סקירות

http://new.fantasyflightgames.com/edge_minisite.asp?eidm=68"עברנו כברת דרך מאז הימים האפלים. הקמנו עיר על הירח. בנינו מעלית ענק אליה שנמתחת דרך החלל. יישבנו את המאדים ומצאנו עליו מים. אך בעודי מביט מטה, על גופת הקורבן, איני יכול אלא להרגיש כאילו עודנו צדים מכשפות . שני תאגידים יריבים מתחרים בפיתוח ביוטכנולוגיה, אנדרואידים, אשר משאירים אנשים ללא עבודה. ההמון הזועם חסר גבולות. והנה אני חוקר רצח נוסף, מגלה תבנית חשודה החוזרת על עצמה. דברים מתחילים להסריח. אין ספק."
אנדרואיד הוא משחק לוח סיפורי המתרחש בעתיד בו הטכנולוגיה מתקדמת והתאגידים שולטים. תאגיד ג'ינטקי, המפתח טכנולוגיות של שכפול גנטי, נמצא בעיר ניו אנג'לס שבכדור הארץ, ותאגיד ביו-האס, המפתח אנדרואידים, אנשים שהם חצי מכונה, ממוקם בעיר היינליין שעל הירח.
אתם משחקים חוקרים, אשר מנסים לפענח רצח, לחשוף את הקונספירציה שמאחוריו, וכל זאת בעודכם מתמודדים כל אחד עם הצרות האישיות שלו.

איך המשחק מתנהל?​

כל שחקן מקבל חוקר. כל חוקר מגיע עם קלף דמות המתאר את סיפורו, קלף נוסף המתאר אסטרטגיות מומלצות לחוקר עצמו ולהתמודדות מול החוקרים האחרים, חפיסת קלפי עלילה, סרגל תנועה קשתי המייצג את הרכב שלו, וקלפי אור וחושך עבור דמותו. בנוסף, לכל דמות יש קלפים הייחודיים רק לה ונותנים לה יכולות מיוחדות.
בנוסף בוחרים קלף תרחיש, המתאר את הרצח ואת החשודים, כמו גם חוקים מיוחדים, ייחודיים לתרחיש זה. עבור כל חשוד יש קלף "אשם" וקלף "זכאי". נכון, זה נשמע כמו הרמז. אבל כאן, מערבבים את הקלפים של החשודים המשתתפים במשחק ומחלקים לכל אחד קלף "אשם" אחד וקלף "זכאי" אחד. בניגוד ל"הרמז", כאן הרוצח לא מוגדר מראש, אלא המטרה שלכם היא למצוא את העדויות שיוכיחו שהאשם שלכם הוא האשם האמיתי.
המשחק מחולק לשבועיים, כל שבוע מחולק לשישה ימים, כאשר בסוף כל יום (פרט לראשון) קורה משהו. בכל יום מקבל כל שחקן בתורו מספר נקודות פעולה לשימוש ביום הזה (לרוב שש). את נקודות הפעולה ניתן להשקיע במספר דרכים:
תנועה
הלוח מחולק לכדור הארץ, הירח, והמעלית שביניהם. כל עיר מכילה איזורים רבים ביניהם אפשר לנוע. על מנת לעבור מאיזור אחד למשנהו, יש לוודא ששני האיזורים, זה שאתה נמצא בו וזה אליו אתה רוצה להגיע, נמצאים בטווח התנועה שמאפשר כלי הרכב שלך. אם האיזור רחוק מדי, אתה יכול להגיע אליו דרך איזורים מקשרים בדרך. רק זכור שכל תנועה כזאת עולה פעולה אחת!
ניתן לעבור בין הערים דרך החללית, אך זה דורש מעבר בין מספר איזורים, אחד אחד, כך שהמעבר במעלית עשוי לבזבז לכם יום שלם.

חקירה
בחלק מהאיזורים עשוי להמצא סמן עדות. ישנם שלושה סוגי עדויות: עדות פיסית (סמן טביעת אצבע), עדות מצולמת (סמן מצלמה) ועדות אנושית (סמן המכיל ציור של אחד החשודים). ההבדל, אגב, הוא שלכל חשוד ישנן עדויות מסוג מסויים שהן חזקות פחות ועדויות מסוג אחר שהן חזקות יותר, לא אכנס למכניקה המדוייקת של זה. כאשר אתה חוקר סמן עדות, אתה יכול לבחור בין חקר המקרה, וחקר הקונספירציה. אם בחרת לחקור את המקרה, אתה לוקח סמן באקראי, בודק את ערכו (אני חושב שהערכים נעים בין מינוס לפלוס ארבע) ומניח במקום המתאים אצל אחד החשודים לבחירתך, כאשר מספר חיובי תעדיף לתת לחשוד העיקרי שלך, ומספר שלילי תרצה לתת לחשוד אותו אתה רוצה זכאי. בסוף המשחק, החשוד בעל הסכום הגבוה ביותר הוא האשם, והשאר זכאים. מציאת האשם שווה 15 נק', ואם האיש הזכאי שלך אכן זכאי, אתה מקבל חמש נק'. אבל יש עוד הרבה דרכים להשיג נק'.
האפשרות השניה היא, כאמור, חקירת הקונספירציה. אתאר חלק זה בהמשך.
שליפה והשלכת קלפים
לכל שחקן יש, כאמור, חפיסת קלפי אור וחושך. כל שחקן שומר לידו את קלפי האור שלו, ואת קלפי החושך שם במרכז הלוח. רק שחקנים אחרים יכולים לשלוף מחפיסה זו. בתור פעולה אחת, יכול שחקן לשלוף קלף מחפיסת האור שלו, או מחפיסת החושך של שחקן אחר. כל שחקן יכול להחזיק עד שישה קלפים כאלה ביד בסך הכל. ניתן במחיר פעולה להשליך אחד מהקלפים שאינכם מעוניינים לשחק.
שימוש בקלף אור
כדי לשחק קלף אור, יש להשקיע פעולה אחת. בנוסף, לכל שחקן יש "סרגל צללית" המציין כמה הוא נוטה לכיוון האור או החושך, כאשר יש חמש רמות ומתחילים באמצע. כל קלף אור מציין ערך מספרי המציין עד כמה קלף זה מסיט את דמותך לכיוון החושך. עליך לנוע מספר צעדים זה בכיוון המתאים, אך ניתן להשליך מהיד קלפים נוספים על מנת להקטין או להגדיל את המספר באחד לכל קלף (אבל לא פחות מאפס). קלפי האור נותנים יתרונות שונים לדמותכם.
התקדמות בחקירה
שחקן אשר נמצא בזירת הרצח יכול להשקיע פעולה כדי לסמן עצמו ליד הזירה, תוך ביטול סימון של שחקן אחר, אם יש כזה במקום. בסוף היום, השחקן האחרון שסימן עצמו בזירה הופך להיות השחקן הראשון.
הפעלת מיקום
חלק מהמקומות מציעים פעולות מיוחדות אשר יכולות לעזור לדמותכם באופן מסויים. פעולות אלה דורשות עלות מסויימת, לרוב לפחות השקעה של פעולה יומית אחת.
לאחר שכל שחקן ביצע את פעולותיו, עוברים ליום הבא. בין הימים יכול לקרות אירוע כללי או אירוע אישי. אירוע כללי מתאר הופעה של דמות על הלוח, אשר נותנת יתרון מסויים לשחקן הראשון שמגיע אליה ומפעיל אותה. אירוע אישי הוא התקדמות בעלילה הפרטית של כל דמות. זה קורה ביום השלישי והשישי של כל שבוע, כאשר בכל שבוע יש לדמות סיפור אחר אשר מורכב משני חלקים. פעולות מסויימות מקדמות את סיפורה של הדמות לטובה, פעולות אחרות לרעה. המשך הסיפור תלוי בהתקדמותה של הדמות בו, ועבור סוף טוב יזכה השחקן בנקודות, בעוד שעל סוף טרגי הוא יאבד נקודות.
שימוש בקלפי חושך
קלפי חושך מאפשרים לכם להפעיל מאורעות מכשילים כנגד השחקן שמהחפיסה שלו נשלף הקלף. משחק של קלף חושך פועל בצורה דומה למשחק של קלף אור, רק שהוא לא דורש השקעת פעולה (זה לא תורכם הרי), אלא קיום תנאי מסויים, למשל שהשחקן המדובר נכנס לאיזור מסויים. משחק של קלף חושך מסיט את דמותכם לכיוון המואר.
הקונספירציה
בפינת הלוח ישנו פאזל קונספירציה. כאשר אתם חוקרים עדות, אתם רשאים לבחור להרים חלק בפאזל ולמקם אותו. כל חלק בפאזל מכיל מסלול, כאשר אתם מנסים להוליך את המסלול לאחד מקצוות לוח הפאזל, כשכל קצה נותן בונוס נקודות קטן עבור דבר אחר. כמו כן, כל השלמה של שורה, עמודה, או אלכסון בפאזל מזכות אתכם בארבע נקודות, וכל חלק של פאזל עשוי להכיל בונוס מסויים, כמו גם נותן לכם פעולה מסויימת שתעזור לכם בחקירה, למשל הזזת מצבכם בסרגל הצללית.
בתום השבוע השני חושפים את הרוצח, מסכמים נקודות מהעלילה המשנית ומבונוסים נוספים, והשחקן עם הניקוד הסופי הגבוה ביותר, הוא המנצח.
כמובן שיש אלמנטים רבים במשחק שלא פירטתי עליהם. המשחק מגיע עם ספר(!) חוקים, ולכן אין זה פרקטי לפרט לפרטים את המשחק, אך הקפדתי לתאר את עיקרי הדברים.

חוות דעת אישית:​

הסיפור הוא נהדר. המשחק, כצפוי מחברת FFG, מכיל חלקים איכותים והמון המון צ'יפים. רק לא ברור לי האובססיה של החברה לעשות את חלקי הפאזל של הקונספירציה עם מן שיניים מעצבנות כאלה שאפילו לא יושבות טוב יחד, במקום לעשות ריבועים פשוטים ונחמדים שיישבו בקלות על הלוח.
ופה נגמרת הדעה החיובית שלי על המשחק.

המשחק מכיל אוסף של המון מכניקות קטנות ומעצבנות שלא ברור בכלל איך הן קשורות לת'מה של המשחק.
סרגלי התנועה מגניבים בערך עד סוף היום השני של המשחק, זו מכניקת תנועה מטופשת ומיותרת שקיימת כנראה סתם בשביל הגימיק.
המכניקה של האשמת החשודים סובלת ממה שמכונה "אפקט ויזיני". אתה מנסה לנחש מה השחקן האחר שם, אבל אין לך כמעט שום בסיס לדעת, בסגנון של "אבן נייר ומספריים". בגדול מה שקורה הוא שהתוצאה הסופית היא כמעט אקראית לחלוטין, אבל משאירה תחושה רעה כאילו יכולת לשחק נכון יותר, למרות שסטטיסטית זה לא נכון.
הפאזל של הקונספירציה "מודבק" בצורה מאולצת לגמרי, מדובר בסתם "מיני משחק" בתוך המשחק שאין בו שום הגיון או קשר תמטי לסיפור. למשל, מה הקשר בין הצלחת הסיפור האישי של כל שחקן לבין הרצח, למען אלף עזאזלים?!
גם את מכניקת פיזור הרמזים לא אהבתי (תן לשחקן מימינך להניח את הרמז במקום חדש, לא קרוב מדי לעצמו). כאילו, רמזים קופצים בלי קשר סיפורי הגיוני. גם קלפי החושך הם מטרד לא ברור, הרבה פעמים אתה נאלץ להתעלל בשחקן אחר רק בשביל שבתורך תוכל לשחק קלף טוב. גם ההתעללות של שחקנים זה בזה לא נראית הולמת לחוקרי משטרה... אולי לחבורה של עורכי דין מטונפים, אם כבר.
חסרון גדול נוסף במשחק הוא תחושת ריקנות שכל תור משאיר בך. אתה מרגיש שאתה חייב לעשות המון, אבל אין לך בכלל זמן לעשות אפילו חצי מזה. זה סתם משאיר תחושה מעצבנת של חוסר מיצוי אצל כל השחקנים.

סיכום​

בסופו של דבר, מדובר במשחק עם סיפור מעולה ומימוש מזעזע, אוסף מטורף של מכניקות קטנות ומעצבנות אחת אחת ללא שום הגיון תמטי, וכל זה נמרח על משחק ארוך של שעות. שיחקתי רק בתרחיש הבסיסי למתחילים, ואין לי כוונה לנסות מעבר לזה.
לא מומלץ בכלל - וזה לא מפתיע אותי שעד היום לא יצאה שום הרחבה למשחק.

המשחק Legendary הוא משחק קלפים המבוסס על עולם גיבורי העל של Marvel. במשחק זה, כל שחקן לוקח חלק במאבק הגיבורים נגד ארכי-נבל שמאיים על העולם. המשחק הוא שיתופי למחצה – או שכולם מפסידים והארכי-נבל מנצח, או שהארכי-נבל מובס ושחקן אחד מוכרז כמנצח. השחקנים במשחק לא שולטים בגיבור על מסוים, אלא מגייסים גיבורים אלה למשימות - דמיינו סיפור שבו בכל פרק הסופר משתנה, אך הגיבורים נשארים זהים.
Legendary הוא חלק מז'אנר משחקי בניית החבילות – כל שחקן מתחיל את המשחק עם יד זהה, ובמהלך המשחק הוא רוכש קלפים חדשים ומשופרים לחבילה שלו, וכך הוא בונה חבילה תוך כדי המשחק. המשחק הידוע ביותר בז'אנר זה הוא Dominion, אך Legendary דומה בהיבטים מסוימים למשחק בניית החבילות Ascension.

חוקי המשחק​

בתחילת כל משחק, בוחרים ארכי-נבל ומזימה – מטרת גיבורי העל היא לנצח את הנבל בטרם ישלים את מזימתו. בשביל לנצח את הארכי-נבל יש לנצח אותו בקרב ארבע פעמים, ואילו מזימתו של הארכי-נבל משתנה ממשחק למשחק – יש מזימות פשוטות, כגון מזימה בה נדרש שחמישה נבלים יברחו מהעיר, ויש משימות מורכבות יותר, כגון מזימות בהן על הארכי-נבל לחטוף מספר מסויים של עוברי אורח.

על הלוח ישנן שתי "שורות" (בדומה לשורה המרכזית ב-Ascension, רק פעמיים). שורה אחת היא שורת הנבלים, בת חמש משבצות, שנקראת העיר. לכל משבצת שם משלה (הבנק, רחוב וכך הלאה), ואם קורה מצב שכל השורה מלאה וצריך להוסיף אליה עוד נבל, הנבל הרחוק ביותר בשורה בורח מהעיר. בתורו, שחקן יכול לבחור להלחם באחד הנבלים הנמצאים בשורה זו.
השורה השנייה היא שורת הגיבורים, וכל זמן נתון יש בה שישה קלפי גיבורים שונים, אותם יכול השחקן לרכוש.
בנוסף, יש בלוח מקום לארכי-נבל ולמזימה שלו, אזור לקלפים קבועים (פציעות, עוברי אורח) ומקום לחבילת הנבלים וחבילת הגיבורים.
והנה הגעתי לבשר העיקרי, קלפי המשחק – לא סתם קוראים לזה משחק קלפים. יש ה-מ-ו-ן קלפים במשחק, רובם קלפי גיבור או קלפי נבל. הנה כמה קלפי נבל לדוגמא:

לקלפי הנבל יש את המאפיינים הבאים: הכוח שנדרש בכדי להביס את הנבל (מה שנראה כמו מספר על-גבי שריטה בצד ימין למטה), שווי בנקודות נצחון (העיגול הקטן באמצע מימין) וטקסט. הטקסט מתאר השפעות מיוחד, המתחלקות לשלושה סוגים: מארב שמתרחש ברגע שהנבל נכנס לשורת העיר, קרב שמתרחש כאשר תוקפים את הנבל, או בריחה שמתרחשת אם הנבל מצליח לברוח מהעיר.

