaven עברה תהליך מזעור. Gloomhaven היא אחת מסדרות משחקי dungeon crawler הפופולריות ביותר כיום. המשחק המקורי מ-2017, בדומה למחשבים הישנים, היה ידוע לשמצה בכך שגם הוא תופס חדר שלם. ב-2020 יצא המשחק gloomhaven: jaws of the lion - השלב הראשון במזעור של gloomhaven , שהגיע בקופסה בגודל סביר. היום אנחנו סוקרים את gloomhaven buttons and bugs (בקיצור כ-B&B ) , השלב הבא באבולציה. B&B הוא משחק solo זול, זריז וקומפקטי. כמה קומפקטי? בגודל של חפיסת קלפים עמוקה. האם אפשר לקחת את חוויית משחק אפית של gloomhaven ולהכניס אותה לקופסא כל כך קטנה?

מותק , ה-Gloomhaven התכווץ​

(נלקח מאתר BoardGameGeek)
B&B מציע 6 דמויות, קמפיין בן כ-20 תרחישים (scenarios) ומספר רמות קושי. כיצד הצליחו לדחוס כל כך הרבה תוכן בקופסה הקטנה הזאת? שש מיניאטורות קטנות מייצגות את הדמויות, בעוד את האויבים מייצגות קוביות צבעוניות (בניגוד ל-standees לכל סוג אויב במשחק המקורי) . המשחק מגיע עם מדריך learn to play ראשוני, אבל ספר החוקים המלא נמצא באינטרנט. רוב הקלפים קטנים ודו-צדדיים כדי לחסוך מקום. לכל scenario יש קלף גדול שמכיל את העלילה, ובצדו השני נמצאת מפת הקרב. אפילו השוליים של קלפי ה-scenarios נוצלו בשביל להדפיס עליהם את ה- items.

מגיע ל- Cephalofair Games מחיאות כפיים על העיצוב החכם, אך לגודל הקטן יש מחיר. קשה להתנהל עם קלפים זעירים ועמוסי מידע, והצורך לבדוק חוקים בספר חוקים דיגיטלי בלבד פוגם ברצף המשחק. נכון, אם הרכיבים היו גדולים יותר, המשחק היה פחות מתאים לנסיעות וכנראה גם יקר יותר, אבל חוויית המשחק עצמה הייתה משתפרת משמעותית.

הקמפיין הוא ליניארי לחלוטין, והעלילה שלו היא קטעי קישור שכיחים בין הקרבות. קוסם בשם הייל מכווץ אתכם. כדי לחזור לגודלכם המקורי תצטרכו לפלס את דרכיכם אל הייל דרך שודדים שכווצו, פיות ועכבריים שפתאום הפכו מפלצתיים יחסית לגודלכם הנוכחי. פיתוח הדמות רודד באופן משמעותי. אבל הפגמים אינם מהותיים, כי לב המשחק הוא הקרבות - שהיו תמיד נקודת החוזק של הסדרה. אז איך מערכת הקרב השתנתה בעקבות המזעור?

מערכת הקרב​

אז שמח לבשר שמערכת הקרב כמעט ולא השתנתה. בדומה למשחקי dungeon crawler אחרים , תזוזו ותתקפו מפלצות ותנסו לשרוד. לב מערכת הקרב של gloomhaven היא בחירת קלפי פעולה. כל קלף מכיל 2 פעולות, פעולה עליונה (לרוב תהיה התקפה ) ופעולה תחתונה (שלרוב תהיה תנועה). בכל סיבוב תבחרו שני קלפים. תבצעו את הפעולה העליונה באחד מהם, בשני את התחתונה. לאחר השימוש, הקלפים מושלכים ולא יהיו זמינים עד שתבצעו פעולת 'מנוחה'. הקאץ'? בכל פעם שנוחו, תאבדו אחד מהקלפים עד לסוף הקרב. היד שלכם תצמצם ככל שהקרב יתקדם. כך נוצר "שעון עצר" מובנה שמוסיף מתח לכל קרב: אם לא תוכלו לשחק שני קלפים, הפסדתם.

השינוי המרכזי ב- B&B למשחק המקורי הוא שקלפי הפעולה הם דו צדדיים. אחרי הכל, בזבוז להשאיר את הגב של קלפי הפעולה חסר שימוש. כל קלף מתחיל בצד א' , ולאחר שתשחקו אותו , תהפכו אותו לצד ב' במקום להשליך אותו. רק לאחר שתשחקו בצד ב' הקלף יזרק. זה מוסיף רובד טקטי נוסף שמצריך ממני לחשוב תור אחד קדימה – איזו פעולה תהיה זמינה לי על גב הקלף אחרי שאשתמש בו? בפועל, אני אישית לא מתחשב בשיקול הזה, כי הרבה יכול להשתנות בין סיבובים, אבל אולי יוסיף עניין לשחקנים מוצלחים ממני.

הפאזל שהוא הקרב ב- B&B מספק ומהנה, אחרי הכל - המשחק הזה נשען על כתפי ענקים (באופן מילולי, אם מדברים על קופסת המשחק ). אנו מתחילים עם ארבעה קלפי פעולה בלבד, מה שהופך כל קרב למרוץ מותח נגד הזמן. כל פעולה חשובה, הזמן קצר והמפלצות מרובות.

לצערי,למרות שהחוקים כמעט זהים - הקרב ב-B&B לא מציע את העומק האסטרטגי של אחיו הגדולים. עם יד של 4 קלפים לעומת בערך 10 קלפים במקור. בכל תור צריך לבחור 2 קלפים , כך שכמעט ולא נשאר חופש פעולה. הבעיה רק מחריפה ככל שהקרב מתקדם וקלפים נאבדים. כמות הקלפים הקטנה הופכת את כל המכאניקות שדורשות ממך לאבד קלף ללא רלוונטיות - המחיר פשוט יקר מדי. חבל שהכניסו את המכאניקות בלי לעשות התאמה אמיתית למספר הקלפים המצומצם. זה גורם לקרבות לאורך הקמפיין להרגיש מעט רפטטיביים. זה מתסכל להפסיד בקרב ולהרגיש שאין לך מספיק כלים לשנות את האסטרטגיה שלך בניסיון הבא.

מחשבות אחרונות ​

על אף החסרונות שלו - אני חושב ש-B&B מצליח במשימות שהציב לעצמו: הוא נותן את החוייה של gloomhaven מרוכזת בחצי שעת משחק. גם אם הוא לא מגיע לעומק הטקטי של שאר הסדרה, הקרב ב-B&B מהנה ומאתגר. אני ממליץ על המשחק לשחקני gloomhaven ותיקים. תוכלו לקבל מנה של gloomhaven , גם אם אין לכם שעתיים או שולחן גדול זמין לחוייה המלאה.
לשחקנים חדשים, לעומת זאת, הייתי ממליץ להתחיל דווקא עם Jaws of the lion . עקומת למידה של החוקים ומקרי הקצה גבוהה, אבל חוויית המשחק לא מצדיקה את המאמץ. אני אישית עשיתי את הטעות הזאת. למרות הניסיון שיש לי במשחקים מורכבים, התסכול מהצורך לעצור כמה פעמים בכל קרב כדי לבדוק חוקים באינטרנט גרם לי לנטוש אחרי מספר משחקים. אין סיבה שמשחק שאמור להיות קטן וקצר יהיה כל כך תובעני. לאחר שצברתי ניסיון ב-JOTL חזרתי ל- B&B ויכולתי להנות ממנו.

