• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

Dotan

סקירה למשחק Garden Heist - "גנן גידל דביבון בגן"
  • 243
  • 2
המשחק Garden Heist (גרמנית: Garten Gauner) הוא משחק חדש (2024) של חברת Ravensburger. זהו משחק משפחתי שמיועד ל-2-4 שחקנים (בתכל'ס אפשר עד חמישה לפי החוקים, לא ברור למה על הקופסה מצויין 2-4 שחקנים) והוא פשוט ונחמד מאוד לשחק עם ילדים (לדעתי גם קבוצת מבוגרים יכולה להנות ממנו, אבל עוד לא ניסיתי).

התמה של המשחק היא רקונים (דביבונים) שמנסים להתגנב מקצה אחד של הגינה אל עבר ביתו של הגנן כדי לגנוב אוכל מפחי האשפה שבקצה השני של הגינה. בכל תור במשחק אחד השחקנים משחק את הגנן ושאר השחקנים משחקים את הדביבונים, כאשר מתור לתור השחקנים מתחלפים ביניהם בתפקיד הגנן.
בכל תור, הגנן יושב "בתוך הבית שלו" עם החלון סגור (כלומר יושב מול הבית מבלי לראות את הגינה), וכשכל השחקנים מוכנים הוא "מזניק" אותם באומרו משהו כמו: "3-2-1, למצוא מקומות מסתור!"
1729972267940.jpeg
ואז השחקנים שמשחקים את הדביבונים צריכים לבחור מאחורי איזה מסתור להניח את הדמות שלהם.

אחרי שכולם סיימו, הגנן פותח את החלון, מסתכל דרכו (ורק דרכו!) ובוחר את אחד ממקומות המסתור.
1729972297305.jpeg
אחד השחקנים האחרים מרים את המסתור, ואז:
1. אם מאחורי המסתור באמת היה דביבון, הדביבון חוזר להתחלה (לשורה הראשונה של מקומות המסתור, הרחוקה ביותר מהבית) והגנן מקבל אסימון שמייצג נקודה.
2. אם מאחורי המסתור לא היה דביבון, מתחילים סיבוב נוסף שמתנהל באותה צורה, ובמהלכו הדביבונים יכולים להסתתר מאחורי מקומות מסתור אחרים (ניתן לעבור לכל מסתור סמוך למסתור הנוכחי - קדימה, אחורה ולצדדים) וכך להתקרב לעבר פחי האשפה.

1729972320518.jpeg

צריך לציין שישנם מקומות מסתור ירוקים וצהובים, כאשר אם הדביבון מסתתר מאחורי מסתור ירוק לא קורה כלום אם הוא לא מתגלה (הוא פשוט יכול להמשיך להתקדם בתור הבא לעבר פחי האשפה), אבל אם הוא הסתתר מאחורי מסתור צהוב ולא התגלה, השחקן של אותו דביבון מקבל אסימון שמייצג נקודה.

כך ממשיכים עוד סיבוב ועוד סיבוב עד שקורה אחד משני דברים:
1. אחד השחקנים צבר 5 אסימונים.
2. אחד השחקנים הגיע לפח האשפה.

אז נגמר התור, כל אחד מקבל נקודות לפי כמות האסימונים שצבר במהלך הסיבוב (אם מישהו הגיע לפחי האשפה הוא מקבל 3 נקודות בונוס), ומתחיל תור חדש, כאשר אחד השחקנים האחרים נכנס לתפקיד הגנן, ומי שהיה הגנן קודם מקבל דביבון ומשחק כמו כל השחקנים האחרים. הראשון שצובר מספיק נקודות כדי להגיע לקו הסיום, הוא המנצח.

אין המון מידע על המשחק ברשת - יש עמוד ב-BGG עם מעט תמונות וסקירה אחת מלפני מספר חודשים וללא קבצים בכלל: Garden Heist. יש גם סרטון סקירה ביוטיוב בגרמנית:
את החוקים למשחק (באנגלית) אפשר למצוא באתר הבריטי של Ravensburger. אפשר לראות שם בסוף גם את הווריאנטים הקלים שמציעים למשחק (שינויים פשוטים מאוד שאין טעם לסקור כאן, אבל נחמדים ויכולים לרענן קצת את המשחק).

רשמים אישיים מהמשחק:
שיחקתי היום כמה פעמים עם הילדים (גילאי 9.5 ו-6) והם מאוד מאוד נהנו וביקשו לשחק עוד פעם ועוד פעם. הסיבות לזה הן:
1. המשחק מאוד פשוט להבנה ותפעול.
2. יש לו נוכחות שולחן מרשימה והילדים מאוד נהנו להסתכל דרך החלון לעבר הגינה.

1729972345707.jpeg
3. גם אחרי ההתלהבות הראשונית מאיך שהמשחק נראה, עדיין אתגר אותם לנחש איפה הדביבונים מסתתרים, והם נאלצו (ולפעמים גם הצליחו) לחשוב בצורה לוגית (כמה סיבובים כבר עברו, אלימינציה של מקומות מסתור פחות סבירים וכו'). לקח להם זמן להבין שהמטרה היא בעצם להתל בגנן כמה שיותר, ושאפשר לחזור אחורה וללכת לצדדים כדי לשמור על ערפל ולא לבצע מהלכים צפויים מדי, כמו ללכת רק קדימה.

מבחינת הרכיבים, מאוד איכותיים. החלקים שצריך להרכיב כל פעם שרוצים לשחק הם עבים ונראה שיחזיקו מעמד הרבה זמן בשימוש נכון. בקופסה מגיע גם חלון נוסף, למקרה שהראשון מתבלה (הוא באמת עשוי קרטון דק יותר והוא יותר "פעיל" במשחק, מרימים ומורידים). הדביבונים הם meeples עשויים עץ, גדולים ועבים מאוד. הגרפיקה באופן כללי מאוד יפה וצבעונית. אטרקטיבית.
1729972361773.png

המחיר המומלץ לצרכן הוא 29.99 אירו (קיים באמאזון בכ-23 דולר, לא כולל דמי משלוח) - מחיר סביר ביותר ביחס למה שמקבלים. עוד אי אפשר לדעת מה אורך החיים האמיתי של המשחק, אבל העובדה שאפשר לסדר את מקומות המסתור על הלוח איך שרוצים ובכך ליצור בפועל גינה אחרת בכל פעם (למרות שאין לזה השפעה על המשחק) יכולה להאריך קצת את חיי המדף. וייתכן שגם כשנמאס, אם נותנים לו לנוח על המדף כמה שבועות ומוציאים אותו שוב, הקסם שלו חוזר, כי באמת יש לו קסם - הוא פשוט, הוא יפה והוא מאתגר.
Masques, קרנבל מסיכות של אצילים ותככים
  • 2,449
  • 0
Masques הוא משחק קלפים קטן עם הרבה תוכן ועניין. כל שחקן במשחק שולט במשפחת אצולה איטלקית שמנסה לצבור כסף ויוקרה על חשבון בני משפחות אצולה אחרים שהוזמנו לנשף המסיכות.
משפחות האצולה לא תבחלנה בשליחת מתנקשים, גנבים, שומרים, זונות חצר ועוד כדי להגדיל את השפעתן בקרב האצולה האיטלקית. מזימות ותככים במשחק מיוחד לפורים!

הרקע למשחק​

המשחק הוא reskin למשחק ישן בשם Intrigo, אבל מכיוון שלא שיחקתי ב-Intrigo, לא אתייחס להבדלים (אם ישנם בכלל) בין המשחקים. Masques מגיע בקופסה קטנה המכילה 75 קלפים ריבועיים, 15 אסימוני השפעה (3 לכל גילדה) ו-35 אסימוני דוקאטים, שבגרסה החדשה דומים מאוד למטבעות של שקל חדש… זה הכל! זו באמת אמנות ליצור מאוסף של מרכיבים דו-מימדיים חוויה עשירה כמו שהמשחק הזה יוצר.
masques-components.jpg

חוקי המשחק​

בתחילת המשחק כל שחקן מקבל קלף שמשייך אותו לאחת המשפחות שמוזמנות לנשף המסיכות - שימו לב, ישנן במשחק חמש משפחות אצולה: Contarini, Dandolo, Morosini, Venier ו-Foscari, אולם האחרונה איננה נשלטת על ידי אחד השחקנים - עוד על כך בהמשך. כל שחקן גם מקבל קלפי השפעה שמטרתם להציג בכל רגע נתון את מידת ההשפעה של השחקן בכל אחת מהגילדות השונות. המנצח במשחק הוא השחקן הראשון שמצליח לצבור ארבע נקודות השפעה בגילדה אחת או לפחות נקודת השפעה אחת בכל אחת מהגילדות הקיימות במשחק.
masques-cards.jpg
השלב הבא הוא בניית הארמון, שמהווה את לוח המשחק ומורכב מחדרים ומסדרונות. זה אחד האלמנטים היפים במשחק, שמצליח ליצור לוח משחק בגודל מלא מאוסף של קלפים (מה שמאפשר למשחק להיות קטן פיזית וזול). בניית הארמון מתבצעת על ידי הנחה של 16 קלפי חדרים בצורת ריבוע, עם רווח בגודל של קלף בין כל שני קלפים. הקלפים הם החדרים, הרווחים הם המסדרונות שבהם האורחים מסתובבים. את הארמון בונים רק פעם אחת בתחילת המשחק.
הדבר האחרון שנותר לעשות הוא ליצור את מלאי הסוכנים. הסוכנים הם דמויות שניתן לשכור במהלך המשחק כדי להשתמש ביכולותיהן ולהשפיע מבפנים על הנעשה בארמון. ישנם שישה סוגי סוכנים: מתנקש, פילגש, גונדולייר, שומר, גנב וסוחר. ישנם שלושה קלפים לכל סוג של סוכן, כאשר מחירם עולה בכל פעם ששירותיהם נדרשים (עוד על כך בהמשך).
Masques-agents.png
המשחק מתנהל על פני מספר סיבובים, כאשר כל סיבוב מתחלק לשלושה שלבים: שלב ההכנה, שלב הפעולה ושלב התוצאה.
בשלב ההכנה מניחים על כל חדר בארמון מטבע או אסימון השפעה אקראי, לפי המצויין על הקלף. בתחילת כל סיבוב, הארמון מכיל מטבעות ואסימוני השפעה המסודרים לסירוגין על פני החדרים. לאחר מכן, כל שחקן מקבל באופן אקראי ארבעה קלפי אורחים שבהם ישתמש בסיבוב הנוכחי. ישנם 16 קלפי אורחים במשחק, אשר 12 מתוכם מייצגים שלושה אורחים מכל משפחה עם ערכי השפעה של 2, 3 ו-4, וארבעה קלפים נוספים מייצגים את בני משפחת Foscari (שכאמור, איננה נשלטת על ידי אחד השחקנים) גם כן עם ערכי השפעה של 2-4. כל שחקן מקבל יד אקראית של קלפים שיכולה להכיל אורחים שלו ושאינם שלו (זה המצב ברוב המקרים), כך שכל שחקן יכול להשתמש באורחים שלו כדי לחזק את השפעתו ובאורחים של היריבים כדי להחליש אותם - אלמנט יפה במשחק.
בשלב הפעולה השחקנים יכולים לבצע פעולה אחת מבין שלוש:
להניח קלף אורח מהיד באחד המסדרונות הריקים.
לשכור סוכן ולהניח אותו באחד המסדרונות הריקים ולהנות מהיכולת המיוחדת שלו.
לא לעשות כלום.
הסיבוב נגמר כאשר כל המסדרונות מלאים באורחים ו/או סוכנים, ואז מתחיל שלב התוצאה.
Masques-gameplay.jpg
בשלב התוצאה עוברים חדר-חדר בארמון ובודקים מי זוכה בתכולתו (כסף או אסימון השפעה) באמצעות השוואה של ערכי האורחים/סוכנים משני צידי החדר.
המספר הגבוה זוכה, בתיקו תכולת החדר נשארת במקומה לסיבוב הבא, וכך גם אם בן למשפחת Foscari (הניטראלית) הוא בעל המספר הגבוה יותר. העובדה שבכל סיבוב היד של השחקן מורכבת מאורחים מכל המשפחות עם ערכי השפעה שונים יכולה להביא למצבים שבהם השחקן מניח בצד אחד של חדר שהוא רוצה לזכות בו קלף של בן משפחה שלו עם ערך השפעה גבוה, ובתור הבא שלו (בהנחה שהמסדרון השני הסמוך לאותו חדר עדיין ריק), מניח בו קלף של בן משפחה יריב עם ערך השפעה נמוך יותר, ובכך להבטיח לעצמו זכייה בחדר. אבל לא תמיד קל לבצע מהלך כזה, כשהיריבים עוקבים אחרי כל תנועה...
המשחק מסתיים כאשר אחד השחקנים צובר מספיק השפעה באחת הגילדות (באמצעות זכייה באסימוני השפעה במהלך המשחק), או מעט השפעה בכל אחת מהגילדות במשחק.

המחשבות שלי על המשחק​

בהיותו משחק קטן עם רכיבים פשוטים יחסית, Masques מציע הרבה מאוד תוכן, הרבה החלטות שצריך לבצע והרבה מתח ככל שהמשחק מתקדם. משחק ממוצע לא אורך הרבה זמן - כשעה - מה שאומר שהמשחק בהחלט יכול לשמש כמתאבן בתחילת ערב משחקים, ויכול להוות אופציה טובה כשאין הרבה זמן ורוצים משהו טוב.
רמת ההשפעה של כל שחקן בגילדות השונות גלויה לאורך כל המשחק, מה שמאפשר לשחקנים לעקוב אחד אחרי השני ולדעת מי מתקדם ובאיזה כיוון ובכך לנסות למנוע את זה ממנו.
היכולות של הסוכנים מגוונות ומציעות שפע של אפשרויות להשפיע על הסיבוב גם אם השחקן קיבל יד של קלפים עם ערכי השפעה נמוכים. לדוגמא: הגונדולייר יכול להחליף את אחד הקלפים הסמוכים אליו עם כל קלף אחר בארמון. שימוש בו במצבים מסויימים יכול לקדם שחקן שקיבל יד לא טובה או שלא הספיק לתפוס מקומות טובים בארמון, אבל זה לא אומר שהמשחק הוא אקראי!
מהלך טוב דורש חשיבה ואסטרטגיה, גם בשימוש בקלפים שמשנים את הלוח במהלך הסיבוב. הסוחר עושה פעולה דומה, אבל עם אסימונים - הוא מחליף אחד מהאסימונים הסמוכים אליו עם כל אסימון אחר בארמון. גם זה יכול להפוך סיבוב לא מוצלח לסיבוב טוב, אם מבצעים את המהלך ברגע הנכון, ולהרוויח על חשבון מישהו אחר. הרוצח הופך אחד מהקלפים הסמוכים אליו לקלף עם השפעה של אפס (כי האורח נרצח...), מה שגם כן משפיע על מהלכים פוטנציאליים טובים של שחקנים אחרים. כלומר, יש במשחק הרבה אינטראקציה והשפעה הדדית בין השחקנים, מה שהופך את האווירה למתוחה.
גם העובדה שההשפעה בגילדות היא זאת שמניעה את המשחק, אבל צריך במקביל לנסות להרוויח כסף כדי להיות מסוגל לשכור סוכנים ולהרחיב את האפשרויות במשחק, נותנת איזון יפה בין שני האלמנטים הנצברים במשחק. העובדה שמחירי הסוכנים עולים ככל שמשתמשים בהם (כלומר, ניתן לשכור שלושה רוצחים לאורך המשחק, כאשר הקלף הראשון של הרוצח עולה 2 מטבעות, השני עולה שלושה מטבעות והשלישי עולה ארבעה מטבעות) יוצרת גם כן התלבטות האם להשקיע בתחילת המשחק בסוכנים כי זה יותר קל, ובעיקר אם יש יד טובה (בני המשפחה של השחקן עם השפעה גבוהה ובני משפחה של היריבים עם השפעה נמוכה).
אם חייבים לציין גם חסרונות, העובדה שהלוח עשוי מקלפים יכולה להיות לעיתים לא נוחה, אם הקלפים זזים ממקומם בעקבות טעויות/רוחות/חיות. חיסרון נוסף הוא שהסיבובים דומים מאוד זה לזה, עם ידיים שונות, כלומר, אין המון אפשרויות במשחק, וזה עלול לשעמם אנשים מסויימים. בנוסף, ישנם שחקנים שלא אוהבים את קיומם של קלפים במשחק שעלולים להפיל את כל האסטרטגיה שלהם, כמו הדוגמא של הגונדולייר או הסוחר למעלה, שעשויים לשנות את הלוח אחרי ששחקן כבר הניח קלפים, כך שמהלך טוב עלול לא לתת את התוצאה הרצויה, מבלי שלאותו שחקן יש אפשרות להשפיע על כך.
Masques-artwork.jpg
לסיכום, אני מאוד אוהב את המשחק הזה. הוא לא ארוך, הוא פשוט להבנה ולכן אפשר להציג אותו לאנשים שאינם גיימרים, והוא גם מספיק מאתגר לגיימרים. מומלץ!
עזרי משחק מודפסים (Print and play) למשחקי תפקידים ולוח
  • 8,802
  • 5
משחקי תפקידים נולדו במקור ממשחקי מיניאטורות, אך מההתחלה הכלי המרכזי בהם היה הדמיון, ושאר החלקים נועדו כעזר כדי לזכור את מה שקורה במשחק - דפים וכלי כתיבה. זה דבר נהדר, כי זה הדבר העיקרי שהבדיל את משחקי התפקידים ממשחקי לוח והמיניאטורות שתמיד ליוו את משחקי התפקידים על המדפים בחנויות ובחדרי המשחקים.

במדריך הזה אני אתייחס לסוג של עזרי משחק שיכולים לשמש במשחקי תפקידים, משחקי מיניאטורות ואפילו משחקי לוח – דגמי נייר (או פלסטיק) שניתן להדפיס ולהכין בבית. הנושא הוזכר בקצרה במדריך ליצירת שדה קרב ביתי, וכבר מזמן הרגשתי שאפשר וכדאי לתת לזה סקירה קצת יותר רחבה, והנה היא כאן.

