הפונדק - מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח

פניו חרושות הקמטים של וילאם אדמה האב התכווצו בעצבנות שעה שהלה עמד בגשר הפיקוד, סרן גייטה טרם הספיק לתאם את קפיצת הצי ופתאום הופיעה ספינת-בסיס סיילונית אל מול חרטום הגלקטיקה. "סטארבאק, אפולו – אני רוצה אתכם בחוץ עכשיו!" צעק אדמה האב על שני הטייסים הטובים ביותר שלו בצי. הוא ידע שכל מה שהוא צריך זה רק עוד כמה דקות של חסד בזמן שאפולו וסטארבאק מפילים חלליות אויב. אדמה שלף קלף אירוע ופניו השתחררו מעט – קפיצה. "סרן גייטה, הכן את הצי לקפיצה, כל הזרועות חזרו לגלקטיקה, הצי קופץ".

משחק הלוח "כוכב-הקרב גלקטיקה" (Battlestar Galactica) מבוסס על סדרת המד"ב המחודשת, הוא מציג שילוב מעולה של עבודת צוות ותככים. הסיפור (קצת ספויילר) מתחיל בהשמדת תריסר מושבות בני האדם על ידי הסיילונים, הרובוטים שבני האדם יצרו לפני שנים רבות והתמרדו בהם. הסיילונים הצליחו גם להפיל את הצי באמצעות פגיעה בתוכנה שמנהלת את ספינות החלל – את כל הצי, פרט לגלקטיקה. גלקטיקה הייתה אחת מהספינות הראשונות שנבנו להלחם בסיילונים והייתה בדרכה לקבורה הולמת בתור מוזיאון חלל, כך שאף אחד לא טרח לעדכן את התוכנות שלה. עתה – היא, וכמה ספינות אזרחיות זה כל מה שנשאר מהגזע האנושי, והמטרה שלה היא לברוח כמה שיותר מהר מהסיילונים, ולהגיע לכוכב קובול, כוכב המוצא של האנושות והציביליזציה המוכרת.
מהבחינה הזו המשחק דומה לסדרה, בני האדם משוטטים בכאוטיות יחסית על גבי הגלקטיקה, מנסים להילחם בסיילונים כשאלו צצים מסביבם ולצבור מספיק קפיצות חלל בכדי להגיע לקובול, אך הו לא! אף אחד לא שמע מהם הרבה בשנים האחרונות ואף אחד לא ראה אותם עד שהם החליטו לתקוף את המושבות ולהרוג את כולם, סתם כי הם רצו להחזיר לנו על שנות התעללות ברובוטים. בפעם האחרונה שמישהו ראה אותם, הסיילונים נראו כמו טוסטרים מהלכים – אבל עכשיו, אלוהים אדירים, הם לובשים פני אנוש!

הסיילונים בקרבנו!​

בתחילת המשחק השחקנים בוחרים דמויות ומקבלים באקראי גם בתחילת המשחק, וגם באמצע המשחק "קלף נאמנות" שמציג לשחקן האם הוא בן-אנוש או סיילון, מכיוון שזה קורה גם באמצעו של המשחק, ייתכן ששחקן שיחק כבן אדם ו"הסוכן הרדום" שהוא היה עד עתה התעורר, ועובר צד. מטרתם של בני האדם היא להגיע לקובול שלמים ובריאים, הם עושים זאת על ידי כך ששולפים קלפי אירוע, שעליהם מלבד אירועים חריגים יש גם סימון שאומר שמתקרבים שלב נוסף לקפיצת חלל - האדמירל בוחר קלף קפיצה, ומתקדמים מרחק כלשהו (לפי הקלף) לעבר המטרה.
בני האנוש מנצחים כשהם עוברים מרחק מספיק בקפיצות ומגיעים לקובול. מטרתם של הסיילונים היא למנוע מבני האדם לעשות כן, אם באמצעות חיבול באירועים, באמצעות הורדת אחת מארבעת החוגות – של האוכל, דלק, מורל או אוכלוסייה, שאם אחת מהן תגיע לאפס – בני האדם יפסידו. לעזאזל, אי אפשר לבטוח באף אחד במקום הזה!

איך קורה הקסם​

בכל תור שחקן יקבל לידיו קלפי פעולה/הצבעה בתחומים שהדמות שלו טובה בהם, יבצע פעולות שהוא זכאי להן לפי המקום שלו בלוח או היכולות המיוחדות שלו ולבסוף יפתח אירוע, שבו כל השחקנים רשאים לטפל. שחקן רשאי למשל לבחור להגיע בלוח לאזור בו שולף קלפים מיוחדים או יוצא מחוץ לגלקטיקה בספינת ה"צפע" כדי לתקוף ספינות סיילונים מתקרבות.
כשמגיע שלב האירוע דברים קורים, כלומר למשל קפיצה של חלליות אויב לאזור שלנו, או שמד הקפיצות של גלקטיקה מתקדם. לפעמים אפשר לפתור אירוע רע באמצעות הצבעה – במקרה כזה כל שחקן בוחר להוסיף קלפים מהיד שלו, שנושאים צבע ומספר להצבעה בחסוי, ומכניסים להצבעה גם שני קלפים אקראיים. כך שאם למשל הצבעה דורשת קלפים מצבע צהוב בערך של 5, כל הצבעה בצבע צהוב נחשבת הצלחה וכל צבע אחר כישלון, סוכמים את הערכים שעל הקלפים - מוסיפים את ההצלחות ומחסירים את הכשלונות - וכך יודעים האם המשימה הושלמה. באופן זה סיילונים ערמומיים יכולים להצביע בחשאי, ולהכשיל את המשימה!
בנוסף, מידי פעם יצאו קלפים שיזרקו על הגלקטיקה ספינת בסיס וספינות קטנות שעשויות לעשות נזק לגלקטיקה, להשמיד חלליות אזרחיות או להחדיר סיילונים חמושים אל הסיפון. חלק מהקלפים גם מקדמים את מד-הקפיצה, כאשר זה שלם הגלקטיקה וכל הספינות האזרחיות קופצות לאזור אחר בחלל ובני-האדם מתקדמים לעבר הנצחון שלהם (או אי-ההפסד במקרה של המשחק הזה).

מלבד אלו, כמו לכל אוכולוסיה שמכבדת את עצמה, יש היררכיה שלטונית והררכיה צבאית, לפי דמויות, בחוברת המשחק. השחקן שמחזיק את הדמות הגבוה ביותר באחת הרשימות זוכה להיות האדמירל ו/או הנשיא של שארי האנושות. האדמירל זוכה להחליט בחשאי בין שתי אפשרויות לאן קופצים כאשר קופצים (ומה אם הוא סיילון ובוחר תמיד את האופציה הפחות טובה?!) והנשיאה רשאית להגיע לספינה הנשיאותית, ולשלוף קלפים מיוחדים רק לה. אבל גם התפקיד לא חקוק בסלע, ואפשר להיות מודח ממנו אם הדמות נזרקת למחבוש, נחשפת כסיילון, או סתם מודחת. כל אחד חייב לשמור על האינטרס של עצמו, ושל הגזע שלו.
כאשר שחקן סיילוני חושף את עצמו הוא עובר לספינת הסיילונים ומשם הוא משחק לא כמו אדם אלא כמו סיילון, לכן הוא מקבל יכולות אחרות ומיוחדות שיגרמו לשחקנים האנושיים של הגלקטיקה למות במוות נוראי של הסבל והרוע! המשחק עצמו מאד טעון, מלא בהאשמות (כוזבות ואמתיות) בהן השחקנים האנושיים מנסים למנוע מכל הדברים הרעים – ירידת חוגות, פיצוץ הגלקטיקה וכדומה מלקרות. בעוד השחקנים הסיילונים עושים בדיוק ההפך ומנסים לגרום לאנושיים לא לשרוד.
היחס בין השחקנים אף פעם לא בטוח, תמיד יכול להיות עוד סיילון בקרבנו שחקנים יכולים להפריע לשחקנים אחרים, ובייחוד זה כדאי כאשר חושדים בהם – אפשר להצביע ולזרוק אותם למחבוש לדוגמה. השחקנים גם יכולים לעזור אחד לשני, למשל לעזור לטייס בחוץ באמצעות שימוש בפעולה על הלוח, שמאפשרת להזיז ספינות צפע לא מאוישות, וכיוצא בזאת. השחקנים מיוצגים על ידי לוחית קרטון עם הדמות שלהם, בחדרים השונים בגלקטיקה, בספינה הנשיאותית או בספינת התחייה הסיילונית.

מה קרה בגלקטיקה ביקום שלנו?​

אלירן: "אתה סיילון"
יהודה: "לא אני לא"
חן: "אני תמיד בן-אדם, תמיד תמיד!"
ענת: "חן! אנחנו לא מאמינים לך"
אלירן: "טוב, אנחנו צריכים קלפים סגולים וירוקים כדי לעבור את ההצבעה הזו – אין לי איך לעזור, אז תדאגו לשים קלפים גבוהים"
*לאחר ספירת הקולות*
אלירן: "לעזאזל – יש פה ארבעה קלפים רעים, בטוח שיש לנו סיילון על הסיפון!"
יהודה: "תורי? אז אני חושף את עצמי כסיילון, אלירן – לך למחבוש, מואהאה!"
אלירן: "שיט! שיט! שיט! ידעתי!"

סיכום​

ספינת הקרב גלקטיקה הוא משחק שיתופי/תככים עם המון העמדת פנים, ניסיון פענוח חבריך, שקרים ומזימות. הוא שומר בצורה נפלאה את רוח הסדרה החדשה, ומידי פעם לחובבי הסדרה נגלות תמונות של אירועים שקרו בסדרה על הקלפים. הוא מומלץ מאד לשחקנים שאוהבים אינטראקציה עם שחקנים אחרים, ולשחקנים שאוהבים משחקים שיתופיים. ממליץ מאד.

הניחו את הגג על מרכזה של הקתדראלה! במרכז אמרתי, לא על הצד – אבוי. אילו רק ואם אפשר לא לשחק עם עמודי התבל – עדיף שיישארו במקומם! בונים ובונות, מטרתנו היא לבנות את הקתדראלה היפה והגדולה ביותר בנמצא. קתדראלה זו תוקם בין הפלח ובין טירת המלך. כמובן שמבנה אדיר זה ישמש בתפקיד חשוב מאין כמוהו – סמן התורות של המשחק!
עמודי תבל הוא משחק לוח שנוצר בהשראת ספר הנושא את אותו השם (תורגם בהוצאת מודן בשם עמודי תבל). ספר זה הוא רומן היסטורי ועלילתו נמשכת עשרות שנים, כאשר הוא מתרחש ברקע בניית קתדראלה בקינגסברידג' (עיר עתיקה בדרום אנגליה) במאה ה-12. משחקנו לוקח אותנו לשם, אל המאה ה-12 בקינגסברידג'. מטרת השחקנים היא לבנות את הקתדראלה היפה והגדולה מכולם, ובדרך לצבור נקודות ניצחון.
ואומנם יש קתדראלה במרכז הלוח המורכבת מחתיכות דיי נאות של פלסטיק, אך מטרתה היחידה היא לסמן את קצב התקדמות המשחק. ישנן 6 חתיכות, ולכן ישנם 6 תורות. (מפתיע עד מאד?).

