הפונדק - מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח

בואו ליטול חלק בכנס, להריץ את ההרפתקה שלכם, לארגן פעילות של משחק הלוח שאתם אוהבים, להנחות בצוות הסערה או להרים משחק תפקידים חי בכנס. כל המנחים והמארגנים בכנס זוכים להיות חלק מסגל הכנס, לזכות בכרטיס כניסה חינם לאירוע נוסף, מעבר לאירוע שהם מארגנים והטבות נוספות.
ההרשמה היא פשוטה – מלאו את טופס הרישום למנחים ולפעילויות באתר הכנס, עם הפרטים שלכם ועם פרטי האירוע וזהו.
ההרשמה למנחים ולאירועים פתוחה עד ל-20 ביולי. אם יש לכם שאלות נוספות, נשמח לענות לכם כאן או באמצעות טופס יצירת הקשר שבאתר הכנס.

דרקוניקון 2013 הוא כנס המשחקים של הקיץ בישראל, כשהשנה צפויים להיות בו מעל 250 משתתפים, בשלושה סבבים המציעים משחקים מהבוקר ועד הערב. הכנס יתקיים בשמיני לאוגוסט, במרכז הקהילתי רמת-אביב, ויהיו בו משחקי תפקידים, משחקי לוח, משחקי קלפים, משחקי-תפקידים חיים ומשחקי מיניאטורות.
לפרטים נוספים אתם מוזמנים לבקר באתר הכנס.

הספר Low Life ("החיים השפלים") פרי עיטו של המאייר אנדי הופ, מציג עולם פנטזיה לא שגרתי ב-144 עמודי כרום מאויירים בכבדות. על מנת לשחק ב"חיים השפלים" יש צורך בספר החוקים של שיטת "עולמות הפרא" במהדורתו הקודמת, אם כי מי שרוצה לשחק עם חוקי המהדורה הנוכחית (כמו כותב שורות אלו) לא יתקשה בהתאמת המשחק למהדורה החדשה. כמו כן, בזמן כתיבת הסקירה התקיים פרוייקט קיקסטאר של ההוצאה הבאה של החיים השפלים שתתאים לחוקי המהדורה הנוכחית של עולמות הפרא.
ולפני שאשכח - את חוקי ההתחלה המהירה לעולמות פראיים ניתן להוריד כאן באתר, בתרגום לעברית.

פרקי הספר​

החלק הראשון של הספר עוסק ביצירת הדמויות, ולשם כך הוא פותח בהצגת עולם המערכה לקורא – מדובר בעולם שאוכלס בעבר על ידי המיננושי (hoomanrace) הנעלה ורודף השלום. מסתבר שבצורה בלתי צפויה לחלוטין גזע נעלה וקדמון זה הוכחד בסדרת אסונות שכללה מלחמות גרעיניות, פלישת חייזרים, נפילת מטאורים,הופעתה (ושקיעתה) המחודשת של יבשת אכלנטיס המסתורית ופתיחת קרע מימדי לארץ התיכונה משם שעטו גדודי סנלפים ויורקים אל עולמנו.
כיום העולם מאוכלס על ידי צאצאיהם התבוניים של ג'וקים, תולעים, ממתקים(!), חייזרים שנתקעו פה ועוד כמה שיקוצים.
הספר מתאר תשעה גזעים חדשים שניתן לשחק: את הבודלים – צאצאיהם המוטנטיים והמעוותים עד לבלי היכר של המיננושי; הקרמבונאים – יצורים שחושלו ממרגרינה וצבעי מאכל; האג'וקים – שהתגברו על המוניטין הדוחה של אבות אבותיהם וכיום מהווים תושבים מכובדים; היורקים – טיפוסים נלוזים ומנוזלים מהארץ התיכונה; ב"מים – יצורים עם עיניים גדולות וללא רקטום; גושים – גושי פסולת מהלכים שמקורם בכישוף אפל ולא מובן; סנלפים – טיפוסים קטנים ומעצבנים עם אף גדול; זהלו'אים – "זה לא תולע, זה לא אג'וק, זה לא בודל....". כל זהלו'א הוא תרכובת ייחודית של בעלי חיים שחוברו ביחד רק כדי שדרווין יתהפך בקברו. תולעים – נו, כמו שזה נשמע – תולעים תבוניות.
כל הגזעים מגוונים, מעניינים, מצחיקים ובעלי אפשרויות משחק מגוונות.
כחלק מיצירת הדמויות מפורטים כשרונות, מגרעות ויתרונות ייחודיים לעולם – המידע גם מקורי, גם מצחיק וגם מסייע לפיתוח הדמויות ומרחיב את אפשרויות המשחק.
מקומה של הדת לא נפקד מספר המערכה, כאשר כלל האצבע הוא זה: חשוב על משהו – יש סיכוי טוב שמישהו כבר חשב על זה לפניך וכבר הספיק להקים כת שמוקדשת לתמיכה, סגידה או הריסת המשהו הזה. הדתות הבולטות בעולם הן הבורגולזאריאניזם המוקדש לסגידה לבורגולזאר חיפושית הזבל הקוסמית; הדת האנישנושית הסוגדת למיננושי הנשגב; ג'יזל פריק הסוגדת לאחד מהאלים הישנים – ג'לביס; עדי ימימה – כת מיליטנטית של קרמבונאים השואפים למחות את זכרם של משעבדיהם הקדומים – המיננושי וכת השפן – הדת שסוגדת לרמאות, תאוותנות ואכזריות.
החיים השפלים מציעים שישה סוגי קסם: זיהוּמָנוּת – הכוח לגייס זוהמה רדיוקאטיבית, כימית וביולוגית לעשות את רצונך. דמנטליזם – כיפוף המציאות באמצעות המחשבה בלבד. בררה קדברא – כישופים שנלמדו בעקבות עלייתה (ושקיעתה) המחודשת של אכלנטיס. פלבולי קדושה – הכוח המוענק למאמינים אדוקים. העלאה באוף – היכולת לנצל את היסוֹדָניחוֹחים שהם הישויות הרוחניות והריחניות שעומדות בבסיס הריחות, הבשמים והסרחונות ביקום כולו. ומוּזרוּת – היכולת להמציא המצאות ייחודיות.
באופן סטנדרטי הספר כולל גם רשימת ציוד (לא תמיד סטנדרטית) ואת "סדנת הנשקים המופלאה של ווקי וונגו" המאפשרת לשחקנים לבנות את נשק חלומותיהם. פה אני אעיר שלמרות שהרעיון הוא מגניב ביותר, היישום שלו לא מספיק מאוזן – דמות עשירה יכולה לקנות נשק שמסב כל כך הרבה נזק שיאפשר לה להרוג אויבים קשוחים ביותר במכה הראשונה.
החלק השני של הספר מציג את חבלי הארץ השונים בעולם כולל מידע פוליטי קצר, נקודות עניין וקרסים להרפתקאות אפשריות באיזור. חלק זה מכיל מידע על מקומות כגון "העריצות האמפיריאלית של אגוג": ממלכת בריונים המאוכלסת בעיקר ביורקים, המשאבים העיקריים ברשותה: שכירי חרב, כאב, סלעים, אלכוהול, כל מה שנראה כמו דגן. או למשל "המפלצת הענקית להפליא™": מפלצת ענקית שהגיעה משום מקום, הפגרה לה והפכה לקרקע פוריה להתיישבות, חקלאות ותעשייה – החל ממכרות השעווה באזניים, דרך מבוך זקיקי השערות ועד לחריץ האבדון.
לאחר המידע הגיאוגרפי, מגיע תורו של המידע הביולוגי – כ-25 מפלצות חדשות, מאויירות בכשרון רב ומקוריות – החל מהברוקודיל (תנין כחול עם אפרו ירוק) ועד "הדבר שעשוי לא להיות".
החלק השלישי של הספר - "אגדות פראיות" - מכיל סדרה של הרפתקאות שנועדו להכיר לדמויות את העולם ולסלול את דרכם לתהילה. ההרפתקאות הן קצרות ברובן וניתן לגמור כל הרפתקאה תוך מפגש או שניים. ההרפתקאות עצמן די מוסללות ובדר"כ לא מכילות עצות לבוס כיצד להתמודד עם מצבים בהם החבורה לא עולה על הגל הנכון, עם זאת, עולם המערכה הוא כל כך ביזארי ומופרך שכמעט כל אילתור יתקבל כסביר ללא שבירת השעיית הספק. היתרון העיקרי של ההרפתקאות הוא בכך שהן מבהירות היטב לבוס את סגנון המשחק ואת אופי ההרפתקאות שצפויות לחבורה ובכך נותנות לו כלים ליצור הרפתקאות מקוריות.

לסיכום​

מדובר ביצירת מופת, הספר מכיל איורים מדהימים רבים, מקורי ומצחיק. "החיים השפלים" מאפשר לשחק פנטזיה אמיתית – אבסורדית ומנותקת מהמציאות וחורגת ממוסכמות הסוגה שכל כך התרגלנו אליהן, בעוד שמערכות מקוריות אחרות ביצעו שינויים קוסמטיים בגזעי הפנטזיה הטולקינאים, החיים השפלים מציגים מערך שונה לגמרי של גזעים, רצונות והתנהלות ממה שאנו מכירים. כמו כן, השימוש בעולם שלנו כבסיס לעולם המערכה הפארודי מאפשר לנו לקחת אלמנטים מוכרים לשחקנים, לשנות אותם במעט ולהעצים את חווית המשחק. מעל לכל ניתן לומר שהמשחק מספק את הסחורה: הוא מכניס את השחקנים לאווירה הייחודית של המערכה

בחלק השני של המדריך, נדבר על הוצאת הספר לאור והעלויות הכרוכות בכך. בחלק הראשון דיברנו על רמת המכירות בשוק הישראלי, בחנו את השוק, את ערוצי המכירה ואת אופן התמחור של הספר. מדוע רק כעת להגיע לשלב של ההוצאה לאור?
הסיבה פשוטה: כשמוציאים ספר לאור, מדובר בהחלטה כלכלית ולא רק באהבה לכתיבה (אפשר לפרסם קובץ חינמי באינטרנט, ככלות הכל). רק לאחר שיש הגיון כלכלי לספר כדאי, לטעמי, להתחיל בהוצאתו לאור. אם לאחר שהדפסת את הספר תגלו שאף אחד כמעט לא קונה אותו ושאתם מפסידים כסף, ללמוד איך מוציאים ספר לאור, אינו רלוונטי.

אפשר לחלק את תהליך ההוצאה לאור למספר שלבים:

פיתוח​

השלב הראשון, שלעתים מדלגים עליו מחוסר ידיעה, בו קובעים מה יהיה בספר – תוכן עניינים גס, חלוקה לעמודים וכך הלאה. אם יש מספר כותבים, בשלב הזה גם מקצים לכל כותב את התוכן שבאחריותו. בשלב הזה גם מבצעים את הפיתוח העסקי, דהיינו, בניית המודל שסקרנו בחלק הקודם של המדריך. לוח זמנים זה דבר חשוב לקבוע כבר בתחילת הדרך. כדאי, למשל, להשיק את הספר בכנס גדול. בדרך כלל המוציא לאור הוא זה שדואג לפיתוח.

כתיבה​

אחרי שיש לנו את השלד של הספר, יוצקים לתוכו את התוכן. מכיוון שלרוב המוציא לאור הוא גם הכותב, בשלב הזה לא הוצאנו עדיין כסף. אחת ההחלטות החשובות, שקשורה גם לעימוד, היא כמות המילים לעמוד. בספרים של מכשפי החוף יש כ-900 מילה בעמוד, באיי הסערה יש כ-800 מילה בעמוד, אבל תמצאו גם ספרים עם 400 או 500 מילה לעמוד. כמות המילים היא הפרמטר העיקרי שלכם כשאתם מדברים עם כותבים. מבחינתם, כמות עמודים לא מעניינת, כי הם כותבים תוכן גולמי, לא מעומד.
ישנם מספר סבבים של כתיבה, תיקון וכיו"ב. אם יש מספר כותבים, כדאי לתאם מראש, כך שכולם יעבדו לפי אותה תבנית ועם מילון מונחים אחיד.

