משחקי לוח

Coup הוא משחק קלפים שסובב סביב המנטרה של כל חברת פושעים שמכבדת את עצמה - "מותר לרמות, אסור להיתפס". המשחק הוא משחק טקטי קצר שאורך רק כמה דקות אבל עם הרבה פסיכולוגיה (ופסיכולוגיה הפוכה) ובעיקר הנאה מהיכולת לשקר לכולם בפנים- או להעמיד פנים שאתה משקר.
Coup מתאים ל-3 עד 6 שחקנים, וישנה אפשרות לשחק ב-2 שחקנים, למרות שאז המשחק טיפה שונה. הוא עדיין חביב אבל לא כמו משחק עם הרבה שחקנים.

מה יש בקופסה של Coup?​

המשחק מגיע בקופסא קטנה וחביבה, שאפשר אפילו להכניס לכיס מכנסיים, ומכילה 15 קלפים (5 סוגים, 3 מכל סוג), כמה מטבעות, דף חוקים, ודפי תקציר חוקים קטנים לכל שחקן (מיועד לשחקנים חדשים).
שמות חמשת סוגי הקלפים ב Coup - דוכס, מתנקש, רוזנת, קפטן ושגריר.

כעיקרון אפשר לשחק את המשחק גם עם קלפי משחק רגילים, אבל אני ממליץ לקנות את המשחק, גם לתמוך ביוצרים, וגם הקלפים מאוד יפים.
כהערה, למשחק יש מספר גרסאות שמשתנות בהתאם לת'מה - Coup המקורי הוא בסגנון אומנתי של איטליה בימי הביניים, Coup: Resistance הוא בת'מה של משחק מדע-בדיוני וכך הלאה. כל המשחקים זהים, רק האומנות שונה.

מטרת המשחק ואיך משחקים​

מערבבים את 15 הקלפים, וכל שחקן מקבל 2 קלפים ושני מטבעות. את הקלפים האלו אסור להראות לשחקנים האחרים. במהלך המשחק השחקנים יאלצו לחשוף את הקלפים הללו מכל מיני סיבות, והשחקן האחרון שמצליח לשמור על קלף חסוי הוא המנצח ב Coup. בהזדמנות זו נציין שברגע ששחקן נאלץ לחשוף את הקלף השני שלו (כלומר שני הקלפים שלו חשופים), הוא יוצא מהמשחק.
בכל תור חובה לעשות פעולה אחת. חלק מהפעולות ניתן לבצע תמיד, וחלק מהפעולות, כעיקרון, אתה מקבל מהקלפים שיש לך ביד.
פעולות שניתן לבצע תמיד:
1. "הכנסה" - לקחת מטבע מהבנק.
2. "מימון חוץ" - לקחת 2 מטבעות מהבנק.
3. "הפיכה" (Coup) - אם יש לך בתחילת התור 7-9 מטבעות, אתה יכול לשלם 7 מטבעות לבנק ולהכריח שחקן אחר לחשוף את אחד מהקלפים שלו. שים לב, אין דרך לשחקנים האחרים להתגונן מפני מהלך הזה. אם יש לך בתחילת התור 10 מטבעות ומעלה, אתה מחוייב לשלם 7 מטבעות ולבצע את הפעולה הזאת. שחקן שנאלץ לחשוף קלף בוחר איזה מהקלפים שלו הוא חושף.
פעולות שאתה יכול לקבל מהקלפים במשחק:
4. קלף "הדוכס" מבצע "מס" - לקחת 3 מטבעות מהבנק.
5. קלף "המתנקש" מבצע "התנקשות" - תמורת 3 מטבעות ניתן להכריח שחקן אחר לחשוף את אחד הקלפים שלו. השחקן שנתקף בוחר איזה מהקלפים הוא חושף.
6. קלף "קפטן" מבצע "גניבה" - לגנוב 2 מטבעות משחקן אחר.
7. קלף "שגריר" מבצע "החלפה" - השחקן מקבל 2 קלפים חדשים מהערימה של הקלפים שלא נעשה בהם שימוש (כל הקלפים שלא חולקו. ב-6 שחקנים, לדוגמא, יהיו 3 קלפים כאלה). השחקן בוחר אם הוא רוצה לקבל את אחד מהם ולהחזיר במקומו את אחד הקלפים החסויים שלו (כלומר, או שהוא מחזיר את 2 הקלפים בלי להחליף, או שהוא לוקח את אחד הקלפים ואת הקלף השני ואת הקלף הישן שלו הוא מחזיר לערימת הקלפים). לאחר הפעולה הזאת מערבבים את חבילת הקלפים.

תגובות לפעולות
דבר חשוב במשחק הוא שעל פעולות 2\5\6 שחקנים אחרים יכולים להגיב, ולבטל אותן. איך מגיבים:
כל שחקן (חוץ ממבצע הפעולה עצמה) יכול להכריז שהוא מגיב על הפעולה שנעשתה הרגע. בשביל להגיב צריך קלפים מסויימים:
קלף "הדוכס" יכול לבטל את פעולת "מימון חוץ" (פעולה 2).
קלף "הקפטן" או "השגריר" יכולים לבטל את פעולת "הגניבה" (פעולה 5).
קלף "הרוזנת" יכול לבטל את פעולת ה"התנקשות". למרות שהפעולה בוטלה - השחקן שניסה להתנקש עדיין משלם לבנק את 3 המטבעות הנדרשות.
הערה - קלף הרוזנת הוא הקלף היחיד שלא מאפשר פעולה אקטיבית, אלא רק תגובה.

ועכשיו הטוויסט:
אמנם יש פעולות (ותגובות) שרק קלפים מסויימים מאפשרים, אבל אף אחד לא אמר שאסור לך לשקר ולהגיד שיש לך את הקלף הזה גם אם אין לך אותו באמת. זוכרים? מותר לרמות! כמה נוח שאף פעם לא מראים לאחרים את הקלפים שאתה קיבלת (גם אחרי שאתה עושה בהם שימוש)...
אלא מה? אסור להיתפס! כאשר מישהו אומר שהוא מבצע פעולה, או תגובה, שצריך בשבילה קלף, שחקן אחר יכול לפקפק בו ולהכריח אותו להוכיח שיש לו באמת את הקלף. אם השחקן אכן נתפס "מרמה":
1. הפעולה שהיתה אמורה להתבצע מבוטלת (מבוטלת לגמרי - אם זאת היתה התנקשות מחזירים את הכסף לשחקן "הרמאי").
2. השחקן "הרמאי" צריך לחשוף את אחד הקלפים החסויים שלו, והקלף הזה ישאר חשוף עד סוף המשחק (ואם זה הקלף השני שלו שנחשף אז הוא יוצא מהמשחק).
לעומת זאת, אם השחקן אמר את האמת:
1. השחקן שאמר את האמת מראה לכולם את הקלף שלו, מערבב את הקלף הזה עם ערמת הקלפים שבצד, ושולף משם קלף חסוי חדש.
2. השחקן שחשד לחינם צריך בעצמו לחשוף את אחד הקלפים ולהשאיר אותו חשוף עד סוף המשחק.
כמה פרטים נוספים
• קלף חשוף (בגלל שקר,התנקשות או הפיכה) לא נותן יותר את היכולת לבצע את הפעולה שלו.
• השחקנים יכולים בצורה חופשית לדבר בינהם, לעשות הסכמים, להבטיח הבטחות (אבל אין חובה לקיים כמובן) וכו'. רק שני דברים אסורים - להראות את הקלפים החסויים ולתת במתנה כסף לשחקן אחר.

לסיכום - דעתי האישית​

Coup הוא משחק טקטי קטן וקצר אבל מעולה. שילוב של היגיון, פסיכולוגיה, רמאויות ופסיכולוגיה הפוכה, שמעודד המון אינטראקציה בין השחקנים ומלווה בהרבה צחוק בריא.
בכל תור (גם של השחקנים האחרים) השחקנים פעילים ושואלים את עצמם שאלות - האם הוא מרמה? האם מתאים לו לרמות? האם הסיכון שווה את זה? האם לחכות ששחקן אחר יטפל בו? האם יגלו שאני מבלף? האם לנסות לעשות הסכם עם מישהו? האם הוא יעמוד בהסכם? עכשיו זה זמן טוב לבלף? מה לעשות בשביל להטעות אחרים שיחשבו שאני מבלף? האם ללכת על בטוח ולקחת מעט כסף מהבנק? האם להיות חמדן ולהשיג הרבה כסף למרות שאולי יחסמו אותי? אולי להיות מוביל דווקא יהפוך אותי למטרה?
כמות האקשן שנכנסת לתוך קופסא קטנטנה שכזאת ובזמן קצר כל כך יכולה לבייש משחקים רבים שמגיעים בקופסאות ענקיות ושלוקח לשחק אותם כמה שעות!

הדברים הטובים:
• חשיבה טקטית שכוללת היגיון, פסיכולוגיה ורמאויות (הרבה "תורת המשחקים").
• מותח וגם מצחיק.
• משחק קצר, עד רבע שעה, בהרבה שחקנים.
• בלי זמן מת, כל עוד אתה במשחק.
• כשמסיימים משחק מיד רוצים להתחיל משחק חדש.
• מוצלח בכל מספר של שחקנים בין 3 ל-6, וגם בזוג.
• האינטראקציה בין השחקנים יוצאת טיפה שונה כתלות במספר השחקנים - סתם קטע נחמד.
• חוקים פשוטים, ואינו מצריך ידיעת אנגלית.
• יש דרך אחרת לשחק (ואריאנט) את המשחק. מחליפים בתחילת המשחק את שלושת קלפי "השגריר" בשלושה קלפי "חוקר". החוקר יכול להגיב על הקפטן כמו השגריר אבל הפעולה שלו שונה - הוא יכול להחליף קלף אחד עם הבנק (בניגוד ל-2), או שהוא יכול להכריח את אחד השחקנים להחליף את אחד הקלפים החסויים שנותרו לו בקלף אקראי מהקופה. זה גיוון נחמד.
הדברים הפחות טובים
• שחקנים יוצאים מהמשחק לפני שהמשחק מגיע לסיומו. אמנם זה לא כל כך נורא כי עד שמתחילים את המשחק יעברו רק כמה דקות (במעט שחקנים זה כמעט מיידי), אבל זה עדיין מבאס לצאת (ולהוציא) מישהו מחוץ למשחק.

Coup - השורה התחתונה​

קודם כל - אין כמו לשקר למישהו בפנים ולצאת מזה בשלום! (אבל רק במשחקים, כן?)
Coup הוא משחק מעולה ממש! אל תתנו לגודל שלו ולמחיר (הזול!) להטעות אתכם. כמות האקשן, האינטראקציה והחיוכים שהוא מייצר לוקחים בסיבוב את רוב המשחקים ויש בו אפילו טקטיקה והגיון.
אתם חייבים לעצמכם לשחק אותו!

Thunderstone Advance הוא משחק קלפים של בניית חבילות (Deck Building), כלומר השחקן מתחיל עם חבילה של קלפים פשוטים וככל שמתקדם המשחק השחקן קונה עוד ועוד קלפים ויוצר לעצמו חפיסה יותר חזקה בדומה למשחקים כגון Ascension, Dominion, Legendary ועוד. הוא קרוי Advanced מכיוון שמדובר בחידוש למשחק Thunderstone שיצא בשנת 2009.
הת'מה של המשחק היא של עולם פנטזיה כגון מבוכים ודרקונים ובו כל שחקן צריך להרכיב חבורה של הרפתקנים ולשלוח אותם למבוך על מנת להביס את הנבל הראשי המטיל טרור על הכפר – The Thunderstone Bearer.

סידור המשחק​

לפני שמתחילים לשחק, בונים את מערך המשחק שכולל שלושה סוגי קלפים, אותם בוחרים באקראי מהמבחר שקיים בקופסה, כך שכל משחק הוא שונה:
קלפי הכפר – בוחרים (באופן אקראי או מכוון) 8 סוגי קלפים אותם יכולים השחקנים לקנות על מנת לחזק את החבילות שלהם. קלפים אלו כוללים נשקים, לחשים, חפצים ותושבי הכפר.
הגיבורים – בוחרים ארבעה גיבורים שאותם אפשר לגייס.
קלפי המבוך – בוחרים 3 קבוצות מפלצות, אחת מכל דרגה וכן אחד מנבלי העל של המשחק על מנת ליצור את חבילת המבוך.
כך נראה המשחק לאחר שסיימנו לסדר – בשורה העליונה מצוי המבוך, מתחתיו מצויים הגיבור, והשורות שבתחתית מייצגות את הכפר.

מהלך המשחק​

כל שחקן מתחיל עם חפיסה אישית הכוללת 12 קלפים פשוטים. כל שחקן בתורו שולף 6 קלפים מהחפיסה שלו ויכול לבחור אחת מהפעולות הבאות:
• לבקר בכפר – שחקן שבוחר פעולה זו יכול לקנות חפץ אחד מהקלפים בכפר. לאחר מכן, אם יש בידו מספיק נקודות ניסיון, הוא יכול להעלות דרגות לגיבורים שברשותו.
• לבקר במבוך – השחקן בוחר מפלצת אחת במבוך להילחם בה. אם הוא מנצח, הוא מוסיף את המפלצת לחפיסה שלו וצובר נקודות ניסיון בהתאם למה שכתוב בקלף המפלצת.
• מנוחה – השחקן בוחר קלף אחד מהיד שלו ומוציא אותו מהמשחק
• להתכונן – השחקן בוחר כמה קלפים שהוא רוצה מהיד שלו ומחזיר אותם לראשית החבילה שלו כך שישלוף אותם שוב בתור הבא.
לאחר שהשחקן סיים, הוא זורק את כל הקלפים בהם לא השתמש ושולף ששה קלפים חדשים מהחבילה שלו. אם נגמרים הקלפים, השחקן לוקח את כל הקלפים שבהם השתמש, מערבב ושולף מהם שוב.
המשחק נגמר ברגע שאחד השחקנים מביס את ה – The Thunderstone Bearer. לאחר מכן, מסכמים את סה"כ נקודות הניצחון שיש בחבילה האישית של כל שחקן. השחקן עם המספר הרב ביותר של נקודות ניצחון מוכרז כמנצח.
איך עובדים קרבות?
לכל קלף של גיבור יש דירוג התקפה, המופיע בצד ימין למעלה. השחקן מחשב את סה"כ ההתקפה של כלל הקלפים שברשותו. אם הוא עובר את כמות החיים שיש למפלצת, המפלצת מובסת, מתווספת לחבילת השחקן ומעניקה נקודות ניסיון. למפלצות יש ערך זהב, שניתן להשתמש בו לקנות קלפי כפר, אם שלפתם מפלצת ליד שלכם.
המפלצות נמצאות על משבצות בתוך המבוך בסדר עולה, כאשר לכל משבצת מסומנת השפעת החושך שלה. לוח המשחק מגיע עם שני צדדים: השממה שבה ישנם 4 מקומות למפלצות ובכול נקודה השפעת החושך שווה למיקום המפלצת (כלומר במשבצת 1 החושך הוא 1) והמבוך שבו ישנם שלושה מקומות למפלצות והשפעות החושך היא כפולה (כלומר במשבצת 1 החושך הוא 2).
החושך מתווסף לכמות החיים שיש למפלצת מבחינת סך הנקודות שצריך להביסה. ישנם קלפים בעלי נקודות אור שמקטינים את כמות החושך שמגן על המפלצת.

גרפיקה
הגרפיקה של המשחק היא בהחלט אחד מהיתרונות הבולטים שלו לכל מי שאוהב את סגנון הפנטזיה וההרפתקאות בסגנון מבוכים ודרקונים. הקלפים עצמם ברורים וגם אלו בעלי מוגבלות כזו או אחרת של ראיה לא יתקשו לראות את הסימנים המצוינים על הקלפים.

רכיבי המשחק
המשחק מגיע עם קופסא מסודרת. חצי מהקופסא מגיע ריק, אבל הדבר נועד על מנת לעזור ולאפשר בעתיד לשם שם קלפים מתוך הרחבות נוספות, כך שלא מדובר על תשלום עבור אוויר. בניגוד לקודמיו, או משחקים אחרים דומים, הקופסא מגיעה בתוספת של קלפי מחיצות שמאפשרים לסדר ולארגן את הקלפים בצורה קלילה ומהירה.
כמו כן, המשחק מגיע עם חוצצים מסודרים וקלפי בחירה אקראיים שמקלים את סידור המשחק באופן ניכר.