מהלך התור:​

בכל תור השחקנים מבצעים כמה פעולות, כאשר בסופן הם מוסיפים לקתדראלה עוד חלק וכשהיא נבנית לגמרי – מסתיים המשחק, והמנצח הוא בעל נקודות הניצחון הרבות ביותר.
אך למרות שימוש דיי טיפשי זה ברכיבים, שאר חלקי המשחק באיכות טובה גם כן, ומעוצבים כך שיהיה נוח לשחק עימם. הסיבה בגינה קיימת הקונסטרוקציה הדתית במרכז הלוח כנראה נעוצה בעובדה שגם בספר הסופר מרכז את הסיפור סביבה – וגם משחקנו סובב סביבה, אם כי ללא מטרה גלויה לעין.
מלבדה מקבלים בקופסה המון דברים מעניינים : בנאי עלית (שנראים כמו חיילי שחמט), עובדים רגילים, קלפי אמן לכל שחקן, קלפי אמן לסבבים בהמשך, קלפי משאבים, קלפי זכות, קלפי אירוע, עובדים נוספים, משאבים בשלושה סוגים (חול, עץ וחצץ) ושקית גדולה ושחורה – וכן יש לה שימוש במשחק!

בכל תור מבצעים את הפעולות הבאות :
א. בחירת קלפי משאב ואמן : לכל שחקן מלאי של עובדים אותם הוא מציב על המפה ובכך משיג את המשאבים הרצויים (על פי האזור שעליו הוא מציב את העובדים), או זהב. בשלב זה גם ניתן לרכוש קלפי אמן נוספים (הסבר בהמשך).
ב. הצבת בנאי העלית : לכל שחקן מספר בנאי עלית, את כולם זורקים בתחילה לתוך השק השחור והגדול (אמרתי שימצאו לו שימוש הולם) ושולפים אחד-אחד באקראי. כאשר יוצא בנאי עלית הוא מונח על מעלית המחיר. מעלית זו מתמחרת את ההצבה שלו במשחק, החל מ-9 ועד 0.
מה זאת אומרת? נניח שהוצאנו באקראי בנאי עלית ירוק לראשונה, נניח אותו על הסמן של ה-9. לאחר שעשינו זאת השחקן שמשחק את הצבע הירוק יכול להחליט אם ברצונו להציב את בנאי העלית בעלות של 9 מטבעות זהב או לא. אם נניח שלאחר מכן הוצאו בנאי בצבע אדום לסמן של ה-8, השחקן שמשחק את הצבע האדום רשאי להציב את בנאי העלית שלו בעלות הנקובה וכן הלאה. כשמגיעים למחיר 0, אז כל בנאי שיוצא מהשקית מוצב על ידי שחקנו במקום הרצוי. כשהליך זה נגמר, בנאי העלית שמוצבים על המעלית יוצאים בחינם לפי סדרם מהגבוה לנמוך. (כלומר, יוצא הבנאי שעל ה-9, שעל ה-8 וכן הלאה). אומנם הליך זה נשמע מורכב ומייגע, אך אל חשש – לאחר דקת משחק הוא מובן וברור כשמש.

בנאי העלית הם לב המשחק, אותם מציבים אותם באזורים השונים של הלוח ועל פיהם זוכים השחקנים ב"דברים". למשל – מקום שיעניק לשחקן חסינות מהשפעות רעות של אירועים, מקום שיזכה את שחקנו בנקודות ניצחון וכיוצא בזאת. ישנו סדר לקריאת המקומות, והמקומות גם ממוספרים על הלוח כך שקל לעקוב אחריו. בפירוט, קורים הדברים הבאים במיקומים:
* חשוף את קלף האירוע - האירוע מתרחש באופן מיידי ומשפיע על כל השחקנים (אפשר לבטל השפעות שליליות במשרדי הארכיבישוף).
* משרדי הארכיבישוף – הגנה מאירועים/משאב מהשוק: שחקן יכול לבטל את ההשפעה של האירוע הנוכחי או לקחת משאב אחד ממשאבי השוק.
* מפעל הצמר – איסוף הכנסה: כל שחקן מקבל מטבע זהב על כל עובד שנמצא במקום; העובדים חוזרים אל השחקנים.
* גשר המלך – איסוף קלפי זכות: השחקנים לוקחים קלפי זכות על פי מיקום בנאי העילית שלהם על הלוח.
* מנזר גשר המלך – נקודות ניצחון: השחקנים זוכים בנקודות ניצחון על פי מיקום בנאי העילית שלהם על הלוח.
* דרישת משאבים - (כל שחקן דורש (ולוקח את המשאבים המגיעים לו על פי קלפי המשאבים, ועל פי השדה המתאים; העובדים חוזרים אל השחקנים; עובדים אפורים חוזרים אל טירת הפלך.
* חצר המלך – פטור ממס/מתכת: גלגול הקובייה קובע את שיעור המס לסבב זה; כל שחקן מחסר את ערך המס ממעקב הזהב שלו. שחקנים עם בנאים בחצר המלך זוכים בפטור ממס; השחקן הראשון זוכה גם במשאב מתכת.
* הפלך – קח אמנים: שחקנים לוקחים קלפי אמן על פי מיקום בנאי העילית שלהם על הלוח.
* טירת הפלך – קח 2 עובדים לסבב הבא: השחקן מקבל 2 עובדים אפורים לסבב הבא."
* שוק גשר המלך – מכירה וקניה של משאבים: לפי סדר הבנאים, מ 1- עד 4שחקנים רשאים לקנות ולמכור משאבים עבור המחיר הנקוב; שחקנים רשאים לקנות ולמכור מספר משאבים; 4 משאבים מכל סוג זמינים בכל סבב לקנייה; משאבים שנמכרו חוזרים אל השדות; אין אפשרות לקנות מתכת.
* קתדראלה – נקודות ניצחון מ אמנים: השחקן הראשון מתחיל ואז לפי סיבוב השעון, כל האמנים שבבעלות שחקן יכולים להמיר משאבים לנקודות ניצחון; השחקן הראשון בונה חלק נוסף מהקתדראלה.
ג. בסוף הסבב מגיעים לשלב הקתדראלה ושם מנצלים נקודות ניצחון. למשל, אמן מסוים יכול להמיר 3 משאבי עצים ל-1 נקודות ניצחון. השחקן מקבל סט של אמנים בתחילת המשחק ובמהלכו משיג אמנים טובים יותר. בכל תור יוצאים אמנים חזקים ומוכשרים יותר שמעניקים לבעליהם יותר נקודות ניצחון בתמורה לפחות משאבים.
כפי שנאמר, המשחק מסודר על פי הסבבים, כך שיוצאים קלפי אמן וזכות (קלפים אלו מעניקים הטבות שונות) טובים יותר ככל שהתורות מתקדמים. פועל יוצא הוא שבמהלך המשחק משתפרת יכולת השחקן להרוויח נקודות ניצחון וזהב, וקלפים שאינם טובים לא יופיעו בסבב יותר מאוחר. דבר שלדעתי מאזן מאד את ההתקדמות של השחקנים השונים, ובנוסף מעניק תחושה של הישג. הרי זה היה מעצבן לקבל בסבב האחרון דמות שתועלתה פסקה בסבב הראשון.
כמו כן, מדדי נקודות הניצחון והזהב ממוקמים מסביב ללוח, כך נחסך מאיתנו הצורך הכפייתי לאסוף סמנים דמויי מטבעות או ניצחון. למרות שזה פחות מגניב, זה בהחלט מקל על ההתמצאות – גם כך ישנו מספר לא מבוטל של קלפים, קוביות, משאבים, דמויות בנאים ובנאי עלית על הלוח. (ולא, אין כבשה אחת לרפואה, אבל יש מפעל צמר – שישו ושמחו!).

לסיכום:​

אחד מהמשחקים היותר מהנים שיצא לי לפגוש בזמן האחרון, ובכלל, משחק מושקע מאד. הדבר שיכול להפריע הוא מספר השחקנים ההדוק, אי אפשר לשחק מעל ארבעה ובשניים הוא לא באמת כייפי. למרות זאת, יצאה חבילה הרחבה המוסיפה עוד אזור למפה ושחקנים וטרם יצא לנו לשחק בה.

תמיד רציתם להוציא לאור ספר למבוכים ודרקונים או משחק תפקידים חדש? בטור זה ובחלק השני שלו, אני אחלוק מהנסיון ומהידע שלי בתחום. הטור הראשון יעסוק בהערכת מכירות, בשוק המקומי, בערוצי המכירה ובתמחור המוצר. בטור השני אציג את תהליך ההוצאה לאור והערכת העלויות של מוצר.

המאמר מיועד לאנשים שרוצים להיכנס לתחום כתחביב / משרה חלקית. אם יש לכם רקע במכירות ובשיווק ואתם מוכנים לעבוד בתחום במשרה מלאה, הנתונים ישארו זהים אך המסקנות תהיינה שונות.

הערכת מכירות למשחק תפקידים בישראל​

בתשע השנים שאני פעיל בתחום באופן מסחרי צברתי מידע על רמת מכירות, הן מיד ראשונה והן ממכרים. הלקח החשוב ביותר הוא שאם רוצים למכור, צריך להשקיע בשיווק ובדחיפה של המוצר. לפעמים זה הרבה יותר קשה מאשר לכתוב ולהוציא מוצר לאור, אבל בלי זה אי אפשר להצליח.
הצעד הראשון בהוצאה לאור הוא להעריך בצורה נכונה את צפי המכירות של הספר, משתי סיבות – בכדי לדעת כמה להדפיס; ועבור החישוב הכלכלי של breaking even, קרי כמה עותקים צריך למכור בכדי לכסות את העלויות. המספר הזה צריך להיות ריאלי.

נתחיל בענק המקומי - התרגום לעברית של מבוכים ודרקונים, שבוצע בעבר על-ידי כוכבי כסף והיום מבוצע על-ידי מאנקי-טיים. בעבר פרסמתי כתבה מפורטת על הערכת נתוני המכירות של מו"ד. אתמצת שספר החוקים לשחקן מוכר להערכתי כ-80 עד 120 עותקים בממוצע בחודש, ספרי מו"ד אחרים מוכרים בין שליש לשני שלישים מהמספר הזה. מספר אצבע זה, של יחס בין מכירות ספר הבסיס לספרי ההרחבה, הוא נכון באופן כללי לכל מוצר.
המספרים לעיל נשמעים נהדרים, אך הטעות הגדולה ביותר שאפשר לעשות כשמוציאים ספר חדש לאור, היא להסתכל על המכירות של מבוכים ודרקונים, לקפוץ באוויר ולהגיד "גם אני! גם אני!". מבוכים ודרקונים הוא המותג החזק והמבוסס בשוק, עם מערך הפצה מקצועי, חוגים שתומכים במשחק ואנשים שעובדים במשרה מלאה בכדי לקדם את המוצר.

