סקירות

עידן הדרקון הוא משחק תפקידים מבית היוצר של green ronin, ומתרחש בעולם של עידן הדרקון שמבוסס על משחקי מחשב/קונסולה מצליחים (עם משחק שלישי שיוצא שנה הבאה) שפותחו על ידי החברה Bioware.
הסקירה הזו היא לערכה הראשוונה מתוך שלושה ערכות שמרכיבות את משחק התפקידים השלם. הערכה הראשונה מכסה את דרגות 1-5, ומיועדת למתחילים. הערכה השנייה מכסה את דרגות 6-10, והערכה השלישית והאחרונה מכסה את דרגות 11-20.
הערכה מכילה בתוכה 2 ספרים בעלי כריכה רכה – מדריך לשחקן (64 עמ') ומדריך לאדון המשחק (גם 64 עמ'). בנוסף, הערכה מכילה בתוכה מפה של היבשת פרלדן – האומה שבה המשחק מתרחש, ושלוש קוביות בעלות 6 פאות (ק6).
האיכות של הערכה היא טובה, קל לקרוא ולהתמצא בספרים. הספר ברור והעריכה טובה. יש איורים בספר שהם פנטסטיים ויש איורים סבירים – זה תלוי במאייר, אבל בסך הכל הספר מכיל איורים מושכים וטובים.

מה שונה בעולם​

המערכה של עידן הדרקון נראית בתחילה בתור עוד חיקוי טולקינאי סטנדרטי – המכילה גמדים, עלפים ודרקונים – אבל משם הכל הולך למקום יותר אפל. הגמדים הם מתבודדים ואנטי-חברתיים. העלפים הם מושפלים ומנוצלים בתור משרתים של בני האדם או כנוודים בקבוצות ברחבי הפרא השנואים על ידי כולם. בני האנוש חצויים לפלגים וסיעות ונמצאים ביריבות מתמדת. מעבר לכך, קוסמים נחשבים כסיכון לאנושות מכיוון ששדים מסוגלים להשתלט עליהם בכל עת. קוסמים חופשיים נחשבים בתור כופרים והם ניצודים בחוסר רחמים על ידי 'צלבנים', לוחמים של גוף דמוי-אינקוויזיציה.
אם כל האושר הזה לא מספיק לכם, כל כמה זמן מפלצות טמאות זוחלות מהקרקע ועורכות פשיטות ופלישות על אומות שלמות. ליצורים אלו, הנקראים יצורי-אופל (darkspawn) יש דם רעיל, אינטיליגנציה ברוטאלית וכמיהה להרג. מה שאין בעולם הדרקון זה עדרים של מפלצות שטותיות וחסרות היגיון ומגוון גזעי שחקנים מטורף. אין אורקים, גובלינים, קובולדים, אנשי-דג, אנשי-כלב או מדוזות מעופפות. יש רק 3 סוגי יריבים בסיסיים – שדים, darkspawn או בני אנוש אחרים.
למרות המגוון הקטן של אויבים להרוג (מה, אין כרישי אדמה?), לעידן הדרקון יש מערכה מעניינת ולא רגילה. שחקנים שלא הכירו את העולם קודם לכן יכולים להישאב פנימה במהירות ולהינות מאוד. כאלו ששיחקו במשחקי המחשב או קראו את הקומיקסים והספרים יהנו ביותר מהעובדה שהם משחקים במקומות שאותם הם ראו וחקרו – אך זה ממש לא חובה להכיר את העולם והרקע לפני שמשחקים.
הרקע לעידן הדרקון הוא ברוטאלי ואפל, אבל מלא באפשרויות להרפתקאות.

בסיס השיטה​

בסיס השיטה הוא פשוט ביותר. הבסיס הולך כך - 3ק6 + תוסף תכונה + תוסף מיקוד נגד דירוג קוביה.
וזה, בעצם - תקף כמעט לכל בדיקה בשיטה.
לדוגמה, במבדק נגדי, דירוג הקוביה הוא התוצאה של הבחור השני. בקרב, דירוג הקוביה הוא ערך ההגנה של היריב.

פעלולים
אחת מהקוביות שמטילים בעת בדיקת הצלחה, נקראת קוביית הדרקון, והיא בעלת צבע שונה. קוביית הדרקון היא המפתח לפעלולים - בכל פעם שבגלגול יוצא מספר זהה גם באחת מהקוביות הרגילות וגם בקוביית הדרקון, השחקן יכול לבצע פעלול - יכולות מיוחדות בקרב או אפקטים קסומים. מספר הנקודות שמקבלים לפעלולים הוא התוצאה שגולגלה ב'קוביית הדרקון'. לפיכך, 6-6 הוא הרבה יותר טוב מגלגול של 2-2 או 1-1, ככל שיש יותר נקודות, אפשר לבצע פעלול עוצמתי יותר.

יצירת הדמות
יצירת דמות היא מעט שונה ממה שרוב השחקנים רגילים אליו. בשביל לקבוע את ערך היכולות של הדמות שלו, השחקן מגלגל 3ק6, אבל במקום לשמור על הערך שיצא בגלגול הוא משווה אותו לטבלה שמראה לו את הערך שבעצם הוא קיבל. לדוגמה, גלגול של 13 ב3ק6 הוא בעצם +2 בתכונה, גלגול של 5 הוא -1 וגלגול של 18 הוא +4.
ברגע שקבעת מהו הערך של התכונות שלך, השלב הבא הוא לבחור את הרקע של הדמות. במקום השיטה המסורתית של בחירת גזע, עידן הדרקון משתמש בשיטת 'רקעים' המבוססים על התרבות שממנה הדמות מגיעה. גמד קרקע יהיה מאוד שונה מעלף עירוני, קוסם כופר, או איש-חופשי מפרלדן, ומערכת הרקעים משקפת זאת.
באופן זה לגזע משמעות פחות, וגם אם כל הדמויות הם בני-אנוש, הן יהיו שונות אחת מן השנייה, במיוחד כשכל רקע דורש זוג של גלגולים רנדומליים בכדי לקבוע אילו תוספים הדמות מקבלת בנוסף לתוספים הסטנדרטיים של הרקע.
כל רקע מאפשר בחירה של אחד (או יותר) מהמקצועות הבסיסיים, תוסף של +1 ליכולת כלשהי, בחירה של אחד משני מיקודי מיומנויות שמתקשרות לרקע, ובנוסף – בונוסים רנדומליים – החל מ+1 לתכונה, עוד מיקוד מיומנות ולעיתים מיומנויות עם נשק ספיציפי(לדוגמה, עלפים עם קשתות). רק רקעים שקשורים לקסם, יכולים לבחור במקצוע הקוסם.
לאחר מכן, בוחרים את המקצוע של הדמות. בדומה למשחק המחשב שעליו המשחק הזה מבוסס, יש רק 3 מקצועות בעידן הדרקון – הלוחם, הנוכל והקוסם.
ברגע שבחרת את המקצוע שלך(הבחירה יכולה להיות מעט מוגבלת לפי הרקע שלך; אחרי הכל, אין היגיון בלהיות נוכל אם בחרת את הרקע של 'קוסם מעגל'), אתה רק מסיים פרטים מינוריים כמו מהירות או הגנה.
יתרונות וחסרונות[/b]
יתרון גדול של השיטה הזו היא מידת הפשטות הנפלאה שלה. אם קראת את הסקירה עד פה, אתה פחות או יותר יודע את הבסיס של השיטה ולא תהיה לך שום בעיה להיכנס לאקשן. הפשטות היא מושלמת בשביל שחקנים שחדשים למשחקי תפקידים וגם לשחקנים וותיקים שלא רוצים או יכולים ללמוד סט חוקים מורכב או מסובך.
המכאניקה של הפעלול מהווה את אחת מהיתרונות הגדולים של השיטה - הם מגניבים בפני עצמם ואם לשחקנים חדשים היה קושי לתאר ביצירתיות מה הם עושים בפעולה שלהם, והסטאנטים יכולים ממש לעזור להם ליצור קרבות הרבה יותר מעניינים. בכלל, הפעלולים משפרים את התיאורים בקרב מסתם 'אני תוקף אותו'. לבסוף, הפעלולים לא יכולים להגמר בגלל שנגמרו לך ההתקפות המיוחדות או הנקודות.
החיסרון הכי גדול של הערכה הזו הוא שהיא מציעה תוכן חלקי שמגביל את המשחק. לעיתים היה נדמה לי שהכינו ספר אחד לכל השיטה ואז קיצצו וחילקו אותו לכמה ערכות שונות. אני רק יכול לקוות שבערכות הבאות יוסיפו עוד אפשרויות לתוכן הקיים – כי הבסיס הוא נפלא, אבל האפשרויות מוגבלות. עוד מקצועות, עוד קסמים, עוד דרגות, עוד סטאנטים – כמה שיותר, יותר טוב.
אכזבה אישית שלי היא חוסר-השימוש-בגלגולים-משולשים – אחרי שפעלולים מבוצעים בגלגולים כפולים זה נראה רק טבעי שבגלגול משולש יקרה משהו עוד יותר טוב. כששחקן שלי גלגל 5-5-5 כולם ציפו שיקרה משהו מטורף – אבל בעצם התוצאה היא זהה אם הוא גלגל 5-5-1. אני מצפה שהערכות הבאות יעשו משהו עם זה, כי הפוטנציאל הוא גדול(מה, בסטאנט רגיל עשית פעולה מגניבה? בסטאנט משולש עשית משהו אדייייייר).

סיכום​

עידן הדרקון היא שיטה מגניבה ופשוטה שכיף לשחק בה. היא עושה עבודה פנטסטית בלהכניס שחקנים חדשים למשחקי תפקידים – אני הרצתי משחק לדוגמה לקבוצה שהיו בה זוג אנשים שלא שיחקו משחק תפקידים מעודם והם תפסו את הבסיס בשניות ונהנו מאוד.
הבסיס של ה3ק6 הוא נהדר והפעלולים הוא טוויסט מגניב לשיטה שמוסיף המון עניין לקרבות.
מצד שני, כאמור, המשחק מאוד מאוד מוגבל – במיוחד בהיבט האפשרויות וההתקדמות בדרגות – שאני מצפה שיטופלו בערכה ההשנייה שתכיל עוד שיפורים למשחק
אם אתם מכירים את משחקי המחשב, אוהבים הרפתקאות אפלות או שאתם מחפשים שיטה פשוטה במקום מו''ד ודומיה – אני ממליץ בחום לתת לשיטה הזו צ'אנס ולבדוק אותה.

פול המרבה, הרי זה משובח!
בוהננזה הוא משחק פילר לשלושה עד שבעה שחקנים, שבו כל שחקן הוא בעל חוות פולים אשר מנסה לקצור את הרווחים הגבוהים ביותר. על אף הפשטות של המשחקיות, מדובר במשחק מהנה ועשיר באינטראקציה, וגם אסטרטגיה. הוא מתאים גם לאנשים שהם לא גיימרים, ויכול להוות תחליף נהדר עבור חובבי משחקי הקלפים הפשוטים, כמו טאקי למשל.
כל קלף מציין עליו את שם הפול, את התדירות שלו בחפיסה, ואת הערכים שלו. לכל שחקן שני שדות, בכל אחד מהם הוא רשאי לשתול סוג אחד של פולים. הוא יכול לקצור שדה בכל שלב (גם לא בתורו), ולקבל את ערכו. הערך של שדה תלוי בגודלו: בתחתית כל קלף יש רשימה של ערכים ( ציור של מטבעות) ומתחתם מספר המציין את גודל השדה הדרוש על מנת להפיק ערך זה. שימו לב שיתכן ולעתים תאלצו לקצור שדה ללא כל תמורה!

חוקי המשחק​

אז איך המשחק מתנהל? לכל שחקן יש מספר קלפים ביד. את הקלפים האלה אסור לסדר! בתחילת תורו, חייב השחקן לשתול את הקלף הראשון שבידו. כן, גם אם זה מאלץ אותו לקצור שדה חסר ערך. לאחר מכן הוא רשאי לשתול גם את הקלף הבא בידו.