חווית המשחק​

לצערי אני חייב להגיד שהמשחק קצת מאכזב. המכניקה שלו בעייתית, במיוחד לאור הנסיון שלי עם משחקי בניית חבילות אחרים. אישית היו מספר דברים שהפריעו לי ליהנות ממנו, הנובעים מהמכניקה של המשחק:
1) המשחק לא מכיל הפתעות – אין בו שום אלמנט אקראי מלבד סדר שליפת המפלצות שבמבוך. במילים אחרות, בתחילת המשחק, כל שחקן כבר מחליט לעצמו לאיזה כיוון הוא הולך. המשחק מציע וריאציה של החוקים שמאפשרת לשחק עם ערימות אקראיות מה שעוזר לטפל בעניין אך רק באופן חלקי. מכניקה זו זהה לדומיניון, כך שאם אהבתם אותו, דבר זה לא יהווה בעיה.
2) מחסור בהחלטות טקטיות - המשחק מאפשר לך לקנות חפץ אחד או להילחם במפלצת אחת כל תור - מה שלא משאיר הרבה מקום למחשבה.
אם הולכים להילחם במבוך, אזי יש לכל היותר רק 3-4 מפלצות על הלוח ומתוכן סביר להניח שלא יהיה מספיק כוח כדי להביס את כולן כמו שגם מפלצות מסוימות יהיו בעייתיות עם הקלפים הנוכחים שלך ולכן כמות האפשרויות שלך מצומצמת ביותר.
מצד שני, אם אתה בוחר ללכת לכפר, אז האפשרויות נראות יותר גדולות - 4 גיבורים ו-8 קלפי כפר, אבל לא כולם יהיו בטווח המחירים שלך וחלקם לא שווים במיוחד אז הם לא יהיו שיקול אפילו.
מלבד מקרים בודדים, אין כמעט משמעות לסדר הפעולות בתור. כתוצאה מכך, אחרי שבחרת מה לעשות (לקנות או להילחם) כל מה שנשאר הוא פשוט לסכום את כמות הזהב ו/או כוח ההתקפה שלך.
3) יותר מדי תורות הולכים לאיבודברוב המשחקים מהסוג הזה, ישנם שני עקרונות חשובים: האחד הוא להיפטר מהקלפים הפשוטים שאיתם אתה מתחיל, והשני הוא לצבור כמה שיותר קלפים חזקים כדי שהסבירות שתשלוף את הקלפים הפשוטים יהיה יותר נמוך.
לעומת זאת במשחק הזה יש מעט מאוד דרכים בהן אפשר להיפטר מהקלפים הפשוטים. אפשר לשדרג את הגיבורים הבסיסיים, אבל זה ייקח זמן ומלבדם יש עוד 6 קלפים שאינם גיבורים בחפיסה. בנוסף הדבר מצריך ממך טיולים נוספים לכפר, וכל טיול נוסף שאתה עושה הוא טיול שבו אתה לא נלחם במפלצת. כמו כן, ככל שמתקדם המשחק ואתה הורג יותר מפלצות אז החבילה שלך מתמלאת במפלצות שנועדו להאט את הקצב שלך מלכתחילה. כתוצאה מכך, יהיו יותר מדי תורות בהן אתה מוצא את עצמך פשוט מעביר את התור או מוותר על קלף אחד. הדבר לא רק מאט את הקצב של המשחק, אלא גם יכול מאוד לתסכל היות ואין לך באמת שליטה על היד שלך באותו התור.

מה לגבי משחק לשחקן בודד?
דבר אחד שאכן חשוב לציון לחיוב הוא העובדה שהמשחק מגיע גם מתוכנן גם למשחק יחיד. בדרך כלל, משחקים מהסוג הזה נהיים יותר קלים במשחק בודד, היות שאף אחד לא יתחרה איתך על קלפים ולא יפריע לך במכוון. במשחק הזה, דווקא החוויה היא הפוכה לגמרי. החוקים למשחק בודד זהים למשחק מרובה משתתפים כאשר יש הבדל אחד בלבד והוא שבכל תור המפלצות באופן אוטומטי מתקדמות. אם הצלחת להרוג מפלצת, בתור הבא אחת אחרת תתפוס את מקומה. אם לא הצלחת, המפלצות ימשיכו להתקדם אחת אחרי השנייה ומי שיוצאת מהלוח נחשבת ש-"ברחה". בסוף המשחק, אתה מסכם את הניקוד שלך מול המפלצות שברחו ואם השגת יותר נקודות נצחון מהמפלצות שברחו אזי נצחת ואם לא הפסדת.
הגרסא הזו של שחקן בודד אינה קלה כלל וגם אחרי הרבה ניסיון עם המשחק. כתוצאה מכך המשחק תמיד ייתן לך אתגר כלשהו. בנוסף, היות שככל שמתקדם המשחק מגיעות המפלצות היותר חזקות והזמן שלך אוזל היות שלא יישארו לך מספיק תורות כדי לצבור נקודות נצחון, אתה בהחלט מרגיש את הלחץ המתגבר – הרבה יותר מאשר במשחק עם כמה שחקנים.

מחשבות נוספות​

זמן סידור
זמן הסידור הוא קצר למדי ויכול לקחת כמה דקות ספורות. כל שצריך הוא להחליט עם אילו קלפים משחקים, לשים אותם על הלוח ולערבב את המפלצות. המשחק מגיע עם קלפי בחירה אקראיים שעושים את העניין קל להחריד.
עקומת למידה
המשחק עצמו פשוט למדי, במיוחד לאלו שמכירים משחקים דומים אך גם אנשים חדשים לגמרי בסוג זה של משחקים יוכלו לקפוץ למשחק באופן מיידי. החוברת סבירה לחלוטין ומסבירה באופן ברור את המשחק ומלווה בחוברת קטנה המציגה מהלכים התחלתיים של משחק לדוגמא ואין כמעט צורך לעיין בהוראות שוב אחרי שעוברים שניים-שלושה תורות.
אפשרויות הרחבה
נכון לכתיבת סקירה זו, קיימות למשחק 3 הרחבות (הרחבה נוספת מתוכננת ברבעון השני של 2014). שתיים מתוכן Root of Coruption ו-Caverns of Bane הן הרחבות של המשחק. לעומת זאת השתיים האחרות Numenera והחדשה המתוכננת World Collide מאפשרות להרחיב את המשחק אך נועדו גם להיות משחקים עצמאיים – אתה יכול לבחור האם לקנות רק אותם, אבל מי שרוצה יכול לעשות זאת ולהגדיל את היצע הקלפים שיש למשחק להציע.

סיכום​

המשחק היה מאכזב בעיניי עקב המכניקה הבעייתית. כמובן שכמו בהרבה משחקים, יש למשחק הרחבות שעוזרות לפתור חלק מהפגמים שבו על ידי הגדלת היצע הקלפים והצג של סוגים שונים של מכניקות, למשל אוצרות אקראיים שמחזקים מפלצות או החלפת נקודות הניסיות בנקודות צבעוניות אקראיות שמעניקות יכולות שונות – אבל זה לא מגיע בגרסה זו של המשחק.
המשחק מתאים לאלו שמחפשים משחק קלפים בעל רמת מורכבת בינונית, בייחוד אם אהבתם את דומיניון ואתם מחפשים משחק עם ת'מה של פנטזיה. אם אתם מתכוונים לחרוש עליו שוב ושוב, אז קחו בחשבון שהרחבות למשחק הן בגדר חובה.
עם זאת, מי שמחפש משחק לשחקן בודד מוזמן לנסות אותו – באופן מפתיע, המשחק עובד בשחקן יחיד בצורה טובה, אבל כמו שכבר אמרתי, אם אתם אוהבים את המשחק, תתכוננו לאפשרות שתרצו להשקיע עוד כסף בהרחבות.

מלחמת הטבעת (War of the Ring) הוא משחק לוח שעוקב אחר המאורעות המתוארים בספרי שר הטבעות של טולקין. צד אחד לוקח אחריות על כוחות עמי המערב החופשיים, ואילו הצד השני מייצג את סאורון. למעשה, מדובר במשחק שמאפשר ליצור היסטוריות חלופיות לאלו שבספרים – 'מה היה קורה אילו', תוך שימוש בחומרים שבספרים – העמים, המאבק על הטבעת, ואפילו מאורעות מתוך הספרים: כל אלו יכולים להתרחש במשחק בסדר שונה ובמקומות שונים [או לא להתרחש כלל], ובכך, כמובן, ליצור נרטיב שונה לגמרי למאבק בין המערב לצל.
רמת הנאמנות של משחק הלוח לספרי המקור גבוהה מאוד – החל מסמלים שמופיעים על קלפים ועל מיניאטורות במשחק, דרך התייחסות למאורעות רבים מאוד מאלו שהתרחשו בספרים, ועד, כמובן, ללב המאבק: הניסיון להשמיד את הטבעת מחד, לעומת הניסיון לכבוש את הארץ התיכונה.
ב- Boardgamegeek זהו משחק מס' 1 ברשימת המשחקים התמתיים, ומקום 18-20 ברשימת המשחקים הכללית.

ניצחון במלחמת הטבעת:​

משחק הלוח מאפשר לשחקנים לטול את תפקיד צבאות הצל מחד, ועמי המערב החופשיים מאידך, ולשחק את מלחמת הטבעת החל מן המועד בו החבורה נמצאת באימלדריס [ריוונדל, משכנו של אלרונד], ועד לאחת מארבע תוצאות אפשריות:

-הטבעת מושמדת בהר האבדון,
-הטבעת משחיתה את פרודו וסאם [נושאי הטבעת הבלתי-ניתנים-להפרדה]
-צבאות הצל משיגים ניצחון צבאי על-ידי כיבוש ערים ומצודות בשווי כולל של עשר נקודות ניצחון [יש לזכור שאם אתה מאבד עיר או מצודה שכבשת בגלל כיבוש חוזר של הצד השני, נקודות הניצחון אובדות]
-צבאות עמי המערב החופשיים משיגים ניצחון צבאי על-ידי כיבוש ערים ומצודות בשווי כולל של ארבע נקודות ניצחון [ושוב יש לזכור שאובדן עיר או מצודה משמעם אובדן נקודות הניצחון].
שני תנאי הניצחון הראשונים [הקשורים בטבעת] מסיימים את המשחק מיד עם התרחשותם, ואילו השניים האחרונים [הצבאיים] נבחנים רק בסוף התור [כך שיש זמן מועט לנסות לכבוש מחדש]. במקרה ששני תנאים מתקיימים במקביל, התנאי הקרוב יותר לתחילת הרשימה הוא הזוכה [השמדה גוברת על השחתה, וניצחון צבאי של הצל גובר על ניצחון צבאי של המערב].
מספר שחקנים:
שניים עד ארבעה. במקרה של שניים, צד אחד מייצג את כל כוחות הצל [סאורון, סרומן, האראדרים], והשני את המערב החופשי [אלפים, גמדים, גונדור, רוהאן, אנשי צפון]. במקרה של שלושה או ארבעה, מחלקים שליטה בין יותר שחקנים, ושחקנים באותו צד עובדים כצוות.

מנוע מלחמת הטבעת – קוביות פעולה:​

לב משחק הלוח מצוי בקוביות-הפעולה העומדות לרשות כל צד. מעט לאחר תחילת כל תור, על כל צד לגלגל את הקוביות שלו [שבע עד עשר לכוחות הצל, ארבע עד שש לכוחות המערב]; הסמלים העולים בקוביות מראים איזו פעולה מאפשרת כל קוביה בתור-המשחק הנוכחי.
התור מתקדם בסבבים, כאשר כעקרון לשחקן המערב החופשי הזכות לפעול קודם [להשתמש בקובית-פעולה] ואחריו שחקן הצל וכך חוזר חלילה. אם לצד אחד נשארות פעולות ולצד שני לא, פעולות אלו מבוצעות ברצף, בזו אחר זו. כאשר נגמרות הקוביות [לרוב לצל יש יותר פעולות לבצע], מסתיים התור ומתחיל תור חדש.
צד שיש לו פחות קוביות פעולה מאשר לשני יכול לוותר על סבב, ולאפשר לצד השני לפעול, ויכול לבחור להמשיך לוותר עד שמספר הקוביות הזמינות משתווה, ואז, כמובן, שוב על שני הצדדים לפעול בסבבים.
הסמלים שעל הקוביות:
-פלנטיר [כדור בדולח]: צד שמשחק כדור בדולח יכול לקחת קלף מאורע מאחת משתי החבילות לידו [ברגע שיש ביד יותר משישה קלפים חייבים לזרוק קלף], או לשחק כל קלף מאורע שנמצא בידו [בהנחה ושאר התנאים למשחק הקלף – אם יש כאלה – מתקיימים], ולא משנה עם זה קלף אסטרטגיה או קלף של מאורע דמויות.
-חרב: תנועת דמויות. מבלי להיכנס לפרטי החוקים, פעולה זו מאפשרת להזיז דמויות, או להזיז צבא שיש עמו דמויות משבצת אחת, או להתחיל קרב בין צבא שיש עמו דמויות לצבא אחר סמוך. לחלופין, פעולת חרב משמשת לשחק קלפי מאורע שבפינה הימנית העליונה שלהם מופיע סמל חרב [מאורעות דמות].
-קסדה: פעולת גיוס שמאפשרת גיוס כוחות צבאיים [אך רק במדינה שהגיעה למצב של 'מלחמה']; לכוחות הצל, פעולה זו מאפשרת גם גיוס של נזגולים או הכנסת אחד ממשרתי האפלה הבכירים [סארומן, המלך-המכשף, פיו של סאורון] למשחק. לחלופין, פעולת קסדה משמשת כדי לשחק קלפי מאורע שבפינה הימנית העליונה שלהם מופיע סמל קסדה [מאורעות אסטרטגיים של גיוס].
-נס קרב [לסאורון יש צד קוביה שמראה נס קרב לבדו, למערב יש צד שמראה נס קרב ולצדו סימן גיוס] : מאפשר להזיז שני צבאות [כולל דמויות שעם הצבא, אם יש] משבצת אחת כל אחד, או מאפשר לצבא אחד [כולל דמויות שעם הצבא, אם יש] להיכנס לקרב מול צבא אחר סמוך. לחלופין, פעולת נס קרב משמשת כדי לשחק קלפי מאורע שבפינה הימנית העליונה שלהם מופיע סמל נס קרב [מאורעות אסטרטגיים צבאיים].
-נס קרב/קסדה: ניתן לבחור, לרצון השחקן, באחד משני הסמלים ולעשות בו שימוש כרגיל.
-רצון המערב: סימן ייחודי לכוחות המערב החופשי. אפשר לשנות קוביה זו לכל סימן אחר של כוחות המערב ולשחק את הסימן כרגיל. מעבר לכך, רצון המערב מאפשר הפעלה של קלפים מסוימים, ומאפשר [עם התקיימו תנאים נדרשים אחרים] להכניס למשחק את גנדלף הלבן [במקום האפור] ואת ארגורן [במקום הצעדן].
העין: עינו של סאורון היא פעולת חיפוש – אחר הטבעת כמובן. כל פעם שחבורת הטבעת זזה, שחקן הצל מגלגל קוביות תוצאה כמספר העיניים שיש בתור. אם יש לפחות תוצאה אחת של שש, המשמעות היא שהחיפוש הצליח, ויש לשלוף סמן-חיפוש ולפעול בהתאם למצוין בו. סמני חיפוש יכולים לגלות את מיקום החבורה, יכולים לגרום להשחתה של נושאי הטבעת ויכולים גם להוביל למותן של דמויות. יצוין שבתחילת כל תור, שחקן הצל יכול לבחור מראש, לפני גלגול הקוביות, להניח עין אחת או יותר בתיבת החיפוש, וכך להבטיח לעצמו מינימום מסוים של עוצמת חיפוש. כל עין נוספת שתגולגל אקראית תצטרף לאלו שבחיפוש.
יש כמה גיבורים שכניסתם למשחק מעניקה לצד שלהם עוד קוביות-פעולה! גנדלף הלבן וארגורן מעניקים קוביות פעולה לכוחות המערב החופשי, ואילו סארומן, המלך-המכשף ופיו של סאורון מעניקים קוביות לצל. את הדמויות הללו אי אפשר להכניס סתם כך למשחק. למשל, גנדלף האפור היה צריך למות, או לכל הפחות להיפרד מחבורת הטבעת בכדי להפוך ללבן.

