A
Anonymous
Guest
היא ניכנסה בשקט לחדר הכיתה מחבקת את החתולה בידייה .
היא כל כך התביישה בעצמה - כולם חשבו שהיא משוגעת , הם ראו אותה משתגעת בגלל שהיא לא ראתה כלום - העיניים שלה זהרו בזהב של אימה כאשר הייתה נתקלת במישהו מוזר והיא הייתה אומרת זאת למנהל אך הוא לא האמין לה היא ניסתה אפילו לספר לתלמידים ולשאר המורים אך איש לא האמין לה - הם ראו את החלק המיזערי ההוא מכוחה הרב וחשדו שיש קשר כלשהו בינה לבין אוכלי המוות אך המנהל לא היה יכול להאמין שהיא תהייה בין אוכלי המוות המנהל טען שאין זה אפשרי משום שהיא שובצה לגריפינדור - בית האומץ וטוב הלב . התלמידים אומנם לא יכלו לומר שום דבר נגד מילותיו של דמבלדור אך הם עדין לא האמינו שהיא טובה מספיק בכדי להיות שייכת לבית הספר כחברה ולא רק כתלמידה .
היה לה מזל שלפחות לא גילו את זהותה האמיתית של החתולה שבה אחזה עכשיו .
החתולה בעצם בכלל לא הייתה אפילו חתולה -היא הייתה גורת הלייטר של חיית המשמר של אימה . לייטר הבוגרת הולידה את הליי הצעירה שבידייה של הנערה .
הנערה שעלייה אני מספרת היא בעצם ביתה הבכורה של לייט [ הרמיוני גריינג'ר] אורלייט .
לנערה קוראים צ'רמן [ לייט הרמיוני גריינג'ר ] אורלייט [ זה שמה המלא ] היא היורשת של כוחות האור המוזהבים והיא בעלת מראה דומה מאוד לאימה ולסבתה - שיערה אומנם לא הגיעה עד לכפות רגלייה ועינייה היו בצבע זהוב - תכלת ולא זהוב -כספסף כמו של אימה אך היא דמתה לה בהמון פרטים אחרים והם : היא הייתה גבוהה מאוד יחסית לגילה , היא תמיד הייתה יחד עם חיית המשמר שלה , ליי, שלמרות שלא הייתה חזקה כמו הלייטר הבוגרת של אימה היא בכל זאת יכלה להגן עלייה בדרך זו ואחרת . אבל הדבר הכי דומה ומיוחד אצל צ'רמן היה תווי פנייה - לא הייתה עליהם אפילו לא הסריטה הקטנה בעולם והן היו פשוט .. פשוט - מושלמות מידיי .
היא שובצה לגריפינדור וניסתה להוכיח שהיא בדיוק כמו כולם רק שהיא קצת שונה בכמה פרטים בודדים אך זה לא עזר לה . רק 2 נערים האמינו לה - הארי פוטר ורון וויזלי שהיו בשבילה יותר מסתם חברים -הם היו החברים הכי טובים ונאמנים שלה מלבד גורת הלייטר שלה .
היא תמיד ישבה ליידם בשיעורים , היא היסתובבה איתם בהפסקות , הכינה איתם שיעורים ואפילו התמרדה במי שלא אהבו יחד איתם.
יום אחד , בערב שלפני חג המולד רון ניגש אלייה ושאל אותה אם יש לה דקה פנויה .
היא שכל חייה הייתה דיי בודדה כי לא היו לה חברים , הסכימה מיד .
הם הלכו לצד ורון נתן לה מיכתב קטן , היא פתחה וקראה אותו . במכתב היה כתוב שהיא מוזמנת לחגוג במשפחתו של רון יחד אם הארי את חג המולד הקרוב . היא נענתה בחיוב ובשמחה רבה ולמחרת בבוקר היא , הארי ורון כבר היו בדרך לביתו של רון .