עריכה​

אפשר לחלק את העריכה לשני סוגים – עריכה תוכנית, שכוללת גם הערות מכאניות לנתונים שמופיעים בספר, ועריכה לשונית, המתייחסת לשפה העברית, איות, תחביר וכך הלאה. לעתים אותו אדם יבצע את שני סוגי העריכה, לעתים אלה יהיו אנשים שונים.
שלב זה יתבצע בהכרח על-ידי אדם שונה מזה שביצע את הכתיבה, ולעתים קרובות העורך יהיה אדם מקצועי שמקבל תשלום על עבודתו, שיכול לנוע בין מאות לאלפי שקלים בודדים. מאידך, אולי תמצאו עורך שיבצע את עבודתו תמורת עותקים של המוצר המוגמר. ההשקעה שלכם בעריכה תלויה גם בשליטה של הכותבים בשפה העברית. אם הכותבים רהוטים יותר, ייתכן שאפשר להסתפק בעריכה פחות קפדנית.

גרפיקה​

במקביל לכתיבה ו/או לעריכה, נדאג לאיורים לספר שלנו. מקובל לשים איור של רבע עמוד כל 6 עמודים, פחות או יותר. אם מדובר בעולם מערכה או הרפתקאה, מפות הן גם דבר חיוני. העלות משתנה – ניתן לרכוש מאגרים מוכנים (stock art) במחירים של עשר-עשרים דולר לחבילה. לחילופין, ניתן ליצור קשר ישירות עם אומן, שיכין איור לפי ההגדרה שלכם – המחירים נעים בין 50 ל-100 ₪ לאיור שחור-לבן של רבע עמוד, ומתייקרים אם רוצים איור צבע או גדול יותר. המחיר של איור שער צבעוני יכול לנוע בין 600 ל-1000 ₪. אם אין לכם כישרון אומנותי ואתם עובדים עם מאייר, מומלץ למצוא אדם שישמש כמעצב גרפי, שידאג למראה האחיד של הספר ולגימור שלו. חשוב להגדיר למאייר מראש בדיוק מה אתם רוצים.
בתחום הזה ניתן להיעזר גם במאיירים מקצועיים מחו"ל, שעובדים עבור חברות אחרות בתחום.
אם אין לכם תקציב, תמיד אפשר לחפש חברים, אבל האיכות היא בהתאם.
שימו לב שאומנות טובה מוכרת ספר – כך שכדאי להשקיע.

עימוד​

זהו השלב בו לוקחים את התוכן הערוך, ביחד עם תבנית העמוד והגרפיקה, ומשלבים את הכל לכדי מוצר מוגמר. יש תוכנות מקצועיות לנושא, כגון InDesign, אבל נדרש ידע רב בכדי להשתלט עליהן. אני אישית מבצע את העימוד באמצעות וורד, אבל זהו תהליך מייגע. ניתן גם לשכור שירותי עימוד מקצועיים, אך זה יקר (עשרות שקלים לעמוד).
יש לשים לב לסטנדרטים בתעשייה – בית הדפוס מצפה לקבל את הקובץ בפורמט מסויים, עם שוליים להדפסה (Bleed). כדאי לתאם מראש מול בית הדפוס בכדי למנוע אי-נעימויות.

הגהה​

לאחר שהספר מוכן לירידה לדפוס, מומלץ בחום לבצע הגהה סופית לספר. יכולים להספיק חבר או שניים עם שליטה טובה בעברית ועין לפרטים – אבל חשוב לבצע זאת. לא נעים למצוא הפנייה ל-XXX בספר מודפס.

הדפסה​

כאן העסק יוצא מהידיים שלכם. אם הקובץ המוגמר שלכם חף מפגמים ועומד בתקנים, תקבלו את הספר שלכם כפי שרציתם לידיים. הקפידו לבקש עותק שמש לביקורת על הספר לפני שמבצעים את ההדפסה הסופית.
עלות ההדפסה משתנה מהותית בהתאם לסוג המוצר – כריכה קשה עולה יותר מאשר כריכה רכה, יותר עמודים עולים יותר כסף, וכמובן שעמודי צבע מייקרים מאוד את כל העסק.
היום יש שתי טכנולוגיות עיקריות – בית דפוס קלאסי, אופסט, שמתאים לכמות של 500 עותקים ומעלה ולמוצרי כריכה קשה ורכה כאחד, ובית דפוס דיגיטאלי, בו ההדפסה מתאימה לרוב לכמות של 200-300 עותקים, לכריכה רכה ועד לכ-100 עמודים. מחיר ההדפסה יכול להיות כ-2,500 ₪ ל-200 עותקים של חוברת 32 עמ' ו-15,000 ₪ ל-500 עותקים של חוברת 144 עמ' בצבע. יש לשים לב שהמחיר באופסט יורד משמעותית עם הגדלת כמות העותקים, אך לפעמים זוהי מלכודת דבש – אם אתם חוזים מכירות של 300 עותקים, אין סיבה להדפיס 1000, גם אם זה יוצא נורא זול לכל עותק.

בדיקות נוספות בתהליך​

בנוסף לעיל, אם מדובר בהרפתקאה חובה לבצע פלייטסטים - גם על-ידי הכותב, וגם על-ידי מנחים אחרים. גם כל תוכן מכאני אחר (מפלצות, מקצועות, וכמובן שיטה חדשה) נדרש להיבדק מראש, בכדי למנוע פשלות בהמשך. לא נעים לגלות שפספסתם משהו בסיסי במתמטיקה שלכם... ושהספר לא מאוזן בגרוש.

מועצת החכמים​

כשמוציאים ספר לאור, זה פרי של אהבה – וכמו כל אהבה, היא עיוורת.
יש המוני ספרים שיצאו לאור, כשהכותב מאוהב בספר ובטוח שהוא הטוב מכולם - אבל בפועל מדובר במוצר גרוע. הדבר נכון גם למשחקי לוח ולמעשה לכל צורה של אמנות. לכן אחד הדברים החשובים ביותר שאתה יכול לעשות, זה למצוא קבוצה קטנה של אנשים מנוסים, שיחוו דעה אמיתית, ושיתנו את המשוב שלהם על הספר.
זה כנראה הדבר החשוב ביותר בכל תהליך ההוצאה לאור של ספר.
ואם כבר בנושא של טעויות נפוצות - טעות נפוצה אחרת זה להכיר רק את מבוכים ודרקונים, ולהחליט להוציא שיטה טובה יותר – מבלי באמת להכיר את יתר השיטות שבשוק. עולם משחקי התפקידים מכיל עשרות ומאות שיטות. לא צריך להכיר את כולם, אבל כדאי להכיר לפחות תריסר לפני שאתם מחליטים להוציא ספר משלכם - זה ייתן לכם את הידע כיצד להפוך את הספר שלכם לטוב יותר.

מודל עלות​

אחרי שדיברנו על השלבים של ההוצאה לאור, נדבר על העלויות. ניתן לחלק אותן לשלוש:
- עבודה תמורת טובין. למשל, מנחה שמריץ פלייטסט להרפתקאה, לא מקבל תשלום אלא מקבל עותק של המוצר הסופי. בדרך הזו ניתן לחסוך עלויות, אבל לרוב מדובר בדברים שוליים.
- עבודה על-ידי המוציא לאור: בין אם אתה אדם בודד או יותר, ייתכן שהכתיבה, העריכה והגרפיקה מתבצעים על-ידי המוציא לאור בעצמו. אחת השגיאות הגדולות לטעמי במודל העלות הינה להתייחס לעבודה הזו כחינמית. נכון שלא משלמים כסף לאף אחד אחר, אבל גם הזמן שלכם זה כסף.
לדוגמא, אני משלם לעצמי 4 אגורות על כל מילה שאני כותב (תעריף מקובל לכותב מתחיל בחו"ל הוא כ- 2 סנט למילה), ו-5 ₪ על כל עמוד שאני מבצע לו עימוד (היי, אני זול!) - הזמן שלי שווה כסף.

אפשר להתעלם מהסעיף הזה, אבל זה פשוט לא נכון כשמתמחרים את המוצר.
- עבודה בתשלום: כבר דיברתי על עלות הגרפיקה, העריכה וכך הלאה.... זהו הסעיף שבו אתם מעבירים כסף ממש לאנשים אחרים.
- סעיף רביעי, שלא רלוונטי לרובנו – תמלוגים. אם אתם בוחרים לתרגם מוצר קיים מחו"ל, נדרש בעקרון לשלם תמלוגים. אחוז מההכנסות הולך לבעל הרישיון, כשאתם נדרשים מראש לשלם על כמות מסוימת של עותקים. למשל, אם על כל מוצר אתם נדרשים לשלם דולר, ואתם צריכים לשלם על 2,000 עותקים מראש – התשלום הראשוני יהיה 2,000 דולר. על כל עותק נוסף שמכרתם מעבר ל-2,000, אתם תעבירו עוד דולר לבעל הרישיון.
לפני שנסיים, דוגמא לעלות של מוצר. בואו נניח שאני רוצה להוציא ספר מכאניקה של 64 עמודים למבוכים ודרקונים מה' 5.
כתיבה: 64 עמודים, 800 מילה לעמוד, אבל 8 עמודי גרפיקה / שער / כיו"ב – כלומר 45,000 מילה. במחיר של 4 אגורות למילה – 1800 ₪.
עריכה: שליש מעלות הכתיבה – 600 ₪ (עריכה לטעמי תמיד זולה יותר מכתיבה, אפשר להתווכח).
גרפיקה: אני הולך על איורים מקוריים, איור שער ב-900 ₪, ועוד 11 איורים ב-100 ₪ כל אחד, סה"כ 2,000 ₪.
עימוד: יש לי מכר שמבין בעימוד ואני משלם לו 10 ₪ לעמוד, ועוד 400 ₪ לעיצוב הגרפי (תבנית עימוד, גופנים וכיו"ב) – 1000 ₪.
הגהה ופלייטסטינג: תמורת טובין.
הדפסה: מדפיס 300 עותקים, כריכה רכה, שחור-לבן. עולה לי 4,500 ₪.
סך הכל: 9,900 ₪, לא כולל מע"מ.

הערה: המחירים שציטטתי הם נמוכים ביחס למחיר שאדם שעוסק במקצוע למחייתו יקבל. אני משער שהעלות לכתיבה/עריכה/עימוד יכולה לעלות גם כפליים.

אפשר לראות שעלות של חוברת של 64 עמ', בהדפסה מוגבלת היא קרובה ל -10,000 ₪. אעיר שעלותם של ספרי מבוכים ודרקונים / הנשגבים (צבע מלא, כריכה קשה ותשלום לאנשי מקצוע) היא עשרות אלפי שקלים לספר, ויכולה גם לגרד את המאה אלף שקלים לספר.
אם ניזכר בחלק הראשון של המדריך, טווח המחירים של מוצר שעלותו 10,000 ש"ח ובעל צפי מכירות של 180 עותקים נע בין 80 ל-130 ₪. אם אני מסתכל על מוצרים אחרים בשוק, מחיר של 90 ₪ לחוברת של 64 עמ' נראה לי סביר וזה יהיה מחיר המוצר.
הערה מפכחת לפני סיום – קל לראות שגם אם תמכרו פי 2 מהצפי שלכם, הרווח שלכם על שנתיים-שלוש של עבודה יהיה בקושי 10,000 ₪ – מודל העלות לא לוקח בחשבון את הזמן שאתם משקיעים בבניית אתר ועמוד בפייסבוק, שיווק הספר, השתתפות בכנסים, נסיעה לחנויות וכך הלאה. אפשר להוציא משחק תפקידים לאור מבלי להפסיד כסף. להרוויח מזה הררי כסף – אי אפשר.
אני מקווה שהמדריך הזה האיר בפניכם את התהליך של הוצאת משחק תפקידים לאור, מה העלויות הכרוכות, כמה תמכרו ואיך נראה השוק הישראלי. עכשיו נותר רק החלק הקשה – לצאת ולמכור את הספר שלכם.