ישנם לא מעט אנשים ששומרים על המשחק במחוזות הדמיון, אבל יש גם אנשים (ואני בניהם) שלהם זה לא מספיק והיו רוצים לראות או להרגיש את הדברים ששליט המבוך מתאר. בכל זאת, ספרי המשחק מלאים בתמונות מרהיבות של מפלצות ויצורים שונים, מקומות קסומים וכלי נשק פנטסטיים, ובזמן המשחק את הכל צריך לדמיין. כמו כן, עליית משחקי הווידאו בשנות ה-80, ובהם משחקי פנטזיה רבים (החל מ-Golden Axe, דרך משחקי RPG בהגדרתם כמו סדרת Might and Magic, Baldur's Gate ודומיהם וכלה ב... כל מה שיש היום...) בוודאי נתנה מענה חלקי לצורך בהמחשה ועזרה לשחקנים להיכנס לעולמות אחרים בקלות רבה.
ראשית, כמה תמונות כדי להכניס את הקוראים לאווירה (כל הדגמים האלו נבנו על ידי):
papercraft-Cave-1.jpgpapercraft-Dungeon-1.jpg
papercraft-Inn-1.jpgpapercraft-Ravenfell-3.jpg
papercraft-Village-1.jpgpapercraft-Winter-1.jpg
לפני שאמשיך, יש כאלו הטוענים בפורומים השונים שמוקדשים לתחביב, שתקופת השיא של דגמי הנייר כבר חלפה וכעת הדפסות תלת-מימד (קרי, פלסטיק) נמצאות בקדמת הבמה. זה טוב ויפה ויש בכך יתרונות, אולם אני עוסק בדגמי נייר בלבד, ולמרות שתקופת השיא מאחורינו, הם לא עזבו אותנו וניתן להיכנס לתחביב בכל עת, ואף להרוויח מהידע הקיים שהצטבר לפני שנים בפורומים השונים. יש להן יתרון בכך שניתן בקלות להדפיס בצבע, וכמובן הן זמינות יותר.
באופן כללי, על מנת ליצור דגם נייר תלת-מימדי כפי שמופיע בתמונות יש להכין או לקנות דגם בצורה שניתנת להדפסה במדפסת רגילה (קרי, צורות גיאומטריות משוטחות), להדפיס את הדגם, לחתוך אותו מתוך הדף, לקפל, לצבוע את הקיפולים ולהדביק לצורה הרצויה.
papercraft-FDG0005.jpg
דוגמא לדגם של דלת מאת Fat Dragon Games - הדגם זמין להורדה בחינם.
במסגרת הסקירה אפרט כל אחד מהשלבים עד רמה מסויימת ובהתאם להיכרותי עם התחביב, והקורא המתעניין מוזמן לחפש חומרים נוספים באינטרנט. המילה המקובלת באנגלית לדגמי נייר להכנה עצמית היא Papercraft. הצמידו למילה הזאת כל מילה אחרת שעולה בדעתכם וקרוב לוודאי שתמצאו דגמים מהסוג שאתם מחפשים.

השגת הדגם​

כאמור, ניתן להכין דגם לבד בתוכנות עיצוב גרפי, אבל נדרש כשרון רב... האפשרות הפשוטה היא לקנות דגמים מוכנים, וכאן המגוון רחב מאוד. שתי החברות המובילות בתחום הזה הן Fat Dragon Games ו-Dave Graffam Models. חשוב לציין, אלו לא היוצרים היחידים בתחום, אולם הם הבולטים ויש לי ניסיון רב איתם. הדגמים שלהם יפהפיים ומושקעים, מגוונים ומגיעים עם הוראות הרכבה ברורות.
הקטלוג של Fat Dragon Games ב-Drivethrurpg
הקטלוג של Dave Graffam Models ב-Drivethrurpg
סקירה מפורטת של המוצרים של החברות הנ"ל תפורסם בהמשך.

הדפסת הדגם​

ניתן להדפיס במדפסת ביתית. כמובן שהדבר הראשון שחושבים עליו בשלב הזה הוא: זה צורך המון דיו וצבע ודיו הוא יקר. על זה נאמר שני דברים: קודם כל, תחביבים לרוב עולים כסף, ואם אוהבים משהו, כדאי להשקיע בו (בהתאם ליכולת). שנית, המחסניות (טונרים) של רוב מדפסות הלייזר מספקות הרבה מאוד דפים מודפסים בצבע מלא למחסנית מלאה (כ-1,600 דפים, לפי הספקים השונים. המספר מיועד רק לתת רושם ואיננו מדוייק בשום צורה), כך שמהשקעה חד-פעמית של מחסניות דיו אפשר לקבל הרבה מאוד דגמים שעשויים לספק אתכם.
אפשר גם לקחת את הקובץ להדפסה בחנות צילום או בכל מקום אחר שמבצע הדפסות, אבל רוב הסיכויים שזה יהיה יותר יקר מלהדפיס בבית, אז כל אחד יעשה את החשבון שלו.
לסיכום, יש כל מיני אפשרויות להדפיס, בחרו את זו שהכי מתאימה לכם ורוצו איתה.
דבר חשוב לגבי הדפסה – סוג הדף. כדי שהדגמים יהיו עמידים, מומלץ להדפיס על קרטון יחסית עבה (במגבלות המדפסת כמובן). ככל שהקרטון יותר עבה, כך הדגם יהיה יותר עמיד וישרוד זמן רב יותר, אפילו נפילות על הרצפה.
עובי של דף נמדד ביחידות של gsm (Grams per Square Meter, גרם למטר רבוע). על מנת לקבל מושג, העובי של דפי מדפסת רגילים הוא 80 gsm, ברוב חנויות היצירה אפשר למצוא קרטונים בגודל של דפי מדפסת בעובי של 150 gsm, שזה לא רע, ואם אפשר למצוא 200 gsm ומעלה, זה נפלא מכיוון שאז הדגמים יהיו עוד יותר יציבים ועמידים.
ניתן למצוא קרטונים בגודל A4 בחנויות יצירה וסטוק שונות, כדאי תמיד לחפש את הכי עבה שיש, בכל מקרה לא להדפיס על נייר מדפסת רגיל, אלא אם כן אתם מעוניינים להדביק את ההדפסה על קרטון ולהמשיך משם. פחות מומלץ, אבל כל אחד ומה שעובד בשבילו.

חיתוך הדגם​

השלב הזה מתחלק לשניים: חיתוך קל (נקרא באנגלית scoring) שבו משתמשים בסכין כדי לבצע חתכים קלים ביותר לאורך קווי קיפול (לרוב מקווקווים, כמו בדוגמא לעיל), על מנת להקל על הקיפול. שימו לב! ב-scoring לא חותכים את הנייר, אלא מפעילים לחץ קל מאוד על הסכין במטרה "לשבור" מעט את הנייר לאורך קו הקיפול מבלי לעבור לצד השני. בצורה כזאת אפשר לקפל את הנייר בקלות לאורך קו הקיפול, מבלי לחתוך אותו.
החלק השני של החיתוך הוא החיתוך הרגיל (cutting) שמתבצע בקווי המתאר של הדגם (קווים שחורים רציפים, ראו לעיל) על מנת לחלץ אותו מהדף. מומלץ לבצע את ה-scoring לפני ה-cutting, מכיוון שיותר נוח לראות את הסימונים ל-scoring לפני שמחלצים את הדגם מהדף.

קיפול, צביעת הקיפולים והדבקה​

זה כבר החלק הקל יותר (והפחות משעמם). מקפלים את הדגם במקומות הנכונים (לפי החתכים שיצרנו בשלב ה-scoring) ובודקים שהדגם מתקפל לצורה הרצויה. בשלב הזה כדאי (לא חובה, אבל מאוד מאוד מומלץ) לצבוע את הקיפולים הלבנים שנוצרו בשלב ה-scoring (הצביעה הזאת נקראת edging). ההשקעה הנוספת הזאת משדרגת את הדגם בצורה משמעותית, מכיוון שהיא מעלימה את האיזורים הלבנים שנוצרים כאשר "שוברים" את הדף לאורך קווי הקיפול, ומאוד מומלץ לבצע אותה באמצעות טוש בגוון מתאים לגוונים שנמצאים סביב איזור הקיפול. לאחר שהדגם חתוך, מקופל "על-יבש" וצבוע, אפשר להתחיל להדביק את הלשוניות כדי לקבע את הדגם במצבו המקופל.
אלו השלבים באופן כללי. למרות שמדובר בפעולות יצירה בסיסיות, בדרך כלל לוקח קצת זמן לפתח את המיומנויות הללו לרמה שתאפשר לייצר דגמים ברמה גבוהה, מכיוון שאיכות היצירה תלויה בזמן ובסבלנות שהיוצר משקיע. ככל שישקיע יותר וייזהר יותר, כך יש סיכוי טוב יותר שייצא לו דגם טוב יותר. (שוב אומר, לא לוותר על שלב ה-edging, להשיג טושים מתאימים בחנויות לדברי יצירה ולעשות את זה בין הקיפול להדבקה!)
אחרי שמשתלטים על המיומנויות הללו ומצליחים לייצר דגמים סבירים, השמיים הם הגבול. אפשר לייצר כמעט כל תרחיש ומקום שעולה בדעתכם. ישנן ערכות במגוון של תחומים, ובכתבה הבאה אסקור את האפשרויות שמוצעות על ידי כמה מהשמות הגדולים בתחום: Fat Dragon Games,Dave Graffam Models ו-Kev's Lounge.

לסיכום​

אז התמונות מדברות בעד עצמן, אבל בכל זאת לא יכולות להעביר את התחושה של לראות דגם כזה על השולחן, מכיוון שהדגמים הם תלת-מימדיים והתמונות הן עדיין דו-מימדיות. זה מה שיש לנו כרגע...
אני אוהב את התחביב הזה מכיוון שהוא מאפשר יצירתיות רבה (גם כשקונים דגמים מוכנים, מכיוון שדגמים רבים הם רק "אבני בניין", קרי, קירות מבוך, אביזרים וכו', וליוצר יש יד חופשית איך לבנות את המבוך/עיר וכו') והוא נראה נפלא על השולחן. זו פעילות מצויינת לקבוצה של חברים שמעוניינים ביצירה עצמה ובתוצריה, ולמרות העלויות, ייתכן שזה עדיין יותר זול מלקנות דגמים מוכנים מפלסטיק, שזמינותם ממילא מוגבלת בישראל והמגוון הקיים (אפילו בעולם) לא יכול לענות על הצרכים של כל אחד, ולכן יצירה מותאמת-אישית הרבה יותר מתאימה לכך.
החסרונות הם כמובן העלויות הקיימות (חומרי גלם, דיו) והזמן שהתחביב דורש, והחל משלב מסויים גם מקום האחסון שהתחביב דורש, אבל אלו רק תלויים בנקודת המבט. אם מישהו מוכן להשקיע זמן וכסף כדי לייצר משהו שהוא אוהב, הדברים האלו אינם חסרונות אלא רק דרישות סף, ומי שישקיע, יקצור את הפירות.
בחלק השני של הכתבה אספר על הסטים השונים שקיימים אצל היצרנים שציינתי לעיל ועל ניסיוני איתם. לתמונות נוספות של יוצרים אחרים ולמידע נוסף, ניתן להיכנס לפורום של Fat Dragon Games או ל-Cardboard Warriors.
Tiny Epic Quest - חרבות וקסמים בכף היד
  • 6,201
  • 2
Tiny Epic Quest הוא משחק שמצליח לדחוס לקופסה אחת קטנה לוחמים וקוסמים, נשקים אגדיים, גובלינים תוקפניים, טירות ומקדשים. עכשיו אפשר להציל את ממלכת הפטריות מיד אחרי ארוחת ערב אצל חברים!
סדרת המשחקים Tiny Epic של חברת Gamelyn Games התחילה לפני שלוש שנים, על-ידי היוצר Scott Almes. משחקי ה Tiny Epic משלבים קופסה קטן, מבטיחים זמן משחק קצר עם חוויה גדולה ואסטרטגית.
ב-2014 הושלם בהצלחה קמפיין הקיקסטארטר של המשחק הראשון בסדרה, Tiny Epic Kingdoms, שהיה (ועודנו) משחק אסטרטגיה 4X בקופסה קטנה. אחריו באו Tiny Epic Defenders, Tiny Epic Galaxies (סקירה בעברית), Tiny Epic Western, הרחבות לחלק מהמשחקים והמשחק האחרון שיצא בסדרה הוא זה שמתואר להלן: Tiny Epic Quest.
המשותף לכל הקמפיינים של המשחקים הנ"ל בקיקסטארטר – כולם השיגו תמיכה של אלפי (ובחלק מהמקרים עשרות אלפי) אנשים ומאות אלפי דולרים לכל משחק (המוצלח ביותר שבהם עד כה הוא Tiny Epic Quest שגרף 589,816 דולר מ-17,152 תומכים). החבר'ה ב-Gamelyn עושים משהו נכון, זה בטוח.
היתרונות של הסדרה באופן כללי הם:
מחיר יחסית נמוך (16-20 דולר במסגרת קיקסטארטר, בחנויות מעט יותר גבוה), איכות הפקה גבוהה, משחקיות יחסית פשוטה, וקופסה קטנה ועמידה שמאפשרת לנייד את המשחק בקלות.
כמובן שהיתרונות האלו לא מדברים לכולם, והביקורות העיקריות ששמעתי לגבי המשחקים של Gamelyn באופן כללי הן שהם פשוטים ושטחיים, אבל העובדה שמקמפיין לקמפיין רמת התמיכה במשחק החדש רק עולה, והציונים שהמשחקים בסדרה מקבלים ב-BoardGameGeek (כולם בטווח 7-8) מצביעה על הנטייה של הקהל, והקהל אוהב אותם.

יוצאים למשימה​

אחרי ההקדמה הזאת, אפשר לעבור לדבר על Tiny Epic Quest. לאחר ש-Gamelyn נגעו בז'אנר האסטרטגיה, במערב הפרוע ובחלל החיצון, הם עוברים לאחד התחומים הבולטים בתחביב משחקי הלוח – משחק תפקידים בעולם פנטזיה. כבר כאן צריך לומר: המשחק איננו משחק תפקידים בהגדרתו, זהו משחק של Questing, כפי שמרמז השם, אבל אם הייתי אומר שבמשחק אפשר לרכוב על סוס או על גריפון, לשוט בספינה או ברפסודה, לסייר במקדשים שכוחי-אל, למצוא חפצים קסומים ולהילחם בגובלינים מאיימים, מה המחשבה הראשונה שעולה לראש? אכן, משחק תפקידים...
IMG_1564.jpeg
אז כן, ב-TEQ עושים את כל הדברים שציינתי לעיל. המשחק מיועד ל-2-4 שחקנים (עם אפשרות לשחקן יחיד), וכל שחקן מקבל 3 מיפלים (Meeples) שאותם הוא יוביל למשימות ולקרבות במשחק. מיפלים הם כבר מזמן לא דבר חדש במשחקי לוח, אולם אחד הדברים הבולטים במשחק שבוודאי תרם לתמיכה הרבה בו הוא המיפלים המיוחדים שמגיעים איתו, או בשמם הרשמי ™ITEMeeples. אלו מיפלים מיוחדים עם חורים בשתי הידיים, שמאפשרים "לתת" למיפלים כלים שונים במהלך המשחק, שיקנו להם יכולות ותכונות מיוחדות בהמשך. רק תראו את התמונה – How cool is that…?
IMG_1565.jpeg
המטרה הסופית במשחק היא להשיג כמה שיותר נקודות והנקודות מוענקות לשחקן על הישגיו בשלוש קטגוריות – השלמת משימות, חיסול גובלינים ולמידת קסמים. בנוסף, כל שחקן יכול למצוא במהלך המשחק שלושה חפצים קסומים אגדיים – חרב, מגן ומטה קסם. כל חפץ אגדי נותן נקודות בסוף המשחק.
סשן של משחק כולל חמישה סיבובים, כאשר כל סיבוב מורכב משני שלבים – יום ולילה. במהלך היום, השחקנים מזיזים את המיפלים שלהם ברחבי הממלכה במטרה להשלים משימות תנועה ולהתמקם בצורה המיטבית לקראת הלילה. בשלב הלילה, השחקנים מבצעים את עיקר העבודה – נלחמים בגובלינים, מסיירים במקדשים כדי למצוא חפצים קסומים ולומדים קסמים.
שלב היום מונע על ידי קלפי תנועה, אשר כל אחד מהם מאפשר לשחקן להזיז את אחד המיפלים שלו בצורה אחרת (אלכסון, אנכי, אופקי, על ההיקף וכו'). שלב הלילה מונע על ידי קוביות. כל שחקן בתורו מגלגל את הקוביות ולפי תוצאותיהן מתקדם במעשיו ההירואיים, נשאר במקום, או חלילה נפגע עד כדי תשישות וחזרה לטירה מבלי להשלים את המשימות שהתחיל לבצע. שלב הלילה מתרחש במנגנון של Push-your-luck, כלומר, כל שחקן מחליט מתי הוא מפסיק לגלגל את הקוביות לפי מה שקורה בשטח. אלמנט המתח וההימור כאן יכול להיות חזק מאוד, והדבר תלוי בבחירות שהשחקן עשה בשלב היום.
IMG_1567.jpeg
הערה לגבי קוביות: בתור שחקן שאוהב לתכנן ולא אוהב משחקים מבוססי-מזל ואקראיות, נהניתי מאוד מאלמנט הקוביות וההימור. מצד אחד, כמובן שתוצאת הקוביות איננה נשלטת, מצד שני, השחקן מחליט האם הוא ממשיך לגלגל את הקוביות או לא. כפי שאמרתי, זה יוצר מתח במקרים מסויימים במשחק, אולם השחקן עדיין מנהל את המשחק של עצמו וצריך לקחת אחריות על מעשיו.
אלמנט ה-RPG במשחק בא לידי ביטוי בחפצים שהגיבורים מוצאים שכאמור, מקנים להם יכולות מיוחדות, ובעובדה שככל שהגיבורים הורגים יותר גובלינים ולומדים יותר קסמים, כך מדדי הכוח (Health) והקסם (Power) עולים, כלומר השחקן מתחזק לאורך המשחק, כפי שבדרך כלל קורה במשחקי תפקידים (המדדים משותפים לכל שלושת הגיבורים, אולם רמות גבוהות יותר מאפשרות לשחקן לשרוד זמן רב יותר בשלב הלילה שלעיתים עלול להיות אינטנסיבי).
IMG_1568.jpeg