לקלפי גיבור יש את המאפיינים הבאים: עלות (בצד ימין למטה), טקסט השפעה מיוחדת (במרכז למטה), ובצד שמאל למטה עוצמת התקפה (ניתן בקרב לשלוח כמה גיבורים כנגד נבל אחד) או גיוס כסף, לצורך רכישת קלפים חדשים. לבסוף מצד שמאל למעלה יש שני אייקונים, המסמנים את סוג הקלף ואת קבוצת גיבורי העל אליה הוא משתייך (ארבעת המופלאים במקרה הזה)
לרוב הקלפים יש יכולת מסוימת שמתרחשת כאשר משחקים אותם (כגון שליפה של קלף נוסף), או אם משחקים אותם לאחר ששוחק כבר קלף אחר ששייך לאותו הסוג או לאותה קבוצה – מה שקצת מבלבל בהתחלה. אסביר - בקלף השמאלי ניתן לראות שלפני הטקסט יש אייקון של ארבעת המופלאים, שמשמעו שבכדי להפעיל את ההשפעה צריך לשחק לפניו קלף השייך לקבוצת גיבורי העל ארבעת המופלאים.
במשחק יש חמישה סוגי קלפי גיבור: ידע, התקפת טווח, עוצמה, התקפת קפא"פ ומנטלי. גיבורי העל מתחלקים לארבע סיעות במשחק הבסיס: ה X-Men, הנוקמים, ספיידר-מן, ולבסוף ה S.H.I.E.L.D., שמהווים את קלפי ההתחלה. זה אומר שיד המכילה יותר קלפים מאותה סיעה או מאותו סוג היא לרוב חזקה יותר, מה שנותן לשחקנים תמריץ להתמקד בקלפים דומים. ואם תהיתם, אזי ארבעת המופלאים מופיעים בהרחבה בשם זה.
הקלפים שמשתתפים בכל משחק נבחרים באקראי - החל בנבל העל ובמזימה שלו, הנבלים שמסייעים לו, וכמובן קלפי הגיבור. דבר שמבטיח משחקיות חוזרת גבוהה.
הפעולות שהשחקן מבצע בתורו:
• שולפים קלף מחבילת היריבים, ומבצעים את ההשפעה. אם מדובר בנבל, הוא נכנס לשורת העיר, ודוחף שמאלה (מזיז במקום) את הנבלים שכבר נמצאים בשורה. אם שורת העיר מלאה, הנבל השמאלי ביותר "בורח".
בנוסף, יכולים לצאת עוד שלושה סוגי קלפים: עובר אורח ("נחטף" על-ידי הנבל הימני ביותר), מכת מחץ (מפעיל יכולת מיוחדת של הארכי-נבל), ולבסוף קלף תפנית מזימה, שגם מפעיל יכולת מיוחדת, לפי תיאור המזימה.
• לאחר מכן השחקן שולף ששה קלפים לידו, שאיתם הוא יכול לבצע שני סוגים של פעולות – רכישת קלפים חדשים לחבילה משורת הגיבורים (שמצטרפים לערמת הזרוקים של השחקן) או תקיפת נבל שנמצא בשורת העיר. לחלק ניכר מהקלפים יש השפעות מיוחדות, שלרוב באות לידי ביטוי בשלב זה, כשהשחקן משחק את הקלף.
כשהשחקן תוקף הוא יכול לבחור לתקוף את הארכי-נבל, ולאחר ארבע תקיפות מוצלחות השחקנים מנצחים. בשלב זה (אם רוצים) כל שחקן סופר את כמות נקודות הניצחון שלו, לפי כמות הנבלים שהוא הביס, ובעל הניקוד הגבוה ביותר מוכרז כמנצח. אם הארכי-נבל משלים את המזימה שלו, כל השחקנים מפסידים.

רכיבי המשחק​

לרוב זה החלק הכי קצר בסקירות אצלי, אבל הפעם, כיאה למשחק עם מעל ל-500 קלפים, ארחיב במעט.
ראשית – הקופסא. הקופסא היא ענקית! האורך והרוחב שלה רגילים, אבל הגובה כמעט כפול מהרגיל. למרבה האכזבה, כשפותחים אותה, רואים הרבה אוויר... אה, וגם 500 קלפים ואת לוח המשחק. אלה כל הרכיבים.
הקלפים מכילים 5 חבילות התחלה (כל אחת בת 12 קלפים "פשוטים"), 15 חבילות של גיבורים (14 קלפים כל אחת), 4 ארכי-נבלים, 7 קבוצות נבלים (8 קלפים כל אחת), 4 קבוצות עוזרי-נבל (10 קלפים כל אחת), 8 מזימות ועוד כמה קלפים. מבחר רחב זה של הקלפים מבטיח משחקיות חוזרת גבוהה. למרבה הצער ומסיבה לא מובנת, הקופסא עצמה לא מכילה אפשרות לסדר את הקלפים בצורה נוחה – מה שמאריך משמעותית את זמן ההכנה של המשחק בעת שמחפשים את החבילות הרצויות...
ואם בקלפים עסקינן, העיצוב הגרפי שלהם פשוט נוראי! הגופנים קטנים, הגרפיקה לא ברורה, ומסיבה תמוהה האמנות זהה לכל הקלפים של אותו הגיבור, גם אם הקלף שונה, מה שלא מאפשר זיהוי מהיר של הקלף לפי האיור, ונדרש בכל פעם לקרוא מחדש את הכותרת (בגופן קטן) בכדי לזהות את הקלף.
בסך הכל התאכזבתי מהרכיבים – גם מהעיצוב הגרפי התמוה של הקלפים עצמם, וגם מהקופסא ומהסידור של הקלפים. במשחק בניית חבילות כזה, אינסרט טוב מקל משמעותית על הארגון של המשחק.

חוויה אישית​

Legendary מהווה בעיניי שילוב מצוין בין משחק שיתופי לתחרותי. מצד אחד, כולם עובדים ביחד בכדי לא להפסיד, ומצד שני, כל שחקן רוצה לנצח בסוף המשחק, ולפעמים נוקט בפעולות שפוגעות בקבוצה אך מקדמות אותו אישית. ההיבט הזה מאוד תלוי בקבוצה – יהיו קבוצות שיתמקדו באספקט השיתופי, ויהיו קבוצות שיתעלמו ממנו כמעט לגמרי. בכל מקרה, אין כמעט קלפים שמשפיעים על שחקנים אחרים, כך שההשפעה היא כמעט תמיד עקיפה.

העיצוב הגרפי הקלוקל של המשחק פוגע בזרימה שלו, וגרם לכך שפחות התלהבתי לאחר שני משחקים בו, אך ברגע שמבינים את המשחק יותר לעומק ומתרגלים לקונספט השיתופי למחצה שלו, הוא הופך למעניין בהרבה. זאת הנקודה העיקרית שהתאכזבתי ממנה.
מבחינת החלטות המשחק הוא פשוט למדי. ההחלטות המרכזיות נוגעות לסגנון אליו השחקן רוצה לקחת את החבילה שלו – למשוך עוד קלפים, להתמקד במגה-התקפות וכך הלאה. בסוף המשחק החבילה האישית של כל שחקן תהיה מתקדמת ומגניבה, עם הרבה כוחות בהם ניתן להשתמש. עושר הקלפים מציע הרבה משחקיות חוזרת, וברגע שהשולחן כבר מסודר, מהיר יחסית לשחק 2-3 משחקים ברצף.

משחק הבסיס אינו קשה במיוחד, ובמרבית המשחקים אפשר לנצח, למעט שני מקרים עיקריים – אם השחקנים לא משתפים פעולה ביניהם, או במשחק של 4 או 5 שחקנים, שם המשחק מאבד מהאיזון שלו. מנגנון האיזון לכמות שחקנים במשחק מתבטא בכמות קלפי הנבל והגיבור בחבילות המתאימות. ככל שיש יותר קלפי נבל שאינם מקדמים את המזימה, לכאורה יש יותר זמן לשחקנים לבנות את החבילה שלהם. בפועל, זה לא עובד כל כך טוב, פשוט כי זמן המחזור של החבילה נשאר קבוע לרוב, וכמות התורות לכל שחקן יורדת. לדוגמא, אם במשחק של 3 שחקנים, הם מנצחים או מפסידים תוך 30 תורות, הרי שלכל שחקן יש 10 תורות לקנות קלפים חדשים לחבילה שלו והוא ימחזר את החבילה 3-4 פעמים. לעומת זאת, גם אם ל-5 שחקנים יש 35 תורות, זה עדיין נותן להם רק 7 תורות לכל שחקן, מה שאומר שבממוצע החבילה שלהם תהיה גרועה יותר מאשר במשחק של שלושה שחקנים. עד ארבעה שחקנים המשחק עובד טוב, בחמישה שחקנים זה מאוד תלוי במזל – אם לארכי-נבל יוצאים הקלפים שהוא צריך, אין לשחקנים הרבה סיכוי.
בכל מקרה, לא בטוח שהמשחק קשה דיו לשחקנים מנוסים שמחפשים ארכי-נבל קשוח (אבל כבר יש הרחבות!). הוא כן מתאים גם כמשחק סולו, למרות שלא שיחקתי אותו בסולו, אבל חבר שכן ניסה מתאר את זה כחוויה לא מאתגרת – כי אף אחד לא מתחרה איתך על הקלפים, ויש לך מספר רב של תורים לשיפור החבילה שלך. ניתן למצוא באינטרנט חוקי-בית שמעלים את רמת הקושי למשחק סולו.

לבסוף, למי שמתעניין בתמה של גיבורי על, המשחק עושה את העבודה מבחינה גרפית ומבחינת תיאורי הקלפים, אבל זהו. לא באמת הרגשתי שאני גיבור על שנלחם להציל את היקום.

סיכום​

למי שמכיר משחקי בניית חבילות, Legendary נמצא במקום טוב באמצע מבחינת עומק ומורכבת בין Dominion ל-Ascension. המשחק עצמו מציע היבט ייחודי של שיתופיות למחצה, ועושה זאת בצורה מוצלחת למדי לטעמי.
אני ממליץ עליו לחובבי משחקי הקלפים, בתנאי שאתם מתחברים לסגנון השיתופי למחצה. הוא מגיע עם עושר אפשרויות במשחק הבסיס שלו, ובעל רמת מורכבות בינונית. נהניתי מאד לשחק בו (אחרי שהתרגלתי לגופן הקטנטן שעל הקלפים...), והוא מתפקד מצוין כמשחק להתחיל או לסיים ערב משחקים עמו.

KrosMaster Arena הוא משחק לוח עם מיניאטורות המבוסס על משחק המחשב Wakfu, אחד ממשחקי התפקידים הפופולאריים ביותר בצרפת. עקרון המשחק פשוט למדי כשהמטרה היא לגנוב ליריבך את כל נקודות הניצחון (GG Tokens) על ידי קניה או הריגה של נבחרת היריב.
בנוסף להיותו משחק לוח, KrosMaster Arena מגיע עם תוספת מעניינת - קנייה של המשחק נותנת לשחקן קוד שמאפשר לו לקבל גישה למשחק האינטרנט וכנ"ל לגבי כל הרחבה של המשחק. בצורה זו, על אף שהמשחק אינו נועד לשחקן בודד, קניה שלו מאפשרת לשחק מול שחקנים אחרים ברשת.

סקירה כללית​

המשחק כאמור פשוט למדי. ישנן 8 דמויות במשחק הבסיס והשחקנים מחלקים אותן ביניהם כך שלכל שחקן יש נבחרת של 4 דמויות.

הדמויות במשחק (מימין לשמאל):

• Healy – יכולה לרפא את עצמה או דמויות אחרות
• Oscar Kass – לוחם הגונב חיים מדמויות אחרות
• Queen of Tofu –יכולה לזמן עד 3 טופו (אפרוחים קטנים)
• Kassius Kaos – לוחם משוריין מטווח בינוני
• Anna tommy – לוחמת היכולה להחליף מקומות עם דמויות אחרות
• King of Gobballs – מלך שיכול לזמן גובול אחד (יצור קטן דמוי תיש משורין)
• Bill Tell – קשת לטווח ארוך
• Bad Aboum – זורק פצצות שיכולות להגביל את התנועה והפעולה של דמויות אחרות

כל דמות באה עם מיניאטורה ששמים על הלוח וקלף המציג את היכולות של הדמות. קלף הדמות מציג את תכונותיה הבסיסיות:

• תנועה (מעוין הירוק)
• חיים (לב אדום)
• נקודות פעולה (כוכב כחול)
• יוזמה (ברק צהוב)
• דרגה (כוכב צהוב)
• התקפות וכוחות מיוחדים
• תיאור קצר של הדמות

בתחילת המשחק, כל שחקן מסדר את הדמויות שלו על הלוח. לאחר מכן, מחשבים את את סך היוזמה של כל הדמויות בכל נבחרת. השחקן בעל סך היוזמה הגבוה ביותר מתחיל את המשחק.
השחקן פועל עם כל הדמויות שלו על פי סדר יוזמה יורד ולאחר מכן התור עובר לשחקן הבא.

כל דמות בתורה יכולה לבצע מספר פעולות:
- תזוזה על הלוח לפי כמות התנועה המותרת לה.
- להתקיף דמות אחרת או שימוש ביכולת מיוחדת
- אם במשבצת שלה יש מטבע זהב, היא יכולה להרים אותו
- אם היא עומדת על חנות, היא יכולה לקנות חפץ או לגנוב נקודת נצחון מהיריב תמורת 10 מטבעות זהב.
כאשר שחקן הורג דמות יריבה, הוא לוקח מהשחקן היריב נקודות נצחון בהתאם לדרגת הדמות המובסת.
ברגע שאחד השחקנים מגיע ל-0 נקודות ניצחון. הוא מפסיד והמשחק נגמר.
לא נפרט פה את כל המכניקה של המשחק אבל מספיק שנגיד שיש בו די והותר חוקים מעניינים שנועדו לפלפל את המשחק. למשל, בתחילת כל תור, השחקן מגלגל 2 קוביות מיוחדות שמאפשרות לשחקן לקבל 2 תכונת מיוחדות שהוא יכול לחלק לדמויות שלו או למכור אותן תמורת זהב.

חווית המשחק​

המשחק מהנה למדי ואפשר להתמכר אליו בקלות. המשחק מקבל חווית משחק שונה מספיק בכל פעם כאשר אתה יכול לשחק נבחרת שונה, לוח שונה, גישה לחפצים שונים, אסטרטגיה קצת שונה וכו' כך שאורך חיי המדף שלו בהחלט מספקים וכמובן שעולים במידה ומוסיפים את ההרחבות. אף על פי שהמשחק פועל בצורה שבה שחקן אחד משחק את כל הדמויות שלו ורק אחר מכן השחקן השני מתקדם, יש מעט מאוד זמן מת היות שכמות האפשרויות לפעולה יחסית מוגבלות כמובן שהדבר תלוי באנשים שאיתם משחקים, אם היריב שלך מתעקש לחשוב על כל מהלך במשך שעות כמו משחק שחמט, המשחק יכול לאבד את המומנטום שלו.
אחד האלמנטים היפים במשחק הוא העובדה שהמשחק מצליח לאזן בצורה מצוינת בין אסטרטגייה למזל. על אף שהמשחק דורש לא מעט גילגולי קוביות (בעיקר עבור התקפות) הוא מספק לשחקן כלים להשפיע על התוצאות. כך שמצד אחד השחקן עדיין מרגיש שיש לו מספיק שליטה במהלך משחק אבל לא מספיק כדי שאפשר יהיה לחזות את כל המשחק מהראש ועדיין לקבל את ההתרגשות כשיש לך גלגולים טובים או רעים במיוחד.

הרחבות​

כמו הרבה משחקים אחרים, גם המשחק הזה מגיע עם מספר רחב של הרחבות. נכון לרגע זה, ישנן 8 הרחבות למשחק, כאשר כל הרחבה כוללת 4 דמויות חדשות ושני לוחות חדשים.

זמן סידור​

יחסית למשחקים אחרים, Krosmaster לא דורש ממך לבזבז זמן מיותר בכל פעם שרוצים לשחק. כל שנדרש הוא שכל שחקן ייבחר את הנבחרת שלו, לשים מטבעות במשבצות המסומנות בלוח ולחשוף 6 חפצים לקנייה מהחנות. ברגע שמתרגלים, התהליך לוקח שתיים-שלוש דקות בלבד.