החלק השני הוא המעניין במשחק: השחקן שולף שני קלפים מהקופה ומניח לפניו. שני קלפים אלה חייבים להשתל בתור הזה. בשלב הזה, ניתן לבצע מסחר עם השחקן הפעיל. כל שחקן יכול להציע קלפים מהיד שלו (מכל מקום ביד!), כאשר השחקן הפעיל יכול להציע גם את הקלפים ששלף, אך לא קלפים שקיבל משחקן אחר.
חשוב לציין שזו הזדמנות נהדרת להפטר מקלפים בתחילת היד שלכם שלא באים לכם כלכך טוב...
בסיום חלק זה של התור, כל שחקן שותל את הקלפים שקיבל באיזה סדר שיבחר. לאחר מכן השחקן הפעיל שולף שני קלפים לסוף היד והתור עובר לשחקן הבא.
המטבעות, אגב, הם הצד האחורי של הקלפים, כך שכאשר אתה קוצר שדה, אתה שומר קלפים לפי ערכו ואת השאר משליך לערימה בצד.
ממשיכים באופן זה עד שהתפיסה נגמרת שלוש פעמים (כשבכל פעם שהיא נגמרת, מערבבים מחדש את ערימת הקלפים בצד לערימה חדשה). שימו לב שבכל ערבוב יהיו פחות קלפים, כי חלקם הומרו למטבעות!
כאשר מסיימים לשלוף מהערימה השלישית, כל שחקן רשאי לקצור את השדות שלו בפעם האחרונה, והשחקן שהרוויח הכי הרבה, הוא המנצח!
אגב, מי שלא מסתפק בשני השדות שלו, יכול לקנות ערוגה שלישית בעלות של שלוש מטבעות, אשר מוחזרים לקופסאות (ולא לערימת הקלפים המנוצלים!).
סיכום
המשחק הוא מהיר, כיף, קל ללימוד, ורבים מתאהבים בו במהירות. מדובר גם במשחק קטן יחסית, שקל לקחת ממקום למקום. הגרסא האמריקאית כיום מכילה גם מיני הרחבה, אשר כוללת עוד סוגי פולים חדשים, כמו גם חוקים לשני שחקנים.
כמו כן, קיימות כל מיני הרחבות למשחק, אבל איני יודע עליהן דבר. המשחק הבסיסי בהחלט מספק

סייבר-באני סקר את טוקיו, בעודו לועס להנאתו קרון של הקליע הכסוף, הלא היא הרכבת המהירה לאוסקה. אך האדמה רעדה מתחת לרגליו, ויריבו השנוא מכל, הקראקן, פרץ מתוך הקרקע, משמיד שני בניינים, ארבעה אוטובסים שואינספור מקקים קטנים הקרויים בני אני-אנוש. שתי המפלצות נאבקו, עד שהקראקן גירש את סייבר-באני מטוקיו – עידן הקראקן הגיע!
מלך טוקיו (King of Tokyo) הוא משחק פילר קלאסי – משחק כיפי וקצר, ללא צורך בטקטיקה מתוחכמת, שמשלב אקשן ובעיקר הרבה צחוקים. אך התחרות בתחום משחקי הפילר היא עזה, כשקיימים הרבה משחקים אחרים, כגון מנצ'קין, המשחק השיתופי האי הנעלם, משחק הבגידות והתככים The Resistance, שגם הם טוענים לכתר – אז האם מלך טוקיו ישלוט בכס?

מבט כללי וחוקי המשחק​

במלך טוקיו כל שחקן מגלם מפלצת אחרת מבין מגוון מפלצות, המבוססות על מפלצות כגון גודזילה, קינג-קונג ועוד – כולן נחושות להרוס את העיר טוקיו ולחסל את שאר המפלצות. אלו הן גם שתי הדרכים לנצח: לצבור 20 נקודות נצחון או לחסל את כל שאר השחקנים.
המשחק עצמו מתנהל באמצעות שש קוביות ק6, כשבכל פאה סמל שונה:
- נקודות: בשלוש פאות יש מספרים – 1, 2, 3. בכדי לצבור נקודות, צריך לקבל את אותו המספר בשלוש קוביות לפחות, ואז מקבלים נקודות הנצחון בהתאם המספר. למשל, אם יצא לנו 2, 2, 2 – נזכה בשתי נקודות. על כל קוביה נוספת מקבלים נקודת בונוס.
- טופר: לחסל ת'יריבים! כל קוביה עם טופר גורמת 1 נזק לכל המפלצות שבאזור האחר. במשחק שני "אזורים" – בתוך טוקיו ומחוץ לטוקיו. כך שלהיות בטוקיו אומר להפוך למטרה לכל שאר המפלצות, אבל גם מאפשר לגרום נזק לכל היתר.
- לב: לרפא 1 חיים. מתחילים את המשחק עם 10 חיים, וכאשר מגיעים ל-0 מתים.
- ברק: כל ברק נותן קוביית אנרגיה. באמצעות אנרגיה ניתן לרכוש קלפים שלהם השפעות מיוחדות, שמוסיפות פלפל למשחק.
בתורו השחקן מטיל את שש הקוביות ואז יכול לבצע עד 2 גלגולים חוזרים, כשבכל גלגול הוא יכול לבחור להטיל שוב את כל הקוביות או רק את חלקן. למי שמכיר – עקרון המזכיר את יאצי.
אחרי שהשחקן סיים לגלגל, מבצעים את כל ההשפעות של הקוביות. אם המפלצת שבטוקיו ספגה נזק, היא יכולה להישאר או לסגת – אם היא נסוגה, המפלצת שגרמה את הנזק נכנסת במקומה לטוקיו.
האלמנט הנוסף במשחק הינם קלפים, שניתנים לרכישה באמצעות אנרגיה. בכל עת יש שלושה קלפים עם הפנים כלפי מעלה, אותם השחקנים יכולים לרכוש – לכל קלף עלות משלו. חלק מהקלפים הם חד-פעמיים, כגון קלפים הגורמים נזק לכל המפלצות, מעניקים נקודות נצחון וכיו"ב. אחרים הם קבועים, ומעניקים יכולת נוספת – כגון קובייה נוספת לגלגול, או כוח שמכריח יריב לגלגל מחדש קוביה אחת (מחושים פסיכוטיים!).

רכיבי המשחק​

מלך טוקיו מגיע בקופסה בינונית, צבעונית במיוחד, ובעלת אינסרט פלסטי די מושקע. לכל מפלצת יש מעמד מקרטון עם ציור מתאים, וגם לוח שחקן אישי עם שתי חוגות שעוקבות אחרי נקודות הנצחון והחיים.
לוח קרטון מייצג את טוקיו, ובנוסף יש שמונה קוביות פלסטיק גדולות ומושקעות, כ-60 קלפי משחק, והרבה קוביות אנרגיה קטנות וסמנים.
חוברות החוקים היא בת 4 עמודים בלבד, כיאה לפילר, ועושה עבודה לא רעה.

הנקודה השלילית ברכיבים היא בקרת האיכות שלהם – כבר כשפתחתי את הקופסה, גיליתי סימני שחיקה על לוחות השחקנים האישיים.

חוויית המשחק שלי​

שיחקתי במלך טוקיו מעל לתריסר פעמים, ומדובר במשחק פילר מוצלח – החוקים פשוטים להבנה, גלגול הקוביות הוא כיפי (למי שאוהב את זה) ומכניס אלמנט מרגש למשחק. כל השחקנים שעמם שיחקתי למדו לשחק במהירות – גיימרים ולא גיימרים.
האלמנט האקראי מורגש מאוד במשחק. לרוב הטקטיקה תכוון על-פי תוצאות הגלגולים בסיבוב הראשון והשני: אם יצאו לך נקודות, כנראה שתתמקד בזה, אם תצא אנרגיה תקנה קלפים, ואם טופרים – הגיע הזמן לחסל!
יש מספר מצומצם יחסית של בחירות במשחק, אך בהחלט יש כאלה – האם לגלגל מחדש או לא, לנסות להכנס לטוקיו או להמנע מכך, וגם אלו קלפים לרכוש.
במשחק קיים זמן מת, אך הוא כמעט ולא מורגש. גם אם זה לא תורך לגלגל את הקוביות, תמיד מעניין לראות מה יוצא לאחרים – האם הם גורמים לך נזק או שהם מתקרבים לנצחון. התורות עוברים מהר, ולרוב זה לא לוקח יותר מדקה או שתיים עד שתורך מגיע שוב.
שיחקתי בו בכל אחת מכמויות השחקנים האפשריות, ורק בשלושה שחקנים הוא מגמגם כמעט. בארבעה וחמישה שחקנים הוא אחלה, וגם בשישה הוא עובד – אם כי הזמן המת מתארך.
עד כאן נשמע כמו פילר נהדר, אבל יש כמה דברים שלא אהבתי:
ראשית, חיסול שחקנים – כמו שאמרתי, אחת מהדרכים לנצח היא להרוג את כל יתר השחקנים. זה כיף מצד אחד, אבל לפעמים אחד מהשחקנים יוצא מהמשחק כעבור 5 דקות, ואז הוא צריך לשבת בצד עוד 10-15 דקות עד שהמשחק נגמר. זאת הסיבה העיקרית למה אחרי משחק או שניים ברצף נמאס לי ממנו – חיסול שחקנים זה מבאס.
זאת הנקודה שעלולה להמאיס עליכם את המשחק, ולא משנה כמה הוא כיף כשלא מתים עד סוף המשחק...
שנית, העלות של המשחק ואיכות הרכיבים – יחסית למשחק פילר הוא יקר. 40 דולר, כשרוב משחקי הפילר עולים סביב ה-20 דולר. ואמנם הרכיבים יחסית מושקעים, בהתאם לתג המחיר – אבל בקרת האיכות לא משהו.

סיכום​

מלך טוקיו הוא משחק פילר שעונה בצורה מושלמת להגדרה – משחק קצר, מותח, בלי מחשבה מרובה אך עדיין מספק ובעל החלטות. אבל יש לו חסרון גדול בעיניי – חיסול שחקנים. אם אלמנט זה לא מפריע לכם, אז צאו להילחם על טוקיו!
אם אתם מחפשים משחק שבו כל השחקנים נשארים עד הסוף, יש משחקים טובים יותר. אם אתם מתלבטים, אז בתג המחיר של מלך טוקיו אפשר לרכוש שני משחקי פילר אחרים...

הספר Low Life ("החיים השפלים") פרי עיטו של המאייר אנדי הופ, מציג עולם פנטזיה לא שגרתי ב-144 עמודי כרום מאויירים בכבדות. על מנת לשחק ב"חיים השפלים" יש צורך בספר החוקים של שיטת "עולמות הפרא" במהדורתו הקודמת, אם כי מי שרוצה לשחק עם חוקי המהדורה הנוכחית (כמו כותב שורות אלו) לא יתקשה בהתאמת המשחק למהדורה החדשה. כמו כן, בזמן כתיבת הסקירה התקיים פרוייקט קיקסטאר של ההוצאה הבאה של החיים השפלים שתתאים לחוקי המהדורה הנוכחית של עולמות הפרא.
ולפני שאשכח - את חוקי ההתחלה המהירה לעולמות פראיים ניתן להוריד כאן באתר, בתרגום לעברית.