מנוע המשחק - קלפים:​

בתחילת תור, כל צד מושך שני קלפי מאורע ב'חינם' ללא צורך בהוצאת פלנטיר – אחד מחבילת מאורעות האסטרטגיה, השני מחבילת מאורעות הדמויות.
בכל שלב במשחק שבו יש לשחקן יותר משישה קלפי מאורע ביד, עליו להיפטר מיד מקלפים עד שיישאר עם שישה. יש לציין שקלפים אינם ממוחזרים – לאחר שנגמרה חבילת קלפים מסוימת, אין אפשרות עוד למשוך ממנה [לא מכניסים מחדש למשחק קלפים שיצאו].
כל קלף מאורע, של אסטרטגיה ושל דמויות, מחולק לשני חלקים. בחלק העליון יש איזו התרחשות שניתן להפעיל אותה כאשר משחקים את הקלף באמצעות קובית
פעולה. בחלק התחתון, יש פעולה אחרת לגמרי, שמשפיעה על קרבות בין צבאות. בזמן קרבות בין צדדים, לפני שמגלגלים קוביות כדי לראות מה קרה בסיבוב קרב נתון, לכל צד שמורה הזכות להניח קלף על המגרש [בהחלט אפשרי שרק צד אחד יניח קלף, או שאף אחד לא יניח קלף]. בפינה השמאלית התחתונה של כל קלף יש מספר. מספר זה משמש כדי לקבוע איזה קלף קרב משפיע קודם בסיבוב קרב [המספר הקטן יותר מתרחש קודם]. במקרה של תיקו – קלף של כוח מגן משפיע לפני קלף של כוח תוקף. כל קלף קרב משפיע על המתרחש בצורה כלשהי – יש קלפים שנותנים בונוס לגלגולי קוביה, אחרים שמגנים מפגיעות, ואפילו קלפים שמאפשרים לכוח המותקף לחמוק מכל ההתקפה ולברוח באישון לילה למחוז אחר על מפת המשחק.
חשוב להבין שקלף ששימש לקרב יוצא מן המשחק, ולכן אי אפשר להשתמש בחלק העליון שלו, שכולל פעולה שמופעלת באמצעות קובית פעולה. ההיפך גם נכון, כמובן, והדבר מחייב מחשבה וזהירות בשימוש בקלפים.
מלבד קלפי מאורעות יש גם קלפי גיבורים, עם כוחות שונים שניתן להפעיל [לרוב בתמורה לקובית-פעולה] בתנאי שהגיבור נכנס למשחק וקלפו הונח על השולחן. יצוין שבתחילת המשחק, מרבית גיבורי עמי המערב נמצאים בחבורה, ונחשבים לחלק ממנה, ואינם יכולים להשתמש במרבית היכולות שבקלף שלהם, שכן הקלף לא מונח על השולחן אלא מוחבא בצד בתיבת חבורת-הטבעת.
רק מדריך החבורה [גנדלף האפור או הצעדן, בתחילת המשחק] יכול להשתמש ביכולות מסוימות. אם הופרדו גיבורים מן החבורה [ודמות שהופרדה מן החבורה אינה יכולה לחזור להיות חלק ממנה], אז הכוחות הרשומים להם בקלף זמינים [ובין הכוחות הללו יש את היכולת להאיץ באומות להשיל מעליהן שאננות ולהתגייס למלחמה ויכולות השפעה על קרבות].

רכיבי המשחק:​

לוח משחק בשני חלקים.
קוביות פעולה [10 אדומות לצל, 6 כחולות למערב, שעליהן סמלים ולא מספרים].
קוביות תוצאה [5 קוביות, ממוספרות כרגיל מאחד עד שש].
מיניאטורות! [יש במשחק 204 מיניאטורות, בשלל עיצובים מוקפדים. עם זאת, כל כוחות המערב בתכלת, וכל כוחות הצל באדום, כאשר דמויות הן באפור עבור שני הצדדים].
110 קלפים [קלפי גיבורים טובים ומרושעים, קלפי מאורעות: מאורעות מלחמה צל/מערב(עם חלוקה פנימית לקלפים צבאיים וקלפי גיוס) ומאורעות דמויות צל/מערב (ולעתים קרובות משפיעים על דמויות או דורשים נוכחות של דמות מסוימת במקום מסוים לצרכי שימוש)].
76 סמני קרטון איכותיים עם הדפסה נאה.
ספרון חוקים.
שני דפי עזר לשחקן.
יצוין לטובה כי כל חומרי המשחק מוקפדים ובאיכות מעולה.

חווית המשחק:​

כפי שאפשר להבין מן הסקירה לעיל, המשחק לא פשוט. יש משחקים מסובכים הרבה יותר ממנו, אבל לימוד של המשחק דורש כשעה של בחינת מדריכים מצולמים ביו-טיוב, או שעה של הדרכה עם שחקן ותיק, או פשוט קריאת חוקים מעמיקה ומשחק מול מישהו אחר, תוך כדי פניה לחוקים. בכל דרך שבה תבחרו, יידרשו שלושה-ארבעה משחקים בכדי להבין את כל המקרים המיוחדים והיוצאים מן הכלל הפרטניים, שלא לדבר על חוקים שכמעט ולא נגעתי בהם.

[תמונה זו נלקחה ממהדורת האספנים של המשחק, שכוללת מיניאטורות צבועות]
אבל למן המשחק הראשון – מדובר במשחק מרתק. לעולם אין לך מספיק קוביות פעולה כדי לעשות כל מה שאתה רוצה. כשאתה עושה משהו שרצית – אתה מוותר על דבר אחר, וכמובן שהצד השני מגיב למה שעשית וגם יוזם ומבצע תוכניות משלו. בכל סיבוב מגיעים לידיך קלפים – לעתים, ברור שתרצה להשתמש בהם כקלפי קרב, אך לעתים קרובות לא פחות אתה נקרע בין השימוש של קלף בשעת קרב לשימוש שיש לו בהוצאת קובית פעולה: יש קלפים שיכולים לגייס לך כוחות מהר יותר, אפילו אם מדינה שלך אינה במלחמה; יש קלפים שמאפשרים להזיז דמויות רחוק ומהר יותר, דבר שמאפשר לך להוביל מנהיגים לנקודות קריטיות. המגוון גדול מכך בהרבה והדוגמאות רבות – אין קלפים מיותרים במשחק הזה, רק קלפים שאולי לא מועילים לך כרגע לאור תזמון ובחירות אסטרטגיות.
הקרבות מותחים – צבאות המערב מתכלים עם מותם [יחידות יוצאות ואי אפשר להחזיר אותן למשחק], ובעוד שצבאות הצל אינם מתכלים [אפשר להשיב למשחק יחידות שהושמדו], גיוס דורש שימוש בקוביות פעולה וקלפים והמערב יכול לנצל השמדה של צבא צל בכדי להשיג יתרונות בקרב. יש לזכור שהמערב זקוק רק לארבע נקודות ניצחון כדי להשיג ניצחון צבאי – ובמשחק כל עיר שווה נקודה, וכל מעוז שווה שתיים, כך שאם, למשל, כוחות רוהאן [בסיוע נאה מן האנטים המיוצגים בקלפי המאורע] כובשים את האורתנק, לא רק שסארומן משותק, אלא שהמערב כבר נמצא בחצי הדרך לניצחון צבאי, אף שלרוב ניצחון צבאי הוא אסטרטגיה מרכזית של הצל.
בנוסף, במשחק יש שני שעונים מתקתקים: התקרבות החבורה [או מה שנשאר ממנה, כי ממש כמו במקור הספרותי, נדיר מאוד שפרודו וסאם יגיעו אל אורודרואין עם מישהו מלבד גולום] להשמדת הטבעת מחד, ומאידך התקרבות הצל לניצחון צבאי. הצלחות צבאיות של הצל יכולות לכפות תנועה מהירה ולא שקולה של החבורה – מה שמוביל ליותר מקרי מצוד מוצלחים מצד הצל, וליותר פגיעה בחברי החבורה [מוות של בני לוויה, התגברות ההשחתה של נושאי הטבעת]. מצד שני, אם הצל מזניח את המצוד אחר החבורה וממקד מאמצים בניצחונות צבאיים, החבורה עלולה לחמוק מבין אצבעותיו ולהשמיד את הטבעת בטרם יושלם כיבושה של הארץ התיכונה.
כלל לא נדיר לראות שחקן מתחבט קשות – האם להעדיף עמדה מבוצרת היטב, שיש לה יתרונות משמעותיים בעת קרב, לנוכח צבא מתקרב – או שמה כדאי לצאת ולפגוש את הצבא העוין בשטח, לספוג הפסדים, ואז לנסות לאגף ולהמשיך הלאה למטרות אויב רגישות. אין משחק שבו שחקנים אינם מתקרבים לבחילה פיסית בהבינם שעליהם לזרוק קלף מן היד – וכל הקלפים חשובים ומועילים לטקטיקות ואסטרטגיות שונות.
יותר מהכל, ישנן שאלות אסטרטגיות קשות. על המערב לבחון בכל עת אפשרות לניצחון צבאי בעודו מקדם את החבורה למורדור. כמוכן, עליו לחשוב היטב היכן יתבצר וישקיע קוביות פעולה יקרות בבלימת התקדמות האויב, ועד כמה השקעה זו תאט את התקדמות החבורה. שחקן המערב החופשי צריך לשקול כל יחידה צבאית הרוגה – שכן אלו לא ישובו עוד. אך גם לצל לא קל: הצל צריך לחשוב כמה קוביות עין הוא משקיע מראש בחיפוש; ככל שירבו העיניים, החבורה תנוע לאט יותר ויהיה סיכוי גדול יותר להשחתת נושאי הטבעת; מצד שני, אם יישארו מעט קוביות-פעולה שאינן מראות עין, הצל יתקשה לגייס ולהוביל כוחות לקרב, ועלול למצוא עצמו בסכנת הפסד צבאי, או שהשגת ניתחון תדרוש זמן כה רב שהחבורה תספיק לזוחל אל הר האבדון ולהשמיד את הטבעת.
המשחק מאוזן היטב. שחקנים מנוסים מגיעים לעתים קרובות למשחקים שמוכרעים על חודה של נקודת ניצחון או נקודת שחיתות. לעתים קרובות מאוד מגיעים שחקנים למצבים בהם סאורון מנצח ניצחון צבאי סיבוב לפני השמדת הטבעת, או שהטבעת מושמדת בסיבוב בו ברור שסאורון יגיע לעשר נקודות ניצחון. וכנגד, הגורם האקראי שבקוביות-הפעולה ובקלפים יכול להוביל לניצול מצבי פתע ולנצחונות מפתיעים ומתפרצים, וכבר נראו משחקים בהם המעוזים של מכרות מוריה והאורתנק נכבשו בידי המערב [4 נקודות ניצחון נכספות!], וכבר קרה כי החבורה נרדפה בידי הבלרוג במוריה ובידי המלך-המכשף בכל שאר המפה, והוכרעה תחת נטל הטבעת [12 נקודות השחתה] עוד בטרם הגיעה למורדור.

משחק קצר לדוגמה של מלחמת הטבעת:​

בתחילת המשחק החליט שחקן המערב כי בורומיר יתחיל את המשחק במינאס טירית' ולא בריוונדל [דבר זה אינו אפשרי במשחק הבסיסי, אלא דורש הרחבה למשחק – מומלצת מאוד- שנקראת Lords of Middle Earth].
בסיבוב ראשון, המערב החופשי הוציא פעמיים קוביות גיוס בכדי להביא את גונדור למצב מלחמה, גייס כוחות בגונדור, ולא הזיז כלל את החבורה. באותו תור, מורדור ואייזנגארד הובאו למצב מלחמה על-ידי הצל, וכוחות בתוך מורדור הגיעו אל שער המוראנון ואל מינאס מורגול.
בסיבוב השני, שחקן המערב גייס עוד כוחות בגונדור. שחקן הצל הכניס למשחק את אחד מגיבוריו, וכוחות הצל התחילו לנוע: כל הצבא שבמוראנון יצא צפונה, וכל הצבא שבמינאס מורגול יצא אל איתיליין הצפונית, לכיוון גונדור. בשלב זה, בחר שחקן המערב לקחת את כל הכוחות בגונדור ולצאת לאוסגיליאת', ולפגוש שם את צבאות הצל. החבורה כלל לא זזה.
בסיבוב שלישי, גויסה יחידת עילית במינאס טירית', והצל תקף באוסגיליאת'. כמעט כל שאר הקוביות של הצל הראו את סימן העין [ונכנסו לתיבת חיפוש]. שחקן המערב החופשי שיחק קלף קרב בשם 'סיירים' שאיפשר לו לחמוק מן הקרב לגמרי – הכוח כולו עבר לאיתיליין הדרומית. היות וכעת היה שוב תור המערב, קוביית חרב [בורומיר היה עם הצבא ולכן היה יכול להניע אותו בפעולה כזו], נכנס אל מינס מורגול השוממה, וכבש אותה! כבר שתי נקודות לכוחות המערב.

[תמונה זו נלקחה ממהדורת האספנים של המשחק, שכוללת מיניאטורות צבועות]
כוחותיו של הצל פנו מיד לתקוף את הכוח במינס מורגול, אך הכוח הזה לא התבצר במעוז, והחל קרב שדה שבו הצל תוקף. הודות לגלגולי קוביות מוצלחים וקלף מסייע טוב, לצל נגרמו ארבע אבדות צבאיות, וכוחות המערב שרדו עם אבדה יחידה. סיבוב קרב שני הוביל לעוד שלוש אבדות לצל ולאפס אבדות למערב, והקרב נפסק. כוח המערב שנמצא במינס מורגול התפצל. חלקו נשאר במבצר, וחלקו יצא אל עמק גורגורות'. היות וכבר בסיבוב ראשון הצל רוקן לגמרי את מורדור – לא נשארו שם כוחות שיכלו להגן על המעוזים האחרים [באראד-דור ומוראנון]. המשחק נגמר בכך ששלוש יחידות של גונדור כבשו את באראד-דור: שתי נקודות ניצחון נוספות למערב, וארבע ככלל [הודות לכיבוש מינס מורגול].
אין ספק שהיה למערב מזל במשחק הזה – אבל אם הצל לא היה נחפז כל כך לנסות ולכבוש את גונדור, היו נשארים כוחות במעוזי מורדור, וכל ההתרחשויות שלאחר התור הראשון היו נראות לגמרי אחרות. מצד שני, לו בחר שחקן המערב להתבצר במינאס טירית' ולא לצאת לאוסגיליאת', לא היתה נפתחת לו האפשרות לחמוק לאיתיליין הצפונית וממנה אל מינאס מורגול הנטושה, ולא משנה כמה מוצלחים גלגולי קוביות-הפעולה שלו.

סיכום​

תעוזה, זהירות, תכנון, התכוננות למזל טוב ורע, הצורך להתמודד עם הפתעות בצורת קלפים או תנועות יריב – כל אלו הופכים את מלחמת הטבעת למשחק לוח קרוב למושלם. כאשר הרחבת המשחק הנזכרת לעיל נוספת לו – זהו משחק לוח עוד יותר קרוב למושלם. לכל קובית-פעולה יש משמעות, לכל קלף שמשוחק יש עוצמה של ממש. כל החלטה – היא החלטה טעונה שיכולה לסייע לניצחון, או להוביל לחורבן. הסיבה היחידה שאינני מעניק למשחק את הציון חמש, היא העובדה שההרחבה שהזכרתי – אדוני הארץ התיכונה – הופכת אותו לטוב עוד יותר, ולכן על משחק הבסיס להסתפק בציון 4.5 שקופץ מיד ל- 5 בשימוש בהרחבה.
מובן מאליו שמשחק זה יעורר הדים רבים בליבם של חובבי סדרת שר הטבעות. אך זהו משחק מעולה גם למי שאינו מכיר היטב את עולמו של טולקין, וכל חובב משחק צבאות יוכל למצוא בו עניין רב – ומשחקיות מעולה וממושכת על פני משחקים רבים מאוד.

http://new.fantasyflightgames.com/edge_minisite.asp?eidm=68"עברנו כברת דרך מאז הימים האפלים. הקמנו עיר על הירח. בנינו מעלית ענק אליה שנמתחת דרך החלל. יישבנו את המאדים ומצאנו עליו מים. אך בעודי מביט מטה, על גופת הקורבן, איני יכול אלא להרגיש כאילו עודנו צדים מכשפות . שני תאגידים יריבים מתחרים בפיתוח ביוטכנולוגיה, אנדרואידים, אשר משאירים אנשים ללא עבודה. ההמון הזועם חסר גבולות. והנה אני חוקר רצח נוסף, מגלה תבנית חשודה החוזרת על עצמה. דברים מתחילים להסריח. אין ספק."
אנדרואיד הוא משחק לוח סיפורי המתרחש בעתיד בו הטכנולוגיה מתקדמת והתאגידים שולטים. תאגיד ג'ינטקי, המפתח טכנולוגיות של שכפול גנטי, נמצא בעיר ניו אנג'לס שבכדור הארץ, ותאגיד ביו-האס, המפתח אנדרואידים, אנשים שהם חצי מכונה, ממוקם בעיר היינליין שעל הירח.
אתם משחקים חוקרים, אשר מנסים לפענח רצח, לחשוף את הקונספירציה שמאחוריו, וכל זאת בעודכם מתמודדים כל אחד עם הצרות האישיות שלו.

