משחקי לוח

בפעם החמישית ברציפות, התקיימה תחרות פיתוח משחקי הקופסה במסגרת כנס דרקוניקון 2025, והפעם הרמה הייתה גבוהה מתמיד.
שלושת השופטים השנה היו: קונדרה מגנוס, גילי לוי ואמרי הלפרט, שבחנו לעומק את המשחקים שהוגשו, תוך התמקדות ביצירתיות, משחקיות, איזון ועיצוב.

לאחר תהליך שיפוט קפדני, אנו שמחים להכריז על שני הזוכים הגדולים של התחרות, וכן על פרס מיוחד ליוצרים מבטיחים במסגרת אתגר בקופסה!

הזוכים בתחרות 2025​

This is Fine​

• פיתוח – איליה יודובסקי
• התרשמות שופטים – במשחק עוצר נשימה זה, כל שחקן מגלם דרקון יורק אש שמטרתו היא לכלוא את היריב בתוך טבעת אש לוהטת. המשחק דורש תכנון קדימה, תמרון מדויק וחשיבה אסטרטגית, אך מציע גם שכבת עומק נוספת עם קלפים מיוחדים שמכניסים אלמנט של הפתעה, מזל ויכולות סודיות – מה שמאפשר גם לשחקנים פחות מנוסים להרגיש שהם תמיד בתמונה.
  זהו משחק מהיר, דינמי וממכר, כזה שגורם לשחקנים לרצות מיד “עוד סיבוב אחד” ברגע שהוא נגמר.
  שילוב מושלם בין עומק אסטרטגי ונגישות.

מחבווואים​

• פיתוח – שימי שאדי
• התרשמות שופטים – יש תחושה שלמשחקי זיכרון כבר קשה לחדש – ראינו כמעט הכל. אבל מחבוווואים מצליח להפתיע ולשנות את החוויה המוכרת של משחק הזיכרון הקלאסי.
  מה שמבדיל אותו הוא שילוב מקורי של קוביות: כל שחקן מגלגל שתי קוביות, והן קובעות אילו קלפים עליו להפוך. זה מוסיף מימד של אקראיות, מתח וכיף – מבלי לפגוע באתגר הזיכרון עצמו.
  התוצאה היא משחק שזורם, כיפי, מפתיע – ועם כל כמה שהוא מבוסס על רעיון קלאסי, התחושה שהוא נותן בזמן המשחק היא של משהו חדש, רענן ומקורי.
  תוספת מקסימה נוספת היא קוביית הנחומים – שמציעה פרס קטן למי שלא הצליח בתורו. הקובייה מעניקה יתרון לתור הבא, בעזרת פעולות מיוחדות שיכולות להפוך את הקערה על פיה.

פרס היוצרים המבטיחים של אתגר בקופסה​

עופר כהן ויובל הראל​

• עופר ויובל השתתפו בתחרות באופן עקבי, במשך חמש השנים שהתחרות מתקיימת הם הגישו שישה משחקים, מתוכם שלושה כבר זכו בפרסים. גם שני המשחקים שהגישו השנה דורגו גבוה במיוחד, והיו מועמדים ראויים לזכייה.
  כצוות שיפוט, אנחנו רואים בעופר ויובל יוצרי משחקים מוכשרים ומקוריים, עם חזון ברור ויכולות מרשימות. אין לנו ספק שהמשחקים שלהם עוד יגיעו לפאבלישרים – ויגיעו לקהל הרחב.
  מעבר להישגים עצמם, אנחנו רוצים להודות להם על האמון, ההתמדה והתמיכה בתחרות לאורך השנים.
  תודה לכם, עופר ויובל ובהצלחה!

יש משחקים שמצליחים לא רק להיות מהנים, אלא גם לעורר מחשבה ולחבר אותנו לערכים מודרניים. Endeavor: Deep Sea הוא בדיוק כזה משחק אסטרטגי על מחקר ושימור אוקיינוסים, עם תמה עדכנית וייחודית בעולם משחקי הקופסה. אם בא לך להיות ביולוג ימי לחקור מעמקים ולהציל את הסביבה זה המשחק בשבילך.

התמונה מאתר meeple mountain

Endeavor: Deep Sea יצא ב 2024 וזכה במספר פרסים ב2025 בינהם המשחק המלהיב של השנה בגרמניה וכן בפרס אוריגין על משחק האסטרטגי הכבד של השנה.
הוא פותח על ידי חברת Burnt Island Games עם מעצבים מניו זילנד קארל דה וויסר ו ג'ארראד גריי

יש לו אח גדול שיצא ב 2018 בשם: Endeavor: Age of Sail
ועומדת לצאת לו הרחבה בשם: Endeavor: Uncharted Waters

איך זה עובד?​

במהלך המשחק השחקנים מגייסים מומחים, מפתחים טכנולוגיות ויכולות, חושפים בהדרגה אריחי ים חדשים ומבצעים פעולות כמו סונאר, צלילה, תיעוד ושימור. ככל שהמשחק מתקדם, נפתחות יותר אפשרויות ומפה מרהיבה נפרשת על השולחן.

ישנם מספר אפשרויות משחק:

• סולו - מצב שבו אתה אמור להצליח בכמה משימות
• אחד נגד השני - והמנצח הוא זה שיש לו בסוף המשחק הכי הרבה נקודות שאסף ויש הרבה דרכים לאסוף אותם.
• שיתופי - משחק בו משחקים ביחד להשלים כמה שיותר משימות. מה שיוצר ערב מעניין עם המלצות הדדיות איך כל צעד של אחד תורם לקבוצה

מה מיוחד פה?

• התמה רעננה וחיובית במקום עוד משחק על כיבוש או מלחמות, ב Endeavor: Deep Sea אנחנו חוקרים ושומרים על הטבע. שווה לשים גם פס קול של מעמקים עם שירי לוויתנים זה מעצים את המשחק ( אני אוהב לעשות את זה עם כל משחק - נסו)
• עומק אסטרטגי איזון בין מסלולי פיתוח שונים, בחירת מומחים ותזמון פעולות נותנים תחושה שכל החלטה משמעותית.
• מראה אווירה והעיצוב מושקעים מאוד, והחוויה של "צלילה" אל המעמקים עוברת מצוין.
• המשחק מעוצב עד לפרטי פרטים ובגרסת הדלקוס יש לו גם כמה מיני הרחבות כמו למשל להקת אורקות ורובוט לחקר המעמקים שמגוונים את המשחק עוד.

מה מצפה למשחק בעתיד הקרוב?​

יש לו עכשיו הרחבה ב KICKSTARTER שנקראת Uncharted Waters
ושם יש עוד משימות גיוון נוסף ליכולות הצוות והרחבות למצב הסולו והמצב השיתופי ומיני הרחבה של להקת פינגווינים - אהבתי.

איך משחקים?​

עריכת המשחק על השולחן משתנה על פי כל משימה לפיה מניחים אריחים שונים בעומקים שונים.

כל משימה יש לה מטרות שונות שבהן ניתן לצבור נקודות.

לכל שחקן על לוח השחקן שלו יש מספר ערוצים שכל שחקן לאורך המשחק מנסה לקדם כדי לשפר את היכולות שלו

• הכתום מאפשר לרכוש אנשי צוות
• הירוק משפר את היכולת לקבל עוד דיסקיות מאפשרות הפעלת אנשי צוות ופיולות במעמקים.
• הכתום מרחיב את היכולות לשחרר יותר אנשי צוות לפעילות בכל תור
• והכחול משפר את הטכנולוגיות של השחקו ומאפשר לו לנהוג בצוללות שלו רחוק יותר ועמווק יותר

זהו לוח השחקן עם ארבעה ערוצי יכולות

התמונה מאתר meeple mountain

למשחק יש 6 סיבובים ( 7 אם אתה משחק בסולו) - לכל סיבוב יש שני שלבים

שלב ראשון - הכנה סימולטני בו כל שחקן מכין את הכלים שלו​

• בוחר צוות לצלילה
• מקבל דיסקיות, איתן אפשר להפעיל אנשי צוות ולהפעיל מצבים שונים בצלילה
• משחרר אנשי צוות שהופעלו בתור קודם, לאט לאט מצטרפים יותר ויותר אנשי צוות

אלו הם אריחי אנשי צוות לאחד יכולת תנועה וגילוי (סונאר) ולשני יכולת לביצוע פעולות שימור

התמונה מאתר meeple mountain

השלב השני – בו יש אקשן רב​

מבצע כל שחקן אחד אחרי השני. כל שחקן בתורו מפעיל איש צוות ומבצע את המהלך שאותו איש צוות יכול לעשות: לתור אחרי אזורי מפה חדשים, לצלול, לפרסם מחקר על המעמקים, לבצע פעולות שימור או לנהוג בצוללת למקום אחר במעמקים.

אלו אריחי המשחק, מגובה פני היו ולעומק המעמקים ועליהן צוללות של השחקנים השונים ודיסקיות המסמנות פעולות שבוצעו כשכל אריח מאפשר פעולות שונות וכדאי מאוד לחשוב קדימה מה אפשר ומה כדאי לעשות בשלב הבא

התמונה מאתר meeple mountain

וכך חוזר חלילה עד לסיום המשחק

בסוף המשחק כל שחקן מחשב את הנקודות שצבר בפעולות השונות ונקודות בונוס שצבר מפרסום מחקרים ומי שיש לו הכי רבה נקודות מנצח.

איפה המשחק פחות עובד?​

ההתחלה מרגישה איטית לוקח סיבוב, שניים עד שהוא באמת מתחיל לרוץ.

ומצב הסולו קשה מאוד כי הוא מספק רק אם עומדים בכמה משימות ולבד קשה להשיג אותם אבל מי אוהב משחקים קלים. אולי מתסכל לשחקנים מזדמנים.

היה נחמד אם היה דף עזר לשחקנים שיקל על קריאת הסמלים והפעולות. אבל אחרי שניים שלוש משחקים זה גם זורם בקלות.

חוות דעת אישית​

אחרי כמה משחקים אני יכול לומר ש Endeavor: Deep Sea הוא אחד המשחקים המהנים שיצא לי לנסות. יש בו שקט של מים עמוקים והתימה נוכחת לאורך כל המשחק.

וגם המצב שאחד נגד השני לעומת מצב המשחק השיתופי עובדים יפה מאוד ומהנים באותה מידה בדרך כלל שני סוגי המשחק האלו לא מהנים בצורה שווה לפמים אחד נופל מהשני במחשקים רבים אחרים.

יש בו שילוב בין אסטרטגיה "יבשה" לבין תמה מרגשת ומודרנית. עם 3–4 שחקנים הוא פשוט חוויה מצוינת תחושה של תחרות על משאבים לצד מרוץ משותף לגילוי ולשימור. פחות מתאים כמשחק סולו או כמשחק "קליל" לערב מהיר, אבל כמשחק מרכזי לערב משחקי קופסה הוא בול פגיעה. ובגרסת הדלוקס יש גם שחקן חמישי.

למי זה מתאים?
לחובבי משחקי אסטרטגיה אירופאים. לשחקנים שמעריכים נושא סביבתי ואסתטיקה מושקעת.

ולהקה של אורקות

בשורה התחתונה: אם אתם מחפשים משחק שמציע גם עומק אסטרטגי, גם מראה מרהיב וגם מסר חיובי Endeavor: Deep Sea בהחלט שווה מקום על המדף.

צלילה נעימה.

על מה המשחק?​

מטרת המשחק​

מה בקופסא?​

• חפיסת קלפי מנהרות בצבע אפור​
• חפיסת קלפי זהב בצבע זהב​
• קלף כניסה למכרה​
• 3 קלפי מטמון, אחד עם זהב ושניים עם פחם​
• 11 קלפי דמות בצבע אדום, מתוכם 4 סבאטורים ו-7 גמדים​

הכנת המשחק​

תמונה של מהלך המשחק, בו השחקנים מנסים ליצור דרך אל הזהב

מהלך המשחק​

קלפים מיוחדים​

סיום הסבב​

במידה והזהב לא נמצא והסבאטורים ניצחו הסבאטורים לבדם מקבלים את הזהב, לפי כמות הסבאטורים.

