משחקי לוח

השנה, בדרקומיני 2024, נערכה בפעם הרביעית תחרות פיתוח משחקי קופסא.
גם הפעם כמו בכל הפעמים הקודמות הוגשו לתחרות מספר דו ספרתי של משחקים שפותחו ע"י יוצרים ישראלים.
את המשחקים בחנו שלושה שופטים: קונדרה מגנוס, גילי לוי ואמרי הלפרט.

גם השנה אנחנו ממשיכים עם שני פרסים, פרס למקום הראשון בקטגוריה של משחקי גיימרים כבדים,
בנוסף לפרס עבור המקום הראשון בקטגוריה של משחקים לכל המשפחה.
השנה קיבלנו כמה משחקים או כלים ריגשיים / טיפוליים והחלטנו לתת ציון לשבח עבור אחד המשחקים בקטגוריה זו.

מקום ראשון - משחקי גיימרים:​

Book Surfers
פיתוח - ולדימיר מיטניצקי, אלכסנדר אדלסון וואדים בבין

התרשמות השופטים - משחק בניית מנוע עם תמה מקורית. השחקנים מנצלים טכנולגיה יחודית כדי להכנס לתוך עמודי הספרים מתקופת המקרא תוך כדי שימוש במשאבים ובכך לאסוף את אותם עמודים ולצבור עליהם ניקוד.
במשחק יש מנגנון מעניין של שוק המאפשר למכור משאבים ובכך להרוויח מטבעות כמו כן שחקנים אחרים יכולים לרכוש את המשאבים שהוצעו למכירה בשוק. המשחק מושקע הן ברמה הויזואלית והן ברמת חוברת החוקים המסבירה משחק מורכב בצורה טובה.

מקום ראשון - משחקי משפחות:​

Roses Red
פיתוח - עופר כהן ויובל הראל

התרשמות השופטים - משחק חמוד בו השחקנים אוספים קלפי ורדים או קלפי כלים.
כאשר אוספים את הקלפים מחזיקים את הקלף בחלקו התחתון בעזרת האצבע, לאחר מכן מסבבים את הקלפים ומסתכלים במה נגענו. מתחת לקלפי הורד יהיו קוצים שיגרמו לנו לפציעה והפחתת נקודות.
מתחת לקלפי הכלים יהיו כלים שנצבור ונשתמש בהם בהמשך כדי לשפר את מצבנו במשחק ולהגדיל את הסיכוי שלנו לניצחון. המשחק משלב אינטרקציה בין השחקנים ונכון שברובו הגדול הוא מבוסס מזל עדיין יש החלטות שצריך לקבל. התמה מאוד חזקה במשחק השחקנים מרגישים כאילו הם קוטפים ורדים וממש מרגישים את הכאב כשמסובבים את הקלף ורואים שנגענו בקוץ אחד או יותר.

ציון לשבח:​

חיבור פשוט
פיתוח - שרון ג'ורג'י

התרשמות השופטים: השנה קיבלנו כמה וכמה משחקים שנופלים בקטגוריה של משחקים ריגשיים או כלים טיפוליים. המשחקיות במשחקים אלה יחסית נמוכה ולרוב הם זקוקים לאיזה תיווך של המשחק כדי להפיק מהם את מה שהם מתכוונים שיפיקו מהם. חיבור פשוט אינו שונה, הוא יותר כלי ממשחק אבל הוא מקבל ציון לשבח בגלל כמות התוכן והצורה שבו התוכן מונגש. הוא מקבל ציון לשבח על הפקה מדהימה ופשוט על היותו מוצר טוב.

מקום שני - משחקי גיימרים:​

farmers'-fury
פיתוח - עופר כהן ויובל הראל

התרשמות השופטים - השחקנים נלחמים על שליטה בחוות ומבצעים פעולות שונות כדי לשדרג את החוות להרוויח מהם משאבים שאותם מוכרים כדי לרכוש קלפים שיעזרו לנו להתקדם במשחק.
זה משחק אסטרטגי מאוד מעניין עם הרבה אינטרציה בין השחקנים. במשחק אין מזל אבל יש קלפים שישפיעו על המשחק באופן שונה בכל משחק. במשחק מנגנון המאפשר למי שהיה תור חלש לחזור למשחק ולא ליפול מאחור לאורך כל המשחק.

מקום שני - משחקי משפחות:​

חתולים נגד דגים
פיתוח - אלון טרייטמן

התרשמות השופטים - משחק קליל מבוסס זיכרון והרבה מזל של גלגול קוביות.
קיים מנגנון לקיחת סיכונים אבל הוא קטן מדי. המשחק מעוצב יפה, מהיר ומאפשר ללמד לילדים קטנים קצת על הסתברות וחשבון פשוט.

השנה, בדרקוניקון 2023, זאת הייתה הפעם השלישית שנערכה תחרות פיתוח משחקי קופסא "אתגר בקופסא". גם הפעם כמו בכל הפעמים הקודמות הוגשו לתחרות מספר דו ספרתי של משחקים שפותחו ע"י יוצרים ישראלים.
את המשחקים בחנו שלושה שופטים: קונדרה מגנוס, גילי לוי ואמרי הלפרט.

השנה התחרות מתרחבת, מתקדמת ומחולקת לשני פרסים, פרס מקום ראשון בקטגוריה של משחק ילדים לכל המשפחה ופרס מקום ראשון בקטגוריה של משחקים מורכבים וכבדים המיועדים יותר לגיימרים.

ואם שכחתם, הנה הזוכים של 2022.

מקום ראשון - משחקי גיימרים​

Hotel Paparazzi - משחק אסטרטגי, כמעט ללא מזל המשלב מכניקה של תכנות עם מידע מוגבל.

פיתוח - עופר כהן ויובל הראל

במשחק, אנחנו צלמי פפראצי נחושים וחסרי מעצורים, מתרוצצים בין הקומות של המלון המבוקש, מפעילים קשרים, מריצים שמועות ומשתמשים בכל אמצעי אפשרי כדי לתפוס את התמונה הטובה והרווחית ביותר של אחד הסלבס השוהים במלון ולמכור אותה לצהובון היומי.
לכל שחקן חפיסת קלפים זהה ובה מספר פעולות אפשריות בכל סיבוב כל השחקנים בוחרים במקביל ובלי שיראו קלף פעולה אחד בלבד מבין הקלפים בחפיסה שלהם. לאחר מכן חושפים את כל הקלפים והשחקנים מבצעים את הפעולה של הקלף שבחרו רגע אחרי שהמלון עצמו מכניס קצת שינויים.

התרשמות השופטים - משחק אסטרטגי עם הרבה אינטראקציה בין השחקנים במאבק על הסלבס ומרחב התנועה המוגבל במלון. כל בחירה היא דילמה בין לצלם את התמונה עכשיו או לפעול כדי לשפר ולמקסם את הניקוד תוך הסתכנות באיחור המועד.
המשחק משוכלל, מכיל כמות גבוהה של מכניקות משחק שונות ומעניינות שמצליחות להשתלב יפה.
אחת מחוזקות המשחק היא הלוח האישי של כל שחקן, בו מצטברות הפעולות שעשה לפני צילום התמונה ומחזקות את דילמת תזמון התמונה.

​

בּוּוּוּוּוּ - משחק בהלה אימתני - משחק קלפים חמוד לכל המשפחה.

פיתוח - אייל אהרונוביץ

משחק שמזמין את המשפחה, הורה וילד לצחוק ולהנות מבילוי משותף העוסק בהתגברות על פחדים. במשחק אנחנו ילדים שרוצים מאוד לישון, שוכבים במיטה וסופרים כבשים לפני השינה, מקווים להצליח להרדם לפני שכל מני "מפחידונים" יופיעו ויעצרו את הספירה.
למשחק שילוב של מכאניקת ספירה יחד עם התקפות והגנות מסוג ה"קח את זה"(take that) המזכיר משחקי קלפים קלאסיים רבים (טאקי, חתולים מתפוצצים)
כל שחקן בתורו מוסיף כבשה לספירה, השחקן שיניח את הכבשה העשירית יקבל את כל הקופה, אלא אם מישהו יקדים אותו ויניח קלף הבהלה ואז הוא יהיה הזוכה בסיבוב, אבל רק אם מישהו לא יחסום את ההבהלה שלו וחוזר חלילה.
משחק קלפים קלאסי, בו צריך לשחק בחוכמה כדי לאסוף כמה שיותר קלפים אלו יהיו נקודות ניצחון בסוף המשחק.

התרשמות השופטים - המשחק פשוט זורם, כיף, מהיר, אפילו מצחיק. קל לשחק וקל להנות.
לספור ולדאוג להיות העשירי בסדר אמנם מעניק למשחק רק נגיעה של מרחב לאסטרטגיה אבל זהו רקע מספיק כדי להנות מהבלגן השינויים המהירים שמחוללות ההתקפות והחסימות ההדדיות. העיצוב הויזואלי חמוד ועובד יפה עם המכניקה הפשוטה. המגע האישי של משפחת מעצב המשחק והכוונה החינוכית החיובית גם הם קלילים ומוסיפים לערך המשחק כמנצח.

​

גומבי - הכפתור הקטן שמסובב את העולם.

פיתוח - ליפמן מדע וטכנולוגיה בע״מ

כמו בכל שנה אנחנו השופטים מחפשים ומציינים בציון לשבח משחקים שאומנם לא ניצחו בתחרות אבל הפתיעו אותנו לטובה. זה יכול בזכות תמה יחודית, מכניקה מקורית, עיצוב מדהים או כמו במקרה של גומבי רכיב ייחודי ומקורי שלא ראינו עדיין.
גומבי הוא רכיב אלקטרוני דמוי מטבע שאפשר להטיל באוויר, בסוף ההטלה גומבי יראה על מסך קטן בדיוק כמה סיבובים עשה באוויר.
מספר מצבי פעולה: ספירה אחת, ספירה מצטברת, ספירה לאחור ומספר רנדומלי
משמשים כבסיס למגוון רחב של אתגרי קואורדינציה.

התרשמות השופטים: רכיב זה יכול לשמש כמנוע במשחקים שונים ומגוונים ולהוסיף מימד נוסף למשחקים.
ותודה לשופטים ולאמרי הלפרט, מארגן התחרות.

השנה, בדרקוניקון 2022, זאת הייתה הפעם השניה שנערכה תחרות פיתוח משחקי קופסא "אתגר בקופסא". לתחרות הוגשו עשרה משחקים שונים, יצירתיים ומקוריים.
את המשחקים בחנו ארבעה שופטים: קונדרה מגנוס, גילי לוי, אבי מרק ואמרי הלפרט.

ואם שכחתם, הנה הזוכים של 2021.

מקום ראשון: Nice Shop​

משחק שליטה אזורית משולב עם משחק מניות.
פיתוח - עופר כהן ויובל הראל
השחקנים משחקים יועצים למשפחות פשע המתקיימות מגביית דמי חסות מחנויות. במהלך שמונה תורות, השחקנים מנסים להגדיל את השפעתם בכל משפחה, להגדיל את השפעת המשפחה בעיר עצמה ולהפעיל את המשטרה על מנת לפגוע במשפחות יריבות. בסוף המשחק, השחקן שצבר הכי הרבה כסף מוכרז ליועץ הממולח ביותר ומנצח במשחק.
התרשמות השופטים - משחק שבו כל השחקנים משפיעים על המפה המרכזית ומקבלים נקודות על פי אותה מפה לפי מדד אישי של כל שחקן כאשר המדד האישי מושפע מהמדד של השחקנים היריבים. משחק עם הרבה החלטות שצריך לקבל, הרבה אינטראקציה בין השחקנים, והוא מרגיש מאוד מאוזן למרות כמות המידע וכמות הפעולות שאפשר לבצע. זה משחק מסוג המשחקים שאחרי המשחק הראשון כולם ירצו משחק נוסף וכולם כנראה ישנו את האסטרטגיה ואת שיטת המשחק שלהם.

ציון לשבח: מי החפרפרת​

משחק זיכרון ב-18 קלפים.
פיתוח - דניאל אילוז
מי החפרפרת הינו משחק זיכרון המורכב מ-18 קלפים, בכל משחק החפרפרת מחופשת לחיה אחרת ואתם אלה שצריכים למצוא אותה.
התרשמות השופטים - מדהים לראות איך אפשר לקחת מכניקה כל כך בסיסית כמו זיכרון ו-18 קלפים בלבד וליצור משחק מהנה ומאתגר, שלא מרגיש בשום צורה כמו משחקי הזיכרון הקיימים. מי החפרפרת הוא דוגמה לכך שתמיד אפשר בצורה יצירתית לקחת משהו קיים ונפוץ ולהפוך אותו למשהו חדש.

קרב תרנגולות - משחק קלפים אסטרטגי.​

פיתוח והפקה - צוות גולה (גליה ודניאל פנחסי) עיצוב ואיור - גליה פנחסי
משחק קלפים לכל המשפחה בו כל שחקן הופך לרגע לחוואי עם מטרה ברורה לבנות את הלולים עם התרנגולות הכי חזקות, להילחם בלולים אחרים ולהפוך להיות החוואי עם הכי חזק.
התרשמות השופטים: המשחק מבוסס על המכניקה הבסיסית ביותר בעולם משחקי הקלפים, מלחמה.
אבל הוא לוקח את זה לרמה אחרת לגמרי של אסטרטגיה, כיף, אקשן קצת כמו שיש במשחק חתולים מתפוצצים וכל זה בעיצוב מדהים כמו כל המשחקים שגליה מעצבת.

דרקומינו הוא משחק לוח בו כל אחד מבני המשפחה הוא מאלף דרקונים, בחיפוש אחר כמה שיותר ביצי דרקונים באי מסתורי. זהו משחק בהשראת משחק הלוח האהוב קינגדומינו, שרכשתי כדי לשחק עם ילדיי ונהיננו ממנו מאוד.
המשחק זכה לאחרונה בפרס האירופאי Kinderspiel des Jahres לשנת 2021 למשחקי לוח לילדים.