עקומת למידה​

המשחק עצמו כאמור פשוט למדי וניתן ללמוד את החוקים שלו במהירות בה.
חשוב אף יותר לציין לשבח את חוברת ההוראות, שלא רק מסבירה היטב את כללי המשחק, אלא גם מפרקת אותם לתתי פרקים כאשר כל פרק מלווה בלוח קטן (דוגמה מימין) בתוך החוברת שמאפשר לעשות מיני משחק עם החוקים הנלמדים בפרק.
בצורה כזו, גם אנשים שכלל לא מכירים משחקי מיניאטורה, יכולים להשלים פערים במהירות.
מצד שני, מי שכן בקיא במשחקים דומים, יכול לרפרף במהירות בלי לפספס דבר.

איזון המשחק​

לצערי, זאת נקודה שבה המשחק בעייתי במיוחד. אם שופטים את משחק הבסיס בלבד ללא ההרחבות שלו, אז חייבים להודות שהדמויות כלל אינן מאוזנות זו מול זו. הדמות של ביל טל, לדוגמה, היא היחידה שיש לה טווח ארוך במיוחד (8 משבצות) ולכן יכולה לצלוף בקלות מרחוק בשאר הדמויות ובהתחשב בעובדה שלכל הדמויות יש פחות תנועה (3-4 משבצות), ביל יכול תמיד לירות, לזוז אחורה ועדיין להישאר מחוץ לטווח ההתקפה של רוב הדמויות. מצד שני, דמויות טווח קצר כמו אוסקר אמנם מגיעות יותר משורינות, אבל הן לא עושות מספיק נזק כדי לכפר על המגבלות שלהן. כמובן שהרחבות המשחק מוסיפות דמויות נוספות כך שהעניין פחות מורגש, אבל הדבר דורש השקעה כספית נוספת. בנוסף, הדבר יוצר תחושה לא כל כך נעימה שאתה חייב לקנות את 8 דמויות הבסיס (או 4 בהרחבות) אבל יודע בוודאות שלא תשתמש בחלק מהן.

גרפיקה​

מי שאוהב את הסגנון המונפש של Wakfu ו-Dofus בהחלט יאהב את הגרפיקה של המשחק. המיניאטורות, הקלפים והחפצים מאווירים בצורה מצוינת את האווירה ההומוריסטית והקלילה של המשחק. המשחק מגיע גם עם מספר כלים שצריך להרכיב כמו עצים וארגזים שמחיים את הלוח והתנועה עליו.

רכיבי המשחק​

המשחק עצמו מגיע עם קופסה גדולה מדי שמלאה בלא מעט אוויר מה שתמיד מאכזב וסתם מייקר משלוח. הקופסא מכילה בדיוק 8 גומחות לדמויות המשחק, מה ששומר עליהן היטב אבל לא משאיר שום מקום להרחבות נוספות. במידה ואתה רוצה להשקיע במשחק עם ההרחבות שלו אתה חייב לשריין לו מגרה שלמה אצלך בבית.
המשחק מגיע גם עם מגוון של אסימונים קטנים שמייצגים דברים שונים כגון נשקים, פציעות, כסף, נקודות נצחון וכו' וחבל מאוד שהמשחק לא מגיע עם שקיות כדי לאפשר איסוף וסידור קל שלהם. מצד שני, ראוי לציין לשבח את העובדה שהמשחק מגיע מראש עם 8 קוביות, כך שכל שחקן יכול לקבל בדיוק את 4 הקוביות שהוא יצטרך לכל היותר ולא צריך לבזבז זמן להעביר קוביות משחקן לשחקן או לגלגל קוביות פעמיים כי אין מספיק.
המיניאטורות של המשחק מעוצבות יפה אבל הן שבירות למדי. אחת מהמיניאטורות שקניתי מההרחבות, לא שרדה טלטולים במזוודה והתנתקה מהבסיס שלה לגמרי ובדיקה פשוטה בפורומים באינטרנט מראה שאני לא היחיד שזה קרה לו.

סיכום​

בשורה התחתונה, המשחק מהנה במיוחד אבל בהתחשב במחיר שלו (50 דולר בחנויות מוזלות) והרצון להוסיף הרחבות (20$ כל אחת) מייקר את העסק באופן משמעותי שיכול להיות לא כדאי למי שלא בטוח כלל שהוא יאהב את סגנון המשחק הזה. העובדה שהמשחק פתוח גם למשחק רשת היא בהחלט מעניינת ומאפשרת גם למי שיש לו קבוצה של משחקי לוח שנפגשת לעיתים נדירות יותר להנות מהמשחק ולהשיג תמורה מלאה לכסף היא בהחלט דבר מבורך שחבל שעוד משחקים לא מיישמים.
המשחק שווה את ההשקעה, אבל כדאי מאוד לקבל הצצה חינמית אצל חברים, בכנסים או בגרסת הרשת החינמית המוגבלת, לפני שמתחייבים אליו לוודא שזה תואם את הסגנון האישי שלכם.

משחק הקלפים מצודות (בלעז Citadels) הוא משחק קלפים ל-3-8 שחקנים, שמבוסס על זהויות נסתרות ובחירת תפקידים. המשחק הוא בעל חוקים פשוטים, מורכבות קלה עד לבינונית, וכולל אינטראקציה בין השחקנים.
המשחק יצא בלעז לפני מעל לעשור, והוא ידוע גם בחו"ל וגם בארץ – ואפילו זכה לתרגום לעברית על-ידי כוכבי-כסף, תחת השם מצודות. בשנים האחרונות משחק הבסיס מכיל גם את ההרחבה (היחידה שיצאה), בשם Dark City.

סקירה כללית​

מטרת המשחק פשוטה – לצבור כמה שיותר נקודות ניצחון, וזאת על-ידי בניית מבנים שמיוצגים בידי קלפים. עלות
הקלף זהה לרוב לכמות נקודות הניצחון שהוא מעניק. המשחק מגיע לסיומו כאשר אחד השחקנים בנה שמונה מבנים (או רכש למעשה שמונה קלפים).
כל תור במשחק מתחלק לשתי פאזות עיקריות: בחירת תפקידים וביצוע פעולות.
כל שחקן בוחר תפקיד בסתר בשלב בחירת התפקידים. ראשית, השחקן הראשון מסיר מספר קלפי תפקיד משמונת קלפי התפקיד הזמינים. באופן זה, לא בכל תור זמינים כל התפקידים לבחירה, אלא כמות השווה למספר השחקנים ועוד אחד. לאחר מכן השחקן הראשון בוחר תפקיד בסתר ומעביר את יתר התפקידים לשחקן שלצדו, שגם הוא בוחר תפקיד, וכך הלאה – עד שכל השחקנים בחרו תפקידים.
במשחק של 2 או 3 שחקנים, כל שחקן בוחר שני קלפי תפקיד.
במשחק הבסיסי יש שמונה תפקידים, כשלכל תפקיד יש מספר שמייצג את היוזמה שלו בתור, מ-1 ועד 8, ויכולת מיוחדת. למשל, הסוחר מקבל זהב אחד על כל מבנה ירוק ועוד זהב אחד נוסף. שר המלחמה מקבל זהב אחד על כל מבנה אדום ויכול להרוס מבנה של שחקן אחר בעלות זהב השווה לעלות המבנה פחות אחת.
בשלב ביצוע הפעולות, השחקנים פועלים בסדר היוזמה של התפקיד שהם בחרו, כש-1 ראשון ו-8 אחרון. בתורו של השחקן הוא מבצע את הפעולות הבאות:
- לוקח 2 זהב או 2 קלפים מהקופה, כשאחד נשאר ביד והשני
חוזר לתחתית הקופה.
- בונה בניין אחד, על-ידי תשלום העלות שלו.
- מפעילים את היכולת המיוחדת של הדמות.
האלמנט הראשון שמכניס עניין למשחק ואינטראקציה בין השחקנים מגיע מהיכולות המיוחדות של הדמויות. למשל, המתנקש הוא בעל יוזמה 1 והוא מכריז בקול שם של דמות אחרת. דמות זו "מתה" ולא יכולה לפעול הסיבוב. (אם הוא קורא בשם של תפקיד שלא נבחר – אין ליכולת שלו השפעה.)
התמונה הבאה מראה את כל שמונה הדמויות שבמשחק הבסיסי:

אציין גם את המלך, שהוא למעשה מקבל את סמן השחקן הראשון לתורות הבאים (עד שמישהו אחר בוחר את המלך).
המבנים במשחק מגיעים בחמישה צבעים: צהוב, ירוק, כחול ואדום הם צבעים רגילים, ללא יכולות מעבר לעלותם בזהב
ונקודות הנצחון שהם שווים. הצבע החמישי הוא סגול – מבנים בצבע זה הם מבנים מיוחדים ובעלי להם יכולות מיוחדות: לדוגמא, מבנה שעולה שש זהב, אך שווה שמונה נקודות ניצחון; או מבנה שמאפשר לשחקן לשלוף שני קלפים בסוף התור אם לא נשארו לו קלפים ביד.
הקלפים הסגולים הם האלמנט השני שמכניס עניין למשחק, וגם אקראיות – לפעמים לא יצאו לך מבנים מעניינים כלל, ובמשחקי אחרים אתה יכול לבנות שלושה מבנים סגולים עם יכולות מגניבות.
במשחק כלולה גם ההרחבה Dark City, שכוללת למעשה שלושה אלמנטים חדשים – קלף ביוזמה 9, שמאפשר לשמונה שחקנים להשתתף, קלפי תפקיד חדשים ובניינים סגולים חדשים.
השינוי המהותי הינו שמונת קלפי התפקיד החדשים – שמחליפים את קלפי התפקיד במשחק הבסיס. האופי שלהם הוא פחות אגרסיבי ויותר מעודן, כך שמי שמתעב את הרגע שמתנקשים בו, או שהגנב מעלים את כל כספו, ישמח לפגוש את המכשפה שרק גונבת את היכולת המיוחדת של הדמות – או את גובה המסים, שפשוט לוקח זהב אחד מכל מי שבנה מבנה באותו הסיבוב.

רכיבים​

מצודות מגיע בקופסא קטנה וקומפקטית באנגלית, ובקופסא גדולה כפליים בעברית. הקופסא באנגלית יותר נוחה –
אני לא מחבב קופסאות גדולות עם הרבה אוויר.
המשחק מכיל הרבה קלפים, סמני זהב, וסמן לשחקן הראשון – וזהו. בסך הכל האיכות של הקלפים מספקת בהחלט.
היתרון הגדול של המשחק מבחינת רכיבים הוא דווקא במחיר הזול להפליא שלו – 25 דולר מחיר מחירון, מחצית ממשחקי לוח וקלפים אחרים.

חוויה אישית​

במצודות שיחקתי לראשונה לפני שש או שבע שנים – בתקופה שבה הכרתי פחות משחקי לוח וקלפים, והם יותר שימשו בכדי להעביר את הזמן לפני מפגש של משחקי תפקידים. אז לא התחברתי לתפקידים האגרסיביים, אך המשחק עצמו הציג לי מכאניקות מעניינות ונקודות למחשבה.
כשאני משחק בו כיום דווקא הפן האגרסיבי יותר קוסם לי – אבל בהשוואה למשחקים החדשים שהכרתי מאז, הבסיס המכאני של המשחק נראה לי מיושן בהיבט אחד עיקרי.
בסיס המשחק הוא אלגנטי – אופן צבירת נקודות הנצחון, בחירת התפקידים, מגוון התפקידים והמבנים הסגולים... אבל בפועל, רוב הזמן במשחק עובר כשאתה ממתין שהשחקנים אחרים ייבחרו תפקיד. מכיוון שזה שלב נסתר, שבו אין לך מושג מה השיקולים שלהם, או בכלל מה עושים – זה זמן מת טהור.
חסרון זה פחות בולט ב-4 או ב-5 שחקנים, אבל במשחק של ששה או יותר שחקנים, זה פשוט הופך למדמנה ששוקעים בה אט-אט – או לזמן איכות עם הטלפון החכם. במשחקים אחרים עם תפקידים נסתרים, כגון Resistance, יש הרבה מתח פסיכולוגי ודיבורים בין השחקנים בכדי להבין מה כל אחד אחר בחר. כאן האלמנט הזה לא קיים כמעט.
למרות זאת, במשחקים של עד 5 שחקנים, מצודות הוא חביב. אמנם הוא קצת ארוך לטעמי ביחס למורכבות שלו, אבל
הוא אלגנטי ומתאים במיוחד למי שלא אוהב חוקים מורכבים או חדש בתחום.

סיכום​

מצודות לא התיישן היטב עבורי בשנים שאני מכיר אותו. לדעתי, בשנים האחרונות יצא מגוון של משחקים חדשים לשוק,
כולל כאלו של תפקידים נסתרים או משחקים בעלי אורך ומורכבות דומים, שטובים ממנו.
עם זאת, למצודות יש מספר יתרונות – תמורה מצוינת למחיר הזול, אריזה קומפקטית, ידידותיות לשחקנים חדשים שלא מפחדים מאגרסיביות, וחוויה מהנה בעד 4 או 5 שחקנים.
אם יש לכם כבר אוסף רחב של משחקים, אתם מתעבים משחקים שבו שחקן אחד יכול להרוס את התוכניות שלכם, או שאתם מחפשים משחק ל-6 או יותר שחקנים, לא הייתי ממליץ עליו – אבל כן מדובר במשחק נחמד במחיר זול, שיכול להיות מצוין כמשחק קליל יחסית או להגדלת אוסף חדש.

ואנור הוא ספר משחקי תפקידים ישראלי שיצא לפני כמה חודשים וכבר המון זמן רציתי לסקור אותו. הוא מומן במערכת מימון המונים (ואפילו תמכתי בו והשם שלי מופיע בקרדיטים).
מה יש לנו בואנור? תרגום של השיטה המצוינת עולם המבוך ועולם מערכה מעולה בשם ואנור. הספר נכתב בידי אביב מנוח וחגי גומפרט. הספר עצמו מחולק לשני חלקים הראשון הוא לשחק בואנור, תרגום והתאמה של שיטת עולם המבוך (המקור באנגלית). החלק השני הוא רשומון ארצות המזרח. הספר נפתח בפתח דבר שמסביר מה זה משחק תפקידים ומה זה ואנור.

פרק 1: התנהלות המשחק
הפרק הזה מכיל, בעצם, את עיקר השיטה, והוא כולל רק שישה עמודים. השיטה כולה, למעשה, היא ארבע עשר (או שישה עשר, אם אתה מטיל לחשים) עמודים עבור כל שחקן. והיא נורא פשוטה. המשחק בואנור עובד לפי מכאניקה אחת- גלגל 2ק6, הוסף תכונה. 6 ומטה זה כישלון. 7-9, הצלחה חלקית. 10 ומעלה, הצלחה.
זה הכל. לכאן נוספים המהלכים, שהם בעצם ייצוג של כל דבר מכאני שיש לדמות- בין אם הם אומרים שהיא מסוגלת להשתמש בשריונות יותר טוב ובין אם הם נותנים לה אפשרויות גלגול נוספות.
הפרק גם כולל את חוקי התפתחות הדמות (עד דרגה 10 בלבד; משם אתה לוקח דמות חדשה, מצרף שוליה או עובר מקצוע), חוקי שכירת השכירים, נזק וריפוי... וזהו, בגדול.
יש להדגיש שמדובר בשיטה מאוד סיפורית; זה מקבל כאן עוגן בכך שאינה יכול להפעיל אף מהלך אם הסיפור אינו תואם אותו. אתה בעצם לא מפעיל מהלכים; הם מופעלים לבד לפי התקדמות הסיפור.

פרק 2: יצירת דמויות
יצירת דמויות הוא תהליך פשוט המתנהל בנוכחות כל החבורה. כל אחד בוחר מקצוע, גזע, נטייה, מהלכים ספציפיים וציוד. לאחר מכן הוא מתאר את דמותו והשחקנים בוחרים קשרים. קשר הוא היחס של דמות אחת לשנייה (בלדין הוא פחדן. אי אפשר לסמוך עליו) וגם מהווים מקור לקבלת נק"ן.

