הפונדק - מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח

קינגדומינו מציע במבט ראשון חבילה מנצחת לשחקנים חדשים וותיקים כאחד, שמחפשים משחק קליל ומהיר - הוא משלב גרפיקה נחמדה ביחד עם חוקים פשוטים אך מעניינים. היוצר שלו הוא Bruno Cathala שאחראי למספר משחקי לוח מוצלחים במיוחד.
במשחק הלוח קינגדומינו אתם משחקים מלכים הרוצים לבנות ממלכה גדולה, מרשימה ועשירה, לשם כך, עליכם לבחור את אריחי הדומינו שלכם, ולהציבם בחוכמה, תוך ניצול המרחב בצורה הטובה ביותר, כך שתהיה לכם את הממלכה המושלמת – ריבוע בגודל של חמש על חמש, עם ריבוי כתרים ושטחים מאותו סוג. אז אם תבנו את ממלכתכם בחוכמה, תוך סיכול מזימותיהם של המתחרים, הממלכה שלכם תהיה המפוארת ביותר... וגם תנצחו במשחק.

רכיבי המשחק​

קינגדומינו לא מכיל כמות אדירה של רכיבים ביחס למשחקי לוח אחרים, אך המשחק מגיע בקופסה קטנה והרכיבים עצמם מאוחסנים באינסרטים מעולים ומושקעים.
במשחק תמצאו את הרכיבים הבאים:
- אריחי דומינו, על פניהם מודפסים עליהם סוגי שטח: שדות, ימות, מכרות, שממות ועוד, על חלקם מודפסים גם כתרים, ועל גבם מודפסים מספרים, מאחד ועד ארבעים ושמונה. כמו באריחי דומינו רגילים, כל אריח מחולק לשני חצאים, לרוב עם סוגי שטחים שונים, אך לעתים שניהם זהים. האריחים עשויים מקרטון עבה וחזק יחסית, אבל יש להם נטייה להישחק קצת בקצוות.
- שמונה מלכי עץ קטנים וחמודים, שמזכירים מיפלים גדולים אך ללא גפיים, הצבועים בצבעים חזקים – צהוב, ירוק, כחול או ורוד.
- ארבע טירות קטנות להרכבה, באותן ארבע צבעים של המלכים. הרעיון עצמו חמוד, הטירות עצמן מורכבו תמ-4 חלקים וההרכבה פשוטה. הטירה מסמלת את מרכז הממלכה של כל שחקן וניתן לחבר לכל אחת מהטירות כל סוג שטח.
אפשר לפרק את הטירות לאחר השימוש, אבל הן עשויות מקרטון דק יחסית, ומתקפלות אם לא מרכיבים אותן בעדינות. ניתן לאחסן אותן מורכבות בקופסת המשחק, מה שעדיף.
- חוברת הוראות, קצרה ולעניין, בהמון שפות שונות. החוקים עצמם מוסברים בערך ב- 3-4 דפים איכות הרכיבים של קינגדומינו היא בסדר גמור, למעט הטירות שהן עדינות.על אריחי הדומינו יש איורים נחמדים, חלקם משעשעים, אבל כולם מוסיפים גיוון לממלכה ולמשחק. אין ספק שהתוצאה הסופית היא צבעונית ומגניבה, והצבעים תורמים לאווירה.

איך משחקים?​

החוקים של קינגדומינו פשוטים יחסית – אם כי זה תלוי בכמה נסיון יש לך במשחקי לוח. חלק מהאנשים, חושבים שהמשחק מעט פשוט מדי. אבל זה בהחלט עניין של העדפה: יש אנשים שנהנים ממשחקים פשוטים, חלק ממורכבים יותר. למי שרגיל למשחקי קופסא כגון מונופול, סיכון, וכך הלאה, החוקים לא יהיו מורכבים כלל והוא מתאים בהחלט כמשחק ראשון להכיר את העולם הרחב של משחקי הלוח.
בתחילת המשחק של קינגדומינו כל משתתף מקבל חייל צבעוני (מלך), וטירה באותו הצבע, לאחר מכן מגרילים את סדר התורות.
מניחים אריחים בהתאם למספר המשתתפים ומסדרים אותם בטור לפי המספר על גבם, מהקטן לגדול. כל שחקן, בסדר שנקבע על פי ההגרלה, בוחר אריח ומניח עליו את המלך שלו. אם משחקים בשני שחקנים, לכל שחקן יש שני מלכים.
בשלב זה מתחיל המשחק, וכעת יש סבבים של הנחת האריחים שבחרתם ופתיחת אריחים חדשים – תמיד מסדרים אותם לפי מספרם (המספרים הגבוהים הם האריחים החזקים יותר). המשתתף שהיה על המספר הנמוך ביותר מוסיף ראשון את האריח שהוא בחר בממלכה שלו, ולאחר מכן בוחר ראשון את האריחים בטור החדש.
חוקי הוספת אריח חדש לממלכה שלכם הם פשוטים: יש להניח את האריח כך שלפחות אחד משטחיו צמוד לשטח מאותו הסוג. הטירה נחשבת לאריח מכל הסוגים, והשטח המרבי של הממלכה לא יכול להיות גדול מחמש על חמש משבצות. אם אתם לא יכולים להניח באופן חוקי את האריח שבחרתם, הוא יוצא מהמשחק.

כשנגמרים האריחים, מסתיים המשחק ובודקים מי ניצח, משחק של קינגדומינו לוקח לרוב 20 עד 30 דקות. בסוף המשחק סופרים את הנקודו בדרך הבאה: כל "מקבץ" משבצות מאותו סוג שטח, הצמודים זה לזה מקנה מספר נקודות השווה למספר המשבצות כפול מספר הכתרים לדוגמה, מקבץ הכולל חמישה שטחי ים צמודים שעליהם ארבעה כתרים יהיה שווה 4 כפול 5, עשרים נקודות. חברו את כל הסכומים ותקבלו את הניקוד שלכם. המשתתף בעל הניקוד הגבוה ביותר הוא המנצח המאושר במשחק קינגדומינו.

המחשבות שלי וסיכום​

לפי הפרסום של פוקסמיינד, החברה שתרגמה את קינגדומינו, המשחק עוזר לפיתוח מחשבה לוגית ויכולת אסטרטגית. אני לא יכול לסתור טענה זו, אמנם המשחק משווק לילדים, אך זהו חוסר הבנה של המתרגם. ילדים בהחלט יכולים ללמוד ממנו, אך גם מבוגרים יכולים להנות ממנו, לא פחות מהם.
השילוב של צבעוניות ואיורים משעשעים, יחד עם מחשבה טקטית בעת בחירת האריחים של "לקדם את עצמי, או למנוע מהיריב שלי לקדם את עצמו" הוא מצויין, והחוקים פשוטים מאוד. גם צריך לחשוב קדימה, ולתכנן את הממלכה שלך כך שתוכל להניח את כל האריחים שבחרת.
אבל במשחק יש גם דברים פחות טובים: בין היתר, המשחק מונוטוני מאוד, אין דבר שמשתנה בין סיבוב לסיבוב, למעט סדר הופעת האריחים כך שהמשחקיות החוזרת מוגבלת. וכמו שהזכרתי קודם,המשחק לעיתים פשוט מדי למי שמשחק משחקים מורכבים.
קינגדומינו הוא משחק נהדר למי שמחפש משחק פשוט ומהיר כמשחק פילר לפני או אחרי משחק לוח כבד יותר או משחק תפקידים, למי שמעוניין לשחק עם ילדים או מי שמחפש משחקים פשוטים כדי להכיר את העולם הנהדר של משחקי הלוח. לעומת זאת, מי שכבר מנוסה במספר משחקים, ומחפש משחק עם "בשר", אז קינגדומינו יהיה משחק פשוט מדי עבורו שלא מציע עניין רב.

קוויןדומינו – ההרחבה​

למי שרוצה להפוך את קינגדומינו למשחק יותר עשיר ובעל אפשרויות נוספות, פוקסמיינד הכריזו על תרגום של ההרחבה לקינגדומינו: קוויןדומינו, שמוסיפה עוד אפשרויות למשחק: אבירים, בניינים ואפילו דרקון! שימו לב שקוויןדומינו הוא גם משחק עצמאי, כך שאולי עדיף שתרכשו אותו אם קינגדומינו פשוט מדי עבורכם.
תהנו ותודה רבה על הקריאה!

משחקי תפקידים נולדו במקור ממשחקי מיניאטורות, אך מההתחלה הכלי המרכזי בהם היה הדמיון, ושאר החלקים נועדו כעזר כדי לזכור את מה שקורה במשחק - דפים וכלי כתיבה. זה דבר נהדר, כי זה הדבר העיקרי שהבדיל את משחקי התפקידים ממשחקי לוח והמיניאטורות שתמיד ליוו את משחקי התפקידים על המדפים בחנויות ובחדרי המשחקים.

במדריך הזה אני אתייחס לסוג של עזרי משחק שיכולים לשמש במשחקי תפקידים, משחקי מיניאטורות ואפילו משחקי לוח – דגמי נייר (או פלסטיק) שניתן להדפיס ולהכין בבית. הנושא הוזכר בקצרה במדריך ליצירת שדה קרב ביתי, וכבר מזמן הרגשתי שאפשר וכדאי לתת לזה סקירה קצת יותר רחבה, והנה היא כאן.

ישנם לא מעט אנשים ששומרים על המשחק במחוזות הדמיון, אבל יש גם אנשים (ואני בניהם) שלהם זה לא מספיק והיו רוצים לראות או להרגיש את הדברים ששליט המבוך מתאר. בכל זאת, ספרי המשחק מלאים בתמונות מרהיבות של מפלצות ויצורים שונים, מקומות קסומים וכלי נשק פנטסטיים, ובזמן המשחק את הכל צריך לדמיין. כמו כן, עליית משחקי הווידאו בשנות ה-80, ובהם משחקי פנטזיה רבים (החל מ-Golden Axe, דרך משחקי RPG בהגדרתם כמו סדרת Might and Magic, Baldur's Gate ודומיהם וכלה ב... כל מה שיש היום...) בוודאי נתנה מענה חלקי לצורך בהמחשה ועזרה לשחקנים להיכנס לעולמות אחרים בקלות רבה.
ראשית, כמה תמונות כדי להכניס את הקוראים לאווירה (כל הדגמים האלו נבנו על ידי):



לפני שאמשיך, יש כאלו הטוענים בפורומים השונים שמוקדשים לתחביב, שתקופת השיא של דגמי הנייר כבר חלפה וכעת הדפסות תלת-מימד (קרי, פלסטיק) נמצאות בקדמת הבמה. זה טוב ויפה ויש בכך יתרונות, אולם אני עוסק בדגמי נייר בלבד, ולמרות שתקופת השיא מאחורינו, הם לא עזבו אותנו וניתן להיכנס לתחביב בכל עת, ואף להרוויח מהידע הקיים שהצטבר לפני שנים בפורומים השונים. יש להן יתרון בכך שניתן בקלות להדפיס בצבע, וכמובן הן זמינות יותר.
באופן כללי, על מנת ליצור דגם נייר תלת-מימדי כפי שמופיע בתמונות יש להכין או לקנות דגם בצורה שניתנת להדפסה במדפסת רגילה (קרי, צורות גיאומטריות משוטחות), להדפיס את הדגם, לחתוך אותו מתוך הדף, לקפל, לצבוע את הקיפולים ולהדביק לצורה הרצויה.