כיצד מתנהל המשחק?​

במשחק כל שחקן בונה אי קטן (ע"י חיבור אריחים עם תווי שטח מתאימים, כגון מדבריות, יער, הרים, קרח וכו'), ומנסה לאסוף ילדי-דרקונים, מביצים אשר הטילה אם הדרקונים.

בדומה לדומינו- לכל אריח יש שני צדדים, בהם יש תווי שטח (לרב) שונים. בכל תור פורשים מספר אריחים מהקופה, וכל שחקן לפי סדר לוקח אריח ומנסה לצרף לאריחים הקיימים אצלו. במידה ויש התאמה בין גבולות אריחים (לדוגמא- מדבר למדבר), לוקחים Token של ביצה מערימת ביצים הפוכות (לכל תוואי שטח ערימה משלו), ובתקווה שממנה יצא דרקון!
בשונה מדומינו- פה כל שחקן יוצר אי משלו, ולא ביחד. בנוסף- אין חובה ליצור שרשרת, אלא ניתן (ואף מומלץ!) לבצע פניות, כדי לאפשר לאריחים להתחבר במספר מקומות. לרב נוצר אי עם מספר תוואי שטח, ועליו ביצים מרובות.
בסיום קופת האריחים, מי שבידו מרבית הדרקונים, מנצח!

ישנו רכיב חמוד נוסף של פסלון עץ בשם "אם הדרקונים", אשר בתחילה אצל השחקן הכי צעיר, ומסמן מי מתחיל לקחת אריחים. במידה ומישהוא קיבל ביצה שבורה במקום דרקון מאחת הביצים, אם הדרקונים עוברת אליו.

המשחק דורש יכולת התאמה מישורית (2D), על מנת לנסות ליצור כמה שיותר חיבורים בין אריחים, וקצת אסטרטגיה פשוטה (לבחור בתוואי שטח בהם יש יותר סיכוי, לנסות ולהכין את האי לשילובי אריחים, ולילדים מתקדמים- מניעת אריחים מיריבים).

איכות רכיבים​

האריחים עצמם באיכות טובה- תווי שטח ברורים, לא מתקפלים בקלות.
ביצי הדרקון הם גורם המשיכה האמיתי (לפחות לילדים)- כל דרקון שונה! והם מצויירים ממש חמוד! יש הרבה ביצים, ולוקח מעט זמן לארגן (ולסדר חזרה), אך סה"כ לא נורא. ויש מספיק כך שגם אן נאבדו ביצים מספר- יש מספיק להמשיך.
הקופסה לא גדולה, מאוד נוחה, וקל מאוד לארוז בה (גם לילדים).

רשמים שלי מהמשחק​

משחק מאוד נחמד ומהנה עם הילדים. האלמנטים הויזואלים שלו (האי הנוצר,כל הדרקונים השונים) מאוד משכו את הילדים. התפתח משחק משני סביב הדרקונים עצמם ("למה זה דומה? איך נקרא לו? איך נדאג לו?") וזה דווקא מוסיף מאוד למשחק.

אלמנט איסוף הדרקונים מאוד פנה לילדים גם כן.

האלמנטים האסטרטגיים ברמה מתאימה. בתוך 2-3 משחקים הילד הבוגר שלי כבר התחל לתכנן ולהבין כיצד לייצר שילובים, ולתכנן את בניית האי.

ניתן לדעתי לשחק במשחק כ 20-25 פעמים לפני שמתחילה להיות לו חזרתיות מסויימת (בהוראות המשחק יש אז עוד חוקים נוספים אפשריים, בקשר למקורות מים אם זה מעניין), אך אם לא משחקים בו המון, מאוד מתאים, ויכול להיות משחק נחמד לסיום יום עם המשפחה.

אני חושב שמתאים לגילאים יותר נמוכים מ 5, אך זה תלוי רמת התפתחות.
סה"כ משחק מאוד נחמד ומומלץ, כמשחק ביניים משפחתי, לא מעבר לכך.

כהערת אגב​

במשחק הדרקונים השונים מותאמים מאוד לתוואי השטח שלהם, וכשחקן D&D ארוך זמן, זה גרם לי באמת לתהות על חלוקת הצבעים בדיאנדי. המשחק... יותר הגיוני! דרקוני זהב- במדבר. דרקונים כחולים/לבנים- בטונדרות קרח. דרקונים שחורים- בהרים סלעיים. הממממ...

מקווה שנהנתם. אני לא סוקר מקצועי, אך לאחר קריאת סקירות אחרות (אינפורמטיביות ומהנות!) חשבתי גם לתרום מעט.

השנה, בדרקוניקון 2021, זאת הייתה הפעם הראשונה שנערכה תחרות פיתוח משחקי קופסא שמוקדשת למשחקים שנוצרו בישראל בשנה החולפת. אז אמנם לצערנו הכנס עצמו התבטל ברגע האחרון עקב הקורונה, אבל לשמחתנו לתחרות הוגשו 11 משחקים שונים, יצירתיים ומקוריים.

אז הגיע הזמן להציג את המשחקים הזוכים בתחרות - המשחקים שהוגשו הם ברמה גבוהה, מעידים על פריחת התחביב בישראל וגם על היוצרים המקומיים שכל הזמן משתפרים ומפיקים משחקים שלא נופלים ברמתם ממשחקים בחו"ל ואף עולים עליהם!
ארבעת השופטים בתחרות הם: קונדרה מגנוס, גילי לוי, אבי מרק ואמרי הלפרט.

משחק שליטה אזורית בו התנועה בלוח מתבצעת בשיטת מנקלה.
פיתוח - מיכאל פבזנר
עיצוב - לירון גרינברג
הפקה ועזרה בפיתוח - איתי בן-עברי
השחקנים משחקים נחילי חייזרים המגיעים מגלקסיה רחוקה במטרה להשתלט על שביל החלב. שליטה על כוכבי הלכת השונים תעניק לשחקנים משאבים ויכולות חזקות ומיוחדות, ובסופו של דבר השחקן שיצליח לתמרן את כוחותיו ולשמור על כיבושיו בצורה המיטבית ינצח.

התרשמות השופטים - לוח המשחק מורכב מגריד של אריחים מסוגים שונים ויכולות שונות. בכל משחק נשתמש רק בחלק מהאריחים ונסדר אותם בצורה רנדומלית, דבר הגורם לכך שכל משחק יהיה שונה משמעותית מקודמו. מדובר במשחק אסטרטגי עם הרבה אינטראקציה בין השחקים, עם זאת מהיר, בלי המתנה ארוכה בגלל חשיבת יתר של השחקים. איך שמשחק הסתיים כולנו רצינו לסדר לוח חדש ולהתחיל משחק נוסף.

ציון לשבח - סיפור של קוביות, סיפור משחק​

פיתוח - קובי טרבלסי
עיצוב ואיור - תמרה קרת

סיפור של קוביות הינו ספר שהוא לא רק ספר. הוא גם משחק. ועוד אחד ועוד...כזה שכל פעם שפותחים נפגשים בקריצה. אולי נקרא?..אולי נשחק? לבד או בזוג? נפעיל מחשבה. או אולי יצירתיות..? סיפור של משחקים חיובי, יצירתי ורב גווני עד לב השמיים. הספר מגיע עם קוביות ובכל עמוד תמצאו משחק המשלב את הקוביות.

התרשמות השופטים - לסיפור של קוביות הוחלט לתת ציון לשבח כי לתחושתינו הוא יותר פעילות מאשר משחק ולכן קשה לשפוט אותו ביחס למשחקים אחרים. עם זאת, כולנו פה אחד, התרשמנו מאוד לטובה ממנו. יפה לראות כמה שעות הנאה ספר ותשעה קוביות יכולים להציע.

פיינליסט - אלדוראדו​

משחק קלפים אסטרטגי מהנה, מלא הרפתקאות לכל המשפחה
פיתוח - מנחם כץ
עיצוב ואיור - איריס גת
מנהלת עיצוב - ארבל כץ
אלדוראדו היא עיר זהב אגדית שאמורה להיות בדרום אמריקה ובה נמצאים אוצרות זהב רבים.
מחפשי אוצרות חיפשו במשך מאות שנים את מקומה של אלדוראדו אך איש לא זכה לגלות אותה.
במשחק השחקנים מנסים לצבור כמה שיותר מטבעות זהב ולזכות באוצר הגדול. בדרך לאוצר עומדים לפניהם סכנות רבות, הם יצטרכו להשתמש באמצעי הצלה מיוחדים כדי לגבור על הסכנות ולעיתים גם לנהל משא ומתן עם שחקנים אחרים כדי לקבל את עזרתם.

התרשמות השופטים: משחק קלפים מקורי ומהיר לכל המשפחה. במשחק יש הרבה מזל משובל עם לקיחת סיכונים ואינטראקציה בין השחקנים. העיצוב של המשחק הוא בהחלט אחת מנקודת החוזקה שלו.

פיינליסט - פיצה בעיר​

עד הלקוח האחרון
פיתוח והפקה - צוות גולה (דליה ודניאל פנחסי)
עיצוב ואיור - גליה פנחסי
משחק אסטרטגי לכל המשפחה המשלב אינטראקציה ומשא ומתן בין השחקנים. כל שחקן במשחק הוא בעלים של פיצריה, עליו לשרת לקוחות ולהרכיב להם פיצות לפי דרישתם. עם הכסף שצוברים ניתן לפתח ולשדרג את הפיצריה במגוון דרכים. מסחר נבון עם השחקנים האחרים, התנהלות עסקית נכונה וקצת מזל הם המפתחות העיקריים להצלחה במשחק.

התרשמות השופטים: המשחק משלב מכניקות משחקיות הנמצאות בקטאן, הן באופן איסוף המשאבים והן במשא ומתן בין השחקנים. כמות האסטרטגיה והאינטראקציה קטנה משל קטאן ויש בו קצת יותר מזל ולכן לדעתנו הוא מתאים ונגיש למשפחות. המשחק מעוצב בסטנדרט גבוה מאוד ובהחלט מעיף את המשחק כמה רמות מעלה.

משחק בניית החבילות אטומיקה משלב משחק מדעי שבו לומדים על מבנה האטומים ביחד עם משחק לוח לכל המשפחה. מכאניקת בניית החבילות היא מכאניקה פופולארית עליה מתבססים משחקים רבים אחרים כגון דומיניון, שהציג מכאניקה זו לראשונה, Legendary משחק גיבורי-על של מארוול ועוד.
אטומיקה לוקח את המכאניקה הזו ומשתמש בה כדי לייצג אנרגיה, פרוטונים, אלקטרונים, ניטרונים וקווארקים כמשאבים לבניית אטומים וללמד ילדים על המבנה שלהם ועל הסוגים הבסיסיים. המשחק תורגם לעברית על-ידי דוב לדעת (לשעבר פרש משחקים), הוצאה לאור המתמחה בספרים ומשחקי לוח עם ערך חינוכי.

חוקי המשחק​

המטרה באטומיקה היא לאסוף קלפי יסודות שמהווים את נקודות הנצחון במשחק. כדי לאסוף קלף יסודות, אתה צריך לבנות את היסוד בלוח השחקן האישי כך שיכיל מספר מתאים של פרוטונים, אלקטרונים וניוטרונים – כן, ממש כפי שבנוי יסוד בטבע. יש ארבעה קלפי יסודות במשחק, שמעניקים מספר שונה של נקודות נצחונות בהתאם למורכבות שלהם: הליום, ליתיום, בור ובריליום.

בכל תור השחקן מבצע מספר פעולות, כמו במשחק בניית חפיסות קלאסי:
• משחק את הקלפים שלו מהיד, כשיש קלפי חלקיקים (פרוטונים, ניוטרונים ואלקטרונים) ותתי-חלקיקים (קווארקים ופוטונים). בחבילה ההתחלתית יש רק תתי-חלקיקים.
• באמצעות הקלפים ביד ניתן לבצע שלוש פעולות: הוספות חלקיקים לאטום בלוח השחקן האישי, רכישת קלפי אטומיקה (בניית החבילה) שהם עוצמתיים יותר מהקלפים ההתחלתיים) והשלכת קלפים כדי לקבל אנרגיה, שהיא נדרשת גם לטובת רכישת יסודות וקלפי אטומיקה.
• באמצעות אנרגיה ניתן בנוסף לשלוף קלפים חדשים מהחבילה, לאיין חלקיקים (להיפטר מקלפים בחבילה, אך באטומיקה זה מוגבל רק לקלפים שביד), לשלוף קלפי אטומיקה חדשים ולרכוש קלפי מדענים שיש להם השפעות מיוחדות.
• רכישת יסוד אם יש לו מספיק חלקיקים ואנרגיה בלוח השחקן האישי שלו.
• לאחר שהשחקן סיים להשתמש בכל הקלפים שלו, הוא מרענן את מצב הלוח: שולף קלפים חדשים, ומרענן את שורות קלפי האטומיקה והיסודות אם הוא רכש מהם.
כפי שניתן להבחין לעיל, יש מספר רב של סוגי "משאבים" במשחק, נרחיב על כך בהמשך. בנוסף, למעט קלפי המדענים שבהם יש שבעה מדענים ומתוכם רק ארבעה משתתפים בכל משחק, כל יתר הקלפים הם קבועים ואינם משתנים ממשחק למשחק, זאת בניגוד למרבית משחקי בניית החפיסות בהם גיוון בקלפים הזמינים הרכישים הוא מובנה במשחק.
לכל שחקן יש עשר קוביות בצבע שלו, כאשר בכל פעם שהוא קונה יסוד, הוא מניח שתי קוביות על הלוח הראשי במד הנצחון, שם הוא יכול לבחור מבין חמש אפשרויות: ארבעת היסודות ועירבוב יסודות. בסוף המשחק, למי שיש הכי הרבה קוביות או במקום השני במספר הקוביות בכל אחד מהמדים, מקבל נקודות נצחון נוספות בהתאם למספר קלפי היסודות ברשותו מאותו יסוד.
כששחקן מניח את כל עשרת הקוביות שלו זהו הסיבוב האחרון של אטומיקה, אך ממשיכים לשחק עד שחוזרים לשחקן הראשון – כך שכל השחקנים משחקים מספר שווה של תורות.