פרק 3: מהלכים
כמו שנאמר כבר, הביטוי המכאני של המשחק. ישנם שמונה מהלכים בסיסיים, שישה המשויכים לתכונות (ללכת מכות, צליפה, מגננה, הפגנת ידע, בחינה ומשא ומתן), וכן המהלך 'התגרות בגורל' שמכסה כל סכנה אחרת והתכונה שהוא משויך אליה משתנה בהתאם למצב, והמהלך 'סיוע או סיכול'.
כמו כן ישנם שלושה עשר מהלכים מיוחדים: ערש דווי (אתה לא מת, אתה על ערש דווי. אולי אפילו תכרות ברית עם המוות), עומס יתר, הקמת מחנה, עמידה על המשמר, מסע בדרך חתחתים, סיום המפגש (בו אולי תקבל נק"ן), עליית דרגה, התהוללות (ההרפתקן שחוזר אחרי הרפתקה לפונדק ומכריז בירה לכולם, על חשבוני), הצטיידות, התאוששות, גיוס, ידוע לשמצה ואימונים.
יש לציין שכל המהלכים מעניינים ומציעים בחירות לא קלות: האם ליפול תחת השפעת כישוף ולרכוש ידיד חשוב? האם לגרום יותר נזק אבל לחשוף את עצמך לסכנה?

פרקים 4- 11: מקצועות
ישנם שמונה מקצועות: אלוף, דרואיד, טרובדור, כהן, לוחם, מכשף, נוכל וסייר, שכולם מעניינים מאוד בכל דרכי ההתקדמות שלכם. לכל מקצוע מהלכים מיוחדים שנותנים לו את הייחוד שלו: בין אם האלוף הנוטל על עצמו משימה קדושה, הנשק האישי המפורסם של הלוחם או החיה המלווה של הסייר. כלח מקצוע מעניק מהלכי נטייה (עוד דרך להשיג נק"ן, אבל גם פתח כיוון למשחק תפקידים טוב), ומהלכי גזע ייחודיים

חיי ההרפתקן - לאורך הפרקים הראשונים מופיעים פסי צד של 'חיי ההרפתקן' שמספרים לשחקן הקורא על מלכודות ומפלצות והיחס הנכון אליהם, ומאפשרים לך להיכנס לאווירה הנכונה וליצור מעין תיאום ציפיות לפני המשחק. כמו כן מוצגות זו דמויות לדוגמא (רק רקע)- דאנטון המרפא וכפיר כנף נץ.

פרק 12: ציוד
הפרק הזה מפרט נשקים, שריונות וציוד הרפתקנות בסיסי, כמו גם חפצים יותר אקזוטיים וואנוריים (כמו מקלע גובליני), וכן רשימות של שירותים, אוצרות ותעריפי שוחד. לאחר מכן מוצגים חפצי הקסם, שכל אחד מיוחד ומגניב (כמו גולגולת שמספרת לך על העתיד העצוב שלך או ספר בעל מספר דפים אינסופי, או גלגל ברזל ששורף אותך אבל מזמן אליך אל).

פרקים 13-17: מידע למנחה ומפלצות
פרק 13 כולל את החוקים לשחקן המנחה- המטרות והעקרונות שלו, וכן מהלכי המנחה שהם דרך מסודרת ל'מה קורה עכשיו במשחק' ומסייעים מאוד לזרימה שלו. אפשר להשתמש בכל מה שכתוב כאן לגבי כל משחק תפקידים, וזה עשוי מאוד לשפר את ההנחיה שלכם.
פרק 14 סוקר את תפקידך כמנחה במשחק הראשון - יצירת העולם סביב הדמויות והתחלת ההרפתקה. מה אסור להביא למפגש הראשון? עלילה מוכנה.
עולם המבוך משתמש בקונספט שנקרא חזיתות כבסיס להרפתקאות - כלי יעיל שעוזר לסדר את כל 'הדברים הנוראיים שעלולים לקרות אם הדמויות לא יעצרו אותן'. מדובר ברקע להרפתקאה ובקונספט הכללי, עם אפשרויות שונות להתפתחות העלילה בהתאם לפעולות השחקנים. כללי יצירת החזיתות נהירים וברורים וממש כיף לתכנן ככה תכניות מרושעות. בספר מוצגות שלוש חזיתות.
לאחר מכן ישנו פרק קצר ויעיל על יצירת עולם, עם כללים מסודרים ליצירת מקומות ישוב מעניינים והתפתחותם במהלך המשחק.
פרק המפלצות הוא אחד הפרקים הכיפיים בספר, שמכיל את חוקי יצירת המפלצות (שאף הם פשוטים ומהירים), ואז את המפלצות עצמן שמחולקות לפי אזורי מחיה: שוכני ביצות, יערות אפלים וכו'. יש כאן מפלצות מוכרות, כמו קובולדים, לצד המצאות מקוריות כמו גלמי המלחמה הנארים או הגשושים הגיאומנסיים. כל מפלצת מוצגת בכמה שורות הכוללות נתונים ותיאור מעניין שגורם רצון לשלב את המפלצת הזו במשחק. בסה"כ מוצגות כ-130 מפלצות.

פרקים 18-23: רשומון ארצות המזרח
תיאור העולם מתחיל עם סקירה גיאוגרפית של ואנור, שאינו סתם עולם פנטזיה נוסחאתי: הוא מכיל איים של מזמני שדים עריצים בעלי צבא עבדים, עמקים מסתוריים בהם הקסם לא פועל, אומות גאות, אימפריות נפולות והכל מוצג בצורה מדהימה, כל המקומות מעניינים מאוד וכיף לקרוא את הפרק הזה.
לאחר מכן ישנה סקירה על גזעי ואנור: האורקים שנודדים על פי הרוחות או שטים על הים הגדול; האלפים שנולדים בגלמי עלים והופכים ללוחמים גאים הסולדים מאלים; בני האנוש ששולטים ברוב יישובי העולם; הגובלינים שיוצרים חומרי אלכימיה מגניבים; הגמדים, אומני הטכנומאגיה העתיקה; הטרולים המקושרים לעולם המיסטי של הלואה; הננסים הנוודים שלא לוקחים שום דבר ברצינות. לכל גזע אופי משלו וכולם מעניינים למשחק. אפילו בן האנוש, ואני חייב להגיד כאן וואו. אחר כך באה סקירה קצרה על נדידת העמים, המלחמות הגדולות וקום קיסרות נארה; מילה או שתיים על טכנומאגיה, ואז על כיצד העולם הדרדר למה שהוא היום. כמה מילים על ספירת הזמן, שפות, כסף ומסחר.
הפרק הבא מציג שבעה ארגונים: גילדת ההרפתקנים, הרעולים (ארגון גנבים בוורלסאד), מסדר הזאב (הנלחמים בצרות על טבעיות), טבעת האנך (מכשפים מזמני שדים), מעגל סערת הארגמן (שכירי חרב אכזריים), צל הירק (צמחונים קיצוניים), ועין האינסוף (מכשפים המגנים על העולם מצרות קסומות). כל הארגונים מעניינים מאוד והם שונים מאוד זה מזה.
הפרק הבא עוסק בדת ואמונה, ואין מדובר בסתם פנתיאון אלים בנאלי, כי אם ברשת אמונות שסותרות זו את זו ונלחמות זו בזו; פולחנים לאלי החיים המתנגשים באלים היוצרים, אוספי אמונות תפלות לצד אמונות בשרי הרוחות העל טבעיים. אני מצאתי את הדתות מעניינות מאוד ובאמת מוסיפות למשחק, שלא כמו בעולמות אחרים.
לבסוף מגיעה סקירה על שלושת סוגי ה'כוחות' בעולם: כיצד פועל קסם, מהי אלכימיה, ומנין באה אומנות הגיאומנסיה. וכמו כן, מה נמצא מעבר לעולם.

עיצוב ושאר ירקות
הספר הינו בשחור לבן אך מעוצב שבצורה יפה עם איורים מעולים. הפריעה לי רק שהשורות אינן מיושרות ושתחילת פרק אינה מודגשת יתר על המידה, אבל זה זניח.

חוות דעת ולבסוף סיכום
ואנור הוא מוצר נהדר, עם שיטה נפלאה ועולם מעולה.
שמעתי עליו הרבה לפני שיצא והתלהתי מאוד, ואני שמח לומר שההתלהבות לא פחתה כאשר קיבלתי אותו. ואנור מבוסס על שיטת עולם המבוך שהינה סיפורית מאוד אך עם מאפיינים מכאניים ברורים מאוד. אחד הדברים שאני אהבתי היו המקצועות- בכל דרגה אתה זוכה ל'מהלך' חדש- וזה משהו שהיה חסר לי במהדורות השונות של מבוכים ודרקונים (שואנור מידמה להן באווירה), בהן לא בכל דרגה הייתה מגיעה יכולת חדשה.
מהלכי המקצוע מעניינים מאוד ולעיתים אין להם השפעה מכאנית כלל- אלא היכולת לגרום למישהו לרצות חפץ שיש לך או לגרום לו לענות על שאלותיך בכנות. גם הנק"ן, שמשמש מדד לעוצמת הדמות אינו מוענק סתם כך מהריגת מפלצות אלא מגיע באמצעות הסיפור, אם על ידי שאלות שנקבעו מראש ונשאלות בסוף כל מפגש (ניצחנו אויב חשוב? מצאנו אוצר ראוי לשמו? גילינו משהו על העולם?), ובין עם על משחק תפקידים של שחקן עם דמותו או עם דמויות אחרים.
המשחק משרה אווירה שהסיפור הוא החשוב, ושדמותך אינה סתם גוש נתונים שיורד למבוך ומרביץ למפלצות, אפילו אם תתאמץ ליצור דמות כזו. עוד דבר שמצאתי טוב בשיטה הוא שהאיזון- והמקסום- אינם מהבעיות שבה. מקצוע מעניין לא בגלל שהוא יותר חזק אלא כי הוא עושה דברים אחרים בצורה מעניינת. אין מקצוע שהינו 'טוב יותר' בזה,כולם מעניינים וחשובים לקבוצה.
עולם המערכה מוצג היטב ומציג עולם פנטזיה שהינו לא רגיל בעליל- החל מאלפים קרחים וכהי עור וכלה במערכת האמונות המקורית. כל ישוב מוצג בכמה פסקאות ועם זאת מעביר מידע הספוג בהיסטוריה של ואנור ומעניק רצון לשחק.
לסיכום ואנור שווה את המחיר- בספר בודד שעולה 100 ש"ח אתה מקבל חוקים לשחקן ולמנחה, מפלצות ועולם מערכה שלם (וכן ניצנים ללפחות שלוש הרפתקאות), מה שבמבוכים ודרקונים, למשל, עשוי לעלות מעל ל500 ש"ח. מוצר ישראלי מבריק, שזוכה בתמיכה באתר שלו עם המון הרחבות ודפי עזר. קנו ונסו!

לפני זמן רב מאד (בערך שבועיים וקצת), בגלקסיה רחוקה מאד (אצלי בבית) התנהל קרב חלל אימתני בין חללית ה"X Wing" של לוק סקיווקר לבין זוג "Tie Fighters" חמקמקים הנאמנים לאימפריה. כמו תמיד, כשהברירה בידי, בחרתי להלחם עבור האימפריה - אחרת איך אפשר להביס את לוק סקייווקר? הקרב היה אגדי ומאתגר, לייזרים נורו לכל עבר, והסוף הגיע במהלך אחרון של ספק יאוש ספק מזל - שתי החלליות הקיסריות ביצעו פניה של 180 מעלות, ולוק סקייווקר נלכד במרכז האש! הלייזרים נורו (וקוביות גולגלו) ופגעו בחללית המורדים, ולוק התפוצץ לו בחלל השקט.
אני דיי בטוח שדארת' ויידר יתגמל אותי בהתאם, המשימה הושלמה!
במשחק הלוח / מיניאטורות Star Wars: X-Wing כל שחקן מגלם צד אחד במלחמה שבין האימפריה והמורדים, ושולט בטייסת קרב המורכבת מחלליות ומטייסים שונים. המשחק מיועד לשני שחקנים, כך שהמטרה הבסיסית בו היא להשמיד את היריב בקרבות חלל. המשחק מתרחש על שולחן שבמרכזו משטח המשחק עם המיניאטורות הצבועות מראש, ושני השחקנים יושבים מצדי השולחן.
לאוהבי העולם, המשחק לא מתקיים בתקופת זמן ספציפית, אך מתבסס רובו ככולו על שלושת הסרטים המקוריים, עם תוספת של טייסים וציוד שהופיעו במקורות אחרים.

סקירה כללית​

לפני תחילת המשחק כל שחקן בונה את טייסת החלליות שלו. הוא בוחר, בהינתן כמות נקודות טייסת שהוסכמה מראש, חלליות וטייסים שהוא רוצה להשתמש בהם וקלפי עזר. ככל שיש יותר נקודות, הטייסת תכלול חלליות וקלפים. למשל - שחקן יכול לבחור שלוק סקייווקר יטיס את ה- X-Wing או שטייס טירון יטיס אותו. השחקן יכול לבחור להוסיף לחללית יחידת R2 או מטח טורפדו לעת צרה.
כל אלו מספקים יכולת לאפיון אישי של טייסת הקרב שלך, והופכים כל קרב לחוויה חדשה.

לכל חללית במשחק יש מספר גרסאות – גרסאות פשוטות של טייסים גנריים, או גרסאות עם טייסים ידועים, כגון לוק סקיווקר ב- X-wing או האן סולו במילניום פלקון. התכונות הבסיסיות של החללית זהות לכל הטייסים, אך לכל טייס ערך יכולת טיס משלו (גבוה יותר, טוב יותר) ולטייסים ידועים יש גם יכולת מיוחדת.
היכולת הקרבית של כל חללית מבוטאת על-ידי ארבע תכונות: התקפה והגנה, מספר שמבטא את כמות הקוביות שמגלגלים בהתאמה. מגנים ומבנה, שמייצגים את כמות הנזק שהחללית יכולה לספוג. החלליות מגיעות עם חוגה שעליה מופיעים התמרונים שהחללית יכולה לבצע - למשל, מהלך חד ימינה או מהלך של היפוך ב-180 מעלות.
כל חללית יכולה גם לבצע פעולות מיוחדות, למשל - גלגול הצידה, נעילת מטרות או מיקוד, בהתאם למופיע בכרטיס שלה.
לדוגמא מיקוד מאפשר להפוך גלגול קוביה לא מוצלח של "מיקוד" לגלגול מוצלח של תקיפה או הגנה (יותר בהמשך); נעילת מטרות מאפשרת לטייס לעשות יותר נזק כשהוא יורה, וכך הלאה.

כל תור במשחק מתחלק לשני שלבים עקרונים: תנועה וקרב.
בתחילת שלב התנועה השחקנים בוחרים בחשאי את התמרון של כל חללית. לאחר-מכן כל חללית פועלת לפי סדר יכולת הטיס שלהם, בסדר עולה. כלומר, טייס עם ערך גבוה יותר, פועל מאוחר יותר. לאחר שהחללית מבצעת את התנועה שלה, השחקנים יכולים לבחור פעולה שהם רוצים לבצע – אך לא תמיד אפשר לבצע פעולה. תמרונים מסויימים (המסומנים באדום) קשים מאד, ומונעים מהטייס לבצע אחריה פעולה, עד שמבוצע תמרון קל יותר (המסומן בירוק) המוריד מהטייס "לחץ".
כאשר כל החלליות סיימנו את שלב התנועה ונבחרו פעולות, מתחיל שלב הקרב. היוזמה בקרב היא בסדר יורד של יכולת הטיס, כשטייס עם ערך גבוה יותר פועל מוקדם יותר והאן סולו תמיד יורה ראשון .
ראשית צריך לבדוק האם חללית היריב בטווח - המשחק מגיע עם סרגל המחולק לשלוש, אם אפשר להגיע באמצעות הסרגל מקשת היריה של חללית אחת אל השנייה - אפשר לירות.
גלגול התקפה מתבצע כך שהתוקף זורק את מספר קוביות ההתקפה שרשום על החללית שלו, והמגן זורק את מספר קוביות ההגנה שרשום על החללית שלו. ההפרש בין פגיעות להגנות, הוא הנזק שהמטרה סופגת. על אחת מפאות קובית ההתקפה מופיע סימון של נזק קריטי, במקרה כזה נוספת גם השפעה מיוחד אם לחללית המותקפת אין מגנים. בשלב זה שחקן שבחר "מיקוד" בשלב התנועה, יכול להפוך כל גלגול של מיקוד לתוצאת הגנה או התקפה נוספת, כתלות באיזה צד הוא.
אם הקרב מתרחש בשליש הראשון של הסרגל, התוקף זוכה בקוביה נוספת ואם הקרב מתרחש בשליש האחרון של הסרגל, המתגונן זוכה בקוביה נוספת.
חללית מושמדת כאשר היא סופגת את מספר פגיעות השווה לסכום המגנים והמבנה שלה. כל עוד לשחקנים עוד חלליות, הקרב ממשיך לשלב הבא.
זהו תנאי הנצחון הבסיסי, כשבערכת הבסיס יש גם שתי משימות. במשימה כל צד צריך להצליח במטרה מסויימת - כמו הפצצה או משימת חילוץ, בחלקן אפשר להוסיף על שולחן המשחק אסטרואידים שמפריעים לתנועה ואלמנטים נוספים לגיוון. אפשר גם להמציא משימות לפי ראות עיננו, דבר שמאריך את חיי המשחק, לדעתי, בכמה מונים.
מעבר לערכת הבסיס, החברה המייצרת (FFG) מוציאה הרחבות של חלליות נוספות - החל מעוד X-Wing וכלה במילניום פלקון האגדי. רכישה של עוד חלליות, מלבד הערך האספני שלהן, מוסיפה עוד אפשרויות לבנות את הטייסת שלכם ויכולות חדשות למשחק.

