משחקי לוח

אסנשיון (Ascension) הוא משחק קלפים שמתרחש בעולם פנטזיה, בו שד קדמון מאיים על הבריאה. המשחק מתבסס על בניית חבילות (Deck Building Game), ומהווה תחליף גם לשחקני מג'יק, שמאסו בקנייה אינסופית של בוסטרים חדשים.
במשחק כל שחקן בונה לעצמו חבילה של קלפים, ומנסה לצבור כמה שיותר נקודות תהילה –על-ידי הריגת מפלצות או באמצעות רכישת קלפים חדשים. המשחק מיועד ל-2 עד 4 שחקנים, ועד היום יצאו לו שלושה הרחבות, כמו-גם אפליקציה לסמארטפונים.

סקירה כללית​

במשחקי בניית חבילות, שפרצו לשוק ביחד עם דומיניון, כל שחקן מתחיל עם יד התחלתית ובונה לעצמו חבילה חזקה יותר באמצעות רכישת קלפים חדשים לחבילה שלו.
במשחק יש שני סוגי קלפים: קלפי שחקן ומפלצות. התמונה הבאה מציגה דוגמא לכל אחד מסוגי הקלפים:

קלפי השחקן מתחלקים לשניים – החבילה ההתחלתית של כל שחקן - כולם מתחילים עם אותם קלפים; קלפי שחקן מתקדמים שניתן לרכוש במהלך המשחק. קלפי השחקן מאפשרים לכם לצבור רונות (סימון של משולש כסוף) המאפשרות לכם לרכוש קלפי שחקן נוספים, או חרבות (חרב על רקע עיגול) שמאפשרים לכם להביס מפלצות. בנוסף לקלפי השחקן המתקדמים יש גם השפעות מיוחדות, כגון שליפת קלפים נוספים, שווי בנקודות תהילה (הערך נמצא בפינה השמאלית למטה בכוכב), ועוד. חלק מקלפי השחקן הם עתקים – קלפים אלו נשארים במשחק באופן קבוע, ולא נזרקים לאחר השימוש.
למפלצות יש עוצמה, ובכדי להביס אותם יש לשחק קלפי שחקן בעלי חרבות השווים במספרם לעוצמת המפלצת. עם הבסת המפלצת השחקן מקבל נקודות תהילה, וגם יכול להשתמש ביכולות מיוחדות בצורה חד-פעמית, בהתאם לכתוב בקלף המפלצת.
חוקי המשחק פשוטים, וכל שחקן מבצע בתורו את הפעולות הבאות:
- משחק קלפים מהיד בכדי לצבור רונות וחרבות לפי הקלפים שהוא שיחק וגם מבצע השפעות מיוחדות (שליפת קלפים וכיו"ב).
- רוכש קלפי שחקן חדשים באמצעות רונות, ומביס מפלצות באמצעות חרבות. ניתן להשפיע רק על הקלפים שנמצאים על הלוח – שישה קלפים בשורה המרכזית, שנשלפים אקראית מהחבילה, ו-3 קלפים קבועים: קלף שמקנה 2 רונות, קלף שמקנה 2 חרבות, ופנאט שניתן להביס אותו תמורת נקודת תהילה אחת.
קלפי שחקן חדשים שנרכשו מושלכים לערמת ה Discard.
- בסיום תורו, השחקן משליך את הקלפים שנותרו לו ביד, ושולף חמישה קלפים חדשים. אם אזלו הקלפים בחבילת השליפה, הוא מערבב את הקלפים שב Discard ויוצר חבילת שליפה חדשה.

סיום המשחק מגיע כשכל קריסטלי התהילה נלקחו על-ידי השחקנים – מספר קריסטלי התהילה נקבע לפי כמות השחקנים. בשלב זה השחקנים משלימים עוד תור, כך שלכל השחקנים היו מספר תורות שווה במשחק.
המנצח נקבע לפי ספירת כמות קריסטלי התהילה של כל שחקן, ביחד עם ערך נקודות התהילה של הקלפים שבחבילה שלו.