היתרונות והחסרונות של המסע האפי הזעיר​

לסיכום, כל היתרונות של סדרת משחקי Tiny Epic מתקיימים גם ב-Tiny Epic Quest – קופסה קטנה וניידת, מחיר נמוך, גרפיקה יפהפיה ורכיבים עמידים ואיכותיים, ומשחקיות שנראית קצת מסובכת בהתחלה, אבל אחרי משחק או שניים כבר ברורה. עד כה שיחקתי כמה משחקי סולו וכמה משחקים בשני שחקנים, והחוויה הייתה מהנה מאוד. אני משער שב-3 ו-4 שחקנים זה אפילו יותר מעניין כי הלוח יותר עמוס ויש יותר תחרות על מקדשים וגובלינים (מכיוון שיש מגבלה על מספר הגיבורים שיכולים לטפל בהם בכל רגע נתון).
החפצים הקסומים והיכולת להרכיב אותם על הגיבורים נותנים למשחק הרגשה אמיתית של התקדמות והתפתחות. בכל אחד מהמשחקים ששיחקתי ממש נהניתי להסתכל על החבורה בסוף המשחק, כל אחד מהגיבורים עם הכלים הייחודיים לו. אלו כבר לא הנערים שהתחילו את המסע בממלכת הפטריות, אלא גברים (ונשים) מנוסים ומחוספסים..
IMG_1569.jpeg
החיסרון העיקרי שעליי לציין הוא שלמרות כל הניסיונות לצמצם ולהקטין את המשחק, לפחות פיזית, הוא יחסית ארוך. חמישה סיבובים נשמעים כמו מעט, אבל בפועל משחק יכול לקחת אפילו שעתיים, בגלל התלבטויות ובחירות שצריך לעשות לאורך הדרך. מי שאוהב את זה, האורך לא יפריע לו – המשחק יכול לתפוס משבצת של Main event בערב משחקים, לפחות בהתחלה. מי שמצליח לשחק את זה בזריזות, מרוויח מכל הכיוונים.
חיסרון נוסף שצויין על ידי שחקנים אחרים ב-BGG הוא שיש במשחק הרבה רכיבים קטנים (כלי הנשק והחפצים הקסומים, סמני הכוח והקסם) והדבר קצת מקשה על ה"שימוש" במשחק. זה אכן המצב, יש במשחק הרבה חלקים קטנים. כל אחד יחליט אם זה מפריע לו או לא. אני לא ראיתי בזה בעיה שמונעת ממני להנות מהמשחק.

הערה אחרונה: במשחק אין כמעט אינטראקציה בין השחקנים, וכל שחקן משחק את המשחק שלו בניסיון לצבור כמה שיותר נקודות. נקודות האינטראקציה עשויות להיות משמעותיות יותר במשחק מרובה-שחקנים, כאשר כמה שחקנים מעוניינים באותו גובלין או מקדש (יש הגבלה על מספר הגיבורים שיכולים להיכנס למקדש, ורק גיבור אחד יכול להילחם בגובלין מסויים), או בבחירת סוג התנועה מכיוון שהבחירה של שחקן מסויים משפיעה על כל השחקנים.

מלבד זאת, כמו בכל משחק בסדרת Tiny Epic, יש למשחק גרסה רגילה וגרסת deluxe. ב-TEQ, גרסת ה-deluxe כוללת מיני-הרחבה של הפטריונים החטופים!
כשמוסיפים את ההרחבה הזאת למשחק, כל גובלין שצץ בממלכה גם חטף את אחד מתושבי הממלכה (פטריונים), וכאשר מחסלים את הגובלין, הגיבור לוקח איתו את הפטריון. הוא יכול להביא אותו לטירה שלו ולקבל עליו נקודות בסוף המשחק, או להביא אותו למערת פטריות ולפדות אותו תמורת בונוס מסויים במהלך המשחק. אבל צריך לשים לב, מכיוון שגיבורים יריבים יכולים לחטוף את הפטריון מהגיבור המציל, ולפדות אותו עבור נקודות או בונוס במהלך המשחק. ההרחבה הזאת יכולה גם כן להכניס קצת יריבות וקונפליקט ישיר בין השחקנים.
Cadwallon: City of Thieves לגנוב אוצרות ולנצח
  • 5,074
  • 4
גנבים. שורצי-הצללים, מאחזי-העיניים, הרואים-ואינם-נראים. הגנב הקלאסי של עולם הפנטזיה הוא קודם כל מקצוען, שכן גנבים שאינם מקצוענים, פשוט אינם.
במשחק שמוקדש לדמות המרתקת הזאת, צריך להיות מהיר יותר מכולם, חכם יותר מכולם, וגם קצת מזל לא יזיק. ברוכים הבאים לעיר הגנבים - Cadwallon: City of Thieves
גנב היא דמות מרתקת – יש בה קצת מכל הדמויות האחרות של עולמות הפנטזיה: הגנב יודע להילחם (אולם מעדיף שלא לעשות זאת פנים אל פנים), מיומן באחיזת עיניים וזריזות שיכולות להיראות כמו קסם, מוצא את דרכו באיזורים עירוניים וגם באיזורי פרא, ובכלל: בכל מקום, בכל מצב, תמיד יימצא שימוש לגנב (אולי אציע את זה כסלוגן לגילדת הגנבים).
בשל חיבתי הרבה לגנבים (זו הדמות הראשונה ששיחקתי ב-D&D אי שם בכיתה ה', וסדרת משחקי Thief של Eidos היא סדרת המשחקים האהובה עליי), המשחק Cadwallon: City of Thieves שיצא לאור על ידי Fantasy Flight Games (במהדורה מחודשת) תפס את עיני די בקלות. אזהיר מראש, שכיום קשה למצוא את המשחק בחנויות מכיוון שהוא אינו מודפס יותר.

איך גנבים מתחילים​

המשחק מיועד ל-2-4 שחקנים ומתרחש בעולם של Cadwallon. כל אחד מהשחקנים שולט בקבוצה בת ארבעה גנבים ומנסה להשיג כמה שיותר אוצרות שחבויים בבתים שונים ברובע הישנוני. הגנבים צריכים להתמודד מצד אחד עם הגנבים היריבים, ומצד שני עם אנשי המשמר שבשלב מסויים יבחינו בתנועה ערה ברחובות, יפעילו את האזעקה ויסגרו את שערי הרובע. מי שלא יימלט בזמן, ייתפס!
המשחק מגיע עם שמונה תרחישים לבחירה. כל תרחיש מוסיף לחוקי המשחק הכלליים חוקים/תנאים ספציפיים, כך שבכל תרחיש המשחק הוא קצת אחר.
אלמנטים נוספים במשחק הם יכולת מיוחדת לכל גנב, קלפי ארקנה (Arcana) שמעניקים לגנבים יכולות חד-פעמיות מיוחדות או משפיעים על המשחק בצורה אחרת, וקלפי משימה, שמייצגים דרישות של גילדת הגנבים. השחקן הראשון שבוחר לבצע משימה כזו מקבל בונוס כספי תמורתה, בהתאם למספר האוצרות של המשימה הספציפית שנאספו על ידו.
IMG_1574.jpeg

הכנת המשחק​

בתחילת המשחק, יש לבחור תרחיש אחד מבין השמונה האפשריים ולהניח ליד לוח המשחק. כל שחקן בוחר כנופיית גנבים ולוקח את המיניאטורות המתאימות עם הבסיסים בצבע המתאים ואת הקלפים של הדמויות. כל שחקן מקבל 7 אסימוני פלסטיק אדומים שמייצגים את מספר הפעולות שיעמוד לרשותו בכל תור. לאחר מכן, יש להניח את סמן התור במשבצת הראשונה על גבי לוח התרחיש, ולהציב את השומרים במקומותיהם – אחד בחדר האוצר (Treasury) ואחד בחדר המשמר (Guard room).
בשלב הבא, יש לערבב את תיבות האוצר ולפזר אותן עם הפנים כלפי מטה בכל חדר על גבי הלוח. לאחר שבכל חדר/מבנה על הלוח ישנה תיבת אוצר אחת, יש להפוך את התיבות כך שהאוצרות יהיו גלויים.
יש לערבב את קלפי המשימות ולהניח שלושה קלפים גלויים על גבי לוח התרחיש. שאר הקלפים יונחו ליד לוח המשחק עם הפנים למטה. יש לערבב את קלפי הארקנה ולאפשר לכל שחקן לקחת 5 קלפים לתחילת המשחק. שאר הקלפים יונחו ליד לוח המשחק עם הפנים למטה.
לבסוף, יש לבחור מי יהיה השחקן הראשון, באמצעות קוביות או בכל דרך אחרת. לפי סדר המשחק, כל שחקן מניח דמות אחת במרווחים בין הבניינים, קרי, במשבצות שבהיקף של הלוח, עד שכל הדמויות ניצבות על היקף הלוח וכל דמות במשבצת משלה.

מהלך המשחק​

כל שחקן בתורו:
  • שולף קלף ארקנה.
  • בוחר אחד משני השומרים ומגלגל קוביה עבורו. כל מספר בין 1 ל-5 יהיה מספר הצעדים שהשומר יעשה (את הכיוון בוחר השחקן). אם התקבלה תוצאה של 6 בקוביה, השומר לא זז בתור הזה.
  • מפעיל את הדמויות שלו – לרשותו של כל שחקן עומדות 7 נקודות פעולה בתור. הנקודות הללו משותפות לכל הגנבים של אותו שחקן, כך שהוא מחליט כיצד ינצל אותן כדי להפעיל חלק מהגנבים שלו או את כולם.
  • לאחר שהפעיל את הגנבים שלו לשביעות רצונו, השחקן מכריז על סיום התור.
לכל הדמויות במשחק ישנם שלושה מדדים: לחימה (Combat), תנועה (Movement) ויכולת חשיבה (Mind) שמשמשת בעת ניסיון לפרוץ תיבת אוצר נעולה. המדדים זהים עבור כל הדמויות (ר' הערה על כך בסוף הסקירה), ולכן הדבר היחידי שמבדיל ביניהן הוא היכולת המיוחדת שרשומה על הקלף של כל דמות.
האפשרויות העומדות לרשותו של כל שחקן בעת שהוא מפעיל את אחת מהדמויות שלו הן:
תנועה רציפה של מספר צעדים עד לערך התנועה המקסימלי (בדרך כלל 4 צעדים), או פעולה. הפעולות כוללות תקיפה של גנב יריב (אסור לתקוף את אנשי המשמר), פריצת מנעול ופריצה של תיבה בכוח. התנועה והפעולות דורשות שימוש בנקודת פעולה אחת, ופריצה בכוח דורשת שימוש בשתי נקודות פעולה. מכיוון שלכל שחקן יש בסך הכל 7 נקודות פעולה בתור אחד עבור כל הדמויות שלו, עליו לחשוב כיצד ירצה לחלק אותן, כאשר אין חובה להפעיל באותו תור את כל הדמויות. יש לשים לב שכל דמות מוגבלת לתנועה אחת ופעולה (לחימה/פריצה) אחת בתור, בסדר שיבחר השחקן (אם החליט לבצע את שתיהן).
הערות נוספות:
  • בנוסף לתנועות והפעולות, כל דמות גם יכולה להשתמש ביכולת המיוחדת שלה בתורה, כאשר ישנן יכולות מיוחדות שדורשות שימוש בנקודות פעולה, ויש לקחת זאת בחשבון בתכנון התור.
  • חשוב לשים לב שניתן להפעיל כל דמות פעם אחת בתור, ולאחר שדמות אחת הופעלה לא ניתן לחזור אליה באותו תור. לכן חשוב לתכנן את סדר הפעולה של הדמויות מראש.
  • שחקן יכול בתורו לבחור למלא משימה של גילדת הגנבים באמצעות שימוש בשלוש נקודות פעולה (ר' בהמשך).
תנועה:
כאמור לעיל, באופן בסיסי כל דמות רשאית לנוע עד 4 צעדים בתמורה לנקודת פעולה אחת. יכולת מיוחדת של דמות או קלפי ארקנה מסויימים יכולים לשנות את יכולת התנועה של הדמות. דמויות אינן רשאיות לעבור דרך משבצות של דמויות אחרות במהלך תנועתן ויכולות להיכנס למשבצת שתפוסה על ידי דמות אחרת רק לצורך קרב. כניסה ויציאה ממבנים מתבצעת רק לפי החיצים הירוקים המצויירים על הלוח. קווים אדומים מסמלים שאין מעבר בין שתי המשבצות.
IMG_1576.jpeg
פריצת תיבות:
כאשר דמות מסויימת מגיעה למשבצת שבה נמצאת תיבת אוצר, היא יכולה להשקיע נקודת פעולה אחת ולנסות לפרוץ את התיבה (יש לגלגל קוביה אחת, אם התוצאה שווה או קטנה מערך יכולת המחשבה של הדמות – קרי, 4 – הדמות הצליחה לפרוץ את התיבה), או שתי נקודות פעולה כדי לפרוץ בוודאות את התיבה.
ישנם מקרים במשחק שבהם יהיה צורך להפוך את האוצר, כלומר, כך שהציור של התיבה יהיה גלוי. במקרה כזה, התיבה מוגנת מפני פריצת המנעול ורק פריצה בכוח תאפשר לפתוח את התיבה ולהשיג את האוצר.
לאחר שהדמות הצליחה לפרוץ את התיבה באחת משתי הדרכים, השחקן מניח את האוצר על הקלף של הדמות. כל דמות יכולה לשאת איתה (על הקלף) עד 3 אוצרות. במצב שבו דמות משיגה אוצר רביעי, עליה להשליך את אחד האוצרות שהיא נושאת באופן מיידי. האוצר שהושלך מונח באחד החדרים הריקים על הלוח לבחירתה של הדמות.
קרבות:
קרב מתרחש כאשר דמות מסויימת (גנב/שומר) מגיעה למשבצת של דמות אחרת במסגרת תנועתה הרגילה, ומשתמשת בנקודת פעולה נוספת (מלבד זו של התנועה) כדי ליזום קרב. כל דמות מטילה קוביות לפי ערך הלחימה שלה, קרי, 2 קוביות.
מנגנון הקרב מאוד פשוט: התוקף מכריז את ערך הלחימה הכולל שלו, כלומר כמה קוביות הוא מגלגל (במידה וישנה תוספת מיכולת מיוחדת של דמות יש לציין זאת) ויכול לשחק קלף ארקנה. המגן מכריז את ערך הלחימה שלו ויכול לשחק קלף ארקנה. שני השחקנים מטילים את הקוביות, וכל שחקן בוחר קוביה אחת בעלת הערך הגבוה ביותר. השחקן בעל התוצאה הגבוהה יותר הוא המנצח. קלפי הארקנה שהתוקף/מגן בוחרים לשחק עשויים להשפיע על מהלך הקרב הבסיסי הנ"ל.
המנצח בקרב גונב אחד מהאוצרות של הדמות המפסידה (אם ישנם). אם למפסיד אין אוצרות, המנצח מקבל מהשחקן המפסיד שני מטבעות. בנוסף, המנצח מזיז את המפסיד שלושה צעדים אחורה בכיוון שיבחר המנצח.
IMG_1575.jpeg
משימות של גילדת הגנבים:
המשימות הן אמצעי נוסף להרוויח כסף במהלך המשחק מאוצרות שהשחקן כבר צבר ונמצאים אצל הגנבים שלו. המשימות מאפשרות לפדות את ערכי האוצרות (מבלי לבזבז את האוצרות) ובדרך כלל נותנות עוד מספר מטבעות כבונוס עבור כל אוצר. מדובר בעסקה לא רעה, אולם המחיר של שלוש נקודות פעולה עלול לעכב מעט את פעילות השחקן באותו תור.
IMG_1577.jpeg

סוף המשחק​

בכל אחד מהתרחישים תישמע באחד הסיבובים האזעקה. במצב כזה, המשמר סוגר חלק מהיציאות מהרובע בניסיון להקשות על הגנבים להימלט. רק בשלב זה הגנבים יכולים לנסות לצאת מהרובע עם השלל, וכל גנב שלא מצליח לצאת מהרובע עד הסיבוב האחרון נתפס והשלל שצבר אובד ואיננו נחשב בספירת הנקודות בסוף המשחק. בנוסף, כל שחקן מפסיד שלוש נקודות עבור כל גנב שלא הצליח לצאת מהרובע עד סיום המשחק. השחקן עם הכי הרבה נקודות בסוף המשחק הוא המנצח.