רכיבים​

אחד הדברים החשובים ביותר במשחקי מיניאטורות הוא ... המיניאטורות. אני יודע שזה טריוואלי אבל זה מאד חשוב - הפקה גרועה של מיניאטורות יכולה לקלקל משחק עם חוקים טובים. כאן גם החוקים טובים וגם המיניאטורות מושקעות ויפות ביותר.
הערכה הבסיסית מגיעה עם X-Wing ושני Tie-Fighter, אני אישית מחזיק גם ב- A-Wing, Tie Interceptor, Slave1 וה-Millennium Falcon. המיניאטורות עצמן מרשימות ביותר, וכל הרחבה מוסיפה למשחק גם קלפי טייסים חדשים וקלפי תוספות שונים.
בערכת הבסיס תמצאו גם שלל קלפים, קוביות, סמנים וכך הלאה – כולל סט של סרגלי קרטון שמציינים את מסלולי הטיסה, באלו משתמשים לאחר שקובעים תמרון, כדי לדעת היכן תמצא את עצמה המיניאטורה, מגוונים ונוחים לשימוש.
הכל נעשה באמת בטוב טעם ואף עם ממתק קטן - כשהאריזה נסגרת, החלליות מוצגות לראווה מעבר למסך פלסטיק שקוף.

דבר נוסף ש-FFG עושים לאחרונה, ואני חושב שהוא יכול להחשב כחלק מה"רכיבים" הוא ייצור סרטוני הדגמה ברשת עבור המשחקים. (בכתובת הזו : http://www.fantasyflightgames.com/ffg_content/media/XWingFlash/xwing_tutorial.html). אני למשל, קודם ראיתי את הסרטון ואז קראתי את החוברת, מייד היה הרבה יותר קל להבין את מהלך המשחק ורק ללמוד את היוצאים מן הכלל, וחוקים שלא הוזכרו בפירוט בסרטון.

חוויה אישית​

המשחק מאתגר ומותח, אני מוצא את עצמי יושב על קצות האצבעות בזמן שאני מחליט באיזה תמרון להשתמש בכדי לנסות להתחכם מול היריב שלי.
המשחק אינו מהיר כמו קרב יריות רגיל במלחמת הכוכבים - הוא לוקח בין עשרים לארבעים דקות (במשחק עם ערכת הבסיס) ויותר כשמגדילים את טייסות הקרב.
אלמנטים שאני מאד אהבתי את במשחק:

• העובדה שפגיעה נעשית באמצעות קוביות, מה שמוסיף מעט אלמנט של מזל.
• האפשרות לבחור לבצע פעולה מיוחדת בתום תנועה ולתכנן אסטרגית קרב טובה יותר.
• את החופש לבחור טייס שונה וקלפי עזר, דבר שעושה כל טייסת קצת שונה מקודמתה.

המשחק רץ בקצב מהיר, אבל לא מהיר מידי כדי שתאבד את עצמך (ולא תדע מה לבחור), אך מספיק מהיר כדי שלא ישעמם אותך בתחילת הקרב והכי חשוב - הוא כיפי! (ואפשר לנגן מוזיקת מלחמת הכוכבים).

סיכום​

לסיכום, לדעתי המשחק הוא טוב מאד מכמה סיבות: אני יכול לשחק בו גם בגרסה הבסיסית בלי תוספת חלליות עם עוד שחקן ולכן הוא טוב כ"פילר" לשני שחקנים.
הוא משחק שאפשר להסביר בקלות יחסית לשחקנים חדשים (ולמשל לוותר על חלק מהחוקים בפעם הראשונה), והוא יחסית לא יקר מידי עבור המיניאטורות המפורטות שמגיעות איתו.
החסרון היחיד עבורי, שהוא יוצר מצב בו אני ארצה לקנות עוד חלליות כדי להרחיב את העולם.

אגדות מספרות על עבר רחוק בו לחש עתיק כמעט קרע את העולם לשניים, משאיר מאחוריו נקיק (ravine) בעומק אינסופי בצפון. עולם זה יש דרקונים מטילי מורא, לוחמים אמיצים ומכשפים ערמומיים.
כעת, אדם אחד - נבזיאל אשארי (Nebzial Asheri), מונע על ידי מותם של אשתו ובתו, רוצה להשתלט על הקסם הזה ולהחיות את אשתו ובתו. כוחות אדירים מתאחדים כנגדו, ויד הגורל מפגישה קבוצה של נוודים, שולחת אותם להשמיד את נבזיאל ולגיונותיו.

אחרי שנים של שיתוף פעולה על סדרות הקומיקס Witchblade ו Artifacts (שתי סדרות קומיקס מבית TopCow) האומן סטפן סג'יק והכותב רון מארז מאחדים כוחות ליצירה מקורית משלהם - קומיקס הפנטזיה Ravine.
Ravine הוא היצירה המקורית הראשונה של שני האומנים והתוצאה נהדרת.

בתחילת הספר מוצגים לנו שתי הדמויות הראשיות:
הראשונה היא סטיין פאיס (Stein Phais), נווד והרפתקן בר מזל בעל חרב דו-להבית, יכולת הטלת לחשים, וששומע בתוך ראשו את קולו של גנרל שמת לפני מאתיים שנה.
השנייה היא ליין דה-לאסטיס (Lynn de luctes), אישה צעירה שעומדת לסיים את אימוניה בפאלאדיה (Palladia) כרוכבת דרקונים, ולבצע את טקס החתימה שלאחריו היא מתכוונת ולחזור לארץ מולדתה, דריגיא (Dregya).
בנוסף יש שלל דמויות משנה, אשר לכל אחת ואחת מהן יש אישיות, היסטוריה ויכולות אשר קצרה היריעה מלהכיל כאן את כולם. החל בסאירן ארייד (Sairan Aradee), חבר עלית בקבוצת המתנקשים "עוצרי הנשימה" ועד ולריוס מורדין (Valerius Mordine), הדראגון-מאסטר החדש ביותר של פלאדיה. כל אחד יכול למצוא דמות מועדפת או דמות אליה הוא מתחבר במיוחד.

בתחילת הספר אנו נתקלים במונחים לא מובנים כגון "טקס החתימה", נשק "גרימלס" (grimlas) ונקריט (necryte). המושגים מתבהרים במהלך קריאת הספר (למעשה, יש פרק שלם בו ליין -ואנחנו- לומדים על הדברים האלה ועל המצב הפוליטי הקיים) ומומלץ לקרוא את הספר יותר מפעם אחת בכדי להבין מה בדיוק קורה בסיפור.
עומס המידע שמונחת על הקורא בתחילת הספר הוא מגרעה בעיניי, אבל למרבה המזל זוהי אחת המגרעות היחידות שבספר.
דבר שאהבתי בקומיקס הוא הנספחים שבו, אשר מציגים בצורה סיפורית ומעניינת נקודות חשובות בעולם כמו ההיסטוריה, המאפיינים של הגזעים הלא-אנושיים, כיצד מערכת הקסם פועלת והם מרחיבים על חלק מאותם מושגים ייחודיים לעולם.
אחד הדברים שאהבתי ביותר בRavine הוא שאיכות האומנות שבספר לא מאפילה על איכות העלילה, העולם ועומק הדמויות, כפי שקורה לעתים בספרי קומיקס.

למעשה לדעתי הספר היה יכול להיות מועבר בצורת ספר קריאה "רגיל" ועדיין להיות ברמה גבוהה.
אני אצטט ביקורת אחרת "הרבה פעמים קראתי ספר וחשבתי שהוא יכול להיות ספר קומיקס מעולה, אבל מעולם לא קראתי ספר קומיקס וחשבתי שהוא יכול להיות ספר אפי, וravine הוא בהחלט הקומיקס הזה!"
על הדמויות הנהדרות, המונולוגים שמראים בצורה נפלאה את היחסים שבין שני הדוברים, ההומור שמופיע פה ושם בדיוק במידה הנכונה כדי למנוע מהספר להפוך לאפי יתר על המידה והציורים המרהיבים בכל דף ודף אין לי הרבה מה לומר - הם כולם מעולים. זהו ספר קומיקס יפהפה ועם סיפור טוב. אם אתם חובבי קומיקס ופנטזיה אני ממליץ לקנות אותו.
ולפני סיום - אם אתם רוצים הצצה לספר, כנסו לחשבון של סטפן סג'יק בdeviantart (שם החשבון הוא nebzial*), שם תוכלו לקרוא את העמודים הראשונים של הקומיקס ולהתרשם משאר היצירות שלו.

פיצוץ תחתון (Panty Explosion) וקרבמוות כיתתי (Classroom Deathmatch) הם שני משחקי תפקידים המשתמשים באותה שיטה מעניינת, ומופצים על ידי חברת Atarashi Games. פיצוץ תחתון נכתב על ידי מאט שלוט וג'ק ריצ'מונד ופורסם לראשונה בשנת 2006. מספר שנים לאחר מכן ההרחבה, "קרבמוות כיתתי" יצאה לאור. שני המשחקים עוסקים בתלמידי תיכון יפניים והדרמה ביניהם לנוכח מצבים לא הגיוניים.
במהלך הסקירה אעבור יותר על השיטה עצמה מאשר על סיקור אחד הספרים. לאחרונה יצאו מספר גרסאות חדשות לשני הספרים, אך הסקירה הזו עוסקת בגרסאות הקלאסיות, שלאחרונה פורסמו מחדש אף הן.

הנחת היסוד​

בפיצוץ תחתון השחקנים משחקים תלמידות תיכון יפניות, כאשר אחת מהן היא בעלת כוחות על בצורה כזו אחרת. החבורה צריכה להתמודד עם רוחות, מפלצות, סוכנים ממשלתיים, חברים לכיתה ומערכת החינוך היפנית חסרת הרחמים (בסדר עולה של הטלת מורא).
בקרבמוות כיתתי החבורה הם תלמידי תיכון (אולי אפילו אותן התלמידות), אשר מחויבים להלחם זה בזה עד מוות עד שרק אחד מהם נותר בחיים.
בשני המקרים המשחק משוחק בסצנות עצמאיות, אשר גם המנחה וגם השחקנים בונים יחדיו. המכאניקה עושה שימוש ב-ק6, ק8, ק10 ו-ק12, כאשר בכל קוביה תוצאה של 5 ומעלה מייצגת הצלחה.

יצירת דמות​

חוקי יצירת הדמות מתוארים רק בפיצוץ תחתון, מכיוון שבקרבמוות כיתתי מוצגים חמישים (!!!) תלמידים מוכנים. בניית תלמידה בפיצוץ תחתון עוסק באיסוף תכונות אופי, המתוארות כמשפט קצר ("בת יחידה", "אצנית מסלול", "שונאת ילדות מכוערות", "ראש מועצת התלמידים" וכו'). אותן תכונות לקוחות מהגדרות אישיות יפניות שונות (סוג דם, מזל סיני ואלמנט מיוצג) בסדרה של בחירות שונות, כך שלבסוף יש חמש תכונות אישיות.
פן נוסף ביצירת הדמות הם האלמנטים, או הגודאי. ישנם חמישה אלמנטים יפניים המלווים את השיטה בכל המכאניקות שלה (יצירת הדמות, יצירת סצנות ופתרון קונפליקטים). אדמה מיצג יציבות ועמידה על שלך; מים מיצגים שינוי וגמישות; אוויר מיצג זריזות פיזית ומחשבתית; אש מייצגת תוקפנות; ולבסוף, ריק מייצג דברים לא גשמיים ותקשורת אנושית (בקרבמוות כיתתי הריק מיצג פחד והכנעות או כיבוש הפחד, בפיצוץ תחתון הריק מיצג כוחות על טבעיים או דיפלומטיה ויצירתיות). במהלך יצירת הדמות מפזרים ערכים לכל חמשת האלמנטים, והאלמנט הכי גבוה נקרא האלמנט הקשור לתלמידה, והוא משפיע על תכונות האישיות שלה.
בנוסף, בסוף כל מפגש משחק השחקנים מצביעים על התלמידה "הכי פופולארית" ועל התלמידה "הכי לא פופולארית", כשכל השאר הן "ממוצעות". תכונה זו מייצגת את העובדה שהמזל מאיר פנים לתלמידה הכי פופולארית ומפנה את גבו לתלמידה הכי פחות פופולארית.

יצירת סצנות​

כפי שכתבתי קודם, מפגש משחק בשיטת פיצוץ תחתון משוחק בסצנות מבודדות, הנבנות יחדיו על ידי השחקנים והמנחה. לכל סצנה ישנם חמישה אלמנטים: אדמה (מקום), אויר (אנשים), מים (אוירה), אש (פעולה), ריק- על טבעי (או פחד בקרבמוות כיתתי).
הסצנה משוחקת ברגע שכולם מסכימים שיש עם מה לשחק ועד שמתפתח קונפליקט. ברגע שמוכרז וברור לכולם מהו הקונפליקט, השחקן שיזם אותו מתחיל בלבחור את סוג הפעולה בה דמותו משתמשת, על פי האלמנטים. אם היא תתקוף בצעקות וקללות, היא תשתמש באש. אם היא תנסה לשכנע במשחקי מילים ובסילוף האמת, זה יכול להיות שימוש במים או באוויר. אם יש ויכוח לגבי האלמנט בו י להשתמש, הקבוצה מחליטה. ברגע שברור לכולם מהו הקונפליקט ומה דרך הפעולה, מנסים לפתור את הקונפליקט.

פתרון קונפליקטים​

מספרים וקוביות מתחילים כאן. בפתרון קונפליקט, השחקן היוזם פועל ראשון. הוא בוחר כמה קוביות ממאגר התכונה הרלוונטית לגלגל, כשלאחר ההטלה הקוביות "מתבזבזות" וצריכות להצטבר מחדש, באמצעות פלאשבקים או בסוף הסצנה. אם לא נשארו קוביות באלמנט, הדמות לא יכולה לבצע את הפעולה.
אבל לא חשוב מה הפעולה, הקוביה שמגלגלים נקבעת על פי הפופולאריות של הדמות: הדמות הכי פחות פופולארית מגלגלת ק6, דמות ממוצעת מגלגלת ק8 והדמות הכי פופולארית מגלגלת ק10. אם השחקן מתאר את אחת מתכונותיו, הוא מגדיל את גודל הקובייה בצעד אחד (ק10 הופך ל-ק12 וכו').
מספיקה קובייה אחת בתוצאה של 5 ומעלה כדי להשיג הצלחה. את תוצאת ההצלחה מתארת "החברה הכי טובה", ואת הכישלון מתארת "היריבה". שתי הדמויות הללו הן דמויות שחקן אחרות. גם כאשר המנחה מבצע קונפליקטים לדב"שים, השחקנים מתארים את ההצלחה והכישלון.
לאחר סיום פעולה אחת, דמויות אחרות בקונפליקט יכולות להגיב באותה צורה. אם ברור לכולם שהקונפליקט הסתיים אז הוא הסתיים.