רכיבי המשחק​

רכיבי המשחק הם פשוטים, וכוללים בעיקר קלפים – 200 מהם ליתר דיוק, שכוללים 100 קלפים בחבילה האקראית. בנוסף יש גם חרוזי קריסטל שמייצגים את נקודות התהילה ולוח משחק גדול, כך נראה המשחק בעיצומו:

התאכזבתי מהאומנות שעל הקלפים, לא בגלל חוסר ההשקעה, אלא פשוט מכיוון שהסגנון לא לטעמי. הקופסה מציעה תאים ייעודיים עבור הקלפים השונים, כך שניתן בקלות להפריד את החבילות השונות. בנוסף יש תא מיוחד לחרוזי.
לוח המשחק הוא הרכיב המושקע ביותר, וכולל עליו גם את סדר הפעולות בכל תור, בכל צד של הלוח.

חוויית המשחק שלי​

יצא לי לשחק מספר רב של פעמים באסנשיון והוא משחק שמציע חוויה שונה בהתאם לסגנון השחקנים ולמספר השחקנים שבו. זמן המשחק הוא לרוב קצר, בין 20 ל-40 דקות, כך שזה יתרון למי מחפש משחק מהיר או פילר.
המשחק כולל הרבה טקטיקה, וניצול מיטבי של המשאבים. המטרה היא להשיג מספר רב ככל הניתן של נקודות תהילה בכל תור, כשהטקטיקה משתנה בין תחילת המשחק, בו מנסים להשיג משאבים (שליפת קלפים, חרבות, רונות) לסיומו שבו הדגש הוא על נקודות תהילה.
ניהול השורה המרכזית, ואילו קלפים מופיעים בה, מהווה את האלמנט הטקטי העיקרי במשחק – שמערב מזל (האם יש או אין קלפי מפלצות, למשל) ובחירה – אילו קלפים לקחת, בכדי למקסם את הנקודות שלך, אך על-ידי לקיחת קלף בינוני, ייתכן שהקלף הבא שיצא יהיה מושלם ליריב שלך. בנוסף באמצעות השפעות מסויימות ניתן להעיף קלפים מהשורה המרכזית.

נשמע מושלם, לא? תלוי - המשחק הוא משחק טקטי עם בחירות לשחקנים. ואכן בשני שחקנים, השורה המרכזית לא משתנה בהרבה בין התורות שלך, והשליטה שלך בקלפים שבלוח מהותית.
אבל ברגע שיש שלושה שחקנים במשחק, השליטה של שחקן מסוים במה שמתרחש במשחק יורדת פלאים, והמשחק הופך ליותר אקראי. בארבעה שחקנים המצב מחמיר עוד יותר, ולמעשה הוא הופך ממשחק של חישוב טקטי, למשחק מבוסס מזל בעיקרו. עד שהתור הבא שלך מגיע, סביר להניח שכל הקלפים בשורה המרכזית התחלפו כבר.
למשחק יצאו שלוש הרחבות, אחת מהן עומדת בפני עצמה, שלהבנתי משפרות את המשחק משמעותית.

סיכום​

למי שמחפש משחק קלפים טקטי, שמזכיר מג'יק, אסנשיון עושה עבודה מצוינת אם אתם משחקים בשני שחקנים.
אם אתם מחפשים משחק קלפים קליל לשלושה עד ארבעה שחקנים, ללא הרבה מחשבה עם קסם, מפלצות וכיף, אסנשיון גם מתאים לתיאור. אבל למי שמחפש משחק קלפים לשלושה עד ארבעה שחקנים, שבו צריך יותר ממזל, כדאי לבחור משחק אחר.

משחק הלוח Cosmic Encounter יצא לראשונה לאור בשנות ה-70, ומאז ראה גרסאות רבות והמשחק קנה לעצמו מעריצים מסביב לעולם. הגרסה העדכנית ביותר של המשחק יצאה מבית Fantasy Flight Games,ב-2008 ואותה אסקור בפניכם. גרסה זו מיועדת ל-3 עד 5 שחקנים, ובאמצעות הרחבות ניתן להביא אותה אף ל-8 שחקנים.
המשחק הוא בעל חוקים פשוטים בבסיסו, אך חווית המשחק מושפעת רבות מהחייזרים ומהשחקנים שאיתם או כנגדם אתם נאבקים על שליטה בגלקסיה. כל אחד מהשחקנים מייצג גזע חייזרי שיצא לכבוש את הגלקסיה – אך בדרך נתקל בגזעים נוספים. הגזע הראשון שיכבוש חמישה כוכבים מנצח, ולעתים יש יותר ממנצח אחד.
אז Ad Astra (אל הכוכבים), או במקרה דנן – אל החייזרים!