סבאטור אחד: 4 זהב
2 סבאטורים: 3 לכל אחד
3-4 סבאטורים: 2 לכל אחד

למתי ולמי הוא מתאים?​

סבאטור הוא משחק קטן ודי פשוט, הכולל רק חפיסת קלפים. הוא מתאים לבערך כל זמן, אבל הכי כיף בטיולים באוהל, עדיף בלילה, כך שתיווצר אווירה תואמת. המשחק שייך לז'אנר של משחקי מתחזה, כגון איש זאב ללילה אחד או אמונג אס, ככה שמי שלא אוהב את השז'אנר, לא יאהב אותו. מי שכן, עשוי גם לא לאהוב אותו, מסיבה שאזכיר בהמשך. נוסף על כך בשלושה ארבעה שחקנים הוא די מבאס, כי יש רק סבאטור אחד, ולפעמים, עקב הקלף שבצד, אין בכלל. כמו שאר משחקי האימפוסטר, מומלץ לשחק אותו בלפחות 5, עדיף יותר.

דעתי האישית​

כפי שציינתי קודם, פעם ממש אהבתי לשחק סבאטור, אבל היום אני בקושי משחק בו. הסיבה היא שכמשחק הוא טוב, אבל כמשחק אימפוסטר הוא די מעפן. זה לא מורגש בהתחלה, אבל אחרי כמה זמן תתחילו לשים לב, שאין במשחק ממש שקרים והתחזות. למעשה, הסבאטור בדרך כלל פשוט מחכה לרגע הנכון לחשוף את עצמו ולחסום את הדרך, ואז לקוות שיצליח לו. פשוט אין הרבה אפשרויות אחרות לאסטרטגיה, מה גם שהקלפים ביד משחקים תפקיד גדול, וסבאטור שלא קיבל קלפים טובים, במיוחד אם הוא לבד, יתקע בלי הרבה אפשרויות.
בעיה נוספת, היא שלרוב הסבאטורים לא פעילים רוב המשחק. בהתחלה הם מעמידים פני גמדים, ואז חושפים את עצמם. מכיוון שהם בנחיתות מספרית, ברגע שסבאטור מבצע חבלה כל הגמדים בזה אחר זה ישברו אותו כך שלא יוכל לשים אף מחסום. לרוב, הוא ימצא את עצמו מנוטרל לשארית המשחק, במיוחד אם הוא בלי שותף. יהיה לו קשה לתקן את עצמו משום שהגמדים הם הרבה יותר. הוא יכול גם לשבור אותם, אבל זה לא הכי אפקטיבי, משום שאי אפשר לשבור את כולם. כל שהוא יכול לעשות זה לחכות שהוא יקבל מפולת, כדי להפריע עוד קצת. הדרך הטובה ביותר לנצח כסבאטור היא שאחד הסבאטורים יתמקד בשבירה וחבלה והשני יתקן את הכלים ששוברים לו, אבל נדיר שזה מצליח. גם אם כן, זה ממש לא כיף לשחק באמת כסבאטור במשך תור או שניים ואז סתם לזרוק ולקחת קלפים תוך שאתה מקווה לטוב לשארית המשחק. במיוחד אם אתם לבד.

סרטון הדרכה לאיך משחקים

Everdell הוא מעין שילוב של ספלנדור וקטאן בהשראת הרוח בערבי הנחל. זה משחק ניהול משאבים, בו אתה משחק ציוויליזציית חיות המנסה להקים את העיר המפותחת ביותר עד החורף. אפשר לקנות בו קלפים שמביאים נקודות ויש לו חמש מאות זיליארד חוקים. הוא יקר וארוך, ולוקחים כמה שבועות עד שמבינים את כל החוקים, אבל כשמכירים אותו הוא נהיה ממש ממש כיף.

אז מה בקופסה?​

בקופסה ניתן למצוא לוח משחק, עץ להרכבה, חפיסת קלפים ואינספור שקיות עם אביזרים שונים, משאבים וסמנים.

משאבים וסמני נקודות: במשחק ישנם ארבעה משאבים עיקריים: עץ, אבן, ענבר ואוכמניה. באוכמניות משתמשים כדי לקנות יצורים ובכל השאר כדי לקנות מקומות.


סמני דמות: כל שחקן משחק את אחת מארבעת סוגי החיות שבעמק: קיפודים, סנאים, עכברים וצבים. את הסמנים מניחים במקומות המסומנים כדי לקבל משאבים.


קלפים: המשחק מגיע עם חפיסה שמנה של קלפים המחולקים לשני סוגים: יצורים ומקומות, המחולקים בתוכם לרגילים ומיוחדים (common and unique). כל יצור מקושר למקום, כך שאם יש ברשותך את המקום, ניתן לקנות את היצור בחינם. כל קלף שאתם קונים מתווסף לעיר שלכם ומביא לכם נקודות ויכולת מיוחדת.

אירועים: ישנם שני סוגי אירועים. אלו המיוצגים בקלפים קטנים ואלו המיוצגים כחפצים עם ציור עליהם של כפר, סירה, קרנבל או מגדל.

הכנת המשחק​

פתחו את לוח המשחק והציבו על הגדם את העץ. עליו תניחו את סמני הדמויות אבל השאירו לכל שחקן שניים. איתם הוא ישחק את העונה הראשונה. את חפיסת הקלפים מקמו בתוך העץ.
הניחו שמונה קלפים במרכז הלוח. את המשאבים שימו במקומות המצויינים. אז פתחו קלפי משאב מיוחדים כמספר השחקנים ומקמו אותם בקרחות היער. את הבסיסים המיוצגים בקלפים הניחו גם על העץ ואת האחרים במקומות הריקים המתאימים להם ליד העץ. הסתכלו בתמונה למעלה כדי לראות כיצד הלוח אמור להיראות.
לאחר מכן, חלקו קלפים לכל שחקן לפי תורו בסיבוב. זה שפועל ראשון יתחיל עם 5 קלפים, זה שפועל שני עם 6, וכן הלאה.

אז איך משחקים?​

כל שחקן בוחר חיה מסויימת ומשחק אותה. מטרתו היא לרכוש את הקלפים הטובים ביותר כדי להרכיב את העיר הטובה ביותר. הקלפים מביאים נקודות, יכולות ונקנים בארבעת משאבי האי: עצים, אבנים, ענברים ואוכמניות. כך בכל תור כל אחד השחקנים מבצע את אחת מהפעולות הללו עד שנגמר לו מה לעשות. בכל תור ניתן לבצע את אחת משלושת הפעולות הבאות:

1. הצבת עובד
כל עונה אתם מתחילים עם מספר מוגבל של עובדים (סמני חיות) שגדל מעונה לעונה. עובד ניתן להניח בכל מקום שיש בו ציור של כף. במידה והעיגול סביב הכף פתוח, ניתן להניח בו כמה עובדים, אך עם הוא סגור יכול להיות שם רק עובד אחד. רוב המיקומים מביאים משאבים, אך יש גם כמה מיוחדים. הנה העיקריים שבהם:

גן העדן: מאפשר לזרוק מהיד קלפים (כאלו שלא נקנו לעיר)
קלפים מיוחדים: ישנם קלפים שמופעלים על ידי עובד.
מסע: בעונת הסתיו ישנה סדרה של מקומות המביאים נקודות על ידי הצבת עובדים.
2. קניית קלף
שחקן יכול לשלם את המשאבים הנדרשים כדי לקנות קלף ולהוסיף אותו לעיר שלו. הקלף יכול להיות אחד מהקלפים שהשחקן מחזיק בידו או אחד מאלו שבאמצע. יכולים להיות לכם בעיר עד 15 קלפים, וניתן לזרוק ממנה קלפים בכל רגע נתון.

3. התכוננות לעונה
אם השחקן/ית כבר הציבו את כל העובדים שלהם ואין להם יותר קלפים לקנות, הם יכולים להתכונן לעונה. הם אוספים את כל העובדים שלהם ומבצעים את הפעולה של העונה שהם מתכוננים אליה (כתוב על העץ)
המשחק מסתיים כאשר כל השחקנים מסיימים את העונה האחרונה, עונת הסתיו. שימו לב שכל אחד מתכונן לעונות בזמן אחר, ככה שלא כולם מסיימים בבת אחת. זהו כמובן חיסרון קטן משום שזה:
1. לא איך שדברים עובדים במציאות.
2. גורם לשחקנים שסיימו מהר להשתעמם, משום שאין להם שום דבר לעשות חוץ מלצפות באחרים מנסים לעקוף אותם בנקודות.
אם אתם בסוף העונה האחרונה (סתיו) סיימתם לשחק, וכעת כל שעליכם לעשות הוא לחכות לאחרים שיסיימו.

למתי הוא מתאים?​

עקב חלקיו הרבים של המשחק מומלץ שלא לקחת אותו לקמפינג או טיול שנתי, או אפילו סתם לחברים, כי את תאבדו חלקים. חוץ מזה, לוקח גם הרבה זמן ללמוד אותו, ככה שגם לביקור זריז הוא לא בדיוק מתאים. אוורדל הכי טוב בשביל פגישה ארוכה עם חברים טובים שכבר מכירים את המשחק או יום שבת שקט עם המשפחה. במקרה כזה, הוא חוויה מהנה ביותר שיכולה למלא שעה ריקה בצורה מושלמת. אבל אם אין לכם הרבה זמן פנוי, הוא עלול לשבת בארון ולצבור הרבה אבק.

דעתי האישית​

Everdell הוא משחק מהמם, קודם כל מהבחינה הויזואלית. יש בו כמה מהציורים הכי יפים שראיתי, דמויות של בונים, גיריות ועכברים שממש תענוג לצפות בהם. רבים מהם (כמו הקרפד, הגירית והנברן) נראים כמו העתק מדוייק של הדמויות מהרוח בערבי הנחל, ספר יפהיפה לא פחות. הוא מאוד עשיר בפרטים, שרבים מהם לא חיוניים כלל וכלל, אבל הופכים את המשחק להרבה יותר יפה, כגון הציטוטים מתחת לדמויותיהם של החיות והעץ התלת ממדי, והוא בהחלט מספק חוויה מאוד עשירה ומפוארת. הוא טוב בעיקר אם אתם אוהבים משחקים מורכבים ואסטרטגיים, ומצויין לאוהבי ספלנדור, קטאן וחיות חמודות, שכן כפי שציינתי, הוא שילוב של כל אלה. את החסרונות שלו (פרישת שחקנים, סוגי רכיבים רבים וזמן לימוד ארוך) כבר הזכרתי, אבל לי עדיין ממש כיף לשחק בו.

סרטון הדרכה לחוקים (באנגלית)

ד"ר ריינר קנצייה הוא אחד ממעצבי המשחקים המפורסמים ביותר בעולם. הוא עיצב מאות משחקים, ו-RA נחשב לאחד המשחקים הפופולאריים והאהובים ביותר שלו. קנצייה עיצב הרבה משחקי מכירה פומבית (כמו modern art) ו-RA הוא אחד המשובחים שבהם. המשחק המקורי ראה אור בשנת 1999, וחברת 25th century games שחררה גרסה לכבוד יום הולדת 25 של המשחק. העובדה ש- RA מודפס מחדש לאורך רבע מאה היא הישג מרשים. אז מה סוד הקסם שלו, ששומר את המשחק רלוונטי כל כך הרבה שנים?

RA מתרחש במצרים העתיקה ומשלב מכירה פומבית עם set collection. אנחנו במצרים, אולי Seth collection יהיה תיאור הולם יותר? בכל מקרה, זהו משחק אבסטרקטי, והתמה המצרית היא תפאורה שאינה קשורה לחוקי המשחק. אישית, זה בכלל לא מפריע לי, במיוחד שהתפאורה כל כך מרשימה.

הקסם של RA טמון בעיצוב המשחק המבריק: חוקי המשחק פשוטים שמובילים למרחב החלטות מעניין. קנצייה רקח קוקטייל חוקים מלא בטוויסטים על ז'אנר המכירה הפומבית, כאשר כל חוק מוסיף נדבך נוסף בקבלת ההחלטות שלנו. אז הצטרפו אליי למסע בעקבות הפלא המצרי גדול ביותר מאז הפירמידות (נכון, קנצייה גרמני, אבל תזרמו איתי)!

לקנות ספינקס בשק​

המשחק נמשך כשלושה עידנים (סבבים). המטרה של כל שחקן היא לקבל כמה שיותר נקודות ניצחון על ידי זכייה באריחים (tiles) שונים במכירות פומביות. בתורו של כל שחקן, עומדות בפניו שתי אפשרויות. הראשונה היא לשלוף אריח חדש מהשק ולהוסיף אותו לקופת המצטברת. פה מגיע הטוויסט הראשון של RA: המכירה הפומבית היא על כל האריחים שבקופה. כך, כל שליפה מגדילה את גובה ההימור.

האופציה השנייה היא להכריז על מכירה פומבית. לשם כך, השחקן "יזמן את רע" באמצעות אחיזה בפסלון עץ בדמותו (מומלץ לדפוק את הפסלון על השולחן בשביל התיאטרליות). פסלון העץ אינו הכרחי, אבל מוסיף תבלין לרגע הדרמטי הזה.