כשהגיעו לחצרו העלובה של רון היא שמחה לראות כמה תרנגולות מנקרות פה ושם והפתיעה את רון כשאמרה : " הו , רון , זה נפלא ! אני כל כך מודה לך שהזמנת אותי " . רון בהה בה מספר דקות והבין שהיא לא סנובית אלה אוהבת לחיות בפשטות - והוא צדק - צ'רמן מעולם לא אהבה להיות בבתים ענקיים ובאחוזות רחבות ידיים שהיו שייכות רק לה והיא מאוד נהנת מהביקור שלה בביתו של רון .
היא מאוד התאכזבה כאשר היה עליהם לעזוב ולחזור להוגוורטס משום ששם איש לא בדיוק אהב לשהות בחברתה אבל היא ידעה שאין לה ברירה וארזה את חפצייה בזריזות אל תוך מזוודת העור שלה . כאשר הם חזרו שוב להוגוורטס היא החליטה להיות יותר שקטה מאי - פעם ובהחלט הצליחה בזאת היטב .
אף אחד לא בדיוק שם לב שצ'רמן הייתה פחות בולטת כמו בדרך כלל הם חשבו שזה יתרון ושאין צורך שיהיו להם בבית הספר אנשים משוגעים .
אך הם טעו . צ'רמן יכלה מאוד לעזור להם במלחמה נגד אוכלי המוות כי היא הרגישה כל הזמן במשהו מוזר - היא הרגישה שכוח גדול ואפל מתקרב לעבר בית הספר וכאשר ניסתה להזהיר אותם איש לא האמין לה עד שזה קרה .
לילה גשום ובלתי אופייני לחודש אפריל החמים פרצו כמה יצורי אופל לטירת הוגוורטס ותקפו מספר מורים ותלמידים .
המנהל לא היה שם באותו זמן משום שיצא לחפש אחר רמזים שיובילו לפיתרון חידת טיהור הנשמה הכובלת שהייתה באותם זמנים אחת הבעיות הכי גדולות בעולם הקוסמים .
איש לא ידע איך להסיר את הקללה שהוטלה על מספר קוסמים שגרמה להם להפוך למרושעים בניגוד לרצונם .
חלק מהקוסמים היו טהורי דם חזקים אך חלקם הגדול ביותר היה מלא בחצויי דם חזקים מין הצפוי .
צ'רמן ולייט לא ידעו שהן בסכנה גדולה יותר מכל אחד אחר כי הן לא טהורות דם אך הן גם לא היו חצויות דם בעצם הן היו בעלות דם מטוהר , דם מאוד נדיר , הן היו זהובות דם - הדם שלהן היה הופך לזהב כאשר היה נשפך , לא היה נשאר סימן מהפציעה וכמות הדם שנשפכה הייתה חוזרת מיידית לגופן .
לורד האופל תמיד ניסה להשיג את דמן אך עם הוא היה מצליח והיה נוגע בדם הוא היה מקולל לכל שארית חיו והוא לא היה יכול לחיות זמן רב . בנוסף אנשים בעלי דם זהוב היו בני על מוות וכמעט שלא היו ניתנים להשמדה .
צ'רמן נרתמה לעזור ללחימה באוכלי המוות בלי לדעת לאיזו סכנה היא מכניסה את עצמה ועד שהיא גילתה זאת המנהל שחזר מאוכזב בגלל שלא מצא את הפיתרון לחידה והיה חלש מין הרגיל כבר נרצח וליי שלה איבדה את הכרתה . המורים והתלמידים ששמעו את כוונותיו האמיתיות של הלורד האפל לא העזו להישאר בקרב ומיהרו לנוס מהמקום .
צ'רמן בסופו של דבר הצליחה להינצל אך היא ידעה שהיא לא תוכל להשמידאת הלורד האפל בעצמה ולכן היא ביקשה את עזרתן של אחיותייה ושל חיות המשמר שלהן , הורייה וסבתא נרתמו לעזור אפילו שצ'רמן לא ביקשה את עזרתם אך היא לא היססה להסכים שהם יצטרפו .
הם יצאו לקרב בתקווה שלא יאבדו קורבן גדול מידיי ומיהרו לקרב מול כוחות האופל .
טוב עד כאן ,עכשיו כבר התעייפתי , אני בטוחה שזה גרוע אבל טוב זה בכל זאת רק השלישי שלי המשך יבוא בקרוב
שלכם : לייט גריינג'ר
נ"ב : הפאנדום הוא הארי פוטר כמובן .