דוגמא לדגם של דלת מאת Fat Dragon Games - הדגם זמין להורדה בחינם.
במסגרת הסקירה אפרט כל אחד מהשלבים עד רמה מסויימת ובהתאם להיכרותי עם התחביב, והקורא המתעניין מוזמן לחפש חומרים נוספים באינטרנט. המילה המקובלת באנגלית לדגמי נייר להכנה עצמית היא Papercraft. הצמידו למילה הזאת כל מילה אחרת שעולה בדעתכם וקרוב לוודאי שתמצאו דגמים מהסוג שאתם מחפשים.

השגת הדגם​

כאמור, ניתן להכין דגם לבד בתוכנות עיצוב גרפי, אבל נדרש כשרון רב... האפשרות הפשוטה היא לקנות דגמים מוכנים, וכאן המגוון רחב מאוד. שתי החברות המובילות בתחום הזה הן Fat Dragon Games ו-Dave Graffam Models. חשוב לציין, אלו לא היוצרים היחידים בתחום, אולם הם הבולטים ויש לי ניסיון רב איתם. הדגמים שלהם יפהפיים ומושקעים, מגוונים ומגיעים עם הוראות הרכבה ברורות.
הקטלוג של Fat Dragon Games ב-Drivethrurpg
הקטלוג של Dave Graffam Models ב-Drivethrurpg
סקירה מפורטת של המוצרים של החברות הנ"ל תפורסם בהמשך.

הדפסת הדגם​

ניתן להדפיס במדפסת ביתית. כמובן שהדבר הראשון שחושבים עליו בשלב הזה הוא: זה צורך המון דיו וצבע ודיו הוא יקר. על זה נאמר שני דברים: קודם כל, תחביבים לרוב עולים כסף, ואם אוהבים משהו, כדאי להשקיע בו (בהתאם ליכולת). שנית, המחסניות (טונרים) של רוב מדפסות הלייזר מספקות הרבה מאוד דפים מודפסים בצבע מלא למחסנית מלאה (כ-1,600 דפים, לפי הספקים השונים. המספר מיועד רק לתת רושם ואיננו מדוייק בשום צורה), כך שמהשקעה חד-פעמית של מחסניות דיו אפשר לקבל הרבה מאוד דגמים שעשויים לספק אתכם.
אפשר גם לקחת את הקובץ להדפסה בחנות צילום או בכל מקום אחר שמבצע הדפסות, אבל רוב הסיכויים שזה יהיה יותר יקר מלהדפיס בבית, אז כל אחד יעשה את החשבון שלו.
לסיכום, יש כל מיני אפשרויות להדפיס, בחרו את זו שהכי מתאימה לכם ורוצו איתה.
דבר חשוב לגבי הדפסה – סוג הדף. כדי שהדגמים יהיו עמידים, מומלץ להדפיס על קרטון יחסית עבה (במגבלות המדפסת כמובן). ככל שהקרטון יותר עבה, כך הדגם יהיה יותר עמיד וישרוד זמן רב יותר, אפילו נפילות על הרצפה.
עובי של דף נמדד ביחידות של gsm (Grams per Square Meter, גרם למטר רבוע). על מנת לקבל מושג, העובי של דפי מדפסת רגילים הוא 80 gsm, ברוב חנויות היצירה אפשר למצוא קרטונים בגודל של דפי מדפסת בעובי של 150 gsm, שזה לא רע, ואם אפשר למצוא 200 gsm ומעלה, זה נפלא מכיוון שאז הדגמים יהיו עוד יותר יציבים ועמידים.
ניתן למצוא קרטונים בגודל A4 בחנויות יצירה וסטוק שונות, כדאי תמיד לחפש את הכי עבה שיש, בכל מקרה לא להדפיס על נייר מדפסת רגיל, אלא אם כן אתם מעוניינים להדביק את ההדפסה על קרטון ולהמשיך משם. פחות מומלץ, אבל כל אחד ומה שעובד בשבילו.

חיתוך הדגם​

השלב הזה מתחלק לשניים: חיתוך קל (נקרא באנגלית scoring) שבו משתמשים בסכין כדי לבצע חתכים קלים ביותר לאורך קווי קיפול (לרוב מקווקווים, כמו בדוגמא לעיל), על מנת להקל על הקיפול. שימו לב! ב-scoring לא חותכים את הנייר, אלא מפעילים לחץ קל מאוד על הסכין במטרה "לשבור" מעט את הנייר לאורך קו הקיפול מבלי לעבור לצד השני. בצורה כזאת אפשר לקפל את הנייר בקלות לאורך קו הקיפול, מבלי לחתוך אותו.
החלק השני של החיתוך הוא החיתוך הרגיל (cutting) שמתבצע בקווי המתאר של הדגם (קווים שחורים רציפים, ראו לעיל) על מנת לחלץ אותו מהדף. מומלץ לבצע את ה-scoring לפני ה-cutting, מכיוון שיותר נוח לראות את הסימונים ל-scoring לפני שמחלצים את הדגם מהדף.

קיפול, צביעת הקיפולים והדבקה​

זה כבר החלק הקל יותר (והפחות משעמם). מקפלים את הדגם במקומות הנכונים (לפי החתכים שיצרנו בשלב ה-scoring) ובודקים שהדגם מתקפל לצורה הרצויה. בשלב הזה כדאי (לא חובה, אבל מאוד מאוד מומלץ) לצבוע את הקיפולים הלבנים שנוצרו בשלב ה-scoring (הצביעה הזאת נקראת edging). ההשקעה הנוספת הזאת משדרגת את הדגם בצורה משמעותית, מכיוון שהיא מעלימה את האיזורים הלבנים שנוצרים כאשר "שוברים" את הדף לאורך קווי הקיפול, ומאוד מומלץ לבצע אותה באמצעות טוש בגוון מתאים לגוונים שנמצאים סביב איזור הקיפול. לאחר שהדגם חתוך, מקופל "על-יבש" וצבוע, אפשר להתחיל להדביק את הלשוניות כדי לקבע את הדגם במצבו המקופל.
אלו השלבים באופן כללי. למרות שמדובר בפעולות יצירה בסיסיות, בדרך כלל לוקח קצת זמן לפתח את המיומנויות הללו לרמה שתאפשר לייצר דגמים ברמה גבוהה, מכיוון שאיכות היצירה תלויה בזמן ובסבלנות שהיוצר משקיע. ככל שישקיע יותר וייזהר יותר, כך יש סיכוי טוב יותר שייצא לו דגם טוב יותר. (שוב אומר, לא לוותר על שלב ה-edging, להשיג טושים מתאימים בחנויות לדברי יצירה ולעשות את זה בין הקיפול להדבקה!)
אחרי שמשתלטים על המיומנויות הללו ומצליחים לייצר דגמים סבירים, השמיים הם הגבול. אפשר לייצר כמעט כל תרחיש ומקום שעולה בדעתכם. ישנן ערכות במגוון של תחומים, ובכתבה הבאה אסקור את האפשרויות שמוצעות על ידי כמה מהשמות הגדולים בתחום: Fat Dragon Games,Dave Graffam Models ו-Kev's Lounge.

לסיכום​

אז התמונות מדברות בעד עצמן, אבל בכל זאת לא יכולות להעביר את התחושה של לראות דגם כזה על השולחן, מכיוון שהדגמים הם תלת-מימדיים והתמונות הן עדיין דו-מימדיות. זה מה שיש לנו כרגע...
אני אוהב את התחביב הזה מכיוון שהוא מאפשר יצירתיות רבה (גם כשקונים דגמים מוכנים, מכיוון שדגמים רבים הם רק "אבני בניין", קרי, קירות מבוך, אביזרים וכו', וליוצר יש יד חופשית איך לבנות את המבוך/עיר וכו') והוא נראה נפלא על השולחן. זו פעילות מצויינת לקבוצה של חברים שמעוניינים ביצירה עצמה ובתוצריה, ולמרות העלויות, ייתכן שזה עדיין יותר זול מלקנות דגמים מוכנים מפלסטיק, שזמינותם ממילא מוגבלת בישראל והמגוון הקיים (אפילו בעולם) לא יכול לענות על הצרכים של כל אחד, ולכן יצירה מותאמת-אישית הרבה יותר מתאימה לכך.
החסרונות הם כמובן העלויות הקיימות (חומרי גלם, דיו) והזמן שהתחביב דורש, והחל משלב מסויים גם מקום האחסון שהתחביב דורש, אבל אלו רק תלויים בנקודת המבט. אם מישהו מוכן להשקיע זמן וכסף כדי לייצר משהו שהוא אוהב, הדברים האלו אינם חסרונות אלא רק דרישות סף, ומי שישקיע, יקצור את הפירות.
בחלק השני של הכתבה אספר על הסטים השונים שקיימים אצל היצרנים שציינתי לעיל ועל ניסיוני איתם. לתמונות נוספות של יוצרים אחרים ולמידע נוסף, ניתן להיכנס לפורום של Fat Dragon Games או ל-Cardboard Warriors.

לפני מספר שבועות השקנו את הפורומים המשודרגים של הפונדק, בית לקהילה שוקקת חיים של שחקני תפקידים ולוח. במסגרת השדרוג הוספנו תמיכה בשלל דברים חדשים, שיפצנו את המראה של הפורום וגם הוספנו קוביות אדומות למשחקי התפקידים שרצים בפורום עצמו!

השדרוג בוצע במהלך הפסח, ועכשיו סיימנו את הניקוי של כל הבאגים, בעזרתו של ג'וני, אז הגיע הזמן שתבואו לבקר ולהצטרף אלינו.