לכן מה שיותר חשוב הוא להסתכל על מוצרים מקומיים אחרים – לאחר שקלול של מוצרי איי הסערה, הנמוכים והאמיצים, הנשגבים ופלדה ואש, רמת המכירות בשנה הראשונה של משחק תפקידים חדש בעברית תנוע בין 50 עותקים (סביר) ל-150 עותקים (מצוין). בשנים שלאחר מכן, רמת המכירות תרד בשליש עד מחצית.

שתי הערות:
- ספרים דיגיטליים: עד היום ספרים דיגיטליים, בין אם של איי הסערה או התרגום לעברית של בלי לעצום עין, פשוט לא הצליחו בישראל. המכירות צולעות – של בלי לעצום עין התרוממו רק לאחר שהוא נמכר בכנסים על-גבי דיסק.
- הנשגבים זו אנקדוטה מעניינת – השיטה פורסמה על-ידי כוכבי-כסף, המוציא לאור של מבוכים ודרקונים, עם כל מערך השיווק וההפצה שלהם. עם זאת, היא נמכרה במספרים דומים לאלו של מוצרים "עצמאיים". מכאן נלמד ששיווק ספר לא מסתכם בלהביא אותו לחנויות ולחכות שהוא יימכר.

מתוך המספרים לעיל, הדפסה הראשונה של מוצר "עצמאי" צריכה לכלול לכל היותר 500 עותקים.

שוק משחקי התפקידים בארץ​

השוק הישראלי אינו מפותח בהשוואה לשוק האמריקאי, הן מבחינת מספר השחקנים ביחס לאוכלוסייה והן במדד של ההוצאה הכספית הממוצעת של שחקן על התחביב. גם הפרופיל של השחקן הממוצע הינו שונה.
מספר השחקנים - בארצות הברית בוצע מחקר של מכשפי החוף בשנת 2000 שהצביע על כ-2 מיליון שחקנים פעילים. אם נסתכל על זה ביחס לאוכלוסייה, מדובר על יחס של 1:160. על-פי יחס זה, במדינת ישראל, באוכלוסייה של קרוב ל-8 מיליון אנשים, היו צריכים להיות כ-50,000 שחקנים.
בפועל, ההערכות מדברות על מספרים שנעים בין 6,000 שחקנים ל-20,000 שחקנים, תלוי את מי שואלים וכיצד מתייחסים לילדי החוגים – בשנים האחרונות מבוכים ודרקונים הפכו לחוג מקובל בבתי-ספר, אך חלק גדול מילדי החוגים לא ממשיכים לשחקל.
בכל מקרה, החדירה של התחביב בארץ היא נמוכה בהשוואה לארצות הברית - ניתן לראות זאת גם במספר החנויות הזעום בארץ.

ההוצאה הכספית הממוצעת של שחקן על התחביב - בסקר שבוצע ב-Enworld, ההוצאה הממוצעת היא 50 דולר בחודש (או 18 ספרים בשנה לערך). לשם השוואה לארץ, נבחן את אוכלוסיית הכנסים ופורום הפונדק, שגם נכנסים לקטגוריה של חובבים נלהבים, ונגלה שבממוצע הם רוכשים בין שלושה לשישה כותרים בשנה. במלים אחרות, הצרכן האמריקאי משקיע בתחביב פי 3 עד 5 יותר כסף לעומת הצרכן הישראלי. כמובן שזה לא חישוב מדויק, אבל המגמה היא נכונה.

למען ההגינות בהשוואה, אציין שבארץ קיים מגוון מצומצם של מוצרים בעברית לרכישה, מה שכמובן משפיע על כמות הספרים שצרכן רוכש בשנה.
אך נקודה זו דווקא מהווה יתרון למי שמוציא מוצר חדש – במצב הנוכחי השוק אינו במצב של תחרות. אני מאמין שגם אם ייצאו שישה שישה כותרים חדשים של משחקי תפקידים בשנה, אנשים פשוט יקנו יותר ספרים. חשוב לזכור שלכל צרכן טעם אחר ולא כל מוצר קולע לכלל הטעמים. כך שלדעתי, אין היום תחרות בשוק משחקי התפקידים הישראלי. אם המוצר שלך טוב וקולע לטעם של הצרכן, הוא יקנה אותו.

הצרכן הישראלי הממוצע - הוא צעיר, ממוצע הגיל הוא כנראה באזור ה-15 עד 18, בניגוד לארצות הברית, שם ממוצע הגיל הוא באזור ה-20 עד 30. בארץ הרבה שחקנים פורשים מהתחביב עקב הצבא ולא חוזרים אליו. בנוסף הרבה שחקנים צעירים שמצטרפים לתחביב כל שנה בזכות החוגים.
זה אומר שלצרכן הממוצע בארץ אין הרבה הכנסה פנויה, ספר של 150 ₪ יכול להוות את דמי הכיס שהוא מקבל לתקופה ארוכה, או מתנה ליום ההולדת.
הטעם המקומי - מרבית השחקנים הישראלים מכירים רק את מבוכים ודרקונים ואין להם חשיפה לשיטות אחרות. מעבר לכך המנחה הישראלי למד לסמוך על עצמו וליצור תכנים עצמאית, בניגוד לחו"ל, שם מנחים רבים משתמשים רק בתוכן קנוי – דבר שמתבטא לדוגמא בזלזול בהרפתקאות, או בשיטות בכלל.
חשוב להתחשב בטעם של הצרכן הישראלי כשמוציאים ספר לאור. אי אפשר לקלוע לטעם של כולם, אבל כדאי לקלוע לטעם של חלק משמעותי מהקהל שלך. ספר הרחבה לשיטה שאינה מבוכים ודרקונים, או שיטה שמתעסקת בתחום עניין שולי, פשוט לא יצליחו בארץ, כי אין מספיק קהל.
ערוצי מכירה[/b]
יש לך ספר ביד, עכשיו איך אתה מוכר אותו?
מכירה ישירה: זוהי המכירה הרווחית ביותר לך, מכיוון שאתה מקבל את כל הכסף לכיס ולא מתחלק בהכנסות.
* מכירה ישירה בכנסים: מומלצת בחום. חובה בשנה הראשונה לקיום המוצר לפתוח דוכן בכנסים העיקריים – ביגור, אייקון ודרקוניקון. מחיר הדוכן למוציא לאור עצמאי הוא זול ולעתים קרובות אפשר לשלם עם המוצר שלך.
אם ניתן, מומלץ לשתף פעולה בדוכן עם מוציאים לאור עצמאיים אחרים – אבל לא לשבת בדוכן של גוף גדול עם עושר מוצרים, הספר שלך פשוט ייבלע במבחר.
* מכירה ישירה באינטרנט: כדאי לעבוד עם PayPal או שרות דומה – פשוט מאוד לבנות עגלת קניות דרכם. אין שום צורך בשירות סליקה של ממש או לפתוח חנות אינטרנט משוכללת עבור מוצר אחד או שלושה.

- מכירה דרך חנויות התחביב: חנויות כגון פריק, רומ"ח, נקסוס, ינשוף וכך הלאה. הנחה מקובלת נעה בין 30 ל-40 אחוז, כתלות גם בתנאי התשלום. ניתן לעבוד מולן ישירות או דרך מפיץ.

- מכירה בחנויות צעצועים או ספרים פרטיות: יש לא מעט חנויות צעצועים וחנויות ספרים קטנות שמוכרות גם משחקי תפקידים. לרוב, היקף המכירות שלהן לא מצדיק את הזמן שלך. בכדי למכור שני ספרים בשנה, זה פשוט לא שווה. בשביל זה יש מפיץ, גם אם הוא לוקח לך אחוזים בדרך.

- מכירה ברשתות הגדולות: ברשתות הגדולות הדרישה להנחה היא גדולה יותר אך במקביל היקף המכירות שלהם הוא גדול משמעותית מאשר בכל נקודה אחרת. מול צומת ספרים חובה לעבוד דרך מפיץ. סטימצקי מעדיפים לעבוד ללא מפיץ, אך בלתי אפשרי כמעט לעבוד מולם אם יש לך מוצר בודד.
קחו בחשבון שבכדי לעבוד עם כל אחת מהרשתות, נדרש לספק להן במשלוח הראשוני לפחות 100 ספרים אם לא 200. כך שאם אתה רוצה לעשות זאת, אתה צריך להתחשב בכך כשאתה קובע את כמות הספרים שאתה מדפיס.

- עבודה מול מפיץ: אם יש לך מוצר בודד, קשה לעבוד מול מפיץ באופן ישיר. אתה כן יכול לנסות ולפנות לאחת מהחברות הקיימות, כיום הקוביה או מאנקי-טיים ולהגיע עמן להסכם. כמובן שהן תקחנה אחוז מסויים מההכנסות לעצמן, ואתה גם צריך לבחור האם אתה מפיץ דרכן לכל הגורמים בשוק, או שאתה מפיץ ישירות לחנויות התחביב והן מפיצות ליתר הגורמים. זאת שאלה של הכנסה מול עבודה.
בכל מקרה, יש להימנע מכל גורם שמבקש, דורש, או חושב על לקחת ממך איזשהו תשלום מראש על הפצת המוצרים. העלות האמיתית היחידה על הפצה מתבטאת באחוז מההכנסות.

- חוגים: עבודה מול חוגים היא בעייתית, משתי סיבות. קודם כל, חוגים לא מרוויחים ממכירת מוצרים, זה פשוט לא המודל העסקי שלהם. בחלק מהמתנ"סים פשוט אוסרים עליהם למכור מוצרים לילדים. הסיבה השנייה היא שחוגים מבוססים על מו"ד. אם המוצר שלך אינו מו"ד, מדובר בהמון עבודה סיזיפית ובלתי אפשרית כמעט.
אישית, לא מצאתי את הנוסחא שמאפשרת לי למכור מוצרים דרך החוגים, ואני לא בטוח שקיימת כזו, אלא אם אתה בעל חברת חוגים מלכתחילה.

- מימון-המונים: מדובר במגמה חדשה באינטרנט, שבו יזם מציע לאנשים להשקיע במוצר שלו, טרם יציאתו לאור, ולקבל בתמורה תשורות שונות, בין אם פיזיות או על-ידי תרומה למוצר או הכרה בתורם. עד היום יש ספר אחד בארץ שניסה זאת, ואנור. המערכה נמצאת כעת בעיצומה, אך נראה שדרך זו מאפשרת לגייס חלק ניכר מהכסף הנדרש.
חשוב לזכור – מימון המונים הוא לא תחליף לעבודה מסודרת, להפך. לפני שאתה לוקח מאנשים כסף, אתה צריך להיות בטוח שאתה מסוגל לתת להם את מה שהם שילמו לך עליו. בנוסף ההצלחה במימון אינה מובטחת, ואתה עלול לגלות שאתה מאבד חלק מהעצמאות שלך עקב הקמפיין.