הרכיבים​

כצפוי ממשחק קלפים, עיקר הרכיבים במשחק הם... קלפים. הקלפים של אטומיקה הם באיכות ממוצעת, אישית אצלי אחרי מספר משחקים מתחילים לראות שחיקה של הקלפים. לכן בהרבה משחקי קלפים מומלץ לשרוול את הקלפים כדי לשמור עליהם לאורך זמן.
בנוסף לקלפים של אטומיקה, יש לנו לוחות שחקן אישיים ולוח משחק מרכזי, באיכות טובה וברורים, כמו-גם סמני קרטון, קוביות פשוטות בצבע וסמנים קטנים שקופים שמסמלים את ההתקדמות באטום האישי של כל שחקן. הרכיב האחרון הוא לא נוח לטעמי, קל לאבד אותו וגם ניתן בטעות להזיז אותו וכך לטעות בהתקדמות האטום שלך. הדבר נכון פי כמה כשמדובר במשחק לילדים – הייתי שמח לפתרון אחר.
הקופסה עצמה מכילה Insert בסיסי מקרטון ומגיעה עם מספר שקיות לרכיבים – אך לא בכמות מספקת. דבר שתמיד מפתיע אותי מחדש, כי שקיות נסגרות לרכיבים עולות כעשר אגורות ב Ebay ולא ברור לי מדוע על זה היצרנים מתקמצנים.

המחשבות שלי על אטומיקה​

שיחקתי במשחק כחצי תריסר פעמים, כאשר כל המשחקים שלי של אטומיקה היו עם ילדים ובני-נוער. זה לא משחק שמתאים לטעמי עבור קבוצה של מבוגרים אלא מיועד בפירוש גם כמשחק חינוכי וגם כמשחק בניית חבילות ראשון.
הנאמנות של אטומיקה לת'מה שלו מרשימה, כשמשחקים בו בהחלט מרגישים שבונים אטומים ויסודות ואוספים אותם. במובן הזה המשחק הוא מדעי בהחלט וגם קלפי המדענים משכילים.
יש יותר מדי משאבים במשחק - אם מסתכלים על דומיניון, הראשון לשמו, יש שם משאב בודד. לעומת זאת באטומיקה יש ארבעה משאבים שונים שצריך לנהל: אנרגיה, פרוטון, אלקטרון, וניוטרון. וזה בהינתן שהקווארקים הם תת-סוג של האחרים. זה פשוט יותר מדי והבעיה הגדולה יותר היא שזה מאוד מסרבל את המשחק.
הזרימה של המשחק בעייתית - בשני השליש הראשונים של אטומיקה נאבקים כדי להשיג את קלפי האטומיקה, ואז לפתע בסוף הקצב מאיץ משמעותית ופתאום רצים אחרי האטומים. במקום שרמת העניין של המשחק תשמר לכל אורך הדרך, זה משעמם בהתחלה ובסוף זה כאוס אחד גדול.
אין מגוון במשחק ובגדול הוא די משעמם - הקלפים קבועים, בונים את האטום ושום דבר מעניין לא באמת קורה בו. כלומר, הוא לא גרוע ממש, הוא עובד, אבל הוא לא מצליח להיות מעניין.
קלפי המדענים הם חסרי תועלת ולא ראו שימוש במשחק חוץ מאשר פעמיים שקניתי כדי להבין שהם שווים משהו, לרוב האנרגיה שהם דורשים והמקום שהם תופסים בחפיסה שלך. התשובה היא לא, הם לא מועילים למשחק.

לסיכום​

אם אתם מחפשים משחק חינוכי לכיתה או לחוג, שמשלב חינוך מדעי על אטומים וגם חווית משחק חביבה, אטומיקה הוא בהחלט בחירה מצוינת.
לעומת זאת, אם אתם מחפשים משחק לוח שמתאים לילדים, ועל-הדרך גם בעל ערך מדעי, אטומיקה אינו מתאים - אחרי 2-3 משחקים תמצו את המדע ותגלו משחק בינוני מינוס.

השנה היא 3030, ברוכים הבאים לזירת הרובוטים הענקיים שנלחמים אחד בשני למען התהילה והכסף! סדרת ה Tiny Epic (אדיר וזעיר בעברית) כוללת כבר כעשרה משחקים, כש Tiny Epic Mechs מביא לשולחן רובוטים ענקיים ומשחק בסגנון תיכנות ביחד עם משחק כלכלי וכמובן קרב בין הרובוטים. כמו כל המשחקים בסדרה הוא מגיע בקופסה קטנה עמוסה ברכיבים – במקרה זה יש לנו מיפלים, רובוטים ונשקים מגניבים בהם תילחמו אחד בשני עד לניצחון!
למרות הקופסה הקטנה שלו Tiny Epic Mechs הוא משחק מאתגר ובעל עומק, שדורש מחשבה ותכנון, ומומלץ גם לילדים מגיל 8-9 והלאה, שאוהבים לתכנן – זה אינו משחק משפחתי קליל למרות הקופסה הקטנה. משחקים אחרים בסדרה, כמו Tiny Epic Quest או אדיר וזעיר גלקסיות שאת שניהם סקרנו כבר בפונדק, הם יותר ידידותיים למשפחה.

חוקי המשחק​

למרות שהמחשבה הראשונה שעולה בראשכם כשאתם מדמיינים רובוטים ענקיים נלחמים היא שהמטרה היא להביס את האחר - זו לא המטרה ב Tiny Epic Mechs. המטרה שלכם היא לצבור נקודות נצחון, ולעתים דווקא מי שיילחם פחות אך בחוכמה ינצח. יש מספר דרכים לצבור נקודות:

1. כל נקודת נזק לשחקן אחר שווה נקודת נצחון.
2. בסיבוב השני, הרביעי והשישי מקבלים נקודות נצחון על כל אזור עליו אתם שולטים.
3. בסוף המשחק, מקבלים נקודות נצחון גם על הנשקים שרכשתם.

בכל סיבוב תבחרו ארבע קלפי פעולה מתוך שמונה שיקבעו את הפעולות שלכם באותו הסיבוב. הקלפים כוללים שילוב של תנועה (לרוב משבצת בודדת בקו ישר) ביחד עם פעולה נוספת, כגון רכישת נשקים, Powerup שמאפשר לכם לשדרג את הרובוט שלכם, צבירת משאבים (בהתאם לכמות האזורים עליהם אתם שולטים) והצבת מוקש או עמדת לייזר – ברגע שאתם מציבים באזור מוקש/עמדת לייזר, זה הופך להיות חלק מהשטח שלכם, מה שמקנה לכם נקודות נצחון וגם את המשאבים של אותו האזור כשאתם מבצעים פעולה של צבירת משאבים. שני הקלפים האחרונים הם תנועה כפולה ותנועה באלכסון.
המפה של Tiny Epic Mechs מורכבת מאריחים מרובעים, שעליהם יש סימון שמעיד על המשאבים באותו אריח וגם על עלות הצבת מוקש/עמדת לייזר באותו אריח. במרכז המפה נמצא ה Mighty Mech, אליו ניתן לשדרג אם מבצעים פעולת Power Up באריח, כשאתם עם רובוט רגיל ובחיים מלאים.

באופן כללי, לכל שחקן יש שלושה מצבים: טייס בלבד, בלי רובוט, שבו ניתן להשמש רק בשני נשקים בסיסיים. שדרוג לרובוט רגיל, שבו יש יותר חיים ואפשר להשתמש בארבעה נשקים: שניים רגילים ושניים מתקדמים ולבסוף ה Mighty Mech העוצמתי שמאפשר שימוש בארבע נשקים מתקדמים – אך אי אפשר לרפא אותו.
הקרב ב Tiny Epic Mechs מתנהל כששני שחקנים מגיעים לאותו אריח: מה שלרוב מאתגר לתכנן, כי צריך גם לחזות את הפעולות של היריב וגם לתכנן את התנועה שלך במקביל. הקרב עצמו נטול מזל לחלוטין אלא מבוסס על הנשקים שיש לך ועל מכאניקה שדומה ל"אבן-נייר-מספריים". לכל נשק יש סוג, קפא"פ, טווח ואזורי, כשלכל סוג נשק יש עדיפות על סוג נשק אחר שבמצב זה הוא מפעיל את היכולת המיוחדת שלו. במשחק יש מגוון נשקים שונים, בסיסיים ומיוחדים, שבנוסף לגרימת נזק גם יכולים להוריד את המשאבים של היריב, להשמיד/לבנות עמדות לייזר או מוקשים, לרפא וכך הלאה.
בקרב כל צד מפעיל לסרוגין נשק אחד, כאשר השחקן המפסיד הוא זה שאזלו לו הנשקים שהוא יכול להפעיל. אי אפשר ל"מות" בקרב, אלא לכל היותר אפשר להשמיד את הרובוט שלך או לעלף את השחקן.
לאחר שכל השחקנים סיימו לבצע את כל הפעולות שלהם, הסיבוב נגמר, ובתום שישה סיבובים המשחק נגמר.

הרכיבים של Tiny Epic Mechs​

כמו כל יתר המשחק בסדרה, הוא מגיע בקופסה קומפקטית אך כבדה, שמכילה את כל האריחים של המפה, קלפי הטייסים (לכל טייס יש גם תכונה מיוחדת), קלפי הנשקים – בסיסיים ומתקדמים, מיפלים, נשקים מפלסטיק, רובוטים וכמובן הרבה סמנים.
אחד הדברים המדליקים במשחק הוא ה ITEMeeple, למעשה המיפלים הם מפלסטיק, וגם להם וגם לרובוטים השונים יש קדחים קטנים שבהם ניתן להכניס את הנשקים השונים, מה שנראה מגניב לגמרי על המפה, אפילו שזה קצת התעסקות. עוד דבר מגניב שיש מקום בתוך הרובוט להכניס את המיפל שלך, לפי הצבעים – כך שכאשר את המשדרגים את הרובוטים, הטייס (מיפל) נכנס לתוך הרובוט) שאז מצוייד בנשקים מפלסטיק שיש לך!

מה שיותר מאכזב זה הסמנים, שהם קטנים יחסית וקל להזיז אותם ולאבד אותם. אמנם המשחק מגיע בקופסה קטנה שזה יתרון, אבל עומס הרכיבים וגודלם הקטן מקשה על הנוחות בעת המשחק. אני חושב שהיה אפשר להגדיל אותם (ואת הקופסה) במעט כדי שיהיה נוח יותר לשחק. גם האיכות שלהם היא בינונית ולא יותר מכך.

המחשבות שלי על המשחק​

משחק מורכב עם סיפוק – המכאניקה של תיכנות הפעולות לא מתאימה לכל אחד, מכיוון שלא מעט שחקנים מעדיפים לא לתכנן מראש אלא פשוט לזרום עם המשחק. אישית, אני והבן מאוד נהננו מ Tiny Epic Mechs, והוא מאוד אוהב לראות את הפעולות שמתרחשות. למי שמחפש משחק תיכנות להתנסות בו או כבר אוהב את סגנון המשחקים הללו, מומלץ בחום.
המשחק לא ממוקד בקרבות, וזה טוב בעיניי. הרבה שחקנים מניחים באופן טבעי שהמשחק דורש ממכם לנצח אחד את השני בקרב, אבל בפועל המשחק הכלכלי הוא יותר חשוב. זה משחק שבו לומדים ומשתפרים מפעם לפעם והוא מתגמל אותכם על טקטיקה חכמה – מתי לטמון מוקש, להציב עמדת לייזר או להכנס לקרב.
קרבות עשויים היטב, נטולי מזל אבל קצת משעממים – מי שמחפש קרבות מגניבים ומפוארים, זה לא המשחק בשבילכם. הקרבות זורמים ומעניינים, אבל למעשה למעט ההחלטה על איזה נשק להפעיל, המנצח נקבע לרוב לפי הפעולות שלכם שקדמו לקרב. באופן זה הם מתגמלים על הטקטיקה שלכם לפני הקרב וקצרים ולעניין.
זמן המשחק של Tiny Epic Mechs לעתים ארוך מדי – שישה סיבובים יכולים לקחת גם שעה וחצי, הפתרון הפשוט הוא להסתפק בארבעה סיבובים וזה הפורמט שאני מעדיף לשחק בו – בוודאי עם ילדים. אישית בארבעה סיבובים אני לא מרגיש שאני מאבד משהו מהותי מהחוויה של המשחק.
כדי ללמוד את המשחק צריך לשחק בו פעם-פעמיים, עד שמבינים את הזרימה של תיכנות הפעולות וההשפעה שלהם על ההצלחה שלך במשחק. למרות שהוא מגיעה בקופסה קטנה, יש לו עקומת לימוד עד ששולטים בו ומבינים איך אוספים משאבים, מצטיידים לקרבות בצורה חכמה ואז מנצחים בו.

לסיכום​

בעיניי Tiny Epic Mechs הוא משחק מצוין, אבל רק בתנאי שאתם אוהבים משחקי תיכנות ומשחקים שדורשים מחשבה מראש ואתם מוכנים לעקומת הלימוד. זה לא משחק Gateway ובטח שלא משחק שמתאים לכל אחד.
אבל ברגע שלמדתם את המשחק ואיך הוא עובד, הוא מאוד מהנה, ויש כאן מתח אמיתי וטקטיקה כשהמנצח לא נקבע בהטלת קוביה אלא רק לפי המהלכים הנכונים שהוא ביצע תוך כדי המשחק. בשני שחקנים, הוא מזכיר יותר שחמט אבל לטעמי מהנה יותר בשלושה-ארבעה שחקנים, שאז יש יותר "כאוס" במשחק ויש יותר משתנים שצריך להתמודד איתם. אני ממליץ עליו בחום למי שאוהב סגנון משחקים זה.