בפורום המשודרג תמצאו:​

- קוביות חדשות לגלגל, כשהתוצאה מוצגת על-גבי קוביה אמיתית. וגם, כעת אי אפשר לשנות את תוצאת הקוביה אחרי שמגלגלים (*שיעול*)
- תמיכה ב Emoji מכל טלפון ומחשב, שיפור מנגנון ההתראות בפורום, ציטוטים חכמים, תמיכה ב PHP 7 ועוד.
- עיצוב חדשה לפורום, בדגש על התוכן הדינאמי והחדש בפורום שעובד נהדר גם בטלפון הנייד וגם במחשב.
- אפשרות לתייג משתמשים, באמצעות הסמל @ מהיום תוכלו לאזכר משתמשים בהודעות שאתם כותבים.
- שיפור מנגנון העלאת התמונות לפורום, פשוט גוררים וגם שיפור בהעלאת אווטארים, כעת הפורום מתאים את הגודל לבד.
- קבלת הודעות במייל עם מידע ולא רק קישור לפורום. כך אם מישהו שלח לכם הודעה פרטית, תוכלו לקרוא אותה במייל.
- סמלים למשתמשים: אמנם זה עדיין בתהליכי השקה, אבל כעת ניתן גם להציג סמלים מיוחדים, כגון לפונדקאי החודש או מי שפרסם כתבות באתר הפונדק.
- אנו גם בודקים הוספה של מנגנון התראות ישירות לדפדפן/נייד מהפורום, כמובן שניתן יהיה להפעיל או להפסיק כרצונכם.
ועוד הרבה שיפורים. אז בואו והצטרפו לקהילת הפונדק בפורומים

אוהבים להנחות? רוצים להדגים משחק שיצרתם? יש לכם סדנה או טורניר שאתם רוצים לארגן? זה הזמן להגיש את המשחק שלכם לדרקוניקון 2018 - כל המנחים גם מקבלים שלל הטבות. אם אתם רוצים להנחות הרפתקה שאנחנו מספקים לכם, צרו קשר עם צוות משחקים. ואם זו הפעם הראשונה שאתם מנחים בכנס, אנחנו נעזור לכם.
דרקוניקון, כנס המשחקים המובחר של הקיץ חוזר השנה ב-23 ו-24 לאוגוסט - גם השנה דרקוניקון יתקיים בהיכל אוהל שם ברמת-גן בקרבת פארק הירקון, קניון איילון ורכבת תל-אביב מרכז. בכנס יהיו עושר של משחקי תפקידים, משחקי לוח, טורנירים, מיניאטורות ועוד.
לאור ההצלחה בשנים הקודמות, השנה יהיו יותר שולחנות למנחים - אבל מומלץ להרשם כמה שיותר מוקדם להנחיה, כי מנסיון העבר שלנו המקומות נתפסים - כדי להרשם, הכנסו לעמוד רישום משחקים לדרקוניקון.

פלאקס הוא משחק קלפים ותיק שיצא לאור לפני יותר מעשרים שנה, בתקופה שבה המתיישבים של קטאן היה משחק חדש בשוק, ומעט אחרי פלאקס יצא לשוק מנצ'קין. מדובר במשחק בעל טוויסט ייחודי, שבו הקלפים משנים את המשחק עצמו, והוא משחק מהיר וחברתי שמתיישב בול על המשבצת של משחק פילר.
פלאקס תורגם לאחרונה לעברית על-ידי מאנקי טיים בגרסה הרגילה שלו. הגעת המשחק בעברית הוא הזדמנות טובה לכתוב לו סקירה כדי שגם אתם תכירו אותו, ולהמליץ לכם האם לדעתי למרות כל השנים שעברו מאז, הוא עדיין משחק טוב.

חוקי המשחק ורכיבים​

בתחילת המשחק כל שחקן מקבל שלושה קלפים, ובכל תור שולפים קלף אחד ומשחקים קלף אחד. זה כל החוקים בהתחלה, מכאן זה רק משתגע. הקלפים מתחלקים לארבעה סוגים:
- שמורים, קלפים שנשארים על השולחן ושייכים לשחקן שהשתמש בהם - אלא אם יש קלף במשחק שאומר אחרת.
- קלפי חוקים, שמוסיפים ומשנים חוקים במשחק: לדוגמא מגדילים את כמות הקלפים ששולפים, מוסיפים מגבלת יד וכך הלאה.
- קלפי פעולה, בעלי השפעה חד-פעמית.
- קלפי מטרה, שקובעים למעשה את תנאי הנצחון במשחק. רוב תנאי הנצחון במשחק הבסיסי הם שילוב של שני קלפים שמורים – למשל מוח ועין.

זה כל המשחק. הרכיבים היחידים בו הם הקלפים, שהאיכות שלהם טובה. מהצד השני, האיורים של הקלפים פשוטים ולא מעוררי השראה.

המחשבות שלי על המשחק​

מהיר ומצחיק – פלאקס זורם במהירות והתורות בו קצרים. גם כי אי אפשר ממש לתכנן קדימה כי הכל ישתנה עד לתור הבא שלך. המשחק יכול להסתיים בחמש דקות או בעשרים דקות – פשוט כי יש הרבה מזל במשחק, אם למשל קיבלת מטרה שיש לך את השמורים שצריך בשבילה. הזריזות והאנרכיה במשחק מהוות שילוב משעשע מאוד, ולזה הוא מיועד – משחק כיפי בין חברים.
אין החלטות משמעותיות וגם לא טקטיקה – פלאקס זה משחק שאי אפשר לתכנן בו קדימה. החוקים משתנים, קלפים נזרקים וכך הלאה. אל תגיעו עם תוכניות למשחק איך לנצח בו, פשוט ליהנות. לכן הוא לא משחק טוב לערב משחקים רציני, אלא מתאים למפגש חברים על בירה או בתור פילר לסוף היום.
מתאים לכל מספר שחקנים – המשחק מוגדר ל 2-6 שחקנים, והוא עובד היטב בכל מספרי השחקנים. זה די נדיר למצוא משחקים שעומדים באתגר, אבל פלאקס עושה זאת בכבוד.כמובן שחלק מזה נובע שהוא מבוסס המון על מזל וההנאה מגיעה מהחוויה ולא מהנצחון או האתגר.
מזל זה שם המשחק – החוקים המשתנים והקלפים המטורפים גורמים לזה שאפשר בתור אחד להיות על סך הפסד ובמשחק שלאחר מכן לנצח. להודות על האמת, זה כיף – איך בזכות קומבו מטורף מצליחים לנצח את כולם ולצחוק כל הדרך למטרה.
משחק הבסיס הוא יבש – הת'מה של הקלפים די משעממת, שזה פוגע בכיף. הכל מאוד כללי, המטרות, השמורים וכך הלאה. זו בעיה שנפתרת בגרסאות האחרות של פלאקס, שם יש הרבה יותר ת'מה ולכן הן לרוב גם יותר טובות.
הגרסאות השונות של פלאקס כוללות מגוון רחב של מותגים – יש את בטמן לחובבי גיבור העל, פיראטים למי שמחפש כיף של שודדים, קתולהו למי שמעדיף רוטב של אימה ועוד הרבה סוגים. אישית אני הכי מחבב את פלאקס פיראטים, וגם שמעתי דברים מצויינים על מונטי פייתון.
עובד היטב עם ילדים – בזכות החוקים הפשוטים שלו והכיף שהוא מציע, וגם עצם העובדה שאין בו טקטיקה, פלאקס הוא אחד המשחקים שבקלות אפשר ללמד אנשים חדשים. והוא בוודאי טוב יותר ממונופול או טאקי, שגם הם עמוסים במזל, ונמשכים הרבה יותר זמן.

לסיכום​

פלאקס הוא משחק כיפי עם חוקים מטורפים והוא בהחלט לא משחק למי שמעריך טקטיקה או מחפש אתגר במשחקים שלו – לא משנה אם זה יורו או אמריטראש, פלאקס לא מתאים לכם.
לעומת זאת, מי שמחפש משחק מהיר וכיפי למלא כמה דקות או לשחק עם המשפחה, פלאקס הוא בהחלט מגניב. אם אין לכם בעיה עם אנגלית, מומלץ גם לבדוק גרסאות אחרות שלו, שמהנות יותר לדעתי.

Mario Rabbids נראה חמוד להפליא כששמעתי עליו לראשונה – שילוב מנצח בין הדמויות המוכרות של נינטנדו – מריו וחברים שהילדים שלי כבר מכירים ממשחקים אחרים) – ביחד עם משחק טקטי בסגנון Xcom. אמנם לא שיחקתי במשחקי אקס-קום החדשים, אך יש לי המון נוסטלגיה למקוריים.
לכן, כשביקרתי בחנות משחקים וראיתי מבצע על המשחק, לא יכלתי להתאפק ורכשתי אותו – וזה התגלה בתור קנייה מעולה לפסח ולזמן איכות עם המשפחה. המשחק מקיים את ההבטחה שלו ואפילו מתעלה על הציפיות שלי ממנו – עוד משחק משפחה מוצלח ל Nintendo Switch.

תיאור המשחק​

הגרפיקה של Mario Rabbids נהדרת - גם הדמויות עצמן וגם ה Rabbids - סוג של ארנבים מגודלים נראים מושקעים ובעלי מראה משעשע. ה Rabbids הם היריבים במשחק, שהפכו לכאלה עקב "אסון מדעי" שגורם להם לפלוש לממלכת הפטריות של מריו והחברים. אך לא כל ה Rabbids רעים, חלקם הם גם בעלי הברית שלנו ומשחקים אותם בקרב. כך לדמויות המוכרות יש גם גרסת בדמות Rabbid.
כמו שהגרפיקה נפלאה, כך גם ההומור במשחק - קו העלילה הוא שנון, הדיאלוגים חמודים ולכל חפץ ומקום יש תיאור מיוחד שגם משעשע.

המשחק עצמו כולל ארבע עולמות, שזוהי המערכה של המשחק. בכל עולם יש סדרה של 10 שלבים בעלי קרב אחד (אם זה מול בוס) או שניים. לכל עולם יש ת'מה משלו וגרפיקה מצוינת, בנוסף לאחר שמשלימים עולם נפתחים בו סדרה של אתגרים קרביים ואפשר להגיד לשלב סודי ועוד מקומות באמצעות יכולות שמקבלים בעולמות מתקדמים יותר. הדבר שפחות משך אותי בחקירת העולמות הוא האיסוף של כל מיני פריטים במהלך המשחק - תמונות, מודלים ומוזיקה. אין להם השפעה מכאנית.
בתוך כל עולם מובילים את הצוות בחיפוש אחרי הקרב הבא וגם אחרי דברים מיוחדים כמו תיבות אוצר ומטבעות - שעמם משדרגים את הנשקים. יש גם מיני-פאזלים קטנים וחמודים, שלא יאתגרו שחקנים בוגרים אבל מצוינים לילדים - אצלי זה עובד היטב כי הילדים מסתובבים בעולם ואני עושה את רוב הקרבות.