בתחילת הטור דיברנו על חשיבות הערכת המכירות: הדבר כמובן מותנה בערוצי המכירה שלך. אם כל מה שיש לך זה אתר אינטרנט, ספק שאפילו תגיע ל-50 עותקים בשנה. לעומת זאת, אם יש לך אתר, אתה משתתף בכל הכנסים, ואתה מוכר בכל החנויות, 150-200 עותקים בשנה הראשונה זה יעד הגיוני.

תמחור הספר​

בחלק השני של המדריך נדבר על תהליך ועלויות ההוצאה לאור. אבל נניח לרגע שאתה כבר יודע כמה עלה לך הספר – כעת אתה צריך לקבוע כמה יעלה הספר לצרכן. בשביל זה צריך שלושה מספרים – עלות הספר, כמות העותקים שאתה מצפה למכור, ומתח רווחים ממוצע. צריך גם לבדוק שכמות העותקים שהחלטת להדפיס מתאימה הן לעלות הספר (יותר עותקים עולים יותר, אף שמחיר היחידה יורד) והן להגעה לנקודת החזר העלויות. זמן סביר להחזרת העלויות לטעמי הוא כשנתיים.

הדרך הראשונה לקביעת המחיר, הוא בהתאם לעלות המוצר בפועל – לשם הדוגמא נניח 10,000 ש"ח.
אתה חוזה מכירות של 120 ספרים בשנה הראשונה, ועוד 60 ספרים בכל שנה לאחר מכן. בחרת להדפיס 300 עותקים, בכדי שתוכל גם לעבוד מול אחת מהרשתות הגדולות. אבל זה אומר שחלק משמעותי מאותם ספרים ימכרו בהנחה גדולה. מאידך, אתה גם משתתף בכל הכנסים, אז חלק מהספרים ימכרו ישירות לצרכן. נבחר שרירותית הנחה ממוצעת של 40% (לא לשכוח מע"מ, אם אתה עוסק מורשה!).
אז אחרי שנתיים מכרת 180 ספרים, ואתה רוצה להכניס 10,000 ש"ח, מכאן נקבל מחיר ספר כולל מע"מ של 110 ש"ח. האם זה הגיוני?

נבחן את תמחור הספר בשתי דרכים נוספות:
הדרך השניה היא לחשב את עלות העותק, באמצעות חלוקת עלות ההפקה בכמות העותקים. במקרה שלנו, עלות עותק היא 33 ש"ח (10,000 לחלק ב-300). כלל אצבע הוא שעלות עותק צריכה להיות בין 25% ל-35% מהעלות לצרכן. כלומר לפי התחשיב הזה, המחיר צריך לנוע בין 90 ל-130 ש"ח. מכאן גם מגיע הפיתוי להדפיס יותר עותקים – אם נדפיס 500 עותקים במקום 300, עלות המוצר תעלה (נניח) ל-12,500 ש"ח אך העלות לעותק תצנח ל- 25 ש"ח בלבד (בהזנחת מע"מ). השאלה היא מה יש לך לעשות עם 500 עותקים?
דרך שלישית היא להסתכל על מחירים של מוצרים אחרים בשוק – אם אתה מוכר חוברת בת 32 עמודים במחיר של 110 ש"ח, כשמוצרים מקבילים עולים 50 או 60 ש"ח, פספסת. מחיר המוצר צריך להיות סביר בהשוואה למוצרים הקיימים בשוק. גם אין לך אינטרס להיות זול משמעותית ממוצרים אחרים בשוק.
הערה לסיכום, כל העיל הוא מניסיוני האישי - אין כאן המלצה לפעול באופן זה או אחר. המידע שהבאתי הוא לידיעה בלבד. בהחלט ייתכן שלא תצליחו למכור 10 ספרים בשנה, או לחילופין שתמכרו 100 ספרים בחודש.

פיקסל טקטיקס הוא משחק קלפים קטן לשני שחקנים, בו לכל שחקן יש חפיסת קלפים זהה בת 25 קלפים, כאשר לכל קלף חמישה שימושים אפשריים.
כל שחקן צריך לבנות לו מערך קרב אידאלי על מנת להביס את המנהיג של היריב. אבל יש כל כך הרבה אפשרויות!
במקור, מגיע "פיקסל טקטיקס" כחלק מחבילה של מיני-משחקים (שכולם נראים מגניבים למדיי, אבל פשוטים יותר לעומתו), אך אפשר לרכוש אותו גם בנפרד.

מהלך המשחק​

המשחק מתחיל בכך שכל שחקן בוחר את דמות המנהיג שלו מתוך יד התחלתית של חמישה קלפים. למנהיג יש יותר חיים מדמות פשוטה, והוא גם נותן יתרון מיוחד לשחקן שלו, למשל חיזוק הלחימה של חייליו או אפילו שימוש בחייליו המתים ללחימה.
כל תור מורכב משלושה גלים (waves), שבכל אחד מהם מבצע השחקן הראשון שתי פעולות ולאחריו השחקן השני. בסוף כל תור מתחלפים ביניהם השחקן הראשון והשני.
מערך הקרב של כל שחקן הוא 'גריד' של 3X3 כך שהמנהיג תמיד ניצב באמצע, וכל שורה מייצגת גל: שלושה חלוצים (vanguard) מקדימה, שני מאגפים (flank) לצידי המנהיג באמצע, ושלושה תומכים מאחור (rear).

יכולותיו של כל קלף תלויות בגל אליו הוא משתייך; למשל, כשמכשפת הדרקון ניצבת בגל החלוצים, היא מביסה בהתקפה יחידה כל אויב שמולה. אם היא נמצאת באגף, היא מחזקת את התומך שעומד מאחוריה. אם היא נמצאת מאחור, היא יכולה להשתמש בהתקפות טווח.
על השחקן לחשוב היטב באיזה גל יסב לו הגיבור יעילות מקסימלית.
בכל גל, כל שחקן מקבל שתי פעולות. הפעולות האפשריות הן:
גיוס - מאפשר להוסיף גיבור מהיד לגל הנוכחי
תקיפה - שימוש בגיבור מהגל הנוכחי, שלא הוזז או גויס במהלך הגל הזה, לתקיפה. גיבור שאין לפניו גיבור אחר יכול לתקוף כל דמות אחרת בשורות היריב שאין לפניה דמות נוספת. אם יש לגיבור התקפת טווח, הוא יכול לתקוף גם כשיש לפניו גיבור אחר, והוא יכול לתקוף כל דמות יריב שאין לפניה דמות בעלת יכולת יירוט. כמו כן, ישנם גיבורים עם יכולות התקפה מיוחדות. שימוש בהן שקול להתקפה.
כאשר גיבור תוקף, אלא אם הוגדר אחרת, הוא גורם למותקף נזק בכמות השווה לכוחו (המספר המופיע על החרב).
פקודה (order) - בנוסף למנהיג ושלושת הגלים האפשריים עבור כל קלף, יש בכל קלף פעולה מיוחדת, אותה ניתן לבצע על-ידי שיחוק הקלף ישירות מהיד. מדובר ביכולות חזקות יחסית לגיבורים, אך חד-פעמיות.
פינוי גופה - שלא כמו במשחקים אחרים, בהם גיבור שמת מושלח לערימת קלפים בצד, כאן הגיבור נשאר ותופס מקום במערך. בעזרת השקעת פעולה ניתן לפנות גופה לערימת הקלפים המנוצלים (גם אם הגיבור המפונה לא נמצא בגל הנוכחי)
שליפת קלף - שלא כמו במשחקים אחרים, במשחק הזה לא מקבלים אוטומטית קלפים חדשים ליד. רוצים יותר אפשרויות? בעלות של פעולה תוכלו לשלוף קלף.
ארגון מחדש - מאפשר להעביר גיבור מכל גל לכל נקודה פנויה במערך, בתנאי שהגיבור לא תקף. זכרו שגיבור שהוזז לא יוכל לתקוף באותו הגל, אך ניתן לגייס גיבור ולהעבירו לגל הבא כך שיוכל לתקוף מיד בגל הקרוב! (בסיבוב הראשון אסור לתקוף).
לאחר שכל שחקן סיים את פעולותיו, בודקים את מצב הגיבורים. כל גיבור שהנזק עליו גבוה מערך ההגנה שלו, מת (והגופה נשארת במקום). חשוב לזכור שהגיבור מת רק בסיום הגל! עובדה זו נותנת לרוב יתרון לשחקן השני, שיכול לתקוף עם גיבור למרות שהוא פצוע הרבה, כמו גם יש לו הזדמנות להשתמש בקלפי ריפוי וכך להציל את הגיבור שלו למרות שספג פצע ממית.
בסיום גל שבו לשחקן יש פצע ממית על המנהיג שלו, הוא מפסיד את המשחק.
משחקים שוב, כאשר המנצח שומר בצד את המנהיג שלו בתור גביע, וכל שחקן שולף קלף תחילי נוסף עבור כל גביע שאצל יריבו. הראשון שזוכה בשלושה גביעים מנצח!

לסיכום​

מדובר במשחק חמוד, חכם, לא ארוך, קומפקטי אך בעל אורך חיים גבוה ושפע אפשרויות פעולה. כמובן שהכרת הדמויות נותנת יתרון... משחק עם שחקן חדש עלול להיות קצת ארוך משום שעליו ללמוד את כל האפשרויות של קלפיו.
בסופו של דבר מדובר במשחק מאד מאתגר מחשבתית, ככה שגם אם הוא לקח רק חצי שעה, המוח שלכם הולך לשרוף המון קלוריות!

"קדימה, קדימה! המרוץ לגלקסיה החל – זהו הזמן המתאים ביותר להתכונן למלחמה שבפתח, זה הזמן לחקור, להתיישב, לפתח, לסחור ולייצר! אבל, מה לעזאזל נעשה קודם. אילו מבין מושבות הארץ הנושנה תזכה להיות זו ששולטות ביקום המוכר! ומה לגביי המורדים והאימפריות? ומה כל העסק הזה קשור לסערות שבאופק?"
המרוץ לגלקסיה הוא אחלה של משחק. שימו לב לכך שזה נדיר שאני מתחיל ככה סקירה, זה רק אומר שהוא באמת אחלה של משחק. למעשה הוא אחד ממשחקי הקלפים היותר מושקעים, מורכבים (יחסית), מעניינים ומשעשעים שיצא לי להכיר לאחרונה.
הרעיון הוא כזה – במשחק כל שחקן מקבל קלפים שבאמצעותם הוא בונה את המושבות והפיתוחים שלו. הראשון שיש לו 12 או יותר קלפי פיתוח ומושבה בבימה שלו – מסיים את המשחק. לאחר מכן מסכמים את נקודות הניצחון של כל שחקן, ומי שזוכה ברובן – מנצח. כך בעצם לא הראשון שמסיים את המשחק מנצח, אלא מי שבנה בחוכמה. את שתי "הבעיות" שלי עם המשחק אשמור לסוף, כי הן לא באמת בעיות, אבל שימו לב אליהן.