כל שחקן מתחיל את הסיבוב עם מספר דסקיות שמש (בהתאם למספר השחקנים), ממוספרות עם ערכים בין 1 ל-16. כאשר מוכרזת מכירה פומבית, כל שחקן, בסבב הצעות יחיד, רשאי להציע דיסקית שמש אחת.השחקן שהציע את הדיסקית עם הערך הגבוה ביותר זוכה בכל קופת האריחים. המנגנון הזה הופך את המכירה הפומבית למהירה וזורמת. אתם לא צריכים להעריך כמה האריחים "שווים", רק להחליט אם הם שווים לכם את אחת הדיסקיות היקרות שלכם.

כאשר שחקן מבזבז את כל הדיסקיות שלו הוא ייצא מהסיבוב. מה קורה לדיסקיות בסיבוב הבא? כאן מתווסף עוד רובד מעניין: השחקן שזכה במכירה מחליף את הדיסקית שבה השתמש עם דיסקית השמש שהייתה באמצע השולחן. הדיסקית שבה זכה תשמש אותו בסבב הבא. כלומר, אם ניצחתי במכירה עם דיסקית שערכה 15, ועל השולחן הייתה דיסקית עם הערך 7, אתחיל את הסיבוב הבא עם ה-"7". לכן, שווי הקופה לא תלוי רק באריחים, אלא גם בשאלה איזו דיסקית שמש נקבל בתמורה. "האם כל האריחים האלה שווים את זה שאתקע עם דיסקית '1' בסיבוב הבא?"

מכיוון שדיסקיות השמש של כולם גלויות, כל שחקן יודע בדיוק מה כוח הקנייה של יריביו. האינטרס של השחקן עם הדיסקית הגבוהה ביותר הוא להוסיף עוד ועוד אריחים לקופה, בידיעה שהוא יכול לנצח בוודאות. מנגד, שאר השחקנים נמצאים בדילמה מתמדת: מתי להכריז על מכירה? אם יכריזו מוקדם מדי על קופה קטנה, הם עלולים לבזבז דיסקית יקרה על שלל דל. אם יחכו יותר מדי, הקופה תגדל והשחקן החזק פשוט יגרוף הכול.

ככל שהמשחק יתקדם, כל שחקן יתחיל לצבור אריחים, והערכה של הקופה יהיה שונה עבור כל שחקן. ישנם סוגים שונים של אריחים, וכל אחד מהם מתנהג בצורה ייחודית. לדוגמא, שחקן שיאסוף לפחות 3 אריחי מוניומנטים מאותו הסוג יקבל נקודות בסוף המשחק. לעומתם, אריחי ציווליזציה שנזרקים בכל סוף סיבוב. אם תאספו 3 שונים תקבלו 5 נקודות בסוף הסיבוב, אבל אם לא תשיגו אפילו אחד - תאבדו 5 נקודות. לכן, שחקן שכבר לא מחזיק באריח צילוולזציה יזדקק לאחד הרבה יותר משחקן שהשיג אחד הסיבוב. ישנם גם אריחי אסון, המחייבים את הזוכה במכירה לזרוק אריחים אחרים, כך ששליפה אחת יכולה להפוך קופה טובה לגרועה.

אם כל זה לא מספיק, יש עוד שיקול שמסבך את ההחלטה- התזמון של סוף הסיבוב. הסיבוב נגמר באחד משני תנאים: הראשון, שכל השחקנים יבזבזו את כל הדיסקים שלהם. השני, שהמד של RA יגיע ל-0. מה שמקדם את המד הוא שליפה מהשק של אריחי RA, אשר גם מתחילים מכירה פומבית מיידית. לכן השחקנים לא יכולים לדעת במדויק כמה ארוך הסיבוב יהיה.

מצד אחד, לשחקנים יש אינטרס לבצע מכירה פומבית במהירות כדי שינצלו את הדיסקיות שלהם עד תום הסיבוב. כל דיסקית שלא השתמשנו בה היא הזדמנות אבודה לזכייה במכירה פומבית. מצד שני, הסבלנות יכולה להשתלם - ובגדול. השחקן שנשאר אחרון בסיבוב ,אחרי ששאר השחקנים בזבזו את הדיסקיות שלהם, משחק מול שער ריק: הוא יכול להמשיך לשלוף אריחים מהשק עד שתתמלא הקופה לגמרי, ולזכות בכולה. התחרות היחידה שלו היא מול השעון. כאן מסתתר החוק האהוב עליי ב-RA , שיוצר מצב מצחיק מאוד. כאשר נשלף האריח של RA האחרון בסיבוב, כל האריחים בקופה נזרקים. השחקן שנותר שולף אריחים מהשק כדי להגדיל את הקופה, וכל השחקנים האחרים במתח - מחזיקים אצבעות שהוא ישלוף את האריח של RA שיסיים את הסיבוב ויותיר אותו ללא שלל. פתאום המשחק הופך ממשחק מכירה פומבית לגרסה מוזרה של quacks (שוק השיקויים).

רע-שמים אחרונים ​

אני רוצה להחמיא להפקה המצוינת. מדובר באחד המשחקים הכי יפים באוסף שלי. כבונוס, המשחק מגיע עם לוחות שחקן שלא רק עוזרים בארגון האריחים, אלא גם מקלים על הבנת החוקים והניקוד: אריחים שנזרקים בסוף הסיבוב ישמרו בצד ימין, אריחים שנשמרים בין סיבובים נשמרים בצד שמאל. זו דוגמא מעולה לכוח של עיצוב אביזרים חכם לשחקן, וכמה הוא יכול לשפר את חווית המשחק.

החוקים של RA פשוטים יחסית, אך הוא לא בהכרח מתאים לשחקנים מתחילים לחלוטין. המשחק אינטואיטיבי מאוד מרגע שמתחילים, אך המכניקות הייחודיות שלו עלולות להרגיש מעט מוזרות למי שזו היכרותו הראשונה עם משחקי קופסה מודרניים.

גם אם אתם לא חסידים של מכירות פומביות - אני ממליץ בחום לתת לו הזדמנות. מנגנון המכירה הפומבית הפשוט, והמידע גלוי הופכים את מיקוד המשחק לקריאת השחקנים האחרים ולא בהערכת שווי כלכלית.
עיצוב המשחק האלגנטי וההפקה המהממת הופכים את RA לקלאסיקה ששווה להוסיף לאוסף שלכם.

(התמונות נלקחו מהאתר של 25th century games)

יש משחקים שמצליחים לשלב בין רעיון נרטיבי כבד לבין חוויית משחק אסטרטגית.
משחק מסוג Euro-style – עם מיקום עובדים (worker placement), בניית מנוע (engine building), וסיבובים (rondels) עם השפעות תלויות תור.
Unconscious Mind לוקח אותנו לוינה של תחילת המאה ה-20, לעולם הפסיכואנליזה של פרויד ותלמידיו. כאן, אנחנו לא סתם זורקים קוביות אנחנו מטפלים בלקוחות, חוקרים חלומות ומנסים להפוך למובילי הדור של הפסיכולוגיה המודרנית. המנצח מי שמקבל הכי הרבה הכרה בינלאומית.

תמונה לקוחה מאתר המשחק של Fantasia board Games

ההפקה והאמנות​

המשחק הוא פשוט תענוג לעיניים. האיורים של אנדרו בוסלי ווינסנט דוטראי מציגים סגנון אמנותי חלומי, רך ומלא דימויים פסיכולוגיים. הקלפים השקופים שנערמים זה על זה יוצרים שכבות כמו חלום שמתגלה אט אט גם מכנית וגם חזותית. לעיתים מצאתי עצמי עוצר רק להנות מהעיצוב לפרטי פרטים. האיורים של אנדרו בוסלי ווינסנט דוטראי "מהממים", זכו להערכות גבוהות במיוחד. הקלפים השקופים המוכנסים מעל קלפי החולים ("Grief Layers") מזכירים עבודות כמו Rorschach והן מוסיפות להפעלה החווייתית והחזותית של המשחק.

איך זה מרגיש לשחק?​

מדובר במשחק יורו “כבד-בינוני” כזה שמלא בהחלטות טקטיות ואסטרטגיות. אבל למרות המורכבות, הכל משתלב יחד בצורה חלקה:

• שולחן הישיבות של פרויד משמש באופן מבריק לצורך העלאת רעיונות
• טיפול בחולים מלווה באפקטים שמרגישים ממש “פסיכולוגיים”. עם כיסוי שקוף על הקלב שמעלה כאילו רוח או עשן בסגנון ציורי רורשאך זה כשלעצמו מוסיף רובד עיצובי ורעיוני עמוק
• לוח אישי לכל שחקן שמתפתח בהדרגה והופך כל מהלך לסיפוק קטן.

סיבוב משחק טיפוסי בקצרה​

כדי להבין מה עושים בפועל, הנה איך נראה תור פשוט:

1. מניחים רעיון על שולחן הישיבות (בחירת פעולה). לוח המשחק יפהפה מעוצב ממבט על של שולחן ישיבות מעץ המוקף קולגות.
2. מפעילים פעולה למשל, מקבלים חולה חדש לפסיכואנליזה או מטפלים בחולה קיים.
3. משלבים עם לוח השחקן האישי כאן יש בחירה, או שמצרפים שכבת חלום (Grief layer) ללקוח, או שפותחים בונוסים או מתקדמים במחקר. כאן ניתן או לטייל בוינה עם פרויד ולהסתובב בעיר לאסוף בונוסים, וגם לפרסם מאמרי מחקר בנושאים שונים, וגם שם לאפסוף בונוסים
4. בונוס מהישיבה מקבלים תגמול נוסף לפי המיקום בשולחן.
5. מסיימים תור ומתכוננים לסיבוב הבא.
6. המנצח מי שמשיג הכי הרבה הכרה בינלאומית ( ניקוד)

במילים אחרות: לחשוב איפה לשים את תשומת הלב שלך קודם כל ואז לעשות פעולה משמעותית לקבל אפקט משלים להתקדם.


לקוח מאתר המשחק של Fantasia board Games

יתרונות וחסרונות​

• עיצוב ואמנות מהממים אולי מהיפים בז’אנר.
• מכניקות עמוקות ומקוריות, עם חיבור אמיתי לנושא.
• חוויית בנייה אסטרטגית מספקת עם ערך משחק מחדש גבוה.

• מורכב, ידרוש כמה משחקים כדי באמת להבין את כל האפשרויות. אבל אני הכי אוהב את החלק הזה של ללמוד משחק מורכב שלא נותן את עצמו בקלות
• זמן משחק ארוך יחסית (שעתיים+)
• לא תמיד יש מספיק אינטראקציה ישירה בין השחקנים.
• מעולה ל 2-3 שחקנים
• 4 שחקנים זה עמוס מידי מחכים יותר מידי לכל שחקן שיבצע תורו
• מצב סולו מוצלח

הרחבות
יש הרחבה אחת שאני מכיר שמשפיעה על המשחק ומוסיפה בונוסים ומקילה על קבלת נקודות.
שמה NIGHTMARES ובה יש כלי משחק כמו חיות בית קטנות ואיזה גרמופון עתיק.

דעתי האישית​

Unconscious Mind הוא משחק שהתרשמתי מאוד מהתימה שלו שהיא לא קלה ורגילהמורגשת לכל אורך שלבי המשחק שבה יש מקום ליצירה מעמיקה ומלאת מחשבה שמתגמלת שחקנים שמוכנים להשקיע. הוא פחות מתאים לערב קליל עם חברים, אבל למי שאוהב יורו עשיר בנרטיב, זו חוויה נדירה.
אני אישית נהניתי מהאופן שבו כל פעולה קטנה בלוח האישי מרגישה כמו פיסה מהפאזל הגדול, ואיך הנושא לא נשאר ברקע אלא באמת משתלב במשחק.
והעיצוב לא לשכוח לעיתים פשוט להינות מהפרטים וציורי קלפי החלומות הנהדרים ביופיים ומעוררי מחשבות.

"Final Girl" הוא משחק קופסה ייחודי לשחקן יחיד, שבו את/ה נכנס/ת לנעליה של גיבורת סרט אימה טיפוסית זו שבסוף נשארת אחרונה, מתמודדת לבדה מול רוצח סדרתי מטורף. אם זה נשמע לך כמו שילוב של Halloween, Scream ו-Friday the 13th, את/ה במקום הנכון.