הקרבות של מריו​

הקרבות עצמם הם על מפה טקטית שמורכבת ממשבצות. הצוות שלך כולל שלוש דמויות, כשכל דמות יכולה לבצע בתורה תנועה, התקפה ויכולת מיוחדת. העושר הטקטי הוא אדיר - אפשר לדרוס יריבים, אז לקפוץ על בן ברית, למחוץ עוד יריב, ואז לירות בשלל דרכים - יריות רגילות, בזוקות, פטיש-קרב או רובוטים שתוקפים עצמאית. בנוסף היכולות המיוחדות כוללת ריפוי, תגבור יכולות, צליפה באויבים בתור שלהם ועוד. היריבים הם די מגוונים: יש משהו כמו 5-6 סוגי בסיס שמשתנים בהתאם לעולם ועוד בוסים.
המפות עצמן גם מסקרנות, עם מגוון רחב של תוואי שטח: חסימות, מחסה מפני ירי מכל מיני סוגים, תעלות-ארנב שמאפשרות להגיע למקומות אחרים בשדה הקרב וכמובן גובה.
הקרבות מהירים ואגרסיביים – לרוב קרב נגמר תוך 3-4 תורות. במרבית הקרבות המטרה היא לחסל את כל היריבים, אך לעתים יש יעדים אחרים ומעניינים: להגיע לנקודה, ללוות יצור אחר או לחסל כמות של יריבים/בוסים. בסוף הקרב מקבלים דירוג בהתאם לכמות הסיבובים והאם איבדת חלק מהאנשים שלך – אבל אין מוות סופי כמובן. בסוף כל שלב כולם נרפאים.
מבחינה טקטית, הוא לא נופל ואולי עדיף מהזכרונות שלי מ Xcom – יש הרבה יותר אפשרויות של תנועות ושדה קרב יותר מעניין. עם זאת, אין ממש ערפל-מלחמה, למרות שלעתים במהלך הקרב מצטרפים יריבים חדשים. ברמה אסטרטגית הוא פשוט יותר: הבחירה העיקרית היא בשדרוג הדמויות - עצי יכולות, בחירה של איזה דמויות לקחת לקרב ושדרוג נשקים. אפשר לאפס עצי יכולות ולבנות מחדש, שזה נחמד.
בנוסף למשחק הסיפור הרגיל, ומשחקיות החוזרות שהוא מציע בדמות האתגרים שמופיעים בכל עולם אחרים שמסיימים אותו, יש עוד שני מודים במשחק: קרב-שיתופי, שבו כל שחקן שולט בשתי דמויות וקרב פנים-אל-פנים, שבו נלחמים אחד בשני. לא ניסיתי אותם עדיין.
החסרון המרכזי שכרגע אני רואה למשחק, שלפחות אחרי עולם וחצי, הקרבות יחסית קלים... בסך הכל מדובר במשחק מצוין, בייחוד למשחק עם ילדים או למי שמתגעגע ל Xcom.

פסח כבר ממתין מעבר לפינה, ומי מהקוראים של הפונדק שתמך במימון ההמון של הספר החדש שלנו – גיבורי הסערה – כבר קיבל עותק בטא שלו. אנחנו מתקרבים להדפסת הספר בצעדי ענק, והוא יצא מבית הדפוס מספר ימים לאחר אחרי פסח.

בכתבה זו ארחיב על השלבים האחרונים בהוצאה לאור של גיבורי הסערה, וגם אתייחס להכרזה על מהדורה שנייה לפאת'פיינדר, שכבשה את הפורומים (והאינטרנט) בסערה. האם המהדורה החדשה תתורגם לעברית? איש אינו בטוח כרגע, אבל אני אפרט את המחשבות שלי.

לבסוף, הקיץ עולם המערכה איי הסערה יחגוג יום-הולדת 15, הישג נאה ביותר לדעתי לסדרת ספרי משחקי תפקידים בעברית. ספר הבסיס של העולם, הרשומון, יצא כבר בשלוש הדפסות (בשתי מהדורות) במהלך השנים.

הבטא של גיבורי הסערה נשלחה לתומכים​

גיבורי הסערה הוא הספר הרחבה חדש בעברית לפאת'פיינדר – ומכיל עושר של אפשרויות חדשות לדמויות שלכם. לפני כארבעה חודשים הסתיים קמפיין מימון ההמון של הספר, בו זכינו לתמיכה ענקית מהקהילה. וכעת, בשבוע שעבר שלחנו את גרסת הבטא של הספר לתומכים. מה הכוונה בבטא? מדובר בקובץ שמכיל את כל התוכן של הספר, אחרי עימוד, אבל לפני הגהה סופית וגם ללא הכריכה של הספר. הכריכה עצמה מוכנה כבר, ונחשוף אותה בקרוב. אז מה בעצם נותר?
1. הגהה סופית לספר, וכאן אנחנו גם שמחים לקבל הערות מהקוראים של הבטא על טעויות שמצאו או שאלות שיש להם.
2. עדכון הקובץ עם הכריכה הסופית.
3. הדפסת הספר.
אם נסכם את כל הדברים לעיל, אז אני מאמין שעד החג השני של פסח הספר הדיגיטלי המוגמר ישלח לתומכים ובאמצע אפריל יודפס הספר הפיזי. מי שלא תמך בקמפיין, יוכל למצוא אותו במדפי חנויות המשחקים והספרים החל בסוף אפריל.
אנחנו מאוד מרוצים מהתוצאה – גם התוכן שיצא עשיר יותר ממה שתכננו: לדוגמא פרסום ראשון בעברית של ארכיטיפים לפאת'פיינדר וגם מהגרפיקה הנהדרת, הן של הכריכה והן אומנות הפנים. אזכיר שרוב-רובו של התוכן בספר שמיש לכל משחק של פאת'פיינדר, למעט הפרק האחרון בספר שמתאר בקצרה את עולם המערכה.

הוכרזה המהדורה השנייה של פאת'פיינדר​

מי שלא עקב אחרי הפורומים או אתרי המשחקים לאחרונה, ייתכן שלא נתקל בהכרזה על המהדורה השנייה של פאת'פיינדר. לאור העבודה שאנחנו מרחק קצרה מההוצאה לאור של גיבורי הסערה בעברית, זה רלוונטי לא רק במובן האישי שלי כשחקן מבוכים ודרקונים כבר בערך שלושים שנה, אלא גם כמי שהוציא לאור בעברית את הכמות הגדולה ביותר של ספרי מבוכים ודרקונים מקוריים. זה גם נוגע לגיבורי הסערה.
אז קודם כל, עם פרסום הידיעה, עברה לנו מחשבה מהירה בראש ש"רגע, מהדורה חדשה – עדיין מוציאים לאור את גיבורי הסערה?". התשובה היא כן. אולי חלקכם זוכרים, כי במצב דומה שאירע עם מתוך האפלה, בחרנו שלא להוציא את הספר לאור למה' 3.5 אלא להמתין כשנה וחצי ולהוציא אותו לאור למהדורה 4.
מדוע לא להמתים גם עכשיו למהדורה הבאה? ראשית, כי יש לנו מחויבות לתומכים שלנו במימון ההמונים. שנית, כי לדעתי לא כל מה שכתבנו יתאים בהכרח למהדורה השנייה. ושלישית, כי אז הייתה אמירה ברורה שמבוכים ודרקונים מה' 4 תתורגם לעברית, מה שלא ברור כיום לגבי פאת'פיינדר מה' 2.

מה יקרה עם פאת'פיינדר 2 בעברית?​

שאלה מצוינת. אבל כדי לתת תשובה מושכלת ראשית צריך להבין האם פאת'פיינדר הצליחה בעברית.
משיחות שלי עם חנויות ועוסקים בתחום, ההצלחה של פאת'פיינדר בעברית היא סבירה ולא יותר מכך. אולי אפילו פחותה בהשוואה להצלחה של מה' 4. זה בניגוד רב למצב שמתרחש בחו"ל, שם יש פריחה של מבוכים ודרקונים. חלק מזה אולי נובע לדעתי מכך שפאת'פיינדר תורגמה לעברית בשלב מאוחר מאוד (ואולי מדי) של חיי המהדורה, וחלק אחר מכך שבדיוק בזמן שהיא תורגמה, מבוכים ודרקונים 5 פרצה לתודעה וגנבה לה חלק מהתהילה. כמובן גם העובדה שלא רשום מבוכים ודרקונים על הכריכה פגע במכירות.
לכן אני אופתע אם נראה מאמץ רב של מאנקי-טיים לתרגם את פאת'פיינדר 2 בזריזות לעברית. נדרשת השקעה רבה, הן בזמן והן בכסף לתרגם שיטה חדשה. אם מה' 2 תצא לאור באנגלית באוגוסט 2019, אהיה מאושר לראות אותה בעברית באוגוסט 2020, כלומר עוד שנתיים וחצי מהיום. צריך גם לציין שאפשר להגיד שהיום מי שמעוניין להרוויח כסף בתרגום משחקים לעברית, משחקי לוח הם שוק הרבה יותר משגשג.
שאלה נוספת שמעניינת היא מה יקרה אם בעוד חצי שנה יאזלו הספרים של ספר החוקים הבסיסי מהמלאי – במבוכים ודרקונים 4, זה קרה די מהר יחסית לאחר ההכרזה על מהדורה חמש. אך שם גם מכשפי החוף אסרו למעשה על המתרגמים שלהם להדפיס עוד ספרים עם גמר המלאי. אישית, אני מקווה שאם מצב דומה יקרה לפאת'פיינדר, אז מאנקי-טיים יחליטו להדפיס עוד מלאי של הספרים. המצב שבו במשך שנה או יותר אין ספרים למכירה בחנויות, הוא הרסני לשוק.
מה שכן, אני מחזיק אצבעות שנראה גם את פאת'פיינדר 2 בעברית: גם כי כנראה אפסו הסיכויים לראות את מבוכים ודרקונים 5 בעברית בדפוס, בעיקר בגלל תאוות הבצע של מכשפי החוף, וגם כי לפי הפרסומים המוקדמים, נראה שפאת'פיינדר מהדורה שנייה תציע דברים מעניינים ותהיה מהדורה טובה בפני עצמה וחשוב מכך – היא תהיה שונה מספיק ממבוכים ודרקונים מה' 5, כך שיהיה צידוק לשתי המהדורות זו לצד זו. לטעמי מבוכים ודרקונים 5 היא מבוכים ודרקונים של ימינו, וקוצרת בצדק הצלחה אדירה בזכות זאת, בעוד פאת'פיינדר מה' 2 יכולה להיכנס למשבצת של מבוכים ודרקונים למתקדמים.