בשורה התחתונה הקופסא הקטנה הזאת מכילה המון תוכן. ביחס למחיר הנמוך זאת תהיה קנייה מוצלחת עבור כל חובב gloomhaven, ובטוח שהיא תספק לכם שעות רבות של הנאה.

(נלקח מהאתר של cephalofair games)

Summoner Wars הוא משחק טקטי לשני שחקנים, שמרגיש כמו שילוב בין Magic the Gathering ושחמט. המשחק פשוט יחסית ללימוד, זורם ומהיר. אך הוא מציע עומק אסטרטגי שמספיק להחזיק שחקנים עשרות משחקים מבלי לאבד עניין. הקרבות אינטנסיביים ונמשכים כ40–60 דקות, וכל החלטה מרגישה משמעותית. כל matchup בין שתי סיעות שונות מרגיש כמו חוויה אחרת ואתגר חדש.

המהדורה השנייה של Summoner Wars שומרת על הרוח של המשחק המקורי משנת 2009 אך מעדכנת את הכללים, האיזון והעיצוב. היא חותכת אלמנטים מסורבלים ומוסיפה פתרונות חכמים שנבנו מתוך ניסיון. כך, המשחק מרגיש מלוטש, נגיש, וממוקד במה שהופך אותו למיוחד: הקרבות, הדינמיות והאופי הייחודי של כל סיעה.

מהלך המשחק​

Summoner Wars בנוי סביב חוקים ברורים ופשוטים. כל קלף ואפילו כמעט כל משבצת ריקה על הלוח מרגישים בעלי משמעות. המכניקה פשוטה: גריד 8×6, תור שבו מתבצעת תנועה של עד 3 יחידות, התקפה עם עד 3 יחידות וצבירה של קסם. הקסם, המשאב של המשחק, מצטבר מזריקת קלפים או ממוות של יחידות יריבות. כשהחפיסה נגמרת לא מערבבים ושולפים אותה מחדש, אלא היא פשוט נגמרת, לכן, זריקת הקלפים עבור קסם כמעט תמיד מרגישה כמו דילמה קשה.

בכל רגע נתון, רק מספר קטן של יחידות נמצא על הלוח, ותמיד קיימות מגבלות ברורות. זה מונע תחושה של עומס ובלבול ומאפשר להתמקד בהחלטות החשובות. גלגולי הקוביות יוצרים הרבה אי ודאות שמונעת מהמשחק להפוך לפאזל מתמטי, אך בדרך כלל, מזל אינו הגורם המכריע, כמעט תמיד ההחלטות הטקטיות הן שקובעות את התוצאה.

למרות פשטות החוקים, Summoner Wars מצליח להרגיש כמו משחק עם המון מה ללמוד, תמיד יש עוד איך להשתפר. סדר הגעת הקלפים, ההחלטות אילו קלפים ייזרקו לטובת קסם, ואילו יחידות ייכנסו לשדה הקרב יוצרים דינמיקה שונה בכל משחק. לפעמים הקרב מתפתח לranged game איטי, לפעמים להתנקשות מהירה, ולפעמים למשחק כלכלי בו כל אחד מנסה לנצל את הקסם שברשותו באופן האפקטיבי ביותר.

הסיעות​

לכל סיעה יש אופי ברור – מהגובלינים שמציפים את הלוח, דרך האלפים שמתחזקים עם הזמן, ועד ממלכת המתים שקמה מהקבר, אך אף אחת לא "נעולה" על סגנון משחק אחד. כל סיעה יכולה להתאים את עצמה למספר סגנונות, התקפה ישירה, משחק כלכלי, התקפות נגד, נסיונות התנקשות מהירים ומפתיעים, או שליטה איטית מרחוק. הבחירה באיזו אסטרטגיה להשתמש היא בהתאם לדינמיקה של הקלפים וליריב שמולך. כמובן שכל סיעה מצטיינת בסגנונות אחרים ופחות מוצלחת בסגנונות אחרים, אבל לפעמים ללכת על האסטרטגיה הלא אינטואיטיבית יכולה להיות בחירה מבריקה.

בmaster set של Summoner Wars תמצאו שש סיעות שונות לחלוטין זו מזו:

• Cave Goblins מציפים את הלוח ביחידות זולות במיוחד. הן חלשות, אך יש להם יחידות שיכולות לתקוף מעבר למגבלת שלוש ההתקפות לתור ולנוע בדרכים חריגות, כמו יחידות שמקבלות בונוס תנועה והתקפה, מטפסים שמדלגים מעל שערים, ויחידות שנצמדות לחבריהן ו"מתעלקות" על התנועה שלהם. המזמן Sneeks יכול להחליף מקומות עם יחידה אחרת, יכולת שמרגישה כמו חרב פיפיות.
• Breakers בהובלת המזמנת Tacullu, מתמקדים בשליטה בשדה הקרב. שולטים בקצב בעזרת קלפים כמו Tempest, דוחפים יחידות יריב, משתמשים ביחידות כמו Deceiver שמענישות אויבים על תנועה, ושולטים זמנית על צבאות יריב באמצעות קלפים כמו mind control.
• Savannah Elves מחזקים את היחידות של עצמם בהדרגה באמצעות מערכת של Boosts. הלביאה הופכת עמידה יותר עם כל התקפה, הקרנף דורש זמן כדי לצבור כוח הרסני, והBorder Archers יכולות לנצל boots להוספת התקפות נוספות בתור. בניית הכוח דורשת סבלנות, שימוש נכון בeventים, וביכולת הספציפית של המזמן Abua Shi.
• Fallen Kingdom מחייה יחידות מהזרוקים, בדרך כלל במחיר פגיעה עצמית. Ret-Talus מזמן חיילים שכבר מתו. יש להם eventים שמקריבים יחידות כדי לזמן אחרות. המשחק איתם בנוי על תזמון, לדעת מתי להקריב ומתי לנסות לשחק תור עם קומבו עוצמתי של קלפים ולנצל את הevent שמעניק חיים בחזרה ככל שיחידות מתות.
• Vanguards זורחים כשיש להם מבנה טקטי מסודר, הם מנסים לנצח באמצעות ריפוי והחזרת יחידות לערימה. יכולות כמו זו של Coleen Brighton, שמקטינה את היכולת של היריב לעשות נזק, או Temple Priests שמרפאים יחידות ידידותיות על חשבון "התקפה", משמרות את מבנה הצבא ומחזקות את ההגנה העוצמתית שלהם.
• Polar Dwarves נשענים על מבנים: Parapets דרכם הם יורים, Ice Golems המשמשים גם כיחידה וגם כשער זימון, ומבנים שנדחפים קדימה באמצעות היכולת שלהם להזיז אותם. הם מצמצמים את שטח הפעולה של היריב, חוסמים אותו ומשלבים יחידות שתוקפות מרחוק עם חיילי melee.

מעבר לכך, ההרחבות מוסיפות כ22 סיעות נוספות (and counting), כל אחת עם מכניקות ייחודיות שמרחיבות עוד יותר את הגיוון. המשחק גם מאפשר Deckbuilding למי שאוהב להתנסות, אך החפיסות המוכנות כבר מאוזנות ומוכנות לקרב, אין באמת צורך לשנות אותן, אבל אם זה הקטע שלכם, go for it.

יתרונות​

• שילוב של פשטות ועומק, easy to learn, hard to master.
• קצב משחק מהיר וזורם, מעט יחידות על הלוח ומגבלות ברורות ששומרות על המשחק ממוקד.
• מגוון אסטרטגיות אמיתי, גם בתוך אותה סיעה, משחקים מתפתחים אחרת.
• שליטה טקטית מורגשת, המזל משחק תפקיד, אך ההחלטות חשובות בהרבה.
• מתאים גם לשחקנים קז'ואליים יותר וגם לשחקנים שרוצים לקחת אותו יותר ברצינות.