המשחק מתהדר בקונספט גאוני: כל משחק הוא בעצם "סרט" עם גיבורה אחרת, נבל אחר, וסצנה שונה. הבסיס קבוע, אבל כל קופסת הרחבה מוסיפה נבל וסצנה ייחודיים למשל, רוצח במסכה במחנה קיץ, או רוח רפאים בבית רדוף. תחשבו על כל סוגי סרטי האימה שראיתם מהסרט הנוסע השמיני ועד המנסרים מטקסס .

הקונספט של סרטי האימה FINAL GIRL מדבר תמיד על נערה לבנה בתולה וטהורה שנמצאת בלוקיישן עם עוד חברים ולבסוף כולם מתים והיא היחידה ששורדת ( כי היא הטהורה) זה הבסיס למשחק וכמו בסרט הסיכויים נגדה. יש על זה המון מאמרים בתולדות הקולנוע, אבל זה לכתבה אחרת.
במילים אחרות: זה לא סתם משחק זו חוויית קולנוע של ממש, רק שאתה הוא הבמאי, השחקן הראשי והמטרה בו זמנית.

איך זה עובד?​

המכניקה של "Final Girl" מבוססת על הקצאת פעולות עם קלפים, ניהול משאבים חכם, וקבלת החלטות קשות בזמן אמת. כל תור דורש ממך לבחור אילו קלפים לשחק לתקוף? להתחבא? לנסות להציל ניצולים? לכל פעולה יש מחיר, והבחירות מרגישות קריטיו

מה שעושה את המשחק למיוחד באמת זו האינטראקציה בין הקופסאות הגיבורות והנבלים מעוצבים כך שאפשר לשלב ביניהם בחופשיות. כל שילוב יוצר משחק שונה לחלוטין.
עוד נקודת אור היא המתח. הרוצח זז לבד, על פי חוקיות מתוכנתת, ולך אין דרך לדעת בדיוק מה יקרה רק לשער, לחשוש, ולקוות לטוב. וזה פשוט עובד מעולה.

עיצוב, הפקה ומה בקופסה?​

ההפקה של המשחק מרשימה מאוד. הקלפים מאוירים באופן שמכניס לאווירה, הלוח מודולרי ונוח, והאלמנט הכי מגניב כל הרחבה מגיעה בקופסה שנראית כמו קלטת VHS ישנה. כיף לאסוף, כיף לפתוח, וכיף להציג על המדף. העטיפה של הקופסה היא למעשה לוח המשחק – רעיון מעולה לדעתי להפוך את הקופסה ללוח המשחק עצמו. בצד אחד הלוח של הרוצח וחלק העטיפה השני המיקום של כל המשחק
הכל כאן מרגיש מושקע, מהמיניאטורות ועד לספרון הכללים (שמגיע עם גרסה מתומצתת לנוחות). גם אם אתה לא חובב סרטי אימה הקסם של האסתטיקה יכבוש אותך.

ולמי זה מתאים?​

"Final Girl" הוא לא משחק למתחילים גמורים, אבל גם לא דורש עקומת למידה תלולה. אם שיחקת משחקי קופסה כמו Hostage Negotiator שעליו מבוססת המערכת, Arkham Horror: The Card Game, או ללא מתחרים (Unmatched) תרגיש בבית.

המשחק הוא לשחקן יחיד בלבד, מה שמציב אותו בנישה נדירה אבל אם את/ה חובב סולו, זו לגמרי פנינה נדירה.

המשחק גם מאתגר מאוד. קשה לנצח ככל שהמשחק מתקדם הסיכוי לרעתך גדל במהירות מה שמוסיף לאתגר, אבל עלול לתסכל שחקנים שמעדיפים חוויה קלילה. רמות הקושי הגבוהות הן חלק בלתי נפרד מהקסם.

דעתי האישית והמלצות​

אני אישית התאהבתי. "Final Girl" הוא המשחק הכי קולנועי, נרטיבי ומותח שיצא לי לשחק בסולו והוא מצליח בכל פעם לגרום לי להרגיש שאני ממש בתוך סרט אימה, עם ידיים רועדות ודם על החולצה (המטאפורית, כמובן). צריך גם ללמוד לאהוב את ההפסד ולהבין שמלכתחילה הסיכויים נגדך.

ההמלצה שלי: קנה את ה-Core Box (הבסיס), ותוספת אחת למשל Camp Happy Trails (רוצח עם גרזן במחנה). זה ייתן לך מספיק גיוון כדי לבדוק אם אתה מתחבר. אם תתמכר וזה סביר תוכל להרחיב בקלות. וגם לערבב בין לוקיישנים ורוצחים. ככה שרמת ה משחקיות הנוספת replayability גבוהה מאוד.

במשחק Nemesis, השחקנים הם קבוצת אסטרונאוטים המתעוררים מהקפאה על גבי ספינת חלל בשם Nemesis, אשר עלו עליה חייזרים רצחניים.
ההתעוררות הלא צפויה מההקפאה מותירה את האסטרונאוטים מבולבלים, ועליהם לחקור מחדש את הספינה שלהם (ראה "המפה", למטה) תוך כדי שהם מתגוננים מפני החייזרים, משלימים את המשימות שלהם ובורחים (או מביסים את החייזרים, אבל בעיקר בורחים).

המשחק Nemesis מזכיר מאוד את סדרת הסרטים Alien – למעשה העיצוב של החייזרים בבירור הושפע מה-Xenomorph בסדרת הסרטים. זהו משחק בו השחקנים יכולים וצריכים לשתף פעולה, אך לכל דמות יש גם משימה משל עצמה, אשר ניתנה להם על ידי החברה (שהספינה שייכת לה, ממש כמו ב-Alien) במקרה של אירוע חירום שכזה. יכול מאוד להיות שהמשחק יסתיים במוות של דמות אחת אך הצלחה של דמויות אחרות, וכמובן בכישלון מוחלט של כל הדמויות. למעשה, לחלק מהדמויות עשויה להיות משימה לוודא שדמות כלשהי לא שורדת את המפגש עם החייזרים, לדוגמה.

החוקים​

המשחק משתמש בקלפים ושני סוגי קוביות – ק6 לקרבות וק10 לבדיקות רעש. הקלפים משמשים את הדמויות לביצוע פעולות שונות, והקוביות משמשות לפתרון אירועים וקרבות.

המשחק בנוי מסבבים בעלי שני שלבים: שלב הפעולות ושלב האירועים. בשלב הפעולות, כל דמות יכולה לבצע שתי פעולות (ראה "פעולות", למטה) או להעביר את התור לדמות הבאה. השחקן שפועל ראשון בסיבוב, מעביר את הטוקן של השחקן הראשון לשחקן שיושב משמאלו, כדי שבסיבוב הבא השחקן הזה יהיה הראשון בסיבוב. שלב האירועים הוא השלב בו החייזרים תוקפים, וכן מתרחשים אירועים מסוימים בספינה. לדמויות יש זמן מוגבל להצליח במשימות שלהם לפני שהחייזרים משתלטים על החללית, היא מגיעה לעולם הבית (מה שמנסים להימנע ממנו) וכדומה.

כל שחקן יקבל קלף עזרה אשר יגדיר את המספר שלו (מה שקובע את סדר בחירת הדמויות, אבל חשוב גם עבור משימות מסוימות) ואת סדר האירועים בסיבוב – שלב הפעולות ושלב האירועים. לאחר מכן כל שחקן יקבל שתי משימות סודיות, אחת אישית ואחת מטעם החברה, ואז ישלוף שני קלפי דמות ויבחר אחת מהן לשחק. לכל דמות יש יכולות וחולשות משל עצמה, אז כדאי להתחשב במשימות שיש להשיג כאשר בוחרים את הדמויות. לאחר מכן יש לקחת את לוח הדמות, הציוד ההתחלתי שלה, קלפי הפעולה שלה והטוקנים הרלוונטיים (תחמושת לרובים, למשל). בתחילת התור של כל שחקן, הוא משלים את כמות קלפי הפעולה שלו ל-5 מתוך החפיסה שלו.

פעולות​

יש כמה סוגי פעולות במשחק:

• פעולה בסיסית – פעולות אשר כוללות תנועה, ירי, התקפת פנים אל פנים, הרמת חפצים, סחר עם דמויות אחרות, יצירת חפצים ותנועה זהירה (ראה "המפה", למטה).
• פעולות קלף – כאשר יש לך קלף עם פעולה מסוימת, אתה יכול לבחור לבצע אותה. לדוגמה הקלף "פקד" מאפשר לך לתת פקודה לדמות אחרת באותו חדר כמוך או בחדר לידך. קלפים עשויים להיות מסומנים עם רובה או פסילת רובה, סימן שמצביע על כך שניתן להשתמש בפעולה רק בקרב או רק מחוץ לקרב. בקלפים שאינם מסומנים ניתן להשתמש בכל זמן.
• פעולת חדר – לכל חדר יש הגדרת פעולה שניתן לבצע רק באותו החדר. לדוגמה במרפאה ניתן לרפא את הדמות אם נפצעה בקרב.
• פעולת חפץ – ניתן להפעיל חפצים שנמצאים ברשותך.

לאחר ביצוע הפעולות ולפני העברת התור לשחקן הבא, ניתן להשליך לערמת הקלפים המשומשים את קלפי הפעולה שאתה לא מעוניין בהם, כדי לשלוף חדשים בתור הבא. אך שימו לב! בשלב האירועים, כמות נמוכה של קלפים ביד עשויה להוביל להתקפת פתע של החייזרים על הדמות (ראה "היתקלויות", למטה)! כאשר כל קלפי הפעולה בחפיסה נגמרים, מערבבים את החפיסה של הקלפים המשומשים ומשתמשים בה שוב.

לכל פעולה יש מחיר בקלפי פעולה. אם משתמשים בפעולה שעולה יותר מקלף אחד, יש לזרוק כמות קלפים מלבד הקלף בו עושים שימוש. אם המחיר הוא 0, אין צורך לזרוק את הקלף. ניתן להשתמש באותה הפעולה יותר מפעם אחת בסיבוב.

במהלך המשחק הדמות עלולה לסבול מ"זיהום" אשר נובע מפציעות, עייפות, חשיפה לפתוגן חיזרי וכדומה. כאשר הדמות סובלת מזיהום, היא לוקחת קלף זיהום אשר "תופס מקום" של קלף פעולה. לדוגמה אם הדמות סובלת משני זיהומים, היא תוכל לשלוף רק עד שלושה קלפי פעולה נוספים בכל תחילת תור, במקום חמישה. לא ניתן להשתמש בהם לביצוע פעולות, אבל כן ניתן להשליך אותם בסוף בתור כמו כל קלף אחר.

הרבה מהפעולות שיבוצעו על ידי הדמויות במשחק יהיו חסויות – השחקן לא יראה לשחקנים האחרים את הקלפים שהוא שלף, שינויים שהוא ביצע בחדרים מסוימים (לדוגמה, דמות יכולה לבחור לתקן או לחבל במנוע, בהתאם למשימות שלה, בלי שהשחקנים האחרים ידעו מה מהשניים השחקן ביצע בלי שילכו לבדוק בעצמם).

המפה​

מפת המשחק היא למעשה מפת הספינה, כאשר החדרים מסומנים בטוקנים הפוכים, ובכל חדר יש טוקן חקירה (הפוך גם כן) אשר יגדיר מה המצב של החדר – החייזרים הספיקו לעשות קצת נזק לפני שהדמויות התעוררו, נזק שהדמויות יצטרכו לתקן. שלושת חדרי המנועים (שהם קבועים) מכילים טוקן שיגדיר האם קיים נזק למנוע, אשר יש לתקן לפני שאפשר להגדיר לספינה את יעדה – מה שנעשה בחדר הבקרה בקדמת הספינה. ישנם ארבעה יעדים אפשריים, ובכל משחק היעד עשוי להשתנות בהתאם למשימות של הדמויות.

רק כאשר דמות נכנסת לחדר הופכים את קלף החדר כדי לראות באיזה חדר מדובר. המשימות השונות צריכות להתבצע בחדרים שונים, כאשר לכל חדר יש פעולה ייחודית משלו (ראה "פעולות", למעלה). כל חדר גם מראה כמה חפצים נמצאים בו באמצעות מספרים בצדי הקלף. אחת הפעולות מאפשרת לחפש בחדר, דבר אשר יאפשר לדמות לשלוף שני קלפי חפצים מחפיסה בעלת צבע דומה לחדר ולשמור אחד מהם. אז יש לסובב את קלף החדר כדי לסמן שנותרו בו פחות חפצים. כאשר לא נותרו קלפי חפצים, לא ניתן עוד לחפש בחדר. אם החדר בצבע לבן, ניתן לשלוף מכל אחת מחפיסות החפצים, לא משנה מה צבעה.