איך המשחק מתנהל?​

כל שחקן מקבל חוקר. כל חוקר מגיע עם קלף דמות המתאר את סיפורו, קלף נוסף המתאר אסטרטגיות מומלצות לחוקר עצמו ולהתמודדות מול החוקרים האחרים, חפיסת קלפי עלילה, סרגל תנועה קשתי המייצג את הרכב שלו, וקלפי אור וחושך עבור דמותו. בנוסף, לכל דמות יש קלפים הייחודיים רק לה ונותנים לה יכולות מיוחדות.
בנוסף בוחרים קלף תרחיש, המתאר את הרצח ואת החשודים, כמו גם חוקים מיוחדים, ייחודיים לתרחיש זה. עבור כל חשוד יש קלף "אשם" וקלף "זכאי". נכון, זה נשמע כמו הרמז. אבל כאן, מערבבים את הקלפים של החשודים המשתתפים במשחק ומחלקים לכל אחד קלף "אשם" אחד וקלף "זכאי" אחד. בניגוד ל"הרמז", כאן הרוצח לא מוגדר מראש, אלא המטרה שלכם היא למצוא את העדויות שיוכיחו שהאשם שלכם הוא האשם האמיתי.
המשחק מחולק לשבועיים, כל שבוע מחולק לשישה ימים, כאשר בסוף כל יום (פרט לראשון) קורה משהו. בכל יום מקבל כל שחקן בתורו מספר נקודות פעולה לשימוש ביום הזה (לרוב שש). את נקודות הפעולה ניתן להשקיע במספר דרכים:
תנועה
הלוח מחולק לכדור הארץ, הירח, והמעלית שביניהם. כל עיר מכילה איזורים רבים ביניהם אפשר לנוע. על מנת לעבור מאיזור אחד למשנהו, יש לוודא ששני האיזורים, זה שאתה נמצא בו וזה אליו אתה רוצה להגיע, נמצאים בטווח התנועה שמאפשר כלי הרכב שלך. אם האיזור רחוק מדי, אתה יכול להגיע אליו דרך איזורים מקשרים בדרך. רק זכור שכל תנועה כזאת עולה פעולה אחת!
ניתן לעבור בין הערים דרך החללית, אך זה דורש מעבר בין מספר איזורים, אחד אחד, כך שהמעבר במעלית עשוי לבזבז לכם יום שלם.

חקירה
בחלק מהאיזורים עשוי להמצא סמן עדות. ישנם שלושה סוגי עדויות: עדות פיסית (סמן טביעת אצבע), עדות מצולמת (סמן מצלמה) ועדות אנושית (סמן המכיל ציור של אחד החשודים). ההבדל, אגב, הוא שלכל חשוד ישנן עדויות מסוג מסויים שהן חזקות פחות ועדויות מסוג אחר שהן חזקות יותר, לא אכנס למכניקה המדוייקת של זה. כאשר אתה חוקר סמן עדות, אתה יכול לבחור בין חקר המקרה, וחקר הקונספירציה. אם בחרת לחקור את המקרה, אתה לוקח סמן באקראי, בודק את ערכו (אני חושב שהערכים נעים בין מינוס לפלוס ארבע) ומניח במקום המתאים אצל אחד החשודים לבחירתך, כאשר מספר חיובי תעדיף לתת לחשוד העיקרי שלך, ומספר שלילי תרצה לתת לחשוד אותו אתה רוצה זכאי. בסוף המשחק, החשוד בעל הסכום הגבוה ביותר הוא האשם, והשאר זכאים. מציאת האשם שווה 15 נק', ואם האיש הזכאי שלך אכן זכאי, אתה מקבל חמש נק'. אבל יש עוד הרבה דרכים להשיג נק'.
האפשרות השניה היא, כאמור, חקירת הקונספירציה. אתאר חלק זה בהמשך.
שליפה והשלכת קלפים
לכל שחקן יש, כאמור, חפיסת קלפי אור וחושך. כל שחקן שומר לידו את קלפי האור שלו, ואת קלפי החושך שם במרכז הלוח. רק שחקנים אחרים יכולים לשלוף מחפיסה זו. בתור פעולה אחת, יכול שחקן לשלוף קלף מחפיסת האור שלו, או מחפיסת החושך של שחקן אחר. כל שחקן יכול להחזיק עד שישה קלפים כאלה ביד בסך הכל. ניתן במחיר פעולה להשליך אחד מהקלפים שאינכם מעוניינים לשחק.
שימוש בקלף אור
כדי לשחק קלף אור, יש להשקיע פעולה אחת. בנוסף, לכל שחקן יש "סרגל צללית" המציין כמה הוא נוטה לכיוון האור או החושך, כאשר יש חמש רמות ומתחילים באמצע. כל קלף אור מציין ערך מספרי המציין עד כמה קלף זה מסיט את דמותך לכיוון החושך. עליך לנוע מספר צעדים זה בכיוון המתאים, אך ניתן להשליך מהיד קלפים נוספים על מנת להקטין או להגדיל את המספר באחד לכל קלף (אבל לא פחות מאפס). קלפי האור נותנים יתרונות שונים לדמותכם.
התקדמות בחקירה
שחקן אשר נמצא בזירת הרצח יכול להשקיע פעולה כדי לסמן עצמו ליד הזירה, תוך ביטול סימון של שחקן אחר, אם יש כזה במקום. בסוף היום, השחקן האחרון שסימן עצמו בזירה הופך להיות השחקן הראשון.
הפעלת מיקום
חלק מהמקומות מציעים פעולות מיוחדות אשר יכולות לעזור לדמותכם באופן מסויים. פעולות אלה דורשות עלות מסויימת, לרוב לפחות השקעה של פעולה יומית אחת.
לאחר שכל שחקן ביצע את פעולותיו, עוברים ליום הבא. בין הימים יכול לקרות אירוע כללי או אירוע אישי. אירוע כללי מתאר הופעה של דמות על הלוח, אשר נותנת יתרון מסויים לשחקן הראשון שמגיע אליה ומפעיל אותה. אירוע אישי הוא התקדמות בעלילה הפרטית של כל דמות. זה קורה ביום השלישי והשישי של כל שבוע, כאשר בכל שבוע יש לדמות סיפור אחר אשר מורכב משני חלקים. פעולות מסויימות מקדמות את סיפורה של הדמות לטובה, פעולות אחרות לרעה. המשך הסיפור תלוי בהתקדמותה של הדמות בו, ועבור סוף טוב יזכה השחקן בנקודות, בעוד שעל סוף טרגי הוא יאבד נקודות.
שימוש בקלפי חושך
קלפי חושך מאפשרים לכם להפעיל מאורעות מכשילים כנגד השחקן שמהחפיסה שלו נשלף הקלף. משחק של קלף חושך פועל בצורה דומה למשחק של קלף אור, רק שהוא לא דורש השקעת פעולה (זה לא תורכם הרי), אלא קיום תנאי מסויים, למשל שהשחקן המדובר נכנס לאיזור מסויים. משחק של קלף חושך מסיט את דמותכם לכיוון המואר.
הקונספירציה
בפינת הלוח ישנו פאזל קונספירציה. כאשר אתם חוקרים עדות, אתם רשאים לבחור להרים חלק בפאזל ולמקם אותו. כל חלק בפאזל מכיל מסלול, כאשר אתם מנסים להוליך את המסלול לאחד מקצוות לוח הפאזל, כשכל קצה נותן בונוס נקודות קטן עבור דבר אחר. כמו כן, כל השלמה של שורה, עמודה, או אלכסון בפאזל מזכות אתכם בארבע נקודות, וכל חלק של פאזל עשוי להכיל בונוס מסויים, כמו גם נותן לכם פעולה מסויימת שתעזור לכם בחקירה, למשל הזזת מצבכם בסרגל הצללית.
בתום השבוע השני חושפים את הרוצח, מסכמים נקודות מהעלילה המשנית ומבונוסים נוספים, והשחקן עם הניקוד הסופי הגבוה ביותר, הוא המנצח.
כמובן שיש אלמנטים רבים במשחק שלא פירטתי עליהם. המשחק מגיע עם ספר(!) חוקים, ולכן אין זה פרקטי לפרט לפרטים את המשחק, אך הקפדתי לתאר את עיקרי הדברים.

חוות דעת אישית:​

הסיפור הוא נהדר. המשחק, כצפוי מחברת FFG, מכיל חלקים איכותים והמון המון צ'יפים. רק לא ברור לי האובססיה של החברה לעשות את חלקי הפאזל של הקונספירציה עם מן שיניים מעצבנות כאלה שאפילו לא יושבות טוב יחד, במקום לעשות ריבועים פשוטים ונחמדים שיישבו בקלות על הלוח.
ופה נגמרת הדעה החיובית שלי על המשחק.

המשחק מכיל אוסף של המון מכניקות קטנות ומעצבנות שלא ברור בכלל איך הן קשורות לת'מה של המשחק.
סרגלי התנועה מגניבים בערך עד סוף היום השני של המשחק, זו מכניקת תנועה מטופשת ומיותרת שקיימת כנראה סתם בשביל הגימיק.
המכניקה של האשמת החשודים סובלת ממה שמכונה "אפקט ויזיני". אתה מנסה לנחש מה השחקן האחר שם, אבל אין לך כמעט שום בסיס לדעת, בסגנון של "אבן נייר ומספריים". בגדול מה שקורה הוא שהתוצאה הסופית היא כמעט אקראית לחלוטין, אבל משאירה תחושה רעה כאילו יכולת לשחק נכון יותר, למרות שסטטיסטית זה לא נכון.
הפאזל של הקונספירציה "מודבק" בצורה מאולצת לגמרי, מדובר בסתם "מיני משחק" בתוך המשחק שאין בו שום הגיון או קשר תמטי לסיפור. למשל, מה הקשר בין הצלחת הסיפור האישי של כל שחקן לבין הרצח, למען אלף עזאזלים?!
גם את מכניקת פיזור הרמזים לא אהבתי (תן לשחקן מימינך להניח את הרמז במקום חדש, לא קרוב מדי לעצמו). כאילו, רמזים קופצים בלי קשר סיפורי הגיוני. גם קלפי החושך הם מטרד לא ברור, הרבה פעמים אתה נאלץ להתעלל בשחקן אחר רק בשביל שבתורך תוכל לשחק קלף טוב. גם ההתעללות של שחקנים זה בזה לא נראית הולמת לחוקרי משטרה... אולי לחבורה של עורכי דין מטונפים, אם כבר.
חסרון גדול נוסף במשחק הוא תחושת ריקנות שכל תור משאיר בך. אתה מרגיש שאתה חייב לעשות המון, אבל אין לך בכלל זמן לעשות אפילו חצי מזה. זה סתם משאיר תחושה מעצבנת של חוסר מיצוי אצל כל השחקנים.

סיכום​

בסופו של דבר, מדובר במשחק עם סיפור מעולה ומימוש מזעזע, אוסף מטורף של מכניקות קטנות ומעצבנות אחת אחת ללא שום הגיון תמטי, וכל זה נמרח על משחק ארוך של שעות. שיחקתי רק בתרחיש הבסיסי למתחילים, ואין לי כוונה לנסות מעבר לזה.
לא מומלץ בכלל - וזה לא מפתיע אותי שעד היום לא יצאה שום הרחבה למשחק.

המשחק Legendary הוא משחק קלפים המבוסס על עולם גיבורי העל של Marvel. במשחק זה, כל שחקן לוקח חלק במאבק הגיבורים נגד ארכי-נבל שמאיים על העולם. המשחק הוא שיתופי למחצה – או שכולם מפסידים והארכי-נבל מנצח, או שהארכי-נבל מובס ושחקן אחד מוכרז כמנצח. השחקנים במשחק לא שולטים בגיבור על מסוים, אלא מגייסים גיבורים אלה למשימות - דמיינו סיפור שבו בכל פרק הסופר משתנה, אך הגיבורים נשארים זהים.
Legendary הוא חלק מז'אנר משחקי בניית החבילות – כל שחקן מתחיל את המשחק עם יד זהה, ובמהלך המשחק הוא רוכש קלפים חדשים ומשופרים לחבילה שלו, וכך הוא בונה חבילה תוך כדי המשחק. המשחק הידוע ביותר בז'אנר זה הוא Dominion, אך Legendary דומה בהיבטים מסוימים למשחק בניית החבילות Ascension.

חוקי המשחק​

בתחילת כל משחק, בוחרים ארכי-נבל ומזימה – מטרת גיבורי העל היא לנצח את הנבל בטרם ישלים את מזימתו. בשביל לנצח את הארכי-נבל יש לנצח אותו בקרב ארבע פעמים, ואילו מזימתו של הארכי-נבל משתנה ממשחק למשחק – יש מזימות פשוטות, כגון מזימה בה נדרש שחמישה נבלים יברחו מהעיר, ויש משימות מורכבות יותר, כגון מזימות בהן על הארכי-נבל לחטוף מספר מסויים של עוברי אורח.

על הלוח ישנן שתי "שורות" (בדומה לשורה המרכזית ב-Ascension, רק פעמיים). שורה אחת היא שורת הנבלים, בת חמש משבצות, שנקראת העיר. לכל משבצת שם משלה (הבנק, רחוב וכך הלאה), ואם קורה מצב שכל השורה מלאה וצריך להוסיף אליה עוד נבל, הנבל הרחוק ביותר בשורה בורח מהעיר. בתורו, שחקן יכול לבחור להלחם באחד הנבלים הנמצאים בשורה זו.
השורה השנייה היא שורת הגיבורים, וכל זמן נתון יש בה שישה קלפי גיבורים שונים, אותם יכול השחקן לרכוש.
בנוסף, יש בלוח מקום לארכי-נבל ולמזימה שלו, אזור לקלפים קבועים (פציעות, עוברי אורח) ומקום לחבילת הנבלים וחבילת הגיבורים.
והנה הגעתי לבשר העיקרי, קלפי המשחק – לא סתם קוראים לזה משחק קלפים. יש ה-מ-ו-ן קלפים במשחק, רובם קלפי גיבור או קלפי נבל. הנה כמה קלפי נבל לדוגמא:

לקלפי הנבל יש את המאפיינים הבאים: הכוח שנדרש בכדי להביס את הנבל (מה שנראה כמו מספר על-גבי שריטה בצד ימין למטה), שווי בנקודות נצחון (העיגול הקטן באמצע מימין) וטקסט. הטקסט מתאר השפעות מיוחד, המתחלקות לשלושה סוגים: מארב שמתרחש ברגע שהנבל נכנס לשורת העיר, קרב שמתרחש כאשר תוקפים את הנבל, או בריחה שמתרחשת אם הנבל מצליח לברוח מהעיר.

לקלפי גיבור יש את המאפיינים הבאים: עלות (בצד ימין למטה), טקסט השפעה מיוחדת (במרכז למטה), ובצד שמאל למטה עוצמת התקפה (ניתן בקרב לשלוח כמה גיבורים כנגד נבל אחד) או גיוס כסף, לצורך רכישת קלפים חדשים. לבסוף מצד שמאל למעלה יש שני אייקונים, המסמנים את סוג הקלף ואת קבוצת גיבורי העל אליה הוא משתייך (ארבעת המופלאים במקרה הזה)
לרוב הקלפים יש יכולת מסוימת שמתרחשת כאשר משחקים אותם (כגון שליפה של קלף נוסף), או אם משחקים אותם לאחר ששוחק כבר קלף אחר ששייך לאותו הסוג או לאותה קבוצה – מה שקצת מבלבל בהתחלה. אסביר - בקלף השמאלי ניתן לראות שלפני הטקסט יש אייקון של ארבעת המופלאים, שמשמעו שבכדי להפעיל את ההשפעה צריך לשחק לפניו קלף השייך לקבוצת גיבורי העל ארבעת המופלאים.
במשחק יש חמישה סוגי קלפי גיבור: ידע, התקפת טווח, עוצמה, התקפת קפא"פ ומנטלי. גיבורי העל מתחלקים לארבע סיעות במשחק הבסיס: ה X-Men, הנוקמים, ספיידר-מן, ולבסוף ה S.H.I.E.L.D., שמהווים את קלפי ההתחלה. זה אומר שיד המכילה יותר קלפים מאותה סיעה או מאותו סוג היא לרוב חזקה יותר, מה שנותן לשחקנים תמריץ להתמקד בקלפים דומים. ואם תהיתם, אזי ארבעת המופלאים מופיעים בהרחבה בשם זה.
הקלפים שמשתתפים בכל משחק נבחרים באקראי - החל בנבל העל ובמזימה שלו, הנבלים שמסייעים לו, וכמובן קלפי הגיבור. דבר שמבטיח משחקיות חוזרת גבוהה.
הפעולות שהשחקן מבצע בתורו:
• שולפים קלף מחבילת היריבים, ומבצעים את ההשפעה. אם מדובר בנבל, הוא נכנס לשורת העיר, ודוחף שמאלה (מזיז במקום) את הנבלים שכבר נמצאים בשורה. אם שורת העיר מלאה, הנבל השמאלי ביותר "בורח".
בנוסף, יכולים לצאת עוד שלושה סוגי קלפים: עובר אורח ("נחטף" על-ידי הנבל הימני ביותר), מכת מחץ (מפעיל יכולת מיוחדת של הארכי-נבל), ולבסוף קלף תפנית מזימה, שגם מפעיל יכולת מיוחדת, לפי תיאור המזימה.
• לאחר מכן השחקן שולף ששה קלפים לידו, שאיתם הוא יכול לבצע שני סוגים של פעולות – רכישת קלפים חדשים לחבילה משורת הגיבורים (שמצטרפים לערמת הזרוקים של השחקן) או תקיפת נבל שנמצא בשורת העיר. לחלק ניכר מהקלפים יש השפעות מיוחדות, שלרוב באות לידי ביטוי בשלב זה, כשהשחקן משחק את הקלף.
כשהשחקן תוקף הוא יכול לבחור לתקוף את הארכי-נבל, ולאחר ארבע תקיפות מוצלחות השחקנים מנצחים. בשלב זה (אם רוצים) כל שחקן סופר את כמות נקודות הניצחון שלו, לפי כמות הנבלים שהוא הביס, ובעל הניקוד הגבוה ביותר מוכרז כמנצח. אם הארכי-נבל משלים את המזימה שלו, כל השחקנים מפסידים.

