"משימת חילוץ? קיבלתי." אומר סרנגארי ונעמד על רגליו, יוצא מהחדר מבלי לבזבז שנייה, אוחז במכשיר-התקשורת שלו. לאחר חצי-שעה של שיחות רצופות, כמה מהן כוללות נביחות רועשות וויכוחים קוליים לאור הדחיפות הפתאומית. את הזמן הבא סרגנארי בילה בחדרו, לאחר שמסר את ציודו הישן והמשכורת שקיבל עבור ציוד חדש שכעת עבד על התאמה לגופו. חליפת שריון קלה יותר מזו שהייתה לו, על מנת שיוכל ללבוש מעיל מעליה מבלי להקריב הגנה או מהירות, ומגן אנרגיה גדול יותר במקרה ויפגשו באופוזיציה עויינת, וערכת עזרה ראשונה נוספת, עם שתי זריקות חירום וערכת הנשמה. הוא לא היה רופא או חובש, אך הוא ציפה שחילוץ הצוות תהיה עדיפות יחסית גבוהה. אם לא, הוא ישמור אותם למקרה ונאגוזודון ירצה להתפוצץ עוד הפעם.
לאחר שסיים להתאים את השריון והמגן כך שיוכל ללבוש אותם ללא בעיות, סרנגארי התיישב על יד השולחן הקטן שבחדרו, היכן שהאקדח החדש שלו שכב מפורק לצד חרבו ומספר כלי ניקיון, השחזה והברקה, בהם אחז ביראה כמעט קנאית, בעודו מתחיל את טקס חנוכת הנשק כפי שלמד לעשות בילדותו. הוא התחיל מהאקדח, דגם גדול וכבד יותר מהאחד שהיה לו עד עכשיו, עם שלוש עדשות במקום שתיים וטווח ארוך יותר. לאחר שסיים עם נשק הטווח, סרנגארי לקח נשימה עמוקה והחל לעבוד על חרבו. ווסק טוב טיפח בנשקיו, אבל ווסק מופתי משאיר את הנשק טווח-קרוב שלו לסוף, ומראה לו ייראה קדושה אשר תחזור לשרת אותו בשדה הקרב.
סרנגארי מנקה את החרב, ומשחזר את התפילה לדאמוראטוש כפי שעשה מאות פעמים עד כה, מודה על הנצחונות עד כה.
סרנגארי משחיז את קצה החרב ואת שיני-המסור שלאורך הלהב, וחוזר על התפילה לדאמוראטוש תוך כדי שהוא מוסיף את הפסקה השנייה, שולח תפילות של שגשוג ורווחה לווסקריום.
סרנגארי מורח שמן על החרב, שיגן עליה משריטות, קהות וחלודה, ונושא תפילה לדאמוראטוש, מבקש את ברכתו בקרב אליו הוא יוצא למחרת.
לאחר שעתיים של עבודה כוללת, סרנגארי מניח את חרבו על השולחן, ומתחיל לסדר את הכלים שלו בחזרה לקופסא שלהם, נותן לחרבו להתייבש תוך כדי שהוא ניגש למשימה מעט פחות מפוארת: שליחת מכתב הביתה. הוא לא רצה לשלוח הודעת קול או וידאו, לא היו לו צלקות חדשות להתפאר בהן או המותרות לברך את אחיו בקול רם, האחרים יכלו לישון בזמן הזה, ולכן הוא הסתפק במכתב כתוב, או הקליד בזהירות על מקלדת וירטואלית שמכשיר-הקשר שלו הציג על השולחן.
"אני כותב את המכתב הזה אל סאראנארה, סאראנבארו, סאראנדארה, סאראנהמה, סאראנווארו, סאראנזימה, סאראנחיי ודארידה." סאראנגארי מכתיב לעצמו בקול, מהסס לרגע לפני שהוא מוחק את הנמען האחרון. "אני מקווה שהמכתב הזה מוצא אתכם בזמן טוב ובריאות מעולה. אני עדיין חי, לאחר מספר נצחונות קטנים פה ושם. נכנסתי לחוזה עם מאראקס אבטחה כשומר-ראש, ואני השריר של הקבוצה בעיקר. אין לי הרבה מה לתאר על המשימות האחרונות, הרבה מוסתר מאחורי הסכמי סודיות שאני לא יכול להפר. הקבוצה שלנו מוזרה גם כן, יש לנו מפקדת, איש-מחשבים, טייס וסקיטרמאנדר. התקשר אליי מישהו שאני לא מכיר, נצר-דרקון מטריאקסוס, והוא אמר משהו על אחד מאיתנו. אני צריך לדעת אם מישהו מכם מעורב באיזשהו עסק חיצוני שקשור לתאגיד סורין, טריאקסוס או דרקונים. אני לא צריך להעביר את המידע הלאה, אני רק רוצה לדעת שכולכם בסדר ואם אני יכול לעזור איכשהו. חתום, סאראנגארי."
לאחר שסיים, סאראנגארי שולח את המכתב. ייקח זמן מה עד שהוא יגיע כל הדרך לווסקריום, ועוד ווסק-8, אבל הוא קיווה שהוא יקבל תשובה בקרוב, לפני שהוא נשכב על מיטתו על מנת לאגור כוח למחר.