ארקהם הורר, שתי מלים שמייצגות מסורת ארוכה של משחקי אימה שיתופיים בעולם האימה של לאבקראפט, הראשון בהם הוא Arkham horror. ערכת הבסיס של משחק הקלפים של ארקהם יצא לאור בסוף 2016, הראשון מבין מוצרים רבים. המורשת השנייה של המשחק היא סדרת משחקי הקלפים החיים (LCG) של חברת FFG, כדוגמת משחק הקלפים של שר הטבעות.

ב Arkham horror: the card game, משתלבים מספר אלמנטים: כל משחק מורכב ממערכה שכוללת מספר תרחישים; כל שחקן בונה חבילה משלו, עם קלפים שונים, בדומה למג'יק; במהלך המשחק, השחקנים משתפים פעולה כדי לנצח בתנאים הייחודים של התרחיש. ואחרי המשחק, התוצאה שהשחקנים השיגו משפיעה על הסיפור ועל התרחישים הבאים במערכה.

לאבקראפט ומשחקי האימה Arkham Files​

הסיפור של העולם ושל החוקרים משתלב עמוק בתוך חווית המשחק, אי אפשר לשחק ב arkham horror the card game מבלי להיקשר לסיפור. העולם מבוסס על המיתוס של לאבקראפט, סופר אמריקאי שהתמחה בסיפורי אימה, שסבבו סביב העתיקים - אלים ויצורים על-טבעיים אכזרים שרוצים להטיל אימה על כדור-הארץ ועל התושבים, ומתרחשים בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20.

במהלך השנים יצאו מספר רב של משחקי לוח ומשחקי תפקידים שמתבססים על המיתוס - אחד היתרונות בכך שזכויות היוצרים כבר פגו תוקף, אז כל אחד יכול להשתמש בהן למשחק שלו. משחק התפקידים הידוע ביותר מכולם הוא קריאתו של קתולהו, שמבוסס על ההנחה שבסופו של דבר כל הדמויות ישתגעו.

משחקי הלוח לרוב נוקטים גישה יותר חיובית, כשלחוקרים יש סיכוי להצליח להציל את העולם. הראשון ואולי הידוע מבין המשחקים הללו הוא Arkham horror, שיצא לאור בשנת 2005. אמנם המשחק הבסיסי לא היה ידוע באיזון שלו, אבל הוא בהחלט היה פורץ דרך והכניס רמה גבוהה של סיפור למשחק לוח. על סמך המשחק הזה FFG הוציאו עוד סדרה של משחקים, כש Eldritch Horror היה היורש הרוחני של ארקהם הורר, ושיפר את המשחק לדעת רבים (כולל לדעתי). במקביל היו גם משחקים של יוצרים אחרים, לדוגמא A Study in Emerald שמבוסס על סיפור קצר של ניל גיימן.

משחק הקלפים של ארקהם הורר הגיע לעולם בשנת 2014, והביא לדעתי שילוב מנצח לשולחן - אז בואו נמשיך.

חוקי Arkham horror card game​

כמו משחקי קלפים אסיפים וחיים אחרים, ארקהם הורר למעשה מתחלק לשניים: החלק הראשון הוא בניית החבילה שלך, כשכל אחד בונה לעצמו; החלק השני הוא משחק שיתופי בתרחיש שנבחר מראש, שהוא החלק העיקרי לטעמי במשחק. עם זאת, מניסיון רב שנים שהתחיל במג'יק, יש אנשים שהרבה יותר מתעניינים בבניית החבילה

Arkham horror Card game אינו משחק פשוט, בניגוד למשל למג'יק שנזכר לעיל, אלא הוא מזכיר יותר את משחק הקלפים של שר הטבעות או את משחק הקלפים של מלחמת הכוכבים. עם זאת, מה שמייחד את משחק הקלפים של ארקהם הורר לעומת המשחקים לעיל, הינו שהתרחישים שנגדם אנו משחקים מרכיבים למעשה קמפיינים - במשחק הבסיס יש קמפיין קצר של שלושה תרחישים בעוד בהרחבות הקמפיינים מכילים שמונה תרחישים. יש תרחישים שעומדים בפני עצמם, אבל הם החריגים. הסיפור של הקמפיין מתפתח בהתאם לבחירות של השחקנים ובהצלחה שלהם בתרחישים - דומה במקצת לספרי "אתה הגיבור".

בניית החבילה שלך​

הצעד הראשון בבניית החבילה שלך ב Arkham horror card game היא בחירת החוקר/ת שאת/ה משחקים. בחבילת הבסיס מגיעים חמישה חוקרים, אחד מכל סוג של חוקר: ה Mystic (סגול), חוקר על-טבעי שמטיל קסמים, השורד (אדום) עם תכסיסים בשרוול לכל צרה, הנוכל (ירוק) שיודע להשיג כסף וחפצים ולעשות איתם דברים מגניבים, המחפש (כתום) שיודע לחקור את העל-טבעי ולהשיג רמזים ולבסוף הזקיף (כחול) שטוב בלהילחם בכל אנשי הכת, המפלצות וכך הלאה.


לכל חוקר יש מספר מאפיינים: ארבעת התכונות המשמשות כתוסף לבדיקות שמבצעים, יכולת מיוחדת של הדמות, השפעה כשחושפים את הסימן המיוחד בסמנים, ושני מדי חיים: בריאות (כנגד נזק פיזי) ושפיות (כנגד שגעון).

בניית החבילה נשענת על החוקר שבחרתם - לכל חוקר מוגדרים כמות הקלפים בחבילה (30 לרוב) ובאיזה סוגים החוקר יכול להשתמש, כאשר מכל סוג גם מוגדרת דרגת הקלף המרבית. כך החוקרים בערכת הבסיס יכולים להשתמש בקלפים מהסוג שלהם עד דרגה 5 ומסוג נוסף עד דרגה 2. בנוסף, הם יכולים לקחת קלפים ניטרלים ללא הגבלה.

בתחילת הקמפיין, לדמויות אין ניסיון ולכן אפשר להשתמש בקלפים בדרגה 0 בלבד. ניתן לשים בחבילה שלכם עד 2 עותקים מכל קלפים, אלא אם הוא מוגדר כייחודי ואז ניתן לשים עותק אחד בלבד. בערכת הבסיס כמות הקלפים היא כזו שלמעשה אין לכם בחירה מרובה, אך ככל שתקנו יותר הרחבות, כמות האפשרויות תצמח משמעותית. כהערה, אחד היתרונות של משחק קלפים חי הוא שמכיוון שזה לא מודל אקראי, אין צורך למעצבי המשחק לתכנן קלפים "גרועים" (ונפוצים) ו"חזקים" (ונדירים בהתאמה). כל הקלפים אמורים להיות שמישים.

כמובן שבעת בניית החבילה שלכם מומלץ לתאם ביחד עם השחקנים האחרים את החוקרים שהם לוקחים, על-מנת שתהיו שילוב מנצח. אם אתם משחקים את Arkham horror card game סולו, אופציה שקיימת במשחק, אז אתם צריכים לתכנן את החבילה בהתאם, כי החוקר שאתם בוחרים צריך לדעת לעשות "הכל" - לחקור, להילחם ולתמוך.

המשחק עצמו - חוקרים כנגד קת'ולהו​

אז לאחר שבניתם את החבילה של החוקר שלכם, אתם מתחיל לחקור! בכל תרחיש יש שתי חבילות - חבילת ה Act שהיא ההתקדמות של החוקרים בתרחיש, לרוב יש בין 3 ל-4 שלבים שלהשלמת כל שלב נדרשת להשלים תנאי אחד או יותר. לעתים קרובות זה כולל איסוף רמזים על פני הלוח אבל לא רק - הבסה של מפלצת, גילוי סוד על הלוח, הגיע למיקום מסוים וכך הלאה.

החבילה השנייה היא חבילת ה Agenda שהיא למעשה קידום המזימה האפלה באותו תרחיש, כשלרוב יש בין 2 ל-4 קלפים בחבילה והם מתקדמים לפי האבדון שהולך ונצבר. בתחילת כל סיבוב מוסיפים אבדון אחד ויש עוד קלפים וארועים אחרים שמוסיפים אבדון.

הדינמיקה בין ה Act ל Agenda היא המנוע העיקרי של התרחיש, וגם תורמת להתפתחות הסיפור - אמנם בערכת הבסיס הסיפור הוא בסיסי יחסית, בקמפיינים מאוחרים יותר יש תרחישים עם סיפור ממש מגניב ועמוק שתלוי בשחקנים. בין תרחיש לתרחיש יש גם סיפור נוסף שמתרחש שקוראים אותו מחוברות הקמפיין, וגם שם לעתים יש בחירה שהדמויות עושות. במלים אחרות, למרות שזה אולי נשמע מוזר, הסיפור של החוקרים שלכם ב Arkham horror card game הוא מצוין!

במשחק של ארקהם הורר משחקים בסיבובים בעלי מבנה קבוע:

• שלב המיתוס, בו אתם מוסיפים אבדון ואז שולפים קלפים מחפיסת הבגידה, זה יכול להיות יריבים שמופיעים על הלוח, אירועים נוראיים שמתרחשים ויתר דברים גרועים שמפריעים לכם להתקדם.
• שלב החקירה, השחקנים מחליטים על סדר פעולת החוקרים וכל חוקר יכול לבצע שלוש פעולות: לזוז, לתקוף, להתחמק מיריב, להשתמש בחפצים, להשתמש בקלפים מהיד (ולשלם עליהם משאבים), להשתמש ביכולות במיקומים מסוימים, לשלוף קלף או לקחת משאב וכך הלאה.
• שלב הקרב, כעת תור היריבים שנמצאים במשחק - הם תוקפים את החוקרים עמם הם הקרב או נעים על פני הלוח במרדף אחרי חוקרים. זה התיאור הכללי, כמובן שיש מפלצות שעושות דברים מגניבים אחרים, תלוי בתיאור ובמילות המפתח שלהם.
• שלב הרענון, שולף קלף, לוקחים משאבים, מרעננים את כל היכולות שהשתמשתם בהם.

המנגנון שקובע הצלחה או כישלון במשחק הקלפים של ארקהם הורר הוא ייחודי - במשחק יש למעשה "שק" שמכיל סמני תוהו, שההרכב שלהם נקבע לפי התרחיש. לכל בדיקה שאתם עושים, בודקים את התכונה של החוקר, כולל תוספים או מחסרים שמקבלים מהקלפים שיש לחוקר או קלפים שאתם משתמשים בהם לאותה בדיקה. אתם משווים את המספר הזה למספר מטרה ואז שולפים סמן תוהו מהשק. על הסמן לרוב יש מספר שלילי כלשהו, אם התכונה המותאמת של החוקר בתוספת המספר על סמן התוהו שווה או גדולה ממספר המטרה, הצלחתם! אם לא... אז נכשלתם. חלק מהסמנים מכילים סימנים מיוחדים - למשל גולגולות, גלימה של איש-כת וכך הלאה, שלהם ערך משתנה בהתאם לתרחיש. שני הסמנים האחרונים הם הסימן העתיק - הצלחה אוטומטית שגם מפעילה תכונה מיוחדת של החוקר, וקתולהו שהוא כשלון אוטומטי. אציין שמכיוון שפילוג הסמנים בתוך השק ידוע מראש, אפשר לחשב הסתברות להצלחה בכל בדיקה, מה שהופך את הבחירה האם להשקיע יותר או פחות משאבים בבדיקה מסוימת להחלטה של השחקן.

המפה של Arkham horror card game מורכבת ממיקומים, שלכל מיקום יש לרוב השפעה מיוחדת משלו, כמות הרמזים שנמצאים בו, ה"ערפל" שמקשה על גילוי הרמזים במקום ולבסוף לאילו מיקומים אחרים הוא קשור. החוקרים למעשה נעים במשחק ממיקום למיקום וכך גם היריבים. לרוב בהתאם להתקדמות ה Acts וה Agenda נחשפים ונפתחים מיקומים חדשים.


כל זה גורם לכך שמסיבוב לסיבוב הדינמיקה משתנה כשהזמן הוא בסופו של דבר אחד מהמשאבים הקריטיים במשחק - אם לא תצליחו לחקור את התעלומה בזמן, הרשע ינצח - אך דבר זה לא יביא תמיד לתבוסה שלך, אלא פשוט יוביל את הסיפור בנתיב אחר. למעשה, למעט תרחישים בודדים, גם הפסד בתרחיש לא יגרום להפסד בקמפיין.

בסוף כל תרחיש החוקרים מקבלים נק"ן, מה שתלוי לרוב בהצלחה שלהם בתרחיש וגם בנקודות ניצחון שהם מקבלים בזכות הבסת יריבים חזקים במיוחד או חקירת מיקומים מסתוריים. הנק"ן משמש לשדרוג הקלפים בחבילה, כאשר כל רמה של קלף עולה 1 נק"ן - קלף ברמה 3 עולה 3 נק"ן. זה אחד מהאספקטים המגניבים ביותר במשחק, ביחד עם הסיפור. החוקר שלכם מתפתח ביחד עם הקמפיין.

הרכיבים בערכת הבסיס​

ערכת הבסיס של Arkham Horror Card Game מגיע עם מספיק תוכן כדי לגרום לכם להכיר את המשחק,ואולי גם להתמכר אליו - אבל לא יותר מכך. כל המודל של משחקי תפקידים חיים מבוסס על אינספור הרחבות, וכפי שאפרט בהמשך - היום, כחמש שנים לאחר שהמשחק יצא לאור, יש לו כבר עשרות רבות של הרחבות.

אבל בוא נחזור לרכיבים במשחק הבסיס של ארקהם הורר, הנה תמונה שלהם:

משחק הבסיס מגיע עם קלפים, די הרבה מהם - בערך 240 קלפים שונים. הקלפים עצמם הם באיכות גבוהה, אך אנחנו השתמשנו בשרוולים כדי להגן עליהם כי במשחק תערבבו את הקלפים בתכיפות.
הקלפים במשחק מחולקים לארבעה סוגים בסיסיים:

* קלפי חוקרים - משחק הבסיס מגיע עם חמישה חוקרים, כשלכל אחד מהם שני קלפים ייחודיים לאותו חוקר/ת, אחד חיובי (למשל האקדם של רולנד) והשני שלילי (לדוגמא סודות מהעבר שרודפים את החוקר).