חסרונות​

• זהו משחק קרבות טקטי מובהק, לא מתאים למי שלא אוהב קרבות מבוססי תנועה.
• המזל בקוביות מורגש, לעיתים ממש מכריע משחקים צמודים.

סיכום​

למי שמחפש משחק לשני שחקנים שמרגיש אינטנסיבי, דינמי וגמיש, עם סיעות מגוונות וחוויית קרב זורמת Summoner Wars הוא בחירה מצוינת. אם הפיץ' של Magic the Gathering פוגש את שחמטו נשמע לכם מגניב אני בטוח שלא תתאכזבו.

לפני שישים שנה האופל איחד את הגזעים ה״אפלים״ (אורקים, טרולים, גמדים מרושעים וכדומה) ופתח במלחמה כנגד אנשי האור. אנשי האור התאחדו והביסו את האופל באמצעות לוחמים אגדתיים הנקראים ״מביאי האור״ (Lightbringers). הנפחים הטובים ביותר התאחדו כדי ליצור את הציוד הטוב ביותר לאותם לוחמים, ובסופו של דבר הם אכן הביסו את האופל… אבל כעת האופל חוזר. האם לכם יש את הנדרש כדי להפוך למביאי אור ולהביס את האופל אחת ולתמיד?

כמו את רוב המשחקים שלי, גם Massive Darkness הוא תוצר של קיקסטארטר מוצלח. הקיקסטארטר הרוויח קרוב ל-4 מיליון דולר ושבר את כל ה-stretch goals שהציב. אני נוטה להשקיע במשחקים שמכילים גם מיניאטורות שיכולות לשמש במשחקי תפקידים, והמחק הזה אינו שונה, עם מספר רב של מיניאטורות שנוספו ככל שה-stretch goals הושגו. זוהי דרך מוצלחת להגדיל במהירות את אוסף המיניאטורות שלך. מדובר במשחק לוח עם מאפיינים מסוימים של משחק תפקידים כמו רכישת ניסיון, מקצועות דמות, וכו׳ (אם כי הוא מוגבל לסגנון של Dungeon Crawl). בסוף הקיקסטארטר המשחק הכיל מעל 100 מיניאטורות באיכות טובה המתאימות גם למשחקי תפקידים.
חמש שנים אחרי הקיקסטארטר הראשון, הוציאה אותה החברה קיקסטארטר נוסף עבור Massive Darkness 2. הרעיון הוא אותו רעיון, עם חוקים יותר מופשטים ויותר עומק לדמויות (לדוגמה עצי מיומנות. ראה "דמויות", למטה).

מבנה המשחק​

השלב הראשון בהכנות הוא בחירת מצב המשחק של Massive Darkness. ניתן לשחק בשני מצבים: משימה או סיפור. מצב משימה הוא משחק בודד, בוא השחקנים נדרשים להשלים משימה בודדת עם מטרות ספציפיות. מצב סיפור הוא משחק של כמה משימות עוקבות במטרה לחסל את האופל אחת ולתמיד. במצב זה הדמויות מתקדמות בסיפור, מרוויחות ניסיון ויכולות, חפצים וכו׳ ומטרתם הסופית היא להביס את האופל.

לאחר שבוחרים את מצב המשחק, יש לסדר את לוח המשחק לפי ההוראות של המשימה אותה מבצעים ראשונה. המשחק מכיל מגוון של לוחות שניתן לחבר בצורות שונות כדי ליצור מבוכים שונים. בנוסף, המשחק מכיל הוראות כיצד להכין משימות משל עצמכם, כך שניתן לשחק מגוון אינסופי של משימות עם אותם לוחות וקלפים. מציבים את הטוקנים השונים על הלוחות לפי ההוראות - אוצרות, דלתות סגורות (אשר ניתן להפוך כדי להציג דלת פתוחה), רמת המשחק וכו', והלוח מוכן למשחק. ניתן לרכוש גם מיניאטורות פלסטיק במקום הטוקנים, כולל דלתות (שבאמת נפתחות).

Massive Darkness פועל לפי רמות בין 1 ל-5. כל הקלפים מסודרים בצורה זו, עם חפיסות שונות לרמות שונות - אויבים מרמות 1-5 וחפצים מרמה 1-5. קלפי דלתות וקלפי אירועים אינם לפי רמות. גם הדמויות יכולות לקדם את המיומנויות שלהן מ-1 עד 5 (ראה "דמויות", למטה). כאשר הדמויות פותחות דלת לאזור בו יש טוקן של רמה חדשה או מסיימות את התור שלהן על אזור בו יש טוקן של רמה חדשה (ראה "אזורים", למטה), המשחק עולה לרמה הבאה. ברמה זו משתמשים בקלפים מרמה גבוהה יותר. לכל טוקן של רמה יש שני צדדים - פעיל ולא פעיל. בתחילת המשחק, רק הטוקנים של הרמה הראשונה "פעילים." ברגע שעוברים לרמה הבאה, הופכים את הרמה הקודמת ללא פעילה ואת הרמה הנוכחית לפעילה. יכולים להיות מספר טוקנים של אותה רמה במקומות שונים על המפה, כך שלהגיע לכל אחד מהם יעלה את המשחק לרמה הבאה.
המשחק עובד בסבבים בסדר קבוע - פעולות של הדמויות, פעולות של האויבים, רכישת ניסיון, אירועים וסיום הסיבוב. כאשר משחקים במצב סיפור, יש מספר שלבים המתבצעים בין משימה למשימה (ראה "מצב סיפור", למטה).

הדמויות​

בניגוד למשחקי קופסה אחרים, Massive Darkness מכיל שילוב בין דמות למקצוע, כמו במשחק תפקידים. המשחק הבסיסי מכיל 6 דמויות עם שם ומיומנות מיוחדת (כאשר מספר דמויות נוספו כ-stretch goals). לדוגמה, לסיביל האלפית יכולת בשם "עין-עיט" אשר מאפשרת לה לגלגל מחדש קוביות התקפה (ראה "קרבות" למטה), בעוד שסיגפריד הגמד גורם לנזק לאויבים שתוקפים אותו. בנוסף, במשחק מציג 6 מקצועות שונים: מכשף הקרב, סייר ירח הדם, סייר צל-לילה, פלאדין זועם, לוחם ברזרקר וברברי צללים. לכל דמות יש מקצוע מומלץ, אך כל שחקן יכול לבחור מקצוע לפי רצונו. המקצוע קובע את המיומנויות של הדמות (skills), כאשר ניתן לשפר מיומנויות באמצעות ניסיון שצוברים במהלך במשחק. כדי לשפר מיומנות לרמה מסוימת, המשחק צריך להתנהל באותה רמה (ראה "מבנה המשחק", למעלה). המיומנויות יכולות להיות כלליות או מוצללות (ראה "אזורים", למטה).
כל שחקן מקבל לוח פלסטיק כדי לשים עליו את קלפי הדמות שלו ואת הציוד ההתחלתי שלו - שריון עור ונשק לבחירת השחקן. הלוחות מכילים פינים קטנים שניתן להזיז כדי לסמן את הניסיון ואת נקודות הפגיעה שנותרו לדמות.
לקבוצה כולה יש מלאי של "החייאות" אשר מתחיל עם שתי החייאות. כדי לנצח במשחק, כל הדמויות חייבות לשרוד. אם דמות מתה ולא נותרו החייאות זמינות - כל הקבוצה מפסידה.
אחת הדמויות מקבלת את טוקן הדמות הראשונה, והדמות הבאה בתור בסיבוב היא הדמות לשמאלה, כאשר בשלב סיום הסיבוב מעבירים את הטוקן לדמות הבאה משמאל.
כל דמות מקבלת שלוש נקודות פעולה בסיבוב, והיא יכולה לבחור מה לעשות בהן. הפעולות הזמינות לדמויות (והמחיר שלהן בנקודות) הן:

1. לא לעשות כלום (שארית נקודות הפעולה).
2. התקפה (1) - הדמות תוקפת יריב שנמצא בטווח הראייה שלה (עבור התקפות טווח) או באותה משבצת כמוה (עבור התקפות פנים-אל-פנים). אם הדמות בוחרת לתקוף אויב, היא תסבול תקיפת נגד במהלך התור שלה, בטרם תורה של הדמות הבאה.
3. לקום (1) - אם הדמות סובלת מהלם, היא צריכה להשקיע פעולה כדי לקום על רגליה.
4. תנועה (1) - הדמות מקבלת שתי נקודות תנועה כדי לבצע פעולות תנועה (ראה למטה).
5. ארגון/מסחר (1) - הדמות יכולה להחליף ציוד או לסחור עם דמויות אחרות.
6. מהלך מזוהה (0) - דמות יכולה להשתמש במהלך המזוהה שלה.
7. התמרה (0) - הדמות יכולה להמיר שלושה פריטי ציוד בפריט אחד מרמה אחת גבוהה יותר.

אם הדמות מבצעת פעולת תנועה, היא מקבלת שתי נקודות תנועה אותן היא יכולה להשקיע בפעולות תנועה. פעולות התנועה (והמחיר שלהן) הן:

1. תנועה (1) - הדמות יכולה לנוע ממשבצת אחת לשנייה. לא ניתן לעזוב משבצת עליה יש אויב.
2. פתיחת דלת (1) - הדמות פותחת דלת סגורה. לאחר פתיחת הדלת יש לשלוף קלף דלת אשר חושף מה הדמות מוצאת מאחורי הדלת.
3. הרמת אוצר (1) - הדמות מרימה טוקן של אוצר מהמשבצת שבה היא נמצאת ושולפת קלף ציוד.

האופל​

האויבים ב Massive Darkness הם עוקבים של האופל, ומחולקים לארבעה סוגים:

1. אספסוף: האספסוף הוא הסוג הנמוך ביותר של אויבים, והוא מורכב ממיניונים ומבוס. הבסת מיניונים מעניקה לדמות נקודת ניסיון אחת, והבסת הבוס מעניקה לכל הדמויות 3 נקודות ניסיון. קלף האספסוף יגדיר כמה מיניונים האספסוף מכיל ביחס לגיבורים בנוסף לבוס. לדוגמה, אם האספסוף מציג x2, הוא יכיל בוס + כמות מיניונים כפולה מכמות הדמויות.
2. סוכן: סוכנים הם אויבים מסוכנים אשר יכולים לקרוא לתגבורות במהלך הקרב. הבסתם מעניקה לכל הדמויות 4 נקודות ניסיון.
3. מפלצת משוטטת: יצורים ייחודיים ומסוכנים. הבסת מפלצת משוטטת מעניקה לכל הדמויות 5 נקודות ניסיון.
4. מגינים: מגינים יכולים להיות כל אחד מסוגי האויבים האחרים. המגינים מגיעים מצוידים עם אוצר עליו הם מגנים בכל מחיר. אם הם יכולים להשתמש בו, הם עושים זאת במהלך הקרב.

מטרתם של האויבים היא לתקוף את הדמויות. במהלך תורו, אויב מנסה לתקוף דמות (באותה צורה בה הדמויות תוקפות אויבים). אם הוא לא יכול לעשות זאת, הוא ינוע משבצת אחת (ראה "אזורים", למטה) לעבר הדמויות וינסה לתקוף שוב. אם הוא עדיין לא יכול, הוא ינוע משבצת נוספת, ובכך יסתיים התור שלו.
כל קלף אויב יכיל את הפרטים של אותו אויב - איזה סוגי התקפות יש לאותו אויב (פנים אל פנים, טווח ו/או קסום) ואת ההגנה של האויב.

אזורים​

לוחות המשחק מחולקים לאזורים. דמויות ואויבים יכולים לנוע בחופשיות בין אזור לאזור, כל עוד אין קיר שחוסם את דרכן. אם יש קיר, הדמויות צריכות למצוא דלת לעבור דרכה, כמו בכל מבוך של כל משחק תפקידים.
אזורים מחולקים למשבצות, בדרך כלל 9 משבצות לכל לוח משחק. כל משבצת יכולה להיות מוארת או מוצללת. לאזורים מוצללים יש כמה השפעות על המשחק:

1. מיומנויות מוצללות באות לידי ביטוי רק באזורים מוצללים.
2. כאשר דמות עומדת באזור מוצלל ואינה בטווח ראייה של אויב, האויב אינו רואה אותה ולכן לא תוקף אותה (אלא אם היא תקפה אותו).

טווח הראייה של דמויות ואויבים עובד בצורה פשוטה למדי - הוא תמיד נע בקווים ישרים בלבד (לא ניתן לראות באלכסון מעבר לפינות) עד שיתקל בקיר שחוסם את דרכו. גם התנועה עובדת בצורה דומה - לא ניתן לנוע באלכסון, רק בקווים ישרים.

קרבות​

Massive Darkness עובד עם קוביות מסוג ק6 בצבעים שונים: קוביות התקפה בצהוב ואדום (עם סמלי חרבות) וקוביות הגנה בכחול וירוק (עם סמלי מגנים). בנוסף, על כל סוגי הקוביות יש סמל "באם" (פיצוץ) ויהלום. סמלים אלו מאפשרים הפעלה של יכולות קסומות (Enchantments) במהלך הקרב. כאשר הדמות משתמשת בציוד עם יכולת קסומה, הקלף יכיל תיאור של היכולת כאשר הדמות מגלגלת את הסמלים האלו במהלך הקרב. לדוגמה, חרב הקרח מוסיפה לנזק כאשר סמל הפיצוץ מופיע על הקוביה. אם חפץ מכיל כמה יכולות קסומות, הדמות צריכה לבחור איזו מהן להפעיל. כדי להפעיל יכולת קסומה, הדמות צריכה לגלגל מספר פיצוצים או יהלומים לפי עלות היכולת. אם יש לה מספיק סמלים, היא יכולה לבחור להפעיל יותר מיכולת קסומה אחת. גם לחלק מהאויבים יש יכולות אשר משתמשות באותם הסמלים, והן יתוארו על קלף האויב.
בעת התקיפה, התוקף אוסף קוביות אדומות או צהובות לפי הסמלים על הציוד שלו, וקוביות כחולות או ירוקות לפי הסמלים על קלף האויב או הציוד של הדמות המותקפת. לא ניתן לאסוף יותר משלוש קוביות מכל סוג (התקפה והגנה). אם הדמות צריכה להחסיר קוביות מסיבה מסוימת, יש לעשות זאת רק לאחר איסוף הקוביות (כלומר קודם אוספים את כל הקוביות עד 3, ואז מפחיתים מהמספר במידת הצורך).
לאחר גלגול הקוביה, מוסיפים יחד את כל סמלי החרב ומפחיתים את כל סמלי המגן. אם יש יותר חרבות, הדמות המותקפת סופגת נזק לפי כמות החרבות שנותרה. אם יש יותר מגנים, הדמות הצליחה להגן על עצמה מהמתקפה.
במהלך הקרב, דמות או אויב עלולים לחטוף הלם. במצב זה יש להשכיב את המיניאטורה עד אשר הדמות משתמשת בפעולה כדי לקום. אויב שחטף הלם יכול רק לקום במהלך התור שלו ולא מבצע שום פעולה אחרת (תנועה או תקיפה).