חוות דעת אישית​

חרף החיבה שלי לגנבים, היחס שלי למשחק הוא פושר, מכיוון שנקודת החולשה העיקרית שלו היא שחסר בו עומק. מנגד, אם יודעים זאת מראש, אפשר בהחלט להנות מהמשחק כמשחק קליל שלא דורש הרבה משאבים מחשבתיים.
כאמור, מדובר במשחק די פשוט מבחינת העיצוב. אין הרבה חוקים וכללים שצריך לזכור, ותוך סיבוב או שניים כבר די ברור מה אפשר לעשות ומה צריך לעשות. גם חוברת החוקים, על אף שאינה קצרה, מסבירה את הדברים בצורה די ברורה ואין הרבה מקום לאי-הבנות. מכאן גם נובע אורך ממוצע של משחק – אחרי שמבינים מה קורה ומה צריך לעשות, המשחק כבר די זורם. זה יתרון שמתחבר לפשטות ולעובדה שאין בו רובד עמוק. גם זה כמובן תלוי בחברי הקבוצה, אבל הנקודה היא שאפשר לשחק אותו במהירות יחסית וכן להרגיש שקיבלת משהו מהמשחק.
אחד הדברים הבולטים במשחק (לפחות בהתחלה) הוא העובדה שהמדדים של כל הגנבים השונים הם זהים, חרף השוני המובהק בין כל גנב וגנב (בתוך הקבוצות ובין הקבוצות) מבחינה ויזואלית ומבחינת היכולות המיוחדות. מכיוון שלא מדובר בארבעה "חיילים" גנריים בצבע מסויים, חוסר הבדל משמעותי בין הדמויות מאוד מורגש וקצת מפליא אפילו, אבל לא כולם חושבים כך. לדיון נרחב בנושא, ראו למשל כאן. אפשר בהחלט להתגבר על עניין הזה, אבל זה מרגיש קצת מפוספס (למרות שכאמור בלינק שלעיל, ישנם שחקנים שמרגישים שאין בזה צורך).
נקודת חולשה נוספת היא שאלמנט הקרב פשוט מדי (מבוסס קוביות עם תוספות של בונוס מקלפי ארקנה) ולא עושה שימוש בשלל המיומנויות של דמות הגנב (חמיקה בצללים, דקירה בגב, התחזות ועוד). הקלפים מנסים לעשות זאת, אבל לטעמי, המימד "הגנבי" הארדקור חסר במשחק שבו כל הדמויות הראשיות הן גנבים.
התרחישים השונים הם אלמנט שבהחלט הופך את המשחק למעניין, מכיוון שהם מגוונים ודורשים מהשחקן לשחק בצורה שונה בכל תרחיש. עם זאת, לא הזדמן לי לשחק בכולם, מכיוון שהמשחק לא תפס את הקבוצה שלי מספיק חזק כדי לנסות אותם.
איכות ההפקה כמובן גבוהה, המיניאטורות יפהפיות והלוח מדמה היטב עיר ביניימית אפלולית עם הרבה פינות חשוכות ואוצרות שמחכים להימצא. למשחק גם ישנה הרחבה שנקראת The King of Ashes, לא יצא לי לשחק בה, אבל היא נראית מעניינת (מתרחשת לפחות בחלקה במערות הקבורה שמתחת לעיר).
יש גם גרסא לאייפד שעשויה היטב ומהווה העתק מדוייק של המקור.
לסיכום, מדובר במשחק עם פוטנציאל לעומק, שלטעמי נשאר במים הרדודים. על הקופסה כתוב שהוא מיועד לגילאי 10 ומעלה. אולי בקצה התחתון של טווח הגילאים הוא מספק חוויה טובה יותר. כמו שכתבתי בתחילה, כיום המשחק אינו מודפס יותר, כך שזהו אתגר בפני עצמו למצוא עותק שלו.
Elfenland - מסע בעולם פנטזיה קסום
  • 5,653
  • 3
Elfenland הוא משחק לחובבי טיולים ופנטזיה. תארו לכם לחיות במקום שבו אפשר לטוס מעל הרים על גבי דרקונים או עננים, לרכוב במישורים וביערות על גבי חזירי ענק או חדי-קרן, או לנסוע בעגלה טרולית, אופני אלפים או רפסודות ברחבי ממלכת אלפים קסומה...
תוסיפו לזה אלמנט תחרותי ותקבלו את Elfenland של Alan R. Moon, שנבחר ל-Spiel des Jahres לשנת 1998! המשחק יצא לפני המשחק הידוע ביותר של אלן Ticket to Ride, שגם זכה ב SdJ.
אמצעי תחבורה שונים עומדים לרשות האלפים הצעירים, שצריכים לעבור במישורים, יערות, הרים, מדבריות, נהרות ואגמים בדרכם להכרת הממלכה שבה הם חיים. לא מדובר באמצעי תחבורה שגרתיים במיוחד - תארו לכם שבמקום בר-מצווה, הייתם צריכים לטוס מעל הרים על גבי דרקונים או עננים, לרכוב במישורים וביערות על גבי חזירי ענק או חדי-קרן, או לנסוע בעגלה טרולית, אופני אלפים או רפסודות ברחבי ממלכת האלפים, וכל זה במסגרת תחרות מי יגיע ראשון?!
IMG_1578.jpeg

המשחק מתחיל​

Elfenland כולל לוח יפהפה של ממלכת האלפים, קלפים וטוקנים של אמצעי התחבורה השונים שעומדים לרשות נסיכי האלפים, סמנים שהשחקנים צריכים לאסוף כדי "להוכיח" שביקרו בערים השונות בממלכה, מגפיים שמסמנים את מיקומם של השחקנים על גבי הלוח בכל רגע, ומספר קלפים נוספים כפי שיפורט בהמשך.
לפני תחילת המשחק, ממקמים את הלוח על השולחן וכל שחקן בוחר צבע ולוקח את המגף והסמנים בצבע שלו, טוקן אחד של מכשול (obstacle) וטבלת אמצעי תחבורה. את המגף כל השחקנים מניחים בעיר הבירה Elvenhold, ואת הסמנים השחקנים מניחים בערים השונות בממלכה, סמן אחד בכל עיר. את ארבעת הקלפים הממוספרים שמסמלים את מספר הסיבוב מניחים לפי הסדר בפינה הימנית-עליונה של המפה.
לאחר מכן, לוקחים את כל הטוקנים של אמצעי התחבורה (ללא סמנים של מכשולים, אם נותרו), מערבבים אותם ומניחים בתפזורת עם הפנים למטה ליד הלוח. בנוסף, יש להוציא 5 טוקנים מהערימה/שקיק ולהניח אותם עם הפנים כלפי מעלה לצד הלוח. בכל רגע נתון במשחק צריכים להיות 5 סמנים גלויים ליד הלוח.
מחליטים מי יהיה השחקן הראשון, שמקבל את הקלף שמייצג זאת, ואפשר להתחיל!
IMG_1579.jpeg
מהות המשחק Elfenland היא לבקר בכמה שיותר ערים בממלכה עד סוף המשחק. בפעם הראשונה שהשחקן מגיע לעיר מסויימת, הוא לוקח את הסמן בצבע שלו ומניח לידו. בסוף המשחק כל שחקן סופר כמה סמנים לקח (או לחילופין כמה סמנים נותרו על הלוח) וכך יודע בכמה ערים ביקר.
מי שביקר במספר הרב ביותר של ערים, הוא המנצח במשחק.

מהלך המשחק​

התנועה בין הערים היא לב המשחק. ישנם 5 סוגי איזורים על הלוח, ו-7 אמצעי תחבורה, כאשר כל אמצעי תחבורה יכול לנוע רק בדרכים מסויימות. כללי התנועה מופיעים בטבלת אמצעי התחבורה ומוסברים בהמשך (סעיפים 4 ו-5 להלן).
בשלב הראשון של הסיבוב, השחקנים יקצו אמצעי תחבורה לדרכים מסויימות לבחירתם, כאשר הקצאה של שחקן אחד בדרך מסויימת תקבע את אופן השימוש בדרך הזאת לאותו סיבוב עבור כל השחקנים.
בשלב השני של הסיבוב, השחקנים ישתמשו (ישלמו) בקלפים שבידם כדי להשתמש באמצעי התחבורה שנקבעו על המפה. חשוב: לא ניתן לנוע במהלך סיבוב מסויים על דרך שלא הוקצה לה אף אמצעי תחבורה (טוקן) בשלב הראשון של הסיבוב.
כל סיבוב מתחלק ל-6 שלבים:

חלוקת קלפים – בסיבוב הראשון, השחקן הראשון מערבב את קלפי התנועה ומחלק לכל שחקן 8 קלפים. בסיבובים הבאים בדרך כלל נותרים לשחקנים קלפים ביד, ולכן, השחקן הראשון מערבב את הקלפים המשומשים ביחד עם הקלפים הנותרים ומחלק לכל שחקן קלפים לפי הצורך, כך שכל שחקן משלים את מספר הקלפים שלו ל-8.
שליפת סמן סמוי – לפי סדר המשחק, כל שחקן לוקח אחד מערימת הטוקנים ההפוכים/מהשקיק (כלומר, השליפה היא אקראית), מסתכל בו ומניח אותו מולו עם הפנים למטה. טוקן זה נשאר סמוי מעיני שאר השחקנים.
הערה: לשחקן יכולים להיות שני טוקנים סמויים בסיבוב מסויים, אם השחקן בחר להשאיר בידיו טוקן סמוי מהסיבוב הקודם. ר' סעיף 6.
שליפת סמנים גלויים – לפי סדר המשחק, כל שחקן יכול לבחור לקחת אחד מחמשת הסמנים הגלויים ליד הלוח, או סמן אקראי מהערימה כמו בשלב הקודם. אם השחקן לוקח אחד מהסמנים הגלויים, מיד צריך להפוך סמן נוסף, כך שתמיד יהיו 5 סמנים גלויים על השולחן.
השחקנים ממשיכים לקחת סמנים לפי הסדר, עד שלכל שחקן יש ארבעה או חמישה סמנים בסך הכל: אחד או שניים סמויים ושלושה או ארבעה גלויים, בהתאם להתנהלות השחקן בסיבוב הקודם.
תכנון התנועה – לפי סדר המשחק, כל שחקן בוחר האם להניח סמן על דרך מסויימת בלוח, או לדלג על תורו. יש להניח סמנים בהתאם למגבלות המופיעות בטבלת התנועה. לדוגמא, אי אפשר להניח טוקן של חזיר ענק על דרכים שעוברות במדבר, בהרים או בים; המשמעות היא שניתן לרכוב על חזיר ענק רק בדרכים שעוברות במישורים או ביערות.
IMG_1580.jpeg
הנחת מכשול: במקום להניח סמן רגיל, כל שחקן רשאי להשתמש בשלב זה בסמן המכשול שיש ברשותו. זהו מהלך חד-פעמי שאמור להקשות על המעבר בדרך מסויימת, מכיוון שהוא מחייב שימוש בקלף נוסף מעבר למה שנדרש בדרך כלל. ניתן להניח סמן מכשול רק בדרך שכבר יש בה סמן רגיל, ולא ניתן להניחו בנהרות או אגמים.
אם שחקן בחר שלא להניח סמן, שאר השחקנים ממשיכים להניח סמנים לפי הסדר, והשחקן שדילג על תורו יוכל להניח סמן בתורו הבא. עם זאת, ברגע שכל השחקנים מדלגים על תורם, שלב תכנון התנועה מסתיים.
[*]תנועה – כל שחקן בתורו מניע את המגף שלו בדרכים שהוא בוחר, בתנאי שהוא יכול "לשלם" את הקלפים שכל דרך דורשת בהתאם לטוקן שמונח עליה. כל שחקן יכול לנוע בכמה דרכים שיבחר, לפי חוקי המשחק.
IMG_1581.jpeg
סוף הסיבוב – לאחר שכל השחקנים מסיימים את תנועתם, יש לבצע את הפעולות הבאות:
החלפת קלף הסיבוב לקלף הבא והעברת קלף השחקן הראשון לשחקן שמשמאל.
כל שחקן משליך את כל הסמנים שנותרו לו, למעט טוקן אחד לבחירתו (גלוי או סמוי) וטוקן המכשול אם לא השתמש בו עדיין.
יש להוריד את כל הסמנים המשומשים מהמפה ולהחזירם לערימה/שקיק תוך ערבוב. חמשת הסמנים הגלויים נשארים במקומם לצד הלוח.
סמנים של מכשולים שהונחו על הלוח מוצאים מהמשחק לחלוטין.
אם לשחקן יש יותר מארבעה קלפי תנועה ביד בסוף הסיבוב, עליו לזרוק קלפים עד שיישארו לו ארבעה בלבד.
המשחק מסתיים בסוף הסיבוב הרביעי. השחקנים מונים את הסמנים שהצליחו לקחת במהלך המשחק, והשחקן עם המספר הרב ביותר מנצח. במקרה של תיקו, השחקן שסיים את המשחק עם יותר קלפי תנועה הוא המנצח. בנוסף, אם שחקן מסויים הצליח לאסוף את כל הסמנים שלו לפני תום הסיבוב השלישי, הוא מוכרז כמנצח.

חוות דעת אישית​

Elfenland הוא משחק יפהפה ומרתק. הציורים צבעוניים ונעימים לעין ושואבים את השחקן בקלות לתוך עולם הפנטזיה של המשחק.
מנגנון המשחק דורש הרבה מאוד מחשבה ותכנון כיצד לשרשר בצורה הטובה ביותר את התנועה כדי למצות את אפשרויות התנועה בסיבוב מסויים (קרי, להגיע לכמה שיותר ערים בכל סיבוב), ומהלכים מוצלחים מתגמלים מאוד גם ברמת המשחק וגם ברמה האישית. שיחקתי במשחק מספר פעמים ורק פעם אחת ראיתי שחקן שהצליח להגיע לכל הערים שלו ולקבל ציון מושלם של 20, וזה היה מרשים.
משחק של ארבעה סיבובים נשמע קצת קצר בהתחלה, אבל החוויה היא חוויה של משחק מלא ואפשר ליהנות ממנו מאוד, אם השחקנים אוהבים משחקי תכנון וחישובי מסלול.
באופן כללי, אין אינטראקציה ישירה בין השחקנים; לכאורה "כל שחקן משחק את המשחק שלו", מכיוון שהוא נע על גבי הלוח ואוסף רק את הסמנים שלו, אולם בהחלט יש לשחקנים יכולת להשפיע על שחקנים אחרים.
שימוש במכשולים (שבדרך כלל מתרחש לקראת סוף המשחק ועלול להפיל תוכניות על חודו של קלף אחד נוסף) מאפשר לשחקנים להשפיע באופן ישיר על תוכניות של שחקנים אחרים. שימוש בטוקן מסויים בדרך מסויימת יכול לעזור מאוד לשחקן אחד ולהפריע מאוד לשחקן אחר, כתלות בקלפים הזמינים להם באותו סיבוב, אולם זו השפעה עקיפה, מכיוון שברוב המקרים השחקנים לא יודעים ואפילו לא יכולים לנחש את תוכניותיהם של השחקנים היריבים לפני הנחת הטוקנים על הלוח.
חוקי המשחק מציעים וריאציה לשחקנים מנוסים בדמות קלפי ערים. המשחק מגיע עם 12 קלפי ערים, ואם השחקנים בוחרים להשתמש בהם, כל אחד מהם יקבל קלף עיר בתחילת המשחק. עיר זו תהיה משימתו של השחקן במשחק, כלומר, על השחקן לשאוף להגיע לעיר הזאת בסוף המשחק. המשחק משוחק כרגיל, ובסופו השחקנים מונים את הסמנים שהצליחו לאסוף וכן בודקים עד כמה הם מרוחקים מעיר המטרה שלהם, כאשר על כל עיר בין המיקום הסופי לבין עיר המטרה, השחקן מאבד נקודה. אם לאחר ספירת הסמנים והחסרת נקודות עבור מרחק (אם השחקן לא הגיע לעיר המטרה) ישנו תיקו בין שני שחקנים או יותר, השחקן הקרוב ביותר לעיר המטרה הוא המנצח.
לא ניסיתי את הווריאציה הזאת, אבל היא נשמעת לי מצויינת בתור אופציה להפיח עניין במשחק אצל שחקנים שכבר מכירים היטב את המשחק הבסיסי. גם בלי הווריאציה, לדעתי יש למשחק אורך חיים לא קצר, מכיוון שכל משחק נראה אחרת מבחינת אפשרויות התנועה בכל סיבוב.
המשחק הזה מוצא חן בעיניי מאוד מכיוון שהוא יחסית קל להסבר, אולם יש לו עומק שיכול לאתגר הרבה אנשים, וכל זה ארוז במעטפת יפהפייה של עולם פנטזיה שמושך אותך פנימה. מומלץ לחובבי אסטרטגיה ונמנעי עימותים באשר הם.

מהדורה חדשה: Elfenroads​

הערה: בשנת 2015 יצאה למשחק גרסה מחודשת בשם Elfenroads. לא שיחקתי בגרסה זו, ולכן התיאור שלה מבוסס רק על האתר הרשמי וביקורות אחרות שקראתי, אולם סברתי שראוי ליידע את הקוראים על קיומה.
גרסה זו כוללת את המשחק המקורי עם גרפיקה מחודשת ויותר "ריאליסטית" (ככל שעולם פנטזיה יכול להיות ריאליסטי...) לעומת המשחק המקורי משנת 1998, ושתי הרחבות בשם Elfengold ו-Elfensea.
Elfengold מוסיפה למשחק אלמנט של bidding על טוקנים של אמצעי תחבורה באמצעות מטבעות זהב שניתן להרוויח בערים השונות על הלוח. כמו כן ישנם קסמים ומכשול נוסף בדמות מפלצת ים, והמשחק מתארך ל-6 סיבובים. התיאור של
Elfensea דומה לתיאור של Elfenland אולם מדובר בלוח משחק אחר שמבוסס הרבה יותר על תנועה ימית (למשל, לוויתן מחליף את האופניים והעגלות מ-Elfenland). להבנתי, ישנם הבדלים נוספים בין המשחקים, אולם לא התעמקתי בהם. מה שבטוח, מדובר בחבילה נאה של הרפתקאות שיכולה לספק שעות רבות של הנאה.
IMG_1582.jpeg
Revolution! - המהפכה מתחילה עכשיו
  • 4,925
  • 2
המהפכה בפתח, העיר רוחשת וגועשת, אווירה של חוסר ביטחון באוויר... הכוחות הפוליטיים בעיר מתחילים להפעיל מתחת לפני השטח את "יכולות השכנוע" שלהם. שוחד, סחיטות ואלימות - הכל הולך כשהמהפכה עומדת לפרוץ, וכל אחד מהכוחות רוצה להיות החזק ביותר. ברוכים הבאים למשחק הלוח Revolution!
מי שיתפוס את רוב עמדות המפתח בעיר, יזכה להוביל את המהפכה. האם זה יהיה... אתה?