פרקי הספר​

החלק הראשון של הספר עוסק ביצירת הדמויות, ולשם כך הוא פותח בהצגת עולם המערכה לקורא – מדובר בעולם שאוכלס בעבר על ידי המיננושי (hoomanrace) הנעלה ורודף השלום. מסתבר שבצורה בלתי צפויה לחלוטין גזע נעלה וקדמון זה הוכחד בסדרת אסונות שכללה מלחמות גרעיניות, פלישת חייזרים, נפילת מטאורים,הופעתה (ושקיעתה) המחודשת של יבשת אכלנטיס המסתורית ופתיחת קרע מימדי לארץ התיכונה משם שעטו גדודי סנלפים ויורקים אל עולמנו.
כיום העולם מאוכלס על ידי צאצאיהם התבוניים של ג'וקים, תולעים, ממתקים(!), חייזרים שנתקעו פה ועוד כמה שיקוצים.
הספר מתאר תשעה גזעים חדשים שניתן לשחק: את הבודלים – צאצאיהם המוטנטיים והמעוותים עד לבלי היכר של המיננושי; הקרמבונאים – יצורים שחושלו ממרגרינה וצבעי מאכל; האג'וקים – שהתגברו על המוניטין הדוחה של אבות אבותיהם וכיום מהווים תושבים מכובדים; היורקים – טיפוסים נלוזים ומנוזלים מהארץ התיכונה; ב"מים – יצורים עם עיניים גדולות וללא רקטום; גושים – גושי פסולת מהלכים שמקורם בכישוף אפל ולא מובן; סנלפים – טיפוסים קטנים ומעצבנים עם אף גדול; זהלו'אים – "זה לא תולע, זה לא אג'וק, זה לא בודל....". כל זהלו'א הוא תרכובת ייחודית של בעלי חיים שחוברו ביחד רק כדי שדרווין יתהפך בקברו. תולעים – נו, כמו שזה נשמע – תולעים תבוניות.
כל הגזעים מגוונים, מעניינים, מצחיקים ובעלי אפשרויות משחק מגוונות.
כחלק מיצירת הדמויות מפורטים כשרונות, מגרעות ויתרונות ייחודיים לעולם – המידע גם מקורי, גם מצחיק וגם מסייע לפיתוח הדמויות ומרחיב את אפשרויות המשחק.
מקומה של הדת לא נפקד מספר המערכה, כאשר כלל האצבע הוא זה: חשוב על משהו – יש סיכוי טוב שמישהו כבר חשב על זה לפניך וכבר הספיק להקים כת שמוקדשת לתמיכה, סגידה או הריסת המשהו הזה. הדתות הבולטות בעולם הן הבורגולזאריאניזם המוקדש לסגידה לבורגולזאר חיפושית הזבל הקוסמית; הדת האנישנושית הסוגדת למיננושי הנשגב; ג'יזל פריק הסוגדת לאחד מהאלים הישנים – ג'לביס; עדי ימימה – כת מיליטנטית של קרמבונאים השואפים למחות את זכרם של משעבדיהם הקדומים – המיננושי וכת השפן – הדת שסוגדת לרמאות, תאוותנות ואכזריות.
החיים השפלים מציעים שישה סוגי קסם: זיהוּמָנוּת – הכוח לגייס זוהמה רדיוקאטיבית, כימית וביולוגית לעשות את רצונך. דמנטליזם – כיפוף המציאות באמצעות המחשבה בלבד. בררה קדברא – כישופים שנלמדו בעקבות עלייתה (ושקיעתה) המחודשת של אכלנטיס. פלבולי קדושה – הכוח המוענק למאמינים אדוקים. העלאה באוף – היכולת לנצל את היסוֹדָניחוֹחים שהם הישויות הרוחניות והריחניות שעומדות בבסיס הריחות, הבשמים והסרחונות ביקום כולו. ומוּזרוּת – היכולת להמציא המצאות ייחודיות.
באופן סטנדרטי הספר כולל גם רשימת ציוד (לא תמיד סטנדרטית) ואת "סדנת הנשקים המופלאה של ווקי וונגו" המאפשרת לשחקנים לבנות את נשק חלומותיהם. פה אני אעיר שלמרות שהרעיון הוא מגניב ביותר, היישום שלו לא מספיק מאוזן – דמות עשירה יכולה לקנות נשק שמסב כל כך הרבה נזק שיאפשר לה להרוג אויבים קשוחים ביותר במכה הראשונה.
החלק השני של הספר מציג את חבלי הארץ השונים בעולם כולל מידע פוליטי קצר, נקודות עניין וקרסים להרפתקאות אפשריות באיזור. חלק זה מכיל מידע על מקומות כגון "העריצות האמפיריאלית של אגוג": ממלכת בריונים המאוכלסת בעיקר ביורקים, המשאבים העיקריים ברשותה: שכירי חרב, כאב, סלעים, אלכוהול, כל מה שנראה כמו דגן. או למשל "המפלצת הענקית להפליא™": מפלצת ענקית שהגיעה משום מקום, הפגרה לה והפכה לקרקע פוריה להתיישבות, חקלאות ותעשייה – החל ממכרות השעווה באזניים, דרך מבוך זקיקי השערות ועד לחריץ האבדון.
לאחר המידע הגיאוגרפי, מגיע תורו של המידע הביולוגי – כ-25 מפלצות חדשות, מאויירות בכשרון רב ומקוריות – החל מהברוקודיל (תנין כחול עם אפרו ירוק) ועד "הדבר שעשוי לא להיות".
החלק השלישי של הספר - "אגדות פראיות" - מכיל סדרה של הרפתקאות שנועדו להכיר לדמויות את העולם ולסלול את דרכם לתהילה. ההרפתקאות הן קצרות ברובן וניתן לגמור כל הרפתקאה תוך מפגש או שניים. ההרפתקאות עצמן די מוסללות ובדר"כ לא מכילות עצות לבוס כיצד להתמודד עם מצבים בהם החבורה לא עולה על הגל הנכון, עם זאת, עולם המערכה הוא כל כך ביזארי ומופרך שכמעט כל אילתור יתקבל כסביר ללא שבירת השעיית הספק. היתרון העיקרי של ההרפתקאות הוא בכך שהן מבהירות היטב לבוס את סגנון המשחק ואת אופי ההרפתקאות שצפויות לחבורה ובכך נותנות לו כלים ליצור הרפתקאות מקוריות.

לסיכום​

מדובר ביצירת מופת, הספר מכיל איורים מדהימים רבים, מקורי ומצחיק. "החיים השפלים" מאפשר לשחק פנטזיה אמיתית – אבסורדית ומנותקת מהמציאות וחורגת ממוסכמות הסוגה שכל כך התרגלנו אליהן, בעוד שמערכות מקוריות אחרות ביצעו שינויים קוסמטיים בגזעי הפנטזיה הטולקינאים, החיים השפלים מציגים מערך שונה לגמרי של גזעים, רצונות והתנהלות ממה שאנו מכירים. כמו כן, השימוש בעולם שלנו כבסיס לעולם המערכה הפארודי מאפשר לנו לקחת אלמנטים מוכרים לשחקנים, לשנות אותם במעט ולהעצים את חווית המשחק. מעל לכל ניתן לומר שהמשחק מספק את הסחורה: הוא מכניס את השחקנים לאווירה הייחודית של המערכה

לפני זמן רב, בגלקסיה רחוקה...
האימפריה שוקדת בחריצות על הקמת נשק יום הדין - כוכב המוות. אך המורדים מכינים את כוחותיהם, ויעשו כל מאמץ להפיל את האימפריה הזדונית. ומעבר לטייסות קרב וללוחמי סער, יש גם את הכוח השולט בגלקסיה - ומי שישלוט במאזן הכוח יזכה ליתרון כנגד יריבו.
האם יצליחו המורדים להכשיל את מטרות האימפריה בטרם תסיים לבנות את כוכב המוות?
משחק הקלפים של מלחמת הקלפים מיועד לשני שחקנים [ובעתיד עד 4, עם הרחבה], בו מתמודדים כוחות האופל והאור אחד כנגד השני במירוץ אסימטרי. מדובר במשחק מלחמה בעל מאפיינים המזכירים את משחק הקלפים האסיף מג'יק.
למשחק יצאו הרחבות רבות, קטנות המכילות 60 קלפים, וגדולות (או דלוקס) המכילות כ-160 קלפים. למי שמתעניין, כתבתי סקירות להרחבה הגדולה Edge of Darkness שמוסיפה שתי סיעות חדשות למשחקים, ולהרחבה הגדולה Between the Shadows, שמעשירה את הג'די ואת הפושעים.

מבט כללי:​

בערכת הבסיס יש מעל 200 קלפים, שמתחלקים לסטים של 6 קלפים כל-אחד. בערכה יש ארבע חפיסות משחק מוכנות מראש, שניתן לשחק איתן או לחילופין כל שחקן יכול לבנות בעצמו את החפיסה ממאגר הקלפים שברשותו. אחת הבחירות החשובות במשחק היא להחליט על החפיסה שעמה אתם משחקים.
לכל אחד משני הצדדים יש קלפים ייחודיים, אשר שייכים לאחת מתוך שלוש סיעות, או שהם נייטרלים (כך שבסך הכל יש שש סיעות ועוד קלפים נייטרלים של האופל ושל האור). בתחילת המשחק כל שחקן בוחר את הסיעה שהוא משתמש בה:
הצד האפל יכול להשתייך לסית' [אשר כולל בעיקר את היחידות הקשורות לכוח], הצי הקיסרי [אשר כולל בעיקר יחידות טייס], וחלאות ונבלים [שכולל את החבר'ה הפחות נחמדים שלא עובדים ישירות עם האימפריה. בערכת הבסיס לא ניתן לשחק אותם בלעדית אלא רק את בובה פאט].
לצד המואר יש את הג'די [הכולל את האבירים השונים], ברית המרד [כולל בעיקר את הכוחות המונעים], ואת המרגלים ומבריחים [החבר'ה היותר נחמדים, שעוזרים לטובים גם בלי להיות חלק מהם ממש. בערכת הבסיס לא ניתן לשחק אותם בלעדית אלא רק את רק האן סולו].
לדוגמא, הנה סט של האימפריה-

מהלך המשחק​

לכל שחקן שתי חפיסות: האחת היא חפיסת המטרות, המהוות את מקור המשאבים העיקרי של השחקן, והשנייה היא חפיסת המשחק ממנה שולפים קלפים רגילים.
המשחק מתחיל בכך שכל שחקן שולף ארבע קלפי מטרה באקראי ובוחר שלוש מהם, ואת הקלף האחרון הוא מחזיר לתחתית הערימה. הצד האפל תמיד משחק ראשון.
כל תור מחולק לשישה שלבים:
1. איזון - בשלב האיזון של הצד האפל, הוא מקדם את כוכב המוות שלו בנקודה. כאשר כוכב המוות מגיע ל-12, המשחק נגמר והצד האפל מנצח. בנוסף בודק השחקן אם הכוח לצידו. אם כן, וזה תור הצד האפל, הוא מקדם את כוכב המוות בצעד נוסף. אם כן, וזה תור הצד המואר, השחקן רשאי לבחור לפגוע באחת ממטרות הצד האפל [1 נזק].
2. רענון – השחקן מסיר סמן מיקוד אחד מכל דמות שיש לה כאלה. סמן מיקוד, בדומה לפעולת TAP במג'יק, מסמן שהקלף נוצל ואינו זמין למשחק. בשונה ממג'יק, קלף יכול לצבור מספר סמני מיקוד, ובכך להיות בלתי-זמין למספר סיבובים.
כמו כן, בשלב זה שולף השחקן מטרות חדשות במידה ונהרסו לו כאלה.
3. שליפה - בשלב השליפה, ראשית רשאי השחקן לזרוק קלף מהיד. לאחר מכן הוא משלים את היד, בד"כ לשישה קלפים (אם הוא עבר את המכסה שלו, הוא זורק במקום לשלוף).
4. גיוס - בשלב זה רשאי השחקן להשקיע משאבים על מנת לשחק קלפים מהיד - לגייס גיבורים, כלי רכב, ושדרוגים שונים. אלה יהיו זמינים מיד לשימוש.
5. קונפליקט - בשלב הקונפליקט, יכול השחקן לבחור את אחת ממטרותיו של היריב אותן טרם תקף בתור זה, ולבחור תוקפים. היריב רשאי לבחור מתגוננים, ומתבצע עימות, עליו אפרט בהמשך.
בגדול, מטרת העימותים היא להשמיד את מטרות היריב. כאשר הצד האפל משמיד מטרה, הוא מקדם את כוכב המוות במספר צעדים השווה למספר המטרות שהשמיד עד כה. כאשר הצד המואר משמיד את המטרה השלישית של הצד האפל, הוא מנצח מידית.
6. כוח - בשלב זה רשאי השחקן להקדיש דמויות שלו לכוח. לכל שחקן יכולות להיות עד שלוש דמויות המוקדשות לכוח. כל דמות פעילה אשר מוקדשת לכוח מספקת מספר נקודות מסויים למאבק, והאיזון של הכוח עובר לכיוון הצד אשר מקדיש יותר נקודות.
מעבר לקלפים שהוא יכול לשחק בכל אחת מהפאזות, לכל שחקן יש קלפי אירוע שהוא יכול לשחק כמעט בכל שלב, כולל בתורו של היריב.