קצת על הקלפים, הסמנים ושאר הדברים​

בקופסה ניתן למצוא מעל 120 קלפים שונים: מושבות, פיתוחים וקלפי פעולה. מושבות ניתן לזהות על פי העיגול הגדול שמופיע עליהן ואת הפיתוחים ניתן לזהות על פי המעוין הגדול שמופיע עליהם. קלפי הפעולה מגיעים בסטים של ארבעה צבעים שונים, וכולם זהים לכל השחקנים.
בקופסה יש גם חוברת הוראות וארבעה דפי-קרטון קשיחים שמרכזים עליהם המון מידע שימושי; איך נראים הקלפים השונים, מה אפשר לעשות בכל שלב (בהמשך) ואילו תוספים ניתנים מכל סמל על קלף.
אני חייב לציין שזהו רעיון מעולה גם לשחקנים מנוסים יותר מכיוון שישנם דיי הרבה סמלים במשחק, ולעיתים לא יוצא לך להיתקל בהם בכל משחק. בנוסף ניתן למצוא כמה אסימוני נקודות-ניצחון שנראים חביבים למדיי.

השלבים​

בכל סבב יש מספר שלבים קבועים כשכולם משחקים כל שלב באותו הזמן. השחקנים בוחרים בחשאי אחד מחמישה קלפי שלבים שונים, ולאחר שכולם בחרו – חושפים את קלפי השלבים ומשחקים אותם. הרעיון הוא כזה: אם שחקן בחר בשלב כלשהו, כולם משחקים אותו אך השחקן שבחר בו זוכה ביתרון על פני כולם. אם לא נבחר שלב כלשהו, הוא לא מתבצע.
לדוגמה: חן בחר ב"יישב", אזי כל השחקנים רשאים ליישב אך חן יזכה בקלף נוסף לאחר היישוב. אם אף אחד לא בחר ב"חקירה", שלב זה יתבצע בסבב הנוכחי.
השלבים הם:
1. חקירה: בשלב זה כל השחקנים לוקחים שני קלפים ומשאירים אחד מהם ביד.
א. חקירה 5+ : השחקן ששיחק חקירה 5+ יכול לקחת 5 קלפים נוספים לצפייה.
ב. חקירה 1+1+: השחקן ששיחק קלף זה רשאי לקחת קלף נוסף לצפייה וקלף נוסף לידו.
2. פיתוח: בשלב זה כל השחקנים רשאי לבנות פיתוחים. שחקן ששיחק קלף זה רשאי לבנות בהנחה של 1.
3. יישוב: בשלב זה כל השחקנים רשאי ליישב כוכבים. שחקן ששיחק קלף זה מקבל לידו קלף מהחבילה אם יישב כוכב.
4. סחר וצריכה: שלב זה רצוי שיתרחש לאחר ששוחק ה"ייצור" בסבב הקודם. בשלב זה השחקנים חייבים להחליף את התוצרת שלהם בנקודות ניצחון.
א. סחר: שחקן ששיחק קלף זה סוחר במשאב תמורת קלפים. שחקן זה פועל לפני השאר.
ב. צריכה: שחקן ששיחק קלף זה מקבל פי 2 מכמות נקודות הניצחון הרגילות שלו.
5. ייצור: השחקנים מייצרים משאבים לפי הכוכבים שלהם. השחקן ששיחק קלף זה זוכה גם בתוצרת על כוכבי סרק, שבד"כ אינם מייצרים בשלב זה.

מהלך המשחק​

הסיבה שבגינה פירטתי עד זוב דם (ובכן, כמעט) את שלבי הפעולה היא כי זהו לב-ליבו של המשחק, והבנת השלבים תבהיר לכם בדיוק כיצד המשחק מתקדם. כהערה המשחק פורטו-ריקו (סקירה לפורטו ריקו של ג'קי) משתמש במכאניקה דומה, כך שמי ששיחק פורטו ריקו יבין בדיוק על מה מדובר.
אחרי שעברנו על השלבים, נדון בקלפים עצמם – אלו שבונים את המשחק. אילו הכוכבים והפיתוחים היו מוסיפים רק נקודות ניצחון לקראת סוף המשחק, הם היו משעממים למדי, אך קלפים אלו בונים, לדעתי, את לב המשחק. על כל קלף פיתוח וקלף כוכב נמצאת מעין טבלת שלבים, שבכל קלף משהו אחר מופיע בה.
למשל: פיתוח בשם משלחת יעניק למי שבונה אותו את הדברים הבאים – קלף נוסף לצפייה בשלב הראשון, שלב החקירה ו1+ בניסיון כיבוש של כוכב לכת. (על כיבוש אסביר בהמשך). תאגיד הכרייה יעניק לשחקן שלו נקודות ניצחון כפולות על ניצול של משאב מסוים, שליפה של קלפים נוספים בעת הפקת משאב וכיוצא בזאת.
התמונה הבאה מציגה יד התחלתית לדוגמא (קלף המשלחת בפינה הימנית-תחתונה)

במהלך המשחק תמצאו את עצמכם מסתכלים באופן שוטף על הבימה שלכם, שהיא בעצם אזור על השולחן שעליו נבנו הקלפים שלכם. הקלפים שביד אינם חשופים לשאר, כמובן. כך בעצם כמעט כל דבר שתבנו יעניק יתרון כלשהו במהלך המשחק – חשוב מאד לשים לב לשלבים ואיזה קלף מעניק תוסף לאיזה שלב, חוסר תשומת לב תפחית לך המון נקודות.
מכיוון שהדרך להשלמת קלפים ליד היא באמצעות שלב החקירה, תמצאו את עצמכם משחקים שלב זה לעיתים רבות. הבעיה שלי היא שישנו יסוד חזק של אקראיות, וזה משהו שפחות אהוד עלי. אבל הם הצליחו לאזן אותו בצורה טובה יחסית.
את התשלום על כל הדברים שצוינו לעיל, משלמים בקלפים. כך בעצם, אם יש בידך קלפים שאין לך שימוש בהם, תוכל לשלם באמצעותם על הדברים שאתה רוצה לקנות. כמו גם, לעיתים הקלפים הראשונים קובעים באיזו דרך תלך – אם יצאו לך כוכבים צבאיים כנראה שתהיה יותר מיליטנטי מאשר אם היו יוצאים לך כוכבי התיישבות רגילים. הסבר קצר על כיבוש: התיישבות עולה בקלפים בעוד כבישת כוכב היא בעצם בדיקת הכוח הצבאי שלך (מקלפים שונים) מול הכוכב הנכבש, למי שיש יותר – מנצח.

הרחבות - על הסערות שבפתח ומה לגבי המורדים?​

למשחק יש כרגע שלוש הרחבות. אדבר מעט על הראשונה שבבעלותי, The Gathering Storm, ואוסיף מילה או שתים על השנייה. אך ראשית אגע ב"בעיה" השנייה שלי עם המשחק - משחק הבסיס מעולה לבדו ומצליח להיות משחק קלפים טוב, אם כי אין יסוד "הפרעה". לא ניתן להפריע ליריב לבצע את זממו, ניתן רק לסכל את תוכניותיו באמצעות שימוש בשלב שהוא לא תכנן שיקרה. (למשל לשלוף את הצריכה לפני שהלה רצה בכך).
בהרחבת הסערה, הראשונה שיצאה, מבטיחים לנו שאנו על סף מלחמה. מה שמקבלים בקופסה הם עוד קלפים, דיי מגניבים אפילו, עוד סט של קלפי פעולה (לשחקן חמישי) והכי מעניינים הם הדברים הבאים: חוקים וחלקים לשחקן יחיד ושבבי מטרות. לדעתי שבבי המטרות הן תוספת מעולה, בפשטותן הן מוסיפות מטרה שיש לעמוד בה ולזכות בנקודות בסוף המשחק – עוד דרך טובה לנצח את השאר, ולהיצמד לדרך פעולה כלשהי.
החוקים והחלקים לשחקן יחיד, ובכן – למען הגילוי הנאות, מעולם לא שיחקתי בהם. אני כנראה אדם שמשחק ביחיד לא עושה לו את זה כמו משחק בחברותה. הרעיון הוא שישנן קוביות, והן משקפות את החלטות שחקן היריב.
בהרחבה השנייה, המורדים נגד האימפריה, נקבל קרבות של ממש. טרם יצא לי לראות אותה, אך נאמר שעתה ישנם חוקים לגבי כבישת כוכבי יריב. כמו גם תמצאו בו סט נוסף, לשחקן שישי.

סיכום​

המרוץ לגלקסיה הוא משחק קלפים טוב מאד, שיחקתי בו במצבים שונים ואף בהפסקה בין שיעורים באוניברסיטה. עם כל התחכום שבו, לא קשה להבין את המכאניקה של המשחק, אם כי תשומת הלב לכל הבניות לעיתים קשה. אני ממליץ עליו בחום!

אני שמח להציג את הטרול - כגזע שחקן למבוכים ודרקונים 4 - אם אתם מחפשים לשחק גזע מפלצתי יותר, עם יכולות ייחודיות, זו ההזדמנות שלכם.
אף אחד לא מפחית מערכו של טרול. המוניטין שבני הגזע הזה רכשו לעצמם הוא של יצורים עם כוח אדיר, עורמה חייתית, רעב בלתי-נדלה ומעל לכל – כושר החלמה המאפשר לטרול בריא לשוב לחיים ממש מסף המוות.
הטרולים הם מבין הגזעים הצעירים ביותר בעולם הידוע, אולם ההתחדשות המפורסמת שלהם מלווה בסתגלנות ובשוני רב בין בני שבטים טרוליים שונים: הטרולים נפוצו במהרה בכל סוגי האקלים, אולם הקושי שלהם להשתלב כחברים מן המניין ביישובי התרבות הובילה רבים מהם לחיים של שודדים ופורעי-חוק, הרפתקנים או שכירי חרב.
הגזע גם כולל כשרונות חדשים ונתיב מופת ייעודי.

לפני שמונה חודשים יצא לאור חץ הזמן, משחק-תפקידים מקורי בעברית מאת סולאר קטאליסט - חבורה של חמישה שחקני-תפקידים מירושלים.

תפסנו אותם לראיון קצר, לשמוע על המסע שלהם עד היום, ולנסות לגלות את התוכניות שלהם לעתיד - אילו הפתעות נוספות ממתינות לחובבי חץ הזמן?

למי שלא מכיר את חץ הזמן, מדובר במשחק תפקידים בו אתם משחקים חוקרים מהעתיד, שנוסעים בזמן לעבר בכדי להציל את העולם שלכם! כל חוקר הוא בעל יכולות ייחודיות, כששיתוף הפעולה הוא מפתח להצלחה.