היא כל כך התביישה בעצמה - כולם חשבו שהיא משוגעת , הם ראו אותה משתגעת בגלל שהיא לא ראתה כלום - העיניים שלה זהרו בזהב של אימה כאשר הייתה נתקלת במישהו מוזר והיא הייתה אומרת זאת למנהל אך הוא לא האמין לה היא ניסתה אפילו לספר לתלמידים ולשאר המורים אך איש לא האמין לה - הם ראו את החלק המיזערי ההוא מכוחה הרב וחשדו שיש קשר כלשהו בינה לבין אוכלי המוות אך המנהל לא היה יכול להאמין שהיא תהייה בין אוכלי המוות המנהל טען שאין זה אפשרי משום שהיא שובצה לגריפינדור - בית האומץ וטוב הלב . התלמידים אומנם לא יכלו לומר שום דבר נגד מילותיו של דמבלדור אך הם עדין לא האמינו שהיא טובה מספיק בכדי להיות שייכת לבית הספר כחברה ולא רק כתלמידה .
היה לה מזל שלפחות לא גילו את זהותה האמיתית של החתולה שבה אחזה עכשיו .
החתולה בעצם בכלל לא הייתה אפילו חתולה -היא הייתה גורת הלייטר של חיית המשמר של אימה . לייטר הבוגרת הולידה את הליי הצעירה שבידייה של הנערה .
הנערה שעלייה אני מספרת היא בעצם ביתה הבכורה של לייט [ הרמיוני גריינג'ר] אורלייט .
לנערה קוראים צ'רמן [ לייט הרמיוני גריינג'ר ] אורלייט [ זה שמה המלא ] היא היורשת של כוחות האור המוזהבים והיא בעלת מראה דומה מאוד לאימה ולסבתה - שיערה אומנם לא הגיעה עד לכפות רגלייה ועינייה היו בצבע זהוב - תכלת ולא זהוב -כספסף כמו של אימה אך היא דמתה לה בהמון פרטים אחרים והם : היא הייתה גבוהה מאוד יחסית לגילה , היא תמיד הייתה יחד עם חיית המשמר שלה , ליי, שלמרות שלא הייתה חזקה כמו הלייטר הבוגרת של אימה היא בכל זאת יכלה להגן עלייה בדרך זו ואחרת . אבל הדבר הכי דומה ומיוחד אצל צ'רמן היה תווי פנייה - לא הייתה עליהם אפילו לא הסריטה הקטנה בעולם והן היו פשוט .. פשוט - מושלמות מידיי .
היא שובצה לגריפינדור וניסתה להוכיח שהיא בדיוק כמו כולם רק שהיא קצת שונה בכמה פרטים בודדים אך זה לא עזר לה . רק 2 נערים האמינו לה - הארי פוטר ורון וויזלי שהיו בשבילה יותר מסתם חברים -הם היו החברים הכי טובים ונאמנים שלה מלבד גורת הלייטר שלה .
היא תמיד ישבה ליידם בשיעורים , היא היסתובבה איתם בהפסקות , הכינה איתם שיעורים ואפילו התמרדה במי שלא אהבו יחד איתם.
יום אחד , בערב שלפני חג המולד רון ניגש אלייה ושאל אותה אם יש לה דקה פנויה .
היא שכל חייה הייתה דיי בודדה כי לא היו לה חברים , הסכימה מיד .
הם הלכו לצד ורון נתן לה מיכתב קטן , היא פתחה וקראה אותו . במכתב היה כתוב שהיא מוזמנת לחגוג במשפחתו של רון יחד אם הארי את חג המולד הקרוב . היא נענתה בחיוב ובשמחה רבה ולמחרת בבוקר היא , הארי ורון כבר היו בדרך לביתו של רון .
כשהגיעו לחצרו העלובה של רון היא שמחה לראות כמה תרנגולות מנקרות פה ושם והפתיעה את רון כשאמרה : " הו , רון , זה נפלא ! אני כל כך מודה לך שהזמנת אותי " . רון בהה בה מספר דקות והבין שהיא לא סנובית אלה אוהבת לחיות בפשטות - והוא צדק - צ'רמן מעולם לא אהבה להיות בבתים ענקיים ובאחוזות רחבות ידיים שהיו שייכות רק לה והיא מאוד נהנת מהביקור שלה בביתו של רון .