דעה אישית​

אני מאד אוהב את השיטה ומריץ אותה בעיקר בגרסת קרבמוות כיתתי. מצאתי את עצמי במספר ביגורים פותח את המשחק בסצנת הסבר על העולם ועל השיטה, ואז יושב בשקט רוב המשחק בעוד השחקנים רקמו להנאתם את הסיפור, והייתי צריך להתערב רק כדי לעצור את רכבת הדמיון ולנסות למקד את המשחק. האפשרות להנחות את השיטה בצורה הזו נובעת מיצירת הסצנות המשותפת ומהעובדה שהשחקנים מתארים אחד לשני את ההצלחה והכישלון.
הדבר היחיד שלדעתי בעייתי הוא שהשיטה לא באמת ממוקדת. הרצתי אותה רבות בקרבמוות כיתתי מכיוון שבגרסתה המקורית, פיצוץ תחתון, יש צורך בעלילה מרכזית. נתינת המושכות לשחקנים יכולה להביא להתפזרות ולאיבוד קו העלילה או הנושאים.
מצד שני, יצירת הדמות ממוקדת אך ורק על יצירת תלמידות תיכון יפניות. ניתן לבצע המרות שונות לשיטה, אבל התיאורים והשמות למכאניקות בהכרח יכוונו לנקודה הזו.

סיכום​

השיטה מצאה את מעוזה בקרבמוות כיתתי, מבחינתי. אם אתם מוכנים להריץ את השיטה הזו, היו מוכנים להיות וותרנים ופתוחים, אך גם לדעת מתי לעצור ולהחזיר את העלילה למסלול.

עידן הדרקון הוא משחק תפקידים מבית היוצר של green ronin, שמתרחש בעולם של עידן הדרקון שמבוסס על משחקי מחשב/קונסולה מצליחים (עם משחק שלישי שיוצא שנה הבאה) שפותחו על ידי החברה Bioware.
הסקירה הזו היא לערכה השנייה מתוך שלוש ערכות שמרכיבות את משחק התפקידים השלם. הערכה הראשונה מכסה את דרגות 1-5, ומיועדת למתחילים, וכבר פרסמתי סקירה על Dragon Age Set 1.
הסקירה הזו עוסקת בערכה השנייה שמכסה את דרגות 6-10.

הערכה מכילה בתוכה שני ספרים בעלי כריכה רכה – מדריך לשחקן (80 עמ') ומדריך לאדון המשחק (גם 80 עמ'). הערכה גם מכילה בתוכה מפה של העולם ת'דאס - העולם שבו המשחק מתרחש.
לבסוף הערכה מכילה ששה קלפים קשיחים של רפרנס-מהיר לחוקים. הקלפים מכילים את הדברים שלרוב תמצאו מאחורי מסך המנחה, רק בגרסה מוקטנת, ובמספר עותקים בכדי שלכל שחקן יוכל להיות אחד כזה מולו במהלך המשחק. בפועל זה אומר שפחות זמן מתבזבז על חיפוש חוקים בספר, ונותר יותר זמן לשחק את המשחק. זה רעיון מגניב שלא ראיתי במקומות אחרים, והוא עובד מעולה.

האיכות של הערכה היא מעולה כרגיל – הספרים בצבע מלא, הקלפים קשיחים ועמידים והמפה פנטסטית. האיורים שבספר יותר טובים מאלו של הערכה הקודמת, אף על פי שאני הייתי שמח לעוד איורים של כמה מהמפלצות והדב''שים – אבל למשחק הזה יש כל כך הרבה איורים ותמונות באינטרנט שעם טיפה הכנה מראש של המנחה זו לא עבודה רצינית.
הערכה הראשונה תיארה את המקצועות הבסיסיים (לוחם, קוסם ונוכל) לדרגות 1-5, ומספר אויבים שניתן להתמודד מולם. הערכה השנייה ממשיכה הישר מאיפה שהערכה הראשונה הסתיימה – דרגות 6-10.
הבעיה העיקרית שלי עם ערכה הראשונה הייתה שהיא מאוד מוגבלת, במיוחד בהיבט האפשרויות לשחקנים וההתקדמות בדרגות, וגם הושמטו ממנה הרבה דברים שמעריצים של סדרת המשחקים הרגישו בחסרונם – כמו השומרים האפורים, הקונארי המיסתוריים, מגוון גדול של לחשים מהמשחקים, ותיאורים יותר מעמיקים על מקומות ותכנים מרכזיים בעולם. בנוסף, לא היה מגוון גדול של מפלצות בסט הראשון. למעשה הערכה הראשונה הכילה רק את הבסיס של המשחק ותו לא – ולמרות שזו המטרה המוצהרת של הערכה הראשונה היא הרגישה לא מספקת. הערכה השנייה מטפלת בבעיות אלו, משלימה את התוכן החסר, ומפתיעה עם חוקים חדשים ומעניינים.

הספר לשחקן​

הפרק הראשון מספק לנו המון ידע על העולם מערכה של עידן הדרקון. מידע על השומרים האפורים – שהם בלב משחק המחשב הראשון, המון מידע על אורזאמר בפרט ועל הגמדים בכלל, פרטים על דת ואמונות בת'דאס שכוללים את הצ'אנטרי, הפאראגונים הגמדים, היוצרים העלפים, הנשכחים והדת של הקונארי. כמות המידע שיש בפרק הזה היא אדירה, והאמת היא שהייתי ממליץ לכל חובב של משחק המחשב שמעוניין בעולם לקנות את הספר לשחקן רק בשביל הפרק הזה – הוא מפרט ומעמיק את מה ששחקנים חוו כבר במשחק המחשב בצורה נפלאה.
הפרק הזה גורם לי להיזכר למה העולם של עידן הדרקון הוא כזה מעניין ומיוחד. מנחים (והאמת היא שאני כבר עשיתי את זה) יכולים לקרוא ו'לגנוב' רעיונות מהפרק הזה, פשוט כי יש כל כך הרבה מהם, והם כל כך מיוחדים ומגניבים.

הפרק השני נותן מגוון מעניין של אפשרויות חדשות לדמות, כמו שיטת לקביעת יכולות הדמות שאותן רוכשים עם 'נקודות' במקום לגלגל קוביות. יש גם רקעים חדשים, כך שלשחקן חדש יש יותר אפשרויות (כמו קונארי, אנטיבאני, אורליסיאני, וכו') - זו תוספת נפלאה שממלאת מספר חורים ביצירת הדמות שנותרו מהסט הקודם. בנוסף הפרק מציג את השומרים האפורים, שמקבלים יכולות מעניינות (אבל לא יותר מדי חזקות כמו שנוטים לחשוב) שדמות יכולה להוסיף למקצוע הרגיל שלה.

הפרק השלישי עוסק במיקודים, כשרונות והתמחויות. בפרק הזה נכללת רשימה מעודכנת וחדשה-דנדשה של מיקודים ליכולות ורשימה חדשה של כישרונות, שכוללת רמת 'מאסטר' לכל הכשרונות. בנוסף קיימים מספר כשרונות חדשים כמו יצירת רעלים ורפלקסים מהירים.
אך התוכן הכי מעניין בפרק הזה, ושהיה חסר מאוד בסט הקודם - החוקים והמידע על התמחויות - לכל מקצוע יש שלוש התמחות, שממקדות את המקצוע בתחום מסויים, זה מזכיר במעט מקצועות יוקרה ממבוכים ודרקונים. סוף סוף אפשר לשחק התמחויות בולטות מהמשחקים כמו לוחם מאגי, טמפלר או קוסם דם, וגם התמחויות יותר כלליות כמו טרובדור, מתנקש, אלוף, ברזרקר, רופא-רוחות וסייף. כאמור, אלו עוזרים מאוד למשחק להרגיש יותר מעניין ושלם ובכלל לא הוזכרו בסט הראשון.
ההתמחות הכי מוצלחת לפי דעתי היא קוסם הדם (גם כי הם מגניבים במשחק המחשב), שיכול להשתמש בנקודות פגיעה בתור מאנה ויכול להשתמש ברשימה מגניבה של לחשים.

הפרק הרביעי עוסק בציוד, וחלק גדול ממנו מוקדש להכנת רעלים ורימונים והשימוש בהם. שאר הפרק מוקדש לבניית מלכודות.
הפרק החמש מתמקד בקסם, ואולי המוצלח ביותר בערכה זו. הוא מתחיל בכך שהוא מתאר בפירוט את מעגל המאגי – ארגון הקוסמים בעידן הדרקון – וכולל את ההיררכיה והאחווה של הקוסמים.
הפרק כולל כמה לחשים חדשים – חלקם לחשים מאוד ידועים במשחק המחשב שהיו חסרים בערכה הראשונה לדעת רבים – כמו ברקים, שיתוק, או נשקים בוערים. חלקם מתקדמים מספיק בשביל להרגיש ממש מסוכנים, במיוחד לאחר שהספר מציג לנו חוקים לתקלות קסומות (בעיקרון, גלגול של 1 בקוביית הדרקון כשמשתמשים בקסמים החדשים גורם לדברים רעים – ומעניינים! - לקרות). התקלות האלו יכולות לגרום לדברים קטנים כמו בזבוז של עוד מאנה, או לדברים הרבה יותר נוראיים – הקסם משתבש וגורם לשד ממישור אחר לפלוש לעולם ולהיכנס לקרב. Awesome!
הפרק ממשיך בתיאור של אימוני קוסמים, הtranquil(קוסמים שלא עברו את טקס החניכה שלהם ומסיבה זו נעקרו כל הרגשות שלהם לצמיתות), ומספר עמודים על מסדר הטמפלרים. מידע טוב שהיה נחמד לקבל בסט הראשון, ושוב מזכיר לך למה הרקע של עידן הדרקון הוא כזה מגניב.

הפרק השישי נקרא 'לשחק את המשחק', והוא עוסק בדיוק בזה. הוא מתחיל עם כמה עצות על משחק תפקידים – הוא נוגע בדברים שלשחקנים וותיקים ייראו ברורים מאליהם, אבל הוא יועיל לשחקנים חדשים שכבר צלחו את הסט הראשון. לשחקנים מנוסים אין המון מה למצא בחלק הזה, אבל טוב שהוא שם.
הפרק ממשיך ומתאר פעולה מרכזית חדשה (all out attack) וכמה פעולות מינוריות.
אבל החלק הכי מעניין של הפרק – והחלק שאני אישית חיכיתי לו – הוא פעלולים חדשים. יש כמה פעלולים חדשים לקרב, אבל החידוש מגיע בצורת פעלולי לא-קרביים - חקירה וחברתיים. גם הם מוסיפים את אותם הטוויסטים המעניינים שהפעלולים בסט הראשון הוסיפו לקרב, אבל הפעלולים החדשים דורשים מהמנחה לאלתר ולהיות הרבה יותר פתוח – שזה בעיניי חיובי ועוזר למנחה להשתפר מפעלול לפעלול.

הספר למנחה המשחק​

פחות התרשמתי מהספר למנחה מהספר לשחקן. אף על פי כן, הוא לא גרוע – הוא מתחיל בתיאור על הblight והשומרים האפורים, ומספק המון עצות שימושיות על הרצת משחק כשיש blight, וגם על איך להכניס את הדמויות לארגון של השומרים האפורים.
הפרק השני עוסק בהרצת מערכה, וכולל שש 'מסגרות' שונות למערכות שאיתן המנחה יכול לעבוד, כמו 'מערכה מבוססת שומרים אפורים/שכירי חרב' – וגם נותן כמה עצות על יצירת מסגרות כאלו לבד. בנוסף כלולים הוראות וקווים כללים על תכנון היתקלויות, שהוא מידע חשוב וטוב.
הפרק השלישי מכיל אויבים חדשים – גיוון באויבים הוא דבר שלא שהיה בסט הראשון, וטוב שבסט השני קיימים יותר אויבים. בהמשך מתוארים חפצי קסם – גם חפצי קסם קבועים וגם זמניים - ותגמולים כמו תארים, שגם כוללים בונוסים תוך-משחקיים.
פרט לכך, הספר למנחה גם כולל הרפתקה, שהיא פחות או יותר חצי מהספר למנחה. ההרפתקה עצמה נראית טובה וסולידית, אני הייתי מעדיף לראות יותר מפלצות, אוצרות או תוכן מכאני/פלאפי מעניין ואחר מאשר הרפתקה – אם הייתי רוצה כזו הייתי קונה הרפתקה מוכנה מראש 'רגילה'.

סיכום​

לסיכום, זו תוספת מעולה(ואפילו הכרחית אם אתה רוצה לשחק בדרגות שמעל 5) למשחק של עידן הדרקון. בשילוב עם הערכה הראשונה, אני מרגיש בנוח להריץ מערכה ארוכה במשחק. המון מהחורים ומהדברים שהיו חסרים בערכה הראשונה טופלו ונוספו בערכה זו.
אני עדיין לא אוהב את עניין חלוקת המשחק לכמה ערכות – אני מרגיש שאני משלם הרבה יותר כסף בשביל המשחק המלא... אני אישית הייתי מעדיף לראות ספר גדול ועבה כמו ספר הבסיס של פת'פיינדר, שכולל פלאף בסיסי לעולם ואת כל הקראנץ' – כל הדרגות והאפשרויות המכאניות הרציניות כמו ההתמחויות, אבל בלי התוספות הקצת פחות הכרחיות כמו הכנת רעלים/מלכודות/רימונים/שטויות אחרות.
אף על פי כן, הערכה הזו מעולה. היא מוסיפה מעבר ומשפרת כמעט בכל מובן את התוכן מערכה הראשונה, ואני מציין לטובה במיוחד את הפעלולי הלא-קרביים שהם מגניבים לגמרי, את ההתמחויות, ופחות או יותר את כל הפרק של הקסם שהוא פשוט פנטסטי. פרט לכך, בערכה הזו יש דגש מובהק על השומרים האפורים – אבל זה מתבקש עקב התפקיד המרכזי שלהם במשחקי המחשב עליהם משחק התפקידים מבוסס. ולמי אכפת, בכל מקרה הם מגניבים .
אם אתה אוהב את המשחק ויש לך כבר את הערכה הראשונה, אני ממליץ בחום לקנות את הערכה השנייה!

אתחיל את הסקירה בגילוי נאות: אני ממש אוהב שיטות גנריות – שיטה שמתמקדת בכל אספקט בחיי הסמוראי זה נחמד, אבל יותר נחמד אם היא מאפשרת לי לשחק בנוסף גם רובוט, קאובוי, אביר ג'דאיי, ולוחם במבוך. שיטה גנרית מאפשרת לכם להשתמש באותה שיטה עבור כל עולם מערכה וסוג משחק.
"עולמות פראיים" היא שיטה גנרית ואני ממש אוהב אותה. למעשה, חוקי ההתחלה המהירה למהדורה הקודמת שלה תורגמו לעברית והועלו לאתר הפונדק – מהרו להוריד אותם ולהתנסות בעצמכם במשחק הזה. בהזדמנות זו אזכיר גם את הסקירה ל Low Life, עולם מערכה של ג'וקים וחרקים אחרים המתאים לעולמות פראיים.

סיכום (בהתחלה, כי דחיית סיפוקים זה לחלשים)​

שיטת עולמות פראיים מבטיחה להיות מהירה! עצבנית! כיפית! (Fast! Furious! Fun!) והיא מקיימת. היא מהירה – לא צריך להסתבך עם הרבה חישובים מתמטיים כדי להבין האם הדמות הצליחה במטלה או לא. היא עצבנית – הדמויות כשרוניות להפליא והקרבות עקובי דם. והיא כיפית – המכניקה של השיטה מהנה מאוד.