רכיבי המשחק​

לרוב זה החלק הכי קצר בסקירות אצלי, אבל הפעם, כיאה למשחק עם מעל ל-500 קלפים, ארחיב במעט.
ראשית – הקופסא. הקופסא היא ענקית! האורך והרוחב שלה רגילים, אבל הגובה כמעט כפול מהרגיל. למרבה האכזבה, כשפותחים אותה, רואים הרבה אוויר... אה, וגם 500 קלפים ואת לוח המשחק. אלה כל הרכיבים.
הקלפים מכילים 5 חבילות התחלה (כל אחת בת 12 קלפים "פשוטים"), 15 חבילות של גיבורים (14 קלפים כל אחת), 4 ארכי-נבלים, 7 קבוצות נבלים (8 קלפים כל אחת), 4 קבוצות עוזרי-נבל (10 קלפים כל אחת), 8 מזימות ועוד כמה קלפים. מבחר רחב זה של הקלפים מבטיח משחקיות חוזרת גבוהה. למרבה הצער ומסיבה לא מובנת, הקופסא עצמה לא מכילה אפשרות לסדר את הקלפים בצורה נוחה – מה שמאריך משמעותית את זמן ההכנה של המשחק בעת שמחפשים את החבילות הרצויות...
ואם בקלפים עסקינן, העיצוב הגרפי שלהם פשוט נוראי! הגופנים קטנים, הגרפיקה לא ברורה, ומסיבה תמוהה האמנות זהה לכל הקלפים של אותו הגיבור, גם אם הקלף שונה, מה שלא מאפשר זיהוי מהיר של הקלף לפי האיור, ונדרש בכל פעם לקרוא מחדש את הכותרת (בגופן קטן) בכדי לזהות את הקלף.
בסך הכל התאכזבתי מהרכיבים – גם מהעיצוב הגרפי התמוה של הקלפים עצמם, וגם מהקופסא ומהסידור של הקלפים. במשחק בניית חבילות כזה, אינסרט טוב מקל משמעותית על הארגון של המשחק.

חוויה אישית​

Legendary מהווה בעיניי שילוב מצוין בין משחק שיתופי לתחרותי. מצד אחד, כולם עובדים ביחד בכדי לא להפסיד, ומצד שני, כל שחקן רוצה לנצח בסוף המשחק, ולפעמים נוקט בפעולות שפוגעות בקבוצה אך מקדמות אותו אישית. ההיבט הזה מאוד תלוי בקבוצה – יהיו קבוצות שיתמקדו באספקט השיתופי, ויהיו קבוצות שיתעלמו ממנו כמעט לגמרי. בכל מקרה, אין כמעט קלפים שמשפיעים על שחקנים אחרים, כך שההשפעה היא כמעט תמיד עקיפה.

העיצוב הגרפי הקלוקל של המשחק פוגע בזרימה שלו, וגרם לכך שפחות התלהבתי לאחר שני משחקים בו, אך ברגע שמבינים את המשחק יותר לעומק ומתרגלים לקונספט השיתופי למחצה שלו, הוא הופך למעניין בהרבה. זאת הנקודה העיקרית שהתאכזבתי ממנה.
מבחינת החלטות המשחק הוא פשוט למדי. ההחלטות המרכזיות נוגעות לסגנון אליו השחקן רוצה לקחת את החבילה שלו – למשוך עוד קלפים, להתמקד במגה-התקפות וכך הלאה. בסוף המשחק החבילה האישית של כל שחקן תהיה מתקדמת ומגניבה, עם הרבה כוחות בהם ניתן להשתמש. עושר הקלפים מציע הרבה משחקיות חוזרת, וברגע שהשולחן כבר מסודר, מהיר יחסית לשחק 2-3 משחקים ברצף.

משחק הבסיס אינו קשה במיוחד, ובמרבית המשחקים אפשר לנצח, למעט שני מקרים עיקריים – אם השחקנים לא משתפים פעולה ביניהם, או במשחק של 4 או 5 שחקנים, שם המשחק מאבד מהאיזון שלו. מנגנון האיזון לכמות שחקנים במשחק מתבטא בכמות קלפי הנבל והגיבור בחבילות המתאימות. ככל שיש יותר קלפי נבל שאינם מקדמים את המזימה, לכאורה יש יותר זמן לשחקנים לבנות את החבילה שלהם. בפועל, זה לא עובד כל כך טוב, פשוט כי זמן המחזור של החבילה נשאר קבוע לרוב, וכמות התורות לכל שחקן יורדת. לדוגמא, אם במשחק של 3 שחקנים, הם מנצחים או מפסידים תוך 30 תורות, הרי שלכל שחקן יש 10 תורות לקנות קלפים חדשים לחבילה שלו והוא ימחזר את החבילה 3-4 פעמים. לעומת זאת, גם אם ל-5 שחקנים יש 35 תורות, זה עדיין נותן להם רק 7 תורות לכל שחקן, מה שאומר שבממוצע החבילה שלהם תהיה גרועה יותר מאשר במשחק של שלושה שחקנים. עד ארבעה שחקנים המשחק עובד טוב, בחמישה שחקנים זה מאוד תלוי במזל – אם לארכי-נבל יוצאים הקלפים שהוא צריך, אין לשחקנים הרבה סיכוי.
בכל מקרה, לא בטוח שהמשחק קשה דיו לשחקנים מנוסים שמחפשים ארכי-נבל קשוח (אבל כבר יש הרחבות!). הוא כן מתאים גם כמשחק סולו, למרות שלא שיחקתי אותו בסולו, אבל חבר שכן ניסה מתאר את זה כחוויה לא מאתגרת – כי אף אחד לא מתחרה איתך על הקלפים, ויש לך מספר רב של תורים לשיפור החבילה שלך. ניתן למצוא באינטרנט חוקי-בית שמעלים את רמת הקושי למשחק סולו.

לבסוף, למי שמתעניין בתמה של גיבורי על, המשחק עושה את העבודה מבחינה גרפית ומבחינת תיאורי הקלפים, אבל זהו. לא באמת הרגשתי שאני גיבור על שנלחם להציל את היקום.

סיכום​

למי שמכיר משחקי בניית חבילות, Legendary נמצא במקום טוב באמצע מבחינת עומק ומורכבת בין Dominion ל-Ascension. המשחק עצמו מציע היבט ייחודי של שיתופיות למחצה, ועושה זאת בצורה מוצלחת למדי לטעמי.
אני ממליץ עליו לחובבי משחקי הקלפים, בתנאי שאתם מתחברים לסגנון השיתופי למחצה. הוא מגיע עם עושר אפשרויות במשחק הבסיס שלו, ובעל רמת מורכבות בינונית. נהניתי מאד לשחק בו (אחרי שהתרגלתי לגופן הקטנטן שעל הקלפים...), והוא מתפקד מצוין כמשחק להתחיל או לסיים ערב משחקים עמו.

KrosMaster Arena הוא משחק לוח עם מיניאטורות המבוסס על משחק המחשב Wakfu, אחד ממשחקי התפקידים הפופולאריים ביותר בצרפת. עקרון המשחק פשוט למדי כשהמטרה היא לגנוב ליריבך את כל נקודות הניצחון (GG Tokens) על ידי קניה או הריגה של נבחרת היריב.
בנוסף להיותו משחק לוח, KrosMaster Arena מגיע עם תוספת מעניינת - קנייה של המשחק נותנת לשחקן קוד שמאפשר לו לקבל גישה למשחק האינטרנט וכנ"ל לגבי כל הרחבה של המשחק. בצורה זו, על אף שהמשחק אינו נועד לשחקן בודד, קניה שלו מאפשרת לשחק מול שחקנים אחרים ברשת.

סקירה כללית​

המשחק כאמור פשוט למדי. ישנן 8 דמויות במשחק הבסיס והשחקנים מחלקים אותן ביניהם כך שלכל שחקן יש נבחרת של 4 דמויות.

הדמויות במשחק (מימין לשמאל):

• Healy – יכולה לרפא את עצמה או דמויות אחרות
• Oscar Kass – לוחם הגונב חיים מדמויות אחרות
• Queen of Tofu –יכולה לזמן עד 3 טופו (אפרוחים קטנים)
• Kassius Kaos – לוחם משוריין מטווח בינוני
• Anna tommy – לוחמת היכולה להחליף מקומות עם דמויות אחרות
• King of Gobballs – מלך שיכול לזמן גובול אחד (יצור קטן דמוי תיש משורין)
• Bill Tell – קשת לטווח ארוך
• Bad Aboum – זורק פצצות שיכולות להגביל את התנועה והפעולה של דמויות אחרות

כל דמות באה עם מיניאטורה ששמים על הלוח וקלף המציג את היכולות של הדמות. קלף הדמות מציג את תכונותיה הבסיסיות:

• תנועה (מעוין הירוק)
• חיים (לב אדום)
• נקודות פעולה (כוכב כחול)
• יוזמה (ברק צהוב)
• דרגה (כוכב צהוב)
• התקפות וכוחות מיוחדים
• תיאור קצר של הדמות

בתחילת המשחק, כל שחקן מסדר את הדמויות שלו על הלוח. לאחר מכן, מחשבים את את סך היוזמה של כל הדמויות בכל נבחרת. השחקן בעל סך היוזמה הגבוה ביותר מתחיל את המשחק.
השחקן פועל עם כל הדמויות שלו על פי סדר יוזמה יורד ולאחר מכן התור עובר לשחקן הבא.

כל דמות בתורה יכולה לבצע מספר פעולות:
- תזוזה על הלוח לפי כמות התנועה המותרת לה.
- להתקיף דמות אחרת או שימוש ביכולת מיוחדת
- אם במשבצת שלה יש מטבע זהב, היא יכולה להרים אותו
- אם היא עומדת על חנות, היא יכולה לקנות חפץ או לגנוב נקודת נצחון מהיריב תמורת 10 מטבעות זהב.
כאשר שחקן הורג דמות יריבה, הוא לוקח מהשחקן היריב נקודות נצחון בהתאם לדרגת הדמות המובסת.
ברגע שאחד השחקנים מגיע ל-0 נקודות ניצחון. הוא מפסיד והמשחק נגמר.
לא נפרט פה את כל המכניקה של המשחק אבל מספיק שנגיד שיש בו די והותר חוקים מעניינים שנועדו לפלפל את המשחק. למשל, בתחילת כל תור, השחקן מגלגל 2 קוביות מיוחדות שמאפשרות לשחקן לקבל 2 תכונת מיוחדות שהוא יכול לחלק לדמויות שלו או למכור אותן תמורת זהב.

חווית המשחק​

המשחק מהנה למדי ואפשר להתמכר אליו בקלות. המשחק מקבל חווית משחק שונה מספיק בכל פעם כאשר אתה יכול לשחק נבחרת שונה, לוח שונה, גישה לחפצים שונים, אסטרטגיה קצת שונה וכו' כך שאורך חיי המדף שלו בהחלט מספקים וכמובן שעולים במידה ומוסיפים את ההרחבות. אף על פי שהמשחק פועל בצורה שבה שחקן אחד משחק את כל הדמויות שלו ורק אחר מכן השחקן השני מתקדם, יש מעט מאוד זמן מת היות שכמות האפשרויות לפעולה יחסית מוגבלות כמובן שהדבר תלוי באנשים שאיתם משחקים, אם היריב שלך מתעקש לחשוב על כל מהלך במשך שעות כמו משחק שחמט, המשחק יכול לאבד את המומנטום שלו.
אחד האלמנטים היפים במשחק הוא העובדה שהמשחק מצליח לאזן בצורה מצוינת בין אסטרטגייה למזל. על אף שהמשחק דורש לא מעט גילגולי קוביות (בעיקר עבור התקפות) הוא מספק לשחקן כלים להשפיע על התוצאות. כך שמצד אחד השחקן עדיין מרגיש שיש לו מספיק שליטה במהלך משחק אבל לא מספיק כדי שאפשר יהיה לחזות את כל המשחק מהראש ועדיין לקבל את ההתרגשות כשיש לך גלגולים טובים או רעים במיוחד.

הרחבות​

כמו הרבה משחקים אחרים, גם המשחק הזה מגיע עם מספר רחב של הרחבות. נכון לרגע זה, ישנן 8 הרחבות למשחק, כאשר כל הרחבה כוללת 4 דמויות חדשות ושני לוחות חדשים.

זמן סידור​

יחסית למשחקים אחרים, Krosmaster לא דורש ממך לבזבז זמן מיותר בכל פעם שרוצים לשחק. כל שנדרש הוא שכל שחקן ייבחר את הנבחרת שלו, לשים מטבעות במשבצות המסומנות בלוח ולחשוף 6 חפצים לקנייה מהחנות. ברגע שמתרגלים, התהליך לוקח שתיים-שלוש דקות בלבד.

עקומת למידה​

המשחק עצמו כאמור פשוט למדי וניתן ללמוד את החוקים שלו במהירות בה.
חשוב אף יותר לציין לשבח את חוברת ההוראות, שלא רק מסבירה היטב את כללי המשחק, אלא גם מפרקת אותם לתתי פרקים כאשר כל פרק מלווה בלוח קטן (דוגמה מימין) בתוך החוברת שמאפשר לעשות מיני משחק עם החוקים הנלמדים בפרק.
בצורה כזו, גם אנשים שכלל לא מכירים משחקי מיניאטורה, יכולים להשלים פערים במהירות.
מצד שני, מי שכן בקיא במשחקים דומים, יכול לרפרף במהירות בלי לפספס דבר.

איזון המשחק​

לצערי, זאת נקודה שבה המשחק בעייתי במיוחד. אם שופטים את משחק הבסיס בלבד ללא ההרחבות שלו, אז חייבים להודות שהדמויות כלל אינן מאוזנות זו מול זו. הדמות של ביל טל, לדוגמה, היא היחידה שיש לה טווח ארוך במיוחד (8 משבצות) ולכן יכולה לצלוף בקלות מרחוק בשאר הדמויות ובהתחשב בעובדה שלכל הדמויות יש פחות תנועה (3-4 משבצות), ביל יכול תמיד לירות, לזוז אחורה ועדיין להישאר מחוץ לטווח ההתקפה של רוב הדמויות. מצד שני, דמויות טווח קצר כמו אוסקר אמנם מגיעות יותר משורינות, אבל הן לא עושות מספיק נזק כדי לכפר על המגבלות שלהן. כמובן שהרחבות המשחק מוסיפות דמויות נוספות כך שהעניין פחות מורגש, אבל הדבר דורש השקעה כספית נוספת. בנוסף, הדבר יוצר תחושה לא כל כך נעימה שאתה חייב לקנות את 8 דמויות הבסיס (או 4 בהרחבות) אבל יודע בוודאות שלא תשתמש בחלק מהן.

גרפיקה​

מי שאוהב את הסגנון המונפש של Wakfu ו-Dofus בהחלט יאהב את הגרפיקה של המשחק. המיניאטורות, הקלפים והחפצים מאווירים בצורה מצוינת את האווירה ההומוריסטית והקלילה של המשחק. המשחק מגיע גם עם מספר כלים שצריך להרכיב כמו עצים וארגזים שמחיים את הלוח והתנועה עליו.