כאשר נעים בין חדרים במפה, יש לבצע "בדיקת רעש" (ק10) כדי לבדוק האם החייזרים שומעים אותך, או לנוע בזהירות. אם מגלגלים 1-4, יש להניח טוקן רעש במסדרון עם המספר שמופיע בקובייה (לכל מסדרון יש מספר). אין צורך לבצע בדיקה אם מגיעים לחדר בו כבר נמצאת דמות אחרת. אם מניחים טוקן רעש במסדרון שכבר קיים בו טוקן רעש, במקום זאת יש לבצע היתקלות – חייזר מגיע לחדר ונלחם בדמויות הנמצאות בו (ראה "היתקלויות", למטה). כאשר נעים בזהירות, אין צורך לבצע "בדיקת רעש." במקום זאת, השחקן יכול לבחור באיזה מסדרון הוא רוצה להניח את הטוקן. לא ניתן לנוע בזהירות לחדר אשר נמצא טוקן רעש בכל המסדרונות המובילים אליו.

לאחר שנכנסים לחדר חדש, יש לחשוף את החדר וכן את טוקן החקירה. טוקן החקירה יגדיר מה המצב של החדר – האם הוא תקול, עולה באש, מכיל סכנה כלשהי וכדומה. כל טוקן גם יגדיר מה יש לבצע כדי לפתור אותו. לדוגמה, כדי להיפתר מאש יש להשתמש בחפץ מסוג "מטף כיבוי" או בפעולה בחדר מערכת כיבוי האש, אחרת האש עלולה להתפשט לחדרים נוספים. ניתן לסגור דלתות בין מסדרונות כדי למנוע מעבר של חייזרים, אש או דמויות, או להשמיד דלתות כדי למנוע סגירה שלהן בעתיד.

ישנם שלושה חדרים "מיוחדים" אשר תמיד נמצאים באותו מקום – חדר הבקרה, שלושת חדרי המנועים וחדר ההקפאה. גם חדרים אלו מכילים פעולות ספציפיות שניתן לבצע בהם.

היתקלויות​

המשחק מכיל חייזרים בשלושה שלבי התפתחות: זחל, מטפס ובוגר. כאשר חייזר ודמות נמצאים יחד באותו החדר, ככל הנראה יתפתח קרב. השחקן יכול לבחור להילחם או לברוח. החייזר תמיד יתקוף בשלב האירועים. אם לדמות יש נשק עם תחמושת זמינה, היא יכולה לירות בחייזר. אם לא, היא יכולה לתקוף אותו בקרב פנים אל פנים, אך היא תגרום פחות נזק (אם תפגע). מגלגלים ק6, כאשר התוצאות עשויות לנוע בין נזק לכל סוגי החייזרים (ראה "היתקלויות", למטה), נזק רק אם החייזר הוא מסוג מסוים, או פספוס.

בשלב האירועים, החייזר צריך לבחור את הדמות לתקוף (זו בעלת המספר הנמוך ביותר של קלפי פעולה) ואז יש לשלוף קלף "תקיפת חייזר" אשר יגדיר האם התקיפה הצליחה וכמה נזק הדמות חוטפת, האם היא סובלת מזיהום או השפעה אחרת כלשהי המוגדרת בקלף, וכדומה. אם החייזר הוא זחל, הוא לא שולף קלף. במקום זאת יש להסיר אותו מהלוח ולשים אותו על לוח הדמות, והשחקן שולף קלף זיהום.

סוף המשחק​

המשחק מוגבל לכמות סיבובים מסוימת, כאשר אירועים מסוימים מתרחשים ככל שהזמן עובר ובמקרים ספציפיים. לדוגמה, כאשר נותרים שמונה סיבובים בלבד עד סוף המשחק או כאשר אחת הדמויות מתה, כל תאי המילוט בספינה נפתחים (לא ניתן להשתמש בתאי מילוט בלי לפתוח אותם). בתחילת כל שלב אירוע, יש להזיז את טוקן הזמן סיבוב אחד קדימה.

לשחקנים יש משימה משותפת שעליהם לבצע, אך לכל דמות יש גם משימה אישית או כזו של החברה, אשר רק השחקן שלהן מכיר. כאשר דמות השיגה את המשימה שלה, היא יכולה להימלט מהספינה – השחקן מנצח. יותר משחקן אחד יכול לנצח את המשחק, וכמובן להפסיד במשחק.

כאשר שחקן מגיע לסוף המשחק, אם יש לו קלפי זיהום, הוא צריך לבדוק מה סוג הזיהום. קלפי הזיהום מכילים מידע סודי שניתן לראות על ידי שימוש בקלף שקף אדום. זיהומים מסוימים יגרמו למותה של הדמות, כך שגם דמות אשר השיחה את יעדיה עלולה למות אם, לדוגמה, היא נושאת טפיל של חייזר בתוכה.

מסקנות​

לא נכנסתי במסגרת סקירה זו לכל החוקים של המשחק, כי יש לא מעט חוקים ספציפיים שתלויים בקלפי הפעולה, בפעולות החדרים וכדומה, אך הסקירה מציגה את הבסיס של חוקי המשחק וזרימת התורות של השחקנים והאירועים בין לבין.

בסך הכל מדובר במשחק כיפי מאוד שכבר שיחקתי יותר מפעם אחת. כל משחק שונה מאוד מהקודמים כיוון שאף פעם לא יודעים מה המשימות של כל אחת מהדמויות או אילו חדרים יופיעו על הספינה (יש יותר קלפי חדרים מחדרים בספינה, כך שכל משחק חלק מהחדרים ישתנו). הדמויות לא רבות אבל מגוונות, ולכל אחת בהחלט יש את התפקיד הייחודי שלה בצוות עם פעולות ייחודיות ומעניינות. הרעיון שבו השחקנים נדרשים לשתף פעולה כדי לשרוד מצד אחד, ומהצד השני עלולים לפעול אחד נגד השני במצבים מסוימים, מעניין ומעביר תחושת חשדנות תמידית במשחק. במשחקים בהם השחקנים תמיד מתחרים, אתה יודע שכולם אויבים שלך. ב-Nemesis, אתה לא יודע אף פעם מי אויב ומי ידיד.

המשחק מעביר בצורה טובה מאוד את תחושת הפאניקה של הדמויות התקועות על ספינה מלאה חייזרים. המיניאטורות במשחק עשויות להיות שימושיות למשחקים אחרים, אך לא למשחקי פנטזיה ככל הנראה. זמן המשחק קצוב, ולכן לא עולה על שלוש-ארבע שעות לכל היות (פרט לפעמים הראשונות, אז התורות ארוכים יותר כי כולם עוד לומדים את החוקים). למשחק יש מספר הרחבות שמוסיפות סוגים נוספים של חייזרים, מפות נוספות, מחקר נוסף, הארכת זמן המשחק ועוד.

בנוסף, יצאו שני משחקי המשך בשם Nemesis: Lockdown ו-Nemesis: Retaliation, אשר מכילים מפות עם מספר קומות, מערכת חשמל, משימות חדשות וכדומה. בנוסף ניתן לקנות מיניאטורות פלסטיק במקום קרטון ואף מיניאטורות למפה כמו מסדרונות וכדומה.

בסך הכל מאוד נהניתי בכל פעם ששיחקתי במשחק, ואני ממליץ עליו בחום לכל אוהבי הז'אנר.

"הקרב על הוגוורטס" הוא משחק בניית חפיסה שיתופי ל-2 עד 4 שחקנים, בו תקחו על עצמכם לשחק כמה מהדמויות המוכרות בסדרת "הארי פוטר" – הארי פוטר, רון וויזלי, הרמיוני גריינג'ר ונוויל לונגבוטום – בקמפיין בן 7 שנות לימוד ובקרב על גורל עולם הקוסמים של בריטניה, ובמיוחד על גורל בית הספר הוגוורטס.

בתוך קופסת המשחק תמצאו שלל מרכיבים באיכות גבוהה, כולל לוח משחק עליו פורשים את הקלפים לרכישה ואת קלפי הנבלים, סמנים (בעיקר סמני קרטון, אבל גם סמני מתכת מעוצבים בשביל כוחות האופל), לוחות משאבים לשחקנים וכמובן 7 קופסאות קטנות שכל אחת מהן מסתירה את הקלפים הנדרשים עבור שנת לימודים זו או אחרת.

המשחק מבוסס על הסרטים של WB ולא על הספרים, כך שהאומנות לקוחה ברובה מהסרטים והאיקונוגרפיה בהתאם.

שווה לציין שלמשחק יצאו שתי הרחבות, אך הסקירה מתייחסת למשחק הבסיס בלבד.

מטרת המשחק​

"הקרב על הוגוורטס" משוחק כמערכה בה החבורה שלכם נדרשת לסיים את 7 שנות הלימוד בזו אחר זו, כאשר כל שנה מוסיפה עוד קלפים וחוקים מתקדמים ביחס לשנים שקדמו לה – אבל אפשר גם לשחק שוב ושוב את השנה החביבה עליכם.

בכל שנת לימוד, הגיבורים צריכים להביס את כל הנבלים של השנה. בשנים מוקדמות צריך להילחם רק בנבל אחד בכל פעם, וכשהוא מובס נחשף הנבל הבא אחריו. בשנים מתקדמות הנבלים מתרבים וצריך להילחם בכמה מהם בו זמנית. הטובים מנצחים כאשר הנבל האחרון הובס.
כל עוד הנבל גלוי, הוא יוצר השפעה גלובלית כלשהי. חלק מהנבלים ימנעו מכם להתרפא, חלק גורמים נזק בהתקיים תנאי מסוים וחלק יגבילו את שליפת הקלפים שלכם.

כוחות הרשע, מצידם, מנסים להשתלט על מיקומים בזה אחר זה, כאשר לכל שנה 2 עד 4 מיקומים שונים המיוחדים לה. אם הרעים השתלטו לגמרי על המיקום האחרון – הפסדתם.
כל מיקום שנפל לאוכלי המוות הוא אבוד וגם מוסיף יתרונות לכוחות הרשע, כך שתרצו להתמודד על כל מיקום ומיקום. בדרך כלל עדיף שלא לוותר אפילו על המיקום הראשון!

מכאניקה בסיסית​

בתחילת המשחק, כל שחקן יקבל קלף דמות, קלף תקציר חוקים, ולוח משאבים קטן בו ניתן לסמן את הבריאות של הדמות, כוח הרכישה שלה (מסומן במטבעות) וכוח ההתקפה (מסומן בברקים). שולפים חמישה קלפים כבר בשלב ההכנה, וגם בסיום תור – חלק מההשפעות של כוחות הרשע עשויים לגרום לכם להשליך קלפים מהשליפה, ובמקרה כזה יש מקום לדיון איזה קלף להשליך.

בתחילת כל תור של שחקן, הוא מושפע קודם כל מהתקפה אחת או יותר של כוחות הרשע (כתלות בשנה בה תשחקו ובנבלים הפתוחים). לאחר מכן הוא משחק את הקלפים שלו. קלפים במשחק נחלקים לשלושה סוגים: לחשים, חפצים ובני ברית, אבל החוקים של כולם זהים למעט סינרגיות של סוג הקלף – רובם יפיק כוח רכישה או כוח התקפה. חריג נחמד הוא בקלפים של בני משפחת וויזלי, תת-קבוצה של קלפי בני ברית שיש להם סינרגיות כאשר הם מפוזרים בין כמה שחקנים שונים.

בסיום התור אפשר לפזר את כוח ההתקפה בין נבלים פעילים, ולנצל את כוח הרכישה בין קלפים זמינים לרכישה. כוח רכישה וכוח התקפה שלא נוצלו נזרקים בסיום התור שלכם – וזה אומר שאם קיבלתם משאב בזמן התור של מישהו אחר, המשאב נשמר עד לסיום התור שלכם. ככה הדמויות יכולות לתמוך זו בזו ולבנות מהלכים חזקים יותר.

החפיסה ההתחלתית של הדמויות השונות דומה יחסית, אבל לכל דמות יש הטיה ברורה כלשהי, כאשר רון חזק בהתקפה ובקלפי בני ברית, הרמיוני טובה בקלפי לחשים ובהענקת כוח רכישה לכולם, נוויל מרפא טוב יותר ומסוגל לפצות על אובדן קלפים, והארי טוב בהתקפה ובהגנה עצמית. זה כמובן לא אומר שלא תוכלו לבנות חפיסה שונה לגמרי בהמשך המשחק, אך זה הבסיס ההתחלתי שלכם.
למרבה הצער, אין דמויות נוספות לשחק וגם לא נפתחות דמויות חדשות כאשר מתקדמים בשנות הלימוד, אך בשלב מסוים כן נפתחות גרסאות מבוגרות יותר וקצת חזקות יותר של אותם ארבעה גיבורים.