מהפכות הן תמיד אירועים היסטוריים גדולים. בין אם מדובר במהלך שנועד להחליף את השלטון (לרוב בצורה אלימה), כמו המהפכה הצרפתית ובין אם מדובר בהכנסת שינוי משמעותי בצורת החיים כפי שהייתה נהוגה עד לאותו רגע, כמו המהפכה התעשייתית – מהפכות הן דבר גדול, סוער, מהיר ומטלטל. כדי לתפוס את משמעות המהפכה ולעיון בדוגמאות בולטות, מומלץ לעיין בערך בוויקיפדיה.
אפשר גם להקשיב לאלבום Operation: Mindcrime של Queensryche כי הוא גם עוסק במהפכה, אבל בעיקר כי הוא יצירת מופת.
אם הן מצליחות, מהפכות הן אירועים מכוננים בעלי השפעה רבה. לא תמיד ניתן להבין שמהפכה הולכת להתרחש, אבל עיון היסטורי בתולדות המהפכה (כל מהפכה) יוכל לשרטט את מהלך האירועים שהובילו להתרחשותה. המשחק Revolution! מאפשר לדמות את התהליך הזה בצורה אלגנטית – כל שחקן משחק את אחת הסיעות בעיר ומנסה במהלך המשחק לחזק את אחיזתה בעיר, כדי שכשהמהפכה תתחיל, ידה של אותה סיעה תהיה על העליונה.

המטרה שלך במהפכה​

ב-Revolution! השחקנים ינסו להשפיע על בעלי תפקיד בעיר על מנת לקבל חיזוקים שונים לסיעתם:

  1. נקודות תמיכה (support) – נספרות במהלך המשחק ובסופו, השחקן עם הכי הרבה נקודות תמיכה הוא המנצח.
  2. אמצעי שכנוע (כוח, סחיטה, כסף) – שלושת האמצעים האלו, שמיוצגים על ידי טוקנים של אגרוף אדום, מעטפה שחורה ומטבע זהב מקרטון מהווים את ה"משאבים" במשחק. באמצעותם ניתן להשיג את כל החיזוקים המפורטים כאן – נקודות תמיכה, אמצעי שכנוע ואפשרות להניח קוביות השפעה על הלוח.
  3. קוביות השפעה – על גבי הלוח מופיעים מבנים שונים בעיר שמייצגים מוקדי כוח. כל סיעה מעוניינת לשלוט בכמה שיותר מבנים כדי לחזק את אחיזתה בעיר. בכל מבנה ישנם מספר מקומות להנחת קוביות השפעה (קוביות צבעוניות), ובמהלך המשחק השחקנים יניחו קוביות במבנים שונים במטרה להשיג רוב. בסוף המשחק, השחקן שמחזיק ברוב של קוביות במבנה מסויים יקבל את הבונוס שהמבנה מעניק בצורת נקודות תמיכה.
Revolution! מיועד ל-3-4 שחקנים (ישנן הרחבות שמוסיפות שני שחקנים נוספים ועל כך בהמשך). ההכנה למשחק קצרה מאוד: כל שחקן בוחר צבע ולוקח מסך, סט קוביות וסמן נקודות בצבע שלו, וכן לוח השפעה (כל הלוחות זהים). כל שחקן מניח את סמן הנקודות שלו על המשבצת המסומנת ב-! בפינה השמאלית העליונה של הלוח, עם ציור הפצצה כלפי מעלה. לאחר מכן כל שחקן מקבל את אמצעי השכנוע ההתחלתיים: כוח אחד, סחיטה אחת ושלושה מטבעות. אפשר להתחיל!
IMG_1587.jpeg

מהלך המשחק​

בכל תור השחקנים מניחים את המסך שלהם מולם ואת לוח ההשפעה בין הכנפיים של המסך, כך שהשחקנים האחרים לא יוכלו לראות את הלוח שלהם. כעת כל שחקן מחליט כיצד ירצה להשתמש באמצעי השכנוע שבידו כדי להשפיע על בעלי התפקידים השונים בעיר, ומניח את אמצעי השכנוע על גבי המשבצות הרלוונטיות לפי החלטתו.
מומלץ לקרוא היטב מה כל בעל תפקיד בעיר מציע ולשים לב להבדל בין ה-Spy וה-Apothecary:
ה-Spy מאפשר לשחקן שזכה בו להחליף אחת מהקוביות הקיימות על הלוח בקוביה של אותו שחקן, ה-Apothecary מאפשר לשחקן להחליף בין כל שתי קוביות שכבר נמצאות על הלוח, גם קוביות שאינן שלו.
ישנם בעלי תפקידים שניתנים להשפעה בכל האמצעים הקיימים, וישנם בעלי תפקידים שניתנים לשכנוע רק בדרכים מסויימות. ההגבלות הללו מסומנות בבירור על גבי לוח ההשפעה – על משבצות עם רקע אדום ניתן להניח רק סחיטה או כסף, על משבצות עם רקע שחור ניתן להניח רק כוח או כסף, ועל משבצות עם רקע חום ניתן להניח כל אחד מאמצעי השכנוע.
ניתן לשלב כמה אמצעי שכנוע ביחד בכפוף למגבלות שלעיל. כשמשלבים מספר אמצעים שונים, מומלץ להניח את החזק ביותר בראש הערימה, כדי שיהיה קל לראות הבדלים בין שחקנים שניסו לשכנע את אותו בעל תפקיד.
IMG_1588.jpeg
לאחר שכל השחקנים מיצו את יכולות השכנוע שלהם, קרי, הניחו את אמצעי השכנוע שלהם על המשבצות של בעלי התפקידים שאותם הם מעוניינים לשכנע כדי לזכות בחיזוקים שהם מציעים, כל השחקנים מסירים בו-זמנית את המסך שלהם מעל הלוח שלהם, ואז מתחיל שלב ההשוואה.
בשלב זה, כל השחקנים (אפשר ששחקן אחד "ינהל" את השלב הזה ויעבור על המשבצות בקול רם) עוברים ביחד על לוחות ההשפעה משבצת-משבצת (מתחילים מהמשבצת השמאלית-עליונה ומתקדמים ימינה, בסוף השורה עוברים לשורה שמתחת וממשיכים משמאל לימין).
IMG_1589.jpeg
בכל משבצת בודקים האם מישהו ניסה לשכנע את אותו בעל תפקיד – אם רק שחקן אחד בחר במשבצת, הוא מקבל את החיזוקים שאותו בעל תפקיד מציע ומבצע את הפעולות (קרי, צובר נקודות, נוטל אמצעי שכנוע לסיבוב הבא, מניח קוביות על הלוח במבנה הרלוונטי), ולאחר מכן ממשיכים למשבצת הבאה. את אמצעי השכנוע שבהם השתמש, השחקן מחזיר לערימה המשותפת לצד הלוח.
אם שני שחקנים או יותר בחרו באותה משבצת, יש להשוות את אמצעי השכנוע שכל אחד מהשחקנים השקיע, לפי הסולם הבא: כוח > סחיטה > כסף. המשמעות היא שטוקן של כוח גובר על טוקנים של סחיטה ו/או כסף (לא משנה כמה), וטוקן אחד של סחיטה גובר על טוקנים של כסף (ולא משנה כמה). אם השחקנים משלבים כמה אמצעי שכנוע באותה משבצת, מתחילים להשוות מהאמצעי החזק ביותר. במקרה של תיקו, קרי, שני שחקנים או יותר השתמשו בדיוק באותם אמצעי שכנוע עבור בעל תפקיד מסויים, אף אחד מהם לא יקבל את החיזוקים שהוא מציע.
לאחר שכל המשבצות בלוח נבדקו וכל השחקנים קיבלו את המגיע להם, מגיע שלב השלמת האמצעים. בשלב זה, כל שחקן שסיים את הסיבוב עם פחות מ-5 טוקנים בסך הכל, משלים ל-5 טוקנים באמצעות מטבעות בלבד. לכן, את הסיבוב הבא כל השחקנים יתחילו עם 5 טוקנים לפחות, כאשר הרכב הטוקנים תלוי בבחירות שעשו בסיבוב הקודם.
בתחילת הסיבוב הבא, כל השחקנים חושפים עם אילו אמצעי שכנוע הם מתחילים את הסיבוב – כל שחקן מניח בידו את כל הסמנים שצבר ומושיט את כף ידו הפתוחה אל מרכז השולחן. לאחר שכולם ראו אילו אמצעי שכנוע עומדים לרשותו של כל שחקן, כל השחקנים מסתירים את לוח ההשפעה שלהם באמצעות המסך שלהם, ומתחילים לתכנן את מי ירצו לשכנע בסיבוב הזה.
Revolution ממשיך עד שכל המבנים מתמלאים בקוביות השפעה של השחקנים. בסוף הסיבוב שבו אחד השחקנים הניח קוביית השפעה במקום הפנוי האחרון, המשחק מסתיים ומתבצעת ספירת נקודות. כל שחקן מוסיף לניקוד שצבר עד כה את הבונוסים מהמבנים שבהם יש לו רוב (אם יש כאלו), ואם צבר טוקנים בסיבוב האחרון, כל טוקן מקנה נקודות בונוס לפי המדרג הבא: כוח – 5 נקודות, סחיטה – 3 נקודות, כסף – נקודה אחת. השחקן שצבר הכי הרבה נקודות הוא המנצח.

חוות דעת על המהפכה​

ל-Revolution! מספר יתרונות בולטים:
  • פשטות – מדובר במשחק די פשוט להסבר ולהבנה. לא צריך לזכור הרבה פרטים, ובסיבוב השני או השלישי כבר תראו את כל השחקנים (כולל החדשים שלא הבינו כלום בהסבר) צוללים מאחורי המסך שלהם בניסיון לחשוב את מי הם יכולים לשכנע ואיך הם יכולים לעשות זאת טוב יותר מהיריבים.
  • זמן המתנה מינימלי – התור מתרחש באופן כמעט סימולטני אצל כולם. הנקודה היחידה שבה חלק מהשחקנים עשויים לחכות היא כאשר חלק מהשחקנים כבר סיימו להקצות את אמצעי השכנוע שלהם ואחרים מתלבטים. עם זאת, לרוב לא מדובר בהמתנה ארוכה מדי (גם הלחץ החברתי עושה את שלו...). זהו יתרון גדול לשחקנים שלא אוהבים להמתין הרבה זמן לתורם.
  • מתח – מכיוון שהבחירות של כל שחקן סמויות מעיני השחקנים האחרים עד שכבר מאוחר מדי (קרי, עד שמתחילים להשוות), כל בחירה מלווה בחשש קל, שמא מישהו גם כן ינסה לשכנע את אותו בעל תפקיד, ואז מתחילות התלבטויות (לפעמים קשות) באילו אמצעי שכנוע להשתמש ומהי הדרך האופטימלית להשתמש בהם. ישנם שחקנים שיתייסרו על כך, אבל בשביל רוב השחקנים המתח יהווה את האלמנט המהנה במשחק.
  • הרחבות – למשחק יש שתי הרחבות שמוסיפות שני שחקנים נוספים (בסך הכל עד 6 שחקנים) ובעלי תפקיד נוספים בעיר (לוח ההשפעה המקורי שגודלו 3X4 מוחלף בלוח חדש שגודלו 4X4). האפשרויות הנוספות שמביאה כל הרחבה מוסיפות הרבה עניין למשחק.
    הערה: לא ניתן להשתמש בשתי ההרחבות ביחד, במידה ושתיהן זמינות יש לבחור אחת מהן לשימוש במשחק.
לא הצלחתי לחשוב על חסרונות רבים למשחק:
המתח שהוזכר קודם יכול להיות מכשול לשחקנים שמחפשים את המהלך המוצלח ביותר ונוטים לחשוב הרבה על הבחירות שלהם עקב כך. בנוסף, אם שחקן מבצע בחירות לא מוצלחות בשלב השכנוע (למשל אם שחקן אחר השקיע יותר בשכנוע בעל תפקיד, או במצב של תיקו – שקורה יותר מהמצופה במשחק הזה...), הדבר יעצור את התקדמותו ועלול לגרום לאכזבה, בעיקר אם זה קורה כמה פעמים ברצף.
חיסרון נוסף נוגע לשחקנים שאוהבים עימותים – אין כאן עימותים (אנחנו עוד לפני המהפכה, זוכרים?) ואין "אקשן". זהו משחק של תכנון שקט, ניתוח פסאודו-פסיכולוגי של מהלכים פוטנציאליים של היריבים והבנה של הלוח בכל נקודה במשחק.

חוקים אופציונאליים והרחבות​

יש ל Revolution!מספר חוקים אופציונליים שיכולים להכניס עניין נוסף למשחק לשחקנים מנוסים. לא ניסיתי אותם בעצמי עדיין, אך הם נראים מעניינים. החוקים נמצאים בעמוד האחרון של חוברת ההוראות.
הרחבת The palace מוסיפה שני שחקנים נוספים כאמור לעיל, ארבעה בעלי תפקיד חדשים: Viceroy, Messenger, Mayor, Constable, ומבנה חדש – הארמון! – שמכיל 8 מקומות להשפעה ומזכה את מי ששולט בו בסוף המשחק ב-55 נקודות (יותר מכל מבנה אחר על הלוח).
מדובר בהרחבה מוצלחת שמשדרגת את המשחק בצורה משמעותית. מומלץ!
הרחבת Anarchy מוסיפה למשחק גם כן שני שחקנים נוספים, ארבעה בעלי תפקיד חדשים: Warden, Heretic, Governor, Anarchist, ושלושה מבנים חדשים : הגן, הכלא והמוסד לחולי נפש. לא שיחקתי בהרחבה זו אולם אני בטוח שהיא מוסיפה למשחק מימד מעניין.
IMG_1590.jpeg
לסיכום, מדובר במשחק פשוט וזורם ששומר על מתח לאורכו ומתמודד יפה אפילו עם כמות של 6 שחקנים (כאשר משתמשים באחת ההרחבות).
Cave Troll - נא לא להאכיל את הטרולים
  • 5,536
  • 2
כל אחד רוצה לפעמים לעזוב הכל ולצלול למבוך מלא אוצרות ומפלצות. בדוק. הבעיה הראשונה היא שלעתים אין זמן למשחק זחילת מבוך של שעות. הבעיה השניה היא שאין כאלה מבוכים במציאות (למעט שוק מחנה יהודה אולי).
לפתירת הבעיה הראשונה קראו ל-Tom Jolly. בשביל פתרון לבעיה השניה המציאו משחקי לוח שמתרחשים במבוך. השילוב הזה הוליד את Cave Troll של טום ג'ולי.

באופן עקרוני, ניתן להגדיר את Cave Troll כמשחק קצר ופשוט, חוברת הוראות של שישה עמודים ושלושה איורים בסך הכל היא עדות טובה לכך. אמנם ברגעים מסויימים הוא דורש מחשבה וקבלת החלטות לא פשוטות, אך עדיין אפשר להגדיר אותו כמשחק קליל.
מסגרת המשחק פשוטה: יש מבוך, במבוך יש חדרים (וגם גרמי מדרגות ובורות), ובכל חדר יש כמות מסויימת של מטבעות זהב. לרשותו של כל שחקן (המשחק מיועד ל-2-4 שחקנים) עומדים גיבורים ומפלצות, כאשר הגיבורים הם אלו שמאפשרים לשחקן לצבור זהב, והמפלצות מיועדות להפריע לגיבורים של היריבים לעשות זאת. לב המשחק הוא תזמון – שחקן שמצליח להניע ולהפעיל את הגיבורים והמפלצות שלו בזמן המתאים מבחינת מצב הלוח והתקדמות המשחק יצליח לצבור יותר זהב משאר השחקנים.
IMG_1591.jpeg

סקירה כללית של אופי המשחק​

בתחילת המשחק כל שחקן בוחר צבע ולוקח את הקלפים המתאימים לצבע שלו (לכל השחקנים יש את אותו סט קלפים, רק הצבע שונה), תוך הוצאת הסט הקלאסי או הסט האלטרנטיבי: ישנם שני סטים של קלפי גיבורים/מפלצות, בכל אחד מהמקרים השחקנים משתמשים באותן מיניאטורות, אולם סט הקלפים קובע מה תהיינה היכולות המיוחדות של כל דמות.
לאחר-מכן כל שחקן מערבב היטב את חפיסת הקלפים שלו, מניח אותם עם הפנים למטה בערימה לצדו ולוקח ליד את הקלף העליון (אלא אם משחקים בשיטת Into the dark, ר' להלן). כמו כן, מניחים את ששת החפצים הקסומים בערימה לצד הלוח עם הפנים כלפי מטה.
IMG_1592.jpeg

מהלך התור​

כל שחקן יכול לבצע בתורו ארבע פעולות מתוך ארבעה סוגים אפשריים – שימוש בקלף, הזזת גיבור/מפלצת, שימוש בחפץ קסום (אם יש כזה לשחקן) ושימוש ביכולת מיוחדת של גיבור/מפלצת. ניתן לבצע את אותה פעולה יותר מפעם אחת.
תיאור הפעולות:
שימוש בקלף – פעולה זו מקנה לשחקן את האפשרות לקחת קלף נוסף מהחפיסה שלו ומיד לאחר מכן לשחק אחד משני הקלפים ביד. הבהרה חשובה: בכל רגע נתון במשחק, לכל שחקן יש קלף אחד ביד בלבד. רק כששחקן בוחר בפעולה של שימוש בקלף, יש לו שני קלפים ביד ועליו לשחק אחד מהם. לא ניתן לוותר על שימוש בקלף, שלפת – שיחקת.
סוגי הקלפים הקיימים במשחק הם קלפי גיבורים/מפלצות שמאפשרים להכניס למשחק את הדמות הרלוונטית לקלף וקלפי אירועים שכוללים הכנסת תיבת אוצר (Treasure), מציאת חפץ קסום (Find an artifact) וצבירת זהב חד-פעמית לחדר מסויים (Score a room).
IMG_1593.jpeg
הערה: ניתן לבחור (בהסכמת כל השחקנים) להשתמש בחוק אופציונלי בשם Into the dark. חוק זה קובע כי השחקנים לא שולפים קלף בתחילת המשחק מהחפיסה שלהם, ולמעשה לא מחזיקים כלל קלפים ביד במהלך המשחק. במצב כזה, שחקן שבוחר להשתמש בקלף, שולף את הקלף העליון בערימה שלו ומשחק אותו מיד.
הזזת גיבור/מפלצת – מאפשרת לשחקן להזיז גיבור או מפלצת לחדר סמוך למיקומו הנוכחי. הגבלות:
  1. לא ניתן לעבור דרך קירות.
  2. לא ניתן להיכנס לחדר שכבר מכיל 5 דמויות (גיבורים/מפלצות).
  3. לא ניתן להיכנס לחדר שמכיל טרול מערות.
  4. אף דמות מלבד אביר לא יכולה להיכנס לחדר שמכיל אביר אחר.
  5. גיבורים אינם יכולים להיכנס לבורות, מפלצות כן יכולות
שימוש בחפץ קסום – פעולה כזו מאפשרת לשחקן לנצל את היכולת המיוחדת שרשומה על קלף החפץ הקסום. חשוב לציין שהיכולת היא חד-פעמית ולאחר מכן החפץ הקסום נעלם. הערה חשובה: לכל חפץ קסום יש ערך כספי, ואם השחקן שומר את החפץ עד סוף המשחק, הוא מוסיף לניקוד הסופי שלו את ערכו של החפץ כפי שרשום על הקלף.
שימוש ביכולת מיוחדת – ניתן להשתמש ביכולות מיוחדות של גיבורים/מפלצות כפי שרשום על הקלפים (להרפתקנים רגילים אין יכולות מיוחדות). כל שימוש ביכולת נחשב לפעולה שלמה. ר' פירוט היכולות בהמשך.