סקירה כללית​

לכל אחד מהשחקנים יש צי חלליות שעומד לרשותו, וחמשה כוכבים במערכת השמש של הגזע. המטרה היא לייסד מושבות על חמשה כוכבים במערכות שמש זרות. בכדי להקים מושבה בכוכב אחר יש לתקוף או להגיע להסכם עם בעל הכוכב, ואז להניח חללית אחת (או יותר) על הכוכב. הקרב מתנהל בצורה דומה למשחק מלחמה – כל שחקן מניח קלף עם ערך מספרי (לרוב), ואז שני השחקנים סוכמים את הערך של הקלף עם מספר החלליות שבצד שלו, כשהשחקן עם הערך הגבוה יותר מנצח.
נשמע פשוט?
אז זהו שלא – כמו הרבה משחקי קלפים, המכאניקה הבסיסית היא פשוטה אך הקלפים השונים מציעים אפשרויות אינסופיות כמעט. וב Cosmic Encounter יש רחשיבות גם לדינמיקה החברתית בין השחקנים -בריתות, בגידות, ותככים, מה שמוסיף רובד נוסף למשחק.
בתחילת המשחק, כל אחד מהשחקנים בוחר אחד משני גזעים אקראיים שהוא שלף – יש 50 גזעים שונים במשחק הבסיס, כך שאף משחק לא יהיה דומה למשנהו מבחינת תמהיל הגזעים. הגזע הוא אבן יסוד שמעצב את האסטרטגיה שלך – לדוגמא הגזע Zombie לא מאבד אוניות בקרב; הגזע Oracle יכול לראות את הקלף שהיריב הניח; הגזע Mirror הופך את סדר הספרות של הקלף (כך ש 04 הופך לארבעים). וכיו"ב.
יש גזעים בעלי חוקים פשוטים שמתאימים לשחקנים מתחילים, ויש מורכבים יותר, שדורשים אסטרטגיה ושליטה במשחק בכדי לנצח עמם. כבר כאן אנחנו למדים על התוהו המובנה במשחק – החוקים משתנים בין משחק למשחק ובין שחקן לשחקן. מאתגר מכך הוא מצב שיכול לקרות בחלק מהמשחקים שהגזע שבו בחרת לא יעיל כנגד שאר הגזעים, כך שמראש הסיכוי שלך לנצח קטן – אלא אם תשתמש בעורמה בכדי לשטות ביריבייך.
לאחר שבחרנו גזע כל שחקן שולף שמונה קלפים שמהווים את היד ההתחלתית שלו – לא שולפים קלפים נוספים, אלא אם כל היד אזלה או באמצעות השפעה מיוחדת של גזע או קלף. כלומר, אם יש לך קלף גרוע ביד, תאלץ להשתמש בו מתישהו או להיפטר ממנו בדרך אחרת. אי אפשר לעשות Discard.
תור במשחק מורכב משבעה שלבים:
- Regroup, מחזירים ספינה אחת לצי מה Void – אם איבדנו ספינות בקרב, הן עוברות ל void.
- Destiny, בכדי לקבוע את מי נתקוף הסיבוב, שולפים באקראי מחפיסת הגורל – הצבע שנשלף הוא המגן בסיבוב זה. יש השפעות מיוחדות שבהן תוקפים את היריב עם מספר המושבות הרב ביותר או ג'וקר שמאפשר לתקוף את מי שבא לנו.
- שיגור, מחליטים כמה חלליות לשלוח להתקפה.
- בריתות, שני הצדדים (התוקף והמגן) קוראים לבעלי-בריתם, ששולחים ספינות משלהם לקרב. בעלי-ברית לתוקף זוכים גם הם במושבה. בעלי-ברית למגן יכולים לבחור לשלוף עוד קלף או להחזיר ספינה מה Void על כל ספינה שהם שלחו לקרב. שלב זה הוא רשות, לעתים התוקף או המגן לא רוצים בעלי-ברית ואין חובה להצטרף לבריתות.
- תכנון, כל אחד מהצדדים (תוקף ומגן) מניח קלף מהיד, עם הפנים כלפי מטה. הקלף יכול להיות התקפה, עם ערך מספרי, או משא-ומתן.
- חשיפה, כל אחד מהצדדים חושף את הקלפים. אם שני הקלפים הם של התקפה, סוכמים את המספר שעליהם, ביחד עם מספר הספינות. הצד עם התוצאה הגבוהה ביותר מנצח. אם צד אחד הניח משא-ומתן, הוא מפסיד מיידית. אם שני הצדדים הניחו משא ומתן, אז יש להם דקה להחליט על התוצאה – להחליף מושבות / קלפים / כיו"ב.
- תוצאות, צד שהפסיד בקרב מאבד ספינות, וגם בעלי הברית שלו. מניחים מושבות.
אם התוקף ניצח, יש לו סיבוב נוסף. אחרי הסיבוב השני התור עובר לשחקן הבא.
זהו, זה המשחק, וכמו שאמרתי בתחילה, כוחות הגזע משפיעים מהותית על המשחק. בנוסף יש קלפים מיוחדים, עתקים והתפרצויות, שיש להם השפעות מיוחדות.
המנצח או מנצחים הם כל מי שהגיעו לחמש מושבות על כוכבים במערכות שמש זרות.