השנה דרקוניקון עולה דרגה – בזכותכם. תודות למאות באי הכנס, שמילאו את האולם והכיתות בשנים שעברו, צברנו מספיק נק"ן בכדי לעבור מבית הספר בשד' רוטשילד למרכז הקהילתי רמת אביב הירוקה.
במרכז יש שתי אולמות שיספקו מקום לספריית משחקי הלוח, מתחם הדוכנים שבכנס, ולטורנירים של משחקי הלוח, הקלפים ומשחקי המיניאטורות. משחקי התפקידים ירוצו בחדרים שבמרכז הקהילתי.
בינות האולמות יש חצר פנימית, למי שירצה קצת שמש ואוויר. המרכז מרווח וברמה גבוהה יותר בהשוואה לבתי הספר שאנחנו ראינו. ולמי ששאל – כן, המזגנים עובדים היטב, גם בשיא הקיץ וכשאתם על סף הנצחון!
המרכז הקהילתי נמצא ברחוב חיים לבנון 37, צמוד לאוניברסיטת תל-אביב, ובמרחק של כ-10 דקות הליכה מתחנת רכבת האוניברסיטה. מי שמעוניין להגיע בתחבורה ציבורית, עומדים לרשותו כל קווי האוטובוס שמגיעים לאוניברסיטה, בנוסף לרכבת. לאלו שבאים ברכב פרטי, מאחורי המרכז, יש מגרש חנייה ציבורי ללא תשלום הנגיש מרחוב ברודצקי, כמו-גם מגרשי החניה הסמוכים לאוניברסיטה.
ההרשמה למנחים ולמארגני פעילויות תיפתח באתר בימים הקרובים – אתם מוזמנים להצטרף לכנס ולשחק עמנו!
כנס דרקוניקון הוא כנס משחקים מכל הסוגים, שמשלב משחקי-תפקידים ומשחקי לוח ביחד עם טורנירים של מיניאטורות ומשחקי קלפים. הכנס יתקיים השנה בשמיני לאוגוסט בתל-אביב. לפרטים נוספים על הכנס אתם מוזמנים לבקר באתר ולהצטרף לעמוד האירוע בפייסבוק.

לפני זמן רב, בגלקסיה רחוקה...
האימפריה שוקדת בחריצות על הקמת נשק יום הדין - כוכב המוות. אך המורדים מכינים את כוחותיהם, ויעשו כל מאמץ להפיל את האימפריה הזדונית. ומעבר לטייסות קרב וללוחמי סער, יש גם את הכוח השולט בגלקסיה - ומי שישלוט במאזן הכוח יזכה ליתרון כנגד יריבו.
האם יצליחו המורדים להכשיל את מטרות האימפריה בטרם תסיים לבנות את כוכב המוות?
משחק הקלפים של מלחמת הקלפים מיועד לשני שחקנים [ובעתיד עד 4, עם הרחבה], בו מתמודדים כוחות האופל והאור אחד כנגד השני במירוץ אסימטרי. מדובר במשחק מלחמה בעל מאפיינים המזכירים את משחק הקלפים האסיף מג'יק.
למשחק יצאו הרחבות רבות, קטנות המכילות 60 קלפים, וגדולות (או דלוקס) המכילות כ-160 קלפים. למי שמתעניין, כתבתי סקירות להרחבה הגדולה Edge of Darkness שמוסיפה שתי סיעות חדשות למשחקים, ולהרחבה הגדולה Between the Shadows, שמעשירה את הג'די ואת הפושעים.

מבט כללי:​

בערכת הבסיס יש מעל 200 קלפים, שמתחלקים לסטים של 6 קלפים כל-אחד. בערכה יש ארבע חפיסות משחק מוכנות מראש, שניתן לשחק איתן או לחילופין כל שחקן יכול לבנות בעצמו את החפיסה ממאגר הקלפים שברשותו. אחת הבחירות החשובות במשחק היא להחליט על החפיסה שעמה אתם משחקים.
לכל אחד משני הצדדים יש קלפים ייחודיים, אשר שייכים לאחת מתוך שלוש סיעות, או שהם נייטרלים (כך שבסך הכל יש שש סיעות ועוד קלפים נייטרלים של האופל ושל האור). בתחילת המשחק כל שחקן בוחר את הסיעה שהוא משתמש בה:
הצד האפל יכול להשתייך לסית' [אשר כולל בעיקר את היחידות הקשורות לכוח], הצי הקיסרי [אשר כולל בעיקר יחידות טייס], וחלאות ונבלים [שכולל את החבר'ה הפחות נחמדים שלא עובדים ישירות עם האימפריה. בערכת הבסיס לא ניתן לשחק אותם בלעדית אלא רק את בובה פאט].
לצד המואר יש את הג'די [הכולל את האבירים השונים], ברית המרד [כולל בעיקר את הכוחות המונעים], ואת המרגלים ומבריחים [החבר'ה היותר נחמדים, שעוזרים לטובים גם בלי להיות חלק מהם ממש. בערכת הבסיס לא ניתן לשחק אותם בלעדית אלא רק את רק האן סולו].
לדוגמא, הנה סט של האימפריה-

מהלך המשחק​

לכל שחקן שתי חפיסות: האחת היא חפיסת המטרות, המהוות את מקור המשאבים העיקרי של השחקן, והשנייה היא חפיסת המשחק ממנה שולפים קלפים רגילים.
המשחק מתחיל בכך שכל שחקן שולף ארבע קלפי מטרה באקראי ובוחר שלוש מהם, ואת הקלף האחרון הוא מחזיר לתחתית הערימה. הצד האפל תמיד משחק ראשון.
כל תור מחולק לשישה שלבים:
1. איזון - בשלב האיזון של הצד האפל, הוא מקדם את כוכב המוות שלו בנקודה. כאשר כוכב המוות מגיע ל-12, המשחק נגמר והצד האפל מנצח. בנוסף בודק השחקן אם הכוח לצידו. אם כן, וזה תור הצד האפל, הוא מקדם את כוכב המוות בצעד נוסף. אם כן, וזה תור הצד המואר, השחקן רשאי לבחור לפגוע באחת ממטרות הצד האפל [1 נזק].
2. רענון – השחקן מסיר סמן מיקוד אחד מכל דמות שיש לה כאלה. סמן מיקוד, בדומה לפעולת TAP במג'יק, מסמן שהקלף נוצל ואינו זמין למשחק. בשונה ממג'יק, קלף יכול לצבור מספר סמני מיקוד, ובכך להיות בלתי-זמין למספר סיבובים.
כמו כן, בשלב זה שולף השחקן מטרות חדשות במידה ונהרסו לו כאלה.
3. שליפה - בשלב השליפה, ראשית רשאי השחקן לזרוק קלף מהיד. לאחר מכן הוא משלים את היד, בד"כ לשישה קלפים (אם הוא עבר את המכסה שלו, הוא זורק במקום לשלוף).
4. גיוס - בשלב זה רשאי השחקן להשקיע משאבים על מנת לשחק קלפים מהיד - לגייס גיבורים, כלי רכב, ושדרוגים שונים. אלה יהיו זמינים מיד לשימוש.
5. קונפליקט - בשלב הקונפליקט, יכול השחקן לבחור את אחת ממטרותיו של היריב אותן טרם תקף בתור זה, ולבחור תוקפים. היריב רשאי לבחור מתגוננים, ומתבצע עימות, עליו אפרט בהמשך.
בגדול, מטרת העימותים היא להשמיד את מטרות היריב. כאשר הצד האפל משמיד מטרה, הוא מקדם את כוכב המוות במספר צעדים השווה למספר המטרות שהשמיד עד כה. כאשר הצד המואר משמיד את המטרה השלישית של הצד האפל, הוא מנצח מידית.
6. כוח - בשלב זה רשאי השחקן להקדיש דמויות שלו לכוח. לכל שחקן יכולות להיות עד שלוש דמויות המוקדשות לכוח. כל דמות פעילה אשר מוקדשת לכוח מספקת מספר נקודות מסויים למאבק, והאיזון של הכוח עובר לכיוון הצד אשר מקדיש יותר נקודות.
מעבר לקלפים שהוא יכול לשחק בכל אחת מהפאזות, לכל שחקן יש קלפי אירוע שהוא יכול לשחק כמעט בכל שלב, כולל בתורו של היריב.

אז איך מתנהל קרב?​

בתחילת הקרב שני השחקנים עורכים "קרב קצה" (Edge Battle)– כל שחקן יכול לשחק קלף מהיד אשר לו ערך מסוים של נקודות קצה [כמעט לכל קלף יש ערך של נקודה או יותר בנוסף לתכונה הרגילה של הקלף]. השחקנים מוסיפים קלפים אחד אחד כשפני הקלף מוסתרים עד ששניהם בוחרים לסיים.
ישנם קלפים מיוחדים, קלפי גורל, אותם ניתן לשחק בקרבות קצה בלבד. קלפים כאלה יכולים לגרום להשפעות שונות במהלך הקרב.
השחקן אשר השקיע יותר נקודות [כשתיקו הולך לשחקן המגן] פותח בקרב וכל הקלפים שהשתתפו בקרב הקצה מושלכים. לכל קלף יש סמלי קרב, בעלי רקע שחור או לבן. רק השחקן שניצח יכול להשתמש בסמלי הקרב בעלי הרקע הלבן בקרב הנוכחי.
בקרב עצמו כל שחקן בוחר בתורו את אחת מהדמויות המשתתפות ומפעיל אותה, עד שכל המשתתפים בקרב הופעלו. כאשר דמות מופעלת, מונח עליה סמן פוקוס, והיא מבצעת את סמלי הקרב שלה.
הסמלים האפשריים הם:
רובה לייזר - השחקן בוחר דמות מגן אחת וגורם לה נזק השווה למספר סמלי הרובה בקלף הדמות התוקפת.
פוקוס - השחקן רשאי לבחור כל קלף של השחקן היריב [גם קלף שאינו משתתף בקרב] ולשים עליו סמן פוקוס.
פיצוץ - רלוונטי רק עבור התוקף. השחקן גורם נזק למטרה המותקפת בכמות השווה לסמלי הפיצוץ. בנוסף, אם בסוף הקרב לא שרד אף כח מגן [או שלא היתה הגנה מלחתחילה], המטרה סופגת נקודת נזק אחת נוספת.

