ההודעות האחרונות של שמעון_נעים

שלום ליליט. אני שמח מאוד שנהנית מקריאת היצירה, אך הפסקתי לכתוב אותה, מטעמים שמפורטים כאן http://www.numenore.org/tower/page.php?id=609. אם תרצי, מפורסמת באתר המגדל הלבן עוד יצירה ארוכה ישנה שלי, פיק קונדסאים, בשם "חידון באפלה". היא אמנם טובה פחות ופחות מלוטשת (היום הייתי אפילו משכתב אותה...

קראתי את הפרק. אם להיות כן אתך, יש מקום רב לשיפור. חשוב לי להדגיש, הביקורת שלי נועדה רק לעזור לך להשתפר. אנא, אל תפגעי. :) ראשית, את צריכה בטא. הסיפור מלא בשגיאות וחסר פיסוק בלא מעט מקומות. זה מאוד מפריע לרצף הקריאה. שנית, לא בדיוק הצלחתי להבין מיי זו הדמות הראשית. הבת של הרמיוני? אם כן, כיצד...

פרק מעניין. אין לי הערות מיוחדות.

פרק נחמד ומצחיק מאוד בתחילתו.

באיחור אופנתי: פרולוג מוצלח. החלק הלא מפתיע הוא ההחלטה להפטר מהארי ו"להחזיר לחיים" את בלטריקס, שמנקודת מבטח חוץ-סיפורית נראית כמו ניסיון ליישב את הרקע של היצירה הקודמת עם היצירה החדשה. במידה מסויימת, זו החלטה טבעית. מעניין לראות כיצד כן ישתנו יסודות אחרים בעלילה מול הספר השביעי האהוב. קצת הפריע...

שאלה למשתתפי הדיון, בעקבות ההערות שהעלו Vivo ופלדריק - מלבד מעריצי רולינג (להבדיל מאנשים ש"סתם" אהבו את הספרים שלה אבל אינם רואים בה וביצירה שלה דבר אלוהי וחסין ביקורת) רוב הקוראים הרציניים מגיעים לבסוף לאחר דיון למסקנה כי זו האחרונה סיימה את הספר השביעי באורך שהוא לכל הפחות איננו משביע רצון...

ולשאלה הנדונה: כמו שאמרתי לא פעם - רולינג היא אשפית בעיגול פינות מבחינת המזל של גיבוריה. זה, הרי, יותר קל לכתיבה מאשר פתרונות עלילתיים עוקפים או ערימת גופות.

ילדים, נא להרגע. דון גובלאונה - יש דרך להגיד דברים, ומקומה של המילה "חפירה" איננו בדיון מתורבת. Ashardalon - אנא המנע מטענות אישיות כלפי משתמשים בפורום. הדיון הטיפשי על מהות העץ הסתיים ברגע זה. להבא, אנא העיברו ביקורות אישיות במסרים פרטיים, הן משום שאין מקומן בפתילים והן משום שביקורת נשמעת טוב...

עקב הירידה בתדירות העדכונים של האתר ובכמות תוכנם, החלטתי, בעצה אחת עם נגה (JustRain) להפסיק לעדכן באופן קבוע את האתר. בהזמנות זו, אני מודיע על הפסקת כתיבת היצירה פרי עטי "משמר הסרגל" שפורסמה כאן ומודה לכל קוראיה. את ההודעה המלאה וקישור לדבריי בנושא מזווית אישית, ראו כאן. הפורום ימשיך לפעול...

אז כנראה סתם הגזמתי בפירושים... וכדרך אגב, אחת המורות בבית הספר הציעה לזכור כי ההבדל בין סינוס לקוסינום הוא ש"סין זה רחוק, ולכן זאת הצלע הרחוקה חלקי היתר. כוס של בחורה אתם רוצים קרוב, ולכן זאת הצלע הקרובה חלקי היתר."

נחמד, אכן ספרותי יותר וטכני פחות, אך עדיין יש לטעמי מקום לשיפור, בעיקר בכל אווירת העולם שנראית כעולם משחקי תפקידים ממוצע: אלפים, ננסים, בני אדם, כלי נשק מכושפים וכו'. אני, אישית, מאוד לא מתחבר לסגנון הזה ("פנטסיה גנרית"). כמו כן, אעיר כי הסצנה הראשונה - דמות מבורדסת מסתורית מגיעה לפונדק עם מסר...

ברכות על היצירה החדשה. הפרק כולל הרבה מאוד מידע המתואר בצורה רשימתית, או "מוקא" אל הקורא כמו תאור של משחק תפקידים או עולם מערכה. צורה זו היא יחסית משעממת ולא נוחה לקריאה. במקום זאת, עדיף לקמץ בפרטים פרט לחשובים ביותר ולגלות טפח-טפח, בצורה סיפורית, תוך כדי התקדמות העלילה, את החשובים לקורא. אם...

בסך הכל נחמד. עם זאת, הקטע קצר מאוד ולכן אין מה לומר, מה גם שאני חושב שקשה לקרוא לקטע כה קצר "פרק". כמו כן, אבקש להעיר את תשומת לבך לחוקי הפורום, שם נכתב בהצלחה במשך. אשמח לראות את המשך היצירה מתפרסם בפורום.

נפלא. כיף לקרוא. אולי זהו רק הרצון שלי לפרש דברים, אבל הייתי ממשיל את המפלצת האימתנית לנפש האנושית, המורכבת משפיצים חדים אל מול צורות מחזוריות ועקשניות ומחלקים בעלי סימטריה גבוהה ותכונות רבות אשר בסך הכל יוצרים מכלול מעניין, מורכב, לעיתים אפילו מורכב יתר על המידה. לעיתים, כשאדם מתמלא מורכבות יתר...

למה, איך נראה בדיוק "סיפור פנטסיה"? סיפור טוב לא חייב לכלול קסמים, יצורים מומצאים, אווירת ימי הביניים וקונפליקט עצום בין טוב לרע, למרות שלמתבונן לא זהיר מהצד נראה שכל הפנטסיה היא מקשה אחת של ספרות משעממת בהשפעת טולקין. "לעולם לא עולם" של גיימן לא פותח בצורה פנטסטית מדי, למשל, והוא ספר פנטסיה כלבבי.