אז איך מתנהל קרב?​

בתחילת הקרב שני השחקנים עורכים "קרב קצה" (Edge Battle)– כל שחקן יכול לשחק קלף מהיד אשר לו ערך מסוים של נקודות קצה [כמעט לכל קלף יש ערך של נקודה או יותר בנוסף לתכונה הרגילה של הקלף]. השחקנים מוסיפים קלפים אחד אחד כשפני הקלף מוסתרים עד ששניהם בוחרים לסיים.
ישנם קלפים מיוחדים, קלפי גורל, אותם ניתן לשחק בקרבות קצה בלבד. קלפים כאלה יכולים לגרום להשפעות שונות במהלך הקרב.
השחקן אשר השקיע יותר נקודות [כשתיקו הולך לשחקן המגן] פותח בקרב וכל הקלפים שהשתתפו בקרב הקצה מושלכים. לכל קלף יש סמלי קרב, בעלי רקע שחור או לבן. רק השחקן שניצח יכול להשתמש בסמלי הקרב בעלי הרקע הלבן בקרב הנוכחי.
בקרב עצמו כל שחקן בוחר בתורו את אחת מהדמויות המשתתפות ומפעיל אותה, עד שכל המשתתפים בקרב הופעלו. כאשר דמות מופעלת, מונח עליה סמן פוקוס, והיא מבצעת את סמלי הקרב שלה.
הסמלים האפשריים הם:
רובה לייזר - השחקן בוחר דמות מגן אחת וגורם לה נזק השווה למספר סמלי הרובה בקלף הדמות התוקפת.
פוקוס - השחקן רשאי לבחור כל קלף של השחקן היריב [גם קלף שאינו משתתף בקרב] ולשים עליו סמן פוקוס.
פיצוץ - רלוונטי רק עבור התוקף. השחקן גורם נזק למטרה המותקפת בכמות השווה לסמלי הפיצוץ. בנוסף, אם בסוף הקרב לא שרד אף כח מגן [או שלא היתה הגנה מלחתחילה], המטרה סופגת נקודת נזק אחת נוספת.

קצת על משאבים​

במשחק יש כמה דרכים להשיג משאבים, כשהדרך העיקרית היא בעזרת המטרות. רוב הקלפים המפיקים משאבים עושים זאת על ידי הנחת סמן פוקוס עליהם. חשוב לשים לב שחלק מהקלפים שייכים לקבוצה מסויימת, ולכן דורשים שלפחות אחד מהמשאבים הממנים אותם יבוא ממקור אשר שייך גם הוא לאותה קבוצה.
ישנם קלפים אשר יכולים לספק יותר ממשאב אחד לתור. זה נעשה ע"י הנחה של יותר מסמן פוקוס אחד על הקלף, אך זה אומר שהקלף לא יהיה זמין בתור הבא, כך שלעתים עדיף לנצל רק משאב אחד ממקורות אלה, כדי לשמור אותו זמין לתור הבא.
קצת על LCG ובניית חפיסה אישית:
Living Card Game (LCG) הוא מותג של חברת FANTASY FLIGHT שמהווה הכלאה בין משחקי קלפים רגילים, למשחקי קלפים אסיפים כגון מג'יק. כיום ישנם שישה משחקים שונים שמשתייכים למשפחה זו (דוגמא נוספת הוא Lord of the Rings LCG).
הרעיון מאחורי השיטה הוא שבדומה לקלפי אספנות, יוצאים באופן קבוע קלפים חדשים בערכות הרחבה. בשונה ממשחק אספנות, כאן כל ערכה מגיעה עם קלפים מוגדרים מראש, ככה שאתה לא מהמר, ויכול לרכוש רק מה שמעניין אותך. במשחק של מלחמת הכוכבים, יש חבילות קטנות, הנקראות Force Pack ומכילות 60 קלפים חדשים – 10 סטים. וחבילות גדולות יותר, הנקראות Deluxe expansion. הראשונה נקראת Edge of Darkness ומוסיפה למשחק את שתי הסיעות חלאות ונבלים, ומרגלים ומבריחים..
אופן בניית החבילות במשחק הקלפים של מלחמת הכוכבים הוא ייחודי – במקום להוסיף קלפים בודדים, בכדי לבנות חפיסה, כל שחקן פשוט בוחר עשר [או יותר] מטרות, ובונה חפיסה באמצעות הסטים שלהם. המינימום הנדרש אם כך הוא 10 מטרות, ו-50 קלפי משחק. ניתן לשלב בין סיעות שונות בצד המואר או האפל, ולהוסיף סטים נייטרלים מכל צד, אבל חשוב לתכנן שיהיו לכם את המשאבים הנדרשים בכדי לשלם על הקלפים.

חוות דעת אישית​

בגדול, התרשמתי מאד לטובה, והוא נראה לי חלופה נהדרת למג'יק. עם זאת, אסייג בכך שלצערי טרם יצא לי לבחון יותר מדי את המשחק, ובינתיים ראיתי רק את הצד האפל מנצח.
יתרונות:
- כל שחקן מתחיל עם 4 משאבים לפחות, ולכן מקבל חופש פעולה רחב לאסטרטגיה. ניהול המשאבים הופך לחלק זניח במשחק ולא מהותי כמו במג'יק.
- אני אישית אהבתי את ניהול בניית החפיסה. יש שיראו בשיטה מגבילה, אבל לדעתי זו שיטה נחמדה שמאפשרת בזריזות לבנות חפיסות מוצלחות, במיוחד כשכל ערכת מטרה בנויה עם קלפים תואמים, ולא סתם בצורה אקראית.
- משחק מהיר יחסית, לא תופס כמעט מקום, לא מורכב מדי.
- כל קלף יכול להיות שימושי לכל הפחות בקרב קצה. אתה לעולם לא "סתם" תקוע עם קלפים.
- אני מעדיף את הרעיון של LCG על פני חפיסות קלפים אקראיות
חסרונות:
- ללא הרחבות, אתה לא באמת יכול לבנות יותר מחפיסה רצינית אחת לכל צד ואני חושש שזה עשוי לפגום באורך החיים של המשחק. אבל אני בכל מקרה רוצה את הרחבת הדלוקס, אז מה זה משנה?
- כאמור, עדיין לא ראיתי את הצד המואר מנצח. אולי סתם מזל, אולי עוד צריך ללמוד את הטקטיקה הנכונה. אסור להיות שאנן, השעון מתקתק!
לסיכום
מדובר בעוד מוצר איכות של FFG, מומלץ ביותר, גם אם אינכם מכירים את הסרטים [גילוי נאות: אני רק בימים אלה צפיתי בהם לראשונה, לאחר הרכישה]. לדעתי מדובר באחד מה-LCG היותר מוצלחים שלהם ויהיה מגניב להריץ טורנירים בכנס הבא

פניו חרושות הקמטים של וילאם אדמה האב התכווצו בעצבנות שעה שהלה עמד בגשר הפיקוד, סרן גייטה טרם הספיק לתאם את קפיצת הצי ופתאום הופיעה ספינת-בסיס סיילונית אל מול חרטום הגלקטיקה. "סטארבאק, אפולו – אני רוצה אתכם בחוץ עכשיו!" צעק אדמה האב על שני הטייסים הטובים ביותר שלו בצי. הוא ידע שכל מה שהוא צריך זה רק עוד כמה דקות של חסד בזמן שאפולו וסטארבאק מפילים חלליות אויב. אדמה שלף קלף אירוע ופניו השתחררו מעט – קפיצה. "סרן גייטה, הכן את הצי לקפיצה, כל הזרועות חזרו לגלקטיקה, הצי קופץ".

משחק הלוח "כוכב-הקרב גלקטיקה" (Battlestar Galactica) מבוסס על סדרת המד"ב המחודשת, הוא מציג שילוב מעולה של עבודת צוות ותככים. הסיפור (קצת ספויילר) מתחיל בהשמדת תריסר מושבות בני האדם על ידי הסיילונים, הרובוטים שבני האדם יצרו לפני שנים רבות והתמרדו בהם. הסיילונים הצליחו גם להפיל את הצי באמצעות פגיעה בתוכנה שמנהלת את ספינות החלל – את כל הצי, פרט לגלקטיקה. גלקטיקה הייתה אחת מהספינות הראשונות שנבנו להלחם בסיילונים והייתה בדרכה לקבורה הולמת בתור מוזיאון חלל, כך שאף אחד לא טרח לעדכן את התוכנות שלה. עתה – היא, וכמה ספינות אזרחיות זה כל מה שנשאר מהגזע האנושי, והמטרה שלה היא לברוח כמה שיותר מהר מהסיילונים, ולהגיע לכוכב קובול, כוכב המוצא של האנושות והציביליזציה המוכרת.
מהבחינה הזו המשחק דומה לסדרה, בני האדם משוטטים בכאוטיות יחסית על גבי הגלקטיקה, מנסים להילחם בסיילונים כשאלו צצים מסביבם ולצבור מספיק קפיצות חלל בכדי להגיע לקובול, אך הו לא! אף אחד לא שמע מהם הרבה בשנים האחרונות ואף אחד לא ראה אותם עד שהם החליטו לתקוף את המושבות ולהרוג את כולם, סתם כי הם רצו להחזיר לנו על שנות התעללות ברובוטים. בפעם האחרונה שמישהו ראה אותם, הסיילונים נראו כמו טוסטרים מהלכים – אבל עכשיו, אלוהים אדירים, הם לובשים פני אנוש!

הסיילונים בקרבנו!​

בתחילת המשחק השחקנים בוחרים דמויות ומקבלים באקראי גם בתחילת המשחק, וגם באמצע המשחק "קלף נאמנות" שמציג לשחקן האם הוא בן-אנוש או סיילון, מכיוון שזה קורה גם באמצעו של המשחק, ייתכן ששחקן שיחק כבן אדם ו"הסוכן הרדום" שהוא היה עד עתה התעורר, ועובר צד. מטרתם של בני האדם היא להגיע לקובול שלמים ובריאים, הם עושים זאת על ידי כך ששולפים קלפי אירוע, שעליהם מלבד אירועים חריגים יש גם סימון שאומר שמתקרבים שלב נוסף לקפיצת חלל - האדמירל בוחר קלף קפיצה, ומתקדמים מרחק כלשהו (לפי הקלף) לעבר המטרה.
בני האנוש מנצחים כשהם עוברים מרחק מספיק בקפיצות ומגיעים לקובול. מטרתם של הסיילונים היא למנוע מבני האדם לעשות כן, אם באמצעות חיבול באירועים, באמצעות הורדת אחת מארבעת החוגות – של האוכל, דלק, מורל או אוכלוסייה, שאם אחת מהן תגיע לאפס – בני האדם יפסידו. לעזאזל, אי אפשר לבטוח באף אחד במקום הזה!