רכיבי המשחק​

בניגוד לסטנדרט הגבוה של FFG, במשחק זה הרכיבים הם די משעממים, בטח שבהשוואה למחיר הגבוה של המשחק (60 דולר). אנחנו מקבלים 25 ספינות פשוטות מפלסטיק, בחמישה צבעים. ועוד ערמה גדולים של קלפים – 50 קלפי גזע גדולים (ודי מרשימים) ועוד ~150 קלפי משחק נוספים. בנוסף יש עוד ערמה של סמנים מקרטון וכיו"ב....
אין גם Insert מושקע בקופסה, אלא פשוט שני "כיסים" גדולים בקרטון שאליהם מכניסים בערבוב את כל הרכיבים.
כך נראה המשחק על השולחן, לאחר שהשחקן הצהוב ניצח –

היתרון היחידי ברכיבים הפשוטים, שלא תרגישו בהבדל אם תוסיפו גזע שישי באילתור .
אישית התאכזבתי מאיכות הרכיבים ביחס למחיר הגבוה של המשחק – לדוגמא באותו מחיר FFG מציעים את משחקי הכס, עם רכיבים מושקעים בהרבה.

חוויית המשחק שלי​

שיחקתי ב Cosmic Encounter מעל לתריסר פעמים. כל משחק היה שונה ממשנהו, לא רק באופי של המשחק שהשתנה בהתאם לכוחות של הגזעים, אלא גם בהנאה האישית שלי מהמשחק.
היו משחקים בהם הרגשתי את המתח באוויר, וממש תכננתי איך להגיע לחמש מושבות. במשחקים אלו לרוב היה שילוב של גזעים שאיפשר את זה, וגם השחקנים האחרים התחברו למשחק. במשחקים אחרים, שיחקתי פעם אחת את התור שלי, ואז המשחק נגמר – דבר שקורה אם כולם מציעים לכולם בריתות, ואז די מהר מגיעים ל 3 או 4 מושבות, שמשם הדרך לחמש מושבות היא קצרה. אלו היו משחקים משעממים ומיותרים. גם במשחקים בהם השחקנים לא משקיעים את המאמץ לעסוק בדיפלומטיה ובתככים, הוא הופך למתמטיקה פשוטה - הפן החברתי של המשחק הוא הכרחי בכדי ליהנות ממנו.
השילוב של הכאוטיות של גזעי החייזרים במשחק, עם האקראיות הרבה של שליפת היד (שאין דרך להחליף אותה, ביד גרועה אתה פשוט צריך לשרוד עד שאתה מקבל יד חדשה), גורמת לחוויית משחק משתנה. בנוסף, האופי של המשחק מושפע רבות גם מדרך המשחק של שחקנים אחרים – מידת התחרותיות שלהם, הנכונות שלהם לדיפלומטיה, והנכונות שלהם למשחק שנשען על אקראיות. בידיים הנכונות מדובר במשחק פילר מצוין, בעל מגוון כמעט אינסופי ושאינו חוזר על עצמו – 50 חייזרים זה המון, ואם רוצים עוד, תמיד יש הרחבות, אבל לא באמת צריך.
עם זאת למשחק יש מספר חסרונות:
* אורך המשחק יכול לפעמים להגיע גם לשעה וחצי, שזה יותר מדי זמן למשחק פשוט שכזה. לטעמי אם המשחק היה קצר יותר, 30-45 דקות, הוא היה מוצלח יותר. אחרת לעתים ניתן להגיע למשחק ארוך שבו פשוט אין לך סיכוי.
* הוא לא באמת מתאים ל-3 שחקנים, צריך לפחות 4 שחקנים על-מנת שהדיפלומטיה תהיה מעניינת.
* המשחק לא מתאים ללא-גיימרים, המגוון הרחב של הקלפים והגזעים הופך אותו למורכב, וגם האספקט החברתי של בריתות וכיו"ב לא תמיד מובן למי שרגיל לשש-בש.
* והחסרון המשמעותי ביותר – אם הדינמיקה החברתית בקבוצת המשחק שלכם לא מתאימה לאופי הכאוטי והדיפלומטי, הוא הופך למשחק משעמם.

סיכום​

הרקע של החלל והחייזרים של Cosmic Encounter קורץ לי מאוד, וגם יש לי נוסטלגיה אליו מנעוריי כששיחקתי בגרסאות אחרות. אבל בפועל המשחק מאכזב, גם בגלל שהוא אקראי מדי לטעמי וגם בגלל שהוא תלוי מאוד בדינמיקה הקבוצתית ובכך שכל השחקנים צריכים להתחבר אליו.
גם המחיר הגבוה ביחס לתמורה מקשה עליי להמליץ עליו בלב שלם – אם אתם חושבים שהחברים שלכם יאהבו משחק שכרוך בהמון אלמנטים אקראיים ודיפלומטיה, אז הוא יכול להיות מצוין. אחרת, לא מומלץ.

המשחק RuneWars הוא משחק פנטזיה אפית, העוסק במלחמה בין ארבעה שבטים: האלפים, בני-האדם, האל-מתים והאות'קים (בני-אדם לשעבר שכרתו ברית עם השטן).
המשחק כולל מפה דינמית שמשתנה ממשחק למשחק, ועליה נעות הדמויות בחיפושן אחר רונות הדרקון, עליהן כולם מבקשים לשלוט. כמובן שבדרך ממתינים קסמים, מלחמות, יצורים פראיים ועונות קשות, ומסוכן מכול - הצעד הבא של היריב.

בתוך הקופסא​

כאמור, מפת המשחק היא דינמית ומורכבת מ-13 חלקים - 9 חלקי מפה סטנדרטיים, ועוד 4 "ממלכות" ייחודיות לכול שבט. בתחילת המשחק השחקנים מרכיבים יחד את צורת המפה (שגודלה משתנה בהתאם למספר השחקנים), ולבסוף כל אחד מניח את הממלכה שלו, משם ייצא השבט שלו לכבוש את שאר העולם. (מוהאהא!)

הדמויות במשחק הן מיניאטורות המחולקות לשישה צבעים - ארבעת השבטים, יצורי פרא שיכולים להפריע או לעזור לשחקנים, וגיבורים. הגיבורים פועלים באופן אינדיווידואלי, עסוקים בלהשלים משימות ולחסל גיבורים אחרים, ולא כל כך אכפת להן מה קורה בשאר העולם, אבל הם יכולים בסופו של דבר להכריע את הכף ע"י השגת רונות דרקון או שימוש בטקטיקות בלתי צפויות.