לפרטים נוספים על השיטה, תוכלו לבקר באתר סולאר קאטליסט, ולקרוא את הסקירה לחץ הזמן מאת הנרוביאן.

- דניאל: עברה כמעט שנה מאז שהוצאתם לאור את חץ הזמן, מה הדבר שהכי ריגש אותכם בתקופה הזו?
- נועם: לדעתי הדבר שריגש אותנו יותר מכל היה הכנס הראשון שבו היינו עם הספר... זה היה דרקוניקון 2012. ההכנות לאותו הכנס והתחושות שליוו אותנו לפני היו של התרגשות וכיף מהידיעה שאנחנו הולכים בפעם הראשונה לפתוח דוכן משלנו עם הספר שלנו. מאז אותו היום, אני חייב לומר, שאני באופן אישי עדיין מתרגש מכל כנס מחדש.
- צור: אני יכול להוסיף שאותי מרגש להריץ את חץ הזמן לבני הדודים הצעירים שלי, שחלקם לא שיחקו קודם לכן משחקי תפקידים. לפתוח אותם לעולם של הפנטזיה והמד"ב זו חוויה מאוד מספקת.
- דניאל: האם כל חברי סולאר קטאליסט משחקים את חץ הזמן יחדיו, או שאתם משחקים בנפרד?
- נועם: כמעט כל אחד מאיתנו משחק "חץ הזמן" עם קבוצה משלו, בין אם זה חברים או משפחה. בתחילת דרכינו שיחקנו יחד והיה ממש כיף אבל כיום כל פעם שאנחנו נפגשים אנחנו עובדים קשה ואין לנו ממש זמן לשחק... למזלנו, אנחנו ממשיכים כל הזמן ליצור הרפתקאות חדשות לכנסים השונים, ולכן צריכים לשחק אותם בעצמנו.
- דניאל: במבט לאחור, מה הדבר הכי טוב בעיניכם בספר של חץ הזמן?
- נועם: לדעתי הדבר הטוב ביותר בספר הוא צורת פיתוח היכולות הפתוחה והמציעה מגוון רחב של אפשרויות התקדמות במשחק וגם (כן יש עוד הרבה אבל בחרתי רק בשניים) שיתוף הפעולה המתקיים בין הדמויות במיוחד בקטע של המיזוגים שעוד יתפתח בעתיד (ספוילר אלרט).
- צור: אני אישית מאוד אוהב את הזרימה של המשחק והפשטות שלו. גם שחקנים שמעולם לא שיחקו בז'אנר זה של משחקים קולטים אותו מאוד מהר. חוץ מזה אני ממש אוהב את הדמויות של החוקרים. אני חושב שבאמת אפשר לחוש את האופי, או ה"קטע", של כל דמות.
- דניאל: והפוך – במבט לאחור, מה הדבר שהכי טעון שיפור בספר של חץ הזמן לדעתכם?
- נועם: אחד הדברים שאני התעקשתי עליהם והתבררו כטעות היה סוג הדף שלא ממש עושה חסד עם הציורים המדהימים של אסף קרס, לא נעשה את הטעות הזו שוב.
- דניאל: מה התוכניות שלכם לעתיד – האם אתם מתכוונים להוציא לאור ספרים נוספים, לפרסם תוכן חינמי באתר או רעיונות אחרים?
- נועם: כמובן שלא נחשוף את כל התוכניות שלנו, צריך לשמור קצת על אלמנט ההפתעה אבל תהיו בטוחים שיש לנו תוכניות רבות ומגוונות להמשך הפעילות של "סולאר קטאליסט", מה שכן אפשר לומר זה שכיום אנחנו עובדים על הספר עצמו ושיפורו, בעיקר בנושא של שיתוף פעולה בין דמויות שהוא מרכזי לשיטת חץ הזמן. אולי בהמשך נהפוך את הספר לדיגיטלי, תרגום לאנגלית ופרסום עוד תכנים עתידיים שיתמכו בשיטת "חץ הזמן" בפורטל "ממלכות עתיקות"
- דניאל: חץ הזמן התחיל כעולם מערכה למוד"מ, האם עדיין יוצא לכם לשחק מבוכים ודרקונים או שיטות אחרות, ואם כן אלו והאם ניסיתם לשלב אותם עם העולם של חץ הזמן?
- נועם: הפעם האחרונה שהיה השילוב הזה שבין מוד"מ לחץ הזמן היה לפני מספר שנים - בפעמים האחרונות ששיחקנו ("סולאר קטאליסט") מוד"מ כשהייתי המנחה. אז הטמעתי בדמות של שי חלימי את הסוללה, כשעוד לא היה לה ממש שם רשמי... זה היה מאוד מעניין... אבל מאז אני יודע בוודאות שצור שלג מנחה שיטות שונות בחברות חוגים כדוגמת "טווה החלומות" שמזמינות אותו וכמובן הוא מנחה אצלם גם "חץ הזמן" שעם הזמן הופך למקובל מאוד בחברות החוגים השונות.
ושלוש שאלות מחברי פורום הפונדק:
- [נרוביאן] האם יש תכנון להוצאה לאור של ספר למנחה (או גרסה מעודכנת לספר הבסיס) שישפוך אור על "חורים" בעולם?
- נועם: בהחלט. יש לנו תכנון להוציא ספר למנחה שיהווה את הבסיס להנחיית "חץ הזמן". עדיין לא הוחלט באיזה פורמט בדיוק הוא יהיה, למשל האם הוא יהווה חלק מספר ההרחבה או יעמוד בפני עצמו. כן, עוד ספוילר אלרט...
- [דארקאמו10[/b]] מה נתן לכם את ההשראה למשחק הזה?
- נועם: העולם עצמו נבנה לפני כ- 20 שנה, את ההשראה המקורית למשחק אני קיבלתי מהסדרה QUANTOM LEAP, שם נחשפתי לנושא של מסע בזמן ובמרחב. למרות השוני בעיקרון, זה היה הבסיס להשראה שלי למשחק עצמו, לקונספט. את ההשראה לעולם, קשה ממש להצביע על משהו מאוד ספציפי כי זה משהו שנוצר מנבכי מוחי לאחר שנתיים של משחק מו"ד (הראשון... האדום...) ותחילת לימודי מוד"מ, כאשר הבנתי את עיקרון העולם שאנחנו משחקים בו. העולם הוא פשוט, מה שמייחד אותו הן הדמויות, הסיפורים, הערים והגזעים המיוחדים שבו. אני חייב לציין שבניית העולם התחילה סביב אדם אחד שהמצאתי: "איליאן", מי שאני רציתי באמת להיות כשהייתי בן 15, ובאדוות סיפורים קטנות התחלתי לבנות סביבו עולם ועד היום זה ממשיך כאשר האדוות אט אט מקבלות אופי של צונאמי.
- [העוג הברברי] האם נראה הרחבות רשת לשיטה? האם יש לכם כוונה להוציא הרחבות שיעשירו את השיטה, או שאתם מתכוונים להתמקד בהעשרת העולם והרפתקאות?
- ללא ספק! "סולאר קטאליסט" פה כדי להישאר ולתת עוד ועוד תוכן ברשת ובכלל כרגע אנחנו מתמקדים בנושא השיטה (לדייק בתשובה לשאלתך) אבל אתה תראה עוד בהמשך את ההיצע שאנחנו נעניק לשחקני "חץ הזמן" באשר הם.
למידע נוסף על חץ הזמן אתם מוזמנים לבקר באתר סולאר קטאליסט.
אם יש לכם שאלות נוספות לחברי סולאר קטאליסט, אתם מוזמנים לשאול אותם בעץ התגובות בפורום הפונדק.

"כאבות אבותיך, אתה שולט לך בממלכה קטנה וחביבה הכוללת נהרות ויערות-עד. בניגוד להוריך, לך יש חלומות וציפיות! אתה רוצה להגדיל את הממלכה, עוד נהרות ועוד עצים. אתה רוצה לגדול לכדי ריבונות! אבל רגע! ישנו משהו באוויר, אבוי – עוד כמה שליטים מלבדך חשבו על אותו הרעיון! לעזאזל! אתה חייב להתחרות בהם ולהיות הראשון שיתפוס את חלקות האדמה הפנויות ולהגן על גבולותיך!"
אני חייב להודות שאני מעט אובד עצות בזמן שאני ניגש לכתוב ביקורת זו על דומיניון (אפשר לתרגם את השם כריבונות, אם מתחשק לכם). אני לא חושב ששיחקתי בו מספיק פעמים בכדי להבין אותו לגמרי ומצד שני, גם אם הייתי משחק בו עוד מספר תלת-ספרי של פעמים – כנראה שעוד לא הייתי בטוח לגבי ההרגשה שלי. בדבר אחד אני בטוח, דומיניון מגניב מאד!
אם אתם מכירים את "מצודות" אתם יכולים להתחיל בו, לקשור אותו לעץ במשך שלושים שנה ולהשקות אותו בחומרים ממריצים ולעשות אותו ממש טוב. ובאמת, דומיניון הוא כמו המצודות של אלו שכבר עמוק במשחקי קופסה וקלפים. במשחק זה אתה מגלם שליט, מלך / מונרך, שברצונו להגדיל את הממלכה. מולך מתחרים שליטים נוספים שגם הם כמוך, רוצים להגדיל את הממלכה שלהם. המשחק מכיל אך ורק קלפים, ולמען השם, יש 500 מהם! כן-כן, קראתם נכון : חמש מאות קלפים!
בשלב ראשון כשפתחתי את הקופסה של Dominion על שולחנו של ערן אבירם, אני, הוא וחן קראנו יחד – "מה, זהו?!". הסיבה לקריאה משונה זו היא פשוטה, הקופסה מגיעה עם כמה חבילות קלפים ארוזות בניילון, ותו לא. כאילו, על זה הוצאתי מלאנתלאפים כסף ? (מעתה, זהו מספר רשמי).
אבל למען הפרוטוקול, יש תמורה בעד האגרה, כל הקלפים מושקעים עד מאד ונראה שהושקעה חשיבה רבה במשחק ובשילובים השונים של כל עשרות הקלפים השונים.

קלפים, קלפים ועוד קצת קלפים​

אפרט כיצד מתחלקים הקלפים ואחר כך אפרט קצת יותר כיצד מתנהל המשחק. ישנם 500 קלפים בסך הכול:
130 קלפי אוצר המתחלקים לנחושת, כסף וזהב.
48 קלפי ניצחון המתחלקים לקלפים מחוז, דוכסות ואחוזה.
252 קלפי ממלכה, 10 קלפים מכל סוג ממלכה (בערך, לא אלאה בפרטים).
30 קלפי קללה ! יימח שמם!
32 קלפי "שומרי מקום", 7 ריקים ואחד זבלה.