רכיבי המשחק​

המשחק עצמו מגיע עם קופסה גדולה מדי שמלאה בלא מעט אוויר מה שתמיד מאכזב וסתם מייקר משלוח. הקופסא מכילה בדיוק 8 גומחות לדמויות המשחק, מה ששומר עליהן היטב אבל לא משאיר שום מקום להרחבות נוספות. במידה ואתה רוצה להשקיע במשחק עם ההרחבות שלו אתה חייב לשריין לו מגרה שלמה אצלך בבית.
המשחק מגיע גם עם מגוון של אסימונים קטנים שמייצגים דברים שונים כגון נשקים, פציעות, כסף, נקודות נצחון וכו' וחבל מאוד שהמשחק לא מגיע עם שקיות כדי לאפשר איסוף וסידור קל שלהם. מצד שני, ראוי לציין לשבח את העובדה שהמשחק מגיע מראש עם 8 קוביות, כך שכל שחקן יכול לקבל בדיוק את 4 הקוביות שהוא יצטרך לכל היותר ולא צריך לבזבז זמן להעביר קוביות משחקן לשחקן או לגלגל קוביות פעמיים כי אין מספיק.
המיניאטורות של המשחק מעוצבות יפה אבל הן שבירות למדי. אחת מהמיניאטורות שקניתי מההרחבות, לא שרדה טלטולים במזוודה והתנתקה מהבסיס שלה לגמרי ובדיקה פשוטה בפורומים באינטרנט מראה שאני לא היחיד שזה קרה לו.

סיכום​

בשורה התחתונה, המשחק מהנה במיוחד אבל בהתחשב במחיר שלו (50 דולר בחנויות מוזלות) והרצון להוסיף הרחבות (20$ כל אחת) מייקר את העסק באופן משמעותי שיכול להיות לא כדאי למי שלא בטוח כלל שהוא יאהב את סגנון המשחק הזה. העובדה שהמשחק פתוח גם למשחק רשת היא בהחלט מעניינת ומאפשרת גם למי שיש לו קבוצה של משחקי לוח שנפגשת לעיתים נדירות יותר להנות מהמשחק ולהשיג תמורה מלאה לכסף היא בהחלט דבר מבורך שחבל שעוד משחקים לא מיישמים.
המשחק שווה את ההשקעה, אבל כדאי מאוד לקבל הצצה חינמית אצל חברים, בכנסים או בגרסת הרשת החינמית המוגבלת, לפני שמתחייבים אליו לוודא שזה תואם את הסגנון האישי שלכם.

אלעד גולדשטין הוא יוצר משחקי לוח ישראלי, שהוציא עד היום שלושה משחקים שהוא תכנן באופן עצמאי, דרך חברת Golden Egg Games שאותה הוא ייסד. הראשון מבינהם הוא משחק לוח שנקרא Fallen City of Karaz ויצא לאור ב-2012 במסגרת קמפיין מימון המונים בקיקסטרטר. זהו משחק שמשלב מיקום עובדים עם בניית עיר על רקע פנטסטי.
שני משחקי לוח נוספים יצאו השנה, Alliances - משחק של הטעיה ולקיחת תכסיסים המתרחש על רקע מדע-בידיוני הוא משחק קל יחסית. משחק הלוח השני הוא City Council, משחק לוח שבו כל שחקן לוקח לעצמו תפקיד של פוליטיקאי בעיר והוא משחק חצי-שיתופי.

ש: בשנה וחצי האחרונות הוצאת שלושה משחקי-לוח לאור, תוכל לספר לנו על החוויה ועל המשחקים?
ת: בשמחה. הוצאה לאור של משחקים הוא תהליך ארוך, מתיש לפרקים אבל מאוד מספק. ישנם המון שלבים בדרך שאני לא בטוח שכל אדם מהשורה יכול ו/או רוצה לעבור. מעבר לכך אני מרגיש ברמה האישית מאוד חשוף, המשחקים שהוצאתי לאור הם גם עיצוב שלי ועל כן כל מי ששופט אותם למעשה מבקר אותי. אני מאוד מקווה ל"הצמיח עור עבה יותר" ולהמשיך להוציא משחקים חדשים ומיוחדים. המשחקים שבחרתי להוציא לאור מאוד חדשניים ומקוריים: "FALLEN CITY OF KAREZ" הוא משחק לוח מסוג יורו מאוד מורכב משולב עם משחק הרפתקאות/פנטזיה מאוד ייחודי. "ALLIANCES" הוא משחק "לקיחות" קלאסי בו אתה ובן בריתך תנסו להשתלט על העולם. המשחק מהיר וקליל ומכיל בתוכו עוד שני משחקים שונים ל 2 ו 3 שחקנים.
"CITY COUNCIL" הוא משחק לוח חדש שהושק בכנס המשחקים באסן (נכון לכתיבת שורות אלו - טרם הגיע לארץ), והוא משחק מאוד מקורי המאפשר לשחקנים להיות פולטיקאים במועצת העיר החדשה וכמוכן לשמור אמונים לאנשי מפתח בעיר. במשחק לשחקנים יש רק את דבר אחד לרשותם - את הקול שלהם במועצת העיר, כך שבמהלך המשחק השחקנים דנים ומקבלים החלטות על טהרת הדמוקרטיה. משחק קיבל סקירה מצוינת בגליון נובמבר של SPIEL BOX.
ש: מה הרקע שלך בתחום - כיצד התחלת בכלל לשחק, ואילו משחקים אתה אוהב?
ת: אני התחלתי לשחק מגיל צעיר מאוד אבל את החוויות היותר בוגרות ניתן לזקוף ל CAYLUS ול SAN JUAN (ב 2006~). שם בעצם חלחל אליי הגל החדש של משחקי EURO או בשמם האמיתי - משחקים גרמנים. אני באופן אישי אעדיף לשחק מספר משחקים קצרים (שעה~) בערב משחקים מאשר משחק ארוך ולו רק לגיוון. על כן רוב המשחקים שאני אוהב ומשחק הם משחקי EURO.
ש: מה גרם לך להחליט לעשות את המעבר מחובב למוציא לאור?
ת: אני אישית לא מרגיש שעברתי ישר בין שני התחומים. אני התלחתי לעצב משחקי לוח בגיל מאוד צעיר (10) וכבר אז ניסיתי "למכור" רעיונות לחברות הגדולות. השינוי הגדול שעברתי ממפתח למוציא לאור קרה בעקבות שינויים גדולים שנעשו בשוק שעל פיהם לא היה לי סיכוי ל"מכור" רעיון לחברה. כיום רוב החברות מוציאים לאור משחק לוח בדוק שכבר מוכר. יותר קל לי למכור רשיונות למשחקים כעת וכמוכן גרסאות מקומיות למשחקים קיימים.
ש: מפתחי משחקים יכולים לפרסם דרך מוציא לאור מוכר, או לפרסם עצמאית - מה גרם לך לפרסם עצמאית?
ת:כפי שעניתי לעיל, לא קל לפתח משחק לוח ו"למכור" אותו. החברות הגדולות מפתחות משחקים רק בשיתוף עם שמות מוכרים ו/או למותגים קיימים. פרסום עצמאי אינו מתאים לכל אחד. זה עסק מאוד מורכב שהפך בשנים האחרונות למאוד טרנדי. יש לציין כי תפקידו של המו"ל הוא לא רק להדפיס את המשחק. ישנו תהליך ארוך ויקר של פיתוח, בדיקות ועריכה. משחקים שלי שיצאו לאור עברו פיתוח של כמעט 3 שנים. היום השוק הוא מאוד רווי ומשחק לוח נחמד שאינו מצוין (ומיוחד) לא ישרוד ולא יגיע לחנויות (או יראה אור).
ש: ראיתי שהיה לך דוכן באסן, כנס משחקי הלוח הגדול באירופה - תוכל לתאר איך נראית החוויה מהצד השני של השולחן?
ת: זה למעשה השנה השנייה ברציפות באסן שהיה לנו "דוכן". (יש לציין כי מדובר בביתן בגודל של 20 מ"ר). הכנס באסן "SPIEL" הינו הכנס הגדול בעולם למשחקי קלפים ולוח. בתור מציג בכנס העסקים מתחילים יומיים קודם עם קבלת המשחקים, עיצוב והכנת הביתן לקליטה של מעל 50 אנשים בשעה. בנוסף צריך להכיר ולהכין את הצוות למשחקים החדשים (העותק הראשון של משחק הלוח "מועצת העיר" התקבל יום לפני הכנס). מיום רביעי הכנס מתחיל רשמית והרבה עיתונאים ומציגים נוספים הגיעו להתרשם ולשחק במשחקים החדשים. למעשה מרביעי ועד שני לא הפסקתי לרגע להציג,ללמד ולהתראיין לכל החפצים במשחקינו. אני אישית מאוד מסופק מכנס ברמה הזו כי רק ככה אתה יכול להתבלט ולהוכיח כי החברה שלך והמשחקים שלך שייכים לרמות הגבוהות.
ש: באסן הוצגו מספר רב של משחקים חדשים, האם יש משחק מסוים שאהבת במיוחד ומדוע?
ת: השנה הושקו מעל 800 משחקים חדשים (!). אני יכול להגיד שכל משחק לוח ברשימה של SPIEL BOX ו FAIR PLAY הגרמנים הוא פשוט מצוין.
לא יצא לי לשחק בכולם אבל אני יכול מאוד להמליץ באלו שכן שיחקתי - NATIONS ו RUSSIAN RAILROADS. "אומות" הוא פשוט כל מה שרציתי ממשחק סיוילזציה, הוא מהיר,שקול וללא חוקים טרחניים. "מסילות רוסיות" - הוא פשוט עוד משחק לוח מעולה של השמת עובדים. הוא טיפה מורכב ממרבית המשחקים בסגנון אבל מגיע עם המון אסטרגיות שונות והמון דרכים להשיג (הרבה) נקודות.
ש: ביצעת קמפיין מימון מאוד מוצלח למשחק שלך דרך קיקסטרטר, תוכל לתת מספר טיפים ותובנות?
ת: אני יכול לתת המון טיפים אבל נראה כי החשוב שבהם - קיקסטרטר זה עסק לכל דבר. אי אפשר לבוא היום וסתם להרים פרויקט, תומכים רוצים לראות משחק עובד ומוכן. לא נותרה רומנטיקה (פרט למשחקי זומבים) ליצרנים חדשים ויש המון חשש מפרויקטים שנכשלו. אוסיף ואומר שללא תכנון והקמת תשתיות בארצות היעד, לא תוכלו להצליח לממן אפילו מחצית מהסכום הדרוש להפקת משחק לוח או קלפים. התהליך לא קל ומצריך המון לוגיסטיקה ותכנון נכון של תקציב.
ש: שלושת המשחקים שהוצאת לאור הם באנגלית, האם אתה מתכנן גם להוציא לאור משחקים בעברית?
ת: אני מאוד רוצה. אבל האמת היא שהשוק כאן כה קטן שזה פשוט לא כלכלי להדפיס משחק בעברית. אני תמיד מחפש דרכים לקדם את הענף בארץ ואשמח למצוא דרכים יצירתיות שיאפשרו למשחקים להגיע לארץ.
ש: ושאלה אחרונה - מה התוכניות שלך לעתיד?
ת: התוכניות לשנת 2014 הינם להוציא לאור 3 משחקים חדשים (לפחות אחד של מפתח ישראלי אחר), לרכוש ולהפיץ משחקים אירופאים לשוק האמריקאי וכמוכן להגדיל את קהל היעד של המשחקים הקיימים ע"י יצירת גרסאות מקומיות של כל המשחקים שכבר פיתחנו. השנה גם נשתתף בכנסי המשחקים בנירנברג, GENCON (שנה שנייה) ו SPIEL (שנה שלישית).
תודה על הראיון,
אלעד.

משחק הקלפים מצודות (בלעז Citadels) הוא משחק קלפים ל-3-8 שחקנים, שמבוסס על זהויות נסתרות ובחירת תפקידים. המשחק הוא בעל חוקים פשוטים, מורכבות קלה עד לבינונית, וכולל אינטראקציה בין השחקנים.
המשחק יצא בלעז לפני מעל לעשור, והוא ידוע גם בחו"ל וגם בארץ – ואפילו זכה לתרגום לעברית על-ידי כוכבי-כסף, תחת השם מצודות. בשנים האחרונות משחק הבסיס מכיל גם את ההרחבה (היחידה שיצאה), בשם Dark City.

סקירה כללית​

מטרת המשחק פשוטה – לצבור כמה שיותר נקודות ניצחון, וזאת על-ידי בניית מבנים שמיוצגים בידי קלפים. עלות
הקלף זהה לרוב לכמות נקודות הניצחון שהוא מעניק. המשחק מגיע לסיומו כאשר אחד השחקנים בנה שמונה מבנים (או רכש למעשה שמונה קלפים).
כל תור במשחק מתחלק לשתי פאזות עיקריות: בחירת תפקידים וביצוע פעולות.
כל שחקן בוחר תפקיד בסתר בשלב בחירת התפקידים. ראשית, השחקן הראשון מסיר מספר קלפי תפקיד משמונת קלפי התפקיד הזמינים. באופן זה, לא בכל תור זמינים כל התפקידים לבחירה, אלא כמות השווה למספר השחקנים ועוד אחד. לאחר מכן השחקן הראשון בוחר תפקיד בסתר ומעביר את יתר התפקידים לשחקן שלצדו, שגם הוא בוחר תפקיד, וכך הלאה – עד שכל השחקנים בחרו תפקידים.
במשחק של 2 או 3 שחקנים, כל שחקן בוחר שני קלפי תפקיד.
במשחק הבסיסי יש שמונה תפקידים, כשלכל תפקיד יש מספר שמייצג את היוזמה שלו בתור, מ-1 ועד 8, ויכולת מיוחדת. למשל, הסוחר מקבל זהב אחד על כל מבנה ירוק ועוד זהב אחד נוסף. שר המלחמה מקבל זהב אחד על כל מבנה אדום ויכול להרוס מבנה של שחקן אחר בעלות זהב השווה לעלות המבנה פחות אחת.
בשלב ביצוע הפעולות, השחקנים פועלים בסדר היוזמה של התפקיד שהם בחרו, כש-1 ראשון ו-8 אחרון. בתורו של השחקן הוא מבצע את הפעולות הבאות:
- לוקח 2 זהב או 2 קלפים מהקופה, כשאחד נשאר ביד והשני
חוזר לתחתית הקופה.
- בונה בניין אחד, על-ידי תשלום העלות שלו.
- מפעילים את היכולת המיוחדת של הדמות.
האלמנט הראשון שמכניס עניין למשחק ואינטראקציה בין השחקנים מגיע מהיכולות המיוחדות של הדמויות. למשל, המתנקש הוא בעל יוזמה 1 והוא מכריז בקול שם של דמות אחרת. דמות זו "מתה" ולא יכולה לפעול הסיבוב. (אם הוא קורא בשם של תפקיד שלא נבחר – אין ליכולת שלו השפעה.)
התמונה הבאה מראה את כל שמונה הדמויות שבמשחק הבסיסי:

אציין גם את המלך, שהוא למעשה מקבל את סמן השחקן הראשון לתורות הבאים (עד שמישהו אחר בוחר את המלך).
המבנים במשחק מגיעים בחמישה צבעים: צהוב, ירוק, כחול ואדום הם צבעים רגילים, ללא יכולות מעבר לעלותם בזהב
ונקודות הנצחון שהם שווים. הצבע החמישי הוא סגול – מבנים בצבע זה הם מבנים מיוחדים ובעלי להם יכולות מיוחדות: לדוגמא, מבנה שעולה שש זהב, אך שווה שמונה נקודות ניצחון; או מבנה שמאפשר לשחקן לשלוף שני קלפים בסוף התור אם לא נשארו לו קלפים ביד.
הקלפים הסגולים הם האלמנט השני שמכניס עניין למשחק, וגם אקראיות – לפעמים לא יצאו לך מבנים מעניינים כלל, ובמשחקי אחרים אתה יכול לבנות שלושה מבנים סגולים עם יכולות מגניבות.
במשחק כלולה גם ההרחבה Dark City, שכוללת למעשה שלושה אלמנטים חדשים – קלף ביוזמה 9, שמאפשר לשמונה שחקנים להשתתף, קלפי תפקיד חדשים ובניינים סגולים חדשים.
השינוי המהותי הינו שמונת קלפי התפקיד החדשים – שמחליפים את קלפי התפקיד במשחק הבסיס. האופי שלהם הוא פחות אגרסיבי ויותר מעודן, כך שמי שמתעב את הרגע שמתנקשים בו, או שהגנב מעלים את כל כספו, ישמח לפגוש את המכשפה שרק גונבת את היכולת המיוחדת של הדמות – או את גובה המסים, שפשוט לוקח זהב אחד מכל מי שבנה מבנה באותו הסיבוב.