הקלפים המצורפים למשחק קובעים את מהלך המשחק: באמצעות קלפי "ציווי" תקבעו מה הצבא שלכם יעשה בתור הזה; קלפי "טקטיקה" ייתנו לכם יתרונות בלתי צפויים שתוכלו לשלוף מול יריבכם ולהפריע לו. מעבר לכך ישנם קלפים המתארים את הגיבורים ואת תכונותיהם, את המשימות שעליהם להשלים ואת הפרסים שהם יקבלו עבורם; קלפים של עונות השנה, המתארים את המתרחש בעולם שסביב; ולבסוף קלפי "גורל" שקובעים את ההצלחות או הכשלונות שלכם.
מלבד זאת, אסימונים שונים מייצגים את רונות הדרקון (חלקן מזוייפות), ערים שאפשר לכבוש במשחק, מצודות שניתן לבנות ועוד ועוד.
התמונה הבאה מציגה במבט כללי את רכיבי המשחק:

מה פה קורה פה​

אם אף אחד מהשבטים לא מחוסל בטרם עת, המשחק מתנהל על פני 8 "שנים", כאשר כל עונה של השנה היא סיבוב במשחק ומתרחש בה משהו ייחודי. בתחילת כל עונה השחקנים מניחים את קלף הציווי בו הם מתכוונים להשתמש, ולאחר מכן פועלים לפיהם בהתאם למספרם הסידורי. הקלפים ממוספרים מ-1 עד 8 וכל קלף מכיל לרוב שתי פעולות, אחת מהן היא בונוס שתוכלו לקבל רק אם לא הנחתם אותו על קלף עם מספר גבוה יותר. קלפי הציווי אחראיים על הפעולות הבסיסיות, שכוללות תזוזה, התקפה, גיוס וכן הלאה, וניתן לשדרג את המהלכים בעזרת קלפי הטקטיקה.
לרוב יעמדו ביניכם לבין צבא היריב הרים ואגמים וגם יצורי פרא שיפריעו בדרך. ביצורי הפרא הכי פשוט כמובן להילחם כדי לסלק אותם, אבל עם הרבה מזל והשפעה אפשר גם לשכנע אותם להצטרף אליכם - עם מספיק השפעה יש סיכוי טוב לצרף אליכם דרקון או ענקים, שהם תוספת נהדרת. וכמובן, ישנן רונות שקובעות את השפעת המשחק. מי שנותר בסוף 8 השנים (שהן 32 סיבובים) עם הכי הרבה רונות - הוא המנצח.
ניתן לראות את הלוח בזמן משחק ולהתרשם:

אבל כמו במשחקי אסטרטגיה, כמובן שהרבה יותר כיף לנצח ע"י כיסוח הצורה אחד של השני. כשצבא אחד פולש לשטח של צבא אחר, מתנהל ביניהם קרב. לאחר שכול החיילים מסיימים להקיז זה את דמו של זה, כוח הצבא המנצח נקבע ע"י מספר החיילים שנותרו חיים ובועטים (התוקף מפסיד בשוויון) והצבא המפסיד חייב לסגת. ניתן גם לקבל בונוסים - מצודה, למשל, נותנת בונוס של 5, או של 3 אם היא הרוסה.
כמה מהיחידות המגניבות והראויות לציון הן הנקרומנסרים, המשגרים זומבים היישר אל שדה הקרב, רוכבי הפגסוס המעופפים אשר תוקפים במהירות וביעילות, הברסרקרים המתאבדים המטורפים והפרשים ששולפים טקטיקות באמצע הקרב. ועוד לא הזכרנו את הגנרלים, יחידות העילית שכלום לא נגמר עד שהם שרים, זאת אומרת, תוקפים.