בריאות של דמויות וכוחות הרשע​

מלבד הנבלים עם ההשפעה הגלובלית שלהם, אוכלי המוות פועלים אקטיבית בתחילת כל תור של שחקן – בשליפת קלפים מחפיסת "כוחות האופל", שבדרך כלל יגרמו לכם נזק (בעיקר לשחקן שזה תורו אבל לפעמים גם לאחרים) או יקדמו שלטון רשע על מיקום. חלק מהם גם שולפים קלף אופל נוסף, ליצירת שרשראות של אפקטים מזיקים.

אם הבריאות של דמות יורדת ל-0, הדמות משותקת – היא מאבדת מייד את המשאבים שצברה עד כה, וגם צריכה להשליך חצי מהקלפים השלופים שלה. זה אומר שעדיין יש לכם תור אבל הוא מוגבל ביותר. דמות משותקת חוזרת לבריאות מלאה בתור הבא.

כאן בעצם באה לידי ביטוי בעיה בולטת במשחק. כוחות האופל מפצים על ריבוי שחקנים בכל שהם פועלים מספר פעמים כמספר השחקנים, אבל הפעולות שלהם מלכתחילה מקבלות התאמה מסוימת למספר השחקנים דרך השפעות גלובליות. השחקנים, לעומת זאת, צריכים להספיק בתור שלהם להתמודד עם כוחות האופל ולקוות שלא להפוך למשותקים לפני התור הבא. כתוצאה מכך, המשחקיות בזוג שחקנים קלה יותר מאשר ב-4 שחקנים.
במשחק של 4 שחקנים, חלק מהשנים נעשות ממש לשאלה של מזל, מי הנבלים הראשונים שנחשפו ומה הקלפים בהיצע השוק. שנה 5 במיוחד סובלת מהשילוב המתסכל של "ערימת" נבלים חזקים, קלפי אופל ששולפים קלפי אופל נוספים בתגובת שרשרת קטלנית, וחפיסה התחלתית עלובה שמתקשה לרכוש את הקלפים מהשוק. על השנה הזו היינו צריכים לחזור שוב ושוב ולהיכשל פעם אחר פעם, עד שבאמת נמאס ממנה ולקחנו הפסקה של חודשיים – הפסקה שלמשחקי קמפיין היא לעתים גזר דין מוות.

פשטות שהיא יתרון וחיסרון​

יחסית למשחק בניית חפיסה, "הקרב על הוגוורטס" הוא משחק מאוד נוח למתחילים – אולי יותר מדי נוח למתחילים. למרבה ההפתעה ולמרות שמדובר במשחק קמפיין, בניית החפיסה היא לכל שנת לימוד כשלעצמה.

זו, בעיני, הבעיה העיקרית במשחק. אתם תתחילו כל שנה רק עם אותם 10 קלפים התחלתיים ובלי מה שרכשתם בשנה שעברה, כך שהמשחקים השונים הם לא באמת קמפיין, אלא רק שאלה של מידת מורכבות במשחק שלכם (ובכל מקרה הוא לא יהיה מורכב באמת מכאנית).

בנוסף, אין מכאניקה לסילוק קלפים מהחפיסה, כך שלחשי האלוהומרה שאיתם כולם מתחילים יהפכו די מהר לנטל כשהם יפריעו לכם לשלוף קלפים מתקדמים יותר.

בנוסף, שנים 1-3 הן לחלוטין שלבי אימון. מילא שהשנה הראשונה היא כזו, אבל 3 שנים?! המכאניקה המעניינת הראשונה במשחק מגיעה רק בשנה 4, וגם שם היא רק מתחילה להתניע. אם אתם שחקנים משופשפים, אין לכם שום סיבה אמיתית שלא לדלג לשנים 6-7.

יש בכך גם יתרון, שעקומת הלמידה של המשחק נמוכה מאוד וככזה הוא מצוין למי שנכנס בפעם הראשונה למשחקי בניית חפיסה, אבל בעיני הפשטות היא חיסרון לטווח הארוך ולשחקנים מנוסים.

שנים כל הדרך למטה​

עוד אלמנט מעט משונה במשחק הוא שהקלפים של כל שנה מתווספים לאלו של כל השנים הקודמות. זה תופס גם לגבי קלפי הרכישה וגם לגבי הנבלים (אך כאמור לא לגבי החפיסות ההתחלתיות שלא משתנות בכלל בין השנים) וזו בעיה גם כאן וגם כאן.

בקלפי הרכישה, מאחר שבכל שנה תערבבו את הקלפים של השנה החדשה וגם של כל הקלפים מהשנים הקודמות, ומאחר שבשנים מתקדמות יש יותק קלפים עם עלות גבוהה, בכל שנה הולך וגדל הסיכוי לשלוף היצע רכישה יקר מאוד שיקשה עליכם לרכוש קלף סביר בתורכם. בנוסף, יש לא מעט קלפים שהם גרסה טוב יותר של קלפים משנים קודמות (במיוחד בשנה 4, שהחפצים שלה טובים יותר בכל מובן מהחפצים של שנה 1) וכתוצאה מכך קלפים גרועים עלולים למלא 2-3 מקומות בשוק כאבן שאין לה הופכין.

בקלפי הנבלים הבעיה חמורה אפילו יותר, גם תמתית וגם משחקית. מאחר שמערבבים את כללל הנבלים של כל השנים וחושפים נבלים בסדר אקראי, התוצאה היא שבשנה 7 אתם תילחמו שוב באותם הנבלים משנה 1, כולל אלו שקאנונית אמורים להיות מתים (פרופסור קווירל, הבזיליסק ועוד). גרוע מכך, בגלל שסדר הופעת הנבלים אקראי (מלבד לורד וולדמורט, שבשנים הרלוונטיות הוא תמיד הנבל האחרון), לעתים יקרה שתתחילו את המשחק עם נבל חלוש משנה 1 אך לפעמים יקרה שהנבל הראשון הוא נבל חזק משנים מתקדמות, כזה שקשה לכם לתת לו מענה עם החפיסה ההתחלתית – מה שעלול לגרום לסחרור מסוכן כבר בהתחלה.

סיכום​

מצד אחד, "הקרב על הוגוורטס" הוא משחק פשוט להבנה ועם מכאניקה סולידית, שיכול לשמש שער כניסה למשחקי בניית חפיסה. לצד העובדה שמדובר במשחק קואופרטיבי, הוא ידידותי מאוד לשחקנים חדשים שעלולים ללכת לאיבוד. מצד שני, אופן התווספות החוקים בין שנה לשנה במשחק הקמפיין מבוצע בצורה הגרועה ביותר האפשרית, גם תמתית וגם מכאנית, ללא אלמנט משמעותי של שדרוג החפיסה ההתחלתית ועם פיתוח דמויות מוגבל ביותר. כתוצאה מכך, הריפלייאביליות של "הקרב על הוגוורטס" נמוכה מאוד.

שחקנים מנוסים ירצו כנראה לשחק רק את שנים 6-7, בעלות המורכבות המכאנית הכי גבוהה (אבל עדיין די נמוכה) ואת הקלפים הכי מעניינים לרכישה. מצד שני, במשחק "לפי החוקים" שנים 6-7 ידרשו מכם להתמודד עם כעשרים נבלים בסדר אקראי לגמרי, מה שיוצר משחק בעיקר מתסכל.

סיכומו של דבר, בעוד שהבסיס הכללי של המשחק מצוין, הביצוע פשוט לא מחזיק בלי חוקי בית משלכם (וחיפוש זריז באינטרנט מעלה כאלו בשפע).

אני לא אומר שלא תתחברו למשחק, והוא כנראה לא משחק הלוח הגרוע ביותר שנתקלתי בו, אבל בואו – גם טליסמן נחשב בישראל cult classic למרות ואולי בגלל שאנשים משחקים אותו רק עם חוקי בית שעל גבי טעויות הפקה.

ציון סופי 1.5/5 – אולי לא להתרחק כמו מאש, אבל גם לא להוציא עליו כסף.

אוהבים חדרי בריחה? מזהים מייד את הפושע האמיתי בכל ספרי אגתה כריסטי? רואים את התפניות בסרטי מתח כבר מההתחלה?

סקירה כללית למשחקי תעלומת רצח

סדרת משחקי Murder Mystery Party Case Files של חברת University Games נועדה להכניס אתכם וכמה חברים לתפקיד של חוקרים הנדרשים לפתור תעלומת רצח מורכבת.

כל משחק בסדרה מגיע כ"תיק" עם דף הוראות ועם ערימה של ראיות – תמונות של העדים והחשודים, מזכרי משטרה של שוטרי הסיור, דו"חות פורנזיים, תדפיסי דוא"ל, שרטוטים של בניינים ועוד ועוד.
הרמזים כוללים הרבה מאוד קטעי טקסט, ולכן כל המשחקים מתאימים למי שאין לו בעיה עם הקראה. ההמלצה שלי היא שתחליטו על תפקידים בקבוצה שלכם: שחקן שיקריא הכל לכולם, שחקן שיערוך טבלת חשודים ואליבי, שחקן שיעקוב אחר בדיקת הראיות וכו'.
ברמת העקרון אין הגבלה על מספר השחקנים, אבל אני חושב ש-5 הוא הגבול העליון עד כמה אפשר להוסיף שחקנים ועדיין לאפשר לכולם להיות מעורבים במידה מספקת בפתרון.

שיחקתי עם חברים בשלושה מהתיקים – סטארט-אפ רצח, רצח מיושן היטב ומוות באנטארקטיקה – ועכשיו זו הסקירה השלישית והאחרונה לשלישה מהם. הדירוג שאני נותן הוא לפי איכות התעלומה בהתחשב בדמויות וברמזים.
אגיד כבר כעת שאיכות ההפקה והמרכיבים של כל המשחקים שבדקתי היא גבוהה מאוד, ומאמץ רב הושקע גם בכתיבה.

למרות שמדובר בחווית משחק שהיא בגדול חד-פעמית, לא מדובר במשחק "מתכלה" (כמו המשחקים בסדרת EXIT לדוגמה). כל הראיות בתיק יישארו ללא פגע בשעה שתפתרו את התעלומה, ובסיום המשחק ניתן לארוז אותו ולהעביר למישהו אחר שינסה להתמודד עם האתגר. כולם מקבלים כוכב רק על זה

שימוש באינטרנט ובטלפון!
עכ עכשיו הזהרתי בכל הסקירות שחלק (אבל לא כל!) מהמשחקים בסדרה דורש שימוש באינטרנט, לדוגמה כדי לפרוץ לדואר האלקטרוני של חשוד או כדי לעקוב אחר עמוד של חשוד אחר ברשתות החברתיות ולברר את האליבי שלו. זה עשוי להוות בעיה לשחקנים שומרי שבת.
זה כאן. זה המשחק. ותצטרכו גם טלפון כדי להאזין להודעה מוקלטת במספר טלפון עם קידומת אמריקאית. אם זה מהווה בעיה, ניתן להאזין להקלטה גם דרך עמוד הטיפים באתר המו"ל.

כמו כן, בדף ההוראות של כל המשחקים יש קישור ו-QR לעמוד המשחק באתר החברה, שם תוכלו למצוא רמזים קלים למקרה שאתם מרגישים אבודים (יש כמה רמזים נפרדים לכל משחק, בהתאם לחשוד שלגביו נתקעתם) ואת הפתרונות כדי שתוכלו לברר אם לכדתם את הרוצח או שאפשרתם לו לחמוק...

חתך גיל
כמיטב המסורת של אגתה כריסטי, כל המשחקים בסדרה מתארים רציחות וברובם יש רומנים גלויים או סודיים בין חלק מהעדים והחשודים. יחד עם זאת אין תמונות גרפיות והתיאורים יחסית נקיים.
במקרה של תיק החקירה המסוים הזה, ההמלצה של המוציא לאור היא משחק לגילאי 13+. אני חושב שאפשר אפילו 10+. אין פה משהו גרפי מדי. למרות זאת שימו לב שבשילוב עם קטעי הקריאה הארוכים באנגלית ייתכן שהמשחק יתאים פחות כחוויה משפחתית שלכם, לפחות עד שהילדים יגדלו קצת.

מוות באנטארקטיקה
ראש הצוות של תחנת מחקר באנטארקטיקה נרצי בדם קר. האשם נתפס בקלות – אבל משפחתו משוגנעת שהוא למעשה הופלל, וקוראת לכם לסייע לנקות את שמו.