אז על מה המשחק?​

אחרי שעברנו על רשימת המלאי והמצאי, אסביר קצת יותר איך כל אלו משתלבים יחדיו למשחק. המטרה היא לאסוף כמה שיותר נקודות ניצחון בסוף המשחק, באמצעות קלפי הניצחון שמחולקים לנקודה (מחוז), שלוש נקודות (דוכסות) ושש נקודות (אחוזה). קלפים ניתן לקנות באמצעות קלפי האוצר שמחולקים ל-1 (נחושת), 2 (כסף), 3 (זהב) בערכם. לכל קלף יש עלות רכישה משלו. עד לפה, דיי פשוט.
העניין מתחיל להסתבך מעט, ולהיות מעניין ומהנה בהרבה כשאנחנו מכניסים פנימה את קלפי הממלכה (והקללה) - אדון בהם בהמשך.

בכל תור מהלך הפעולות של השחקן הוא כזה:
בתחילת התור ניתן לשחק קלף ממלכה, ומבצעים את הפעולה שלו.
לאחר מכן קונים קלף אחד חדש באמצעות קלפי האוצר שיש בידכם
לבסוף מנקים את היד.
בכל זמן נתון (כמעט), יש לכל שחקן 5 קלפים ביד. זו היד הפעילה שלו. מלבדה, לכל שחקן יש ערימת קופה וערימת מושלכים. בתחילת המשחק כולם מתחילים עם עשרה קלפים זהים בקופה, כשבמהלך המשחק אנו רוכשים עוד קלפים - אוצר, קלפי ניצחון וקלפי ממלכה.
בכל פעם שקונים דברים או משתמשים בדברים, קלפים אלו מושלכים לערימת המושלכים, וגם כל הקלפים שלא נוצלו מהיד מושלכים בסוף התור (ניקוי היד). לאחר ניקוי היד השחקן משלים חזרה את היד לחמשה קלפים מערמת הקופה שלו. כשזו נגמרת, טורפים את ערמת המושלכים והיא הופכת להיות ערמת הקופה החדשה.

נחזור כעת ללב המשחק - קלפי הממלכה. לכל קלף ממלכה מספר דברים זהים. שמו, העובדה שהוא מעניק פעולה, המחיר והדברים שהוא מעניק לשחקן.
ניקח לדוגמה את קלף השוק, עליו כתוב בבירור "שוק": העלות שלו היא 5 מטבעות, והוא מעניק לשחקן שלו בעת משחק את הדברים הבאים :
1+ קלף, כלומר – השחקן שולף לידו קלף נוסף.
1+ פעולה, כלומר – השחקן רשאי לבצע פעולה נוספת (בנוסף לשוק, שהוא עצמו פעולה).
1+ קניה, כלומר – השחקן רשאי לקנות פעם נוספת.
1+ מטבע, כלומר – השחקן קיבל מטבע נוסף בקניה בשוק.
הנה תמונה של קלף השוק ושני קלפים נוספים -

כשקונים דברים לריבונות הם מתווספים לערימת המושלכים ורק בסבב מאוחר יותר יהיה בהם שימוש.
המגוון במשחק מאוד גדול, יש 25 קלפי ממלכה שונים בקופסה, כשבכל משחק 10 מתוכם משתתפים וזמינים לרכישה על-ידי השחקנים.
יש שתי דרכים לקבוע אילו קלפי ממלכה זמינים - בסוף חוברת ההוראות ישנם מספר תרחישים שמציעים סטים מוכנים מראש של קלפי ממלכה בהתאם לסגנון הרצוי - משחק למתחילים, משחק על כסף וכדומה.
דרך נוספת היא לקחת את קלפי "שומרי המקום" של הממלכה (הם קלפי ממלכה רגילים רק שהצד השני שלהם צבוע בכחול), לערבב אותם ולשלוף באקראי 10 קלפים ומהם לבנות את הערימות.

כמה הגיגים על איך לנצח​

* לא לקנות קלפי ניצחון על ההתחלה, אין להם שימוש בזמן המשחק אלא רק בסופו.
* לקנות אוצר בעלות גבוהה, כלומר, להעדיף זהב וכסף על פני נחושת, מפאת העובדה שמעט זהב ביד עדיף מהמון נחושת. כלומר, אם אקבל ליד 5 נחושת הם יהיו שווים 5. אם אקבל ליד זהב אחד, כסף אחד ונחושת אחד – הם יהיו שווים כבר 6.
* במקרה שישנם קלפים "רעים" במשחק, כאלו שפוגעים בך או מטילים קללה (שמורידה נקודות ניצחון בסוף משחק), קנה תעלות (MOATS) כאילו מחר לא מגיע.
אומנם הטקטיקה שלי במשחק לא הכי חשובה לכם כשאתם קוראים את הסקירה, אני מבין את זה – אבל מה שניסיתי להראות הוא, שלכל שחקן מתגבשת טקטיקה לניצחון במשחק. שלי היא כפי שתוארה לעיל, ואני מאמין שחלק מהאנשים משנים או מוסיפים דברים. אם כי המזל שולט באילו קלפים יצאו לך מהקופה, רק אתה שולט ב"איך תראה החבילה שלך" – ובכיצד תראה היד שלך !
לכן מדובר במשחק שלמרות אלמנט המזל, שחקן ותיק ינצח כמעט תמיד שחקן חדש, עקב ההכרות שלו עם הקלפים ובהתחשב בכך שהוא כבר גיבש לעצמו טקטיקות לניצחון.

סיכום​

אז זהו זה, בגדול – משחק מהנה ביותר שדורש חשיבה קדימה, בעיקר על בנושא של "איך אבנה את החבילה שלי, בהתחשב בגורמים השונים". נוסיף על כך קלפי ממלכה שכאשר משתמשים בהם קורים גם דברים רעים, וכאלו שקורים דברים טובים – המשחק הופך מעניין מאד.

הערים והאבירים של קטאן הינה הרחבה למתיישבי קטאן, לפני שאתם קוראים את הסקירה מומלץ להכיר את משחק הבסיס. ההרחבה מוסיפה אפשרויות נוספות לפיתוח הערים שלך, עם משאבים חדשים, ופיתוחים טכנולוגיים.
אם אתם עדיין לא מכירים את קטאן, זהו משחק לוח של מסחר שמתאים גם למשפחות, בו כל שחקן מנסה לבנות ערים ודרכים על-גבי האי של קטאן. המשחק גם תורגם לעברית על-ידי הקוביה, ומי שמעוניין בפרטים נוספים מוזמן לקרוא את הסקירה למתיישבי קטאן של רני.
בנוסף, אתם מוזמנים גם לקרוא את הסקירה שלי של קטאן: הימאים. אני מעדיף את ערים ואבירים, אך יש כאלו שאוהבים יותר את הימאים.

מה חדש בהרחבה?​

ראשית בהרחבה קטאן: ערים ואבירים עליכם להזהר מהברברים, אשר מתקרבים אט אט אל האי, ועלולים להשמיד לכם את הערים (ולהפוך אותן לכפרים).
שנית, יש לכם מספר תחומי פיתוח בהם אתם יכולים להשקיע.
בהרחבה זו, כל שחקן מתחיל עם עיר במקום הכפר השני. כמו כן ישנם שלושה מצרכים (commodity), אשר מאפשרים את שדרוג הערים: מטבע, בד, ונייר. את המצרכים הללו מייצרים בעיר השכנה להרים, אחו, ויער בהתאמה, במקום משאב שני מאותו הסוג. כל משאב מאפשר לשחקן לשדרג אחד משלושה תחומים בעיר שלו. כל תחום מאפשר לקבל קלפי פיתוח מיוחדים, אשר מחליפים את קלפי הפיתוח מהמשחק הרגיל. כמו כן, כל תחום מעניק כוח מיוחד החל משלב מסויים, אשר נותן יתרון משחקי, ובשלבים המתקדמים ביותר, השחקן הראשון שהתפתח בתחום זה זוכה להפוך את אחת הערים שלו למטרופולין, מה שמגן עליה מהתקפות הברברים, כמו גם שווה ניקוד נוסף בסוף המשחק.
התמונה מציגה דוגמא להתפתחות של שחקן בשלושת התחומים, ניתן לראות את התוספים השונים שהשחקן קיבל:

במשחק עם קטאן: ערים ואבירים מוחלפת אחת הקוביות בקוביה אדומה, ונוספת קוביית אירועים. קוביית האירועים יכולה לקבוע איזה תחום מפיק קלף פיתוח, כאשר הקוביה האדומה מגדירה את הדרגה הדרושה. כל השחקנים יכולים לקבל קלף אחד גם אם אין זה תורם. זו הדרך היחידה להשיג קלפי פיתוח במשחק. שלושת הצדדים הנוספים של קוביית האירועים מציגה את ספינת הברברים. בכל פעם שהיא מוצגת, הברברים מתקרבים שלב נוסף לקראת ההתקפה.
אלמנט חדש נוסף הוא האבירים. כל אביר עולה צמר ומחצב, אך כדי שיהיה פעיל, יש לשלם בעבורו חיטה. אבירים עומדים בנקודות מפגש של שלושה משושים, בדומה לכפרים וערים. הם מאפשרים לחסום מעבר של דרכים של שחקן אחר, לגרש אביר אחר החוסם את הדרך (אם האביר שלך שודרג ע"י תשלום זהה, וכוחו גדל), או לגרש את השודד, בדומה לקלף האביר במשחק המקורי. תפקיד חשוב נוסף של האבירים הוא להילחם בברברים. כוחם של הברברים שווה למספר הערים במשחק. כוחם של המתיישבים שווה לסכום דרגות האבירים הפעילים. אם כוחם של הברברים עולה על כוחם של המתיישבים, השחקן שתרם הכי מעט למאמץ המלחמתי מאבד אחת מהערים שלו, ומציב במקומה כפר. במקרה של נצחון על הברברים, השחקן שתרם הכי הרבה ללחימה זוכה בקלף של נקודת נצחון, או קלף משאב לבחירתו אם מספר שחקנים עונים לתואר הזה.
מכיוון שיש הרבה יותר אפשרויות במשחק זה, משחקים עד 13 נקודות.
וכך נראה האי בסיום המשחק:

כהערה, להרחבה קטאן: ערים ואבירים יש הרחבה ל 5-6 שחקנים משל עצמה, הנדרשת למספר שחקנים זה. ניתן לשלב את ההרחבה ביחד עם Seafarers או לשחק אותה עם משחק הבסיס בלבד.

סיכום​

קטאן ערים ואבירים מוסיפה הרבה מאד אסטרטגיה ואינטראקציה למשחק. באיזה תחום כדאי לי להתפתח? האם כדאי לי להפעיל את כל האבירים שלי ולזכות בנקודה, או שעדיף לי לתת לברברים להרוס את אחת הערים של שחקן אחר?
המשחקיות כאן הופכת את המשחק למותח יותר, עם יותר אפשרויות ויותר אתגר. מומלץ מאד לשחקנים כבדים יותר.