פרק ראשון: בניית דמויות​

הפרק הראשון של הספר עוסק בבניית הדמויות. בשיטת עולמות פראיים הדמויות מוגדרות על פי כשרונות, יתרונות ומגרעות (בניגוד לשיטות מבוססות דרגה, כגון מו"ד שם הדמויות מוגדרות על פי מקצוע ודרגה).
בסיס השיטה הוא בגלגולי קובייה הנקראים "בדיקת מאפיין" כאשר יש שני סוגי מאפיינים: תכונה או כשרון. כל מאפיין מדורג בערך קובייה בין ק4 לק12, כאשר יש צורך בבדיקת מאפיין השחקן מגלגל את ערך הקובייה ואם התוצאה שווה או גדולה מערך מספר המטרה (שהוא לרוב 4) – הוא הצליח. קל מאוד לדעת אם הצלחת בגלגול מכיוון שאין חישובים מסובכים וניתן במבט חטוף לשפוט את התוצאה.
לכל דמות יש 5 תכונות: זריזות, שכל, כוח, רוח וחוסן. התכונות משפיעות על הדמות הן במישרין והן בעקיפין: הכוח של הדמות משפיע על הנזק שהיא גורמת בהתקפות קפא"פ, החוסן שלה משפיע על עמידותה בפני נזק. עם זאת, עיקר ההשפעה של התכונות הוא דווקא בעקיפין – בקביעת העלות לשיפור הכשרונות של הדמות - לדמות זריזה יותר קל להשתפר ברכיבה או פריצת מנעולים בעוד שדמות עם קובייה גבוהה ברוח תוכל להשתפר ביתר קלות בכשרונות כמו שכנוע או איום.
באופן זה היכולות של הדמות מוגדרות על פי רשימה קצרה של כשרונות, ביניהם גישוש, טיס, לחימה, ירי והטלת לחשים. הרשימה קצרה וכוללנית בכוונה תחילה – על מנת שהשיטה תהיה קלה ומהירה. בהתאם לעולם המערכה ניתן להוסיף או לגרוע כשרונות (למשל הטלת לחשים יופיע בעולם פנטזיה, וטיס יופיע בעולם מודרני)
לאחר שהשחקן הציב ערכי תכונה וכשרונות לדמותו הגיע הזמן לבחור יתרונות ומגרעות.
יתרונות ומגרעות הם הפרטים שמייחדים את הדמויות זו מזו – המגרעות מציינים פגמים באישיות או במבנה הדמות ונותנים לשחקן הזדמנויות להעשיר את משחק התפקידים שלו ובנוסף מעניקים לו עוד נקודות לשיפור הדמות לקנות עוד יתרון או כשרון למשל.
יתרונות הם הדברים המיוחדים שהדמות יודעת לבצע: להטיל לחשים, לפגוע בכמה אויבים בו זמנית, להכנס לשכרון קרב, לדעת שפות רבות, לפקד על חיילים, לאלתר מכשירים מועילים או להשתייך למעמד האצולה. כך למשל, שתי דמויות יכולות להיות בעלות אותו דירוג כשרון לחימה אך הם יילחמו בצורה שונה לגמרי: אחד הוא סייפן מיומן והשני ברברי אחוז שכרון קרב, ההבדל בין השניים ישתקף ביתרונות השונים של כל דמות.
כאשר הדמות צוברת ניסיון היא יכולה להשתפר על ידי שיפור הקוביה בכשרונות או תכונות, ולחילופין באמצעות רכישת יתרונות חדשים.
ומה אם חשקה נפשו של שחקן לשחק גזע לא אנושי? אלף או רובוט או טרי-קרין? ובכן, בתור שיטה גנרית, לעולמות פראיים יש חוקים כיצד לבנות גזעים לשימוש השחקנים: בוחרים יתרונות וחסרונות של כל גזע ומאזנים אותם.
לשחקנים שרק מתחילים לשחק בשיטה לא צפויות בעיות בהתמודדות עם עושר האפשרויות העומדות לפניהם – בתחילת הפרק יש דמויות אופייניות (למשל: נהג, טייס, פיראט, סייף, מכשף ומדען) שניתן להעזר בהן בבניית הדמות, כמו גם מספר גזעים מוכנים מראש שעומדים לרשות השחקנים. כל החומר: שלבי יצירת הדמות, כשרונות, מגרעות ויתרונות, מסודר ומרוכז בטבלאות נוחות לשימוש.

פרק שני: ציוד​

הפרק השני כולל ציוד וכללים לשימוש בו. הציוד מתחלק לפי תקופות - ימי הביניים, מודרני, עתידני. ועל-פי שימוש - יומיומי, נשקי קפא"פ, שריון, נשקי טווח, נשקים מיוחדים, רכבי יבשה, רכבי ים, רכבי אוויר. הפרק קצר ותמציתי והחוקים לשימוש בציוד הם פשוטים ברובם.
פרק שלישי: חוקי המשחק
הפרק השלישי מציג את חוקי המשחק. כאמור, בכדי לבדוק האם דמות הצליחה על השחקן לגלגל קובייה בהתאם למאפיין, כשבתוצאה של 4 ומעלה הוא הצליח ועל כל 4 נקודות מעל מספר המטרה הוא זוכה ב"העלאה" שמציינת הצלחה יתרה. שיטת עולמות פראיים משתמשת במכניקת "הקובייה המתפוצצת" – כאשר שחקן מגלגל את התוצאה הגבוהה ביותר בקובייה (למשל 8 בק8) הוא רשאי לגלגל שוב את הקובייה ולחבר בין התוצאות. אם גם בגלגול הבא הוא הפציץ, הוא רשאי להמשיך, לגלגל את הקובייה ולחבר את התוצאות כל עוד הוא מפציץ. כיף גדול (הרבה יותר מכל 20 טבעי).
מכניקה נוספת היא חלוקת כל הדמויות במשחק לניצבים (extras) וכוכבים (wild cards), הכוכבים הם המשפיעים העיקריים על המשחק – דמויות שחקן ודב"שים חשובים, הניצבים הם דמויות משנה שנועדו לעזור לקדם את העלילה או להעשיר את הקרב.
בכל פעם שכוכב מגלגל קוביית מאפיין, הוא מגלגל בנוסף גם קוביית מזל – ק6 והוא יכול לבחור את התוצאה הגבוהה מבין קוביית המאפיין או קוביית המזל – לכוכבים יש סיכוי גדול יותר להצליח!
צ'ופרים: בכל פגישה כל שחקן מקבל 3 צ'ופרים בהם הוא יכול להשתמש כדי לצ'פר את הדמות שלו כשעולה הצורך – להתאושש מנזק או לגלגל מחדש קוביות.

קרב​

סדר היוזמה נקבע בעולמות פראיים על ידי חלוקת קלפים בכל תור, שיטה זו יוצרת דינמיות בסדר הפעולות בכל תור תוך שימוש במכניקה מהירה ופשוטה. חוקי המשחק מכסים מגוון של אפשרויות קרב ומהלכים מיוחדים: החל משבירת חפצים, דרך פריקת האויב מנשקו ועד לירי חסר הבחנה בעוברי אורח שנקלעו לקרב.
נזק בעולמות פראיים לא מתנהל על פי שיטת נק"פ אלא כך: כל גלגול נזק מושווה לערך הקשיחות של הדמות (שנגזר מערך החוסן שלה) – אם הוא קטן ממנו הדמות לא ניזוקה, אם הוא גדול ממנו ב-3 נקודות הדמות מזועזעת ויחולו מגבלות על חופש הפעולה שלה. אם גרמת יותר מ-4 נזק או שהדמות כבר מזועזעת – הצלחת לפצוע אותה! ניצבים לא יכולים לסבול פציעות, אם פצעת ניצב, הוצאת אותו ממעגל הלחימה. כוכבים הם יותר קשוחים והם יכולים לספוג 3 פציעות לפני שהם מנוטרלים כאשר כל פציעה כופה מחסרים על גלגולי הקוביות של הדמות.
לטעמי, השיטה הזו יותר מעניינת, כיפית, מפתיעה ומסוכנת מאשר ניהול פנקסני של כמה נק"פ נשאר לדמות.
בנוסף כדאי גם להזכיר את האפשרות של להשתמש בכשרונות "התגרות" או "איום" על מנת לזכות ביתרון יחסי על יריביהם – בהצלחה הם מקבלים 2+ לפעולה הבאה שלהם ואם הם הצליחו בהעלאה הם אפילו גורמים לקורבנם לזעזוע. האפשרויות העומדות לרשות הדמויות בקרב הן מעבר ל"חתוך ודקור".

פרק רביעי: חוקים נסיבתיים​

פרק זה כולל חוקים מיוחדים לניהול בני ברית (ניצבים בשירות הדמויות), עריכת מרדפים מלהיבים, ביצוע מטלות דרמטיות - אלו הן מטלות מסובכות כאשר הזמן מהווה גורם מגביל, למשל ניטרול פצצה או עריכת טקס מיסטי, התמודדות עם פחד ואימה או סכנות סביבתיות כגון קור או מחלה. חוקי האתנחתא – המאפשרים לשחקן לספר סיפור על דמותו, לפתח את עברה ואישיותה ולקבל בנוסף צ'ופר, חוקי ניהול קרבות ענק, התמודדות עם עימותים חברתיים, יציאה למסעות אפיים, ביצוע תמרוני נהיגה ושלל חוקי מערכה אופציונליים.
לא ניסיתי את החוקים הללו, אבל הם נראים מגניבים, מכסים שלל אפשרויות (כיאה לשיטה גנרית) והם עושים שימוש נרחב בקלפים בנוסף לקוביות.

פרק חמישי: כוחות​

פרק חמישי מציג את אופן השימוש בכוחות. כשיטה גנרית עולמות פראיים מתייחסת לכל הכוחות העל טבעיים – קסם, כוחות פסיוניים, כוחות על, ניסים והמצאות מטורפות (כדוגמת השיקוי שדנידין שתה והפך לבלתי נראה או חגורת הסילון של רוקטיר) – באותה צורה – כולם מאפשרים לדמות לבצע מעשים על טבעיים.
ההבדל בין מקורות הכוח השונים מתבטא במכניקה מעט שונה באופן השימוש בכוח. כך למשל מכשפים מתחילים לשחק עם יותר כוחות אולם הטלתם עשויה להשתבש, גיבורי על מתחילים לשחק עם כוח אחד אבל הוא אמין ביותר ואילו מדענים מטורפים מעניקים את הכוח המיוחד לחפץ.
בפרק רשימת כוחות בסיסיים, כאשר לכל כוח ניתן להצמיד היצג (trapping) ייחודי, כך למשל "חץ חומצה" הוא בעצם כוח מסוג "קליע" עם היצג של חומצה, אם הדמות רוצה לקחת "חץ קרח" היא צריכה לקחת כוח מסוג קליע עם היצג "קרח", אפשר באופן דומה גם לקחת "שריון קרח" או "פיצוץ חשמלי". הספר כולל מספר הצעות להשפעות ייחודיות של כל היצג.

פרק שישי: למנחה​

הפרק השישי מיועד למנחה והוא כולל עצות להקמת קמפיין, הרצת המשחק והמצאת עולם מערכה. הפרק קצר ותמציתי, הוא אינו מכיל עצות כיצד להתאים אתגרים לרמת החבורה אבל הוא כן מכיל עצות הנחיה מועילות.

פרק שביעי: מפלצות​

פרק שבע הוא אסופת מפלצות גנריות, הוא מציג כמה יכולות אופייניות למפלצות ומכיל כמעט 40 מפלצות בסיסיות. אומנם אף אחת מהמפלצות לא מעניינת במיוחד, אבל הפרק נותן מושג בסיסי על נתוני מפלצות בשיטה ומאפשר להתחיל משחק בלי צורך לקנות עוד ספרי הרחבה.

נספח: הרפתקאות​

בסוף הספר ישנן מספר הרפתקאות קצרות לדוגמא, ההרפתקאות עושות שימוש בחוקים שונים של השיטה (מרדפי מכוניות, עימותים חברתיים, התמודדות עם סכנות סביבתיות), מציגות תפאורות שונות ומכילות בדרך כלל טוויסט קטן – אף על פי שלא שיחקתי בהן, לדעתי הן הרפתקאות טובות מכיוון שהם מדגימים היבטים שונים של השיטה ומבליטים את היכולות והייחוד שלה.
לעולמות פראיים יש מגוון רחב של עולמות מערכה מוכנים: החל מ"חלל 1889" המתאר קרבות על המאדים המתרחשים במאה ה-19, "העולם הפראי של סולומון קיין" המבוסס על סדרת סיפורי הפאלפ מאת רוברט הווארד (שכתב את קונאן הברברי), "החיים השפלים" בו הדמויות משחקות את צאצאיהם התבוניים של ג'וקים, תולעים, ממתקים וחייזרים ועוד עולמות מערכה רבים ומגוונים.

לסיכום​

אל תאמינו לי, הורידו את חוקי ההתחלה המהירה, שחקו בה פעם או פעמיים, תווכחו שזו שיטה כיפית ומצויינת ואז תקנו את המהדורה המלאה.

מהדורות השיטה​

לעולמות פראיים יצאו מספר מהדורות, כולל מהדורות בכריכה קשה ומהדורות קומפקטיות. הנה הרשימה המלאה, לנוחותכם:
המהדורה הראשונה של השיטה נקראה Savage Worlds: Fast! Furious! Fun!
המהדורה השנייה נקראה Savage Worlds: Explorer's Edition וחוקי ההתחלה המהירה שלה תורגמו לעברית
המהדורה השלישית יצאה בשתי תצורות, תחילה כספר בכריכה עבה Savage Worlds: Deluxe Edition שעולה 30$
וגם כספר קטן יותר (אך שלם בתוכנו) בכריכה דקה Savage Worlds: Deluxe Explorer's Edition שעולה 10

בקינגסבורג (Kingsburg) אתה וחברייך נשלחים מטעם המלך לפתח את הממלכה ולהגן עליה מפני פולשים – משימה ראויה לכל אציל. אך האם תצליח? והאם תהנה מהחוויה? על שאלות אלו באה הסקירה לענות.
קינגסבורג הוא משחק לוח מבית Fantasy Flight Games. תמת המשחק היא פנטזיה, ובפועל מדובר במשחק שמערב מזל (קוביות) עם בחירת תפקידים וניהול משאבים. למשחק יצאה הרחבה שנקראת To Forge a Realm, שאדבר גם עליה בקצרה.

סקירה כללית​

בתור יועצי המלך, עליכם לפתח את הכלכלה ולהדוף את האיומים הצבאיים על הממלכה, וכמובן לעשות זאת בצורה הטובה ביותר. איך עושים זאת?
המשחק מחולק לשלוש שנים, כשבכל שנה יש ארבע עונות. בשלוש העונות הראשונות אפשר לקבל משאבים ובעונה הרביעית צריך להתמודד מול איום צבאי. בכל עונה כל שחקן מטיל שלוש קוביות, ולפי הסדר משתמשים בקוביות בתור עובדים.
תמונה אחת שווה אלף מילים:

על הלוח יש 18 מיקומים (הממוספרים מ-1 עד 18), ובכל מיקום יש תוצאה אחרת. אפשר לקבל נקודות נצחון, זהב, חיילים, אבן ועץ. בכדי לבחור את המיקום, צריך לשים שילוב של קוביות שהערך המספרי עליהן זהה למספר של המיקום.
המשאבים (זהב, אבן ועץ) משמשים לבניית מבנים, החיילים לקרב בעונה הרביעית ונקודות הנצחון בשביל לנצח.
אז מה הם המבנים? הנה הם לפניכם:

ליד כל מבנה יש את העלות שלו והיכולת שלו. במשחק הבסיס יש חמש שורות של מבנים, וההרחבה מעדכנת את המצב לשבע שורות. מתחילים תמיד במבנה השמאלי ביותר, כשכל מבנה הוא תנאי מקדים למבנה מימינו – כך שבשביל המבנים העוצמתיים שנמצאים במיקום הימני ביותר, צריך לבנות את כל אלו משמאלם.
כל שורה מתמקדת במשהו אחר – צבא, משאבים, נקודות נצחון וכך הלאה.
כמו שציינתי, בסוף כל שנה יש איום צבאי – בודקים כמה חיילים יש לכל אחד ומטילים קוביה. האיום הצבאי נקבע באקראי, על-ידי שליפת קלף מהחבילה. אם לשחקן יש סך חיילים וקוביה גדולה מהאיום – מעולה. אחרת, אסון. מאוד לא כדאי להפסיד בקרב, כי לרוב זה יוציא את השחקן מהמרוץ.
בסוף המשחק סופרים את נקודות הנצחון, ומי שבעל מירב נקודות הנצחון – ממבנים, מקידום תוך כדי משחק וממשאבים – מנצח.
כמה מילים לגבי ההרחבה – אצהיר כבר עכשיו שלדעתי ההרחבה היא חיונית למי שאוהב את קינגסבורג. מדובר בהרחבה שלמעשה מכילה חמש הרחבות קטנות. השתיים העיקריות הן החלפת דף המבנים בדף עם שבע שורות במקום חמש, והוספת קלפי צבא שמחליפים את גלגול הקוביה (ובכך מורידים מהאקראיות במשחק).