זה המשחק השלישי בסדרה שאותו שיחקנו, ואם קראתם את הסקירות הקודמות אתם יודעים שאחד המשחקים היה ממש מצוין בעיני והשני היה מאכזב. "מוות באנטארקטיקה" יושב איפשהו באמצע. הוא סולידי, עם תעלומה מורכבת ורמזים מורכבים, אבל בכל זאת למרבית הדמויות בתחנת המחקר אין הרבה אופי פרט לתפקיד שלהם כחשודים.

העלילה הבסיסית כאן קלאסית לסיפורי בלשות אבל ללא שום טוויסט מקורי (גם זה שמשפחת הנאשם מזמינה את הבלש להוכיח שהוא הופלל – זה קלאסיקה כל הדרך עד שרלוק הולמס).

כרגיל, האביזרים הכלולים בקופסה איכותיים וכוללים מלבד תמונות, מכתבים, מזכרים ותצהירי עדות, גם יומני מעקב אחר פינגווינים, לו"ז תורנויות של הצוות בתחנת המחקר ועוד.

דמויות: פרט לנרצח שהו בתחנה 7 אנשים, מהם אחד אולי הופלל... ואם הוא הופלל, אז אחד אחר מנסה אקטיבית לחבל בחקירה! למרות זאת, מלבד שתיים או שלוש דמויות, רוב אנשי הצוות הם די פלקטיים וחסרי עומק. האופי שלהם הוא בגדול "להיות מדען ולריב עם מדען אחר". למי שיש תחביב מעבר לכך, זה בדרך כלל הרמז שיספק להם אליבי.
הדמויות פה לא שטוחות כמו ב"רצח מיושן היטב" – מאחר שיש רק 7 חשודים, כולם חשודים ריאליים. אין פה עדים נוספים מלבדם.
כן חבל לי שלא השקיעו יותר באפשרות שה"מופלל" הוא בכל זאת הרוצח.

רמזים: מורכבים מאוד. זה המשחק שבו נפרוץ לתיבות דוא"ל, נחפש קשרים טלפוניים, ונעקוב אחר אנשי הצוות ברשתות החברתיות. חלק מהמסמכים שקיבלתם בתיק הם למעשה מזויפים, כי הרוצח מנסה לחבל בחקירה, וכתוצאב מכך כל פריט כמעט ידרוש מכם לחפש מקור נוסף שיאשש את הכתוב בו.

אמנם קאסט השחקנים כאן לא מרשים כמו ב"סטארט-אפ רצח" והתעלומה קלאסית, אבל ניכר שברמזים הושקעו מחשבה רבה ועבודה רבה, מה שמשפר מאוד את חווית המשחק ויספק לכם אתגר קבוצתי לערב שלם עם חברים, ועדיף ערב קריר במיוחד.

Arena: the Contest הוא משחק לוח מסוג dungeon crawl שניתן לשחק בשיתוף פעולה או בצורה תחרותית. המשחק מתרחש בעולם פנטזיה בשם Tanares. האלים הטילו קללה על העולם כעונש לבני התמותה על המלחמות הרבות שלחמו ביניהם – שפיכות דמים תוביל לאפוקליפסה. בני התמותה התעלמו מהאלים, וכל הצבאות שנלחמו אלה באלה הושמדו שוב ושוב. חיסולם של הצבאות הוביל לואקום בכוח הפוליטי ואפשר את עלייתו של הקיסר, אשר ביחד עם האצולה קבע את החוק האוסר על התאגדות של קבוצות חמושות גדולות. כדי לפתור סכסוכים הקיסר יצר את הארנה – מקום בו "שפיכות דמים קטנה פותרת סכסוכים גדולים." מסיבה זו רק הגיבורים החזקים ביותר נלחמים בארנה.
מספר הרחבות ותוספות עבור Arena: the Contest יצאו לאחר הקיקסטארטר, אשר מוסיפות תוכן נוסף למשחק, אך לא אתייחס להרחבות בסקירה זו.

סגנונות משחק​

ניתן לשחק את Arena: the Contest בשלושה תרחישים:

• משחק תחרותי – שתי קבוצות מגייסות גיבורים ונלחמות עד המוות אחת כנגד השנייה בארנה.
• משחק שיתופי – השחקנים משתפים פעולה עבור משימה (quest) בודדת.
• קמפיין – השחקנים משתפים פעולה בסדרה של משימות ברחבי העולם המרכיבות עלילה שלמה (ראה "קמפיינים", למטה).

למשחק יש סדרת חוקים אשר נכנסים לתוקף רק בתרחישים מסוימים. לדוגמה, במשחק תחרותי כל קבוצה קובעת מראש את סדר הגיבורים שלה, כך שתמיד ניתן לדעת מי יהיה הגיבור הבא שישחק. אם גיבור מת, הסדר נשמר אך משנים את סדר הקבוצות כדי לוודא שאף קבוצה לא תפעל פעמיים.

חלק מהחוקים נחשבים "מתקדמים” או "אופציונאליים." אלו חוקים שניתן לוותר עליהם, אך הם מוסיפים למורכבות ולטקטיקה של המשחק.

תורות ופעולות​

כל תור מחולק לשלושה שלבים:

• שלב התחלתי – מחזירים קלפי פעולות שהסתיימו ובודקים האם יש השפעות (ראה "מצבים והשפעות", למטה) או מעגלים (ראה "מעגלים", למטה) בתוקף מהתורות הקודמים.
• שלב פעולות – הגיבור זז ומבצע פעולות מתוך רשימת הפעולות הזמינות עבורו.
• שלב הסיום – הפיכת מטבע "פעולה מיוחדת" (ראה למטה) והעברתו לגיבור הבא של הקבוצה מסמלת את סוף התור.

בתורו, כל גיבור יכול לנוע ולבצע פעולה באיזה סדר שיבחר, או להעביר את התור בלי לבצע אף אחד מהשניים.

תנועה​

בתורו, הגיבור יכול לנוע כמות משבצות (ראה "מפות", למטה) לפי מספר נקודות התנועה שלו. תנועה היא הדרך המרכזית בה גיבורים נעים במהלך הקרב, והיא חשובה ביותר כדי לוודא שהם בטווח של ההתקפות שלהם ובטווח ראייה של המטרה שלהם. כמו במשחקי הרפתקאות רבים, לנוע הרחק מאויב גורר התקפת הזדמנות מצד אותו אויב, ולכן הגיבור יכול להשקיע חלק מנקודות התנועה שלו כדי להתרחק מהאויב בלי לספוג התקפת הזדמנות. בנוסף, הגיבור יכול להרים חפצים או להעבירם לגיבור אחר הצמוד אליו במחיר של נקודות תנועה.

חוק אופציונאלי הוא שימוש בנקודות תנועה כדי להעניק עזרה ראשונה לגיבור שנפל. כאשר גיבור עומד לצד גיבור אחר שנפל, הוא יכול להעביר אליו 20 מנקודות הפגיעה שלו. זו נחשבת פעולה מיוחדת, ולכן השחקן יהפוך את מטבע ה"פעולה מיוחדת" (ראה למטה).

פעולות​

ישנן מספר פעולות אשר הגיבור יכול לבצע בתורו:

• פעולת תנועה – הגיבור יכול לבצע פעולת תנועה נוספת.
• פעולה הירואית – הגיבור מבצע פעולה ייחודית לו (ראה "גיבורים", למטה).
• התקפה – הגיבור יכול לתקוף מטרה שנמצאת בטווח הראייה והנשק שלו. ישנם שלושה סוגים של התקפות:
• התקפה בסיסית – זוהי ההתקפה הנפוצה של הגיבור.
• התקפה ראשית – זוהי התקפה ייחודית שגיבור יכול לבצע ללא הגבלת כמות במהלך המשחק. באופן עקרוני, הדמויות ישתמשו בעיקר בהתקפות הראשיות ולא בהתקפות הבסיסיות אלא אם הן נתונות במצב שלא מאפשר להן להשתמש בהתקפה הראשית שלהם. בדרך כלל, גם כאשר ההתקפה הראשית מפספסת, היא עדיין גורמת נזק למטרה אלא אם הקלף אומר אחרת. ההתקפות הראשיות מסומנות בגבול כסוף.
• 3. התקפה מיוחדת – זוהי התקפה שכל גיבור יכול לבצע פעם אחת בלבד במהלך התרחיש הנוכחי. ההתקפות המיוחדות מסומנות בגבול זהוב.
• התקפת הזדמנות – התקפה שמבוצעת בתור של גיבור אחר אשר מתרחק מגיבור או יריב.

כל התקפה מתוארת בקלף אשר ניתן לשחקן, ועליו יוגדרו המטרות האפשריות לסוג ההתקפה, הטווחים הרלוונטיים, הנזק של ההתקפה והשפעות מיוחדות נוספות של ההתקפה.
התקפות משתמשות בק20 לפגיעה, ובקוביות 6 להגנה ונזק. לכל יריב יש מספר מטרה שקובע האם ההתקפה פוגעת, כאשר 20 בקובייה תמיד פוגע במטרה וגורם לפגיעה קריטית. אם ההתקפה מצליחה, המטרה סופגת כמות נזק לפי סוג ההתקפה.

• פעולה פאסיבית – פעולה שקשורה לתפקידה של הדמות (ראה "גיבורים", למטה) ומופעלת אוטומטית כאשר תנאים מסוימים מתרחשים. אלו פעולות המקבילות ל"תגובות" במבוכים ודרקונים.
• מעגלים - מעגלים הן פעולות פאסיביות ספציפיות של טנקים ומכים (ראה "גיבורים", למטה) אשר מופעלות בתורם של יריבים כאשר הטריגר להן מתרחש ויש להן חוקים אחרים מאשר פעולות פאסיביות רגילות. לדוגמה, כאשר דמות משמשת כ"טנק" (ראה "גיבורים", למטה), היא יכולה להגן על דמות אחרת אם היא סמוכה אליה כאשר היא מותקפת על ידי יריב.

מצבים והשפעות​

מצבים מגיעים לרוב מהתקפות מוצלחות, אך גם מחפצי קסם (ראה "חפצי קסם", למטה). יש עשרה סוגי מצבים, חמש חיוביים וחמש שליליים, והם הפכים אחד של השני:

• מבורך או מקולל – הגיבור מגלגל שתי קוביות ובוחר בתוצאה הגבוהה או הנמוכה מבינן.
• מוגן או חשוף – הגיבור מקבל תוסף של 3+ או 3- להגנה.
• מואץ או מואט – הגיבור לא יכול לספוג התקפות הזדמנות, או שהוא אינו יכול למנוע התקפות הזדמנות או לקבל בונוסים לתנועה מכל מקור.
• מוקשח או פגיע – הגיבור מתעלם מ-3 נקודות פגיעה או סופג 3 נקודות פגיעה יותר מהתקפות.
• מחוזק או מוחלש – הגיבור גורם 3 נקודות נזק יותר או פחות בכל התקפה.

השפעות הן מגוון דברים המשפיעים על הדמות, לדוגמה דחיפה תגרום לדמות לזוז בניגוד לרצונה, או השפעה שתמנע מגיבור להשתמש בהתקפות מיוחדות. השפעות מוסברות בספר החוקים והן לרוב תוצאה של התקפה.

גיבורים​

גיבורים מחולקים לתפקידים שונים, ארבעה תפקידי קרב פנים אל פנים ושלושה תפקידי קרב טווח: בריון, מתאגרף, טנק וטקטיקן, מרפא, קשת ושולט. לכל גיבור יש קלף המגדיר את תפקידו, נקודות הפגיעה, ההתקפות, נקודות התנועה, הפעולות הפאסיביות וההגנה שלו.

מפות​

המפות מכילות משבצות סטנדרטיות של אינץ', כאשר לתרחישים שונים יש מפות רבות ושונות, והן מתאימות למיניאטורות משחקי תפקידים סטנדרטיות. המפות מכילות מחסומים, מכשולים ותנאי שטח שונים. כל אחד מהם מגביל את הדמויות בצורה כלשהי. לדוגמה, קירות יחסמו את טווח הראייה של הגיבורים וימנעו מהן לתקוף יריבים מסוימים, בעוד שביצה מעניקה לדמות מצב "מואט."

חלק מתנאי השטח הם רונות, אשר מעניקות לדמות העומדת עליהן יתרון בקרב, ושערים, אשר מאפשרים לדמות להשתגר למשבצת אחרת עם שער.