קצת על משאבים​

במשחק יש כמה דרכים להשיג משאבים, כשהדרך העיקרית היא בעזרת המטרות. רוב הקלפים המפיקים משאבים עושים זאת על ידי הנחת סמן פוקוס עליהם. חשוב לשים לב שחלק מהקלפים שייכים לקבוצה מסויימת, ולכן דורשים שלפחות אחד מהמשאבים הממנים אותם יבוא ממקור אשר שייך גם הוא לאותה קבוצה.
ישנם קלפים אשר יכולים לספק יותר ממשאב אחד לתור. זה נעשה ע"י הנחה של יותר מסמן פוקוס אחד על הקלף, אך זה אומר שהקלף לא יהיה זמין בתור הבא, כך שלעתים עדיף לנצל רק משאב אחד ממקורות אלה, כדי לשמור אותו זמין לתור הבא.
קצת על LCG ובניית חפיסה אישית:
Living Card Game (LCG) הוא מותג של חברת FANTASY FLIGHT שמהווה הכלאה בין משחקי קלפים רגילים, למשחקי קלפים אסיפים כגון מג'יק. כיום ישנם שישה משחקים שונים שמשתייכים למשפחה זו (דוגמא נוספת הוא Lord of the Rings LCG).
הרעיון מאחורי השיטה הוא שבדומה לקלפי אספנות, יוצאים באופן קבוע קלפים חדשים בערכות הרחבה. בשונה ממשחק אספנות, כאן כל ערכה מגיעה עם קלפים מוגדרים מראש, ככה שאתה לא מהמר, ויכול לרכוש רק מה שמעניין אותך. במשחק של מלחמת הכוכבים, יש חבילות קטנות, הנקראות Force Pack ומכילות 60 קלפים חדשים – 10 סטים. וחבילות גדולות יותר, הנקראות Deluxe expansion. הראשונה נקראת Edge of Darkness ומוסיפה למשחק את שתי הסיעות חלאות ונבלים, ומרגלים ומבריחים..
אופן בניית החבילות במשחק הקלפים של מלחמת הכוכבים הוא ייחודי – במקום להוסיף קלפים בודדים, בכדי לבנות חפיסה, כל שחקן פשוט בוחר עשר [או יותר] מטרות, ובונה חפיסה באמצעות הסטים שלהם. המינימום הנדרש אם כך הוא 10 מטרות, ו-50 קלפי משחק. ניתן לשלב בין סיעות שונות בצד המואר או האפל, ולהוסיף סטים נייטרלים מכל צד, אבל חשוב לתכנן שיהיו לכם את המשאבים הנדרשים בכדי לשלם על הקלפים.

חוות דעת אישית​

בגדול, התרשמתי מאד לטובה, והוא נראה לי חלופה נהדרת למג'יק. עם זאת, אסייג בכך שלצערי טרם יצא לי לבחון יותר מדי את המשחק, ובינתיים ראיתי רק את הצד האפל מנצח.
יתרונות:
- כל שחקן מתחיל עם 4 משאבים לפחות, ולכן מקבל חופש פעולה רחב לאסטרטגיה. ניהול המשאבים הופך לחלק זניח במשחק ולא מהותי כמו במג'יק.
- אני אישית אהבתי את ניהול בניית החפיסה. יש שיראו בשיטה מגבילה, אבל לדעתי זו שיטה נחמדה שמאפשרת בזריזות לבנות חפיסות מוצלחות, במיוחד כשכל ערכת מטרה בנויה עם קלפים תואמים, ולא סתם בצורה אקראית.
- משחק מהיר יחסית, לא תופס כמעט מקום, לא מורכב מדי.
- כל קלף יכול להיות שימושי לכל הפחות בקרב קצה. אתה לעולם לא "סתם" תקוע עם קלפים.
- אני מעדיף את הרעיון של LCG על פני חפיסות קלפים אקראיות
חסרונות:
- ללא הרחבות, אתה לא באמת יכול לבנות יותר מחפיסה רצינית אחת לכל צד ואני חושש שזה עשוי לפגום באורך החיים של המשחק. אבל אני בכל מקרה רוצה את הרחבת הדלוקס, אז מה זה משנה?
- כאמור, עדיין לא ראיתי את הצד המואר מנצח. אולי סתם מזל, אולי עוד צריך ללמוד את הטקטיקה הנכונה. אסור להיות שאנן, השעון מתקתק!
לסיכום
מדובר בעוד מוצר איכות של FFG, מומלץ ביותר, גם אם אינכם מכירים את הסרטים [גילוי נאות: אני רק בימים אלה צפיתי בהם לראשונה, לאחר הרכישה]. לדעתי מדובר באחד מה-LCG היותר מוצלחים שלהם ויהיה מגניב להריץ טורנירים בכנס הבא

בחודשים האחרונים הפונדק והפורומים סבלו מאיטיות שהחלה להתפשט בעצמות השרת הישן שלנו, שנבעה מהגידול בכמות המשתמשים. בהנהגתו של ויני האורק, עברנו לבית החדש שלנו היום, בית נוצץ שיהווה משכן לפונדק עוד שנים רבות, ויבטיח לכם חווית ביקור מהנה יותר.

השרת החדש הוא בעל חומרה מתקדמת, כמו-גם החשבון שלנו הוא עסקי - כזה שמבטיח לנו יותר משאבי מערכת ולכם יותר יציבות. השרת עצמו ממוקם באירופה דבר שמקצר את זמני הגישה אליו. שיפור נוסף הוא בכך שמסדי הנתונים שלנו יושבים כעת על כונן קשיח מסוג SSD, מה שממהיר משמעותית את הגישה לנתונים, בעיקר בפורומים. לבסוף, גם תוכנת השרת השתדרגה, לגרסה מאובטחת יותר.
אם אתם נתקלים בבעיות, או יש לך הערות או הארות, אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר דרך האתר או בפורום הפונדק.

פניו חרושות הקמטים של וילאם אדמה האב התכווצו בעצבנות שעה שהלה עמד בגשר הפיקוד, סרן גייטה טרם הספיק לתאם את קפיצת הצי ופתאום הופיעה ספינת-בסיס סיילונית אל מול חרטום הגלקטיקה. "סטארבאק, אפולו – אני רוצה אתכם בחוץ עכשיו!" צעק אדמה האב על שני הטייסים הטובים ביותר שלו בצי. הוא ידע שכל מה שהוא צריך זה רק עוד כמה דקות של חסד בזמן שאפולו וסטארבאק מפילים חלליות אויב. אדמה שלף קלף אירוע ופניו השתחררו מעט – קפיצה. "סרן גייטה, הכן את הצי לקפיצה, כל הזרועות חזרו לגלקטיקה, הצי קופץ".

משחק הלוח "כוכב-הקרב גלקטיקה" (Battlestar Galactica) מבוסס על סדרת המד"ב המחודשת, הוא מציג שילוב מעולה של עבודת צוות ותככים. הסיפור (קצת ספויילר) מתחיל בהשמדת תריסר מושבות בני האדם על ידי הסיילונים, הרובוטים שבני האדם יצרו לפני שנים רבות והתמרדו בהם. הסיילונים הצליחו גם להפיל את הצי באמצעות פגיעה בתוכנה שמנהלת את ספינות החלל – את כל הצי, פרט לגלקטיקה. גלקטיקה הייתה אחת מהספינות הראשונות שנבנו להלחם בסיילונים והייתה בדרכה לקבורה הולמת בתור מוזיאון חלל, כך שאף אחד לא טרח לעדכן את התוכנות שלה. עתה – היא, וכמה ספינות אזרחיות זה כל מה שנשאר מהגזע האנושי, והמטרה שלה היא לברוח כמה שיותר מהר מהסיילונים, ולהגיע לכוכב קובול, כוכב המוצא של האנושות והציביליזציה המוכרת.
מהבחינה הזו המשחק דומה לסדרה, בני האדם משוטטים בכאוטיות יחסית על גבי הגלקטיקה, מנסים להילחם בסיילונים כשאלו צצים מסביבם ולצבור מספיק קפיצות חלל בכדי להגיע לקובול, אך הו לא! אף אחד לא שמע מהם הרבה בשנים האחרונות ואף אחד לא ראה אותם עד שהם החליטו לתקוף את המושבות ולהרוג את כולם, סתם כי הם רצו להחזיר לנו על שנות התעללות ברובוטים. בפעם האחרונה שמישהו ראה אותם, הסיילונים נראו כמו טוסטרים מהלכים – אבל עכשיו, אלוהים אדירים, הם לובשים פני אנוש!

הסיילונים בקרבנו!​

בתחילת המשחק השחקנים בוחרים דמויות ומקבלים באקראי גם בתחילת המשחק, וגם באמצע המשחק "קלף נאמנות" שמציג לשחקן האם הוא בן-אנוש או סיילון, מכיוון שזה קורה גם באמצעו של המשחק, ייתכן ששחקן שיחק כבן אדם ו"הסוכן הרדום" שהוא היה עד עתה התעורר, ועובר צד. מטרתם של בני האדם היא להגיע לקובול שלמים ובריאים, הם עושים זאת על ידי כך ששולפים קלפי אירוע, שעליהם מלבד אירועים חריגים יש גם סימון שאומר שמתקרבים שלב נוסף לקפיצת חלל - האדמירל בוחר קלף קפיצה, ומתקדמים מרחק כלשהו (לפי הקלף) לעבר המטרה.
בני האנוש מנצחים כשהם עוברים מרחק מספיק בקפיצות ומגיעים לקובול. מטרתם של הסיילונים היא למנוע מבני האדם לעשות כן, אם באמצעות חיבול באירועים, באמצעות הורדת אחת מארבעת החוגות – של האוכל, דלק, מורל או אוכלוסייה, שאם אחת מהן תגיע לאפס – בני האדם יפסידו. לעזאזל, אי אפשר לבטוח באף אחד במקום הזה!

איך קורה הקסם​

בכל תור שחקן יקבל לידיו קלפי פעולה/הצבעה בתחומים שהדמות שלו טובה בהם, יבצע פעולות שהוא זכאי להן לפי המקום שלו בלוח או היכולות המיוחדות שלו ולבסוף יפתח אירוע, שבו כל השחקנים רשאים לטפל. שחקן רשאי למשל לבחור להגיע בלוח לאזור בו שולף קלפים מיוחדים או יוצא מחוץ לגלקטיקה בספינת ה"צפע" כדי לתקוף ספינות סיילונים מתקרבות.
כשמגיע שלב האירוע דברים קורים, כלומר למשל קפיצה של חלליות אויב לאזור שלנו, או שמד הקפיצות של גלקטיקה מתקדם. לפעמים אפשר לפתור אירוע רע באמצעות הצבעה – במקרה כזה כל שחקן בוחר להוסיף קלפים מהיד שלו, שנושאים צבע ומספר להצבעה בחסוי, ומכניסים להצבעה גם שני קלפים אקראיים. כך שאם למשל הצבעה דורשת קלפים מצבע צהוב בערך של 5, כל הצבעה בצבע צהוב נחשבת הצלחה וכל צבע אחר כישלון, סוכמים את הערכים שעל הקלפים - מוסיפים את ההצלחות ומחסירים את הכשלונות - וכך יודעים האם המשימה הושלמה. באופן זה סיילונים ערמומיים יכולים להצביע בחשאי, ולהכשיל את המשימה!
בנוסף, מידי פעם יצאו קלפים שיזרקו על הגלקטיקה ספינת בסיס וספינות קטנות שעשויות לעשות נזק לגלקטיקה, להשמיד חלליות אזרחיות או להחדיר סיילונים חמושים אל הסיפון. חלק מהקלפים גם מקדמים את מד-הקפיצה, כאשר זה שלם הגלקטיקה וכל הספינות האזרחיות קופצות לאזור אחר בחלל ובני-האדם מתקדמים לעבר הנצחון שלהם (או אי-ההפסד במקרה של המשחק הזה).