ציוד​

Massive Darkness מכיל קלפים רבים של ציוד אשר יכול לשמש בקרב. על קלפי ציוד יופיעו הדרישות מהציוד באמצעות סמל (לדוגמה, כדי להשתמש בחרב יש להחזיק אותה ביד אחת או שתיים לפי הסמלון שיופיע. כדי לקבל הגנה משריון יש ללבוש אותו על הגוף, וכדומה). חפצים אחרים, לדוגמה שיקויים, הם חד פעמיים ולא דורשים שום דבר פרט לפעולה כדי להשתמש בהם.
ישנם שלושה סוגים של קלפי ציוד:

1. ציוד התחלתי - זהו ציוד פשוט איתו הדמויות מתחילות ויכולות לאסוף במהלך המשחק.
2. אוצרות - זהו ציוד שהדמויות אוספות במבוך באמצעות הרמת טוקן "אוצר" או לקיחת אוצר ממגינים (ראה "האופל", למעלה).
3. עתקים - אלו חפצי קספ רבי עוצמה, בדרך כלל קשורים למשימות עצמן כפרסים או תגליות, ולא נאספים באקראיות כמו אוצרות.

כל קלף מכיל תיאור של האוצר וכיצד ניתן להשתמש בו, הבונוסים שהוא מעניק, האם הוא קסום וכמה סמלים דרושים כדי להשתמש בו (ראה "קרבות", למעלה) וכו'.

ארועים​

כאשר כל הדמויות והאויבים סיימו את תורם, השחקן הראשון שולף קלף אירוע. קלף אירוע מתאר אירוע מסוים שמתרחש, פעמים רבות בהתאם לרמת המשחק הנוכחית. חלק מהאירועים הם מידיים, ואחרים הם הכנה עתידית (לדוגמה, שליפת קלף "מפלצת משוטטת" שתוצב על טוקן הרמה הבאה, כך שהדמויות יגיעו אליה בהמשך). רק לאחר שהאירוע המתואר בקלף הסתיים, הסיבוב מסתיים ומתחיל הסיבוב הבא.

מצב סיפור​

במצב סיפור, השחקנים ממשיכים לשחק את הדמויות שלהם בין משימות שונות. למצב סיפור יש מספר חוקים שונים. ראשית, התקדמות הדמויות איטית יותר. הניסיון מתקבלת באמצעות "מיקרו ניסיון" - על כל חמש נקודות של מיקרו ניסיון, הדמות מקבלת נקודת ניסיון אחת. הדמויות גם שומרות את הציוד שלהן בין משימות.
בין משימות, הדמויות שבות לעיירה ויכולות לבצע החלפות ציוד בשוק: שולפים מספר קלפי אוצר מרמה 1 כמספר הדמויות, מספר קלפי אוצר מרמת הדמות ברמה הנמוכה ביותר כמספר הדמויות ומספר קלפי ציוד התחלתי כמספר הדמויות. קלפים אלו מהווים את ה"שוק" בו יכולות הדמויות להחליף ציוד (לפי מחיר המוסבר בהוראות המשחק). כל דמות יכולה גם להחליף פריט ציוד כדי לקבל מחצית מרמתו (עיגול כלפי מעלה) בנקודות ניסיון (לא מיקרו ניסיון).
כל דמות יכולה להתחיל את המשימה הבאה עם לא יותר מ-6 קלפי ציוד, ורק אחד מהם יכול להיות עתק.

סיכום​

כיאה למשחק שהצליח כל כך בקיקסטארטר, Massive Darkness מאוד מושקע. המיניאטורות יפיפיות. רובן מיניונים שחוזרים על עצמם, אך רבות נוספו במהלך הקיקסטארטר כבוסים או מפלצות משוטטות. הגרפיקה יפה וייחודית, כאשר הציורים של הדמויות והאויבים נראים קצת כמו קומיקס משולב אנימה. רמת הגימור, במיוחד למי שהשקיע בקיקסטארטר וקיבל מיניאטורות מפלסטיק עבור דלתות וטוקנים, גבוהה מאוד. האפשרות ליצור משימות משל עצמך ולשחק במצב סיפור יותר ארוך טווח מעניינת ושומרת על המשחק מגוון בין משחקים. החוקים פשוטים מאוד, מה שעובד לטובת המשחק בכל הנוגע למבוכים, אך היה אפשר להשקיע מעט יותר ביכולות של הדמויות (מה שנראה שעשו ב-Massive Darkness 2 עם עצי המיומנות וחוקי משחק נוספים ומורכבים יותר למקצועות ולאויבים). מצד שני, האויבים לא מציגים יכולות מגוונות מספיק, ואין הרבה הבדל בין רוב סוגי האויבים מלבד עוצמת ההתקפות.
אם אתם מעדיפים משחקים פשוטים, סביר להניח שתעדיפו את המשחק הראשון על פני השני. אם אתם רוצים יותר עומק, סביר להניח שהמשחק השני יותר בשבילכם. מצד שני, המשחק שווה אפילו רק בשביל כמות המיניאטורות שהוא מכיל (אם כי המחיר יהיה גבוהה בהרבה משהיה במהלך הקיקסטארטר).

מנצ'קין הוא פארודיה על מבוכים ודרקונים, משחק קלפים בו השחקנים מתחילים כבני אנוש נטולי מקצוע בדרגה 1, ומטרתם להיות הראשונים שמגיעים לדרגה 10. בדרך לדרגה 10, הם ישקרו, יבגדו, יסגרו עסקאות ויחסלו מפלצות.

למשחק יצאו יותר כמות משוגעת של גרסאות עצמאיות והרחבות שונות, מתוכן 4 תורגמו לעברית (גרסת הבסיס, סופר מנצ'קין, אגדות ובין כוכבים), בנוסף ל5 הרחבות. תיאורטית, כל הגרסאות האלו ניתנות לשילוב. בפועל, חיבור של יותר מכמה סטים יוצר חבילות מסורבלות, חוקים מבלבלים והרבה חפירות על שולחן המשחק.

רכיבים וסגנון​

המשחק מגיע עם שתי חבילות קלפים, דלתות ואוצרות. האמנות במשחק היא חלק מהומור המטא של מנצ'קין, האיורים קריקטוריים ופארודיים, עם הרבה הומור. כמו כל ההומור במשחק, הוא כנראה יעבוד עבור שחקנים מסוימים ולא יעבוד עבור שחקנים אחרים.

מהלך המשחק​

כל תור מתחיל ב"בעיטה בדלת": השחקן חושף קלף דלת, אם זו מפלצת, השחקן מתחיל בקרב, אם לא, הוא יכול לשמור את הקלף ולחפש צרות (להילחם במפלצת מהיד שלו) או "לבזוז את החדר" (לשלוף קלף נוסף מהקופה של קלפי הדלת).

בקרב, משווים את עוצמת השחקן (דרגה + ציוד + תוספים) מול דרגת המפלצת. השחקן שמנצח עולה בדרגה (לפעמים שתיים) וזוכה באוצרות. אם השחקן מפסיד, הוא מקבל "חדשות רעות": מעיין עונש שתואם למפלצת. אפשר גם לברוח, או לבקש עזרה משחקן אחר, בתמורה לחלוקת אוצרות.