זהב רבותיי, זהב​

כל הפעולות לעיל מיועדות לאפשר לשחקן לצבור זהב. צבירת זהב מתרחשת בשלושה מקרים:
  • כאשר שחקן משתמש בקלף "Score a room" – במקרה כזה, הזהב נספר רק בחדר אחד במבוך לבחירתו של השחקן שהשתמש בקלף.
  • כאשר בערימת הקלפים המשומשים המשותפת ישנם חמישה שעוני חול או יותר. מיד לאחר ששחקן משליך קלף עם שעוני חול לערימת הקלפים המשומשים כך שבערימה יש כעת 5 שעוני חול או יותר, המשחק נעצר, מתבצעת ספירה וצבירת זהב בכל הלוח, השחקנים מזיזים את סמני הניקוד שלהם בהתאם, ולאחר מכן המשחק ממשיך.
  • בסוף המשחק (ר' בהמשך) מתבצעת צבירת זהב אחרונה ולאחריה נקבע המנצח.
מנגנון צבירת הזהב פשוט מאוד גם כן – השחקנים בודקים למי מהם יש הכי הרבה גיבורים בחדר הנבדק (מפלצות אינן נחשבות בספירה לצרכי צבירת זהב, הן כן נחשבות מבחינת ההגבלה של 5 דמויות בחדר). במצב של תיקו בין מספר שחקנים, אף אחד מהם לא מקבל את הזהב בחדר.
אפשר לפשט את מהות המשחק בצורה הבאה: במהלך המשחק הדמויות של כל השחקנים זזות ממקום למקום על פני הלוח. בכמה נקודות במהלך המשחק, עושים Pause, סופרים למי יש רוב בכל חדר, כל שחקן יצבור כמה שיצבור, וממשיכים במשחק. לכן לב המשחק הוא התזמון, כפי שנאמר בהתחלה – לפני כל שלב צבירת זהב, כל שחקן ישאף ליצור מצב של רוב על פני שחקנים אחרים בכמה שיותר חדרים ובשאיפה לחדרים עם תכולת הזהב הגדולה יותר. וזה לא פשוט.
המשחק מסתיים מיד לאחר שאחד השחקנים מכלה את חפיסת הקלפים שלו (וגם בנקודה זו הוא נשאר עם קלף אחד ביד, הקלף שאותו הוא לא שיחק בתור האחרון). בנקודה זו מתבצעת ספירה של הלוח וצבירת זהב בפעם האחרונה. אותו שחקן שכילה את חפיסת הקלפים שלו (ובעצם גרם לסיום המשחק) מקבל בונוס של 3 מטבעות זהב, ושחקנים שהגיעו לסוף המשחק עם חפצים קסומים מוסיפים לניקוד שלהם את ערך החפץ הקסום. השחקן עם ההון הרב ביותר הוא המנצח.

סוגי הדמויות במשחק​

IMG_1594.jpeg
להלן מפורטות הדמויות ב Cave Troll, בחלוקה למשחק הקלאסי והמשחק האלטרנטיבי:
Adventurer – דמות משותפת לשני המשחקים, ללא יכולות מיוחדות. הרפתקנים משמשים ליצירת רוב בחדרים.

Barbarian – נחשב כשתי דמויות לצרכי רוב בחדר בעת ספירה וצבירת זהב (מבחינת המגבלה של חמש דמויות בחדר הוא נחשב לדמות אחת); בנוסף, Wraiths לא יכולים לדחוף אותו אל מחוץ לחדר.

Berserker – כאשר לשחקן מסויים יש רוב בחדר שבו גם נמצא Berserker, השחקן שזכה בזהב בחדר חייב להתחלק בו עם השחקן שה-Berserker שייך לו (אם מספר המטבעות בחדר הוא אי-זוגי, השארית מתבזבזת).
בנוסף, Berserker יכול להיכנס לחדר שבו כבר יש 5 דמויות, בתנאי שאין שם דמויות נוספות מהצבע שלו.
הגבלה: Berserker לא יכול להיכנס לחדר שכבר נמצא בו Berserker אחר.

Thief – כאשר הגנב משתמש ביכולת המיוחדת שלו, הוא יכול לעבור במהלך אחד מהנקודה שבה הוא נמצא לכל חדר או גרם מדרגות על פני הלוח.

Assassin – כאשר הרוצח משתמש ביכולת המיוחדת שלו, הוא יכול לרצוח (קרי, להוציא מהמשחק) דמות (גיבור או Grunt) בודדת של שחקן יריב שנמצאת איתו באותו חדר (לא על גרם מדרגות). דמות בודדת היא לא בהכרח הדמות היחידה באותו חדר של הרוצח, אבל היא הדמות היחידה בחדר בצבע מסויים.
הגבלה: רוצח לא יכול לרצוח רוצח אחר.

Knight – גיבורים או מפלצות של שחקנים יריבים לא יכולים להיכנס לחדר שבו נמצא אביר של אחד השחקנים. רק אביר אחר יכול להיכנס לחדר שבו כבר נמצא אביר.
חשוב לשים לב שכשאביר נכנס לחדר שבו כבר נמצאות דמויות יריבות, הן נשארות בחדר.
כמו כן, אם אביר מגיע לחדר או גרם מדרגות שבו נמצאים אורקים (אפילו אורק באותו צבע של האביר), כל האורקים מחוסלים באופן מיידי ויוצאים מהמשחק.

Paladin – כאשר פלאדין נמצא בחדר, גיבורים אחרים בחדר באותו צבע של הפלאדין חסינים ליכולת המיוחדת של Siren banshees של שחקנים יריבים, והרפתקנים בחדר באותו צבע של הפלאדין חסינים ליכולת המיוחדת של Grunts של שחקנים יריבים.
היכולת המיוחדת של הפלאדין היא לגרש Siren banshee של שחקן יריב לבור כלשהו על הלוח.

Dwarf – כאשר גמד נמצא בחדר בשלב צבירת הזהב, הוא מכפיל את כמות הזהב בחדר. כל גמד בחדר מכפיל פעם אחת את ערך החדר הבסיסי (במילים אחרות, מכפילים ב-2 את מספר המטבעות הבסיסי בחדר, ואת זה מכפילים במספר הגמדים בחדר).
הגבלה: הגמד לא מכפיל תוספת מטבעות מתיבת אוצר.

Giant slayer – פעם אחת בתורו, שחקן יכול לקבל מטבע זהב כבונוס כאשר הוא מכניס את ה-Giant slayer לחדר שלא מכיל גיבורים או מפלצות אחרים.
היכולת המיוחדת של ה-Giant slayer מאפשרת לו לחסל טרול שנמצא יחד איתו בחדר.

Cave troll – כאשר טרול מוכנס לחדר, כל שחקן שיש לו גיבורים/מפלצות בחדר רשאי לבחור אחד מהם ולהוציא אותו אל מחוץ לחדר (תנועה זו כפופה למגבלות התנועה הרגילות, כלומר, לא דרך קירות, לא לחדר עם 5 דמויות וכו'). כל הדמויות שנותרו בחדר (כולל תיבות אוצר ודמויות של השחקן ששיחק את הטרול) יוצאות מהמשחק, כך שהטרול נשאר לבדו בחדר. החל מרגע זה ועד לסוף המשחק, אף דמות לא יכולה להיכנס לחדר.
הגבלה: הטרול יכול להופיע רק בחדרים (לא במדרגות ולא בבורות), ולא ניתן להזיזו לאף חדר אחר על הלוח לאחר שהונח.

Rampaging troll – הטרול נכנס למשחק דרך אחד הבורות על המפה, כמו מפלצת רגילה. כאשר טרול נמצא באותו חדר עם גיבורים/מפלצות אחרים, הוא יכול להשתמש ביכולת המיוחדת שלו ולדחוף שתי דמויות לחדר/ים סמוך/ים (התנועה חייבת להיות חוקית). לאחר מכן, כל שאר הדמויות בחדר (מלבד הטרול) יוצאות מהמשחק.
הגבלה: הטרול יכול לנוע רק פעם אחת בתור.

Orc – היכולת המיוחדת של האורק היא להרוג גיבור אחד שנמצא באותו חדר עם האורק. הגיבור יוצא מהמשחק.

Grunt – היכולת המיוחדת של ה-Grunt מאפשרת לו לחסל את כל ההרפתקנים היריבים שנמצאים איתו באותו חדר. אין לו השפעה על גיבורים אחרים.

Wraith – כאשר הרוח נכנסת לחדר, השחקן ששולט בה יכול "לדחוף" (להזיז) את אחד הגיבורים לחדר או גרם מדרגות סמוך.
רוח יכולה להיכנס לחדר שמכיל 5 דמויות, אך מחוייבת לדחוף אחד מהגיבורים החוצה.
רוח שכבר נמצאת בחדר עם גיבורים רשאית לנצל פעולה אחת כדי להשתמש ביכולת המיוחדת שלה, קרי, לדחוף גיבור אחד החוצה.
הגבלה: לא ניתן לדחוף גיבורים לחדרים שמכילים טרול מערות או אביר של שחקן יריב, או לחדרים שכבר יש בהם 5 דמויות.

Siren banshee – הסירנה יכולה לנוע פעמיים באמצעות פעולת תנועה אחת.
היכולת המיוחדת שלה היא "למשוך" גיבור יריב מחדר סמוך אל החדר שבו היא נמצאת. לא ניתן להשתמש ביכולת זו אם הסירנה נמצאת בחדר שכבר מכיל 5 דמויות.

Treasure chest – משותפת לשני המשחקים. כאשר שחקן מכניס תיבת אוצר לחדר, ערכו של החדר עולה ב-4 מטבעות זהב. לא ניתן להזיז את התיבה לחדר אחר לאחר שהונחה, והיא לא נחשבת במניין הדמויות בחדר.
ערך התיבה לא מוכפל על ידי גמד(ים) בחדר. אין משמעות לצבע התיבה, קרי, כל תיבה מגדילה את ערך החדר, ללא קשר לשחקן שהניח אותה בחדר.

חוות דעת אישית​

לטעמי, מדובר במשחק מוצלח מאוד עם כמה יתרונות בולטים:
כפי שכבר ציינתי קודם, באופן יחסי קל להסביר את המשחק - יש מספר מוגבל של פעולות לכל שחקן ולכולם יש את אותם סוגי פעולות. במילים אחרות המשחק מאוד סימטרי, למעט סדר הקלפים בחפיסה של כל שחקן (על כך בהמשך). אין הכרח לזכור את כל היכולות של הדמויות במהלך ההסברים, מכיוון שהכל כתוב בפשטות על עזר מודפס שמגיע עם המשחק. קל להתמצא במשחק ואין הרבה חלקים שיכולים לבלבל.
מנגד, הפשטות של העיצוב לא בהכרח הופכת את המשחק לפשוט – הלוח משתנה מתור תור בהתאם לתנועת הדמויות, תכנונים ששחקן מבצע אחרי התור שלו לא בהכרח יוכלו לצאת לפועל, ובשלב מתקדם של המשחק כאשר כבר יש דמויות רבות על הלוח, צריך לקחת כמה וכמה גורמים בחשבון כדי להגיע לסידור אופטימלי של גיבורים על הלוח, כאשר שעוני החול מתאספים לאיטם בערימה. אפשר למצוא הקבלה לשחמט מבחינת העובדה שלכל שחקן יש את אותם כלים, כל כלי פועל בצורה מסויימת, וכל שחקן שואף להגיע למיקום אופטימלי לקראת ספירת רוב וצבירת זהב. במילים אחרות, יש מורכבות ועניין במשחק.
ובכל זאת, המשחק מתקדם יחסית מהר, והמתח נבנה ככל שהוא מתקדם (וככל שנכנסות דמויות למשחק). כולם מתחילים לפזול לחדרים הטובים (אלה שמכילים הרבה מטבעות) והתחרות נהיית אינטנסיבית, מכיוון שצריך לשלב את הרצון להתפרס בכמה שיותר חדרים, עם הרצון ליצור רוב בחדרים עם ערך גבוה.
יתרון נוסף (מחוץ לעולם המשחק) הוא מחיר המשחק. המחיר הבסיסי הוא סביב 110 ₪, ובשביל משחק שכולל 68 מיניאטורות שנראות לא רע בכלל, זה לא רע בכלל. המשחק גם מגיע בקופסה קטנה יחסית, שקל לנייד (איפה זה ואיפה Descent 1st edition...)
הוספת קלפי גיבורים אלטרנטיביים תורמת רבות ל-replayability של המשחק, מכיוון שצורת המשחק והאסטרטגיה של כל שחקן צפויה להשתנות בצורה משמעותית לעומת המשחק "הקלאסי" (גילוי נאות: עדיין לא הזדמן לי לשחק עם הסט האלטרנטיבי...)
החסרונות של המשחק הם סובייקטיביים ורלוונטיים לסוגים מסויימים של שחקנים.
מדובר במשחק אסטרטגי עם מאפיינים אירופאיים (ניהול עובדים, תפיסת שטחים) – אין כאן באמת dungeon crawling ואין קרבות אפיים, רק ה-theme והעיצוב מכניסים לאווירת המבוך והפנטזיה. זה לא מעט וזה עשוי טוב, אבל לשחקנים ככל הנראה לא תהיה תחושה "הרפתקנית".
הסדר הרנדומלי של הקלפים אצל כל שחקן בתחילת המשחק, העובדה שרוב הקלפים מופיעים בחפיסה רק פעם אחת וצורת השימוש בקלפים (תמיד לבחור אחד משניים) יכולים להשפיע מאוד על מהלך המשחק, מכיוון שהיכולת לבחור את הקלף המתאים לסיטואציה מסויימת היא די מוגבלת, ולעיתים השחקן לא יהיה מעוניין לשחק אף אחד מהקלפים שבידו, אך ייאלץ לבחור אחד בכל זאת (משחק בשיטת into the dark כפי שתואר לעיל מוריד את אלמנט הבחירה והופך את השימוש בקלפים לרנדומלי לחלוטין).
ישנם שחקנים שיאהבו את אלמנט ההפתעה, אולם ייתכנו מקרים של שימוש לא אופטימלי בקלפים שלעיתים יכול להפוך לתחושת בזבוז. שחקנים שאוהבים לתכנן היטב אסטרטגיה מושקעת ולשחק אותה לכל אורך המשחק לא יאהבו את זה. באותו הקשר, גם העובדה שישנם במשחק מהלכים בלתי-הפיכים (טרול מערות, תיבת אוצר) עלולה להפריע לשחקנים שאוהבים לשמור את כל (או רוב) האופציות פתוחות.
למשחק יש אלמנט Take that! חזק, בעיקר בדמותו של טרול המערות במשחק "הקלאסי". הנחתת טרול מערות על ידי שחקן ברגע המתאים (עבורו) יכולה להשפיע קשות על שחקנים אחרים (אם הם נפגעים אנושות מהמהלך, כנראה שלא שיחקו מספיק טוב במובן שלא פיזרו סיכונים, אבל זה עדיין יכול להשפיע מבחינה מורלית). מי שלא אוהב מהלכים כאלה, עלול לאבד את ההנאה מהמשחק ברגע ששחקן אחר ינחית את הטרול שלו על הלוח.