רכיבים​

מצודות מגיע בקופסא קטנה וקומפקטית באנגלית, ובקופסא גדולה כפליים בעברית. הקופסא באנגלית יותר נוחה –
אני לא מחבב קופסאות גדולות עם הרבה אוויר.
המשחק מכיל הרבה קלפים, סמני זהב, וסמן לשחקן הראשון – וזהו. בסך הכל האיכות של הקלפים מספקת בהחלט.
היתרון הגדול של המשחק מבחינת רכיבים הוא דווקא במחיר הזול להפליא שלו – 25 דולר מחיר מחירון, מחצית ממשחקי לוח וקלפים אחרים.

חוויה אישית​

במצודות שיחקתי לראשונה לפני שש או שבע שנים – בתקופה שבה הכרתי פחות משחקי לוח וקלפים, והם יותר שימשו בכדי להעביר את הזמן לפני מפגש של משחקי תפקידים. אז לא התחברתי לתפקידים האגרסיביים, אך המשחק עצמו הציג לי מכאניקות מעניינות ונקודות למחשבה.
כשאני משחק בו כיום דווקא הפן האגרסיבי יותר קוסם לי – אבל בהשוואה למשחקים החדשים שהכרתי מאז, הבסיס המכאני של המשחק נראה לי מיושן בהיבט אחד עיקרי.
בסיס המשחק הוא אלגנטי – אופן צבירת נקודות הנצחון, בחירת התפקידים, מגוון התפקידים והמבנים הסגולים... אבל בפועל, רוב הזמן במשחק עובר כשאתה ממתין שהשחקנים אחרים ייבחרו תפקיד. מכיוון שזה שלב נסתר, שבו אין לך מושג מה השיקולים שלהם, או בכלל מה עושים – זה זמן מת טהור.
חסרון זה פחות בולט ב-4 או ב-5 שחקנים, אבל במשחק של ששה או יותר שחקנים, זה פשוט הופך למדמנה ששוקעים בה אט-אט – או לזמן איכות עם הטלפון החכם. במשחקים אחרים עם תפקידים נסתרים, כגון Resistance, יש הרבה מתח פסיכולוגי ודיבורים בין השחקנים בכדי להבין מה כל אחד אחר בחר. כאן האלמנט הזה לא קיים כמעט.
למרות זאת, במשחקים של עד 5 שחקנים, מצודות הוא חביב. אמנם הוא קצת ארוך לטעמי ביחס למורכבות שלו, אבל
הוא אלגנטי ומתאים במיוחד למי שלא אוהב חוקים מורכבים או חדש בתחום.

סיכום​

מצודות לא התיישן היטב עבורי בשנים שאני מכיר אותו. לדעתי, בשנים האחרונות יצא מגוון של משחקים חדשים לשוק,
כולל כאלו של תפקידים נסתרים או משחקים בעלי אורך ומורכבות דומים, שטובים ממנו.
עם זאת, למצודות יש מספר יתרונות – תמורה מצוינת למחיר הזול, אריזה קומפקטית, ידידותיות לשחקנים חדשים שלא מפחדים מאגרסיביות, וחוויה מהנה בעד 4 או 5 שחקנים.
אם יש לכם כבר אוסף רחב של משחקים, אתם מתעבים משחקים שבו שחקן אחד יכול להרוס את התוכניות שלכם, או שאתם מחפשים משחק ל-6 או יותר שחקנים, לא הייתי ממליץ עליו – אבל כן מדובר במשחק נחמד במחיר זול, שיכול להיות מצוין כמשחק קליל יחסית או להגדלת אוסף חדש.

לפני זמן רב מאד (בערך שבועיים וקצת), בגלקסיה רחוקה מאד (אצלי בבית) התנהל קרב חלל אימתני בין חללית ה"X Wing" של לוק סקיווקר לבין זוג "Tie Fighters" חמקמקים הנאמנים לאימפריה. כמו תמיד, כשהברירה בידי, בחרתי להלחם עבור האימפריה - אחרת איך אפשר להביס את לוק סקייווקר? הקרב היה אגדי ומאתגר, לייזרים נורו לכל עבר, והסוף הגיע במהלך אחרון של ספק יאוש ספק מזל - שתי החלליות הקיסריות ביצעו פניה של 180 מעלות, ולוק סקייווקר נלכד במרכז האש! הלייזרים נורו (וקוביות גולגלו) ופגעו בחללית המורדים, ולוק התפוצץ לו בחלל השקט.
אני דיי בטוח שדארת' ויידר יתגמל אותי בהתאם, המשימה הושלמה!
במשחק הלוח / מיניאטורות Star Wars: X-Wing כל שחקן מגלם צד אחד במלחמה שבין האימפריה והמורדים, ושולט בטייסת קרב המורכבת מחלליות ומטייסים שונים. המשחק מיועד לשני שחקנים, כך שהמטרה הבסיסית בו היא להשמיד את היריב בקרבות חלל. המשחק מתרחש על שולחן שבמרכזו משטח המשחק עם המיניאטורות הצבועות מראש, ושני השחקנים יושבים מצדי השולחן.
לאוהבי העולם, המשחק לא מתקיים בתקופת זמן ספציפית, אך מתבסס רובו ככולו על שלושת הסרטים המקוריים, עם תוספת של טייסים וציוד שהופיעו במקורות אחרים.

סקירה כללית​

לפני תחילת המשחק כל שחקן בונה את טייסת החלליות שלו. הוא בוחר, בהינתן כמות נקודות טייסת שהוסכמה מראש, חלליות וטייסים שהוא רוצה להשתמש בהם וקלפי עזר. ככל שיש יותר נקודות, הטייסת תכלול חלליות וקלפים. למשל - שחקן יכול לבחור שלוק סקייווקר יטיס את ה- X-Wing או שטייס טירון יטיס אותו. השחקן יכול לבחור להוסיף לחללית יחידת R2 או מטח טורפדו לעת צרה.
כל אלו מספקים יכולת לאפיון אישי של טייסת הקרב שלך, והופכים כל קרב לחוויה חדשה.

לכל חללית במשחק יש מספר גרסאות – גרסאות פשוטות של טייסים גנריים, או גרסאות עם טייסים ידועים, כגון לוק סקיווקר ב- X-wing או האן סולו במילניום פלקון. התכונות הבסיסיות של החללית זהות לכל הטייסים, אך לכל טייס ערך יכולת טיס משלו (גבוה יותר, טוב יותר) ולטייסים ידועים יש גם יכולת מיוחדת.
היכולת הקרבית של כל חללית מבוטאת על-ידי ארבע תכונות: התקפה והגנה, מספר שמבטא את כמות הקוביות שמגלגלים בהתאמה. מגנים ומבנה, שמייצגים את כמות הנזק שהחללית יכולה לספוג. החלליות מגיעות עם חוגה שעליה מופיעים התמרונים שהחללית יכולה לבצע - למשל, מהלך חד ימינה או מהלך של היפוך ב-180 מעלות.
כל חללית יכולה גם לבצע פעולות מיוחדות, למשל - גלגול הצידה, נעילת מטרות או מיקוד, בהתאם למופיע בכרטיס שלה.
לדוגמא מיקוד מאפשר להפוך גלגול קוביה לא מוצלח של "מיקוד" לגלגול מוצלח של תקיפה או הגנה (יותר בהמשך); נעילת מטרות מאפשרת לטייס לעשות יותר נזק כשהוא יורה, וכך הלאה.

כל תור במשחק מתחלק לשני שלבים עקרונים: תנועה וקרב.
בתחילת שלב התנועה השחקנים בוחרים בחשאי את התמרון של כל חללית. לאחר-מכן כל חללית פועלת לפי סדר יכולת הטיס שלהם, בסדר עולה. כלומר, טייס עם ערך גבוה יותר, פועל מאוחר יותר. לאחר שהחללית מבצעת את התנועה שלה, השחקנים יכולים לבחור פעולה שהם רוצים לבצע – אך לא תמיד אפשר לבצע פעולה. תמרונים מסויימים (המסומנים באדום) קשים מאד, ומונעים מהטייס לבצע אחריה פעולה, עד שמבוצע תמרון קל יותר (המסומן בירוק) המוריד מהטייס "לחץ".
כאשר כל החלליות סיימנו את שלב התנועה ונבחרו פעולות, מתחיל שלב הקרב. היוזמה בקרב היא בסדר יורד של יכולת הטיס, כשטייס עם ערך גבוה יותר פועל מוקדם יותר והאן סולו תמיד יורה ראשון .
ראשית צריך לבדוק האם חללית היריב בטווח - המשחק מגיע עם סרגל המחולק לשלוש, אם אפשר להגיע באמצעות הסרגל מקשת היריה של חללית אחת אל השנייה - אפשר לירות.
גלגול התקפה מתבצע כך שהתוקף זורק את מספר קוביות ההתקפה שרשום על החללית שלו, והמגן זורק את מספר קוביות ההגנה שרשום על החללית שלו. ההפרש בין פגיעות להגנות, הוא הנזק שהמטרה סופגת. על אחת מפאות קובית ההתקפה מופיע סימון של נזק קריטי, במקרה כזה נוספת גם השפעה מיוחד אם לחללית המותקפת אין מגנים. בשלב זה שחקן שבחר "מיקוד" בשלב התנועה, יכול להפוך כל גלגול של מיקוד לתוצאת הגנה או התקפה נוספת, כתלות באיזה צד הוא.
אם הקרב מתרחש בשליש הראשון של הסרגל, התוקף זוכה בקוביה נוספת ואם הקרב מתרחש בשליש האחרון של הסרגל, המתגונן זוכה בקוביה נוספת.
חללית מושמדת כאשר היא סופגת את מספר פגיעות השווה לסכום המגנים והמבנה שלה. כל עוד לשחקנים עוד חלליות, הקרב ממשיך לשלב הבא.
זהו תנאי הנצחון הבסיסי, כשבערכת הבסיס יש גם שתי משימות. במשימה כל צד צריך להצליח במטרה מסויימת - כמו הפצצה או משימת חילוץ, בחלקן אפשר להוסיף על שולחן המשחק אסטרואידים שמפריעים לתנועה ואלמנטים נוספים לגיוון. אפשר גם להמציא משימות לפי ראות עיננו, דבר שמאריך את חיי המשחק, לדעתי, בכמה מונים.
מעבר לערכת הבסיס, החברה המייצרת (FFG) מוציאה הרחבות של חלליות נוספות - החל מעוד X-Wing וכלה במילניום פלקון האגדי. רכישה של עוד חלליות, מלבד הערך האספני שלהן, מוסיפה עוד אפשרויות לבנות את הטייסת שלכם ויכולות חדשות למשחק.

רכיבים​

אחד הדברים החשובים ביותר במשחקי מיניאטורות הוא ... המיניאטורות. אני יודע שזה טריוואלי אבל זה מאד חשוב - הפקה גרועה של מיניאטורות יכולה לקלקל משחק עם חוקים טובים. כאן גם החוקים טובים וגם המיניאטורות מושקעות ויפות ביותר.
הערכה הבסיסית מגיעה עם X-Wing ושני Tie-Fighter, אני אישית מחזיק גם ב- A-Wing, Tie Interceptor, Slave1 וה-Millennium Falcon. המיניאטורות עצמן מרשימות ביותר, וכל הרחבה מוסיפה למשחק גם קלפי טייסים חדשים וקלפי תוספות שונים.
בערכת הבסיס תמצאו גם שלל קלפים, קוביות, סמנים וכך הלאה – כולל סט של סרגלי קרטון שמציינים את מסלולי הטיסה, באלו משתמשים לאחר שקובעים תמרון, כדי לדעת היכן תמצא את עצמה המיניאטורה, מגוונים ונוחים לשימוש.
הכל נעשה באמת בטוב טעם ואף עם ממתק קטן - כשהאריזה נסגרת, החלליות מוצגות לראווה מעבר למסך פלסטיק שקוף.

דבר נוסף ש-FFG עושים לאחרונה, ואני חושב שהוא יכול להחשב כחלק מה"רכיבים" הוא ייצור סרטוני הדגמה ברשת עבור המשחקים. (בכתובת הזו : http://www.fantasyflightgames.com/ffg_content/media/XWingFlash/xwing_tutorial.html). אני למשל, קודם ראיתי את הסרטון ואז קראתי את החוברת, מייד היה הרבה יותר קל להבין את מהלך המשחק ורק ללמוד את היוצאים מן הכלל, וחוקים שלא הוזכרו בפירוט בסרטון.

חוויה אישית​

המשחק מאתגר ומותח, אני מוצא את עצמי יושב על קצות האצבעות בזמן שאני מחליט באיזה תמרון להשתמש בכדי לנסות להתחכם מול היריב שלי.
המשחק אינו מהיר כמו קרב יריות רגיל במלחמת הכוכבים - הוא לוקח בין עשרים לארבעים דקות (במשחק עם ערכת הבסיס) ויותר כשמגדילים את טייסות הקרב.
אלמנטים שאני מאד אהבתי את במשחק:

• העובדה שפגיעה נעשית באמצעות קוביות, מה שמוסיף מעט אלמנט של מזל.
• האפשרות לבחור לבצע פעולה מיוחדת בתום תנועה ולתכנן אסטרגית קרב טובה יותר.
• את החופש לבחור טייס שונה וקלפי עזר, דבר שעושה כל טייסת קצת שונה מקודמתה.

המשחק רץ בקצב מהיר, אבל לא מהיר מידי כדי שתאבד את עצמך (ולא תדע מה לבחור), אך מספיק מהיר כדי שלא ישעמם אותך בתחילת הקרב והכי חשוב - הוא כיפי! (ואפשר לנגן מוזיקת מלחמת הכוכבים).

סיכום​

לסיכום, לדעתי המשחק הוא טוב מאד מכמה סיבות: אני יכול לשחק בו גם בגרסה הבסיסית בלי תוספת חלליות עם עוד שחקן ולכן הוא טוב כ"פילר" לשני שחקנים.
הוא משחק שאפשר להסביר בקלות יחסית לשחקנים חדשים (ולמשל לוותר על חלק מהחוקים בפעם הראשונה), והוא יחסית לא יקר מידי עבור המיניאטורות המפורטות שמגיעות איתו.
החסרון היחיד עבורי, שהוא יוצר מצב בו אני ארצה לקנות עוד חלליות כדי להרחיב את העולם.

בקינגסבורג (Kingsburg) אתה וחברייך נשלחים מטעם המלך לפתח את הממלכה ולהגן עליה מפני פולשים – משימה ראויה לכל אציל. אך האם תצליח? והאם תהנה מהחוויה? על שאלות אלו באה הסקירה לענות.
קינגסבורג הוא משחק לוח מבית Fantasy Flight Games. תמת המשחק היא פנטזיה, ובפועל מדובר במשחק שמערב מזל (קוביות) עם בחירת תפקידים וניהול משאבים. למשחק יצאה הרחבה שנקראת To Forge a Realm, שאדבר גם עליה בקצרה.

סקירה כללית​

בתור יועצי המלך, עליכם לפתח את הכלכלה ולהדוף את האיומים הצבאיים על הממלכה, וכמובן לעשות זאת בצורה הטובה ביותר. איך עושים זאת?
המשחק מחולק לשלוש שנים, כשבכל שנה יש ארבע עונות. בשלוש העונות הראשונות אפשר לקבל משאבים ובעונה הרביעית צריך להתמודד מול איום צבאי. בכל עונה כל שחקן מטיל שלוש קוביות, ולפי הסדר משתמשים בקוביות בתור עובדים.
תמונה אחת שווה אלף מילים:

על הלוח יש 18 מיקומים (הממוספרים מ-1 עד 18), ובכל מיקום יש תוצאה אחרת. אפשר לקבל נקודות נצחון, זהב, חיילים, אבן ועץ. בכדי לבחור את המיקום, צריך לשים שילוב של קוביות שהערך המספרי עליהן זהה למספר של המיקום.
המשאבים (זהב, אבן ועץ) משמשים לבניית מבנים, החיילים לקרב בעונה הרביעית ונקודות הנצחון בשביל לנצח.
אז מה הם המבנים? הנה הם לפניכם:

ליד כל מבנה יש את העלות שלו והיכולת שלו. במשחק הבסיס יש חמש שורות של מבנים, וההרחבה מעדכנת את המצב לשבע שורות. מתחילים תמיד במבנה השמאלי ביותר, כשכל מבנה הוא תנאי מקדים למבנה מימינו – כך שבשביל המבנים העוצמתיים שנמצאים במיקום הימני ביותר, צריך לבנות את כל אלו משמאלם.
כל שורה מתמקדת במשהו אחר – צבא, משאבים, נקודות נצחון וכך הלאה.
כמו שציינתי, בסוף כל שנה יש איום צבאי – בודקים כמה חיילים יש לכל אחד ומטילים קוביה. האיום הצבאי נקבע באקראי, על-ידי שליפת קלף מהחבילה. אם לשחקן יש סך חיילים וקוביה גדולה מהאיום – מעולה. אחרת, אסון. מאוד לא כדאי להפסיד בקרב, כי לרוב זה יוציא את השחקן מהמרוץ.
בסוף המשחק סופרים את נקודות הנצחון, ומי שבעל מירב נקודות הנצחון – ממבנים, מקידום תוך כדי משחק וממשאבים – מנצח.
כמה מילים לגבי ההרחבה – אצהיר כבר עכשיו שלדעתי ההרחבה היא חיונית למי שאוהב את קינגסבורג. מדובר בהרחבה שלמעשה מכילה חמש הרחבות קטנות. השתיים העיקריות הן החלפת דף המבנים בדף עם שבע שורות במקום חמש, והוספת קלפי צבא שמחליפים את גלגול הקוביה (ובכך מורידים מהאקראיות במשחק).