חפצי קסם​

קיימים שלושה סוגים של חפצי קסם במשחק:

• עתקים – חפצים שדמות יכולה לענוד כדי לקבל את כוחן. כל עתק הוא בעל דירוג כוח בין 1 ל-3, כאשר כל קבוצה יכולה לאגור חפצי קסם עד דירוג כולל של 6. בתחילת המשחק, הקבוצה שמגלגלת תוצאה גבוהה יותר בקובייה בוחרת חפץ קסם ראשונה מבין החפצים הזמינים (בחירת כמות החפצים הזמינים משתנה לפי סגנון המשחק, לא אכנס לכך במסגרת סקירה זו). לאחר בחירת החפץ, יש להצמיד אותו לאחד הגיבורים. אם הגיבור מת, החפץ נותר במשבצת בה הוא מת וכל גיבור אחר יכול להרים אותו.
• מגילות – מגילות מעניקות השפעה מיידית וניתנות לשימוש פעם אחת בלבד. כל קבוצה בוחרת 12 קלפי מגילות מהקלפים הזמינים (שוב לפי גלגול קובייה, כמו עתקים), ואז מערבבת את הקלפים ולוקחת את שלושת העליונות עבור גיבורים. המגילות נותרות סמויות עד שמשתמשים בהן. כל קבוצה יכולה להחזיק עד שלושה קלפי מגילות בכל זמן נתון. כאשר דמות מתה, הקבוצה יכולה לשלוף שני קלפי מגילות נוספים מהחפיסה שלה.
• מבחנות – מבחנות הן חפצי קסם שקיימים במשחק מסוג קמפיין בלבד. כאשר נבלים מתים, הם מפילים מבחנות אשר הדמויות יכולות להרים. את המבחנות ניתן לזרוק בתור התקפה, ולכל מבחנה יש השפעה על המטרה שלה. לדוגמה, מבחנת דמעות מלאכים מרפאת 6 נקודות פגיעה אם המטרה היא בעל ברית, או גורמת 6 נקודות נזק אם המטרה היא אויב.

אויבים​

המשחק מכיל מספר סוגים של אויבים – חיילים, בוסים ונבלים. הבוסים הם בדרך כלל היריב המרכזי במשחק שיתופי. כאשר משחקים בקמפיין, הבוסים נחשבים לנבלים, כאשר קמפיין יכול להכיל מספר נבלים. תורם של בוסים במהלך במשחק מכיל חמישה שלבים:

• ריענון – מחזירים לידיו של הבוס את כל היכולות הממושכות מהתור הקודם, ומסירים את כל ההשפעות שהגיבורים גרמו.
• כוחות מיוחדים – לכל בוס יש כוחות מיוחדים אשר נכנסים לתוקף בשלב זה. חלק מהכוחות דומים לאלו של הגיבורים, אחרים מושפעים מהמפה בה משתמשים בתרחיש, וכו'.
• הילה – לבוסים יש הילות אשר משפיעות על דמויות העומדות קרוב אליהם. לכל הילה יש השפעה שונה וטווח שונה.
• לחשים – לכל בוסים ונבלים יש לחשים בחפיסת קלפים ייעודית. בתורם, שולפים עבורם קלף מהחפיסה והוא נכנס לתוקף מיד. כאשר כל הקלפים נגמרים, מערבבים את החפיסה ומשתמשים בה שוב.
• פעולות – כל בוס יכול לנוע ולבצע פעולה, בדיוק כמו הגיבורים, לפי הפעולות הזמינות לאותו בוס. המטרה של הבוס מוגדרת בקלף הלחש שהבוס שלף בשלב הקודם.

​

קמפיינים​

כאשר משחקים בקמפיין, התרחישים העלילתיים עוקבים אחד אחרי השני והתוצאות של אחד משפיעות על הבאים אחריו. הדמויות מרוויחות נקודות ניסיון כאשר הן משלימות תרחישים שונים. כאשר הקמפיין מאפשר זאת (לפי ספרון הקמפיין), הן יכולות להשקיע את נקודות הניסיון כדי לקבל קלפי עלייה בדרגה המכילים יכולות נוספות, להגדיל את נקודות הפגיעה, ההגנה, מגילות, עתקים וכדומה. נקודות הניסיון הן תמיד קבוצתיות, והקבוצה כולה צריכה לחלוק בהן כדי לקדם את כל הגיבורים. עלות הקלפים עולה ככל שרוכשים יותר קלפים מאותו סוג (התקפה, יכולת וכדומה). הקלף הראשון עולה 4 נק"ן, השני 8 והשלישי 12.

בנוסף, בסוף כל תרחיש, הגיבורים מקבלים יכולות חדשות, לפי מספר התרחיש בקמפיין, בסדר קבוע וללא עלות בנקודות ניסיון:

• קלף התקפה ראשית.
• קלף עלייה בדרגה.
• עתק.
• קלף התקפה מיוחדת.
• קלף עלייה בדרגה.

כאשר משחקים בקמפיין, תרחישים שונים מכילים מטרות שונות – ראשיות ומשניות – ופתירתן מעניקה לגיבורים יותר ניסיון, גם אם אינן חובה לפתרון התרחיש.

מסקנות​

המשחק פשוט למדי אך מכיל אפשרויות מגוונות. היכולות השונות מפורטות עבור כל גיבור בנפרד, מה שמאפשר מגוון גדול מאוד של פעולות במהלך המשחק. אהבתי במיוחד את היכולת לשחק במגוון סגנונות ובמיוחד את הקמפיין, מה שמכניס קצת אלמנטים מעולמות משחקי התפקידים (אם כי אין כלל משחק תפקידים במשחק הזה). המיניאטורות יפות מאוד, מפורטות ובאיכות טובה, והקמפיין קיקסטארטר הכיל גם מיניאטורות עבור האלמנטים השונים של המפות. זמן המשחק משתנה מאוד בהתאם לרמת הקושי הניתנת לבחירה ולתרחישים השונים שמשחקים.

האמנות במשחק יפה מאוד, והוא מכיל ציורים רבים מרשימים מאוד מעת גילורמה בטיסטה. גם האמנות על הקלפים יפה מאוד. איכות החלקים טובה והחוברות מכילות הרבה תרחישים לקמפיינים או משחקים שיתופיים. לא ניסיתי, אבל החוקים מאפשרים לשחק את המשחק גם ביחידים, שכן רוב החוקים רלוונטיים עבור קבוצת גיבורים, כאשר גם במשחק מרובה שחקנים כל שחקן משחק כמה גיבורים (אלא אם משחקים בשמונה שחקנים, אז כל אחד משחק רק גיבור אחד).

מי שאוהב משחקים המתרכזים בקרבות כנראה יהנה מהמשחק הזה.

Spinderella הוא משחק לוח מאת Roberto Fraga שיצא בשנת 2015, אשר מיועד ל-2-4 שחקנים בגילאי 6 ומעלה (אם כי יכול להיות שאפשר גם עם ילדים בני 5, עם קצת עזרה). למשחק מנגנון פשוט מאוד שמצריך קצת חשיבה טקטית וקבלת החלטות, והוא עטוף באלמנט תלת מימדי מרשים וגרפיקה צבעונית ואטרקטיבית. הנה, תראו:

מטרת המשחק
ב־Spinderella השחקנים משתתפים ב-"מרוץ נמלים", שבו כל אחד מנסה להביא את כל שלוש הנמלים שלו לקו הסיום ביער (אל הפירות). מעל המסלול נעה ספינדרלה בעזרת שני אחיה, פיטר ופרקר (כן, כן! בגרסה האנגלית זה הכי טוב. בגרמנית ובצרפתית הם רוברטו וקלאוס, באיטלקית רוברטו וקרלו, בספרדית פאוסטו ופליקס) , ומטרתם היא לתפוס נמלים ולהחזירן לנקודת ההתחלה. השחקנים צריכים להצליח להתחמק מספינדרלה ולהגיע לסוף המסלול עם כל 3 הנמלים, כאמור.

---

חלקי המשחק

• לוח מסלול מרוץ דו־צדדי (צד קצר וצד ארוך)
• 4 גזעי עצים לחיבור בין הלוח לרשת העכביש
• רשת עכביש שיושבת מעל לוח המשחק וממנה משתלשלת ספינדרלה
• ספינדרלה – עכבישה עם חוט ומגנט
• פיטר ופרקר – שני עכבישים נעים ללא חוט
• 12 נמלים בארבעה צבעים (3 לכל שחקן)
• גזע עץ אחד
• 3 קוביות: ירוקה, חומה, ולבנה/שחורה (בגרסה שלי היא שחורה, בתמונות היא לבנה)

מהלך המשחק
כל שחקן מטיל בתורו את כל שלוש הקוביות:

• קובייה ירוקה – קובעת מי יזוז - נמלה, העכבישים, או גזע העץ (ולאחר מכן נמלה או עכביש לבחירת השחקן).
• קובייה חומה – קובעת את מספר הצעדים לנמלה.
• קובייה לבנה/שחורה – קובעת את מספר הצעדים לעכבישים על רשת העכביש.

בהתאם לתוצאת הקוביה הירוקה (מי זז), השחקן משתמש בקוביות האחרות:
- אם יצאה נמלה, השחקן יזיז את אחת הנמלים שלו מספר צעדים בהתאם לתוצאת הקוביה החומה. ניתן לסיים את התנועה על גבי נמלה אחרת, ואז כאשר הנמלה התחתונה תזוז, גם הנמלה שמעליה תזוז יחד איתה ("שק קמח").
- אם יצא עכביש, השחקן יזיז את העכבישים פיטר ופרקר על הרשת הממוקמת מעל הלוח בהתאם לתוצאת הקוביה הלבנה/שחורה. העכבישים "מחוברים" זה לזה באמצעות מגנט המחזיק את ספינדרלה התלויה מתחתיהם. כאשר פיטר ופרקר מתקרבים זה לזה, ספינדרלה יורדת לעבר הלוח, כאשר הם מתרחקים זה מזה, ספינדרלה עולה למעלה. באופן זה כל שחקן יכול לנסות "ללכוד" נמלה של אחד השחקנים האחרים, אם ספינדרלה נמצאת מעליה. אם נמלה נתפסת, היא מוחזרת לנקודת ההתחלה (גם אם היא הנמלה של השחקן שהזיז את ספינדרלה!). אם זו נמלה של אחד היריבים, השחקן הלוכד יכול להזיז נמלה משלו כבונוס לפי תוצאת הקוביה החומה.
- אם יצא גזע עץ, השחקן מניח את הגזע היכן שהוא רוצה על המסלול. הגזע לא חוסם את תנועת הנמלים והן יכולות לעמוד עליו, אולם אז הן גבוהות יותר ויהיה יותר קל לספינדרלה לתפוס אותן. מצד שני, הנמלים שנמצאות על הגזע זזות יחד איתו, כך שהזזת הגזע יכולה לקדם או להחזיר אותן אחורה, לבחירת השחקן המזיז את הגזע. השחקן גם יכול להניח את הגזע מעל נמלה שנמצאת על המסלול, ואז הנמלה "מוגנת" מספינדרלה, אבל גם לא יכולה לזוז עד שהגזע יועבר לנקודה אחרת.



אלו כל האפשרויות במשחק, והשילוב שלהן יוצר משחקיות מעניינת גם לילדים וגם למבוגרים, עם כמה וכמה הזדמנויות לקבלת החלטות ולרגעי: "שיט!"', "לאא!!" ו-"יש!".

---

סיכום ודעה אישית
Spinderella הייתה קניה מצויינת לדעתי, עם תג מחיר יחסית נמוך (פחות מ-100 שקל בזמנו, היום כנראה קצת יותר) והרבה Appeal לילדים שנהנים ממנו גם היום, עם העיצוב התלת-מימדי, השילוב בין לוח למבנה מוגבה, והאלמנט המגנטי.
המשחק יחסית קצר, פשוט ללימוד והילדים מאוד נהנים להזיז את העכבישים וללכוד נמלים. יש למשחק אלמנט מזל כמובן, עקב השימוש בקוביות, אבל ילדים אוהבים את זה בדרך כלל, והתורות מאוד מהירים, אין הרבה מה להתלבט - עוד נקודה טובה עם ילדים. למשחק אין טקסט ושפה כלל, כך שאין צורך בהתאמות לילדים קטנים. ההחלטה לכלול שני מסלולים - קצר וארוך - מצויינת, וממש מראה שהיוצר אמר: "בוא ננצל את כל המקום שיש כדי לעבות את המשחק והאפשרויות שהוא מציע", ובכלל, אני מאוד אוהב משחקים שבהם הקופסה היא חלק ממבנה המשחק (ראו הסקירה ל-Garden Heist), מקפיץ את נוכחות המשחק על השולחן והאימרסיה. כנראה שלא סתם זכה במשחק השנה לילדים (Kinderspiel des Jahres) לשנת 2015.

---

ולמי שמעניין אותו הסיפור מאחורי המשחק, Roberto Fragga כתב על זה כמה מילים באתר שלו:

How did I create the game?​