מלבד אלו, כמו לכל אוכולוסיה שמכבדת את עצמה, יש היררכיה שלטונית והררכיה צבאית, לפי דמויות, בחוברת המשחק. השחקן שמחזיק את הדמות הגבוה ביותר באחת הרשימות זוכה להיות האדמירל ו/או הנשיא של שארי האנושות. האדמירל זוכה להחליט בחשאי בין שתי אפשרויות לאן קופצים כאשר קופצים (ומה אם הוא סיילון ובוחר תמיד את האופציה הפחות טובה?!) והנשיאה רשאית להגיע לספינה הנשיאותית, ולשלוף קלפים מיוחדים רק לה. אבל גם התפקיד לא חקוק בסלע, ואפשר להיות מודח ממנו אם הדמות נזרקת למחבוש, נחשפת כסיילון, או סתם מודחת. כל אחד חייב לשמור על האינטרס של עצמו, ושל הגזע שלו.
כאשר שחקן סיילוני חושף את עצמו הוא עובר לספינת הסיילונים ומשם הוא משחק לא כמו אדם אלא כמו סיילון, לכן הוא מקבל יכולות אחרות ומיוחדות שיגרמו לשחקנים האנושיים של הגלקטיקה למות במוות נוראי של הסבל והרוע! המשחק עצמו מאד טעון, מלא בהאשמות (כוזבות ואמתיות) בהן השחקנים האנושיים מנסים למנוע מכל הדברים הרעים – ירידת חוגות, פיצוץ הגלקטיקה וכדומה מלקרות. בעוד השחקנים הסיילונים עושים בדיוק ההפך ומנסים לגרום לאנושיים לא לשרוד.
היחס בין השחקנים אף פעם לא בטוח, תמיד יכול להיות עוד סיילון בקרבנו שחקנים יכולים להפריע לשחקנים אחרים, ובייחוד זה כדאי כאשר חושדים בהם – אפשר להצביע ולזרוק אותם למחבוש לדוגמה. השחקנים גם יכולים לעזור אחד לשני, למשל לעזור לטייס בחוץ באמצעות שימוש בפעולה על הלוח, שמאפשרת להזיז ספינות צפע לא מאוישות, וכיוצא בזאת. השחקנים מיוצגים על ידי לוחית קרטון עם הדמות שלהם, בחדרים השונים בגלקטיקה, בספינה הנשיאותית או בספינת התחייה הסיילונית.

מה קרה בגלקטיקה ביקום שלנו?​

אלירן: "אתה סיילון"
יהודה: "לא אני לא"
חן: "אני תמיד בן-אדם, תמיד תמיד!"
ענת: "חן! אנחנו לא מאמינים לך"
אלירן: "טוב, אנחנו צריכים קלפים סגולים וירוקים כדי לעבור את ההצבעה הזו – אין לי איך לעזור, אז תדאגו לשים קלפים גבוהים"
*לאחר ספירת הקולות*
אלירן: "לעזאזל – יש פה ארבעה קלפים רעים, בטוח שיש לנו סיילון על הסיפון!"
יהודה: "תורי? אז אני חושף את עצמי כסיילון, אלירן – לך למחבוש, מואהאה!"
אלירן: "שיט! שיט! שיט! ידעתי!"

סיכום​

ספינת הקרב גלקטיקה הוא משחק שיתופי/תככים עם המון העמדת פנים, ניסיון פענוח חבריך, שקרים ומזימות. הוא שומר בצורה נפלאה את רוח הסדרה החדשה, ומידי פעם לחובבי הסדרה נגלות תמונות של אירועים שקרו בסדרה על הקלפים. הוא מומלץ מאד לשחקנים שאוהבים אינטראקציה עם שחקנים אחרים, ולשחקנים שאוהבים משחקים שיתופיים. ממליץ מאד.

הניחו את הגג על מרכזה של הקתדראלה! במרכז אמרתי, לא על הצד – אבוי. אילו רק ואם אפשר לא לשחק עם עמודי התבל – עדיף שיישארו במקומם! בונים ובונות, מטרתנו היא לבנות את הקתדראלה היפה והגדולה ביותר בנמצא. קתדראלה זו תוקם בין הפלח ובין טירת המלך. כמובן שמבנה אדיר זה ישמש בתפקיד חשוב מאין כמוהו – סמן התורות של המשחק!
עמודי תבל הוא משחק לוח שנוצר בהשראת ספר הנושא את אותו השם (תורגם בהוצאת מודן בשם עמודי תבל). ספר זה הוא רומן היסטורי ועלילתו נמשכת עשרות שנים, כאשר הוא מתרחש ברקע בניית קתדראלה בקינגסברידג' (עיר עתיקה בדרום אנגליה) במאה ה-12. משחקנו לוקח אותנו לשם, אל המאה ה-12 בקינגסברידג'. מטרת השחקנים היא לבנות את הקתדראלה היפה והגדולה מכולם, ובדרך לצבור נקודות ניצחון.
ואומנם יש קתדראלה במרכז הלוח המורכבת מחתיכות דיי נאות של פלסטיק, אך מטרתה היחידה היא לסמן את קצב התקדמות המשחק. ישנן 6 חתיכות, ולכן ישנם 6 תורות. (מפתיע עד מאד?).

מהלך התור:​

בכל תור השחקנים מבצעים כמה פעולות, כאשר בסופן הם מוסיפים לקתדראלה עוד חלק וכשהיא נבנית לגמרי – מסתיים המשחק, והמנצח הוא בעל נקודות הניצחון הרבות ביותר.
אך למרות שימוש דיי טיפשי זה ברכיבים, שאר חלקי המשחק באיכות טובה גם כן, ומעוצבים כך שיהיה נוח לשחק עימם. הסיבה בגינה קיימת הקונסטרוקציה הדתית במרכז הלוח כנראה נעוצה בעובדה שגם בספר הסופר מרכז את הסיפור סביבה – וגם משחקנו סובב סביבה, אם כי ללא מטרה גלויה לעין.
מלבדה מקבלים בקופסה המון דברים מעניינים : בנאי עלית (שנראים כמו חיילי שחמט), עובדים רגילים, קלפי אמן לכל שחקן, קלפי אמן לסבבים בהמשך, קלפי משאבים, קלפי זכות, קלפי אירוע, עובדים נוספים, משאבים בשלושה סוגים (חול, עץ וחצץ) ושקית גדולה ושחורה – וכן יש לה שימוש במשחק!

בכל תור מבצעים את הפעולות הבאות :
א. בחירת קלפי משאב ואמן : לכל שחקן מלאי של עובדים אותם הוא מציב על המפה ובכך משיג את המשאבים הרצויים (על פי האזור שעליו הוא מציב את העובדים), או זהב. בשלב זה גם ניתן לרכוש קלפי אמן נוספים (הסבר בהמשך).
ב. הצבת בנאי העלית : לכל שחקן מספר בנאי עלית, את כולם זורקים בתחילה לתוך השק השחור והגדול (אמרתי שימצאו לו שימוש הולם) ושולפים אחד-אחד באקראי. כאשר יוצא בנאי עלית הוא מונח על מעלית המחיר. מעלית זו מתמחרת את ההצבה שלו במשחק, החל מ-9 ועד 0.
מה זאת אומרת? נניח שהוצאנו באקראי בנאי עלית ירוק לראשונה, נניח אותו על הסמן של ה-9. לאחר שעשינו זאת השחקן שמשחק את הצבע הירוק יכול להחליט אם ברצונו להציב את בנאי העלית בעלות של 9 מטבעות זהב או לא. אם נניח שלאחר מכן הוצאו בנאי בצבע אדום לסמן של ה-8, השחקן שמשחק את הצבע האדום רשאי להציב את בנאי העלית שלו בעלות הנקובה וכן הלאה. כשמגיעים למחיר 0, אז כל בנאי שיוצא מהשקית מוצב על ידי שחקנו במקום הרצוי. כשהליך זה נגמר, בנאי העלית שמוצבים על המעלית יוצאים בחינם לפי סדרם מהגבוה לנמוך. (כלומר, יוצא הבנאי שעל ה-9, שעל ה-8 וכן הלאה). אומנם הליך זה נשמע מורכב ומייגע, אך אל חשש – לאחר דקת משחק הוא מובן וברור כשמש.

בנאי העלית הם לב המשחק, אותם מציבים אותם באזורים השונים של הלוח ועל פיהם זוכים השחקנים ב"דברים". למשל – מקום שיעניק לשחקן חסינות מהשפעות רעות של אירועים, מקום שיזכה את שחקנו בנקודות ניצחון וכיוצא בזאת. ישנו סדר לקריאת המקומות, והמקומות גם ממוספרים על הלוח כך שקל לעקוב אחריו. בפירוט, קורים הדברים הבאים במיקומים:
* חשוף את קלף האירוע - האירוע מתרחש באופן מיידי ומשפיע על כל השחקנים (אפשר לבטל השפעות שליליות במשרדי הארכיבישוף).
* משרדי הארכיבישוף – הגנה מאירועים/משאב מהשוק: שחקן יכול לבטל את ההשפעה של האירוע הנוכחי או לקחת משאב אחד ממשאבי השוק.
* מפעל הצמר – איסוף הכנסה: כל שחקן מקבל מטבע זהב על כל עובד שנמצא במקום; העובדים חוזרים אל השחקנים.
* גשר המלך – איסוף קלפי זכות: השחקנים לוקחים קלפי זכות על פי מיקום בנאי העילית שלהם על הלוח.
* מנזר גשר המלך – נקודות ניצחון: השחקנים זוכים בנקודות ניצחון על פי מיקום בנאי העילית שלהם על הלוח.
* דרישת משאבים - (כל שחקן דורש (ולוקח את המשאבים המגיעים לו על פי קלפי המשאבים, ועל פי השדה המתאים; העובדים חוזרים אל השחקנים; עובדים אפורים חוזרים אל טירת הפלך.
* חצר המלך – פטור ממס/מתכת: גלגול הקובייה קובע את שיעור המס לסבב זה; כל שחקן מחסר את ערך המס ממעקב הזהב שלו. שחקנים עם בנאים בחצר המלך זוכים בפטור ממס; השחקן הראשון זוכה גם במשאב מתכת.
* הפלך – קח אמנים: שחקנים לוקחים קלפי אמן על פי מיקום בנאי העילית שלהם על הלוח.
* טירת הפלך – קח 2 עובדים לסבב הבא: השחקן מקבל 2 עובדים אפורים לסבב הבא."
* שוק גשר המלך – מכירה וקניה של משאבים: לפי סדר הבנאים, מ 1- עד 4שחקנים רשאים לקנות ולמכור משאבים עבור המחיר הנקוב; שחקנים רשאים לקנות ולמכור מספר משאבים; 4 משאבים מכל סוג זמינים בכל סבב לקנייה; משאבים שנמכרו חוזרים אל השדות; אין אפשרות לקנות מתכת.
* קתדראלה – נקודות ניצחון מ אמנים: השחקן הראשון מתחיל ואז לפי סיבוב השעון, כל האמנים שבבעלות שחקן יכולים להמיר משאבים לנקודות ניצחון; השחקן הראשון בונה חלק נוסף מהקתדראלה.
ג. בסוף הסבב מגיעים לשלב הקתדראלה ושם מנצלים נקודות ניצחון. למשל, אמן מסוים יכול להמיר 3 משאבי עצים ל-1 נקודות ניצחון. השחקן מקבל סט של אמנים בתחילת המשחק ובמהלכו משיג אמנים טובים יותר. בכל תור יוצאים אמנים חזקים ומוכשרים יותר שמעניקים לבעליהם יותר נקודות ניצחון בתמורה לפחות משאבים.
כפי שנאמר, המשחק מסודר על פי הסבבים, כך שיוצאים קלפי אמן וזכות (קלפים אלו מעניקים הטבות שונות) טובים יותר ככל שהתורות מתקדמים. פועל יוצא הוא שבמהלך המשחק משתפרת יכולת השחקן להרוויח נקודות ניצחון וזהב, וקלפים שאינם טובים לא יופיעו בסבב יותר מאוחר. דבר שלדעתי מאזן מאד את ההתקדמות של השחקנים השונים, ובנוסף מעניק תחושה של הישג. הרי זה היה מעצבן לקבל בסבב האחרון דמות שתועלתה פסקה בסבב הראשון.
כמו כן, מדדי נקודות הניצחון והזהב ממוקמים מסביב ללוח, כך נחסך מאיתנו הצורך הכפייתי לאסוף סמנים דמויי מטבעות או ניצחון. למרות שזה פחות מגניב, זה בהחלט מקל על ההתמצאות – גם כך ישנו מספר לא מבוטל של קלפים, קוביות, משאבים, דמויות בנאים ובנאי עלית על הלוח. (ולא, אין כבשה אחת לרפואה, אבל יש מפעל צמר – שישו ושמחו!).