היא מאוד התאכזבה כאשר היה עליהם לעזוב ולחזור להוגוורטס משום ששם איש לא בדיוק אהב לשהות בחברתה אבל היא ידעה שאין לה ברירה וארזה את חפצייה בזריזות אל תוך מזוודת העור שלה . כאשר הם חזרו שוב להוגוורטס היא החליטה להיות יותר שקטה מאי - פעם ובהחלט הצליחה בזאת היטב .
אף אחד לא בדיוק שם לב שצ'רמן הייתה פחות בולטת כמו בדרך כלל הם חשבו שזה יתרון ושאין צורך שיהיו להם בבית הספר אנשים משוגעים .
אך הם טעו . צ'רמן יכלה מאוד לעזור להם במלחמה נגד אוכלי המוות כי היא הרגישה כל הזמן במשהו מוזר - היא הרגישה שכוח גדול ואפל מתקרב לעבר בית הספר וכאשר ניסתה להזהיר אותם איש לא האמין לה עד שזה קרה .
לילה גשום ובלתי אופייני לחודש אפריל החמים פרצו כמה יצורי אופל לטירת הוגוורטס ותקפו מספר מורים ותלמידים .
המנהל לא היה שם באותו זמן משום שיצא לחפש אחר רמזים שיובילו לפיתרון חידת טיהור הנשמה הכובלת שהייתה באותם זמנים אחת הבעיות הכי גדולות בעולם הקוסמים .
איש לא ידע איך להסיר את הקללה שהוטלה על מספר קוסמים שגרמה להם להפוך למרושעים בניגוד לרצונם .
חלק מהקוסמים היו טהורי דם חזקים אך חלקם הגדול ביותר היה מלא בחצויי דם חזקים מין הצפוי .
צ'רמן ולייט לא ידעו שהן בסכנה גדולה יותר מכל אחד אחר כי הן לא טהורות דם אך הן גם לא היו חצויות דם בעצם הן היו בעלות דם מטוהר , דם מאוד נדיר , הן היו זהובות דם - הדם שלהן היה הופך לזהב כאשר היה נשפך , לא היה נשאר סימן מהפציעה וכמות הדם שנשפכה הייתה חוזרת מיידית לגופן .
לורד האופל תמיד ניסה להשיג את דמן אך עם הוא היה מצליח והיה נוגע בדם הוא היה מקולל לכל שארית חיו והוא לא היה יכול לחיות זמן רב . בנוסף אנשים בעלי דם זהוב היו בני על מוות וכמעט שלא היו ניתנים להשמדה .
צ'רמן נרתמה לעזור ללחימה באוכלי המוות בלי לדעת לאיזו סכנה היא מכניסה את עצמה ועד שהיא גילתה זאת המנהל שחזר מאוכזב בגלל שלא מצא את הפיתרון לחידה והיה חלש מין הרגיל כבר נרצח וליי שלה איבדה את הכרתה . המורים והתלמידים ששמעו את כוונותיו האמיתיות של הלורד האפל לא העזו להישאר בקרב ומיהרו לנוס מהמקום .
צ'רמן בסופו של דבר הצליחה להינצל אך היא ידעה שהיא לא תוכל להשמידאת הלורד האפל בעצמה ולכן היא ביקשה את עזרתן של אחיותייה ושל חיות המשמר שלהן , הורייה וסבתא נרתמו לעזור אפילו שצ'רמן לא ביקשה את עזרתם אך היא לא היססה להסכים שהם יצטרפו .
הם יצאו לקרב בתקווה שלא יאבדו קורבן גדול מידיי ומיהרו לקרב מול כוחות האופל .
טוב עד כאן ,עכשיו כבר התעייפתי , אני בטוחה שזה גרוע אבל טוב זה בכל זאת רק השלישי שלי המשך יבוא בקרוב
שלכם : לייט גריינג'ר
נ"ב : הפאנדום הוא הארי פוטר כמובן .