חמש עשרה שנים לאיי הסערה בקיץ הקרוב​

כן, הקיץ זה קורה – איי הסערה חוגג חמש-עשרה שנה. קצת מדהים אותי לפעמים שמהרעיון של להוציא לאור את עולם המערכה הביתי שלי, עד היום אני עדיין עוסק בזה. להוציא לאור את הרשומון לקח זמן שיא של חודשיים (הייתי סטודנט, בחופשת קיץ, זמן היה בשפע). ומאז אנחנו ממשיכים להוציא ספרים, אמנם בקצב איטי יחסית לעולם, אבל איי הסערה ממשיכים לצמוח.
במקור התלבטתי האם לקחת הפסקה אחרי גיבורי הסערה, או לצאת בפרויקט לחידוש הרשומון ואולי להפוך אותו לספר מערכה גדול יותר. יש לי הרבה תוכן לא מפותח, והמון רעיונות לדברים נוספים. וכמובן, תמיד אפשר לשפר את הגרפיקה והקרטוגרפיה. מצד שני, זה ידרוש השקעת זמן לא קצרה. אז לצערי, לפחות עד שהמצב עם פאת'פיינדר בעברית יתבהר, הפרויקט הזה ימתין.
עם זאת, אני מבשל דברים חדשים – כמובן שבקיץ יהיה את דרקוניקון 2018, ואני מקווה שנוכל לצאת בקרוב עם הכרזה על פרויקט נוסף שבשאיפה יהיה קשור לאיי הסערה גם כן.

דאדזון הוא משחק מיניאטורות של קרבות בעתיד הרחוק, ביקום בו האנושות נלחמת באיומים חיזריים בין הריסות קולוניות בשולי החלל המתורבת.
כל זה מיוצג באמצעות אוסף של מיניאטורות מפורטות ביותר ומשוחק על שולחן המשחק בליווי תכסית, קוביות מיוחדות וסמנים על מנת לעקוב אחר המתרחש.
כשחקן, אתה תיקח פיקוד על יחידת עילית של אחד מן הגזעים (בני אדם, או אחד ממספר סוגי החיזרים). במהלך כל תור, אתה מחליט איזה מודל יזוז ומה הוא יעשה: יתקדם במורד שדה הקרב, יתקל ביחידת אויב, ירים חפצים בדרכו למטרה ויבטיח ניצחון!
להורדת החוקים - דאדזון התחלה מהירה בעברית.
אתר החברה - Deadzone Featured Products - Mantic Games
דאדזון תורגם לעברית על-ידי חגי קובץ' ונערך בידי חגי גומפרט.

שבטי זבריוס הוא משחק לוח שמתרחש בארץ זבריוס הקסומה, בה נלחמים על שליטה ארבעה שבטים: החיים מתים, שומרי היערות, האורקים ובני האדם.
המשחק דומה בטיבו לריסק, משחק אסטרטגיה של ניהול צבא והשתלטות, והוא מצוין לערבים משפחתיים כמו משחקים משפחתיים אחרים, כמו המתיישבים של קטאן או קרקסון.
לא רבים שמעו על "שבטי זבריוס", וגם אם כן, לא בהכרח לטובה: הסרטונים שלו נראים כמו בדיחה אחת גדולה, עמוד הפייסבוק שלו רצוף שגיאות כתיב, הוא הומצא על ידי יוצרים ישראלים שנראים חסרי נסיון בתחום ועוד. אך לטובת הסקירה, שמתי את כל זאת בצד והתמקדתי במשחק עצמו, שקיבל ביקורות לא בדיוק משבחות.
הביקורות על שבטי זבריוס נובעות ממקור מוצק והגיוני. ראשית, העיצוב והאופי של המשחק, שהינו מאוד עיצוב מאוד בהיר, מיועד בעיקר לילדים. הוא לא משדר שהוא משחק לבוגרים, כגון משחקי הכס, בכלל, המשחק משדר אווירה מאוד ילדותית, ולא מקצועית.
שנית, הוראות המשחק נראות מוזר מאוד באופן תיאורטי, ונדמה שהמשחק כשקוראים את ההוראות שלו. אבל כשמשחקים בו בפועל, החוויה שלו טובה יותר.

מה בקופסא?​

בתוך הקופסה של שבטי זבריוס ישנם עשרות חיילי קרטון שטוחים, מודפסים וצבעוניים, מונחים בתבניות קרטון, יחד עם דגלי קרטון וכסף משחק (מקרטון), שבעולמו של זבריוס נקרא דינרים, בצורת משולשי כסף זהובים (ל100 דינרים), נחושתיים, (ל50 דינרים), וכסופים (ל10 דינרים).
20 קוביות צבעוניות, 5 לכל שבט: אדומות לחיים מתים, ירוקות לשומרי היערות, צהובות לאורקים וכחולות לבני האדם.
בנוסף יש ארבע לוחות משחק, אחד לכל שבט. כל לוח מחולק למשבצות, עליהם מודפסים שלוש ערים, תוואי שטח שונים, שבילים ואגמים. את הלוחות ניתן לסובב בכל דרך שהיא, בהתאם לאסטרטגיה.
אחת הבעיות העיקריות שלי עם המשחק הוא שאין אינסרט מסודר בקופסה כך קשה לשמור על החלקים הקטנים והקוביות, שיש להם נטייה להסתתר מתחת לשולחן\שטיח\מזרן. הפתרון שבו אני משתמש הוא קופסאות חומוס קטנות, אבל אפשר למצוא פתרונות אחרים, כמו שקיות סנדביצ'ים לדוגמה.
כך נראה המשחק, פרוס ומוכן.

איכות הרכיבים וההדפסה שלהם היא עלובה באופן כללי, אמנם יש איורים על החיילים, אבל אין לי דברים טובים להגיד על הרכיבים. בייחוד בהשוואה למשחקים רבים אחרים בהם הרכיבים מושקעים ומתקדמים.
חוברת החוקים קצרצרה, באורך 2 עמודים, ודפי שאלות ותשובות על כל אחד מהחיילים.

חוקי המשחק​

בהתחלת משחק של שבטי זבריוס כל שחקן מתחיל עם טירה אחת, עליה מונף דגל עץ, הדגל הבסיסי ביותר. ניתן לשדרג את הטירה תמורת כסף לרמות מתקדמות יותר, ברזל וזהב.
הטירות מביאות הכנסה והגנה. ככל שרמת הטירה מתקדמת יותר, ניתן לגייס בה חיילים חזקים יותר. החיילים מתחלקים גם הם לשלוש, חיילי עץ, חיילי ברזל וחיילי זהב, כשחיילי העץ הם החלשים ביותר, והזהב החזקים ביותר, לכמה חיילים שונים יכולות מיוחדות אחרות, המפורטות בגבו ובספרון העזר הקטן של כל שבט.
לכל חייל שלוש פסקאות נתונים:
עוצמה - מסמלת את כוחו של החייל בקרב, מחולקת למספר קוביות ולספרות, כשהחייל תוקף או מותקף, הוא מגלגל את מספר הקוביות, ומוסיף את הספרות.
טווח - מסמל מעבר לכמה משבצות יכול החייל לתקוף, לרוב החיילים יש 1 (מה שאומר שהם יכולים להתקיף רק חיילים סמוכים), אך לחלקם טווח גדול יותר.
צעדים - שמסמלים כמה משבצות יכול החייל לנוע בתורו.

שבטי זבריוס פשוט מאוד ודומה למשחקי כיבוש רבים אחרים. משתלטים על טירות (שמביאות הכנסה, דינרים, איתם אפשר לקנות חיילים). מחסלים חיילים יריבים, ולבסוף, כשכל הטירות נמצאות ברשותך, מנצחים.
אין הגבלה על מספר הפעולות בתור, אתה יכול לגייס חייל, לנוע איתו, לגייס עוד חייל, וכך לעולם, עד שנגמר כספך (אותו משקיעים של חיילים), או כשאתה מחליט שתורך מסתיים. עם זאת יש לציין שכל חייל יכול לנוע ולתקוף רק פעם אחת בכל תור.
ולמען האמת, אין עוד הרבה, זה העיקר.

אז מה דעתי?​

המשחק בשבטי זבריוס היה חוויה מענגת וכיפית, אני אוהב אותו מאוד, אך, ברור שהמשחק לא מושלם.
הדברים שאהבתי במשחק:
- אין בשבטי זבריוס מיניאטורות, מה שדי מבאס. החיילים הם ריבועי קרטון, אומנם זה יכול להיות חיסרון, אבל כל האינפורמציה שצריך על החייל פשוט כתובה עליו, וזה יתרון גדול.
- אפשר לסובב את הלוחות בהתאם לאסטרטגיה, לכל סיבוב יתרון אחר, וזה מוסיף גוון מאוד מיוחד למשחק, ולהתחלה במיוחד.
- הלוח לא מגביל את האסטרטגיה, אין בו כמעט שום דבר שמפריע לתנועת השחקנים. להפך, שבילים נותנים אופציה לתנועה באלכסון, ובכלל, הלוח לא מציין באיזו אסטרטגיה תיאלץ לבחור.
- הפשטות, לא צריך חצי שעה בשביל להסביר את שבטי זבריוס. אדם שצפה במשחק יכול להצטרף מהר מאוד. כל הדברים המסובכים כתובים על גב החיילים ובחוברות השאלות והתשובות של השבט.
אבל כמובן שדברים רבים הפריעו לי:
- איכות ההדפסה, ניכר שזה המשחק הראשון שהיוצרים עשו, איכות ההדפסה עלובה. אבל לדעתי, אפשר לחיות עם זה.
- מערכת הקרב מסורבלת להחריד. אומנם מדובר רק בגלגול קוביות, אבל לפעמים צריך לגלגל המון קוביות ולזכור המון מספרים... מסורבל.
-העובדה הפשוטה שבכדי לנצח יש להשתלט על כל הטירות במשחק, מה שיוצר בעיות הדומות לבעיות במשחק ריסק, מאחר ששחקן שיצא מהמשחק יושב בצד וצופה בחוסר מעש.
-השמות. נראה שהשמות המוזרים נובעים מתרגום גרוע, אך לא, המשחק נכתב בעברית, כך ששמות כמו "דרקון אש" "רוכב סוס" ו"קטפולט" נראים מאוד מוזר.
- שבטי זבריוס מוזר מאוד באופן המכאני. הדגלים מחזירים את שוויים כעבור 2 תורות, החישובים מוזרים, ולעיתים דורשים לגלגל יותר קוביות ממה שהמשחק מציע, שלא עושים חשק לשחק בו למי שאוהב לוגיקה ואיזון.
- אין הגבלה על מספר הפעולות בתור. דבר זה יוצר תורות ארוכים, ושעמום גדול פי כמה ליתר השחקנים שמביטים בחוסר מעש.
- העיצוב ילדותי ומיועד לקהל יעד צעיר. אני פחות מתחבר לזה, אבל, כל אחד והדעה שלו.
לדברי היוצרים צפויות לצאת עוד כמה הרחבות למשחק. טוב, נחכה ונראה האם הם ישפרו אותו, אני מקווה מאוד שזה יעזור לחוקים המסורבלים, אבל זה לא יוכל לעזור להדפסה ולאיכות הרכיבים.