לסיכום:​

אחד מהמשחקים היותר מהנים שיצא לי לפגוש בזמן האחרון, ובכלל, משחק מושקע מאד. הדבר שיכול להפריע הוא מספר השחקנים ההדוק, אי אפשר לשחק מעל ארבעה ובשניים הוא לא באמת כייפי. למרות זאת, יצאה חבילה הרחבה המוסיפה עוד אזור למפה ושחקנים וטרם יצא לנו לשחק בה.

תמיד רציתם להוציא לאור ספר למבוכים ודרקונים או משחק תפקידים חדש? בטור זה ובחלק השני שלו, אני אחלוק מהנסיון ומהידע שלי בתחום. הטור הראשון יעסוק בהערכת מכירות, בשוק המקומי, בערוצי המכירה ובתמחור המוצר. בטור השני אציג את תהליך ההוצאה לאור והערכת העלויות של מוצר.

המאמר מיועד לאנשים שרוצים להיכנס לתחום כתחביב / משרה חלקית. אם יש לכם רקע במכירות ובשיווק ואתם מוכנים לעבוד בתחום במשרה מלאה, הנתונים ישארו זהים אך המסקנות תהיינה שונות.

הערכת מכירות למשחק תפקידים בישראל​

בתשע השנים שאני פעיל בתחום באופן מסחרי צברתי מידע על רמת מכירות, הן מיד ראשונה והן ממכרים. הלקח החשוב ביותר הוא שאם רוצים למכור, צריך להשקיע בשיווק ובדחיפה של המוצר. לפעמים זה הרבה יותר קשה מאשר לכתוב ולהוציא מוצר לאור, אבל בלי זה אי אפשר להצליח.
הצעד הראשון בהוצאה לאור הוא להעריך בצורה נכונה את צפי המכירות של הספר, משתי סיבות – בכדי לדעת כמה להדפיס; ועבור החישוב הכלכלי של breaking even, קרי כמה עותקים צריך למכור בכדי לכסות את העלויות. המספר הזה צריך להיות ריאלי.

נתחיל בענק המקומי - התרגום לעברית של מבוכים ודרקונים, שבוצע בעבר על-ידי כוכבי כסף והיום מבוצע על-ידי מאנקי-טיים. בעבר פרסמתי כתבה מפורטת על הערכת נתוני המכירות של מו"ד. אתמצת שספר החוקים לשחקן מוכר להערכתי כ-80 עד 120 עותקים בממוצע בחודש, ספרי מו"ד אחרים מוכרים בין שליש לשני שלישים מהמספר הזה. מספר אצבע זה, של יחס בין מכירות ספר הבסיס לספרי ההרחבה, הוא נכון באופן כללי לכל מוצר.
המספרים לעיל נשמעים נהדרים, אך הטעות הגדולה ביותר שאפשר לעשות כשמוציאים ספר חדש לאור, היא להסתכל על המכירות של מבוכים ודרקונים, לקפוץ באוויר ולהגיד "גם אני! גם אני!". מבוכים ודרקונים הוא המותג החזק והמבוסס בשוק, עם מערך הפצה מקצועי, חוגים שתומכים במשחק ואנשים שעובדים במשרה מלאה בכדי לקדם את המוצר.

לכן מה שיותר חשוב הוא להסתכל על מוצרים מקומיים אחרים – לאחר שקלול של מוצרי איי הסערה, הנמוכים והאמיצים, הנשגבים ופלדה ואש, רמת המכירות בשנה הראשונה של משחק תפקידים חדש בעברית תנוע בין 50 עותקים (סביר) ל-150 עותקים (מצוין). בשנים שלאחר מכן, רמת המכירות תרד בשליש עד מחצית.

שתי הערות:
- ספרים דיגיטליים: עד היום ספרים דיגיטליים, בין אם של איי הסערה או התרגום לעברית של בלי לעצום עין, פשוט לא הצליחו בישראל. המכירות צולעות – של בלי לעצום עין התרוממו רק לאחר שהוא נמכר בכנסים על-גבי דיסק.
- הנשגבים זו אנקדוטה מעניינת – השיטה פורסמה על-ידי כוכבי-כסף, המוציא לאור של מבוכים ודרקונים, עם כל מערך השיווק וההפצה שלהם. עם זאת, היא נמכרה במספרים דומים לאלו של מוצרים "עצמאיים". מכאן נלמד ששיווק ספר לא מסתכם בלהביא אותו לחנויות ולחכות שהוא יימכר.

מתוך המספרים לעיל, הדפסה הראשונה של מוצר "עצמאי" צריכה לכלול לכל היותר 500 עותקים.

שוק משחקי התפקידים בארץ​

השוק הישראלי אינו מפותח בהשוואה לשוק האמריקאי, הן מבחינת מספר השחקנים ביחס לאוכלוסייה והן במדד של ההוצאה הכספית הממוצעת של שחקן על התחביב. גם הפרופיל של השחקן הממוצע הינו שונה.
מספר השחקנים - בארצות הברית בוצע מחקר של מכשפי החוף בשנת 2000 שהצביע על כ-2 מיליון שחקנים פעילים. אם נסתכל על זה ביחס לאוכלוסייה, מדובר על יחס של 1:160. על-פי יחס זה, במדינת ישראל, באוכלוסייה של קרוב ל-8 מיליון אנשים, היו צריכים להיות כ-50,000 שחקנים.
בפועל, ההערכות מדברות על מספרים שנעים בין 6,000 שחקנים ל-20,000 שחקנים, תלוי את מי שואלים וכיצד מתייחסים לילדי החוגים – בשנים האחרונות מבוכים ודרקונים הפכו לחוג מקובל בבתי-ספר, אך חלק גדול מילדי החוגים לא ממשיכים לשחקל.
בכל מקרה, החדירה של התחביב בארץ היא נמוכה בהשוואה לארצות הברית - ניתן לראות זאת גם במספר החנויות הזעום בארץ.

ההוצאה הכספית הממוצעת של שחקן על התחביב - בסקר שבוצע ב-Enworld, ההוצאה הממוצעת היא 50 דולר בחודש (או 18 ספרים בשנה לערך). לשם השוואה לארץ, נבחן את אוכלוסיית הכנסים ופורום הפונדק, שגם נכנסים לקטגוריה של חובבים נלהבים, ונגלה שבממוצע הם רוכשים בין שלושה לשישה כותרים בשנה. במלים אחרות, הצרכן האמריקאי משקיע בתחביב פי 3 עד 5 יותר כסף לעומת הצרכן הישראלי. כמובן שזה לא חישוב מדויק, אבל המגמה היא נכונה.

למען ההגינות בהשוואה, אציין שבארץ קיים מגוון מצומצם של מוצרים בעברית לרכישה, מה שכמובן משפיע על כמות הספרים שצרכן רוכש בשנה.
אך נקודה זו דווקא מהווה יתרון למי שמוציא מוצר חדש – במצב הנוכחי השוק אינו במצב של תחרות. אני מאמין שגם אם ייצאו שישה שישה כותרים חדשים של משחקי תפקידים בשנה, אנשים פשוט יקנו יותר ספרים. חשוב לזכור שלכל צרכן טעם אחר ולא כל מוצר קולע לכלל הטעמים. כך שלדעתי, אין היום תחרות בשוק משחקי התפקידים הישראלי. אם המוצר שלך טוב וקולע לטעם של הצרכן, הוא יקנה אותו.

הצרכן הישראלי הממוצע - הוא צעיר, ממוצע הגיל הוא כנראה באזור ה-15 עד 18, בניגוד לארצות הברית, שם ממוצע הגיל הוא באזור ה-20 עד 30. בארץ הרבה שחקנים פורשים מהתחביב עקב הצבא ולא חוזרים אליו. בנוסף הרבה שחקנים צעירים שמצטרפים לתחביב כל שנה בזכות החוגים.
זה אומר שלצרכן הממוצע בארץ אין הרבה הכנסה פנויה, ספר של 150 ₪ יכול להוות את דמי הכיס שהוא מקבל לתקופה ארוכה, או מתנה ליום ההולדת.
הטעם המקומי - מרבית השחקנים הישראלים מכירים רק את מבוכים ודרקונים ואין להם חשיפה לשיטות אחרות. מעבר לכך המנחה הישראלי למד לסמוך על עצמו וליצור תכנים עצמאית, בניגוד לחו"ל, שם מנחים רבים משתמשים רק בתוכן קנוי – דבר שמתבטא לדוגמא בזלזול בהרפתקאות, או בשיטות בכלל.
חשוב להתחשב בטעם של הצרכן הישראלי כשמוציאים ספר לאור. אי אפשר לקלוע לטעם של כולם, אבל כדאי לקלוע לטעם של חלק משמעותי מהקהל שלך. ספר הרחבה לשיטה שאינה מבוכים ודרקונים, או שיטה שמתעסקת בתחום עניין שולי, פשוט לא יצליחו בארץ, כי אין מספיק קהל.
ערוצי מכירה[/b]
יש לך ספר ביד, עכשיו איך אתה מוכר אותו?
מכירה ישירה: זוהי המכירה הרווחית ביותר לך, מכיוון שאתה מקבל את כל הכסף לכיס ולא מתחלק בהכנסות.
* מכירה ישירה בכנסים: מומלצת בחום. חובה בשנה הראשונה לקיום המוצר לפתוח דוכן בכנסים העיקריים – ביגור, אייקון ודרקוניקון. מחיר הדוכן למוציא לאור עצמאי הוא זול ולעתים קרובות אפשר לשלם עם המוצר שלך.
אם ניתן, מומלץ לשתף פעולה בדוכן עם מוציאים לאור עצמאיים אחרים – אבל לא לשבת בדוכן של גוף גדול עם עושר מוצרים, הספר שלך פשוט ייבלע במבחר.
* מכירה ישירה באינטרנט: כדאי לעבוד עם PayPal או שרות דומה – פשוט מאוד לבנות עגלת קניות דרכם. אין שום צורך בשירות סליקה של ממש או לפתוח חנות אינטרנט משוכללת עבור מוצר אחד או שלושה.

- מכירה דרך חנויות התחביב: חנויות כגון פריק, רומ"ח, נקסוס, ינשוף וכך הלאה. הנחה מקובלת נעה בין 30 ל-40 אחוז, כתלות גם בתנאי התשלום. ניתן לעבוד מולן ישירות או דרך מפיץ.

- מכירה בחנויות צעצועים או ספרים פרטיות: יש לא מעט חנויות צעצועים וחנויות ספרים קטנות שמוכרות גם משחקי תפקידים. לרוב, היקף המכירות שלהן לא מצדיק את הזמן שלך. בכדי למכור שני ספרים בשנה, זה פשוט לא שווה. בשביל זה יש מפיץ, גם אם הוא לוקח לך אחוזים בדרך.

- מכירה ברשתות הגדולות: ברשתות הגדולות הדרישה להנחה היא גדולה יותר אך במקביל היקף המכירות שלהם הוא גדול משמעותית מאשר בכל נקודה אחרת. מול צומת ספרים חובה לעבוד דרך מפיץ. סטימצקי מעדיפים לעבוד ללא מפיץ, אך בלתי אפשרי כמעט לעבוד מולם אם יש לך מוצר בודד.
קחו בחשבון שבכדי לעבוד עם כל אחת מהרשתות, נדרש לספק להן במשלוח הראשוני לפחות 100 ספרים אם לא 200. כך שאם אתה רוצה לעשות זאת, אתה צריך להתחשב בכך כשאתה קובע את כמות הספרים שאתה מדפיס.