כל שחקן, גם אם לא בתורו, יכול לשנות את הקרב: לחזק מפלצות, להוסיף עוד אויבים, לבטל קרבות או אפילו לעזור לשחקן, בדרך כלל מתוך אינטרס אישי. זו הדינמיקה שמייצרת את מרבית המתח סביב השולחן.

חוקים ונגישות​

למרות שמנצ'קין אמור להיות משחק "קליל", בפועל שחקנים חדשים מתבלבלים לא מעט. כל חפיסת קלפים מלאה ביכולות מיוחדות וחריגות, לעיתים קרובות זה גורר חוסר בהירות לגבי איך ניתן להשתמש בקלף מסוים. הוויכוחים על "איך פועל האפקט הזה" יכולים לעצור את הזרימה ולגרום לתסכול.

מעבר לכך, ההומור והבדיחות, שמבוססים רבות על העולם של מבוכים ודרקונים, עלולים להרתיע שחקנים שלא מחוברים להומור המטא הדי ילדותי הזה.

זמן משחק וקצב​

משחק עם 5–6 שחקנים יכול להימשך שעתיים ואף יותר, פרק זמן ארוך יחסית למשחק שמוגדר כקליל. הסיבה: מיקוחים אינסופיים, וקלפי "Take That" שמונעים משחקנים להצליח לעלות לדרגה 10.

אינטראקציה חברתית​

מנצ'קין חי מהאינטראקציה. הבריתות, העסקאות והבגידות הן עיקר המשחק, ויוצרות רגעים מצחיקים ומתוחים. אבל זו גם הסיבה שהמשחק עלול להיות מתיש, במיוחד לקבוצות שמעדיפות משחקים עם חוקים ברורים ואסטרטגיה, בלי אינסוף משא ומתן. מנצ'קין מצליח בעיקר עם שחקנים שנהנים מהכאוס ומבינים שלא תמיד השחקן הטוב ביותר ינצח.

יתרונות​

• חוקים בסיסיים שקל להסביר, אפשר ממש ללמוד תוך כדי תנועה.
• אינטראקציה חברתית משמעותית ומצחיקה.
• המון אפשרויות התאמה עם הרחבות.
• קצב משתנה שיוצר מתח בשלבים המאוחרים.

חסרונות​

• משחקים נוטים להימשך זמן רב מדי.
• תלות גבוהה מידי במזל.
• הומור שיכול להרגיש ילדותי או מתיש.
• לא מספיק ברור, ויכוחי חוקים וקלפים יכולים לעצור את הזרימה.
• ההרחבות הן לפעמים overkill, מוסיפות דברים שבאמת לא צריך.

סיכום​

מנצ'קין הוא לא משחק אסטרטגי עמוק, ולא כזה שיאתגר את האינטיליגנציה שלכם. הוא כן משחק שמציע ערב של כאוס, בדיחות ובריתות בלתי יציבות בעליל. עם הקבוצה הנכונה, שחקנים שנהנים מהומור מטופש, לא מפחדים קצת לריב, ויודעים לקחת הכל בקלילות, הוא יכול להפוך לערב נהדר. לעומת זאת, אם אתם מחפשים משחק מהודק עם עומק אסטרטגי אמיתי והחלטות משמעותיות, כנראה שמנצ'קין ישאיר אתכם בעיקר מאוכזבים.

החוש השישי הוא אחד המשחקים הכי טובים שאני מכיר, פשוט כי יש בו את כל מה שצריך בשביל משחק טוב. הוא פשוט, יצירתי, מגניב וקומפקטי. הוא מתאים לילדים מגיל שמונה ומעלה ויכול להעביר מעולה יום שבת ריק עם המשפחה או מסיבת פיג'מות. החיסרון היחיד שלו הוא שהוא לא בדיוק משחק שמשחקים תוך כדי אכילה, דיבורים וצפייה בטלוויזיה משום שהוא דורש ריכוז גבוה ואפס דיבורים.

מה בקופסה?​

• 100 קלפים ממוספרים מ-1 עד 100
• 5 קלפי חיים עם ציור של ארנב קריפי
• 3 קלפי שורקאן
• 12 קלפי רמה, גם הם עם ארנב קריפי שהפעם החליט לעשות יוגה משום שבכל קלף הוא מופיע בתנוחה אחרת, כל אחד מוזרה יותר מהשניה.

וזהו. זה הכל. לא מדובר באיזה משחק אפי עם לוח, דמויות וחמישים אלף סוגים שונים של קלפים, מטבעות וסמנים בסגנון טליסמן. כל מה שצריך זה חפיסת קלפים. פשוט וטוב.

הכנת המשחק​

פתחו את הקלף של level 1. הניחו לידכם קלפי חיים כמספר השחקנים וקלף שוריקאן אחד. חלקו לכל שחקן קלף מספר.


מהלך המשחק
כל שחקן מתחיל עם קלף אחד. מטרת השחקנים היא פשוטה: להניח את הקלפים במרכז בסדר עולה. מה הקאץ'? אסור לדבר. בכלל. למעשה צריך שיהיה שקט מוחלט וריכוז מלא. אסור גם להעביר הודעות סודיות בעזרת פתקים, שפת סימנים או בעלי חיים מאולפים. המטרה היא לחדד את חוש קריאת המחשבות שלכם.
עכשיו, רובכם בטח צועקים עכשיו על המסך דברים כגון: איך לעזעזל אני אמור לעשות את זה?!?!?! אני לא איזה וורלוק דרגה 5!!!
למעשה, יש עיקרון די פשוט שברגע שמבינים אותו המשחק נהיה יותר קל, אבל בעיני הכי כיף זה לנסות להבין ביחד את השיטה.
אם שחקן הניח קלף כשבידיכם יש קלף בעל מספר נמוך יותר, הרימו יד ואמרו עצור. הניחו בצד את אחד מקלפי החיים שלכם, הורידו את הקלף שלכם והמשיכו הלאה.
כשתסיימו את רמה אחת, המשיכו לרמה 2, והפעם חלקו 2 קלפים לכל אחד. ככה תמשיכו עד רמה 12, או עד שיגמרו לכם קלפי החיים.

בסוף חלק מהרמות תקבלו קלף חיים נוסף או שוריקאן שיעזרו לכם בהמשך.

שוריקאן: במידה ושחקן רוצה להשתמש באחד מקלפי השוריקאן של הקבוצה עליו להרים יד. כדי להסכים לשימוש, על כל שחקני הקבוצה להרים יד גם כן.
במידה והסכמתם, הניחו בצד את קלף השוריקאן. כעת על כל שחקן להוריד את הקלף הכי נמוך שברשותו והמשחק ממשיך בלעדיהם.

יתרונות וחסרונות​

כפי שציינתי קודם המשחק הוא קל להבנה, לנשיאה וללימוד, אבל להצליח לנצח? זה כבר קשה מאוד, במיוחד בקבוצה של יותר משניים. סביר להניח שבחמש הפעמים הראשונות אתם לא תעברו אפילו את רמה 4, אבל גם לשחקנים מנוסים מאוד קשה להגיע לרמה 12. החוש השישי הוא אתגר, ותאמינו לי שברגע שאתם וחברכים תבינו את זה אתם תבלו שעות על גבי שעות במשחק תוך ניסיון לסיים אותו (מה שאני אגב עדיין לא הצלחתי).
המשחק מעולה בשביל אוהל בקמפינג או סתם זמן מת שאתם רוצים למלא, אבל אם אתם קבעתם פגישה עם החברים כדי לשחק, להרעיש ולעשות בלגן, יכול להיות שהוא פחות יתאים. הוא דורש שקט מוחלט, ובשלב מסויים מישהו ירצה לראות איזה פרק של חברים או לנשנש קצת נאצ'וס תוך כדי המשחק ובמקרה כזה, יש משחקים אחרים.
עוד דבר שכדי להיזהר בו (ובכל משחק שיתופי אחר) הוא האשמות. גם אם מישהו הורס שוב ושוב, אל תכעסו עליו, על תתייחסו אליו כאילו הוא טיפש ועל תאשימו אותו בהכל. מנסיוני, גם כשאמירות כאלו באות בהומור הן יכול להרוס בקלות את האווירה.