ולסיכום​

שבטי זבריוס מהנה בהחלט, אבל ניכר בבירור שהוא המשחק הראשון של היוצרים, והוא לא טוב מדי. המכאניקה שלו מיושנת יחסית ומי שרגיל למשחקים מודרניים יותר יעלה במהירות על ה"באגים" המכאניים שבו.
המשחק מעולה לערבים משפחתיים למשחק גם עם כאלו שהם לא-גיימרים. אפשר להסביר אותו ולשחק בו בזמן שכל המבוגרים יושבים ומדברים, ללמד אותו קרובי משפחה ולשחק אותו במהירות, כי הוא קליל, פשוט וכיף.
כשאני מתמקד בחוויה ולא בבעיות העיצוביות והמכאניות שלו, הוא מספק חוויה נהדרת, למרות כל הביקורות והדברים שהיה אפשר לשפר.
הדירוג שלי הוא 3. אם הם יוציאו הרחבות שמשפרות את המשחק, אז הן יצטרפו למדף שלי.
כמשחק ישראלי,והראשון של היוצרים שלו, ובהשוואה למשחקי כיבוש דומים שקיימים על המדף בעברית (ריסק, סטרטגו, משחקי הכס) הוא ראוי לדירוג ואף יכול לזקוף את ראשו בגאון. חווית המשחק שלי הייתה טובה יותר ממה שציפיתי כשמסתכלים על המשחק מבחוץ. הפשטות שבו גורמת לי לאהוב אותו.

עיר בערפל הוא משחק תפקידים סיפורי, המבוסס במקור על מנוע האפוקליפסה (Powered by the Apocalypse), שבו השחקנים משחקים "קרעים" – אנשים שהם בחלקם התממשות של מיתוסים על טבעיים מהעולם האמתי, שחוקרים ונלחמים בפשע.
המשחק נכתב בידי עמית משה, כותב ישראלי, ויצא לדרך במסגרת מימון המונים מוצלח מאוד, המוצלח ביותר למשחק ישראלי עד היום.

תיאור העולם​

המשחק של עיר בערפל מתרחש כולו ב"עיר". העיר המדוברת מהווה לצורך המשחק את העולם כולו, אין שום דבר מעבר לה. השחקנים הם "קרעים" – התגשמות חלקית של מיתוסים על-טבעיים, מה שנותן להם כוחות על אנושיים. הערפל שמופיע בשם המשחק הוא כוח, ספק תבוני ספק כוח טבע, שמנסה להסתיר ולהשכיח מהאוכלוסייה הרגילה את הרובד העל טבעי שבעיר.
עיר בערפל מגדיר את עצמו כ"נואר-בלשי", כשלטעמי, הבלשי הרבה יותר בולט מהנואר. באופן תואם ההרפתקאות נקראות "קייס" (תיק חקירה) שאמור להתמקד ב"אוואטר" – מישהו שמגלם בתוכו את מלוא העוצמה של מיתוס מסוים, עם ארגון מאחוריו ומטרה זדונית שתשפיע על כל מרקם החיים בעיר.
הספר עצמו מציג ארבעה אווטארים כאלו, בתור היריבים של הדמויות. לא אפרט אותם כדי לא לספיילר, אבל אני אגיד שלטעמי הם היו די "יבשים".
כמו כן עיר בערפל מציג כמה אזורים, דמויות ומיקומים, חלקם מיתיים וחלקם רגילים, כדי לתת השראה לבניית העיר לפני\במהלך המשחק.

עיצוב הספר​

הספר של עיר בערפל מעוצב לא רע, בסגנון מאוד דומה לתיקי דרזדן, למי שמכיר, אם כי דרזדן, לטעמי, עושה את העיצוב יותר זורם ופחות "קובייתי". האמנות סבירה עד טובה, אם כי אין שם משהו מעורר רושם עז, ולמיטב זכרוני רוב התמונות הן סטאטיות ולא של אקשן, מה שלדעתי קצת פוגם בתחושה.
הרושם שלי מבוסס על הספר הדיגיטלי (PDF), הספר הפיזי של עיר בערפל, נכון לכתיבת הסקירה, לא יצא לאור.

השיטה של עיר בערפל​

השיטה עצמה היא התאמה של "מנוע האפוקליפסה". למי שלא מכיר הנה הסבר על רגל אחת – יש כמה פעולות סיפוריות מוגדרות ששחקן יכול לבצע, השחקן מחשב כמה תוסף או מחסר יש לו, מגלגל 2ק6 ומחבר. בתוצאה של 10 ומעלה, הוא הצליח הצלחה מלאה. ב 7-9, הצלחה חלקית מה שאומר שמשהו רע מינורי כנראה יקרה, וב 6 ומטה הפעולה נכשלה, ויקרה משהו רע שיקדם את הסיפור. המנחה, על פניו, רק מגיב לפעולות השחקנים ולא מגלגל כלום בעצמו.
עיר בערפל מציגה כמה שינויים מרכזיים לשיטה:
הראשון הוא שבמקום "ספר משחק" בודד שמאפיין את הדמות יש לכל דמות ארבע ת'מות – לפחות אחת "אנושית" (לוגוס), לפחות אחת "מיתית" (מיתוס) ועוד שתיים לבחירת השחקן.
השני הוא שבמקום תוסף יחיד על תכונה, הדמויות מורכבות מתגים מרובים שמיצגים מאפיינים שונים של הדמות – דברים שהיא יודעת או יכולה לעשות, ציוד מיוחד, קשרים וכו', שאותן השחקן בוחר בעזרת בחירה לענות על חלק מתוך סט שאלות מוגדרות מראש לכל תמה.
השלישי הוא שימוש במדי-מצבים עם ערכים של 1-6, שיכולים להיות חיובים או שליליים, שלא מופיעים בשיטה המקורית.
כמו כן יש עוד שינויים יותר ופחות מינוריים בין עיר בערפל ומנוע האפוקליפסה כמו מהלכים נוספים לדמויות ומכאניקה של קידום הדמות ששונה מהשיטה המקורית.

חוות דעת ממשחק​

בכנות, עיר בערפל מרגיש לא בשל. כאילו שינו כיוון באמצע, נשאר הרבה "מטען" מהכיוון הקודם אבל למפתחים נגמר הזמן, הכסף או הכוח לעשות עוד שינויים.
הוא הוצג במקור כמשחק "סופר גיבורים" למיטב ידיעתי, והדמויות מההתחלה המהירה וגם הת'מות שאפשר לבחור לדמות מציגות את זה יפה. מה שהספר מצפה ממך לשחק זה דווקא סוג של fables.