- עבודה מול מפיץ: אם יש לך מוצר בודד, קשה לעבוד מול מפיץ באופן ישיר. אתה כן יכול לנסות ולפנות לאחת מהחברות הקיימות, כיום הקוביה או מאנקי-טיים ולהגיע עמן להסכם. כמובן שהן תקחנה אחוז מסויים מההכנסות לעצמן, ואתה גם צריך לבחור האם אתה מפיץ דרכן לכל הגורמים בשוק, או שאתה מפיץ ישירות לחנויות התחביב והן מפיצות ליתר הגורמים. זאת שאלה של הכנסה מול עבודה.
בכל מקרה, יש להימנע מכל גורם שמבקש, דורש, או חושב על לקחת ממך איזשהו תשלום מראש על הפצת המוצרים. העלות האמיתית היחידה על הפצה מתבטאת באחוז מההכנסות.

- חוגים: עבודה מול חוגים היא בעייתית, משתי סיבות. קודם כל, חוגים לא מרוויחים ממכירת מוצרים, זה פשוט לא המודל העסקי שלהם. בחלק מהמתנ"סים פשוט אוסרים עליהם למכור מוצרים לילדים. הסיבה השנייה היא שחוגים מבוססים על מו"ד. אם המוצר שלך אינו מו"ד, מדובר בהמון עבודה סיזיפית ובלתי אפשרית כמעט.
אישית, לא מצאתי את הנוסחא שמאפשרת לי למכור מוצרים דרך החוגים, ואני לא בטוח שקיימת כזו, אלא אם אתה בעל חברת חוגים מלכתחילה.

- מימון-המונים: מדובר במגמה חדשה באינטרנט, שבו יזם מציע לאנשים להשקיע במוצר שלו, טרם יציאתו לאור, ולקבל בתמורה תשורות שונות, בין אם פיזיות או על-ידי תרומה למוצר או הכרה בתורם. עד היום יש ספר אחד בארץ שניסה זאת, ואנור. המערכה נמצאת כעת בעיצומה, אך נראה שדרך זו מאפשרת לגייס חלק ניכר מהכסף הנדרש.
חשוב לזכור – מימון המונים הוא לא תחליף לעבודה מסודרת, להפך. לפני שאתה לוקח מאנשים כסף, אתה צריך להיות בטוח שאתה מסוגל לתת להם את מה שהם שילמו לך עליו. בנוסף ההצלחה במימון אינה מובטחת, ואתה עלול לגלות שאתה מאבד חלק מהעצמאות שלך עקב הקמפיין.

בתחילת הטור דיברנו על חשיבות הערכת המכירות: הדבר כמובן מותנה בערוצי המכירה שלך. אם כל מה שיש לך זה אתר אינטרנט, ספק שאפילו תגיע ל-50 עותקים בשנה. לעומת זאת, אם יש לך אתר, אתה משתתף בכל הכנסים, ואתה מוכר בכל החנויות, 150-200 עותקים בשנה הראשונה זה יעד הגיוני.

תמחור הספר​

בחלק השני של המדריך נדבר על תהליך ועלויות ההוצאה לאור. אבל נניח לרגע שאתה כבר יודע כמה עלה לך הספר – כעת אתה צריך לקבוע כמה יעלה הספר לצרכן. בשביל זה צריך שלושה מספרים – עלות הספר, כמות העותקים שאתה מצפה למכור, ומתח רווחים ממוצע. צריך גם לבדוק שכמות העותקים שהחלטת להדפיס מתאימה הן לעלות הספר (יותר עותקים עולים יותר, אף שמחיר היחידה יורד) והן להגעה לנקודת החזר העלויות. זמן סביר להחזרת העלויות לטעמי הוא כשנתיים.

הדרך הראשונה לקביעת המחיר, הוא בהתאם לעלות המוצר בפועל – לשם הדוגמא נניח 10,000 ש"ח.
אתה חוזה מכירות של 120 ספרים בשנה הראשונה, ועוד 60 ספרים בכל שנה לאחר מכן. בחרת להדפיס 300 עותקים, בכדי שתוכל גם לעבוד מול אחת מהרשתות הגדולות. אבל זה אומר שחלק משמעותי מאותם ספרים ימכרו בהנחה גדולה. מאידך, אתה גם משתתף בכל הכנסים, אז חלק מהספרים ימכרו ישירות לצרכן. נבחר שרירותית הנחה ממוצעת של 40% (לא לשכוח מע"מ, אם אתה עוסק מורשה!).
אז אחרי שנתיים מכרת 180 ספרים, ואתה רוצה להכניס 10,000 ש"ח, מכאן נקבל מחיר ספר כולל מע"מ של 110 ש"ח. האם זה הגיוני?

נבחן את תמחור הספר בשתי דרכים נוספות:
הדרך השניה היא לחשב את עלות העותק, באמצעות חלוקת עלות ההפקה בכמות העותקים. במקרה שלנו, עלות עותק היא 33 ש"ח (10,000 לחלק ב-300). כלל אצבע הוא שעלות עותק צריכה להיות בין 25% ל-35% מהעלות לצרכן. כלומר לפי התחשיב הזה, המחיר צריך לנוע בין 90 ל-130 ש"ח. מכאן גם מגיע הפיתוי להדפיס יותר עותקים – אם נדפיס 500 עותקים במקום 300, עלות המוצר תעלה (נניח) ל-12,500 ש"ח אך העלות לעותק תצנח ל- 25 ש"ח בלבד (בהזנחת מע"מ). השאלה היא מה יש לך לעשות עם 500 עותקים?
דרך שלישית היא להסתכל על מחירים של מוצרים אחרים בשוק – אם אתה מוכר חוברת בת 32 עמודים במחיר של 110 ש"ח, כשמוצרים מקבילים עולים 50 או 60 ש"ח, פספסת. מחיר המוצר צריך להיות סביר בהשוואה למוצרים הקיימים בשוק. גם אין לך אינטרס להיות זול משמעותית ממוצרים אחרים בשוק.
הערה לסיכום, כל העיל הוא מניסיוני האישי - אין כאן המלצה לפעול באופן זה או אחר. המידע שהבאתי הוא לידיעה בלבד. בהחלט ייתכן שלא תצליחו למכור 10 ספרים בשנה, או לחילופין שתמכרו 100 ספרים בחודש.

פיקסל טקטיקס הוא משחק קלפים קטן לשני שחקנים, בו לכל שחקן יש חפיסת קלפים זהה בת 25 קלפים, כאשר לכל קלף חמישה שימושים אפשריים.
כל שחקן צריך לבנות לו מערך קרב אידאלי על מנת להביס את המנהיג של היריב. אבל יש כל כך הרבה אפשרויות!
במקור, מגיע "פיקסל טקטיקס" כחלק מחבילה של מיני-משחקים (שכולם נראים מגניבים למדיי, אבל פשוטים יותר לעומתו), אך אפשר לרכוש אותו גם בנפרד.

מהלך המשחק​

המשחק מתחיל בכך שכל שחקן בוחר את דמות המנהיג שלו מתוך יד התחלתית של חמישה קלפים. למנהיג יש יותר חיים מדמות פשוטה, והוא גם נותן יתרון מיוחד לשחקן שלו, למשל חיזוק הלחימה של חייליו או אפילו שימוש בחייליו המתים ללחימה.
כל תור מורכב משלושה גלים (waves), שבכל אחד מהם מבצע השחקן הראשון שתי פעולות ולאחריו השחקן השני. בסוף כל תור מתחלפים ביניהם השחקן הראשון והשני.
מערך הקרב של כל שחקן הוא 'גריד' של 3X3 כך שהמנהיג תמיד ניצב באמצע, וכל שורה מייצגת גל: שלושה חלוצים (vanguard) מקדימה, שני מאגפים (flank) לצידי המנהיג באמצע, ושלושה תומכים מאחור (rear).

יכולותיו של כל קלף תלויות בגל אליו הוא משתייך; למשל, כשמכשפת הדרקון ניצבת בגל החלוצים, היא מביסה בהתקפה יחידה כל אויב שמולה. אם היא נמצאת באגף, היא מחזקת את התומך שעומד מאחוריה. אם היא נמצאת מאחור, היא יכולה להשתמש בהתקפות טווח.
על השחקן לחשוב היטב באיזה גל יסב לו הגיבור יעילות מקסימלית.
בכל גל, כל שחקן מקבל שתי פעולות. הפעולות האפשריות הן:
גיוס - מאפשר להוסיף גיבור מהיד לגל הנוכחי
תקיפה - שימוש בגיבור מהגל הנוכחי, שלא הוזז או גויס במהלך הגל הזה, לתקיפה. גיבור שאין לפניו גיבור אחר יכול לתקוף כל דמות אחרת בשורות היריב שאין לפניה דמות נוספת. אם יש לגיבור התקפת טווח, הוא יכול לתקוף גם כשיש לפניו גיבור אחר, והוא יכול לתקוף כל דמות יריב שאין לפניה דמות בעלת יכולת יירוט. כמו כן, ישנם גיבורים עם יכולות התקפה מיוחדות. שימוש בהן שקול להתקפה.
כאשר גיבור תוקף, אלא אם הוגדר אחרת, הוא גורם למותקף נזק בכמות השווה לכוחו (המספר המופיע על החרב).
פקודה (order) - בנוסף למנהיג ושלושת הגלים האפשריים עבור כל קלף, יש בכל קלף פעולה מיוחדת, אותה ניתן לבצע על-ידי שיחוק הקלף ישירות מהיד. מדובר ביכולות חזקות יחסית לגיבורים, אך חד-פעמיות.
פינוי גופה - שלא כמו במשחקים אחרים, בהם גיבור שמת מושלח לערימת קלפים בצד, כאן הגיבור נשאר ותופס מקום במערך. בעזרת השקעת פעולה ניתן לפנות גופה לערימת הקלפים המנוצלים (גם אם הגיבור המפונה לא נמצא בגל הנוכחי)
שליפת קלף - שלא כמו במשחקים אחרים, במשחק הזה לא מקבלים אוטומטית קלפים חדשים ליד. רוצים יותר אפשרויות? בעלות של פעולה תוכלו לשלוף קלף.
ארגון מחדש - מאפשר להעביר גיבור מכל גל לכל נקודה פנויה במערך, בתנאי שהגיבור לא תקף. זכרו שגיבור שהוזז לא יוכל לתקוף באותו הגל, אך ניתן לגייס גיבור ולהעבירו לגל הבא כך שיוכל לתקוף מיד בגל הקרוב! (בסיבוב הראשון אסור לתקוף).
לאחר שכל שחקן סיים את פעולותיו, בודקים את מצב הגיבורים. כל גיבור שהנזק עליו גבוה מערך ההגנה שלו, מת (והגופה נשארת במקום). חשוב לזכור שהגיבור מת רק בסיום הגל! עובדה זו נותנת לרוב יתרון לשחקן השני, שיכול לתקוף עם גיבור למרות שהוא פצוע הרבה, כמו גם יש לו הזדמנות להשתמש בקלפי ריפוי וכך להציל את הגיבור שלו למרות שספג פצע ממית.
בסיום גל שבו לשחקן יש פצע ממית על המנהיג שלו, הוא מפסיד את המשחק.
משחקים שוב, כאשר המנצח שומר בצד את המנהיג שלו בתור גביע, וכל שחקן שולף קלף תחילי נוסף עבור כל גביע שאצל יריבו. הראשון שזוכה בשלושה גביעים מנצח!