רכיבי המשחק​

את לוח המשחק הגדול כבר ראיתם. בנוסף, המשחק מגיע עם קוביות, הרבה מאוד סמנים, דפי המבנים וגם כמה קלפים.
התמה של המשחק מורגשת מאוד ברכיבים – הרבה יותר מאשר במכאניקה של המשחק.
הקופסא היא טובה, ובניגוד למרבית הקופסאות של FFG היא כוללת גם אינסרט שמכיל תאי פלסטיק, בהם ניתן למיין בקלות את הרכיבים של המשחק.
בסך הכל, הרכיבים הם טובים.

חוויית המשחק שלי​

קינגסבורג הוא משחק בסגנון יורו, בעל אורך בינוני וחוקים פשוטים.
שיחקתי בו כחצי תריסר פעמים, ואסכם שזה היה יותר מדי – אף שלכאורה מדובר במשחק שמשלב דברים שאהובים עליי, כגון מיקום עובדים (קוביות), בניית ממלכה, תמה של פנטזיה, אורך בינוני, וכך הלאה, בפועל התאכזבתי ממנו מאוד.
הסיבה העיקרית היא האקראיות המוגזמת במשחק, בייחוד במספר רב של שחקנים. השילוב בין גלגול הקוביות לעובדה ששחקנים אחרים יכולים לתפוס את המיקום שלך על גבי הלוח גורם לכך שלעתים קרובות האפשרויות שלך מאוד מוגבלות, ומה שתכננת לבצע לא יכול לצאת אל הפועל. כך שבמקום להחליט מה אתה עושה במשחק, המשחק מוביל אותך באף, ויותר גרוע מזה, הקוביות מובילות אותך באף.
לרוב אני אוהב אקראיות מוגבלת במשחק, אבל כאן הרגשתי לעתים קרובות שאני פועל על אוטומט. ייתכן ששחקנים טובים ממני יחשבו בראש את כל האפשרויות, יתכננו תוכניות וכך הלאה – אבל זה פשוט מצריך יותר מדי מחשבה עבור משחק שהוא בבסיסו משחק פשוט. לא מדובר ב-Power Grid.
לכן, המשחק עצמו הרגיש לי מאולץ אחרי 2-3 פעמים ששיחקתי בו, בייחוד משום שהצבא הוא הכרח, מה שמהווה עוד חסימה של אפשרות. בניגוד למשחקים של Feld, כאן לכאורה יש הרבה אפשרויות אבל בפועל האפשרויות מאוד מוגבלות.
תחושה זו מתגברת לאחר שמבינים שלמשחק יש 3-4 אסטרטגיות מנצחות, שהן האופטימאליות. לרוב, אחרי שבחרת אחת או שתיים הגעת לשיא, ומרגע זה המזל הוא העיקר.
כאן אציין לחיוב את ההרחבה שמצילה את המשחק מאבדון מוחלט – תוספת המבנים החדשים, האפשרות להוסיף קלפי אירועים וצבא, וגם האפשרות להחליף את המבנים הקיימים, מוסיפים כולם למשחק רעננות נדרשת. אמנם זה לא מתקן את הפגם הבסיסי של המכאניקה, אבל זה הופך את המשחק לנסבל.
עלבון אחרון הוא התמה של המשחק - אף שהיא נשמעת מבטיחה, בסופו של יום לא מרגישים כלל את העובדה שמקימים ממלכה. מדובר בגלגול קוביות, לקיחת משאבים ונסיון לבנות מנוע אופטימאלי.
כמובן שיש עוד משחקי יורו שחוטאים בכך, אבל הם לפחות בעלי מכאניקה טובה.

סיכום​

קינגסבורג הוא בין המשחקים הבודדים שאני לא רוצה לשחק בהם.
אין הרבה משחקים שזכו לתואר המפוקפק הזה אצלי, אבל השילוב בין האקראיות הגדולה מדי ליכולת הבחירה המועטה ולזמן המשחק הארוך גורם לי לראות בו בזבוז של זמן. אמנם ההרחבה הופכת את המשחק לסביר, אבל הוא עדיין לוקה בחסר.
השקיעו את זמנכם במשחקים טובים יותר.

לעולם המערכה ממלכות הנשכחות, התפרסמו עד היום המון ספרי קריאה ומשחקי תפקידים, וגם לא מעט תורגמו לעברית (הידועים ביותר הם של דריזט, האלף האפל) - אבל אף ספר של הממלכות הנשכחות לא דומה לאד גרינווד מציג: הממלכות הנשכחות של אלמינסטר.
משחקי התפקידים ותיאורי העולם שיצאו לאור עד היום פירטו על אזורים בממלכות, היסטוריות של אומות, רשימות של שליטים, פירוטים על ערים ועיירות, מפות של מדינות ומבוכים, מפלצות ומקצועות. היו גם ספרים שתיארו קבוצות כוח בממלכות - על האלים, קבוצות מסחר, כנסיות, קוסמים רעבים לכוח (לרוב הם מגיעים באדום), אלפים קסנופובים, בתי אצולה, וקבוצות הרפתקנים. לא מעט ספרים פירטו איך משחקים בעולם, כיצד עובד הקסם בממלכות, לחשים חדשים, חפצי קסם ועתקים.

אבל לממלכות הנשכחות, כמו למרבית עולמות המערכה, מעולם לא היה ספר שמדבר על *לחיות* בממלכות. מעולם לא היה ספר שמתאר מילים נפוצות בפארון. או כיצד מקדשים מרוויחים כסף. מעולם לא היה ספר שמדבר על טבחות אלפית או על נתיבי המסחר. מעולם לא היה ספר שסקר את ההיגיינה בממלכות. במילים אחרת, מעולם לא היה ספר שמדבר על הממלכות מנקודת מבטו של האדם הפשוט.
אד גרינווד מציג: הממלכות הנשכחות של אלימנסטר הוא הספר הזה.
אד גרינווד מציג: הממלכות הנשכחות של אלימנסטר מכיל פירוט אדיר על העולם ויושביו, וחיי היומ-יום שלהם, בנוסף לפתקים והערות שלא-נראו-לפני-כן שנכתבו על ידי יוצר העולם, אד גרינווד. לשחקני התפקידים, אף על פי שממלכות נשכחות הוא עולם מערכה למבוכים ודרקונים, התוכן מוצג בצורה נייטרלית לגמרי, ללא שום קראנץ׳ וללא התייחסות לשום מהדורה. ככזה הוא מתאים גם לחובבי העולם, שלא משחקים בו.

האיכות של הספר​

איכות של הספר הזה היא פנטסטית. התוכן מוצג בצורה נוחה לקריאה, וסגנון הכתיבה הוא לא סתמי אלא מעניין לקריאה (ויש שיגידו ׳זורם׳), הוא מכיל גם שלל פתקים, ציורים ומפות שנוצרו על ידי אד גרינווד בעצמו שמפוזרות לאורך הספר.
הספר עצמו מגיע בכריכה קשיחה ומרשימה. בתוך הספר, הדפים מחקים מראה של מגילה בעלי רקע בצבע צהבהב ואת צד העמוד מעטרת עמודה אפורה וזהובה - כל אלו מקנים לספר מוטיב של עתק ישן, וזה בהחלט עובד.
האומנות בספר היא מעולה, כיאה למכשפי החוף. הכריכה של הספר היא מקסימה, והאיורים שבספר עצמו גם מעניינים ומוסיפים תחושה ואווירה לתוכן שבספר. בנוסף, האיורים שבספר בוצעו במיוחד למען הספר הזה ולא מופיעים בספרים אחרים.

יש אמרה שאומרת שהקסם נמצא בפרטים הקטנים - ובספר הזה, זה בהחלט נכון. כאמור, מה שהופך את הספר הזה שונה מכל המאלאנתלפים הספרים ה*אחרים* שיצאו לממלכות הנשכחות הוא שהוא מתאר את החיים רגילים בממלכות - מסחר, דת, וגם קסם - ולא מעסיק את עצמו בלתאר את הגבולות הפוליטיים בין מדינה כזו או אחרת, מפות קטנות או מפלצות נדירות.

הספר מחולק לששה פרקים, עם הקדמה שנכתבה על ידי אד גרינווד (שמעתה והלאה יכונה בתור המחבר). המחבר פותח את הספר עם דיון על המקור של הממלכות, כיצד הממלכות התפתחו לאורך הזמן, ואיך הם השתלבו במשחק ה׳מבוכים ודרקונים׳ ושומשו בתור העולם והרקע לאין-ספור ספרי פנטזיה.
וכמובן, בצורה ראויה לשמו, הספר לא יכול להיות שלם בלי מעט פרשנות מהקוסם האגדי, אלמינסטר בעצמו. בהקדמה מופיעות הערות של אלמינסטר שבו הוא מתלונן על הידע שנכתב בידי ׳ ed of the greenwood׳

הפרקים שבספר​

כל אחד מששת הפרקים של הממלכות הנשכחות של אלמינסטר מכסים נושא אחר: חיים בממלכות, חוקים וארגונים, בתים, מבנים ושטויות אחרות, כסף וכלכלה, אלים ומאמינים, והאומנות - קסם.
אני אתאר בקצרה את התוכן ואת גולות הכותרת, נקודות השיא והקטעים המעניינים בכל פרק - אך יש לציין שהתיאור הקצר שלי רק מגרד את קצה הקרחון של כמות התוכן בכל פרק.

׳life in the realms׳ - הפרק הראשון, חיים בממלכות, מדבר על חיי היום-יום בממלכות הנשכחות. ישנם מספר דברים ראויים לציון בפרק הזה - ובייחוד החלק של Realmspeak, השפה שבה מדברים בממלכות. כל הצורות של הסלנג והניבים האזוריים ממש נותנים הרגשה שהעולם שלם, מיוחד ועמוק. והחלק שמדבר על תרופות ומחלות צמחיות הוא מאוד מיוחד ומעורר השראה - במהלך הקריאה עלו לי כמה וכמה שימושים משחקיים מגניבים.

׳laws and orders׳ - הפרק הזה לא ייראה מרשים במיוחד לרוב הקוראים, אם כי הוא מכיל פרטים מאוד מעניינים ומיוחדים על מערכות החוקים בקורומיר ובווטרדיפ. החלק שבאמת מעניין בפרק הזה הוא על ההיסטוריה הסודית של ה׳זנטארים׳(אחד מהארגונים היותר מגניבים בממלכות) - החלק הזה מגניב, מיוחד ויקר ערך לכל שה״מ של הממלכות הנשכחות.

׳hearth and home׳ - הפרק הזה עוסק במגוון רחב של נושאים, החל מארכיטקטורה, דרכים לחימום בתים, וכלה בטבע ובאיכות של פונדקים ובתי מרזח. אבל החלק האהוב עליי בפרק הזה הוא על מגוון דרכי הבישול, טבחות והכנת המשקאות(חריפים ולא חריפים) שניתן למצוא בממלכות. עבר לי בגוף רטט של התרגשות כשקראתי שקפה הוא משקה מוכר לכל בממלכות במגוון מקומות. כן, אנשים, את הקפה המציאו בקאלימשאן, לא במזרח התיכון!

׳money matters׳ - הפרק הרביעי, של כסף וכלכלה, מדבר על נושאים כמו גילדות מלאכה, מסחר, פירוט על נסיכים-סוחרים עשירים ואפילו על סוגים שונים של מטבעות ובנקים לאורך הממלכות. החלק המיוחד בפרק הזה נמצא בחלק על הסחורה המיוחדת, שבו המחבר צולל לפרטים על טובין וסחורות נדירות - ויקרות. מגניב ושימושי מאוד במשחקים.

׳gods and followers׳ - בהתחשב בהיסטוריה העצומה של הממלכות, שום ספר שמדבר על עולם המערכה הזה לא יהיה שלם בלי לעסוק באלים או במאמיניהם.
אחד מה׳דיונים׳ היותר מעניינים בפרק מפרט למה האנשים הפשוטים בפארון מוכנים להשלים עם קיומו של רוע קיצוני בממלכות. זו שאלה שאני בטוח שנשאלה שוב ושוב על ידי שליטי מבוך, והמחבר כותב ומפרט מספר טיעונים ומאוד ממוקדי מערכה בעד ונגד דתות מרושעות שמשחקות תפקיד בחברת פנטזיה. אבל רוב הפרק מתאר ועוסק באחוות של מגוון האלים, בייחוד על התורות והמנהגים שלהם בנוסף לפרטים מזעריים בנוגע לצורות הסגידה או להעלאת קורבנות.

'the art׳ - הפרק האחרון באד גרינווד מציג: הממלכות הנשכחות של אלמינסטר עוסק ב׳אומנות׳, או כמו שכמה ייקראו לה... קסם! במפתיע, זה אחד מהפרקים היותר קצרים בספר, ושנוגע מעט בקסם עצמו או בקוסמים. גולות הכותרת בפרק הזה כוללים דיון על שושלת וכישרונות מיוחדים במשפחות ׳קסומות׳ והטבע של האלכימיה בפארון. נקודת שיא נוספת מגיעה בצורת מפה אדירה של האלרואא, מצויירת ביד על ידי המחבר, בנוסף למספר הערות נוספות בנוגע לארץ הקסומה והמגניבה הזו. וכאן אני מפסיק לקשקש.

מה אני חושב על הספר​

אד גרינווד מציג: הממלכות הנשכחות של אלמינסטר הוא מענג לקריאה למעריצי העולם, בין אם אתם קוראים את ספרי הפנטזיה המתרחשים בפארון או שחקנים שמשחקים מו״ד בממלכות. הספר הזה מציג וחושף כמות תוכן ומידע מאסיבית בנוגע לממלכות הנשכחות שמוסיף עומק ופרטים לכל היבט בעולם.
כמו שכתבתי בהתחלה, התוכן בספר הוא לחלוטין חף מהתייחסויות למהדורה, חוקים או כל קראנץ׳ שהוא, מה שמאפשר למעריצים גם ממהדורה 3/3.5 וגם מ4 ליהנות מהספר.
הבחירה להכניס לספר צילומים של דפים ופתקים אמיתיים של אד גרינווד בנוגע לממלכות היא מעוררת השראה, ומוסיפה המון עומק לספר.

התלבטתי איזה ציון לתת לספר. מצד אחד, הוא ספר חובה לכל חובב של העולם. מצד שני (ומנקודת מבט של מישהו שהוא לא מעריץ שרוף של העולם), אני לא יודע כמה הספר הזה מעניין. פרט לכמה קטעים די ספציפיים, התוכן לא נועד להיות שימושי בזמן משחק ולא מגיע ככזה - כך ששחקנים לרוב לא יתעניינו בספר, כמו גם שליטי מבוך ומנחים שלא אוהבים לעבוד לפני המשחק.
כן, בספר אפשר למצוא הארות ופרטים מעוררי השראה, אבל הם לא יהיו מאוד מועילים בזמן המשחק - וגם כשהם כן, לרוב אלו דברים מאוד קטנים. יש להניח שרוב המנחים לא יתלהבו מחמישה עמודים על משקאות חריפים או היגיינה. לרוב מנחים לא אוהבים להשתמש בתוכן שמגיע מנקודת מבטו של האדם הפשוט, מכיוון שזה לא ממש מועיל להם בזמן המשחק. אם אמשיך עם קו מחשבה זה, אזי לדעתי הספר הזה נועד יותר למעריצים שכבר מכירים את העולם ורוצים עוד תוכן עליו מאשר לאנשים שלא מכירים אותו, או כאלה שרק משחקים בו.

סיכום​

אם אתה שליט מבוך שרוצה עוד ספר של מבוכים ודרקונים לממלכות הנשכחות על תוכן משחקי, שימושי, יעיל ומיידי למשחק שלך, הספר הזה הוא לא בשבילך. מצד שני, אם אתה שליט מבוך או מנחה שכבר מכיר את הממלכות, ומחפש עוד תוכן על העולם, מידע ופרטים שמוסיפים תחושה של עומק - גם אם לא שימושי בהכרח בזמן המשחק - רוץ לקנות.