כל אחד מארבעת השבטים הוא ייחודי, ובכך נוצרות אסטרטגיות שונות, כך שאף פעם לא משעמם לשחק.
בני-האדם מוצלחים בהגנה, והם כנראה השבט הטוב ביותר לשחקנים מתחילים. האות'קים מתאימים בעיקר למי שרוצה להתמקד בקרבות ולכסח ליריב את הצורה.
האלפים ואל-מתים הם טריקיים יותר למשחק, ומומלץ לשחק בהם רק אם אתם יודעים מה אתם עושים. היתרון של האלפים היא מהירות, והם לרוב אלה שפועלים ראשונים ויכולים לתקוף את היריב ולחסל אותו לפני שהוא מבין מאיפה זה בא לו. למרות זאת, היתרון הזה עלול גם להכניס אותם לצרות, כיוון שאם המהירות שלהם לא עובדת מספיק לטובתם, הם מחוסלים ע"י הצבאות החזקים יותר.
האל-מתים הם השבט החביב עלי. היתרון שלהם הוא מספרי, וכיוון שמספר היחידות שתוכלו לשלוט בהן מוגבל (בעיקר בחורף), תצטרכו להתעסק הרבה בזימון, הקרבה ושליחת בשר תותחים (רקוב, במקרה הזה) לקרב - למרות שלפעמים תוכלו גם לסמוך על המזל ועל הנקרומנסרים שלכם שיעשו בשבילכם את העבודה.

הגיבורים אולי נראים תלושים משאר המשחק, אבל אל תזלזלו בכוחם - הם יוכלו לעזור לכם הרבה יותר ממה שזה נדמה.
גם קלפי הטקטיקה עשויים להיראות כמו טריקים שוליים, אבל אם תעמלו על להשיג כמה שיותר מהם, תוכלו להיחלץ כמעט מכול צרה. כך גם אסימוני ההשפעה - אתם יכולים לבנות על זה שלעולם לא תזדקקו להם, אבל תמיד טוב לשמור כמה, במיוחד אם יש לכם גיבורים או ענקים שאתם רוצים לשמור לצדכם.

סיכום​

זהו אחד ממשחקי האסטרטגיה הטובים שיצא לי לשחק בהם. אינספור האסטרטגיות השונות שניתן לבחור בהן הופכות אותו למעניין ומותח כל פעם מחדש. אם אתם מחובבי המשחקים ה"כבדים", פנו לעצמכם כמה שעות בשבוע כדי לשקוע בעולם הפנטזיה הזה ולא תתאכזבו.

היה היה פעם קוסם אדיר. הוא היה קוסם כל כך אדיר שהצליח אפילו לנצח את המוות עצמו ולהפוך לבן אלמוות. אלא שאז הוא גילה שהמשמעות האמיתית של להיות בן אלמוות היא שמשעמם לך למשך המון המון זמן, ולכן הוא החל לחפש דרכים חדשות לשעשע את עצמו. מכיוון שאחרי הכל הוא היה לא רק קוסם אלא גם בן אדם, הוא נהנה מאד מלצחוק על אנשים אחרים שנופלים, חוטפים מכות או נלחמים זה בזה עד המוות, ולכן הוא שכר צוות עצום של ננסים שיבנו עבורו מבוכי ענק מכניים, מלאי מלכודות וזוועות, לתוכם הוא נוהג להכניס מדי פעם חבורות של הרפתקנים צעירים ולצפות בחבורות נלחמות זו בזו עד המוות. אתם חבורה שכזאת...

זה סיפור הרקע הכללי של המשחק dungeon twister, משחק לשני שחקנים מבית ludically הצרפתי.
המשחק כולו מתנהל בתוך אחד מאותם מבוכי ענק מכניים של הקוסם. כל שחקן משחק חבורה של שמונה הרפתקנים שמנסה להביס את הקבוצה שמולה תוך שימוש בחפצים ובתכונות המכניות של המבוך עצמו.

אז מה אני משחק?​

כל שחקן מקבל חבורה של הרפתקנים המורכבת משמונה דמויות שונות בעלות נתונים שונים (כגון מספר צעדים בתור ועוצמת התקפה) ובעלות תכונות מיוחדות שונות (לדוגמא: הקוסם יכול להשתמש במטה כדורי אש, לרחף ולקרוא מגילות, הלוחם יכול לשבור דלתות ולהרים סורגים, הגנבת יכולה לפרוץ דלתות נעולות ולבצע דקירה מאחור וכו') ומקבל גם מספר חפצים כמו קשת, מפתח, חבל ומטה כדורי אש אותם הוא יכול לפזר במבוך ולנסות להגיע אליהם לפני היריב.
ככה נראים הרכיבים שמקבלים בתוך המשחק, כולל ההרפתקנים והחדרים:

אז איפה הטריק?
הטריק הוא שהחבורה אותה אתה משחק היא אלמנט אחד במשחק רב מימדי. המבוך עצמו משתנה ממשחק למשחק, והיכולות המכניות שלו מאפשרת לכל שחקו בתורו לסובב חדרים במבוך (אפילו חדרים שאין לך דמות בהם) על מנת להקשות על היריב ולהקל על החבורה שלך. אפקט סיבוב החדרים (Twist, כשם המשחק) הוא כל כך משמעותי במשחק שבדרך כלל השחקן שמצליח להבין את העיקרון הזה ראשון יקבל יתרון משמעותי מאוד במשחק.