* קלפי שחקן - ערכת הבסיס מגיעה עם 70 קלפי חוקרים ברמה 0 וכעשרים ומשהו קלפים ברמות גבוהות יותר. זה בדיוק המינימום הנדרש כדי לבנות שתי חבילות חוקרים. אז למעשה, מי שרוצה לבנות חבילות משלו יאלץ לקנות הרחבות - או עותק נוסף של ערכת הבסיס. באותו אופן, אם תרצו לשחק ב-3 או 4 שחקנים, תצטרכו לקנות הרחבות כי אין מספיק קלפים בערכת הבסיס.
עוד נקודה שרצוי להכיר זה שבערכת הבסיס יש עותק אחד בלבד מכל קלף שחקן. אם תרצו עותק נוסף, תצטרכו לקנות עותק שני של ערכת הבסיס.

* קלפי תרחיש - ערכת הבסיס מיני-קמפיין Night of the Zealot שכולל שלושה תרחישים. משחקים אותם ברצף, אך הם בעלי איכות משתנה.

* קלפי אויב - אלו הקלפים שכנגדם החוקרים מתמודדים בכל תרחיש. הקלפים מחולקים לסטים שלכל אחד מהם סמל - למשל עכברושים או דלתות נעולות. כשאתם מכינים את התרחיש למשחק, הוא מפרט אלו סטים של קלפי אויב משתתפים בו.

מעבר לאיכות הפיזית של הקלפים, גם האומנות והעיצוב הגרפי שלהם הוא ברמה גבוהה. Arkham Horror Card Game הוא משחק שנוטף בת'מה.

בנוסף לקלפים בתוך ערכת הבסיס יש לנו שלל סמנים - נזק פיזי ונזק שגעון, סמני אספקה (שמשמשים לכל מיני דברים) וסמני אבדון/האות העתיק.

לבסוף יש לנו שלוש חוברות בתוך הערכה: חוברת חוקים למשחק הראשון, שמסביר לכם את החוקים המורכבים שלב אחר שלב. למי שמבין היטב מחוברות זה מצוין, מי שרוצה יש כמה הרבה סרטונים (באנגלית) שמסבירים כיצד לשחק.
חוברת החוקים שמכילה בסדר אלף-בית את כל המונחים הרלוונטיים למשחק. זה לכאורה אמור להקל על הבנת החוקים, אבל לא כולם מסתדרים עם זה.
החוברת השלישית היא חוברת הקמפיין של Night of the Zealot. היא כוללת שילוב של קטעים להקראה לפני ואחרי תרחישים, לפי התוצאות של התרחיש וגם את הוראות ההכנה של כל תרחיש.

ההרחבות של המשחק​

אי אפשר לדבר על Arkham Horror Card Game מבלי לדבר על ההרחבות, פשוט כי הן סוג-של חובה כדי ליהנות מהחוויה המלאה של המשחק. סוג ההרחבה העיקרי של המשחק, הוא מערכות נוספות, שכל אחת מורכבות משמונה תרחישים ושבע חבילות הרחבות.

חבילת הבסיס של כל קמפיין נקראת בשם הקמפיין ומכילה כ-160 קלפים, כמחציתם קלפי שחקן והיתר קלפי אויב וקלפי תרחיש. כל חבילת בסיס של קמפיין כולל בתוך קלפי השחקן גם חמישה חוקרים וחוקרות חדשים, מה שמוסיף מגוון חדש למשחק.

יתר שש חבילות ההרחבות מכילות ששים קלפים כל אחת, כ-20 קלפי שחקן חדשים בממוצע ותרחיש אחד שכולל את יתר הקלפים בחבילה.

עד היום יצאו שישה קמפיינים למשחק, וזאת בנוסף לתרחישים שעומדים בפני עצמם והרחבות נוספות.

מה אהבתי וממה פחדתי במשחק הקלפים של ארקהם​

שיחקתי ב Arkham Horror Card GAme במשך כשנתיים די ברציפות, בערך אחת לשבועיים בממוצע. בזמן הזה שיחקתי בקמפיין בערכת הבסיס כשלוש פעמים, פעמיים ב Dunwich horror וב Carcosa ופעם אחת ב The Forgotten Age. אז הנה הרשמים הכלליים שלי מהמשחק.

* זה משחק מצוין, שמשלב היטב את הסיפור ושוזר אותו בתוך המכאניקה בצורה נהדרת שלא ראיתי באף משחק אחר. זה הקלף המנצח של המשחק בעיניי, השילוב של הסיפור עם המשחק.

* ארקהם הורר דורש ממכם השקעה - גם בזמן וגם בכסף. זה לא משחק שקונים ואז אפשר לשחק בו שוב ושוב. כדי שהוא ישאר מעניין אתם תרצו עוד ועוד הרחבות כל הזמן - גם בשביל הקמפיינים החדשים וגם בשביל קלפי שחקן וחוקרים נוספים.

* יש כאלו שנוהגים לשחק בכל קמפיין פעם אחת בלבד, ואני יכול להבין את זה. למרות שהסיפור מעולה, זה עדיין משחק בסגנון "אתה הגיבור" ואין באמת המון גיוון במשחקיות החוזרות, לפחות בתרחיש עצמו. מי שנהנה מהפן המכאני של לבדוק איך חבילות שונות מתמודדות עם האתגרים של כל תרחיש, ימצא עניין במשחק חוזר.

* בניית החבילות במשחק היא פשוטה ביחס למשחקים אחרים. אתם לא צריכים לבחור מספר רב של קלפים (30 לרוב) ומכיוון שזה לא משחק תחרותי, החבילה שלכם לא צריכה להיות הכי טובה מכולם.

* הדינמיקה של התרחישים עצמם מצוינת, אך הם יכולים לקחת גם שעתיים ואף יותר מכך. זה לא ממש משחק מהיר שבו יש לכם שעה להעביר ואז אתם מתחילים לשחק. צריך להשקיע בזמן, כבר אמרתי?

* ערכת הבסיס היא רק פתח קטן למשחק ומצומצם. אם אתם קונים את הערכה, קחו בחשבון שזה לא יסתיים שם, פשוט כי אין בה מספיק מגוון ותוכן למשחקיות חוזרת. בייחוד שהקמפיין שנמצא בערכת הבסיס הוא לא מאוד טוב, למעט התרחיש השני. התרחיש הראשון נועד ללמד את המשחק, והאחרון הוא פשוט משעמם...

* רוצים שני עותקים של קלפי השחקן בערכת הבסיס? כן, אתם רוצים - אבל FFG עושים תרגיל מלוכלך ובשביל זה תאלצו לרכוש עותק שני של ערכת הבסיס, כדי לקבל את אותם 90 קלפים. תשארו עם 150 קלפים חסרי שימוש.

* המשחק עובד מצוין עם שניים או שלושה שחקנים. זה גם הנקודה הטובה ביותר מבחינת האיזון המשחקי וגם בארבעה שחקנים המשחק הולך ומתארך - מעל לשעתיים ומתקרב לשלוש שעות לכל תרחיש. אפשר לשחק בו גם בסולו, למי שנהנה מכך.

לסיכום​

משחק הקלפים של Arkham Horror הוא אחד המשחקים הטובים ביותר ששיחקתי בהם, אבל הוא דורש השקעה. למעשה, אחרי ששיחקתי בו כשנתיים, כיום אינני משחק בו יותר, פשוט כי אני מרגיש שהוא דורש ממני יותר מדי. זה גם לא משחק ספונטני שתביאו סתם כך לערב משחק, אלא דורש חבורה קבועה.

למי שיש את הזמן ואת הכסף להשקיע במשחק ועוד חבר או שניים, אתם חייבים לנסות את משחק הקלפים של ארקהם הורר. ערכת הבסיס היא טעימה מהמשחק, ואם נהנתם ממנה, תמשיכו הלאה. למי שמתכנן לקנות רק את ערכת הבסיס, עדיף פשוט לוותר - המשחק דורש ממכם לרכוש את ההרחבות כדי לחקור אותו כמו שצריך. אז צאו למסע כנגד הזוועות של קתולהו וחבריו, והצילו את העולם מאבדון!

קטאן הוא אחד ממשחקי הקופסא המצליחים והידועים בארץ ובעולם, שבו אתם בונים ערים, סוחרים אחד עם השני, ומנסים להשיג את הנצחון בשילוב של משא ומתן עם עורמה. כמו הרבה משחקי לוח מצליחים אחרים, לקטאן יש שלל הרחבות ומשחקים נוספים בסדרה, והסקירה הפעם תעסוק בקטאן ג'וניור, שהוא גרסה של המשחק המיועדת לילדים. אם אתם מחפשים מידע על קטאן הרגיל, קראו את הסקירה והמדריך שלנו לקטאן.
קטאן ג'וניור מתאים מגילאי 5-6 ומיועד בעיקר להורים שאוהבים את קטאן ורוצים לשחק אותו ביחד עם ילדים קטנים, או במקרה שבו הילדים הקטנים שלכם רואים אותכם או את האחים הגדולים משחקים קטאן, ורוצים גם הם להצטרף למשחק.

השינויים בקטאן ג'וניור​

בקטאן ג'וניור יש מספר הבדלים שנועדו להפוך אותו לידידותי יותר לילדים. בהתאם העיצוב הגרפי של המשחק הוא צבעוני יותר, ומשלב ת'מה של פיראטים שהופכת אותו להצלחה מיידית בלמשוך את תשומת הלב שלהם. גם רכיבי המשחק הם צבעוניים בהתאם ומשתלבים בת'מה של הפיראטים. הרכיבים עשויים מפלסטיק, ולדעתי הם קטנים, קטנים מדי אם מדובר בילדים. חבל שבחרו בקופסה ענקית שמלאה בעיקר באוויר במקום להשקיע ברכיבים גדולים יותר שמתאימים יותר לילדים.
אך עיקר השינויים במשחק הם בחוקים, בשני אופנים:
ראשית, המשחק פשוט יותר – אין גם ישובים וגם ערים, אלא רק מצודות פיראטים – שהם גם תנאי הנצחון. אין כלל קלפי פיתוח אלא רק אריחים של קוקו התוכי, שהם בעלי השפעה מיידית. המפה של המשחק קבועה ולא משתנה.

שנית, המשחק מערב הרבה פחות משא ומתן בין השחקנים ולמעשה מעלים כמעט לגמרי את הסחר בין השחקנים במשחק. אם זה לב המשחק בקטאן הרגיל, הרי שכן זו מכאניקה משנית יחסית, וזה מתאים לילדים קטנים יותר שלעתים מתקשים בהבנה של מה עסקה הוגנת או לא. המסחר בקטאן הוא מסחר פשוט של החלפה של רכיב אחד באחר.

אז מה עושים בקטאן ג'וניור?​

בונים מצודות פיראטים באמצעות ספינות כמובן! בקטאן ג'וניור לוח המשחק הוא קבוע, ומציע שיפור לעומת קטאן הרגיל – ניתן לשחק אותו גם ב-2 שחקנים, כשללוח שני צדדים, בהתאם לכמות השחקנים.
על הלוח יש את המשושים הרגילים של המשאבים, כשבמשחק יש חמישה משאבים ובכל משושה יש מספר שמייצג את המספר שמטילים בקוביה. כן, בקטאן ג'וניור מטילים קוביה אחת בלבד ולא שתיים, כך שההסתברות לכל מספר היא זהה. הפעולה הראשונה בתור של כל שחקן היא הטלת הקוביה, כשב-6 יוצא קוקו וחוסם משושה – השחקן ששולט בו מקבל שני משאבים מאותו משושה.
לאחר הטלת הקוביה, השחקן הפעיל יכול לבנות שלושה דברים – מצודות, שגם מקנות משאבים ממשושים סמוכים אליהם והם גם תנאי הנצחון של המשחק. הגעתם לשבע מצודות, ניצחתם!
ספינות הם דרך המעבר ממשושה למשושה, כאשר המפה פשוטה יחסית ואין כמעט דרך לחסום שחקנים אחרים.
לבסוף, אפשר לקנות אריחים של קוקו התוכי. אריחים יכולים להציע לכם אחד משלושה דברים: בנייה של מצודה או ספינה בחינם, משאבים או.... בנוסף, השחקן שלו יש הכי הרבה אריחים של קוקו מניח את המצודה שלו במקום במרכז הלוח והמצודה נספרת לטובת תנאי הנצחון.
בנוסף, ניתן גם לסחור משאב עם הלוח, יש חמש מקומות על הלוח שבהם יכולים להיות משאבים שונים, במפתח של 1:1. ניתן לסחור משאבים עם המאגר הכללי, במפתח של 2 משאבים כדי לקבל 1, ולבסוף יש חוק אופציונלי, שמומלץ תמיד לדעתי, וזה לסחור משאב אחד עם שחקן אחר.
המנצח במשחק הוא זה שבנה ראשון שבע מצודות, כשאחת מהן יכולה להיות המצודה של קוקו.