בקיצור: המשחק מומלץ לכולם ובמיוחד לאנשים שאוהבים אתגרים אינטלקטואלים משותפים. רק צריך לזכור שהוא לא מתאים לכל אחד בכל זמן.

אז יאללה, רוצו לחנות!

Marvel Champions הוא משחק קלפים שיתופי שמציב אתכם בתוך החליפה של גיבורי העל מהיקום של מארוול. אחת הנקודות הבולטות ביותר במשחק היא התמתיות: התחושה שכל גיבור מרגיש יחודי, וקצת כמו עצמו. איירון מן נבנה בהדרגה לאורך המשחק, בהתחלה חלש יחסית, אך ככל שהוא מרכיב יותר חלקי שריון הוא הופך למכונת לחימה. ספיידרמן, לעומתו, מהיר, תגובתי וחמקמק. כל גיבור מתנהל בקצב קצת אחר, עם סגנון משחק שונה ואתגרים אחרים.

זהו משחק במשפחת משחקי הקלפים החיים (LCG) בדומה למשחק הקלפים של שר הטבעות ולמשחק הקלפים של ארקהם הורר.

ב Marvel Champions כל גיבור מגיע עם חפיסת קלפים ייחודית שמגדירה את הסגנון המכאני שלו. אליה מצרפים אחד מארבעת האספקטים (תקיפה, הגנה, צדק או מנהיגות), אשר משנים את אופי המשחק ומאפשרים ליצור חפיסות מגוונות. לכל גיבור יש אספקט "דיפולט", אבל אין מניעה להתנסות באחרים ולגוון. בחירה באספקט היא קודם כל שאלה של playstyle, מה הכי מהנה ומעניין בעיניכם?

המשחק מתנהל בתורות. כל סיבוב מתחיל בגיבור: משחקים קלפים, תוקפים, מבטל מזימות, מזמנים בעלי ברית או מוסיפים שדרוגים. לאחר מכן מגיע שלב הנבל, שבו הוא מתקיף, מקדם את המזימה שלו, ושולף קלפים מהחפיסה של עצמו שיכולים להפוך את הקערה על פיה. החוויה משלבת בין תכנון יותר ארוך טווח ותגובה מיידית לאירועים בלתי צפויים. לעיתים תכננתם להנחית מתקפה משמעותית, אך כמות ה־threat על המזימה הראשית מאלצת אתכם לשנות כיוון לפני שתפסידו.

מספר שחקנים​

• שחקן יחיד – באופן יחסית אובייקטיבי, אחד ממשחקי הסולו המהודקים והאיכותיים ביותר שיצא לי לשחק, אם כי אני פחות מתחבר למשחקי סולו, לכן לא שיחקתי במצב הזה הרבה.
• שני שחקנים – לטעמי, זה המצב האופטימלי. מאפשר שיתוף פעולה, תכנון מהלכים משותף, ותחושת קצב טובה מבלי זמן המתנה ארוך מדי.
• שלושה שחקנים – כאן כבר מתחילה בעיה של זמן תור. ככל שיש יותר קלפים על השולחן ויותר פעולות משותפות שאפשר לבצע, כך גם גדלה תופעת ה־Analysis Paralysis. המשחק נהיה איטי יותר ודורש יותר סבלנות.
• ארבעה שחקנים – בעיניי, חוויה רעה. המשחק הופך ארוך, כבד, והמתנה בין תורות מעיקה מאוד. פשוט גרסה שמחמירה את החסרונות של משחק בשלושה שחקנים.

עיצוב​

עיצוב הקלפים מרשים, סגנון הקומיקס הוא כמעט הכרח בעקבות התמה, האמנות נהדרת. בנוסף, גם העיצוב של המידע על הקלפים אחלה: העלות, המשאבים, סוג הפעולה והאפקטים.

לעומת זאת, הרכיבים הפיזיים פחות מרשימים, בטח ביחס למחיר הלא נמוך של המשחק. יש טוקנים (נזק, איום, סטטוסים), דיסקים לחיים, וקופסה, אבל ללא אביזרי ארגון. אין מחיצות או מערכת לסדר את מאות הקלפים. זה כמובן פתיר, אבל חבל.

עומק​

אחד החוזקים של Marvel Champions הוא האיזון בין נגישות לעומק. ניתן להתחיל לשחק מיידית עם חפיסות מוכנות, אם אתם רוצים, אתם יכולים לא להתעסק אף פעם בבנייה של חפיסה. אבל ככל שמכירים את המשחק, מתגלה מערכת בנייה עשירה ומלאת סינרגיות. כל גיבור יכול לשחק עם כל אחד מהאספקטים, והקלפים הבסיסיים מוסיפים גיוון נוסף (וההרחבות... וואי וואי!).

המשחק מתגמל את מי שבוחר להעמיק. ככל שתשחקו יותר, תזהו קומבואים, סינרגיות, ותבינו כיצד להתאים את החפיסה לא רק לגיבור שלכם, אלא גם לגיבורים שחברים שלכם משחקים. אני מצאתי את זה מאוד מהנה לבנות חפיסות שמאזנות זו את זו ומשלימות חולשות, בעיניי זה מוסיף המון עומק.

הנבלים​

בקופסה הבסיסית תמצאו שלושה נבלי־על:

• Rhino – פשוט וישיר. מתאים מאוד למשחקים ראשונים.
• Klaw – דורש יותר הבנה טקטית, מפתיע ומשנה את הקצב.
• Ultron – ממש מאתגר ומורכב, עם יכולת לייצר עשרות drones ולשלוט בלוח.

כל נבל מגיע עם מספר רמות קושי, כולל מצב Expert שמוסיף שלב נוסף לנבל והופך את ההתמודדות למורכבת יותר. בנוסף, ניתן להחליף את המודולים בחפיסות הנבלים וליצור וריאציות נוספות שמעלות את הreplayability גם בלי להוסיף הרחבות. הגיוון הזה מאפשר למשחק להיות קשה בדיוק במידה שאתם רוצים שהוא יהיה קשה, גם שחקנים מאוד מנוסים יחוו אתגר משמעותי נגד אולטרון על expert.

יתרונות​

• תמה חזקה וגיבורים שמרגישים ייחודיים
• עיצוב מכני מדויק וקלפים מגוונים
• דרגת קושי מודולרית
• עקומת למידה מתגמלת
• מתאים גם לשחקני casual וגם למי שאוהב דקבילדינג עמוק
• תחושת צמיחה לאורך המשחק – עם כל גיבור ועם כל אתגר חדש

חסרונות​

• חוויית 3–4 שחקנים ארוכה ומעיקה
• אין אמצעי ארגון בסיסיים לקלפים ולרכיבים
• המחיר גבוה ביחס לאיכות של המוצר

הרחבות​

האם חייבים לקנות הרחבות? לא. הקופסה הבסיסית מספקת שעות של משחק: חמישה גיבורים, שלושה נבלים, ארבעה אספקטים, מצבים משתנים ורמות קושי שונות.