לסיכום​

מדובר במשחק יחסית קליל, נראה טוב (קפיצה משמעותית ברמה העיצוב במהדורה הרביעית) ויכול בקלות למלא שעה בין משחקים כבדים יותר. מומלץ!
Letters from Whitechapel - תפוס אותי אם תוכל
  • 4,852
  • 2
Dear Boss,
I keep on hearing the police have caught me but they wont fix me just yet. I have laughed when they look so clever and talk about being on the right track. […] I am down on whores and I shant quit ripping them till I do get buckled. […] I love my work and want to start again. You will soon hear of me with my funny little games. […] The next job I do I shall clip the ladys ears off and send to the police officers just for jolly wouldn't you. […] My knife's so nice and sharp I want to get to work right away if I get a chance. Good Luck. Yours truly
Jack the Ripper


זהו מכתב (מקוצר) שנשלח אל סוכנות החדשות המרכזית של לונדון בספטמבר 1888, לכאורה על ידי אחד הרוצחים הסדרתיים המפורסמים ביותר בהיסטוריה, שפעל ברובע Whitechapel בלונדון בסוף המאה ה-19. זהו המכתב הראשון שבו הופיע השם ג'ק המרטש.
זהותו של הרוצח לא התגלתה עד היום, מספר הקורבנות המדוייק עדיין נתון לוויכוח, ואפילו יש סברה שלא היה זה אדם אחד שביצע את כל מעשי הרצח שיוחסו לג'ק המרטש באותה תקופה, אולם חמישה מקרי רצח בעלי מאפיינים דומים במיוחד מיוחסים לאדם אחד, שנותר בצללים מאז ועד היום. הנושא נחקר רבות ועד היום מופיעות מפעם לפעם בעיתונות הודעות מרעישות על "חשיפת זהותו של הרוצח השפל", אולם אף הוכחה לא התקבלה עד כה באופן רשמי.
ג'ק המרטש עורר במשך שנים רבות עניין רב וזכה לעיבודים רבים בטלוויזיה, בקולנוע, בספרות ובקומיקס, ולפני כמה שנים אף הונצח במשחק לוח בשם Letters from Whitechapel, על שם מספר מכתבים שמיוחסים לג'ק המרטש ובהם הוא מתאר את תוכניותיו ולועג למשטרה על שאינה מצליחה להתחקות אחר עקבותיו.

מבט על​

המשחק Letters from Whitechapel יצא כבר בשנת 2011 וגרסה מחודשת יצאה ב-2012 (המשחק עצמו לא השתנה, הרכיבים שופרו). לאחרונה הוכרזה ההשקה של ההרחבה הראשונה של המשחק, Dear Boss, על שם המכתב שמצוטט בתחילת הסקירה. סקירה זו תתאר את המשחק הבסיסי בגרסתו המחודשת, ללא השוואות בין הגרסאות וללא התייחסות להרחבה שאיננה זמינה נכון לכתיבת שורות אלה.
Letters from Whitechapel מבוסס על המנגנון והנושא של משחק ישן יותר בשם Scotland Yard, שבו אחד השחקנים נכנס לדמותו של Mr. X, פושע נמלט ברחבי לונדון, ושאר השחקנים משחקים שוטרים שצריכים לתפוס אותו. בעיקרון, זה גם מה שקורה במשחק Letters from Whitechapel – שחקן אחד משחק את ג'ק המרטש, והאחרים משחקים את הבלשים שצריכים ללכוד אותו.
אמנם לא שיחקתי ב-Scotland Yard, אבל אני בספק רב אם הוא מעביר את האווירה והמתח שמעביר Letters from Whitechapel. כבר ממבט ראשון ברכיבי המשחק ניכר שהמעצבים השקיעו זמן רב בלימוד הפרטים וההיסטוריה של ג'ק המרטש, והשקיעו מחשבה רבה בשילובם במשחק - המפה הגדולה והמפורטת של רובע Whitechapel, וסביבה הערות בכתב יד שגורמות לה להיראות כמו מסמך בלשי אותנטי, תמונותיהם של בלשים אמיתיים שהיו מעורבים בחקירה, דמויות העץ של הבלשים, ג'ק והקורבנות, המכתבים שלכאורה נשלחו על ידי ג'ק למשטרה, וחוברת ההוראות שכתובה היטב, מפורטת דיה ומלאה בכתמי דם, קסתות דיו וצילומים בגוון אותנטי.
letters-components.jpg

מטרת המשחק

המשחק מתרחש במשך 4 לילות, כאשר בכל לילה ג'ק יבצע רצח במקום מסויים במפה (בלילה השלישי יבוצע רצח כפול, שיקשה על הבלשים עוד יותר בלכידתו של ג'ק), ולאחר מכן ינוע ברחובות וסמטאות Whitechapel בדרכו לדירת המסתור שלו, בעוד הבלשים מנסים לפענח היכן עבר ולאן פניו מועדות.
בתחילת משחק של Letters from Whitechapel, השחקן שמשחק את ג'ק בוחר אחת מ-195(!) הנקודות הממוספרות על גבי המפה בתור דירת המסתור שלו. למסתור זה יהיה עליו להגיע בכל לילה, כאמור, לאחר ביצוע רצח של קורבן אומלל לבחירתו. אם ג'ק יצליח לבצע את כל הרציחות בכל ארבעת הלילות מבלי להיתפס, הוא המנצח. אם לא יצליח להגיע למסתור באחד הלילות תוך מספר מהלכים מוגדר, או אם ייחסם או ייתפס על ידי הבלשים, הם המנצחים.
letters-zoom.jpg
ארבעה לילות, חמישה קורבנות - האם הוא ייתפס לפני כן?

מהלך המשחק​

כל השחקנים לוקחים את האביזרים הדרושים להם – ג'ק לוקח דף מעקב ומסך שמאפשר לו להסתיר את תוכניותיו מפני הבלשים, סמני זירת הרצח והרמזים, סמני הקורבנות הלבנים וסמני תנועה מיוחדים; הבלשים לוקחים את סמני הבלשים, דמויות הבלשים ודמויות הקורבנות – והלילה הראשון מתחיל!
letters-inspectors.jpg
כל לילה מתחלק למספר שלבים בשני חלקים: החלק הראשון מכונה Hell, והחלק השני מכונה Hunting. החלק הראשון מתחיל עם ההכנות של ג'ק לרצח ומסתיים ברצח עצמו. בחלק השני ג'ק נמלט מזירת הרצח לדירת המסתור והבלשים מחפשים אחריו. להלן תקציר הפעולות שכל צד מבצע, עם שמות השלבים באנגלית כפי שמופיעים במשחק (ומתארים היטב את השתלשלות האירועים):
  • The targets are identified - המהלך הראשון של ג'ק הוא זיהוי המטרות: ג'ק מניח 8 סמנים לבנים על המפה בנקודות המוצא של הקורבנות. ישנם רק חמישה קורבנות אפשריים, ולכן שלושה סמנים הם למעשה הטעיה לבלשים לגבי מיקום אפשרי של הקורבנות האמיתיים.
  • Patrolling the streets - בכל לילה אחד הבלשים נבחר כ-'מפקד החקירה' לאותו לילה והחלק הראשון של הלילה (Hell) בעצם משוחק על ידי מפקד החקירה וג'ק לסירוגין. מפקד החקירה מניח את סמני הבלשים בנקודות מסויימות ברחבי Whitechapel, וגם לו יש סמני הטעיה, 2 מתוך 7 בסך הכל.
  • The victims are chosen - ג'ק חושף את המיקומים האמיתיים של הקורבנות ומחליף את הסמנים האמיתיים בדמויות הקורבנות. כעת עליו להחליט האם הוא מבצע את הרצח בשלב זה או ממתין.
  • אם הוא מבצע את הרצח מיד (Blood on the streets), הוא מחליף את הקורבן שבחר בסמן אדום שמסמן את זירת הרצח, ושלב המרדף מתחיל.
    אם הוא ממתין, הוא קונה לעצמו זמן נוסף להימלט ומקבל הזדמנות לחשוף את אחד מסמני השוטרים כדי להבין היכן הם באמת נמצאים, אולם מפקד החקירה יכול להפריע לתכנון המקורי על ידי הזזת הקורבנות לנקודות סמוכות (Suspense grows & Ready to kill).
    לאחר מכן ג'ק שוב מחליט האם לרצוח או להמתין עוד. ניתן להמתין לכל היותר 5 פעמים, ואז ג'ק מוכרח לבצע את הרצח (Blood on the streets).
  • A corpse on the sidewalk - ג'ק מסמן במקום המתאים בדף המעקב את המספר של זירת הרצח.
  • Alarm whistles - בשלב זה השוטרים נכנסים ללוח במיקומיהם האמיתיים והמרדף מתחיל!
letters-board.jpg
כעת מתחיל החלק הדינמי של Letters from Whitechapel:
  • Escape in the night - בתחילת כל מהלך של המרדף (מינימום 15 מהלכים, מקסימום 20 אם ג'ק המתין ככל שיכל עד לביצוע הרצח), ג'ק בוחר מקום סמוך למקום הימצאו הנוכחי (בסיבוב הראשון מדובר בנקודה סמוכה לזירת הרצח שמסומנת בסמן אדום), רושם אותו במשבצת המתאימה בדף המעקב ומודיע לבלשים שביצע תנועה.
  • Hunting the monster - כל אחד ממהבלשים מחליט האם הוא נשאר במקום או מבצע תנועה של צעד אחד או שניים.
  • Clues and suspicion - לאחר שכל הבלשים זזו, כל אחד מהם מחליט אם הוא מחפש רמזים או מבצע מעצר.
  • חיפוש רמזים - הבלש שואל על אחד המקומות הסמוכים למיקומו הנוכחי, וג'ק בודק האם הוא עבר שם בשלב כלשהו בלילה הנוכחי (כלומר, בודק האם המספר רשום בלוח המעקב בשורה של הלילה הנוכחי). אם כן, ג'ק מציין זאת ומניח באותו מיקום סמן רמז צהוב, ותורו של הבלש מסתיים. אם ג'ק לא עבר שם, הבלש יכול לשאול על מקום נוסף, וכך הלאה עד שמתגלה רמז או עד שאין יותר מקומות אפשריים לבירור.
  • ביצוע מעצר - אם הבלש סבור שג'ק נמצא באחת הנקודות הסמוכות אליו, הוא יכול להכריז שהוא מבצע מעצר בנקודה זו. אם ג'ק אכן נמצא שם, המשחק נגמר בניצחונם של הבלשים. אם ג'ק לא שם, תורו של הבלש מסתיים.
letters-streets.jpg
השוטרים מוצאים רמזים, אבל האם הם מחפשים במקום הנכון? הערה חשובה: בניגוד למופיע בתמונה, ג'ק לא מופיע על הלוח כדמות, הבלשים כן.

סוף המשחק​

המרדף מתנהל בשלושת השלבים הנ"ל, אשר חוזרים על עצמם עד שקורה דבר אחד מבין הבאים:
  • ג'ק מגיע למקום המסתור - הלילה ג'ק נמלט מידי הבלשים. הלילה הבא מתחיל משלב תכנון הרצח (The targets are identified). אם זה היה הלילה האחרון, ג'ק מנצח במשחק.
  • ג'ק לא מצליח להגיע למקום המסתור לאחר ניצול כל המהלכים שהיו לו - הבלשים מנצחים במשחק.
  • ג'ק נעצר על ידי אחד הבלשים - הבלשים מנצחים במשחק.
letters-jack-caught.jpg
הבלשים סוגרים על ג'ק

חוות דעת אישית​

כפי שכבר ציינתי, מדובר במשחק מאוד מושקע מבחינה תמטית - הגרפיקה של הלוח והרכיבים וההיצמדות לנרטיב המקובל של סיפורו של ג'ק המרטש פשוט מכניסים את השחקנים לראש הנכון עבור המשחק.
גם הסגנון הבלשי של Letters from Whitechapel, שאיננו תלוי בקוביות וקלפים אלא מתבסס על תנועה בלתי-נראית ואיסוף רמזים, נותן למשחק אופי שונה (לא סתם עוד יורו, לא סתם עוד אמריטראש). מדובר במשחק בסגנון שונה, שמתאים לאנשים סבלניים וסקרנים. אין פה מלחמות ואין פה נצחונות קטנים - לכל צד יש תנאי ניצחון משלו, וצורת המשחק של כל צד שונה לחלוטין מצורת המשחק של הצד השני.
נקודה חשובה לגבי מספר השחקנים: על פי המעצבים, המשחק מיועד ל-2-6 שחקנים, כאמור לעיל. חשוב לציין שמספר הבלשים במשחק הוא תמיד מקסימלי (חמישה), גם אם משחקים פחות שחקנים - במצב כזה שחקן אחד ישלוט ביותר מבלש אחד (כמובן שבכל משחק צריך גם ג'ק אחד...). בביקורות שקראתי עוד לפני ששיחקתי במשחק לא מעט אנשים ציינו שהמשחק מצויין בשני שחקנים ובארבעה ומעלה עלול להיות ארוך ומייגע מדי. לא ניסיתי את המשחק עם יותר משני שחקנים, אולם אני מאמץ את ההמלצה בחום ומאמין שזה המספר הנכון לשחק את המשחק מכמה סיבות:
כאשר מספר שחקנים משחקים את הבלשים, ג'ק חשוף להתייעצויות ולתכנונים שלהם (כך המשחק בנוי), וזה כמובן מצב לא ריאלי עבור ג'ק. כאשר שחקן אחד מבצע את כל הפעולות, כל המחשבות והתכנונים נשארים אצלו בראש, מה שהופך את המשחק ליותר מעניין לשני הצדדים - ראש בראש קלאסי.
התפקיד שמשחק כל בלש איננו שווה-ערך לתפקיד שמשחק ג'ק. מצב זה הינו א-סימטרי מבחינת עומק, ויכול להיות מאוד משעמם עבור הבלשים "הרגילים". כפי שציינתי קודם, בכל לילה אחד הבלשים נבחר כ-'מפקד החקירה' לאותו לילה והחלק הראשון של הלילה (Hell) בעצם משוחק על ידי מפקד החקירה וג'ק לסירוגין. בשלב זה לבלשים "הרגילים" אין מה לעשות בכלל. בשלב המרדף, כל בלש פועל באופן עצמאי לכאורה ובוחר איך לזוז והאם לבצע חיפוש רמזים או מעצר. מכיוון שבכל מקרה הבלשים פועלים ביחד, אין פה הרבה מקום לקבלת החלטות עצמאית, והחלק של כל שחקן שמשחק בלש הוא קצר, טכני ולא מעניין. הבעיה הזאת נפתרת כאשר שחקן אחד משחק את כל הבלשים.
ככל שיש יותר שחקנים, ההתייעצויות (ולאחריהן הוויכוחים) יכולות להאריך את המשחק במידה משמעותית. בשילוב עם השעמום מהסעיף הקודם עקב מיעוט פעילות, הדבר יכול לגרום לתסכול ושנאה למשחק המרהיב הזה.
בפעם הראשונה שמשחקים ב Letters from Whitechapel התחושה היא שהמשחק של הבלשים יותר קשה (בכל זאת, ג'ק יודע בדיוק איפה הוא, והבלשים לפעמים נראים אבודים על המפה הגדולה). אני לא חושב שהמשחק של הבלשים יותר קשה באופן מוחלט, אלא שרמות הקושי של ג'ק ושל השוטרים עומדות ביחס הפוך זו לזו לאורך המשחק: בתחילת המשחק, לג'ק קל מאוד ולשוטרים אין מושג איפה הוא יכול להיות. בלילה האחרון (וזה כבר תלוי גם במשחק של ג'ק וגם במשחק של השוטרים בלילות הקודמים), לרוב לשוטרים כבר יהיה מושג די טוב של האיזור שבו נמצא המסתור של ג'ק, וג'ק יצטרך להיות יותר מתוחכם בתנועתו כדי להצליח לחמוק מפניהם.
* ישנן כמה נקודות שלא התייחסתי אליהן במשחק כגון אופן התנועה של ג'ק ושל השוטרים על המפה, אפשרויות תנועה מיוחדות של ג'ק, הייחוד של הלילה השלישי במשחק (רצח כפול), ומספר חוקים אופציונליים (שימוש במכתבים של ג'ק כדי לבלבל את השוטרים והיכולת שלו לשתול רמזים מזוייפים במקומות מסויימים, וחוקים אופציונליים של השוטרים שיכולים לתת להם אפשרויות נוספות במרדף אחר הרוצח) - אלו דברים קטנים שיכולים להפוך את המשחק לעוד יותר מעניין, אולם לא רציתי להעמיס עוד פרטים על הסקירה. נסו ותהנו.

לסיכום​

Letters from Whitechapel הוא משחק מותח, מאתגר ושונה מהרבה משחקים אחרים בשוק. מומלץ למי שאוהב חידות ולמי שאוהב לשחק בשני שחקנים ראש בראש. עכשיו כבר מחכים להרחבה...
Discworld: Ankh Morpork, משחק של עולם הדיסק
  • 8,808
  • 4
"There's a saying that all roads lead to Ankh-Morpork. And it's wrong. All roads lead away from Ankh-Morpork, but sometimes people just walk along them the wrong way."
סדרת ספרי Discworld של הסופר הבריטי טרי פראצ'ט היא פנטזיה הומוריסטית במיטבה, התוצאה של כשרון כתיבה מופלא, חדות הבחנה והומור בריטי שנמצא בקצה השני של הסקאלה מ-Mr. Bean. פשוט מומלץ, לא משנה איזה ספר מתגלגל לידיים (ויש לא מעט).
כמו הרבה יצירות מופת, גם עולם הדיסק זכה לעיבודים שונים במדיה: סרטים, מיני-סדרות, משחקי מחשב, משחק תפקידים וגם... משחקי לוח. המשחק Ankh-Morpork עוצב ותוכנן על ידי מרטין וואלאס ולטעמי המשחק הזה הוא יצירת מופת לא פחות מהחומר המקורי של פראצ'ט. מדובר במשחק קל, זורם, מאתגר, ומלא תוכן ותמה – מומלץ בחום לכל מי שמחפש אתגר ויכול לשים את ידו עליו.