מה חשבנו על קטאן ג'וניור​

בקטאן ג'וניור שיחקתי מספר פעמים עם ילדים בגילאי 6-8 שזה בדיוק קהל היעד של המשחק, וזה מה שאנחנו חשבנו על המשחק:
העיצוב של המשחק מהמם והת'מה של הפיראטים מאוד חמודה. ברגע שפותחים את הקופסה, זה מגניב.
זה באמת קטאן בגרסה לילדים, שמשחקים בו מרגישים את המכאניקה של קטאן בפנים ומי שחיפש גרסה של המשחק לילדים שלו, בהחלט מצא אותה. המכאניקה של גלגול הקוביות, בניית המצודות ואפילו הטעימה הקטנה מהמסחר מבוססים על האלמנטים המקבילים להם במשחק הרגיל.
הרכיבים קטנים, הקופסה הגדולה והמחיר יקר. קטאן ג'וניור מגיע בקופסה גדולה, עם הרבה אוויר ועם אינסרט בינוני מינוס. הסיבה לקופסה הגדולה היא כדי לתופס יותר נפח על המדף, וגם להצדיק את המחיר הגבוה של הגרסה בעברית – 190 ₪, כשבחו"ל המשחק (שהינו נטול שפה) עולה רק 30 דולר, קרי בערך 120 ש"ח כולל מע"מ. זה מאכזב כפליים, כי משחק הבסיס של קטאן עולה בארץ 200 ₪, ובחו"ל הוא עולה 49 דולר. במלים אחרות, לצערי זה מרגיש שגזרו עלינו קופון בקטאן ג'וניור. מעבר לכך, גם הרכיבים למרות שהם מפלסטיק ובעלי עיצוב חמוד, פשוט קטנים וקשה למצוא אותם. היה אפשר להגדיל את המפה וגם את הרכיבים לטעמי.
אחרי 2-3 משחקים, המשחק מתחיל לשעמם. למרות שיש בו הרבה דברים, בגלל שהמפה קבועה ולמעשה אין יותר מדי אפשרויות, בשלב מסוים הבחירה היחידה היא בערך האם לקחת אריח של קוקו או לבנות, וגם זה הרבה פעמים תלוי במשאבים שיש לך.
הנצחון מרגיש אקראי. האלמנט של המזל הוא מובהק, ואין ממש מכאניקה שמאפשרת לעקוף את המנהיג או לעשות פעולות מעניינות. מכיוון שאין אפשרות של סחר, אז אי אפשר לכרות בריתות בין שחקנים. אפשר להגיד על קטאן ג'וניור שהוא משחק ילדים, ולכן זה כך. אבל יש משחקי ילדים שבהם יש משמעות ויש בחירה אמיתי לשחקנים: הצב והארנב, נדל"ן בקטן, קרקסון ועוד.

סיכום​

אם אתם חובבים של קטאן אז ההשאלה הגדולה שניצבת בפניכם היא האם קטאן ג'וניור או קטאן רגיל. לטעמי, אם הילדים שלכם בגיל 8-9 וצפונה מכך, אז רצוי פשוט להתחיל בקטאן הרגיל וזהו. אם הילדים הם בני 5-6, ואתם חובבי קטאן שרוצים לשתף את הילדים בחוויה שלך, אז קטאן ג'וניור הוא בשבילכם – זה משחק שמיועד לחובבים קיימים של קטאן.
במידה שאתם בחיפוש אחרי משחק קופסא לילדים ונתקלתם בקטאן ג'וניור, אני לא יכול להמליץ עליו. יש משחקי לוח לילדים טובים ממנו וגם במחיר זול משמעותית. נסו את הצב והארנב ונדל"ן בקטן לילדים קטנים יותר ואת קרקסון, מלך טוקיו וטיקט טו רייד לילדים גדולים יותר.

קתוהלו: המוות יכול למות הוא משחק לוח חדש ששואב השראה מספרי האימה של לאבקראפט, בהם יצורים על-טבעיים המטילים פחד ואימה פולשים לעולמנו. ספרים אלו מהווים השראה למספר רב של משחקי לוח, משחקי תפקידים ועוד, אך הפעם המשחק מציע טוויסט שונה.
ב Cthulhu: Death may Die אתם משחקים חוקרים בשנות ה-20 של המאה ה-20, אך אתם לא מנסים לחקור התרחשויות מוזרות - אלא חשפתם שאנשי כת הולכים לזמן את אחד מהאלים העתיקים לעולם ואתם יוצאים למשימה לחסל את אותו אל עתיק! המסע לוקח אותכם אל מעמקי השיגעון - ככל שהטירוף ישתלט עליכם תהפכו לחזקים יותר, אך הוא עלול גם לגרום לכם לחוקר שלכם להפסיד.
במיטב המסורת של משחקי הלוח מבית CMON, המשחק משלב גם מיניאטורות מרשימות והמשחק המקורי יצא לאור בקמפיין של קיקסטרטר. הסקירה היא על משחק הבסיס של Cthulhu: death may die שזמין בחנויות, ושאותו רכשתי.

לאחרונה אנחנו משחקים בעיקר במשחקים שיתופיים, רובם כאלו שגם מכילים מערכה ואחד מהם הוא Arkham horror card game. כך, קת'ולהו: המוות יכול למות, עונה בדיוק על ההגדרה של משחקים שאנחנו מחפשים. הסקירה שלי מחולקת לשלוש: חוקי המשחק, שגם מסבירים אותם; סקירה של הרכיבים ולבסוף מה אני חושב על המשחק. מי שכבר שמע על המשחק, יכול לדלג ישר למחשבות שלי עליו.

האל העתיק, התרחיש והחוקרים​

בתחילת כל משחק של Cthulhu: death may die בוחרים שלושה דברים מהותיים:
1) התרחיש אותו משחקים: יש שישה תרחישים שונים במשחק הבסיס, וקיימים תרחישים נוספים בהרחבות השונות של המשחק. כל תרחיש קובע מה עליכם לעשות כדי להפריע לטקס וכולל מפלצות ואיומים שונים, כמו-גם קובע את מפת המשחק.
בתרחיש הראשון למשל, יש ערפדי-אש והאש היא סיכון מהותי בעוד אתם מנסים לחקור את המעבדות ולמצוא מידע גורלי על האל העתיק. בתרחיש השני, יש גועלים שמשתלטים על גופות והמטרה שלכם היא למצוא רמזים למהות הטקס על-ידי חקירה של אנשי הכת.
2) מי הוא האל העתיק שאותו אתם מנסים לחסל. במשחק הבסיס יש שני אלים - קתולהו והאסטור. שניהם שמות מוכרים לחובבי הז'אנר, ויש הרחבות עם עוד אלים עתיקים. לכל אחד יש מפלצות ואנשי כת ייחודיים לו וכמובן צריך לחסל אותו כדי לנצח. לכל אל עתיק יש ארבעה קלפים שמייצגים אותו, ככל שפוגעים בו יותר הוא מתחזק יותר ומסוכן יותן.
לסיכום קצר, בשלב הראשון במשימה אתם צריכים לעצור את הטקס שנקבע לפי התרחיש, ובשלב השני לחסל את האל העתיק. כך שיש 12 שילובים שונים במשחק הבסיס.

3) החוקרים אותם אתם משחקים, במשחק הבסיס יש עשרה חוקרים ומי שתמך בקיקסטרטר או קנה הרחבות יש לו מבחר גדול בהרבה. כל החוקרים מגיעים עם דף דמות שמכיל את כל המידע הנדרש.
לכל חוקר יש כמות קבועה של פצעים (אותם ניתן לרפא), יש לו גם מאמץ שזהו משאב שעומד לרשות החוקר כדי להשתמש ביכולות או לגלגל מחדש קוביות ולבסוף שגעון. את השגעון לא ניתן לרפא, והוא אחת המכאניקות העיקריות והמגניבות במשחק. ככל שאתם משתגעים יותר, אתם מקבלים עוד ועוד יכולות שהופכות אותכם לחזקים יותר, וגם מקבלים קוביות נוספות שאותם תגלגלו בבדיקות. אך אם תגיעו לסופו של מד השגעון, הדמות שלכם תובס. זוהי למעשה מכאניקת Push your luck, אם לא תסתכנו, לא תרוויחו. אך אם תהמרו יותר מדי, תוכלו להפסיד.
הדברים שהופכים את החוקר לייחודי הם היכולות שלו. לכל חוקר שלוש יכולות, אחת ייחודית לאותו חוקר ושתיים רגילות שנבחרות מתוך מאגר של שש יכולות במשחק, כגון חמיקה, קרב פנים-אל-פנים ועוד. כל יכולת מתחילה ברמה ה-1, וכשעוברי ספי שגעון, ניתן להעלות יכולת ברמה אחת, כשכל רמה מעניקה כוחות נוספים או מחזקת את הכוח הקיים.

חוקי המשחק​

התורות בקתולהו הם מהירים ומלאים באקשן.
שלב ראשון: השחקן מפעיל את הדמות שלו, שיש לה שלוש פעולות בתור, מתוך שש אפשרויות:
* תנועה של שלוש משבצות על המפה
* תקיפה, או בקרב פנים אל פנים או בטווח, אם יש לה את היכולת המתאימה. כאן נכנסת מכאניקת הקוביות של המשחק לפעולה: בכל פעולה יש שלוש קוביות שחורות, ועוד מספר קוביות ירוקות שנקבע לפי רמת השגעון של הדמות וגם לפי החפצים והיכולות שיש לה. על הקוביות השחורות יש שלושה סוגי סימנים: סימן קריאה, שזו הצלחה, כוכב, שזה מפעיל יכולות מיוחדות ולבסוף מחושים - שמעלה את רמת השגעון של הדמות. על הקוביות הירוקות אין מחושים.
כך למעשה, כשהדמות תוקפת היא גם יכולה לחטוף שגעון, עקב האימות שאותן הדמות רואה. בהחלט מגניב.
* מנוחה, אינה ניתן לרפא כל שילוב של 3 פצעים ו/או מאמץ. ניתן לבצע רק אם אין אויבים במשבצת שלך.
* החלפה של חפצים ודברים עם דמויות אחרות במשבצת שלך.
* בנוסף, בכל תרחיש יש שתי פעולות מיוחדות שניתן לבצע, אחת מהן או שתיהן קשורות לטקס אותו צריך לעצור.
שלב שני: השחקן שולף קלף מיתוס שיכול להכיל מספר רב של אפשרויות, אך כולן גרועות זימון מפלצות חדשות ללוח, הפעלת מפלצות אחרות שכבר קיימות, גרימת שגעון או נזק בתנאים מסויימים ולבסוף חלק מקלפי המיתוס מכילים את הסימן של האל העתיק. בכל משימה יש 16 קלפי מיתוס, 8 מגיעים מהתרחיש, והשמונה האחרים נקבעים לפי האל העתיק.
שלב שלישי: אם החוקר נמצא במשבצת בלי אויבים, הוא שולף קלף חקירה, שיכול להכיל בעלי-ברית, חפצים ועוד דברים. רוב קלפי החקירה דורשים ניצול מאמץ כדי ליהנות מהם.
אם יש אויבים במשבצת של החוקר, הם תוקפים אותו - עם אותן קוביות, רק שהפעם הצלחה זה נזק לחוקר. בכל משימה יש ארבעה סוגי אויבים, שניים נקבעים לפי התרחיש ושניים לפי האל העתיק.

שלב רביעי: זהו שלב התחזוקה, שבין היתר בודק אם האל העתיק מתקדם - יש במשחק מד התקדמות, שבכל פעם שיש שלושה קלפי מיתוס עם הסימן של האל העתיק, הוא מתקדם משבצת במד ומערבבים מחדש את חפיסת המיתוס. בפעם הרביעית שהוא מתקדם, האל העתיק מזומן למשחק (אלא אם כבר זומן כי הדמויות הצליחו לעצור את הטקס) ובפעם השמינית שהוא מתקדם, הדמויות מפסידות.
למרות שרשמתי הרבה, בפועל התורות פשוטים ומהירים, אפילו שכל שחקן משחק בתורו.
הנצחון במשחק מושג, כשמביסים את האל עתיק על ארבעת השלבים שלו, כדי לעבור את השלב הראשון, האל העתיק צריך להיות מוזמן. כל שלב נוסף דורש לגרום לו 12 נזק.
מפסידים במשחק כאשר כל החוקרים מתים/משתגעים - אציין שלעתים קרובות אחד או יותר מהחוקרים מתו במהלך המשחק, לרוב לקראת הסוף. אפשר גם להפסיד במשחק אם האל העתיק מגיע לסוף המד שלו.

רכיבי המשחק - מיניאטורות!​

משחקי הלוח של CMON ידועים במיניאטורות שלהם, ו Cthulhu: Death may Die, הוא לא חריג. מי שמחפש גם מיניאטורות למשחקי תפקידים או למשחקים אחרים, ימצא אותן כאן.
אבל ראשית, בוא נדבר על הקופסה, או ליתר דיוק על הקופסאות. המשחק לא מגיע עם אינסרט, במקום זה הוא מגיע עם שלל קופסאות. כל אל עתיק מגיע מקופסה שלו, שמכילה את כל מה שנדרש עבורו: קלפים, מיניאטורות, סמנים ועוד. באותו אופן, גם כל תרחיש מגיע בקופסה משלו, שמכילה את החוקים, הקלפים והסמנים לאותו תרחיש. לבסוף, יש מספר אינסרטים קטנים יחסית למיניאטורות של החוקרים ושל המפלצות במשחק. וזה נראה נפלא ומאוד מקל על ארגון המשחק. אחלה פתרון, אני רק מקווה שהוא לא יתבלה עם הזמן.

ולפני המיניאטורות, יש במשחק גם אריחי מפה שנראים איכותיים, לוחות חוקרים גדולים ונוחים וכמובן שעוד סמנים שיתופיים. הכל מגיע באיכות גבוהה וקל להבין מה קורה על הלוח בכל מצב, למעט הערה אחת - האריחים קטנים יחסית, כך שאם יש מספר מיניאטורות על אותה משבצת. בחו"ל קראתי על זה תלונות רבות, אבל לנו זה פחות הפריע במשחקים, להפך - זה נוח מבחינת מקום על השולחן שהאריחים לא ענקיים.
ועכשיו המיניאטורות, הן מגיעות בפלסטיק אפור למפלצות, אדום לאנשי הכת, וחום לחוקרים. האיכות שלהם גבוהה ביחס לזה של משחקי לוח, ולא נדרשת כלל הרכבה שלהם אלא הם מגיעים מוכנים. לא צבעתי אותם, אבל לפי פוסטים בחו"ל, כשהם צבועים הם בכלל נראים נהדר.