אבל המשחק בנוי בצורה שמזמינה להרחיב אותו. כל גיבור או נבל חדש מגיע עם חפיסה מוכנה, בין אם זו הרחבה גדולה (כמו The Rise of Red Skull), או דמות בודדת (כמו אנט-מן או ד"ר סטריינג'). כל הרחבה כזו גם תגיע גם עם קלפים מאספקט מסוים שתוכלו לשלב בחפיסות של הגיבורים שכבר יש לכם.

סיכום​

Marvel Champions הוא משחק מודולרי וחכם לשחקנים שאוהבים תמה, עומק ואתגר. הוא לא מושלם, הארגון לוקה בחסר והמשחק יכול להתארך, אך עבור שחקנים שרוצים להיכנס לעולם עשיר ומרובה אפשרויות, מדובר באחת הבחירות היותר משתלמות כיום.

רק הcore set יכול להספיק לכם להמון שעות של כיף. אז אם אתם חובבי מארוול, אוהבים משחקים קואופרטיביים (לזוג!) עם עומק, מחכות לכם שעות של כיף (ואולי גם חור בכיס, אל תגזימו!).

The Vale of Eternity הוא משחק tableau‑builder קליל ואלגנטי המשלב drafting, ניהול משאבים, ובניית מנוע. למרות החוקים הפשוטים, המשחק די עמוק, בעיניי הוא מתאים גם למי שמחפש חוויית משחק יותר מורכבת. המשחק מסתיים כאשר שחקן מגיע ל־60 נקודות או לאחר 10 סיבובים. בפועל, המשחק לרוב מסתיים אחרי כ־8 סיבובים, כששחקן אחד או מספר שחקנים מצליחים להגיע ל־60 נקודות.

איך זה עובד:​

שלב הציד (Hunting Phase):​

• מניחים על השולחן קלפים לפי מספר שחקנים × 2.
• Snake draft: הראשון בוחר ראשון, אחריו השני עד האחרון שיבחר פעמיים ברצף, ואז הסדר מתהפך וחוזר אחורה.

שלב הפעולות (Action Phase):​

• כל שחקן בתורו מבצע פעולות לפי רצונו: למכור קלף תמורת אבני קסם, לאלף (לקחת ליד), לזמן לאזור שלו (הtableau שלו, במחיר של הקלף), או להסיר קלף מהאזור (בתשלום).

שלב האפקטים (Resolution):​

• קלפים שיש להם אפקטים שמופעלים בכל תור מופעלים לפי הסדר שבוחר השחקן.

סיום המשחק:​

• בתום כל סבב נבדק האם שחקן כלשהו הגיע ל־60 נקודות. אם כן, המשחק מסתיים.

משאבים ומגבלות​

• קיימים שלושה סוגי אבנים: אדומה = 1, כחולה = 3, סגולה = 6.
• מגבלת אחסון: ניתן לשאת עד 4 אבנים בלבד.
• אין "עודף" על רכישת קלף: גם אם קלף עולה 2 ושילמתם עם אבן סגולה.
• מספר היצורים באזור של השחקן (הtableau) מוגבל למספר הסבב. לדוגמה, בסיבוב הרביעי ניתן להחזיק עד 4 קלפים באזור.
• הסרה של קלפים עולה כסף, מה שהופך את המקום בטבלה למשאב אסטרטגי שצריך לתכנן סביבו מראש.

המגבלות האלו הופכות את המשחק למעיין פאזל ומייצרות כל מיני החלטות סביב המקום המוגבל של קלפים ושל אבנים.

תחושת התקדמות​

בתחילת המשחק התורים קצרים וכוללים פעולות פשוטות. אך ככל שמתקדמים, מספר הקלפים באזור גדל, כמות האפקטים הופכת לגבוהה וההחלטות נהיות מורכבות יותר. המשחק מתגמל בניית מנוע אפקטיבי. מאוד מפתה לבנות מנוע ממש מגניב אבל איטי מידי, שיגיע ל60 נקודות מאוחר מידי, חלק מעקומת הלמידה הוא להבין איך לא מגזימים עם הבניה לטווח ארוך ובונים בדיוק לטווח הזמן הנחוץ.

אינטראקציה​

האינטראקציה הישירה מוגבלת, אך קיימים קלפים "מרושעים" שגונבים נקודות, או מכריחים יריב לזרוק קלף. הקלפים האלו נדירים, אבל מורגשים.

מרכז האינטראקציה הוא הדראפט – שחקנים רואים מה היריבים לקחו בתורות הקודמים ויכולים לבחור קלף שהם לא צריכים רק כדי למנוע מהיריב שימוש בו. Hate drafting היא טקטיקה לגיטימית, במיוחד לאור העובדה שקלף מיותר תמיד אפשר למכור.

הקלפים​

אחד היתרונות הבולטים של The Vale of Eternity הוא הגיוון הרחב בין הקלפים. לכל יצור מביא עמו יש יכולת שונה, מהשגת משאבים ועד השפעות מיוחדות כמו שליפת קלפים, ניקוד נוסף, השפעה על היריבים או שבירה של החוקים הבסיסיים של המשחק. חלק מהיכולות פועלות מיידית, אחרות מופעלות כל סיבוב. עם 70 קלפים שונים, לאט לאט לומדים על עוד קומבואים וסינרגיות שעובדים טוב, זה חלק מהקסם של המשחק.

חסרונות​

• מזל: לעיתים קלפים מכריעים "נופלים" לשחקן מסוים מבלי שיריביו יוכלו להגיב או למנוע זאת.
• יתרון מוקדם: קצת מתחבר למזל, שחקן שבנה קומבו חזק בתחילת המשחק יכול לצבור יתרון שקשה מאוד לצמצם.
• עקומת למידה: פער הניסיון בין שחקנים בולט במיוחד. שחקנים חדשים עלולים להרגיש מתוסכלים מול יריב שכבר מכיר את הקלפים טוב.
• קלפים "מרושעים": יש שחקנים שפחות נהנים מהאפשרות שהמשחק "יפגע" בהם דרך קלף של יריב.
• עיצוב גימיקי: הדרקון שמונח במרכז השולחן והלוח מרכזי יוצרים אפקט ויזואלי מרשים, אבל בפועל הם פשוט מיותרים ולעיתים ממש מפריעים.

יתרונות​

• פשוט: חוקים ברורים יחסית, קל ללמידה וללימוד שחקנים חדשים.
• עומק: כל מגבלה מייצרת המון החלטות מעניינות, כמעט אין דראפט שבו אין לשחקן דילמה מסוימת.
• אינטראקציה עקיפה: הדראפט יוצר מתח מתמשך, דורש ממך לשים לב לאסטרטגיה של שאר השחקנים.
• עיצוב: האיורים יפהפיים, הקלפים באיכות גבוהה, וההפקה מושקעת.
• גמישות במספר שחקנים: עובד נהדר ב־2 עד 4 שחקנים, קצר יותר ב2, ארוך יותר ב4, אבל תמיד מהנה.

סיכום​

The Vale of Eternity הוא משחק קליל ללמידה, שמתגמל תכנון לטווח ארוך וניהול משאבים יעיל. הוא מציע חוויית משחק מתפתחת, שבה בכל משחק תגלו סינרגיות וקומבואים חדשים. אם אתם מחפשים משחק כיפי, נגיש, עם עיצוב מהמם ומנגנונים מעניינים, אני לא חושב שתתחרטו.