לסיכום​

מדובר במשחק חמוד, חכם, לא ארוך, קומפקטי אך בעל אורך חיים גבוה ושפע אפשרויות פעולה. כמובן שהכרת הדמויות נותנת יתרון... משחק עם שחקן חדש עלול להיות קצת ארוך משום שעליו ללמוד את כל האפשרויות של קלפיו.
בסופו של דבר מדובר במשחק מאד מאתגר מחשבתית, ככה שגם אם הוא לקח רק חצי שעה, המוח שלכם הולך לשרוף המון קלוריות!

"קדימה, קדימה! המרוץ לגלקסיה החל – זהו הזמן המתאים ביותר להתכונן למלחמה שבפתח, זה הזמן לחקור, להתיישב, לפתח, לסחור ולייצר! אבל, מה לעזאזל נעשה קודם. אילו מבין מושבות הארץ הנושנה תזכה להיות זו ששולטות ביקום המוכר! ומה לגביי המורדים והאימפריות? ומה כל העסק הזה קשור לסערות שבאופק?"
המרוץ לגלקסיה הוא אחלה של משחק. שימו לב לכך שזה נדיר שאני מתחיל ככה סקירה, זה רק אומר שהוא באמת אחלה של משחק. למעשה הוא אחד ממשחקי הקלפים היותר מושקעים, מורכבים (יחסית), מעניינים ומשעשעים שיצא לי להכיר לאחרונה.
הרעיון הוא כזה – במשחק כל שחקן מקבל קלפים שבאמצעותם הוא בונה את המושבות והפיתוחים שלו. הראשון שיש לו 12 או יותר קלפי פיתוח ומושבה בבימה שלו – מסיים את המשחק. לאחר מכן מסכמים את נקודות הניצחון של כל שחקן, ומי שזוכה ברובן – מנצח. כך בעצם לא הראשון שמסיים את המשחק מנצח, אלא מי שבנה בחוכמה. את שתי "הבעיות" שלי עם המשחק אשמור לסוף, כי הן לא באמת בעיות, אבל שימו לב אליהן.

קצת על הקלפים, הסמנים ושאר הדברים​

בקופסה ניתן למצוא מעל 120 קלפים שונים: מושבות, פיתוחים וקלפי פעולה. מושבות ניתן לזהות על פי העיגול הגדול שמופיע עליהן ואת הפיתוחים ניתן לזהות על פי המעוין הגדול שמופיע עליהם. קלפי הפעולה מגיעים בסטים של ארבעה צבעים שונים, וכולם זהים לכל השחקנים.
בקופסה יש גם חוברת הוראות וארבעה דפי-קרטון קשיחים שמרכזים עליהם המון מידע שימושי; איך נראים הקלפים השונים, מה אפשר לעשות בכל שלב (בהמשך) ואילו תוספים ניתנים מכל סמל על קלף.
אני חייב לציין שזהו רעיון מעולה גם לשחקנים מנוסים יותר מכיוון שישנם דיי הרבה סמלים במשחק, ולעיתים לא יוצא לך להיתקל בהם בכל משחק. בנוסף ניתן למצוא כמה אסימוני נקודות-ניצחון שנראים חביבים למדיי.

השלבים​

בכל סבב יש מספר שלבים קבועים כשכולם משחקים כל שלב באותו הזמן. השחקנים בוחרים בחשאי אחד מחמישה קלפי שלבים שונים, ולאחר שכולם בחרו – חושפים את קלפי השלבים ומשחקים אותם. הרעיון הוא כזה: אם שחקן בחר בשלב כלשהו, כולם משחקים אותו אך השחקן שבחר בו זוכה ביתרון על פני כולם. אם לא נבחר שלב כלשהו, הוא לא מתבצע.
לדוגמה: חן בחר ב"יישב", אזי כל השחקנים רשאים ליישב אך חן יזכה בקלף נוסף לאחר היישוב. אם אף אחד לא בחר ב"חקירה", שלב זה יתבצע בסבב הנוכחי.
השלבים הם:
1. חקירה: בשלב זה כל השחקנים לוקחים שני קלפים ומשאירים אחד מהם ביד.
א. חקירה 5+ : השחקן ששיחק חקירה 5+ יכול לקחת 5 קלפים נוספים לצפייה.
ב. חקירה 1+1+: השחקן ששיחק קלף זה רשאי לקחת קלף נוסף לצפייה וקלף נוסף לידו.
2. פיתוח: בשלב זה כל השחקנים רשאי לבנות פיתוחים. שחקן ששיחק קלף זה רשאי לבנות בהנחה של 1.
3. יישוב: בשלב זה כל השחקנים רשאי ליישב כוכבים. שחקן ששיחק קלף זה מקבל לידו קלף מהחבילה אם יישב כוכב.
4. סחר וצריכה: שלב זה רצוי שיתרחש לאחר ששוחק ה"ייצור" בסבב הקודם. בשלב זה השחקנים חייבים להחליף את התוצרת שלהם בנקודות ניצחון.
א. סחר: שחקן ששיחק קלף זה סוחר במשאב תמורת קלפים. שחקן זה פועל לפני השאר.
ב. צריכה: שחקן ששיחק קלף זה מקבל פי 2 מכמות נקודות הניצחון הרגילות שלו.
5. ייצור: השחקנים מייצרים משאבים לפי הכוכבים שלהם. השחקן ששיחק קלף זה זוכה גם בתוצרת על כוכבי סרק, שבד"כ אינם מייצרים בשלב זה.

מהלך המשחק​

הסיבה שבגינה פירטתי עד זוב דם (ובכן, כמעט) את שלבי הפעולה היא כי זהו לב-ליבו של המשחק, והבנת השלבים תבהיר לכם בדיוק כיצד המשחק מתקדם. כהערה המשחק פורטו-ריקו (סקירה לפורטו ריקו של ג'קי) משתמש במכאניקה דומה, כך שמי ששיחק פורטו ריקו יבין בדיוק על מה מדובר.
אחרי שעברנו על השלבים, נדון בקלפים עצמם – אלו שבונים את המשחק. אילו הכוכבים והפיתוחים היו מוסיפים רק נקודות ניצחון לקראת סוף המשחק, הם היו משעממים למדי, אך קלפים אלו בונים, לדעתי, את לב המשחק. על כל קלף פיתוח וקלף כוכב נמצאת מעין טבלת שלבים, שבכל קלף משהו אחר מופיע בה.
למשל: פיתוח בשם משלחת יעניק למי שבונה אותו את הדברים הבאים – קלף נוסף לצפייה בשלב הראשון, שלב החקירה ו1+ בניסיון כיבוש של כוכב לכת. (על כיבוש אסביר בהמשך). תאגיד הכרייה יעניק לשחקן שלו נקודות ניצחון כפולות על ניצול של משאב מסוים, שליפה של קלפים נוספים בעת הפקת משאב וכיוצא בזאת.
התמונה הבאה מציגה יד התחלתית לדוגמא (קלף המשלחת בפינה הימנית-תחתונה)

במהלך המשחק תמצאו את עצמכם מסתכלים באופן שוטף על הבימה שלכם, שהיא בעצם אזור על השולחן שעליו נבנו הקלפים שלכם. הקלפים שביד אינם חשופים לשאר, כמובן. כך בעצם כמעט כל דבר שתבנו יעניק יתרון כלשהו במהלך המשחק – חשוב מאד לשים לב לשלבים ואיזה קלף מעניק תוסף לאיזה שלב, חוסר תשומת לב תפחית לך המון נקודות.
מכיוון שהדרך להשלמת קלפים ליד היא באמצעות שלב החקירה, תמצאו את עצמכם משחקים שלב זה לעיתים רבות. הבעיה שלי היא שישנו יסוד חזק של אקראיות, וזה משהו שפחות אהוד עלי. אבל הם הצליחו לאזן אותו בצורה טובה יחסית.
את התשלום על כל הדברים שצוינו לעיל, משלמים בקלפים. כך בעצם, אם יש בידך קלפים שאין לך שימוש בהם, תוכל לשלם באמצעותם על הדברים שאתה רוצה לקנות. כמו גם, לעיתים הקלפים הראשונים קובעים באיזו דרך תלך – אם יצאו לך כוכבים צבאיים כנראה שתהיה יותר מיליטנטי מאשר אם היו יוצאים לך כוכבי התיישבות רגילים. הסבר קצר על כיבוש: התיישבות עולה בקלפים בעוד כבישת כוכב היא בעצם בדיקת הכוח הצבאי שלך (מקלפים שונים) מול הכוכב הנכבש, למי שיש יותר – מנצח.

הרחבות - על הסערות שבפתח ומה לגבי המורדים?​

למשחק יש כרגע שלוש הרחבות. אדבר מעט על הראשונה שבבעלותי, The Gathering Storm, ואוסיף מילה או שתים על השנייה. אך ראשית אגע ב"בעיה" השנייה שלי עם המשחק - משחק הבסיס מעולה לבדו ומצליח להיות משחק קלפים טוב, אם כי אין יסוד "הפרעה". לא ניתן להפריע ליריב לבצע את זממו, ניתן רק לסכל את תוכניותיו באמצעות שימוש בשלב שהוא לא תכנן שיקרה. (למשל לשלוף את הצריכה לפני שהלה רצה בכך).
בהרחבת הסערה, הראשונה שיצאה, מבטיחים לנו שאנו על סף מלחמה. מה שמקבלים בקופסה הם עוד קלפים, דיי מגניבים אפילו, עוד סט של קלפי פעולה (לשחקן חמישי) והכי מעניינים הם הדברים הבאים: חוקים וחלקים לשחקן יחיד ושבבי מטרות. לדעתי שבבי המטרות הן תוספת מעולה, בפשטותן הן מוסיפות מטרה שיש לעמוד בה ולזכות בנקודות בסוף המשחק – עוד דרך טובה לנצח את השאר, ולהיצמד לדרך פעולה כלשהי.
החוקים והחלקים לשחקן יחיד, ובכן – למען הגילוי הנאות, מעולם לא שיחקתי בהם. אני כנראה אדם שמשחק ביחיד לא עושה לו את זה כמו משחק בחברותה. הרעיון הוא שישנן קוביות, והן משקפות את החלטות שחקן היריב.
בהרחבה השנייה, המורדים נגד האימפריה, נקבל קרבות של ממש. טרם יצא לי לראות אותה, אך נאמר שעתה ישנם חוקים לגבי כבישת כוכבי יריב. כמו גם תמצאו בו סט נוסף, לשחקן שישי.

סיכום​

המרוץ לגלקסיה הוא משחק קלפים טוב מאד, שיחקתי בו במצבים שונים ואף בהפסקה בין שיעורים באוניברסיטה. עם כל התחכום שבו, לא קשה להבין את המכאניקה של המשחק, אם כי תשומת הלב לכל הבניות לעיתים קשה. אני ממליץ עליו בחום!

אני שמח להציג את הטרול - כגזע שחקן למבוכים ודרקונים 4 - אם אתם מחפשים לשחק גזע מפלצתי יותר, עם יכולות ייחודיות, זו ההזדמנות שלכם.
אף אחד לא מפחית מערכו של טרול. המוניטין שבני הגזע הזה רכשו לעצמם הוא של יצורים עם כוח אדיר, עורמה חייתית, רעב בלתי-נדלה ומעל לכל – כושר החלמה המאפשר לטרול בריא לשוב לחיים ממש מסף המוות.
הטרולים הם מבין הגזעים הצעירים ביותר בעולם הידוע, אולם ההתחדשות המפורסמת שלהם מלווה בסתגלנות ובשוני רב בין בני שבטים טרוליים שונים: הטרולים נפוצו במהרה בכל סוגי האקלים, אולם הקושי שלהם להשתלב כחברים מן המניין ביישובי התרבות הובילה רבים מהם לחיים של שודדים ופורעי-חוק, הרפתקנים או שכירי חרב.
הגזע גם כולל כשרונות חדשים ונתיב מופת ייעודי.