רכיבי המשחק​

את לוח המשחק הגדול כבר ראיתם. בנוסף, המשחק מגיע עם קוביות, הרבה מאוד סמנים, דפי המבנים וגם כמה קלפים.
התמה של המשחק מורגשת מאוד ברכיבים – הרבה יותר מאשר במכאניקה של המשחק.
הקופסא היא טובה, ובניגוד למרבית הקופסאות של FFG היא כוללת גם אינסרט שמכיל תאי פלסטיק, בהם ניתן למיין בקלות את הרכיבים של המשחק.
בסך הכל, הרכיבים הם טובים.

חוויית המשחק שלי​

קינגסבורג הוא משחק בסגנון יורו, בעל אורך בינוני וחוקים פשוטים.
שיחקתי בו כחצי תריסר פעמים, ואסכם שזה היה יותר מדי – אף שלכאורה מדובר במשחק שמשלב דברים שאהובים עליי, כגון מיקום עובדים (קוביות), בניית ממלכה, תמה של פנטזיה, אורך בינוני, וכך הלאה, בפועל התאכזבתי ממנו מאוד.
הסיבה העיקרית היא האקראיות המוגזמת במשחק, בייחוד במספר רב של שחקנים. השילוב בין גלגול הקוביות לעובדה ששחקנים אחרים יכולים לתפוס את המיקום שלך על גבי הלוח גורם לכך שלעתים קרובות האפשרויות שלך מאוד מוגבלות, ומה שתכננת לבצע לא יכול לצאת אל הפועל. כך שבמקום להחליט מה אתה עושה במשחק, המשחק מוביל אותך באף, ויותר גרוע מזה, הקוביות מובילות אותך באף.
לרוב אני אוהב אקראיות מוגבלת במשחק, אבל כאן הרגשתי לעתים קרובות שאני פועל על אוטומט. ייתכן ששחקנים טובים ממני יחשבו בראש את כל האפשרויות, יתכננו תוכניות וכך הלאה – אבל זה פשוט מצריך יותר מדי מחשבה עבור משחק שהוא בבסיסו משחק פשוט. לא מדובר ב-Power Grid.
לכן, המשחק עצמו הרגיש לי מאולץ אחרי 2-3 פעמים ששיחקתי בו, בייחוד משום שהצבא הוא הכרח, מה שמהווה עוד חסימה של אפשרות. בניגוד למשחקים של Feld, כאן לכאורה יש הרבה אפשרויות אבל בפועל האפשרויות מאוד מוגבלות.
תחושה זו מתגברת לאחר שמבינים שלמשחק יש 3-4 אסטרטגיות מנצחות, שהן האופטימאליות. לרוב, אחרי שבחרת אחת או שתיים הגעת לשיא, ומרגע זה המזל הוא העיקר.
כאן אציין לחיוב את ההרחבה שמצילה את המשחק מאבדון מוחלט – תוספת המבנים החדשים, האפשרות להוסיף קלפי אירועים וצבא, וגם האפשרות להחליף את המבנים הקיימים, מוסיפים כולם למשחק רעננות נדרשת. אמנם זה לא מתקן את הפגם הבסיסי של המכאניקה, אבל זה הופך את המשחק לנסבל.
עלבון אחרון הוא התמה של המשחק - אף שהיא נשמעת מבטיחה, בסופו של יום לא מרגישים כלל את העובדה שמקימים ממלכה. מדובר בגלגול קוביות, לקיחת משאבים ונסיון לבנות מנוע אופטימאלי.
כמובן שיש עוד משחקי יורו שחוטאים בכך, אבל הם לפחות בעלי מכאניקה טובה.

סיכום​

קינגסבורג הוא בין המשחקים הבודדים שאני לא רוצה לשחק בהם.
אין הרבה משחקים שזכו לתואר המפוקפק הזה אצלי, אבל השילוב בין האקראיות הגדולה מדי ליכולת הבחירה המועטה ולזמן המשחק הארוך גורם לי לראות בו בזבוז של זמן. אמנם ההרחבה הופכת את המשחק לסביר, אבל הוא עדיין לוקה בחסר.
השקיעו את זמנכם במשחקים טובים יותר.

פול המרבה, הרי זה משובח!
בוהננזה הוא משחק פילר לשלושה עד שבעה שחקנים, שבו כל שחקן הוא בעל חוות פולים אשר מנסה לקצור את הרווחים הגבוהים ביותר. על אף הפשטות של המשחקיות, מדובר במשחק מהנה ועשיר באינטראקציה, וגם אסטרטגיה. הוא מתאים גם לאנשים שהם לא גיימרים, ויכול להוות תחליף נהדר עבור חובבי משחקי הקלפים הפשוטים, כמו טאקי למשל.
כל קלף מציין עליו את שם הפול, את התדירות שלו בחפיסה, ואת הערכים שלו. לכל שחקן שני שדות, בכל אחד מהם הוא רשאי לשתול סוג אחד של פולים. הוא יכול לקצור שדה בכל שלב (גם לא בתורו), ולקבל את ערכו. הערך של שדה תלוי בגודלו: בתחתית כל קלף יש רשימה של ערכים ( ציור של מטבעות) ומתחתם מספר המציין את גודל השדה הדרוש על מנת להפיק ערך זה. שימו לב שיתכן ולעתים תאלצו לקצור שדה ללא כל תמורה!

חוקי המשחק​

אז איך המשחק מתנהל? לכל שחקן יש מספר קלפים ביד. את הקלפים האלה אסור לסדר! בתחילת תורו, חייב השחקן לשתול את הקלף הראשון שבידו. כן, גם אם זה מאלץ אותו לקצור שדה חסר ערך. לאחר מכן הוא רשאי לשתול גם את הקלף הבא בידו.

החלק השני הוא המעניין במשחק: השחקן שולף שני קלפים מהקופה ומניח לפניו. שני קלפים אלה חייבים להשתל בתור הזה. בשלב הזה, ניתן לבצע מסחר עם השחקן הפעיל. כל שחקן יכול להציע קלפים מהיד שלו (מכל מקום ביד!), כאשר השחקן הפעיל יכול להציע גם את הקלפים ששלף, אך לא קלפים שקיבל משחקן אחר.
חשוב לציין שזו הזדמנות נהדרת להפטר מקלפים בתחילת היד שלכם שלא באים לכם כלכך טוב...
בסיום חלק זה של התור, כל שחקן שותל את הקלפים שקיבל באיזה סדר שיבחר. לאחר מכן השחקן הפעיל שולף שני קלפים לסוף היד והתור עובר לשחקן הבא.
המטבעות, אגב, הם הצד האחורי של הקלפים, כך שכאשר אתה קוצר שדה, אתה שומר קלפים לפי ערכו ואת השאר משליך לערימה בצד.
ממשיכים באופן זה עד שהתפיסה נגמרת שלוש פעמים (כשבכל פעם שהיא נגמרת, מערבבים מחדש את ערימת הקלפים בצד לערימה חדשה). שימו לב שבכל ערבוב יהיו פחות קלפים, כי חלקם הומרו למטבעות!
כאשר מסיימים לשלוף מהערימה השלישית, כל שחקן רשאי לקצור את השדות שלו בפעם האחרונה, והשחקן שהרוויח הכי הרבה, הוא המנצח!
אגב, מי שלא מסתפק בשני השדות שלו, יכול לקנות ערוגה שלישית בעלות של שלוש מטבעות, אשר מוחזרים לקופסאות (ולא לערימת הקלפים המנוצלים!).
סיכום
המשחק הוא מהיר, כיף, קל ללימוד, ורבים מתאהבים בו במהירות. מדובר גם במשחק קטן יחסית, שקל לקחת ממקום למקום. הגרסא האמריקאית כיום מכילה גם מיני הרחבה, אשר כוללת עוד סוגי פולים חדשים, כמו גם חוקים לשני שחקנים.
כמו כן, קיימות כל מיני הרחבות למשחק, אבל איני יודע עליהן דבר. המשחק הבסיסי בהחלט מספק

סייבר-באני סקר את טוקיו, בעודו לועס להנאתו קרון של הקליע הכסוף, הלא היא הרכבת המהירה לאוסקה. אך האדמה רעדה מתחת לרגליו, ויריבו השנוא מכל, הקראקן, פרץ מתוך הקרקע, משמיד שני בניינים, ארבעה אוטובסים שואינספור מקקים קטנים הקרויים בני אני-אנוש. שתי המפלצות נאבקו, עד שהקראקן גירש את סייבר-באני מטוקיו – עידן הקראקן הגיע!
מלך טוקיו (King of Tokyo) הוא משחק פילר קלאסי – משחק כיפי וקצר, ללא צורך בטקטיקה מתוחכמת, שמשלב אקשן ובעיקר הרבה צחוקים. אך התחרות בתחום משחקי הפילר היא עזה, כשקיימים הרבה משחקים אחרים, כגון מנצ'קין, המשחק השיתופי האי הנעלם, משחק הבגידות והתככים The Resistance, שגם הם טוענים לכתר – אז האם מלך טוקיו ישלוט בכס?

מבט כללי וחוקי המשחק​

במלך טוקיו כל שחקן מגלם מפלצת אחרת מבין מגוון מפלצות, המבוססות על מפלצות כגון גודזילה, קינג-קונג ועוד – כולן נחושות להרוס את העיר טוקיו ולחסל את שאר המפלצות. אלו הן גם שתי הדרכים לנצח: לצבור 20 נקודות נצחון או לחסל את כל שאר השחקנים.
המשחק עצמו מתנהל באמצעות שש קוביות ק6, כשבכל פאה סמל שונה:
- נקודות: בשלוש פאות יש מספרים – 1, 2, 3. בכדי לצבור נקודות, צריך לקבל את אותו המספר בשלוש קוביות לפחות, ואז מקבלים נקודות הנצחון בהתאם המספר. למשל, אם יצא לנו 2, 2, 2 – נזכה בשתי נקודות. על כל קוביה נוספת מקבלים נקודת בונוס.
- טופר: לחסל ת'יריבים! כל קוביה עם טופר גורמת 1 נזק לכל המפלצות שבאזור האחר. במשחק שני "אזורים" – בתוך טוקיו ומחוץ לטוקיו. כך שלהיות בטוקיו אומר להפוך למטרה לכל שאר המפלצות, אבל גם מאפשר לגרום נזק לכל היתר.
- לב: לרפא 1 חיים. מתחילים את המשחק עם 10 חיים, וכאשר מגיעים ל-0 מתים.
- ברק: כל ברק נותן קוביית אנרגיה. באמצעות אנרגיה ניתן לרכוש קלפים שלהם השפעות מיוחדות, שמוסיפות פלפל למשחק.
בתורו השחקן מטיל את שש הקוביות ואז יכול לבצע עד 2 גלגולים חוזרים, כשבכל גלגול הוא יכול לבחור להטיל שוב את כל הקוביות או רק את חלקן. למי שמכיר – עקרון המזכיר את יאצי.
אחרי שהשחקן סיים לגלגל, מבצעים את כל ההשפעות של הקוביות. אם המפלצת שבטוקיו ספגה נזק, היא יכולה להישאר או לסגת – אם היא נסוגה, המפלצת שגרמה את הנזק נכנסת במקומה לטוקיו.
האלמנט הנוסף במשחק הינם קלפים, שניתנים לרכישה באמצעות אנרגיה. בכל עת יש שלושה קלפים עם הפנים כלפי מעלה, אותם השחקנים יכולים לרכוש – לכל קלף עלות משלו. חלק מהקלפים הם חד-פעמיים, כגון קלפים הגורמים נזק לכל המפלצות, מעניקים נקודות נצחון וכיו"ב. אחרים הם קבועים, ומעניקים יכולת נוספת – כגון קובייה נוספת לגלגול, או כוח שמכריח יריב לגלגל מחדש קוביה אחת (מחושים פסיכוטיים!).

רכיבי המשחק​

מלך טוקיו מגיע בקופסה בינונית, צבעונית במיוחד, ובעלת אינסרט פלסטי די מושקע. לכל מפלצת יש מעמד מקרטון עם ציור מתאים, וגם לוח שחקן אישי עם שתי חוגות שעוקבות אחרי נקודות הנצחון והחיים.
לוח קרטון מייצג את טוקיו, ובנוסף יש שמונה קוביות פלסטיק גדולות ומושקעות, כ-60 קלפי משחק, והרבה קוביות אנרגיה קטנות וסמנים.
חוברות החוקים היא בת 4 עמודים בלבד, כיאה לפילר, ועושה עבודה לא רעה.

הנקודה השלילית ברכיבים היא בקרת האיכות שלהם – כבר כשפתחתי את הקופסה, גיליתי סימני שחיקה על לוחות השחקנים האישיים.

חוויית המשחק שלי​

שיחקתי במלך טוקיו מעל לתריסר פעמים, ומדובר במשחק פילר מוצלח – החוקים פשוטים להבנה, גלגול הקוביות הוא כיפי (למי שאוהב את זה) ומכניס אלמנט מרגש למשחק. כל השחקנים שעמם שיחקתי למדו לשחק במהירות – גיימרים ולא גיימרים.
האלמנט האקראי מורגש מאוד במשחק. לרוב הטקטיקה תכוון על-פי תוצאות הגלגולים בסיבוב הראשון והשני: אם יצאו לך נקודות, כנראה שתתמקד בזה, אם תצא אנרגיה תקנה קלפים, ואם טופרים – הגיע הזמן לחסל!
יש מספר מצומצם יחסית של בחירות במשחק, אך בהחלט יש כאלה – האם לגלגל מחדש או לא, לנסות להכנס לטוקיו או להמנע מכך, וגם אלו קלפים לרכוש.
במשחק קיים זמן מת, אך הוא כמעט ולא מורגש. גם אם זה לא תורך לגלגל את הקוביות, תמיד מעניין לראות מה יוצא לאחרים – האם הם גורמים לך נזק או שהם מתקרבים לנצחון. התורות עוברים מהר, ולרוב זה לא לוקח יותר מדקה או שתיים עד שתורך מגיע שוב.
שיחקתי בו בכל אחת מכמויות השחקנים האפשריות, ורק בשלושה שחקנים הוא מגמגם כמעט. בארבעה וחמישה שחקנים הוא אחלה, וגם בשישה הוא עובד – אם כי הזמן המת מתארך.
עד כאן נשמע כמו פילר נהדר, אבל יש כמה דברים שלא אהבתי:
ראשית, חיסול שחקנים – כמו שאמרתי, אחת מהדרכים לנצח היא להרוג את כל יתר השחקנים. זה כיף מצד אחד, אבל לפעמים אחד מהשחקנים יוצא מהמשחק כעבור 5 דקות, ואז הוא צריך לשבת בצד עוד 10-15 דקות עד שהמשחק נגמר. זאת הסיבה העיקרית למה אחרי משחק או שניים ברצף נמאס לי ממנו – חיסול שחקנים זה מבאס.
זאת הנקודה שעלולה להמאיס עליכם את המשחק, ולא משנה כמה הוא כיף כשלא מתים עד סוף המשחק...
שנית, העלות של המשחק ואיכות הרכיבים – יחסית למשחק פילר הוא יקר. 40 דולר, כשרוב משחקי הפילר עולים סביב ה-20 דולר. ואמנם הרכיבים יחסית מושקעים, בהתאם לתג המחיר – אבל בקרת האיכות לא משהו.

סיכום​

מלך טוקיו הוא משחק פילר שעונה בצורה מושלמת להגדרה – משחק קצר, מותח, בלי מחשבה מרובה אך עדיין מספק ובעל החלטות. אבל יש לו חסרון גדול בעיניי – חיסול שחקנים. אם אלמנט זה לא מפריע לכם, אז צאו להילחם על טוקיו!
אם אתם מחפשים משחק שבו כל השחקנים נשארים עד הסוף, יש משחקים טובים יותר. אם אתם מתלבטים, אז בתג המחיר של מלך טוקיו אפשר לרכוש שני משחקי פילר אחרים...