משחק הבסיס מגיע עם 45 מיניאטורות, שכוללות בין היתר 10 חוקרים, עוד 10 אנשי כת בשתי תנוחות, מספר מפלצות וכמובן שני אלים עתיקים - קתולהו והאסטור. מי שמחפש מיניאטורות למשחקי לוח אחרים של ארקהם, זו התחלה טובה מאוד.
ולפני שנמשיך, ספר החוקים של המשחק הוא קצר אך מכסה בפירוט טוב את החוקים. הוא גם מאוד גרפי, עם הרבה המחשות מהמשחק ומסביר אותו היטב. לא נתקלנו כמעט בשאלות חוקים תוך כדי משחק.

המחשבות שלי על המשחק​

- הוא מספק חוויה שונה וכיפית, לעומת משחקים אחרים של ארקהם. ההבטחה של Cthulhu death may die להיות משחק בעל אופי אחרת מתממשת. זה לא מרגיש כמו עוד משחק של ארקהם בסגנון FFG, אלא מרוץ מטורף כנגד הזמן וסצנות אקשן. משחק ממוצע שלנו נמשך קרוב לשעתיים , וזה כיף מההתחלה ועד הסוף.
- מנגנון השגעון הוא משגע, באמת! זה המימוש הטוב ביותר של מכאניקת ה Push your luck שאני נתקלתי בו. קודם כל כי הוא לא תלוי מזל כל-כך, אלא יותר החלטות של השחקן - מתי לדחוף את עצמך לשגעון ומתי לעצור? האם לרוץ בהתחלה ולהגיע לערכי שגעון גבוהים או להתקדם לאט יותר? זה עובד נהדר.
- עוד מנגנון בעייתי לעתים במשחק ושעובד כאן טוב הוא Player elimination. במרבית המשחקים אני לא אוהב אותו, אבל במשחק של ארקהם הוא משתלב היטב עם הת'מה של המשחק ומבחינה מכאנית, זה לרוב קורה לקראת סוף המשחק בשלב מותח.
- הסטאפ של המשחק הוא חוויה מהנה בפני עצמה, בייחוד שכל תרחיש וכל אל עתיק נמצאים. בונים ביחד את הלוח, מגלים את החוקים החדשים וזה נגמר מהר יחסית. ביחס לגודל של המשחק, זמן ההקמה הוא בהחלט מהיר וזה יתרון ענק. לא תבלו עשרים דקות בלבנות את הלוח לפני תחילת המשחק...
- החוקרים במשחק מרגישים ייחודיים ומעניינים. הקידום שלהם הוא פשוט, שאפשר לבחור אחד משלוש תכונות לקדם, אבל זה עדיין מעניין ומשפיע על המשחק. גם לא תמיד זה אותה תכונה שכדאי לקדם, כך שזה משתנה ממשחק למשחק.
- אני אוהב את זה שהמשחק הוא לא קמפיין, אלא סדרה של תרחישים שעומדים בפני עצמם. לא שקמפיין זה גרוע, אבל אחרי משחק הקלפים של ארקהם, Tainted Grail, נדמה שהטרנד הלוהט של משחקים שיתופיים זה משחקי קמפיין זה מרענן שיש משחק חד-פעמי. בייחוד שיש בו המון מגוון, רק במשחק הבסיס יש 12 שילובים שונים, וזה לפני שמדברים על חוקרים שונים ועל האקראיות בשליפת קלפים.
- שמחתי לראות שהגרסה הרגילה של המשחק מכילה המון תוכן. בניגוד למשחקים אחרים שיצאו במקור בקיקסטרטר, ושמשחק הבסיס שמגיע לחנויות מרגיש לעיתים מוגבל בהיקף (למשל Arcadia Quest) הפעם יש מבחר נאה גם של חוקרים, וגם של תרחישים ואלים עתיקים.
- אחד החסרונות של המשחק הוא שמדובר במשחק קל יחסית. אם אתם שחקנים שיתופיים מנוסים, שאוהבים אתגר, Cthulhu Death may die לא יספק את האתגר. אם אתם פחות תחרותיים או שזה לא מפריע לכם, תיהנו ממנו. אחרת, תצטרכו לשלב חוקי-בית להעלות את הקושי.
- עוד דבר שמאכזב במעט זה האלים העתיקים, או העובדה שהם לעתים מרגישים קצת משעממים וגם אין התאמה של הקושי שלהם לכמות השחקנים. היכולות והנק"פ שלהם קבוע ללא קשר לכמות השחקנים.

לסיכום​

אני אוהב את Cthulhu death may die וחושב שהוא משחק לוח שיתופי מומלץ לחובבי מיניאטורות, עולם האימה של ארקהם וחובבי משחקים עם אקשן. אם אתם מסמנים וי על שניים מתוך השלושה, לכו לקנות אותו.
אנחנו מאוד נהנו מהמשחקים שלנו בו, ומבחינת החוויה שהוא מציע הוא נהדר - שילוב מנצח של משחק מותח, עם רכיבים באיכות גבוהה. כמו שכתבתי קודם, הוא לא משחק קשה לנצחון, אז קחו את זה בחשבון. עוד נקודה, הוא גם לא משחק זול - 100 דולר. אמנם הוא מספק תמורה טובה למחיר, בזכות המיניאטורות, אבל עדיין אפשר באותו סכום לרכוש שני משחקים אחרים.
קרדיט על התמונות: Fuzzy llama

ספלנדור הוא משחק לוח שמשלב משחק לוח שמתאים לכל המשפחה ביחד עם משחק שגם גיימרים נהנים ממנו. בספלנדור אתם רוכשים קלפים (אומנים, מסחר וכך הלאה) עם סמנים (אבני-חן) שמקנים לכם נקודות נצחון עד שתגיעו לתהילה.
ספלנדור משלב מצוין כמה אלמנטים: איסוף סטים בצבעים, בניית מנוע מסחרי, ומשחק שהוא לכאורה סוליטייר אבל בפועל יש אפשרויות רבות לחסום את היריבים שלכם ולהישמר מפניהם. שיחקתי בספלנדור מספר פעמים, עם מבוגרים וילדים, ובכל המשחקים מאוד נהנתי. בעיניי הוא כל מה שהמתיישבים של קטאן מנסה להיות - רק טוב יותר.

חוקי המשחק​

החוקים של ספלנדור הם פשוטים, אך בעלי עומק - בדומה למשחק האלמותי שח. בכל תור אתה יכול לבחור לבצע פעולה אחת מבין הבאות:
* לקחת סמנים - או שלושה סמנים מצבעים שונים, אם שני סמנים מאותו הצבע, בתנאי שיש לפחות ארבעה כאלו. כמות הסמנים משתנה בהתאם לכמות השחקנים, כך שתמיד אין מספיק מהם. מותר לכם להחזיק עד 10 אבני חן במאגר הפרטי שלכם.
* קניית קלף מהקלפים הזמינים לרכישה: יש שלושה סוגי קלפים, מהפשוטים (רמה 1) עד ליקרים (רמה 3). ככל שהקלף יקר יותר, הוא עולה יותר אבני-חן וכמובן מעניק יותר נקודות נצחון.
כל הקלפים גם מעניקים לכם אבן-חן "קבועה" שאפשר להשתמש בה כדי לרכוש קלפי פיתוח נוספים. זה המנוע המהולל של המשחק - אם יש לכם שלושה קלפים שנותנים אבן-חן ירוקה, אז קלף בעלות של חמש אבני-חן ירוקות - שזה כל הסמנים לצורך העניין במשחק - עולה לכם בעצם רק שני סמנים.
רוב קלפי הפיתוח גם מעניקים לכם נקודות נצחון.

* שמירת קלף - ניתן לקחת קלף מהשולחן מבלי לשלם עליו, כדי לרכוש אותו במועד מאוחר יותר, כשיש לכם את הסמנים הנדרשים. זה יכול לשמש כפעולה הגנתית או התקפית. בנוסף, לקלף, אתם גם מקבלים סמן ג'וקר (זהב) שניתן להשתמש בו במקום כל צבע של אבן חן.
החוק האחרון הוא שבסוף כל תור ניתן לגייס אציל אחד, אם יש לכם את כמות הקלפים מהצבעים שמופיעים על האריח של האציל. לדוגמא איזבלה מקסטילה דורשת 4 קלפים שחורים ו-4 קלפים לבנים. אצילים גם מקנים נקודות נצחון ומהווים עוד דרך להגיע לנצחון.
תנאי הנצחון בספלנדור הוא פשוט, כמו יתר המשחק - ברגע ששחקן מגיע ל-15 נקודות נצחון זהו הסיבוב האחרון של המשחק. בתום הסיבוב השחקן עם מרב נקודות הנצחון מוכרז כמנצח. אם יש שיוויון, אז המנצח הוא זה עם הכי פחות קלפים.

רכיבי המשחק​

ספלנדור הוא לא רק משחק פשוט אך עמוק, הוא גם משחק מושקע עם רכיבים יוקרתיים - הקלפים עצמם באיכות גבוהה אך מה שגונב את ההצגה זה הסמנים של אבני-החן, שמגיעים כסמני פוקר באיכות גבוהה וכיף להחזיק אותם ביד. בניגוד למשחקים אחרים עם סטיקרים, כן אין.

כהערה, לספלנדור יש חיקויים סיניים שניתן לרכוש בכל מיני אתרים: אמזון, עלי אקספרס וכך הלאה, אבל ההבדל באיכות החומרים מורגשת מיד. התרגום לעברית של ספלנדור הוא עם הרכיבים האיכותיים כמו כל הגרסאות העולמיות ולדעתי מומלץ.
דבר נוסף על המשחק, הוא האינסרט המצוין שאיתו הוא מגיע, שמאפשר לאחסן בקלות ובנוחות את כל רכיבי המשחק. רק שימו לב שאם אתם משתמשים בסליבים, זה יכול להיות גבולי.

המחשבות שלי על ספלנדור​

כל המשחקים שלי של ספלנדור, היו מאתגרים ומותחים - אמנם החוקים פשוטים, אבל ברגע שמתחילים לשחק הלוח משתנה וכל הזמן צריך לעקוב אחרי מצב המשחק ולסמן יעדים חדשים כדי לרכוש את קלפי הפיתוח שיובילו אותך לנצחון. אבל אי אפשר לנוח על השמרים, לפתע יריב יכול לרכוש קלף שרצית או שמופיע קלף אחר. ספלנדור מאלץ אותך לשלב בין חשיבה לטווח הארוך וחשיבה לטווח הקצר.
יש מספר נתיבים לנצחון - יש אנשים שמשחקים ספלנדור ובטוחים שרק אצילים מובילים לנצחון, ויש כאלו שמעדיפים לבנות מנוע אימתני בתחילת המשחק, או מנסים לכוון לקלפים היקרים כמה שיותר מוקדם. אין דרך אחת נכונה לנצחון.
הוא משחק היטב בכל מספר שחקנים - אמנם ספלנדור ב-2 שחקנים הוא חוויה שונה במעט מאשר ספלנדור ב-4 שחקנים, כמו משחקים אחרים (קרקסון הוא דוגמא מובהקת), אבל בכל מספר הוא מהנה. במספר שחקנים מועט יש יחסית יותר אבני-חן והמאבק הוא על קלפים, בעוד ב-4 שחקנים יש פחות אבני-חן ויותר דינמיות במשחק מה שמצריך גמישות רבה יותר.
בניית המנוע ושליטה באבני החן זה הכרחי כדי לנצח, אי אפשר לנצח במשחק אם לא חושבים או מנסים באקראיות. זה משחק שבו שחקן טוב ומנוסה ינצח ברוב המקרים, למרות שגם שחקנים חדשים לא מרגישים אבודים בו. שילוב מנצח.
אין כמעט מזל, בעיקר זה מיומנות - נכון שאפשר לטעון שקלף חדש שנשלף יכול להכריע את המשחק לטובת שחקן מסוים, אבל זה מקרה קיצון. רוב-רובו של המשחק מבוסס על המיומנות של השחקן.
תחרותי אבל לא קטלני - לכאורה ספלנדור הוא משחק סוליטייר, אין אפשרות לתחרות ישירה או לעצור יריב. אבל, שחקן נבון רואה את מצב הלוח, בעיקר ב-2 או 3 שחקנים, ויודע לחסום את היריבים וגם להגן בזמן הנכון באמצעות לקיחת קלפים ו/או אבני חן שהיריב מנסה להשיג. זה בהחלט כיף או מעצבן, תלוי בצד שבו אתה נמצא, כששחקן אחד חוסם מהלך לשחק השני.
החסרון העקרי של ספלנדור, הוא שלמרות ההשקעה הרבה באומנות, ברכיבים ובאיכות המשחק, הת'מה שלו מרגישה מודבקת על המשחק. אין בינו לבין סוחרים ואבני-חן כמעט כלום. זה עובד, אבל זה לא יעניין שחקנים שאוהבים להיכנס לאווירה בזמן שהם משחקים.

סיכום הסקירה של ספלנדור​

ספלנדור הוא משחק מעולה, עם זמן משחק של כ-30 עד 45 דקות, אומר שאפשר להספיק לשחק יותר מפעם אחת בערב משחקים, או לשלב משחק זריז עם המשפחה לפני ארוחת ערב. הוא מבוסס על מיומנות השחקנים, אך מתאים לשחקנים חדשים וותיקים כאחד, כשהחוקים שלו פשוטים ומהירים להבנה.
למרות הפשטות שלו, הוא עשיר ומהלך נכון שמקנה לכם את הנצחון על-ידי שילוב בין טקטיקה לאסטרטגיה, מהווה סיפוק עצום. לא רק המשחקיות שלו עשירה, גם הרכיבים שלו איכותיים.
בשבילי, ספלנדור הוא ה"משחק" מסחר, עוקף את המתיישבים של קטאן בלי מאמץ וכל מי שאוהב את הז'אנר הזה של משחקים, צריך לנסות גם את ספלנדור.

Root מציג יער רחב-ידיים, בו מתגוררות חיות מואנשות שונות. השחקנים משחקים בסיעות שונות אשר מנסות לגייס תומכים ולבסס אחיזה ביישובים השונים ביער הגדול, כאשר הן נאבקות זו בזו באמצעות מירוץ לאיסוף משאבים, מאבקים צבאיים ומסחר. רק סיעה אחת תכה שורש ביער לשנים שיבואו.