תיאור המשחק​

כאמור, המשחק מתרחש בעיר Ankh-Morpork, וכל שחקן משחק דמות של אחד מבעלי ההשפעה בעיר. עלילת המשחק היא שלורד וטינרי, פטרון העיר, נעלם, וכעת בעלי עניין שונים מנסים לתפוס את כסאו ומעמדו כשליט. לכל דמות יש תנאי ניצחון משלה (למעט שלושת הלורדים עם משימה זהה) שיאפשרו לה לשלוט בעיר, כאשר זהות השחקנים היא סודית – אלמנט שמאפשר מידה מסויימת של הטעיה וחישוב מהלכים כדי להשיג את המטרה מבלי להתגלות עד שלב מאוחר ככל שאפשר.
ankh-morpork-board.jpg
המשחק הוא משחק השמת עובדים ושליטה באיזורים. העיר Ankh-Morpork מחולקת ל-12 איזורים שונים, ולכל שחקן ישנם שליחים (Minions) שהוא יכול לשלוח אל איזורים שונים בעיר כדי לבסס את שליטתו בהם ומבנים שאפשר לבנות עבור בונוס ייחודי לכל איזור. חשוב לזכור שבכל פעם ששליח נכנס לאיזור שבו כבר נמצא לפחות שליח אחד (אפילו של אותו שחקן) יהיו צרות, שבאות לידי ביטוי בסמני צרות (Trouble markers) שחורים על הלוח. נוסיף לעניין טרולים ושדים שיכולים להופיע על הלוח למשחק באופן מפתיע ונקבל מאבק כוחות שהולך ומסתבך ככל שהמשחק מתקדם.
קישור לחוקי המשחק
ankh-morpork-components.jpg
ankh-morpork-components.jpg
(שימו לב, אלו רכיבים מעט משופרים, שייכים לגרסת האספנים)
כל זה על פני השטח (הלוח), אבל המנוע האמיתי של המשחק הוא הקלפים. השימוש בקלפים הוא פשוט מאוד: לכל שחקן יש 5 קלפים ביד, כאשר כל אחד בתורו בוחר קלף אחד, מבצע את הפעולות שעליו (כאשר הוא רשאי לבצע רק חלק מהן לפי בחירתו), ובסוף התור משלים ל-5 קלפים. הקלפים מאפשרים לשלוח שליח, לרצוח שליח, לבנות בניין, להרוויח כסף, לשחק קלף נוסף ועוד. הבונוס האמיתי הוא הציורים הנפלאים של שלל הדמויות של טרי פראצ'ט שמעטרים כל קלף (לפעמים יש קשר לפעולות שהקלף מציע, ולפעמים לא...). הקלפים משתייכים לאחד משני צבעים: ירוק וחום, ובתחילת המשחק הם מסודרים כך שקודם כל משחקים עם הקלפים הירוקים, ולאחר מכן נכנסים הקלפים החומים שמעלים הילוך במשחק מבחינת הפעולות שהם מאפשרים לשחקן לבצע.
ankh-morpork-cards.jpg
אלמנט נוסף שחלק מהשחקנים יאהבו וחלק לא הוא אירועים רנדומליים. ישנם 12 קלפים של אירועים רנדומליים שמופעלים על ידי פעולה שמופיעה בקלפים מסויימים (זוהי הפעולה היחידה שהשחקן חייב לשחק כשהוא משתמש בקלף). האירועים הללו בדרך כלל מיועדים קצת "להפוך את המשחק", מכיוון שהם יכולים לגרום לשחקנים מסויימים לאבד בתים/שליחים שהציבו באיזורים שונים בעמל רב, וכשמם כן הם: רנדומליים. האלמנט הזה מכניס קצת מתח למשחק, ולפעמים גם תישמענה קריאות "שיט!", אבל גם זה מוסיף עניין ואתגר למשחק.
ankh-morpork-events.jpg
המשחק מסתיים כאשר אחד השחקנים עומד בתנאי הניצחון של הדמות שלו בתחילת תורו, מה שמאלץ אותו להגיע לסטטוס הזה ולהחזיק מעמד במשך סיבוב שלם. זה אומר שבמשחק הזה לא יהיה מהלך מבריק מנצח, אלא נדרש תכנון מוצלח כדי להשיג את הדרישה ולחזק אותה כך שליריבים יהיה יותר קשה לסכל את התוכנית (שבשלב זה כבר בדרך כלל נראית לעין).
המשימות בקצרה (לפי משחק ל-4 שחקנים, המספרים משתנים בהתאם למספר השחקנים):
  • Lord Vetinari – שואף לנוכחות של שליחיו בלפחות 9 איזורים בעיר.
  • Lord Selachii, Lord Rust, Lord de Worde – שואפים לשלוט בלפחות 4 איזורים בעיר [המשמעות של שליטה היא שלשחקן יש יותר יחידות (שליחים + בניינים) מכל שחקן אחר באותו איזור]
  • Dragon King of Arms – שואף לכך שיהיו 8 Trouble markers על המפה.
  • Chrysoprase – שואף להחזיק בכסף מזומן ובנכסים (ערך הבניינים) בשווי של 50$ דולר או יותר
  • Commander Vimes – מנצח אם כל הקלפים בחפיסה נלקחים.
ankh-morpork-missions.jpg

יתרונות וחסרונות​

היתרונות של המשחק לטעמי הם קודם כל הקלפים, שמעבר לאיכות ולהשקעה שבעיצובם, מהווים בסיס פשוט אבל מגוון לכל הפעולות שמבצעים במשחק. משך התור של כל שחקן הוא בדרך כלל די קצר, אבל כמעט תמיד אין תור מבוזבז, ולפעמים אפשר לראות מהלכים מבריקים, בעיקר כשמשרשרים כמה קלפים בצורה יעילה (יש קלפים עם פעולה שמאפשרת לשחק קלף נוסף).
שנית, העובדה שלכל אחד יש משימה סודית מכניסה את השחקנים למתח איפשהו אחרי ארבעה-חמישה סיבובים, וברגע שמישהו עושה פעולה שרק נראית כמו פעולה שמתאימה לדמות מסויימת, ההאשמות מתחילות לעוף לכל עבר. התחרותיות מתגברת, אבל בדרך כלל אין מתקפות כוללות על השחקן שנראה מוביל (יש הרבה דברים לעשות במשחק, ורק קלף אחד לשחק...).
יתרון שלישי הוא שלמרות שבכל משחק משתמשים באותם קלפים ואותן דמויות, כל משחק נראה אחרת, מכיוון שהקלפים מתחלקים בצורה שונה, ולא כל הדמויות משתתפות בכל משחק (7 דמויות למשחק של עד 4 שחקנים). גם העובדה שלמשחק יש שני שלבים (קלפים ירוקים וחומים, ראו לעיל) שומרת על עניין אחרי כמה סיבובים של קלפים בינוניים, ויכולה לעודד שחקנים שמרגישים שלא עשו הרבה בסיבובים הראשונים. בנוסף, המשחק מגיע עם עזרים נוחים לעיון במהלך המשחק וחוברת ההוראות קצרה וברורה.
קשה לחשוב על חסרונות של המשחק.
הוא קליל וזורם, ועם זאת מצריך מחשבה ותכנון שמתגמלים את המנצח. מי שמכיר את העולם של Discworld יחווה את המשחק במלוא עוצמתו, מי שלא מכיר בהחלט יוכל להנות ממנו, אבל בהכרח קצת פחות.
אלמנט שיכול להוות חסרון אמיתי לסוג מסויים של שחקנים הוא האקראיות. ככלל, המשחק הוא משחק אסטרטגי שהתכנון בבסיסו, אבל אירועים רנדומליים שמצריכים גלגול קוביה ללא יכולת לצפות את התוצאות, עלולים להרתיע שחקנים אסטרטגיים ומחושבים. לטעמי, הרנדומליות איננה שולטת במשחק ומהווה משב רוח מרענן שמאלץ את השחקנים להתמודד עם מציאות משתנה. יש בזה משהו נחמד. כמו כן, ישנן טענות על כך שהדמויות לא מאוזנות ושקל לנצח עם Commander Vimes (שרק מחכה שהקלפים בחפיסה ייגמרו). אני לא מסכים עם הטענה, ובמשחקים של הקבוצה שלי הוא לא ניצח יותר מדמויות אחרות.
דבר שכן יכול להיחשב לחיסרון הוא העובדה שבמקרים של חוסר תשומת לב, כל אחד מהשחקנים עלול להביא את הלוח למצב של ניצחון עבור אחת הדמויות (מכיוון שהניצחון נקבע בתחילת התור). למשל, אם אחד השחקנים לא שם לב למספר ה-Trouble markers על הלוח ומוסיף סמנים, הוא עלול להגיש את הניצחון ל-Dragon King of Arms אם הוא נמצא במשחק. דברים כאלו קרו והם יכולים להיות מבאסים, אבל כשזה קורה מוקדם בהחלט יש סיכוי שהשחקנים ירצו לשחק משחק נוסף, מה שהופך את זה ליתרון...
שלוש מילים לסיכום: מומלץ, מומלץ, מומלץ!
Village, סיפור משפחתי
  • 6,821
  • 9
Village הוא משחק אירופאי טהור שמשלב תמה, גרפיקה נהדרת ומנגנון מתוחכם דמוי-השמת עובדים עם כמה אלמנטים מקוריים ביותר. מכיוון שהוא זכה בפרס Kennerspiel des Jahres לשנת 2012 ויש לו ממוצע של 7.43 עם יותר מ-12,000 קולות ב-Boardgamegeek, ובגלל שזה אחד המשחקים האהובים עליי, ראיתי לנכון לספר עליו לעוד אנשים.
אחד הרעיונות המקוריים במשחק (ויש עוד) הוא שכל שחקן לא משחק דמות או ישות אחת, אלא שושלת של ארבעה דורות – משפחה מסויימת שחיה בחווה הסמוכה לכפר כשהמטרה של כל משפחה היא לרומם את שם המשפחה כך שייזכר לטובה בדברי ימי הכפר, ועל כך בהמשך. תמצית המשחק היא ניהול מיטבי של פעילות בני המשפחה בכפר וניהול של כמה סוגי משאבים שצוברת המשפחה במהלך המשחק כדי להפוך למשפחה החזקה ביותר (בפועל, בעלת מספר הנקודות הגבוה ביותר בסוף המשחק).
המשחק מיועד ל-2-4 שחקנים, וכל שחקן מתחיל את המשחק עם ארבעה מבני הדור הראשון ("דור המייסדים") בחווה המשפחתית. הם יישלחו לכפר ויתחילו לבנות את עתיד המשפחה מבחינה כלכלית, חברתית, דתית ופוליטית, במטרה לקדם את המשפחה (קרי: לצבור נקודות) כמה שיותר לפני שיומם יגיע.
village-components.jpg

איך המשחק עובד​

עיקר הפעילות מתרחש כאמור בכפר עצמו, שמחולק למספר אזורים שונים וכל אחד מהם מאפשר לשחקן להשיג משאבים או לנצל אותם בצורה שתקדם אותו במשחק.
village-board.jpg
על האזורים בקצרה:
  • החווה המשפחתית – כאן מתבצע החריש ונקצרת החיטה. התוצאה: שקי חיטה.
  • חתונה – מאפשרת להביא לעולם (למשחק) ילדים בני הדור הבא או להחזיר לחווה אחד מבני המשפחה שכבר נמצאים בכפר. התוצאה: עובד נוסף בחווה המשפחתית.
  • אזור בתי המלאכה – ישנם חמישה בתי מלאכה שונים שמאפשרים לשחקן לייצר את כל הסחורות במשחק באמצעות זמן או באמצעות כישורים (קוביות), שבהן הוא יכול להשתמש לטובתו או למכור בשוק. התוצאה: עגלה, סוס/שור, מגילה או מחרשה, וכסף (בטחנת הקמח ניתן להפוך חיטה לקמח ולקבל תמורתו כסף).
  • שוק – מאפשר למכור ללקוחות שהזדמנו לכפר סחורות מסויימות לפי הביקוש באותו רגע. התוצאה: נקודות סודיות לסוף המשחק.
  • מסעות ברחבי הארץ – אזור זה מאפשר לצאת למסעות בארץ עם עגלה וכישורי חיים בסיסיים, להגיע לערים וכפרים אחרים ולצבור מוניטין כמי שראה את העולם הגדול. התוצאה: משאבים ונקודות לסוף המשחק.
  • בית המועצה – ישנן ארבע דרגות של פעילות פוליטית בכפר, וכל אחת מביאה עמה בונוס אחר לשחקן. התוצאה: בונוס משתנה לפי מיקום בן המשפחה בהירארכיה.
  • הכנסייה – כאן אפשר לצרף את בן המשפחה הנבחר לשורות הכנסייה ולקדם אותו בהירארכיה הדתית של הכפר. התוצאה: נקודות בסוף המשחק.
המשאבים הזמינים במשחק מתחלקים לארבעה סוגים: קוביות צבעוניות שמייצגות כישורים או תכונות שבני המשפחה מפתחים/רוכשים ויעזרו להם להתקדם בחיים, חפצים/סחורות פיזיים רלוונטיים לחיי הכפר שמאפשרים למשפחה לבצע פעולות מסויימות ביתר קלות, כסף וזמן. אחד הדברים היפים במשחק הוא העובדה שכל משאב משולב בכמה מקומות במשחק ואפשר להשתמש בו לכמה דברים, כך שכמעט תמיד יש יותר מאפשרות אחת לנצל את המשאב והשחקן צריך לבחור מה יביא לו יותר תועלת בהתאם למצבו במשחק.
village-items.jpg
רעיון מקורי נוסף במשחק הוא הזמן כמשאב.
רעיון זה מחזק את הצד הריאליסטי של המשחק וגם מוסיף לו מימד של לחץ, מכיוון שככל שהזמן חולף, הדור הישן מפנה את מקומו לדור חדש וצעיר בכפר. בפועל הזמן נמדד ביחידות זמן בחווה של כל שחקן ובהתאם לפעולות צורכות-זמן שהוא מבצע, ובכל פעם שעוברות אצל השחקן עשר יחידות זמן, אחד מבני המשפחה המבוגרים ימות (בפועל, השחקן מאבד את אחד מבני המשפחה וכמות העובדים שלו פוחתת).
כן, במהלך המשחק ימותו לשחקן כמה וכמה מבני המשפחה, אך לא מדובר בדבר רע בהכרח: הכפר מנהל ספר היסטוריה שמציין את תושבי הכפר הבולטים, והמתים בכל תחום נרשמים בספר לציון כישוריהם וגדולתם בתחומם (חקלאות, דת, מסעות, מלאכה, פוליטיקה). ככל שיש יותר בני משפחה אחת בספר כך השחקן יקבל יותר נקודות בסוף המשחק, אך יש לזכור שהמקום בספר מוגבל. לאחר שמתמלא המקום באחד התחומים, האדם הבא שימות בתחום זה ייאלץ להיקבר בקברים הלא מסומנים מאחורי הכנסייה, ובזה אין כלל תהילה (וגם לא נקודות בסוף המשחק). המשחק נגמר כאשר הספר או בית הקברות מתמלאים לחלוטין.
village-famous.jpg
קישור לחוקי המשחק להורדה

יתרונות וחסרונות​

אחד היתרונות הבולטים של המשחק הוא העובדה שהוא דורש הרבה מחשבה וקבלת החלטות, אך התורות אינם ארוכים מכיוון שבדרך כלל בשלב יחסית מוקדם של המשחק השחקן כבר מוצא לעצמו כיוון שנראה לו מתאים להשגת נקודות, והתהליך עצמו הוא מאתגר. עוד יתרון הוא התמה שנשפכת מכל חלק בקופסא (חלקים יפים ובאיכות ייצור גבוהה). בנוסף, ברוב המשחקים הסיבובים האחרונים הולכים ונהיים מותחים עד לשיא של ספירת הנקודות (רוב האלמנטים שנותנים נקודות נמצאים על הלוח וכולם רואים מה המצב של היריבים כל הזמן, אך יש גם אלמנט אחד נסתר ששומר על מתח עד סוף המשחק).
אין הרבה חסרונות לטעמי. העיקרי הוא שהמשחק (לפחות בפעמים הראשונות) הוא ארוך. 3-4 שעות, מה שעלול להרתיע לא מעט אנשים. למרות שיש הרבה החלטות שצריך לקבל, יש מספיק זמן לתכנן בתורות של אחרים ואין הרבה מקרים של Analysis-Paralysis באופן יחסי למורכבות המשחק. לדעתי המשחק שווה את הזמן, אבל תחליטו בעצמכם.
חסרון נוסף (חצי חסרון אולי) הוא שיש המון דברים לעשות במשחק, וכמעט בטוח שכדי להתקדם במשחק, לא כל שחקן יוכל לבצע את כל הפעולות. במילים אחרות, צריך לבחור איזשהו נתיב ולהתקדם בו, וזה יבוא על חשבון דברים אחרים. החסרון שבדבר הוא שזה קצת מבאס לדעת שיש חלק שלם בלוח שנאלצת להזניח (ולפעמים גם נראה כיף לשחק אותו, כשרואים את האחרים). מצד שני, לדעתי זה לא באמת חסרון, כי זה ברוב המקרים זה יגרום לשחקן לרצות לשחק שוב כדי לחוות חלקים נוספים במשחק ולנסות אסטרטגיות נוספות.

לסיכום​

Village הוא משחק עם כמה רמות של מורכבות והרבה החלטות שצריך לקבל, ועם ערך גבוה של משחקיות חוזרת (replayability) וזה בלי להזכיר את שתי ההרחבות (Village Inn ו-Village Port) שיצאו למשחק וזכו לתשבחות רבות. יש עוד הרבה מה להגיד ולספר על צורת המשחק ואיך כל המכונה הזאת עובדת, אבל עדיף שהביקורת לא תהיה ארוכה מדי. רק נאמר שזה מסוג המשחקים שאחרי שמשחקים אותם פעם-פעמיים, עולה המחשבה: "מי לעזאזל הגאון שהמציא את הדבר הסופר-מורכב ועם זאת סופר-מהנה הזה? איך בכלל מתחילים כזה דבר?". אז טוב שמישהו כבר עשה את זה, ועשה את זה היטב. המשחק מומלץ בחום למי שאוהב להשקיע מחשבה במשחק, מי שאוהב משחקים יפים מבחינה ויזואלית ומי שאוהב משחקים תחרותיים ללא קונפליקט ישיר. משחק אירופאי טהור כבר אמרנו...?
Village – as life plays out.
village-graveyard.jpg

התחילו לשחק עכשיו עם פאת'פיינדר פראי

הורדות מומלצות

מי מחובר

חזרה
Top