איך קורה הקסם​

בכל תור שחקן יקבל לידיו קלפי פעולה/הצבעה בתחומים שהדמות שלו טובה בהם, יבצע פעולות שהוא זכאי להן לפי המקום שלו בלוח או היכולות המיוחדות שלו ולבסוף יפתח אירוע, שבו כל השחקנים רשאים לטפל. שחקן רשאי למשל לבחור להגיע בלוח לאזור בו שולף קלפים מיוחדים או יוצא מחוץ לגלקטיקה בספינת ה"צפע" כדי לתקוף ספינות סיילונים מתקרבות.
כשמגיע שלב האירוע דברים קורים, כלומר למשל קפיצה של חלליות אויב לאזור שלנו, או שמד הקפיצות של גלקטיקה מתקדם. לפעמים אפשר לפתור אירוע רע באמצעות הצבעה – במקרה כזה כל שחקן בוחר להוסיף קלפים מהיד שלו, שנושאים צבע ומספר להצבעה בחסוי, ומכניסים להצבעה גם שני קלפים אקראיים. כך שאם למשל הצבעה דורשת קלפים מצבע צהוב בערך של 5, כל הצבעה בצבע צהוב נחשבת הצלחה וכל צבע אחר כישלון, סוכמים את הערכים שעל הקלפים - מוסיפים את ההצלחות ומחסירים את הכשלונות - וכך יודעים האם המשימה הושלמה. באופן זה סיילונים ערמומיים יכולים להצביע בחשאי, ולהכשיל את המשימה!
בנוסף, מידי פעם יצאו קלפים שיזרקו על הגלקטיקה ספינת בסיס וספינות קטנות שעשויות לעשות נזק לגלקטיקה, להשמיד חלליות אזרחיות או להחדיר סיילונים חמושים אל הסיפון. חלק מהקלפים גם מקדמים את מד-הקפיצה, כאשר זה שלם הגלקטיקה וכל הספינות האזרחיות קופצות לאזור אחר בחלל ובני-האדם מתקדמים לעבר הנצחון שלהם (או אי-ההפסד במקרה של המשחק הזה).

מלבד אלו, כמו לכל אוכולוסיה שמכבדת את עצמה, יש היררכיה שלטונית והררכיה צבאית, לפי דמויות, בחוברת המשחק. השחקן שמחזיק את הדמות הגבוה ביותר באחת הרשימות זוכה להיות האדמירל ו/או הנשיא של שארי האנושות. האדמירל זוכה להחליט בחשאי בין שתי אפשרויות לאן קופצים כאשר קופצים (ומה אם הוא סיילון ובוחר תמיד את האופציה הפחות טובה?!) והנשיאה רשאית להגיע לספינה הנשיאותית, ולשלוף קלפים מיוחדים רק לה. אבל גם התפקיד לא חקוק בסלע, ואפשר להיות מודח ממנו אם הדמות נזרקת למחבוש, נחשפת כסיילון, או סתם מודחת. כל אחד חייב לשמור על האינטרס של עצמו, ושל הגזע שלו.
כאשר שחקן סיילוני חושף את עצמו הוא עובר לספינת הסיילונים ומשם הוא משחק לא כמו אדם אלא כמו סיילון, לכן הוא מקבל יכולות אחרות ומיוחדות שיגרמו לשחקנים האנושיים של הגלקטיקה למות במוות נוראי של הסבל והרוע! המשחק עצמו מאד טעון, מלא בהאשמות (כוזבות ואמתיות) בהן השחקנים האנושיים מנסים למנוע מכל הדברים הרעים – ירידת חוגות, פיצוץ הגלקטיקה וכדומה מלקרות. בעוד השחקנים הסיילונים עושים בדיוק ההפך ומנסים לגרום לאנושיים לא לשרוד.
היחס בין השחקנים אף פעם לא בטוח, תמיד יכול להיות עוד סיילון בקרבנו שחקנים יכולים להפריע לשחקנים אחרים, ובייחוד זה כדאי כאשר חושדים בהם – אפשר להצביע ולזרוק אותם למחבוש לדוגמה. השחקנים גם יכולים לעזור אחד לשני, למשל לעזור לטייס בחוץ באמצעות שימוש בפעולה על הלוח, שמאפשרת להזיז ספינות צפע לא מאוישות, וכיוצא בזאת. השחקנים מיוצגים על ידי לוחית קרטון עם הדמות שלהם, בחדרים השונים בגלקטיקה, בספינה הנשיאותית או בספינת התחייה הסיילונית.

מה קרה בגלקטיקה ביקום שלנו?​

אלירן: "אתה סיילון"
יהודה: "לא אני לא"
חן: "אני תמיד בן-אדם, תמיד תמיד!"
ענת: "חן! אנחנו לא מאמינים לך"
אלירן: "טוב, אנחנו צריכים קלפים סגולים וירוקים כדי לעבור את ההצבעה הזו – אין לי איך לעזור, אז תדאגו לשים קלפים גבוהים"
*לאחר ספירת הקולות*
אלירן: "לעזאזל – יש פה ארבעה קלפים רעים, בטוח שיש לנו סיילון על הסיפון!"
יהודה: "תורי? אז אני חושף את עצמי כסיילון, אלירן – לך למחבוש, מואהאה!"
אלירן: "שיט! שיט! שיט! ידעתי!"

סיכום​

ספינת הקרב גלקטיקה הוא משחק שיתופי/תככים עם המון העמדת פנים, ניסיון פענוח חבריך, שקרים ומזימות. הוא שומר בצורה נפלאה את רוח הסדרה החדשה, ומידי פעם לחובבי הסדרה נגלות תמונות של אירועים שקרו בסדרה על הקלפים. הוא מומלץ מאד לשחקנים שאוהבים אינטראקציה עם שחקנים אחרים, ולשחקנים שאוהבים משחקים שיתופיים. ממליץ מאד.

הניחו את הגג על מרכזה של הקתדראלה! במרכז אמרתי, לא על הצד – אבוי. אילו רק ואם אפשר לא לשחק עם עמודי התבל – עדיף שיישארו במקומם! בונים ובונות, מטרתנו היא לבנות את הקתדראלה היפה והגדולה ביותר בנמצא. קתדראלה זו תוקם בין הפלח ובין טירת המלך. כמובן שמבנה אדיר זה ישמש בתפקיד חשוב מאין כמוהו – סמן התורות של המשחק!
עמודי תבל הוא משחק לוח שנוצר בהשראת ספר הנושא את אותו השם (תורגם בהוצאת מודן בשם עמודי תבל). ספר זה הוא רומן היסטורי ועלילתו נמשכת עשרות שנים, כאשר הוא מתרחש ברקע בניית קתדראלה בקינגסברידג' (עיר עתיקה בדרום אנגליה) במאה ה-12. משחקנו לוקח אותנו לשם, אל המאה ה-12 בקינגסברידג'. מטרת השחקנים היא לבנות את הקתדראלה היפה והגדולה מכולם, ובדרך לצבור נקודות ניצחון.
ואומנם יש קתדראלה במרכז הלוח המורכבת מחתיכות דיי נאות של פלסטיק, אך מטרתה היחידה היא לסמן את קצב התקדמות המשחק. ישנן 6 חתיכות, ולכן ישנם 6 תורות. (מפתיע עד מאד?).

מהלך התור:​

בכל תור השחקנים מבצעים כמה פעולות, כאשר בסופן הם מוסיפים לקתדראלה עוד חלק וכשהיא נבנית לגמרי – מסתיים המשחק, והמנצח הוא בעל נקודות הניצחון הרבות ביותר.
אך למרות שימוש דיי טיפשי זה ברכיבים, שאר חלקי המשחק באיכות טובה גם כן, ומעוצבים כך שיהיה נוח לשחק עימם. הסיבה בגינה קיימת הקונסטרוקציה הדתית במרכז הלוח כנראה נעוצה בעובדה שגם בספר הסופר מרכז את הסיפור סביבה – וגם משחקנו סובב סביבה, אם כי ללא מטרה גלויה לעין.
מלבדה מקבלים בקופסה המון דברים מעניינים : בנאי עלית (שנראים כמו חיילי שחמט), עובדים רגילים, קלפי אמן לכל שחקן, קלפי אמן לסבבים בהמשך, קלפי משאבים, קלפי זכות, קלפי אירוע, עובדים נוספים, משאבים בשלושה סוגים (חול, עץ וחצץ) ושקית גדולה ושחורה – וכן יש לה שימוש במשחק!

בכל תור מבצעים את הפעולות הבאות :
א. בחירת קלפי משאב ואמן : לכל שחקן מלאי של עובדים אותם הוא מציב על המפה ובכך משיג את המשאבים הרצויים (על פי האזור שעליו הוא מציב את העובדים), או זהב. בשלב זה גם ניתן לרכוש קלפי אמן נוספים (הסבר בהמשך).
ב. הצבת בנאי העלית : לכל שחקן מספר בנאי עלית, את כולם זורקים בתחילה לתוך השק השחור והגדול (אמרתי שימצאו לו שימוש הולם) ושולפים אחד-אחד באקראי. כאשר יוצא בנאי עלית הוא מונח על מעלית המחיר. מעלית זו מתמחרת את ההצבה שלו במשחק, החל מ-9 ועד 0.
מה זאת אומרת? נניח שהוצאנו באקראי בנאי עלית ירוק לראשונה, נניח אותו על הסמן של ה-9. לאחר שעשינו זאת השחקן שמשחק את הצבע הירוק יכול להחליט אם ברצונו להציב את בנאי העלית בעלות של 9 מטבעות זהב או לא. אם נניח שלאחר מכן הוצאו בנאי בצבע אדום לסמן של ה-8, השחקן שמשחק את הצבע האדום רשאי להציב את בנאי העלית שלו בעלות הנקובה וכן הלאה. כשמגיעים למחיר 0, אז כל בנאי שיוצא מהשקית מוצב על ידי שחקנו במקום הרצוי. כשהליך זה נגמר, בנאי העלית שמוצבים על המעלית יוצאים בחינם לפי סדרם מהגבוה לנמוך. (כלומר, יוצא הבנאי שעל ה-9, שעל ה-8 וכן הלאה). אומנם הליך זה נשמע מורכב ומייגע, אך אל חשש – לאחר דקת משחק הוא מובן וברור כשמש.

בנאי העלית הם לב המשחק, אותם מציבים אותם באזורים השונים של הלוח ועל פיהם זוכים השחקנים ב"דברים". למשל – מקום שיעניק לשחקן חסינות מהשפעות רעות של אירועים, מקום שיזכה את שחקנו בנקודות ניצחון וכיוצא בזאת. ישנו סדר לקריאת המקומות, והמקומות גם ממוספרים על הלוח כך שקל לעקוב אחריו. בפירוט, קורים הדברים הבאים במיקומים:
* חשוף את קלף האירוע - האירוע מתרחש באופן מיידי ומשפיע על כל השחקנים (אפשר לבטל השפעות שליליות במשרדי הארכיבישוף).
* משרדי הארכיבישוף – הגנה מאירועים/משאב מהשוק: שחקן יכול לבטל את ההשפעה של האירוע הנוכחי או לקחת משאב אחד ממשאבי השוק.
* מפעל הצמר – איסוף הכנסה: כל שחקן מקבל מטבע זהב על כל עובד שנמצא במקום; העובדים חוזרים אל השחקנים.
* גשר המלך – איסוף קלפי זכות: השחקנים לוקחים קלפי זכות על פי מיקום בנאי העילית שלהם על הלוח.
* מנזר גשר המלך – נקודות ניצחון: השחקנים זוכים בנקודות ניצחון על פי מיקום בנאי העילית שלהם על הלוח.
* דרישת משאבים - (כל שחקן דורש (ולוקח את המשאבים המגיעים לו על פי קלפי המשאבים, ועל פי השדה המתאים; העובדים חוזרים אל השחקנים; עובדים אפורים חוזרים אל טירת הפלך.
* חצר המלך – פטור ממס/מתכת: גלגול הקובייה קובע את שיעור המס לסבב זה; כל שחקן מחסר את ערך המס ממעקב הזהב שלו. שחקנים עם בנאים בחצר המלך זוכים בפטור ממס; השחקן הראשון זוכה גם במשאב מתכת.
* הפלך – קח אמנים: שחקנים לוקחים קלפי אמן על פי מיקום בנאי העילית שלהם על הלוח.
* טירת הפלך – קח 2 עובדים לסבב הבא: השחקן מקבל 2 עובדים אפורים לסבב הבא."
* שוק גשר המלך – מכירה וקניה של משאבים: לפי סדר הבנאים, מ 1- עד 4שחקנים רשאים לקנות ולמכור משאבים עבור המחיר הנקוב; שחקנים רשאים לקנות ולמכור מספר משאבים; 4 משאבים מכל סוג זמינים בכל סבב לקנייה; משאבים שנמכרו חוזרים אל השדות; אין אפשרות לקנות מתכת.
* קתדראלה – נקודות ניצחון מ אמנים: השחקן הראשון מתחיל ואז לפי סיבוב השעון, כל האמנים שבבעלות שחקן יכולים להמיר משאבים לנקודות ניצחון; השחקן הראשון בונה חלק נוסף מהקתדראלה.
ג. בסוף הסבב מגיעים לשלב הקתדראלה ושם מנצלים נקודות ניצחון. למשל, אמן מסוים יכול להמיר 3 משאבי עצים ל-1 נקודות ניצחון. השחקן מקבל סט של אמנים בתחילת המשחק ובמהלכו משיג אמנים טובים יותר. בכל תור יוצאים אמנים חזקים ומוכשרים יותר שמעניקים לבעליהם יותר נקודות ניצחון בתמורה לפחות משאבים.
כפי שנאמר, המשחק מסודר על פי הסבבים, כך שיוצאים קלפי אמן וזכות (קלפים אלו מעניקים הטבות שונות) טובים יותר ככל שהתורות מתקדמים. פועל יוצא הוא שבמהלך המשחק משתפרת יכולת השחקן להרוויח נקודות ניצחון וזהב, וקלפים שאינם טובים לא יופיעו בסבב יותר מאוחר. דבר שלדעתי מאזן מאד את ההתקדמות של השחקנים השונים, ובנוסף מעניק תחושה של הישג. הרי זה היה מעצבן לקבל בסבב האחרון דמות שתועלתה פסקה בסבב הראשון.
כמו כן, מדדי נקודות הניצחון והזהב ממוקמים מסביב ללוח, כך נחסך מאיתנו הצורך הכפייתי לאסוף סמנים דמויי מטבעות או ניצחון. למרות שזה פחות מגניב, זה בהחלט מקל על ההתמצאות – גם כך ישנו מספר לא מבוטל של קלפים, קוביות, משאבים, דמויות בנאים ובנאי עלית על הלוח. (ולא, אין כבשה אחת לרפואה, אבל יש מפעל צמר – שישו ושמחו!).