יורדי הים של קטאן הינה הרחבה למתיישבי קטאן - בהרחבה זו ההבדל העיקרי הוא במבנה האי. בנוסף ההרחבה כוללת מספר מאורעות (scenarios) בהם אפשר לשחק, כל תרחיש מציע מבנה של אי ייחודי, או חוקים נוספים למשחק. לבסוף יש עוד שתי תוספות קטנות - הפיראט, וזהב. ההרחבה למעשה מציעה יותר "קטאן" ולא משנהבאופן מהותי את חוקי המשחק.

חוקים​

אם אתם עדיין לא מכירים את קטאן, זהו משחק לוח של מסחר שמתאים גם למשפחות, בו כל שחקן מנסה לבנות ערים ודרכים על-גבי האי של קטאן. המשחק גם תורגם לעברית על-ידי הקוביה, ומי שמעוניין בפרטים נוספים מוזמן לקרוא את הסקירה למתיישבי קטאן של רני.
בנוסף, אתם מוזמנים גם לקרוא את הסקירה שלי של קטאן: ערים ואבירים, שלטעמי מוסיפה למשחק יותר.
ההרחבה משנה את מבנה האי, ובנוסף יתכנו גם איים קטנים יותר, שבכדי להגיע אליהם יש לבנות נתיבי שייט.
נתיבי השייט הם כמו כבישים, אשר מאפשרים התקדמות במשבצות מים ובכך הגעה לאיים נוספים. כל יחידה מיוצגת ע"י סירה קטנה, שעלותה צמר ועץ. יתרון של נתיב שיט הוא שפעם בתור ניתן למקם מחדש את הסירה האחרונה שבנתיב פתוח (כלומר אינה סגורה בין שני ישובים). נתיבים אלה נחשבים ככבישים לצורך חישוב הדרך הארוכה ביותר.
התמונה הבאה מציגה את לוח המשחק עם איים, וסירות:

ההרחבה גם מוסיפה פיראטים (סירה שחורה), אשר יכולים לזוז במקום השודד בגלגול 7 בקוביות. הפיראטים מונעים תנועה של נתיבי שיט לצידם, ומאפשרים לשדוד משאב השייך לבעל נתיב שיט הצמוד אליהם.
עוד תוספת היא זוג משבצות של מכרה הזהב, שלרוב נמצאות בנקודה רחוקה ולא פרודקטיבית במיוחד, אך בכל פעם שהיא מופעלת, היא תפיק כל משאב שהשחקן בוחר.
כהערה, להרחבה קטאן: יורדי הים יש הרחבה ל 5-6 שחקנים משל עצמה, הנדרשת למספר שחקנים זה. בנוסף, ניתן לשלב אותם ביחד עם Cities&Knights או לשחק אותה עם משחק הבסיס בלבד.

סיכום​

לטעמי, קטאן יורדי הים אינה הרחבה מעניינת במיוחד, ואינה מוסיפה מספיק למשחק. בסייג להערה זו, אציין שאחד המאורעות שכן מצאתי מעניין, הוא זה שבו לא כל הלוח גלוי בתחילת המשחק, אלא השחקנים שטים ומגלים יבשות חדשות. מעלה את גורם המזל, אך מוסיף אספקט של מחקר למשחק.

שבעת הפלאים (7 Wonders) הינו משחק קלפים שמתבסס על Drafting, כשכל שחקן צריך לבחור קלף מתוך יד של קלפים, ומשתמש בהם בכדי לבנות "מנוע" (תרבות לפי הת'מה של המשחק) שיעניק לו את מירב הנקודות. מדובר במשחק "פילר" במהותו, שאורך עד חצי שעה, ומתאים ל-2 עד 7 שחקנים.
יש משחקי פילר רבים בשוק, רובם אמנם עד לשישה שחקנים, אבל מתחרים ראויים הם Once Upon a Time (היה היה פעם), משחק המפלצות King of Tokyo וגם מצודות (Citadels), שזמין בעברית.
המשחק נמצא במקום גבוה ומכובד מאוד ברשימת המשחקים של BGG וצבר שבחים רבים. האם אני מסכים עם ההמונים או לא?התשובה בגוף הסקירה.

סקירה כללית​

המכאניקה הבסיסית של 7 Wonders היא Drafting - בכל תור, כל אחד מהשחקנים בוחר אחד מהקלפים מתוך היד שלפניו, ומעביר את יתר הקלפים לשחקן שמימינו. המשחק מחולק לשלושה עידנים, כשבתחילת כל עידן בונים מספר ידיים של קלפים כמספר השחקנים במשחק. בכל יד יש שבעה קלפים, ללא תלות במספר השחקנים.
יש מספר סוגי קלפים במשחק, וניתן לזהות אותם לפי צבע הקלף:
* צבא (אדום) – משמש לתקיפת השחקנים האחרים. מנצח זה שיש לו יותר נקודות צבא.
* מדע (ירוק) – משמש לצבירת נקודות, כשהמספר גדל באופן מעריכי ככל שיש יותר קלפים ירוקים.
* הישגים (כחול) – קלפים שנותנים רק נקודות נצחון.
* אפור / חום (משאבים) – קלפים שמעניקים משאבים. ניתן גם לקנות משאבים מהשחקנים השכנים. קלפים אלה נמצאים רק בעידנים הראשון והשני.
* מסחר (צהוב) – קלפים שמאפשרים לסחור עם השכנים בזול.
*סגול (גילדות) – קלפים מיוחדים שנמצאים רק בעידן השלישי. הם מעניקים בונוסים של נקודות בהתאם לתנאים מסויימים (לדוגמא, נקודת בונוס על כל קלף מסחר).
ככל שהעידנים מתקדמים, כך הקלפים נהיים חזקים יותר.
עם הקלפים ניתן לעשות את הדברים הבאים:
- לשחק אותם.
- לבנות איתם פלא – מקריבים את הקלף, כחלק מהעלות לבניית שלב בפלא.
- לזרוק אותם תמורת שלוש זהב.
בכדי לשחק קלף צריך לשלם את ה"דרישות" שלו, בחומרי גלם או בכסף. לעתים אפשר לשחק קלף בחינם, אם יש קלף אחר שמציין זאת. לדוגמא, הספרייה מאפשרת לבנות את האוניברסיטה בחינם.
בשתי הפעולות האחרות נעשה שימוש בקלף (הקלף "נשרף") ללא קשר לסוג שלו בכדי לבצע פעולה – בבניית פלא משתמשים בקלף ובמשאבים הנדרשים בכדי לקבל השפעה מיוחדת. במשחק למתחילים כל הפלאים הם זהים, במשחק הרגיל לכל פלא השפעות משלו. הפעולה השלישית היא פשוט לקבל כסף, שמשמש למסחר. אך גם הפעולה עצמה של "לשרוף" קלף משמעותית – היא בעצם מונעת משחקן אחר קלף שאולי היה רוצה. עם זאת, לרוב התועלת של שריפת קלף לא מצדיקה פעולה זו בפני עצמה.
עידן מגיע לסיום כשביד נותרים שני קלפים, השחקן בוחר קלף אחד והקלף השני מוסר מהמשחק. בסיום העידן השלישי המשחק נגמר ומתחילים בספירת הנקודות – המנצח הוא השחקן עם מירב הנקודות.

רכיבי המשחק​

המשחק מורכב מקלפים, סמנים (צבא, זהב) ופלאים, שהינם למעשה דפי קרטון צבעוניים בגודל בינוני.
התמונה תתאר הרבה יותר טוב את הרכיבים:

ביחס למחיר המוצר (50 דולר), התמורה היא די עלובה - כ-150 קלפים, כמה חתיכות קרטון בשביל הפלאים, ועוד ערמת סמנים.

חוויית המשחק שלי​

שיחקתי בשבעת הפלאים פעמיים, בהפרש של שנה. בשתי הפעמים מצאתי משחק חלול – אמנם המכאניקה מתפקדת, אבל המשחק חסר עניין עבורי, ואין בו החלטות משמעותיות. אמנם בכל תור צריך לבחור קלף, אך בתחילת העידן זה הימור, ולקראת סוף העידן, כבר די ברור אילו קלפים נדרשים, ואם אין אותם ביד שקיבלת - אכלת אותה.
מעבר לכך, למיומנות של השחקן אין השפעה מהותית במשחק – הדבר החשוב הוא לשנן לפני המשחק אילו קלפים יש בכל עידן, ואז במהלך המשחק לבחון איזה קלפים יש בכל יד ומה היריבים שלך שיחקו. אם יש לך זיכרון צילומי, זכית. אחרת זה פשוט תרגיל מעצבן בזיכרון. אך גם זה רק רלוונטי בתנאי שיש 4-5 שחקנים, במספר שחקנים גדול יותר בכל תור אתה מקבל יד חדשה, כך שגם הזכרון כבר לא רלוונטי.
התמה של בניית תרבות או פלאים בכלל לא מורגשת; מדובר במשחק של התאמת סטים ובחירת קלפים. כלל לא מורגש שנבנית תרבות עתיקה - זה פשוט מנוע של נקודות.
המשחק גם לא מעניק אינטראקציה אמיתית עם יתר השחקנים - אף שחשוב במהלך המשחק לבחון מה היריבים שלך שיחקו, בכדי לנסות להבין אילו קלפים יהיו זמינים עבורך ואילו משאבים אתה יכול לרכוש, למעשה כל שחקן משחק סוליטייר – אין אינטראקציה אמיתית בין השחקנים. אישית אני מחפש יותר מזה במשחק - אם אני רוצה לשחק סוליטייר, יש סמארטפון.
היתרונות של המשחק הם זמן המשחק הקצר (עד חצי שעה) והיותו מתאים לעד שבעה שחקנים, אף שכמו שציינתי, במספר רב של שחקנים המשחק הופך לעוד יותר אקראי.

סיכום​

שבעת הפלאים הוא משחק לוח שאכזב אותי. ניסיתי לשחק בו בפעם השנייה, לאחר שקראתי את כל השבחים, וזה פשוט לא היה מהנה עבורי. אמנם המכאניקה שלו היא על פניו סולידית, והוא אכן משחק קצר שמתאים להרבה שחקנים, אבל הוא פשוט משחק מכאני ולא מספיק מעניין.

שנת 2013 כבר התחילה, והרפתקאות חדשות למבוכים ודרקונים 4 יוצאות לדרך במסגרת צוות הסערה.
הכנס הראשון הגדול השנה הוא ביגור, בואו ופגשו אותנו שם!
צוות הסערה הוא פרוייקט משחקי התפקידים שלנו, שבו אתם משחקים הרפתקנים בעולם המערכה איי הסערה. ההרפתקאות הן לפי חוקי מבוכים ודרקונים מה' 4, כשאתם מקבלים נק"ן על כל הרפתקה שאתם משתתפים בה ועולים בדרגות.
אתם מוזמנים להוריד את קובץ עונת ההרפתקאות שלנו ל-2013 בדף של צוות הסערה.
באתר של ביגור תמצאו פרטים על ההרפתקאות שלנו בכנס.