התמות המיתיות שישנן, ברובן, מתאימות למשהו כמו איש הקרח (expression די בברור מציג אותו) או דארווין או הפלאש. הדמויות לדוגמא, אולי מלבד אחת, הן בפירוש סופר גיבורים שקל מאוד להשוות אותן לדמויות של מארוול או די.סי. ולהצביע עליהן ולהגיד "זה זה".
הדמויות שאתה *אמור* לבנות הן אגדות כמו המלך מידאס, רובין הוד או משהו כזה, שלא ברור כל כך אי ממפים אותם לת'מות שקיימות. כן, כתוב ש"קשת זה סוג של אקספרשן", אבל זה מרגיש מאוד מאולץ. רק לאחרונה, כתוספת מאוחרת, הוסיפו דמות של "כיפה אדומה", והיא ממש מוזרה.
לפייבלז היה יותר נכון, לטעמי, לשים תמות שהן tropes של אגדות - trickster, slayer , דברים דומים.
הסקאלה של התגיות לא אחידה, גם אם היא סיפורית. אם לשחקן אחד יש "שריון" כתג, לא מסתדר, גם למישהו די סיפורי כמוני, שלמישהו אחר יהיה "אי פגיעות" כתג. ההתייחסות לזה באיזה משפט לא בולט במיוחד של "לדמויות האלו לא יהיו אותם אתגרים". הבעיה היא שאנחנו משחקים כקבוצה ולא לבד.
כהערה, לטעמי יש סקאלה ממוספרת שכבר קיימת בשיטה – סטטוסים. מה רע ב"כוח מוגבר-3"? למה לא פשוט להשתמש בזה?
כמו כן, מעבר לסטטוס של 2 בערך, נראה שהסטטוסים כבר משתלטים על היכולת להצליח הרבה יותר מהתגיות עצמן, מה שמטביע את היכולות הבסיסיות של הדמות בתוספים ומחסרים, מעבר לכוח הסיפור שלהם כדברים שמאפשרים לעשות משהו.
לדעתי ארבע ת'מות זה יותר מידי. היה צריך להסתפק בשתיים - לוגוס ומיתוס, ולאפשר לעבות אותן במקום ליצור עוד. התמות של "רוטינה" או "אימון" הן יבשות לגמרי, והיה עדיף שיהיה לוגוס אחד כללי עם "מקצוע" או משהו כזה, ואירוע מכונן, מערכת יחסים ומשימה יותר מוגדרים. כרגע אם לדמות יש רק רוטינה או אימון זה מרגיש סופר מנותק מהמשחק.
אני מבין את הרצון לתת יותר תגים כדי שיהיה מגוון בפעולות, אבל קודם כל – מניסיון המשחק שלנו זה לא עובד. שחקנים משתמשים באותם התגים בכל מקרה, כי זה מה ש"הגיוני". כדי לנגוד את זה יש חוק שאומר שאסור להשתמש באותם תגים לאותה פעולה פעמיים בסצנה, אבל בפועל הוא פשוט תקוע כמו עצם בגרון במקום לתת חלופה שתיתן למשחק לזרום. אני חושב שהיה עדיף למצוא דרך אחרת לגוון את הפעולות.
כל זה ביחד גורם לבעיה מאוד גדולה לשחקנים חדשים - לוקח המון זמן להכין דמות של עיר בערפל. אנחנו רגילים לשעה עד שלוש להכין דמות, גם במשחק שאף אחד לא מכיר. הפעם נדרשו שלושה מפגשים להכין דמות, וגם זה כשעיגלנו פינות כי רצינו כבר להתחיל לשחק.
אני חושב שמה שהצעתי למעלה יפתור את רוב הבעיות האלו. בנוסף, הייתי מכניס את הליך יצירת הדמות להיות חלק מהמפגש הראשון - תן לאנשים להתחיל לשחק תוך כדי במקום לתת סיפורים לא קשורים למה קורה. עיר בערפל מסתמך המון על פלאשבקים לעבר, אולי לשלב את זה בהליך בניית הדמות?
מבחינת חוקים, עיר בערפל מרגיש כאילו המון מהחוקים הם תוספת מאולצת כלאחר יד, משהו מגניב שנראה ליוצר השיטה באותו הרגע, ולא חשבו עליו עד הסוף. יש המון חוקים בשיטה. חוקים לפעולות מידיות. חוקים לפעולות מידיות מיוחדות. חוקים לפעולות בדאונטיים. חוקים לפעולות בסוף מפגש. חוקים על מה קורה כשמחלפים תמה. יותר ממה שאפשר לצפות משחקנים מבוגרים שאין סיכוי שיקראו את הספר שלוש פעמים, לזכור בקמפיין קצר של 8-12 פגישות כמו שאנחנו עושים. יותר מחצי מהם לא ראו משחק אצלנו.
מרגיש כאילו כל דבר שקבוצת הפליטסט חשבה אי פעם שהוא מגניב נכנס כמהלך, וכפועל יוצא יש יותר מידי פעולות שעושות משהו דומה או אותו הדבר - ספציפית face danger / take the risk / sneak around היו יכולים להיות דבר אחד, hit with all you've got / go toe to toe / change the game היו יכולים להיות אחד וחצי, הקו בין investigate ל convince די מעורפל, וגם look beyond the mist לא ברור שצריך מהלך נפרד.
לכל דמות יש "חולשות", בדומה ל"בעיה" המרכזית שיש לדמות בגורל. החוקים מתייחסים אליהן כמחסרים לפעולה, אבל הניסוח שלהן, לרוב, מתחנן להיות משהו שעושים לו חיוב כמו ב"גורל". רק שאין מנגנון כזה, רק בנפנוף ידיים בחוקים אפשריים. זה לא עובד טוב.
יש המון "חלקים נעים" בשיטה: כל ת'מה היא כרטיסיה משלה עם שני צדדים והמון דברים למלא, שאמורה להתחלף תוך כדי משחק (עוד לא קרה לנו). כל סטטוס צריך כרטיס מעקב, שאני בטוח שבפלייטסט פנימי כולם זכרו בע"פ אבל לשחקנים חדשים הוא לא אינטואיטיבי אז אני צריך לגזור עשרים כרטיסיות כאלה.
ואם המשחק אמור להיות על הקרע, או המאבק בתוך הדמות, של הרגיל מול המיוחד, אז נכון שיש חוקים לזה, אבל הם לא מרכזיים מספיק. הם מרגישים כאילו לאחר יד ולא מספיק במרכז, וגם בניית הדמות לא מכוונת לזה מספיק. עיר בערפל לא שם את הדגש עליהם. אם הוא לא אמור להיות עליהם, הם לא צריכים להיות שם. אם כן, הם צריכים להיות מרכזיים יותר.

הנחיה​

מבחינת הרצה "שוטפת", עיר בערפל דומה מאוד למנוע האפוקליפסה – כלומר דורש המון יכולת אלתור מהמנחה. אני רגיל ומתורגל, אבל למנחים חדשים או שסתם מעדיפים משהו יותר ממוסגר, הדבר הזה לא מתאים.
מבחינת תכנון המשחק, יש פרק לא רע על איך לבנות קייס, כולל איך לבנות את האווטאר, המטרה שלו, הארגון שלו, איך לחשוף אותו בהדרגה במהלך המשחק, ולבסוף איך לתת לדמויות להתמודד איתו.
החלק על בניית ה"סכנות" (כלומר דב"שים רעים) קצת דל, ומסתכם בערך בשני עמודי חוקים ולא מספיק דוגמאות רלוונטיות.

לסיכום​

לדעתי דרושה רביזיה רצינית למשחק. הוא בהחלט ניתן למשחק, אבל לעתים עיר בערפל מרגיש יותר כאילו הוא מפריע לשחק מאשר מאפשר את המשחק שאתה רוצה. אני לא מצטער שקניתי אותו, אבל לא רואה את עצמי חוזר אליו בגרסתו הנוכחית.

באיחור אופנתי, הגיע הזמן לחלק השני של תולדות הפונדק. חלק זה יעסוק באתר התוכן של הפונדק, הפורטל. בחלק הראשון של תולדות הפונדק סקרנו את הרקע לפונדק, ואת מגוון הפעילויות שאנו מארגנים: כנס דרקוניקון, ההוצאה לאור, פורומים ועוד.

אתר הפונדק נולד כשהפכתי מחייל לאזרח - הוא התחיל את המסע הארוך באנגלית, בתקופה שהאינטרנט עדיין היה בחיתוליו. באותה תקופה עדיין רבו כיצד צריך להציג אותיות בעברית (והיה צריך להחליף קידוד ידנית בדפדפן לעתים). זו הייתה תקופה שלא היו משחקי תפקידים בעברית, וכולנו שיחקנו באנגלית. גם לא הייתי כל-כך זקן אז, ולשחק באנגלית היה מה שכולם עשו.

בהתאם האתר היה באנגלית, אפילו שתמיד פנינו לקהל הישראלי. השינוי המשמעותי הראשון של הפונדק הגיע לאחר שהמהדורה השלישית של מבוכים ודרקונים תורגמה לעברית, ועמה נולד לו דור חדש של שחקני תפקידים. בהתאם גם האתר תורגם לעברית במחצית שנות ה-2000.

השינוי המשמעותי השני שהפונדק עבר, היה שהפכנו לצוות אמיתי: זה התחיל עם מיכאל פבזנר ורני שרים בתחילת 2008, וממשיך היום עם גיא קאפח, חגי גומפרט ועוד רבים וטובים אחרים. למעשה מרבית התוכן באתר נכתב על-ידי סגל הכותבים המוכשר שלנו, ולא על-ידי צוות האתר עצמו, שזה שינוי מדהים – אנו שמחים תמיד לכותבים ומנהלי תוכן חדשים, אז אתם מוזמנים לקרוא את המדריך להגשת תוכן לאתר.

תחילת הדרך – הפונדק בסגול​

בתחילת הדרך הפונדק היה אתר HTML סטטי, וכמיטב המסורת של סוף שנות התשעים, היה עם עמוד נחיתה:

והעמוד הראשי של האתר, אפילו היה תוכן בשנת 2000, אמנם באנגלית, עם אנימציות של Gif ודרקונים סגולים ברקע

אי-שם לקראת סוף 2000, תחילת 2001, שדרגנו את האתר – מהדורה שניה. Frames בייבי! שלא לדבר על קובץ אודיו שמושמע באתר...

כבר אז חיפוש שחקנים היה דבר לוהט, למרות שזה היה עדכון ידני. מאז הצטרפנו לגילדה של העמותה, שנסגרה וכיום חזרנו ללוח חיפוש שחקנים במסגרת פורום הפונדק.

בסוף 2001, גם מהדורה 2.5 הגיעה, עם עיצוב קצת יותר רענן ורשת הפונדק נפתחה באופן רשמי – מזמינים עוד אנשים לפתוח אתרים על משחקי תפקידים. וגם לוגו ראשון של ויני

ב-2002 השקנו את המהדורה השלישית של האתר, הייתה יותר מקצועית ולראשונה גם תכנות ייעודי של PHP ו MYSQL.

גם התחילו ניצנים של עברית באתר, כפי שאפשר לראות ב-2003 את קו הזמן שמתעד את כל משחקי התפקידים שפורסמו בעברית.

בתחילת 2004 פרסמתי קובץ קצר של מספר עמודים שמתאר את עולם המערכה איי הסערה. זה היה ראשוני, אבל זה הפרסום הראשון של העולם שבוצע בספרייה של הפונדק שהכילה תוכן רב של משחקי תפקידים.

המהפכה העברית מגיעה לבשלות​

אפשר לומר שבין שלהי 2004 עד המחצית השנייה של 2007 הפעילות באתר ירדה יחסית, כשעיקר הדגש היה על הפורומים ועל ההוצאה לאור. עם זאת, ב-2007 הגיעה המהדורה הרביעית של הפונדק שנשאה בשורות חדשות:
1. האתר הפך לעברי לחלוטין.
2. והשתמשנו במערכת לניהול התוכן ג'ומלה, לראשונה הייתה לנו מערכת מודרנית.
האתר עוצב על-ידי PeskyTiger, ובתחילה ביחד עם מיכאל פבזנר פרסמנו 3-4 כתבות בשבוע, קצב נאה בהחלט. עם הזמן התבססנו על קצב שפוי יותר, של ככתבה אחת או שתיים חדשות בשבוע.
לצערי לא שמרנו תמונות מסך של מהדורה זו. אני יכול להגיד שהיא הייתה ירוקה, כמו ויני, והאתר העברי הראשון של הפונדק. אפשר לראות את ההכרזה על המהדורה הרביעית של הפונדק בקישור.
מהדורה 4.5 הושקה באוקטובר 2010 היוותה שדרוג לגרסה 1.5 של ג'ומלה דבר שהיה מורכב עקב שינוי הקידוד בין הגרסאות. כך נראה דף הבית:


באופן מוזר, בכל פעם שרצינו לשדרג גרסה, זה היה בדיוק כשג'ומלה השיקו גרסה חדשה של התוכנה. מכיוון שנסמכנו על תוספים לגרסה הקודמת בלית ברירה, תמיד שדרגו לגרסה מעט ישנה יותר. עוד שתי תמונות מסך, הראשונה של הספרייה והשנייה של סקירה באתר לדוגמא.