לסיכום:​

אחד מהמשחקים היותר מהנים שיצא לי לפגוש בזמן האחרון, ובכלל, משחק מושקע מאד. הדבר שיכול להפריע הוא מספר השחקנים ההדוק, אי אפשר לשחק מעל ארבעה ובשניים הוא לא באמת כייפי. למרות זאת, יצאה חבילה הרחבה המוסיפה עוד אזור למפה ושחקנים וטרם יצא לנו לשחק בה.

פיקסל טקטיקס הוא משחק קלפים קטן לשני שחקנים, בו לכל שחקן יש חפיסת קלפים זהה בת 25 קלפים, כאשר לכל קלף חמישה שימושים אפשריים.
כל שחקן צריך לבנות לו מערך קרב אידאלי על מנת להביס את המנהיג של היריב. אבל יש כל כך הרבה אפשרויות!
במקור, מגיע "פיקסל טקטיקס" כחלק מחבילה של מיני-משחקים (שכולם נראים מגניבים למדיי, אבל פשוטים יותר לעומתו), אך אפשר לרכוש אותו גם בנפרד.

מהלך המשחק​

המשחק מתחיל בכך שכל שחקן בוחר את דמות המנהיג שלו מתוך יד התחלתית של חמישה קלפים. למנהיג יש יותר חיים מדמות פשוטה, והוא גם נותן יתרון מיוחד לשחקן שלו, למשל חיזוק הלחימה של חייליו או אפילו שימוש בחייליו המתים ללחימה.
כל תור מורכב משלושה גלים (waves), שבכל אחד מהם מבצע השחקן הראשון שתי פעולות ולאחריו השחקן השני. בסוף כל תור מתחלפים ביניהם השחקן הראשון והשני.
מערך הקרב של כל שחקן הוא 'גריד' של 3X3 כך שהמנהיג תמיד ניצב באמצע, וכל שורה מייצגת גל: שלושה חלוצים (vanguard) מקדימה, שני מאגפים (flank) לצידי המנהיג באמצע, ושלושה תומכים מאחור (rear).

יכולותיו של כל קלף תלויות בגל אליו הוא משתייך; למשל, כשמכשפת הדרקון ניצבת בגל החלוצים, היא מביסה בהתקפה יחידה כל אויב שמולה. אם היא נמצאת באגף, היא מחזקת את התומך שעומד מאחוריה. אם היא נמצאת מאחור, היא יכולה להשתמש בהתקפות טווח.
על השחקן לחשוב היטב באיזה גל יסב לו הגיבור יעילות מקסימלית.
בכל גל, כל שחקן מקבל שתי פעולות. הפעולות האפשריות הן:
גיוס - מאפשר להוסיף גיבור מהיד לגל הנוכחי
תקיפה - שימוש בגיבור מהגל הנוכחי, שלא הוזז או גויס במהלך הגל הזה, לתקיפה. גיבור שאין לפניו גיבור אחר יכול לתקוף כל דמות אחרת בשורות היריב שאין לפניה דמות נוספת. אם יש לגיבור התקפת טווח, הוא יכול לתקוף גם כשיש לפניו גיבור אחר, והוא יכול לתקוף כל דמות יריב שאין לפניה דמות בעלת יכולת יירוט. כמו כן, ישנם גיבורים עם יכולות התקפה מיוחדות. שימוש בהן שקול להתקפה.
כאשר גיבור תוקף, אלא אם הוגדר אחרת, הוא גורם למותקף נזק בכמות השווה לכוחו (המספר המופיע על החרב).
פקודה (order) - בנוסף למנהיג ושלושת הגלים האפשריים עבור כל קלף, יש בכל קלף פעולה מיוחדת, אותה ניתן לבצע על-ידי שיחוק הקלף ישירות מהיד. מדובר ביכולות חזקות יחסית לגיבורים, אך חד-פעמיות.
פינוי גופה - שלא כמו במשחקים אחרים, בהם גיבור שמת מושלח לערימת קלפים בצד, כאן הגיבור נשאר ותופס מקום במערך. בעזרת השקעת פעולה ניתן לפנות גופה לערימת הקלפים המנוצלים (גם אם הגיבור המפונה לא נמצא בגל הנוכחי)
שליפת קלף - שלא כמו במשחקים אחרים, במשחק הזה לא מקבלים אוטומטית קלפים חדשים ליד. רוצים יותר אפשרויות? בעלות של פעולה תוכלו לשלוף קלף.
ארגון מחדש - מאפשר להעביר גיבור מכל גל לכל נקודה פנויה במערך, בתנאי שהגיבור לא תקף. זכרו שגיבור שהוזז לא יוכל לתקוף באותו הגל, אך ניתן לגייס גיבור ולהעבירו לגל הבא כך שיוכל לתקוף מיד בגל הקרוב! (בסיבוב הראשון אסור לתקוף).
לאחר שכל שחקן סיים את פעולותיו, בודקים את מצב הגיבורים. כל גיבור שהנזק עליו גבוה מערך ההגנה שלו, מת (והגופה נשארת במקום). חשוב לזכור שהגיבור מת רק בסיום הגל! עובדה זו נותנת לרוב יתרון לשחקן השני, שיכול לתקוף עם גיבור למרות שהוא פצוע הרבה, כמו גם יש לו הזדמנות להשתמש בקלפי ריפוי וכך להציל את הגיבור שלו למרות שספג פצע ממית.
בסיום גל שבו לשחקן יש פצע ממית על המנהיג שלו, הוא מפסיד את המשחק.
משחקים שוב, כאשר המנצח שומר בצד את המנהיג שלו בתור גביע, וכל שחקן שולף קלף תחילי נוסף עבור כל גביע שאצל יריבו. הראשון שזוכה בשלושה גביעים מנצח!

לסיכום​

מדובר במשחק חמוד, חכם, לא ארוך, קומפקטי אך בעל אורך חיים גבוה ושפע אפשרויות פעולה. כמובן שהכרת הדמויות נותנת יתרון... משחק עם שחקן חדש עלול להיות קצת ארוך משום שעליו ללמוד את כל האפשרויות של קלפיו.
בסופו של דבר מדובר במשחק מאד מאתגר מחשבתית, ככה שגם אם הוא לקח רק חצי שעה, המוח שלכם הולך לשרוף המון קלוריות!

"קדימה, קדימה! המרוץ לגלקסיה החל – זהו הזמן המתאים ביותר להתכונן למלחמה שבפתח, זה הזמן לחקור, להתיישב, לפתח, לסחור ולייצר! אבל, מה לעזאזל נעשה קודם. אילו מבין מושבות הארץ הנושנה תזכה להיות זו ששולטות ביקום המוכר! ומה לגביי המורדים והאימפריות? ומה כל העסק הזה קשור לסערות שבאופק?"
המרוץ לגלקסיה הוא אחלה של משחק. שימו לב לכך שזה נדיר שאני מתחיל ככה סקירה, זה רק אומר שהוא באמת אחלה של משחק. למעשה הוא אחד ממשחקי הקלפים היותר מושקעים, מורכבים (יחסית), מעניינים ומשעשעים שיצא לי להכיר לאחרונה.
הרעיון הוא כזה – במשחק כל שחקן מקבל קלפים שבאמצעותם הוא בונה את המושבות והפיתוחים שלו. הראשון שיש לו 12 או יותר קלפי פיתוח ומושבה בבימה שלו – מסיים את המשחק. לאחר מכן מסכמים את נקודות הניצחון של כל שחקן, ומי שזוכה ברובן – מנצח. כך בעצם לא הראשון שמסיים את המשחק מנצח, אלא מי שבנה בחוכמה. את שתי "הבעיות" שלי עם המשחק אשמור לסוף, כי הן לא באמת בעיות, אבל שימו לב אליהן.

קצת על הקלפים, הסמנים ושאר הדברים​

בקופסה ניתן למצוא מעל 120 קלפים שונים: מושבות, פיתוחים וקלפי פעולה. מושבות ניתן לזהות על פי העיגול הגדול שמופיע עליהן ואת הפיתוחים ניתן לזהות על פי המעוין הגדול שמופיע עליהם. קלפי הפעולה מגיעים בסטים של ארבעה צבעים שונים, וכולם זהים לכל השחקנים.
בקופסה יש גם חוברת הוראות וארבעה דפי-קרטון קשיחים שמרכזים עליהם המון מידע שימושי; איך נראים הקלפים השונים, מה אפשר לעשות בכל שלב (בהמשך) ואילו תוספים ניתנים מכל סמל על קלף.
אני חייב לציין שזהו רעיון מעולה גם לשחקנים מנוסים יותר מכיוון שישנם דיי הרבה סמלים במשחק, ולעיתים לא יוצא לך להיתקל בהם בכל משחק. בנוסף ניתן למצוא כמה אסימוני נקודות-ניצחון שנראים חביבים למדיי.