משחק האסטרגיה "Root" הוא משחק א-סימטרי מבית היוצר של חברת Leder Games. החברה מתמקדת בעיקר במשחקי אסטרטגיה א-סימטריים, ברמות שונות של מורכבות. הכותרים האחרים שלה הם Vast (שיצא בשתי גרסאות שונות העומדות כל אחת בפני עצמה אך יכולות להשתלב במשחק אחד) ו-Oath (שמומן לאחרונה במימון המונים מוצלח).
סקירה זו נכתבה על סמך כמה עשרות משחקים, בהדפסה הראשונה של המשחק, עם שחקנים שונים בגילאים 23–35.

עיצוב, אומנות וטיב החומר​

הדבר הבולט ביותר ב-Root הוא האומנות המרהיבה של המשחק. המאייר Kyle Ferrin נתן למשחק אופי מובחן מאוד והצליח לגרום לחיות המואנשות להיראות חמודות מאוד, אבל עדיין להקרין רושם של קשיחות והתמדה. עיצוב הנוף, העצים, כלי הנשק ולהבות המלחמה גורמים למאבק ביער להיראות רציני.

חומרי המשחק איכותיים מאוד. הקלפים עבים ועמידים יחסית, מפת היער ולוחות המשחק של הסיעות עשויים קרטון קשיח, וכלי המשחק הם "מיפלים" צבעוניים העשויים מעץ.
גם העיצוב הפונקציונלי של המשחק ראוי לציון. מאחר והמשחק א-סימטרי ולכל שחקן מותר לבצע פעולות אחרות ולצבור ניקוד בדרך שונה, לכל סיעה יש לוח משחק קטן שנותן לשחקן את כל המידע המיוחד לסיעה, כולל מהלך התורות שלה. המידע מוצג בצורה ברורה מאוד, לפי סדר הפעולות שהשחקן נוקט בכל תור. קלפי המשחק ברורים מאוד, כאשר תיאור ההשפעה של כל קלף מנוסח באופן בהיר בתיבה כהה בחלקו התחתון של הקלף.
למרות זאת, בעיצוב הקלפים יש שתי החלטות שנראו לי תמוהות: ראשית, העלות להפעלת כל קלף רשומה על גבי הקלפים פעמיים, גם בפינה הימנית העליונה וגם בפינה השמאלית התחתונה. מדוע לא פעם אחת? שנית, במשחק קיים קלף אחד בלבד שהעלות שלו מיוחדת (הקלף "Royal Claim"). סימון העלות במקרה שלו אינו ממש ברור, וההסבר לשימוש בקלף זה נמצא בחוברת ההוראות ולא על גבי הקלף עצמו.
חלקי המשחק כגון מיפלים ומיקומים על המפה שונים אלו מאלו בצבעים מובנים ובצורות בולטות – ובכלל, המשחק ידידותי ביותר גם לשחקנים שהינם עיוורי צבעים.

משחקיות​

מדובר במשחק א-סימטרי, כלומר – כל שחקן פועל קצת אחרת מהאחרים – אבל חוקי המשחק הבסיסיים משותפים לכולם.

תנאי ניצחון​

מטרת המשחק היא לצבור אהדה מקרב תושבי היער – המיוצגת באמצעות נקודות הניצחון. ישנן שתי דרכים לנצח: השחקן הראשון לצבור 30 נקודות ניצחון מנצח במשחק מייד. לחלופין, שחקן יכול לבחור לשחק קלף "שלטון", כדי לזנוח את המטרה הגדולה (אהדה ביער כולו) לטובת יעד צנוע יותר של שליטה כמעט מלאה ביישובים המשתייכים לסוג אחד בלבד של חיות (לדוגמה: השתלטות על 3 יישובים של ארנבים). אם השחקן מצליח להשיג את היעד ולשמור עליו עד תחילת תורו הבא, הוא מנצח מייד – ללא קשר למספר הנקודות שלו. אבל שחקן ששיחק קלף שלטון אינו יכול עוד לצבור נקודות, ולכן הקלף יתאים יותר לשחקן שמרגיש כי הוא מפגר בקצב צבירת הנקודות.

קלפי תומכים​

כל השחקנים צוברים קלפים, המייצגים תומכים מקרב יצורי היער ואת השירותים שהם מוכנים לתת לשחקן. כל קלף תומך משתייך לסדרה אחת של יצורים – קלפי השועל האדומים, קלפי העכבר הכתומים, קלפי הארנב הצהובים וקלפי הציפור שצבעם תכלת. השימוש שעושים השחקנים בקלפים אלו, הוא שמשתנה בין סיעה לסיעה.

המשחק מתנהל על גבי מפת היער, שבו תריסר יישובים נפרדים. בכל יישוב חי סוג אחד של חיה, מבין החיות של סדרות הקלפים (שועלים, ארנבים וכן הלאה). שחקנים יכולים להזיז את המיפלים שלהם בין יישובים שונים באמצעות השבילים הסלולים, אך לא דרך הנהר או דרך העצים העבותים.


קרב בין מיפלים מבוצע בגלגול שתי קוביות הממוספרות 0-3, כאשר קוביה אחת קובעת את מידת ההצלחה של הכוח התוקף והקוביה האחרת את מידת ההצלחה של הכוח המגן, אולם התוצאה המקסימלית מוגבלת על ידי גודל הכוח הצבאי שמשתתף בקרב בפועל (כלומר תוצאה של 3 בקוביה עבור שני מיפלים בלבד – תיחשב כתוצאה של 2) ולכן אלמנט המזל נמוך יחסית.
חוקי המשחק יחסית אינטואיטיביים, אבל יש כל מני פרטים שקל לשכוח (לדוגמה: האם מקבלים נקודות ניצחון כאשר מסירים מבנה של שחקן אחר באמצעות קלף מיוחד, או רק כאשר הורסים את המבנה בקרב?). שיחקתי את המשחק עם מספר קבוצות שונות של שחקנים, וברוב המקרים שחקן נדרש למשחק אחד לפני שתפס את החוקים לחלוטין. למרות שהגיל המוצע על גבי קופסת המשחק הוא 10 ומעלה, להערכתי לא כל ילד בגיל זה יוכל להתמודד עם המשחק בקלות כבר לאחר משחק אחד, והוא מתאים יותר לגילאי 12 ומעלה.

הסיעות​

החוקים המיוחדים לכל סיעה "מתלבשים" על גבי החוקים הכללים של המשחק וקובעים כמה ואילו פעולות רשאי השחקן לנקוט בכל תור, כמה מהר הוא מגייס כוח צבאי ואילו קלפים דרושים לו כדי לצבור נקודות ניצחון. בניגוד לחוקים הכלליים, הנכונים לכולם, דווקא החוקים הייחודיים לכל סיעה הם די פשוטים – והם גם רשומים בצורה ברורה מאוד על לוח המשחק שכל שחקן מקבל, כך שהוא יכול לקרוא אותם תמיד.
החלק הקשה – זה לזכור מה החוקים של השחקנים האחרים, ולדעת איך לעכב את הניצחון שלהם. כדי לסייע לשחקנים חדשים, המשחק כולל גם "קלפי מידע" בכמה עותקים שאפשר לחלק לכל השחקנים, כאשר כל קלף מסביר בקצרה על סגנון המשק של סיעה ועל הדרכים בהם היא צוברת נקודות.
עיצוב הסיעות הוא נקודת חוזק של המשחק, משום שחוקי המשחק של הסיעות השונות מתיישבים היטב עם האופי שלהם בסיפור של היער הגדול.
המרקיזה דה קאט – המרקיזה היא חתולה עירונית, והמטרה שלה: לגייס את יצורי היער על מנת לתעש אותו!
המרקיזה מנסה לבנות פס ייצור שהולך ומעצים את עצמו: היא בונה מנסרות כדי לחטוב עצים ולעבד אותם, והיא משנעת את העצים דרך הרצף הטריטוריאלי שלה למקומות בהם היא רוצה להקים מחנות אימונים לחיילים או לספק חומרי גלם לבעלי המלאכה שלה כדי לשחק קלפים.
שושלת האצולה של הציפורים – שושלת האצולה הם השליטים המודחים של היער, והם מנסים להשיב את התמיכה של יתר תושבי היער, אך הם עדיין נוקשים, מנותקים וסובלים ממאבקי ירושה פנימיים.
האצולה שולחת צווים מלכותיים שמאפשרים לה לבצע כמות הולכת וגדלה של פעולות בכל תור ולהתפשט במהירות על פני מפת היער. אבל כמו המלך אחשוורוש במגילת אסתר – המלך אינו יכול לבטל את הצווים שלו, ובהדרגה יצוצו צווים סותרים, או כאלה שהציבור אינו יכול לעמוד בהם. כאשר השחקן אינו מצליח לקיים את הצווים ששיחק, שושלת האצולה מדרדרת לסכסוכים פנימיים. ההתקדמות של הסיעה נבלמת, והשחקן נדרש להחליף מנהיג (ישנה רוטציה של מנהיגים מקרב ארבע משפחות, כל אחת עם יתרונות משלה).
ברית היער – חיות היער השונות אינן אוהבות זו את זו, אבל חלק מתושבי היער חושבים שעל תושבי היישובים להתאחד ולסלק גם את משפחות האצולה המנותקות וגם את החתולים הפולשים. האם יצליחו לגייס מספיק שותפים מכל היישובים?
ברית היער פועלת כמחתרת. בתחילת המשחק, הנוכחות שלה על מפת היער מצומצת, והשחקן בעיקר אוסף קלפי תומכים, מפיץ סמני סימפטיה שמתסיסים את התושבים נגד נוכחות צבאית, ומאמן קצינים בסתר. בערך באמצע המשחק, התמיכה של תושבי היער במחתרת תהיה חזקה מספיק, וברית היער תוכל לבצע הפיכה אלימה כדי להשתלט על מספר יישובים מבודדים ולהתבצר בהם – פעולה מתריסה שתגביר את כוח הגיוס של ברית היער, בתנאי שאף יריב לא יצליח לכבוש את הביצורים.
הנווד – הנווד הוא הרפתקן בודד, גולה ופושע, שאינו קשור לאף אחד מהיישובים ביער. התהפוכות ביער הן הזדמנות עבורו, והוא מיומן מספיק (ומספיק מטורף) כדי לעשות דברים שרוב החיות לא מסוגלות או מעזות לעשות.
ההרפתקן מתחזק כאשר הוא חוקר חורבות עתיקות, מוצא אוצרות ומשלים משימות עבור השחקנים האחרים, והוא צובר נקודות כאשר הוא משפר את המעמד שלו בעיני תושבי היער, באמצעות חפיסת קלפים נפרדת משלו – קלפי המשימה, המייצגים ביצוע של "משימות-צד" שונות: אבטחת סוחרים, השגחה על שדות, סילוק דובים, מסירת דואר דחוף וסיוע בעבודות שיפוצים. שחקן הנווד בוחר גם את המקצוע של הנווד שלו, שקובע את הציוד ההתחלתי של דמות הנווד וגם נותן לו יכולת מיוחדת אחת.
בגלל האופי שלו כלשון המאזניים ביער, הנווד מומלץ במשחקים של 3–4 שחקנים ולא במשחק בין שני שחקנים.

משחקים בפועל​

המשחק זורח במיוחד במשחקים של 3–4 שחקנים. הוא פועל מצוין, והשילוב של משחק שחקנים שצריך להתמודד מולם יוצר דילמות אמיתיות בתכנון פעולות בכל תור מחדש. לאורך רוב זמן המשחק, הניקוד של השחקנים צמוד יחסית, עם פער של 3-4 נקודות לכן או לכאן, והמשחק הסתיים כמעט תמיד כאשר אחד השחקנים הצליח ברגע האחרון לגרוף 6-8 נקודות במהלך אחד, ולנצח כאשר יתר השחקנים היו בעצמם במרחק של תור אחד מלנצח.
יוער כי למרות שבעשרות משחקים לא ראיתי הטייה ברורה לטובת אחת הסיעות, קובץ התיקונים הרשמי של המשחק מחליש מעט את סיעת ברית היער – כך שיש הטיה שאולי ניתן לראות על פני מאות משחקים. התיקון שולב כבר לתוך ההדפסות השלישית ואילך של המשחק.
במשחק בזוג, Root עובד טוב פחות, ובדרך כלל אחד מהשחקנים יצליח לתפוס פער גדול של נקודות על פני השחקן השני. המשחק עובד טוב בשני שחקנים אם שתי הסיעות במשחק הן המרקיזה דה קאט ושושלות האצולה, שמתבססות שתיהן על כיבוש צבאי, כאשר לאצולה יש כוח התקפי מתחדש ולחתולה כוח הגנתי יותר.
משך המשחק בפועל תואם לרשום על הקופסה. המשחקים ששיחקתי הסתיימו כולם בתוך שעה ורבע בערך.
מבחינת רמת הקושי לקלוט את החוקים של הסיעות השונות, מצאתי כי סיעת האצולה היא הפשוטה ביותר ללימוד עבור שחקנים חדשים, ואחריה, בסדר הבא: המרקיזה, ברית היער והנווד.

סיכום​

Root מציע חווית משחק מותחת ועם ריפלייאביליות גבוהה לשלושה עד ארבעה שחקנים. החוקים שלו מהודקים עבור מספר זה של שחקנים, והוא מסתמך על טקטיקה יותר מאשר על מזל. חוקי הסיעות מצוינים, וגורמים לכל סיעה לשחק בצורה שתואמת את סיפור הרקע שלה.
ציון סופי: 4.5. Root הוא משחק מצוין לכל חובב אסטרטגיה שרוצה משחק מותח וקצר יחסית. החולשה שלו מתבטאת במשחק לזוג, שם יש פתח קטן יותר לגיוון בסיעות הפועלות ביער ובטקטיקה שהן נוקטות.