המהדורה החמישית של הפונדק​

ניתן לראות שבמהדורה הרביעית שלמרות שהעיצוב נקי, הוא למעשה חסר אופי משחקי, ולא מרמז על כך שהאתר הוא האתר הגדול בישראל למשחקי תחביב. לכן אחת המטרות העיקריות למהדורה החמישית של האתר, בניצוחו של אלעד אור, הייתה השדרוג הגרפי של האתר לת'מה שמזכירה פנטזיה (בדומה למהדורות הראשונות של הפונדק)
המהדורה החמישית הושקה באוקטובר 2013, והיא הבסיס שעליו אתר הפונדק ממשיך לעבוד. מדובר בגרסה 2.5 של ג'ומלה, למי שעוקב. זהו עמוד הבית, שאמנם עבר שיפורים מאז, אז נשאר דומה בעקרון:

מאז אנחנו ממשיכים בשדרוגים של האתר, כאשר כל 2-3 חודשים אנו מבצעים עדכון קטן, ומשתדלים אחת לשנה (פחות או יותר) לשפר דברים מהותיים באתר. למשל בפברואר 2014 השלמנו את השדרוג למהדורה 5.1, שלמעשה כלל את החלפת מערכת הסקירות שלנו למערכת מודרנית:

שדרוג נוסף שבוצע בסוף 2015 התמקד בתשתית האתר, כששדרגנו למהדורה החדשה של ג'ומלה ושיפרנו את מהירות האתר. למרות שניתן להבחין בהבדלים חזותיים בשנתיים שחלפו מאז השקת המהדורה החמישית, עיקר הדגש היה על שיפור חווית האתר לכותבי התוכן ולמהירות של האתר.
אנחנו תמיד חושבים על השדרוג הבא, כאשר הדגש יהיה על רענון מראה האתר, שדרוג ממשק הגשת התוכן, ושיפור חווית הגלישה בטלפון החכם ובטאבלט.

כולם מכירים את פרשי האפוקליפסה, מספר יוחנן - וכעת הם גם מגיעים למשחק עולם המבוך שלכם. כמובן שהם גם תואמים למשחק התפקידים ואנור, שהוא למעשה תרגום לעברית של עולם המבוך. הסיבה שיש רק שלושה מהם, היא כי במשחק שהנחתי לשלושה שחקנים הם היו פרשי האפוקליפסה שנלחמו במוות, הפרש הרביעי.

הפרשים מבוססים באופן רופף על חזון יוחנן. היה לי קצת קשה למצוא מה לעשות עם הפרש השלישי- אחרי מלחמה ומגפה- אבל החלטתי בסופו של דבר ללכת על המשפט האחרון בחותם הרביעי, "to kill with sword, and with hunger, and with death, and with the beasts of the earth." בגלל שרעב ומגפה הם לא כל כך שונים בבסיס, זה יצא די מגניב.

פרש המלחמה​

מהלך התחלתי​

במקום לקחת מהלך מרשימת מהלכי המקצוע שלך, אתה יכול לקחת את המהלכים ההתחלתיים של מקצוע ההרחבה. לאחר שיש לך את המהלכים ההתחלתיים של מקצוע ההרחבה, אתה יכול להחשיב את רשימת המהלכים שלו כחלק מרשימת מהלכי המקצוע שלך.
שופכת הדמים
שופכת הדמים, החרב השחורה האדירה שנאחזה על ידי גיבורים ונבלים רבים, מראלף הטוב עד שארט'יאן האיום. לאחר כמה שניות של ריכוז, אתה מסוגל לזמן את שופכת הדמים אל אחיזתך, זוהי חרב קפא"פ עם משקל 2 והתגים "הרסני" ו"הודף".
כל פעם שאתה מזמן אותה, בחר שיפור מהרשימה הבאה:
מבורך: זהו נשק קדוש.
בוער: 1ק4 נזק אש נוסף.
משסף סלעים: חותך סלעים כאילו הם חמאה.
מפיץ תיעוב: כל מי שנחתך מחרב זו נתקף בשנאה עזה כלפיך.
מרסק: כאשר אתה גורם נזק עם חרב זו,אם לאויב שלך יש ערך שריון הפחת אותו ב1 עד מינימום של 0.

מהלכים מתקדמים​

אכילת הקסמה
דרישה: שופכת הדמים
כאשר שופכת הדמים משמידה נשק קסום, אתה יכול להעביר את כוחותיו של הנשק הקסום אל שופכת הדמים.
נשק משופר
דרישה: שופכת הדמים
כאשר אתה מזמן את שופכת הדמים לאחיזתך, בחר שני שיפורים מהרשימה במקום אחד.
הלוחם המושלם
דרישה: שופכת הדמים
כאשר אתה מגלגל 12 ומעלה בללכת מכות, בנוסף לגרימת הנזק וההתחמקות מהתקפת הנגד אתה גם מרשים, מפחיד, או מייאש את האויב שלך.

פרש המגפה​

מהלך התחלתי​

במקום לקחת מהלך מרשימת מהלכי המקצוע שלך, אתה יכול לקחת את המהלכים ההתחלתיים של מקצוע ההרחבה. לאחר שיש לך את המהלכים ההתחלתיים של מקצוע ההרחבה, אתה יכול להחשיב את רשימת המהלכים שלו כחלק מרשימת מהלכי המקצוע שלך.
מגע משחית
העוצמה שזורמת בעורקיך משחיתה את גופם של אלו שסביבך. כאשר אתה מכין לחשים, בחר מחלה מהרשימה למטה וגלגל +חוכמה. בתוצאה של 10 ומעלה, יש לך 3 שמירות. בתוצאה של 7-9, יש לך שתי שמירות. בתוצאה של 6 ומטה, יש לך שמירה אחת, אך המנחה רשאי לבצע בה את זממו.
כאשר אתה פוגע באויב, אתה רשאי לנצל שמירה אחת כדי:
חולשה- האויב סובל מחולשת שרירים, כאשר הוא תוקף, גלגל 1ק4 והפחת את התוצאה מהנזק שהוא גרם (מינימום 1).
ורטיגו- האויב סובל מורטיגו, כל מי שמסב לו נזק מגלגל פעמיים ומשתמש בתוצאה הגבוהה ביותר.
הזיות- האויב נתקף הזיות, ההתקפה הבאה שלו תהיה נגד בן בריתו.
ניוון- בחר חוש, איבר, או יכולת גופנית אחרת של האויב. הוא לא יכול להשתמש בו עד סוף הקרב.

מהלכים מתקדמים​

ענן נבגים
דרישה: מגע משחית
כאשר אויב שנמצא תחת השפעת "מגע משחית" מת, ענן נבגים מתפרץ ממנו וכל יצור סמוך לו שאינו אתה סובל גם הוא מהשפעות המגע המשחית.
מגע מרפא
דרישה: מגע משחית
כאשר אתה נוגע ביצור שנמצא תחת השפעתה של מחלה, גלגל+חוכמה. בתוצאה של 10 ומעלה, הוא נרפא לחלוטין. בתוצאה של 7-9, הוא נרפא- אבל המנחה מחליט מה המחיר.
עיני מגפה
דרישה: מגע משחית
כאשר אתה מסתכל על יצור, אתה יכול לראות מאילו מחלות הוא סובל, ומה השפעתן.

פרש הכיבוש​

מהלך התחלתי​

במקום לקחת מהלך מרשימת מהלכי המקצוע שלך, אתה יכול לקחת את המהלכים ההתחלתיים של מקצוע ההרחבה.
לאחר שיש לך את המהלכים ההתחלתיים של מקצוע ההרחבה, אתה יכול להחשיב את רשימת המהלכים שלו כחלק מרשימת מהלכי המקצוע שלך.
אדון חיות הארץ
לך ניתנה השליטה על חיות הבר, ואתה מסוגל לזמן אותן. לשלוט בהן. בחר חיה אחת, והענק לה שם ומראה. החיה שלך קשורה אליך דרך כוחו של הפרש, אתם פועלים כיישות אחת וחולקים את נקודות הפגיעה שלך. אם החיה שלך נפגעת, אתה סופג את הנזק. יש לך מתאם חדש: +חיות, ששווה לכמות החיות שיש לך. אתה מתחיל עם אחת, ומקבל אחת נוספת בכל פעם שאתה בוחר מהלך מרשימת המהלכים של פרש הכיבוש.
כאשר אתה תוקף, הוסף +חיות לנזק.
כאשר אתה סופג נזק, הוסף +חיות לשריון שלך.
החיות שלך נוהמות על כל מי שבכוונתו להרע לך.
כאשר אתה מפקד על החיות שלך להתגרות בגורל, השתמש ב+חיות.

מהלכים מתקדמים​

שחרר את הכלבים!
דרישה: אדון חיות הארץ
כאשר אתה מפקד על החיות שלך לתקוף מטרה, גלגל +חיות. בתוצאה של 10 ומעלה בחר שניים, בתוצאה של 7-9 בחר אחד:
החיות שלך גורמות 1ק10 נזק עם חדירת שריון ששווה למספר החיות שלך.
ההתקפה היא הרסנית או הודפת.
החיות שלך נכנסות לשגעון קרב, בפעם הבאה שאתה משחרר את הכלבים! החיות שלך מקבלות +1 לגלגול.
החיות שלך מקיפות את האויב, בן הברית הבא שיתקוף את המטרה זוכה ל+1 לגלגול.
חיות שמירה
דרישה: אדון חיות הארץ
כאשר אתם מקימים מחנה, החיות שלך עומדות על המשמר ואף אחד לא צריך לקחת תור בשמירה. עם המנוחה הנוספת, כל אחד מוסיף +חיות לנק"פ שהוא מרפא.
אם מישהו מתקרב למחנה, החיות יעירו את כולם במהירות והם יקבלו +1 להבא.
בנוסף, כאשר אתה שולח את החיות שלך להגן על בן ברית מעולף, אתה רשאי להוסיף +חיות לגלגול השמירה שלך.
חושי פרא
דרישה: אדון חיות הארץ
כאשר אתה בוהה באש המדורה ומתחבר לכוחותיך כפרש, בחר חוש אחד, וחזק אותו. אתה רשאי לבחור כיצד החוש הזה מתבטא, הנה כמה דוגמאות:
ריח: אתה מקבל את חוש הריח של כלב הערבה, מסוגל לעקוב אחר עקבות באמצעות אפך בלבד.
סונאר: אתה מקבל את הסונאר של העטלף, אפשר אף לקרוא לו חוש שישי. אתה יכול לדעת היכן נמצא כל דבר ממנו הסונאר מהדהד חזרה.
ראייה: אתה מקבל את עיניו של הבז, מסוגל לראות בחדות גם למרחק קילומטרים.