השלבים​

בכל סבב יש מספר שלבים קבועים כשכולם משחקים כל שלב באותו הזמן. השחקנים בוחרים בחשאי אחד מחמישה קלפי שלבים שונים, ולאחר שכולם בחרו – חושפים את קלפי השלבים ומשחקים אותם. הרעיון הוא כזה: אם שחקן בחר בשלב כלשהו, כולם משחקים אותו אך השחקן שבחר בו זוכה ביתרון על פני כולם. אם לא נבחר שלב כלשהו, הוא לא מתבצע.
לדוגמה: חן בחר ב"יישב", אזי כל השחקנים רשאים ליישב אך חן יזכה בקלף נוסף לאחר היישוב. אם אף אחד לא בחר ב"חקירה", שלב זה יתבצע בסבב הנוכחי.
השלבים הם:
1. חקירה: בשלב זה כל השחקנים לוקחים שני קלפים ומשאירים אחד מהם ביד.
א. חקירה 5+ : השחקן ששיחק חקירה 5+ יכול לקחת 5 קלפים נוספים לצפייה.
ב. חקירה 1+1+: השחקן ששיחק קלף זה רשאי לקחת קלף נוסף לצפייה וקלף נוסף לידו.
2. פיתוח: בשלב זה כל השחקנים רשאי לבנות פיתוחים. שחקן ששיחק קלף זה רשאי לבנות בהנחה של 1.
3. יישוב: בשלב זה כל השחקנים רשאי ליישב כוכבים. שחקן ששיחק קלף זה מקבל לידו קלף מהחבילה אם יישב כוכב.
4. סחר וצריכה: שלב זה רצוי שיתרחש לאחר ששוחק ה"ייצור" בסבב הקודם. בשלב זה השחקנים חייבים להחליף את התוצרת שלהם בנקודות ניצחון.
א. סחר: שחקן ששיחק קלף זה סוחר במשאב תמורת קלפים. שחקן זה פועל לפני השאר.
ב. צריכה: שחקן ששיחק קלף זה מקבל פי 2 מכמות נקודות הניצחון הרגילות שלו.
5. ייצור: השחקנים מייצרים משאבים לפי הכוכבים שלהם. השחקן ששיחק קלף זה זוכה גם בתוצרת על כוכבי סרק, שבד"כ אינם מייצרים בשלב זה.

מהלך המשחק​

הסיבה שבגינה פירטתי עד זוב דם (ובכן, כמעט) את שלבי הפעולה היא כי זהו לב-ליבו של המשחק, והבנת השלבים תבהיר לכם בדיוק כיצד המשחק מתקדם. כהערה המשחק פורטו-ריקו (סקירה לפורטו ריקו של ג'קי) משתמש במכאניקה דומה, כך שמי ששיחק פורטו ריקו יבין בדיוק על מה מדובר.
אחרי שעברנו על השלבים, נדון בקלפים עצמם – אלו שבונים את המשחק. אילו הכוכבים והפיתוחים היו מוסיפים רק נקודות ניצחון לקראת סוף המשחק, הם היו משעממים למדי, אך קלפים אלו בונים, לדעתי, את לב המשחק. על כל קלף פיתוח וקלף כוכב נמצאת מעין טבלת שלבים, שבכל קלף משהו אחר מופיע בה.
למשל: פיתוח בשם משלחת יעניק למי שבונה אותו את הדברים הבאים – קלף נוסף לצפייה בשלב הראשון, שלב החקירה ו1+ בניסיון כיבוש של כוכב לכת. (על כיבוש אסביר בהמשך). תאגיד הכרייה יעניק לשחקן שלו נקודות ניצחון כפולות על ניצול של משאב מסוים, שליפה של קלפים נוספים בעת הפקת משאב וכיוצא בזאת.
התמונה הבאה מציגה יד התחלתית לדוגמא (קלף המשלחת בפינה הימנית-תחתונה)

במהלך המשחק תמצאו את עצמכם מסתכלים באופן שוטף על הבימה שלכם, שהיא בעצם אזור על השולחן שעליו נבנו הקלפים שלכם. הקלפים שביד אינם חשופים לשאר, כמובן. כך בעצם כמעט כל דבר שתבנו יעניק יתרון כלשהו במהלך המשחק – חשוב מאד לשים לב לשלבים ואיזה קלף מעניק תוסף לאיזה שלב, חוסר תשומת לב תפחית לך המון נקודות.
מכיוון שהדרך להשלמת קלפים ליד היא באמצעות שלב החקירה, תמצאו את עצמכם משחקים שלב זה לעיתים רבות. הבעיה שלי היא שישנו יסוד חזק של אקראיות, וזה משהו שפחות אהוד עלי. אבל הם הצליחו לאזן אותו בצורה טובה יחסית.
את התשלום על כל הדברים שצוינו לעיל, משלמים בקלפים. כך בעצם, אם יש בידך קלפים שאין לך שימוש בהם, תוכל לשלם באמצעותם על הדברים שאתה רוצה לקנות. כמו גם, לעיתים הקלפים הראשונים קובעים באיזו דרך תלך – אם יצאו לך כוכבים צבאיים כנראה שתהיה יותר מיליטנטי מאשר אם היו יוצאים לך כוכבי התיישבות רגילים. הסבר קצר על כיבוש: התיישבות עולה בקלפים בעוד כבישת כוכב היא בעצם בדיקת הכוח הצבאי שלך (מקלפים שונים) מול הכוכב הנכבש, למי שיש יותר – מנצח.

הרחבות - על הסערות שבפתח ומה לגבי המורדים?​

למשחק יש כרגע שלוש הרחבות. אדבר מעט על הראשונה שבבעלותי, The Gathering Storm, ואוסיף מילה או שתים על השנייה. אך ראשית אגע ב"בעיה" השנייה שלי עם המשחק - משחק הבסיס מעולה לבדו ומצליח להיות משחק קלפים טוב, אם כי אין יסוד "הפרעה". לא ניתן להפריע ליריב לבצע את זממו, ניתן רק לסכל את תוכניותיו באמצעות שימוש בשלב שהוא לא תכנן שיקרה. (למשל לשלוף את הצריכה לפני שהלה רצה בכך).
בהרחבת הסערה, הראשונה שיצאה, מבטיחים לנו שאנו על סף מלחמה. מה שמקבלים בקופסה הם עוד קלפים, דיי מגניבים אפילו, עוד סט של קלפי פעולה (לשחקן חמישי) והכי מעניינים הם הדברים הבאים: חוקים וחלקים לשחקן יחיד ושבבי מטרות. לדעתי שבבי המטרות הן תוספת מעולה, בפשטותן הן מוסיפות מטרה שיש לעמוד בה ולזכות בנקודות בסוף המשחק – עוד דרך טובה לנצח את השאר, ולהיצמד לדרך פעולה כלשהי.
החוקים והחלקים לשחקן יחיד, ובכן – למען הגילוי הנאות, מעולם לא שיחקתי בהם. אני כנראה אדם שמשחק ביחיד לא עושה לו את זה כמו משחק בחברותה. הרעיון הוא שישנן קוביות, והן משקפות את החלטות שחקן היריב.
בהרחבה השנייה, המורדים נגד האימפריה, נקבל קרבות של ממש. טרם יצא לי לראות אותה, אך נאמר שעתה ישנם חוקים לגבי כבישת כוכבי יריב. כמו גם תמצאו בו סט נוסף, לשחקן שישי.

סיכום​

המרוץ לגלקסיה הוא משחק קלפים טוב מאד, שיחקתי בו במצבים שונים ואף בהפסקה בין שיעורים באוניברסיטה. עם כל התחכום שבו, לא קשה להבין את המכאניקה של המשחק, אם כי תשומת הלב לכל הבניות לעיתים קשה. אני ממליץ עליו בחום!

"כאבות אבותיך, אתה שולט לך בממלכה קטנה וחביבה הכוללת נהרות ויערות-עד. בניגוד להוריך, לך יש חלומות וציפיות! אתה רוצה להגדיל את הממלכה, עוד נהרות ועוד עצים. אתה רוצה לגדול לכדי ריבונות! אבל רגע! ישנו משהו באוויר, אבוי – עוד כמה שליטים מלבדך חשבו על אותו הרעיון! לעזאזל! אתה חייב להתחרות בהם ולהיות הראשון שיתפוס את חלקות האדמה הפנויות ולהגן על גבולותיך!"
אני חייב להודות שאני מעט אובד עצות בזמן שאני ניגש לכתוב ביקורת זו על דומיניון (אפשר לתרגם את השם כריבונות, אם מתחשק לכם). אני לא חושב ששיחקתי בו מספיק פעמים בכדי להבין אותו לגמרי ומצד שני, גם אם הייתי משחק בו עוד מספר תלת-ספרי של פעמים – כנראה שעוד לא הייתי בטוח לגבי ההרגשה שלי. בדבר אחד אני בטוח, דומיניון מגניב מאד!
אם אתם מכירים את "מצודות" אתם יכולים להתחיל בו, לקשור אותו לעץ במשך שלושים שנה ולהשקות אותו בחומרים ממריצים ולעשות אותו ממש טוב. ובאמת, דומיניון הוא כמו המצודות של אלו שכבר עמוק במשחקי קופסה וקלפים. במשחק זה אתה מגלם שליט, מלך / מונרך, שברצונו להגדיל את הממלכה. מולך מתחרים שליטים נוספים שגם הם כמוך, רוצים להגדיל את הממלכה שלהם. המשחק מכיל אך ורק קלפים, ולמען השם, יש 500 מהם! כן-כן, קראתם נכון : חמש מאות קלפים!
בשלב ראשון כשפתחתי את הקופסה של Dominion על שולחנו של ערן אבירם, אני, הוא וחן קראנו יחד – "מה, זהו?!". הסיבה לקריאה משונה זו היא פשוטה, הקופסה מגיעה עם כמה חבילות קלפים ארוזות בניילון, ותו לא. כאילו, על זה הוצאתי מלאנתלאפים כסף ? (מעתה, זהו מספר רשמי).
אבל למען הפרוטוקול, יש תמורה בעד האגרה, כל הקלפים מושקעים עד מאד ונראה שהושקעה חשיבה רבה במשחק ובשילובים השונים של כל עשרות הקלפים השונים.

קלפים, קלפים ועוד קצת קלפים​

אפרט כיצד מתחלקים הקלפים ואחר כך אפרט קצת יותר כיצד מתנהל המשחק. ישנם 500 קלפים בסך הכול:
130 קלפי אוצר המתחלקים לנחושת, כסף וזהב.
48 קלפי ניצחון המתחלקים לקלפים מחוז, דוכסות ואחוזה.
252 קלפי ממלכה, 10 קלפים מכל סוג ממלכה (בערך, לא אלאה בפרטים).
30 קלפי קללה ! יימח שמם!
32 קלפי "שומרי מקום", 7 ריקים ואחד זבלה.

אז על מה המשחק?​

אחרי שעברנו על רשימת המלאי והמצאי, אסביר קצת יותר איך כל אלו משתלבים יחדיו למשחק. המטרה היא לאסוף כמה שיותר נקודות ניצחון בסוף המשחק, באמצעות קלפי הניצחון שמחולקים לנקודה (מחוז), שלוש נקודות (דוכסות) ושש נקודות (אחוזה). קלפים ניתן לקנות באמצעות קלפי האוצר שמחולקים ל-1 (נחושת), 2 (כסף), 3 (זהב) בערכם. לכל קלף יש עלות רכישה משלו. עד לפה, דיי פשוט.
העניין מתחיל להסתבך מעט, ולהיות מעניין ומהנה בהרבה כשאנחנו מכניסים פנימה את קלפי הממלכה (והקללה) - אדון בהם בהמשך.

בכל תור מהלך הפעולות של השחקן הוא כזה:
בתחילת התור ניתן לשחק קלף ממלכה, ומבצעים את הפעולה שלו.
לאחר מכן קונים קלף אחד חדש באמצעות קלפי האוצר שיש בידכם
לבסוף מנקים את היד.
בכל זמן נתון (כמעט), יש לכל שחקן 5 קלפים ביד. זו היד הפעילה שלו. מלבדה, לכל שחקן יש ערימת קופה וערימת מושלכים. בתחילת המשחק כולם מתחילים עם עשרה קלפים זהים בקופה, כשבמהלך המשחק אנו רוכשים עוד קלפים - אוצר, קלפי ניצחון וקלפי ממלכה.
בכל פעם שקונים דברים או משתמשים בדברים, קלפים אלו מושלכים לערימת המושלכים, וגם כל הקלפים שלא נוצלו מהיד מושלכים בסוף התור (ניקוי היד). לאחר ניקוי היד השחקן משלים חזרה את היד לחמשה קלפים מערמת הקופה שלו. כשזו נגמרת, טורפים את ערמת המושלכים והיא הופכת להיות ערמת הקופה החדשה.

נחזור כעת ללב המשחק - קלפי הממלכה. לכל קלף ממלכה מספר דברים זהים. שמו, העובדה שהוא מעניק פעולה, המחיר והדברים שהוא מעניק לשחקן.
ניקח לדוגמה את קלף השוק, עליו כתוב בבירור "שוק": העלות שלו היא 5 מטבעות, והוא מעניק לשחקן שלו בעת משחק את הדברים הבאים :
1+ קלף, כלומר – השחקן שולף לידו קלף נוסף.
1+ פעולה, כלומר – השחקן רשאי לבצע פעולה נוספת (בנוסף לשוק, שהוא עצמו פעולה).
1+ קניה, כלומר – השחקן רשאי לקנות פעם נוספת.
1+ מטבע, כלומר – השחקן קיבל מטבע נוסף בקניה בשוק.
הנה תמונה של קלף השוק ושני קלפים נוספים -

כשקונים דברים לריבונות הם מתווספים לערימת המושלכים ורק בסבב מאוחר יותר יהיה בהם שימוש.
המגוון במשחק מאוד גדול, יש 25 קלפי ממלכה שונים בקופסה, כשבכל משחק 10 מתוכם משתתפים וזמינים לרכישה על-ידי השחקנים.
יש שתי דרכים לקבוע אילו קלפי ממלכה זמינים - בסוף חוברת ההוראות ישנם מספר תרחישים שמציעים סטים מוכנים מראש של קלפי ממלכה בהתאם לסגנון הרצוי - משחק למתחילים, משחק על כסף וכדומה.
דרך נוספת היא לקחת את קלפי "שומרי המקום" של הממלכה (הם קלפי ממלכה רגילים רק שהצד השני שלהם צבוע בכחול), לערבב אותם ולשלוף באקראי 10 קלפים ומהם לבנות את הערימות.

כמה הגיגים על איך לנצח​

* לא לקנות קלפי ניצחון על ההתחלה, אין להם שימוש בזמן המשחק אלא רק בסופו.
* לקנות אוצר בעלות גבוהה, כלומר, להעדיף זהב וכסף על פני נחושת, מפאת העובדה שמעט זהב ביד עדיף מהמון נחושת. כלומר, אם אקבל ליד 5 נחושת הם יהיו שווים 5. אם אקבל ליד זהב אחד, כסף אחד ונחושת אחד – הם יהיו שווים כבר 6.
* במקרה שישנם קלפים "רעים" במשחק, כאלו שפוגעים בך או מטילים קללה (שמורידה נקודות ניצחון בסוף משחק), קנה תעלות (MOATS) כאילו מחר לא מגיע.
אומנם הטקטיקה שלי במשחק לא הכי חשובה לכם כשאתם קוראים את הסקירה, אני מבין את זה – אבל מה שניסיתי להראות הוא, שלכל שחקן מתגבשת טקטיקה לניצחון במשחק. שלי היא כפי שתוארה לעיל, ואני מאמין שחלק מהאנשים משנים או מוסיפים דברים. אם כי המזל שולט באילו קלפים יצאו לך מהקופה, רק אתה שולט ב"איך תראה החבילה שלך" – ובכיצד תראה היד שלך !
לכן מדובר במשחק שלמרות אלמנט המזל, שחקן ותיק ינצח כמעט תמיד שחקן חדש, עקב ההכרות שלו עם הקלפים ובהתחשב בכך שהוא כבר גיבש לעצמו טקטיקות לניצחון.

סיכום​

אז זהו זה, בגדול – משחק מהנה ביותר שדורש חשיבה קדימה, בעיקר על בנושא של "איך אבנה את החבילה שלי, בהתחשב בגורמים השונים". נוסיף על כך קלפי ממלכה שכאשר משתמשים בהם קורים גם דברים רעים, וכאלו שקורים דברים טובים – המשחק הופך מעניין מאד.

הערים והאבירים של קטאן הינה הרחבה למתיישבי קטאן, לפני שאתם קוראים את הסקירה מומלץ להכיר את משחק הבסיס. ההרחבה מוסיפה אפשרויות נוספות לפיתוח הערים שלך, עם משאבים חדשים, ופיתוחים טכנולוגיים.
אם אתם עדיין לא מכירים את קטאן, זהו משחק לוח של מסחר שמתאים גם למשפחות, בו כל שחקן מנסה לבנות ערים ודרכים על-גבי האי של קטאן. המשחק גם תורגם לעברית על-ידי הקוביה, ומי שמעוניין בפרטים נוספים מוזמן לקרוא את הסקירה למתיישבי קטאן של רני.
בנוסף, אתם מוזמנים גם לקרוא את הסקירה שלי של קטאן: הימאים. אני מעדיף את ערים ואבירים, אך יש כאלו שאוהבים יותר את הימאים.

מה חדש בהרחבה?​

ראשית בהרחבה קטאן: ערים ואבירים עליכם להזהר מהברברים, אשר מתקרבים אט אט אל האי, ועלולים להשמיד לכם את הערים (ולהפוך אותן לכפרים).
שנית, יש לכם מספר תחומי פיתוח בהם אתם יכולים להשקיע.
בהרחבה זו, כל שחקן מתחיל עם עיר במקום הכפר השני. כמו כן ישנם שלושה מצרכים (commodity), אשר מאפשרים את שדרוג הערים: מטבע, בד, ונייר. את המצרכים הללו מייצרים בעיר השכנה להרים, אחו, ויער בהתאמה, במקום משאב שני מאותו הסוג. כל משאב מאפשר לשחקן לשדרג אחד משלושה תחומים בעיר שלו. כל תחום מאפשר לקבל קלפי פיתוח מיוחדים, אשר מחליפים את קלפי הפיתוח מהמשחק הרגיל. כמו כן, כל תחום מעניק כוח מיוחד החל משלב מסויים, אשר נותן יתרון משחקי, ובשלבים המתקדמים ביותר, השחקן הראשון שהתפתח בתחום זה זוכה להפוך את אחת הערים שלו למטרופולין, מה שמגן עליה מהתקפות הברברים, כמו גם שווה ניקוד נוסף בסוף המשחק.
התמונה מציגה דוגמא להתפתחות של שחקן בשלושת התחומים, ניתן לראות את התוספים השונים שהשחקן קיבל:

במשחק עם קטאן: ערים ואבירים מוחלפת אחת הקוביות בקוביה אדומה, ונוספת קוביית אירועים. קוביית האירועים יכולה לקבוע איזה תחום מפיק קלף פיתוח, כאשר הקוביה האדומה מגדירה את הדרגה הדרושה. כל השחקנים יכולים לקבל קלף אחד גם אם אין זה תורם. זו הדרך היחידה להשיג קלפי פיתוח במשחק. שלושת הצדדים הנוספים של קוביית האירועים מציגה את ספינת הברברים. בכל פעם שהיא מוצגת, הברברים מתקרבים שלב נוסף לקראת ההתקפה.
אלמנט חדש נוסף הוא האבירים. כל אביר עולה צמר ומחצב, אך כדי שיהיה פעיל, יש לשלם בעבורו חיטה. אבירים עומדים בנקודות מפגש של שלושה משושים, בדומה לכפרים וערים. הם מאפשרים לחסום מעבר של דרכים של שחקן אחר, לגרש אביר אחר החוסם את הדרך (אם האביר שלך שודרג ע"י תשלום זהה, וכוחו גדל), או לגרש את השודד, בדומה לקלף האביר במשחק המקורי. תפקיד חשוב נוסף של האבירים הוא להילחם בברברים. כוחם של הברברים שווה למספר הערים במשחק. כוחם של המתיישבים שווה לסכום דרגות האבירים הפעילים. אם כוחם של הברברים עולה על כוחם של המתיישבים, השחקן שתרם הכי מעט למאמץ המלחמתי מאבד אחת מהערים שלו, ומציב במקומה כפר. במקרה של נצחון על הברברים, השחקן שתרם הכי הרבה ללחימה זוכה בקלף של נקודת נצחון, או קלף משאב לבחירתו אם מספר שחקנים עונים לתואר הזה.
מכיוון שיש הרבה יותר אפשרויות במשחק זה, משחקים עד 13 נקודות.
וכך נראה האי בסיום המשחק:

כהערה, להרחבה קטאן: ערים ואבירים יש הרחבה ל 5-6 שחקנים משל עצמה, הנדרשת למספר שחקנים זה. ניתן לשלב את ההרחבה ביחד עם Seafarers או לשחק אותה עם משחק הבסיס בלבד.

סיכום​

קטאן ערים ואבירים מוסיפה הרבה מאד אסטרטגיה ואינטראקציה למשחק. באיזה תחום כדאי לי להתפתח? האם כדאי לי להפעיל את כל האבירים שלי ולזכות בנקודה, או שעדיף לי לתת לברברים להרוס את אחת הערים של שחקן אחר?
המשחקיות כאן הופכת את המשחק למותח יותר, עם יותר אפשרויות ויותר אתגר. מומלץ מאד לשחקנים כבדים יותר.

יורדי הים של קטאן הינה הרחבה למתיישבי קטאן - בהרחבה זו ההבדל העיקרי הוא במבנה האי. בנוסף ההרחבה כוללת מספר מאורעות (scenarios) בהם אפשר לשחק, כל תרחיש מציע מבנה של אי ייחודי, או חוקים נוספים למשחק. לבסוף יש עוד שתי תוספות קטנות - הפיראט, וזהב. ההרחבה למעשה מציעה יותר "קטאן" ולא משנהבאופן מהותי את חוקי המשחק.

חוקים​

אם אתם עדיין לא מכירים את קטאן, זהו משחק לוח של מסחר שמתאים גם למשפחות, בו כל שחקן מנסה לבנות ערים ודרכים על-גבי האי של קטאן. המשחק גם תורגם לעברית על-ידי הקוביה, ומי שמעוניין בפרטים נוספים מוזמן לקרוא את הסקירה למתיישבי קטאן של רני.
בנוסף, אתם מוזמנים גם לקרוא את הסקירה שלי של קטאן: ערים ואבירים, שלטעמי מוסיפה למשחק יותר.
ההרחבה משנה את מבנה האי, ובנוסף יתכנו גם איים קטנים יותר, שבכדי להגיע אליהם יש לבנות נתיבי שייט.
נתיבי השייט הם כמו כבישים, אשר מאפשרים התקדמות במשבצות מים ובכך הגעה לאיים נוספים. כל יחידה מיוצגת ע"י סירה קטנה, שעלותה צמר ועץ. יתרון של נתיב שיט הוא שפעם בתור ניתן למקם מחדש את הסירה האחרונה שבנתיב פתוח (כלומר אינה סגורה בין שני ישובים). נתיבים אלה נחשבים ככבישים לצורך חישוב הדרך הארוכה ביותר.
התמונה הבאה מציגה את לוח המשחק עם איים, וסירות:

ההרחבה גם מוסיפה פיראטים (סירה שחורה), אשר יכולים לזוז במקום השודד בגלגול 7 בקוביות. הפיראטים מונעים תנועה של נתיבי שיט לצידם, ומאפשרים לשדוד משאב השייך לבעל נתיב שיט הצמוד אליהם.
עוד תוספת היא זוג משבצות של מכרה הזהב, שלרוב נמצאות בנקודה רחוקה ולא פרודקטיבית במיוחד, אך בכל פעם שהיא מופעלת, היא תפיק כל משאב שהשחקן בוחר.
כהערה, להרחבה קטאן: יורדי הים יש הרחבה ל 5-6 שחקנים משל עצמה, הנדרשת למספר שחקנים זה. בנוסף, ניתן לשלב אותם ביחד עם Cities&Knights או לשחק אותה עם משחק הבסיס בלבד.

סיכום​

לטעמי, קטאן יורדי הים אינה הרחבה מעניינת במיוחד, ואינה מוסיפה מספיק למשחק. בסייג להערה זו, אציין שאחד המאורעות שכן מצאתי מעניין, הוא זה שבו לא כל הלוח גלוי בתחילת המשחק, אלא השחקנים שטים ומגלים יבשות חדשות. מעלה את גורם המזל, אך מוסיף אספקט של מחקר למשחק.