איך מתנהל המשחק?​

המשחק מתנהל בתורות, כאשר בתחילת כל תור על השחקן להחליט מראש כמה פעולות יעשה. מכיוון שמספר הפעולות בסיבוב מוגבל מאוד, שחקן שיעשה מספר פעולות גדול עכשיו עלול להשאר עם מספר פעולות קטן אחר כך, כשהאויב קרוב...
בתחילת המשחק עומדות לרשותך רק חלק מדמויות החבורה, כאשר שאר הדמויות נמצאות למעשה בתוך המבוך ועליך להגיע אליהם ולחשוף את החדר בו הן נמצאות כדי להתחיל ולהפעיל אותן. אותו הדבר נכון גם לגבי החפצים של החבורה שלך - גם הם מפוזרים במבוך ועליך להגיע אליהם לפני יריבך. פיזור החפצים והדמויות נעשה בתחילת המשחק וגם הוא נתון להחלטתך.
למעשה המשחק מבוסס לחלוטין על יכולות השחקן, מכיוון שהמזל לא משחק בו תפקיד כלל. אין קוביות לגלגל כשמתרחש קרב, כשנפתח חדר או כשדמות רוצה להפעיל יכולת - הכל תלוי בניהול משאבים נכון של השחקן. זה אחד היתרונות הבולטים של המשחק - המשחק מודד באמת את יכולותיהם של השחקנים, בלי מקום למזל שיטה את הכף, כך שלכל "הלוחשים לקוביות" אין במשחק הזה יתרון בכלל.
מהר מאוד דמויות החבורה שלך יתקרבו מספיק אל דמויות חבורת האויב ויתחיל משחק מרתק של "חתול ועכבר" כאשר כל צד מנסה לנצל את יתרונותיו ולסובב את חדרי המבוך כך שיוכל לתקוף מהר וחזק ולצבור שש נקודות ניצחון לפני השחקן היריב. נקודות ניצחון נצברות בשתי דרכים - הרג דמויות של היריב או חמיקה אל מעבר לאויב והגעה אל אזור ההתחלה שלו. דמות שמגיעה אל אזור ההתחלה של היריב משוגרת מיד חזרה לביתה ויוצאת מהמשחק.

יש הרחבות?​

מובן! יש למשחק כבר כמה הרחבות כמו "כוחות האפלה" - הרחבה שמוסיפה דמויות חדשות כמו הערפד, המומיה והנקרומנסר וגם חדרי מבוך נוספים וחפצים חדשים כמו החרב הדו-ידנית והלפיד. הרחבה נוספת היא "אבירים ודרקונים" שמוסיפה גם היא דמויות נוספות אבל בעיקר מוסיפה מלכודות חדשות למבוך המסוכן גם כך ובעיקר את הדרקון הגדול שסובב במבוך ומנסה לטרוף הרפתקנים לא זהירים. אבל ההרחבה המעניינת ביותר היא ההרחבה ל3-4 שחקנים, שהופכת את המבוך לאזור מלחמה אמיתי רווי תככים, בריתות ובגידות.

מומלץ?​

מאוד - בעיקר למי שמחפשים דרך אמיתית להוכיח את יכולותיהם האסטרטגיות מבלי שקוביות קטנות יכריעו את גורל הקרב.

"האי הנעלם: תעוזה בלב ים", או בלעז Forbidden Island, הוא משחק לוח שיתופי משפחתי. במשחק השחקנים משתפים פעולה בכדי למצוא ארבעה אוצרות על אי קדום במרוץ כנגד הים, שמאיים להטביע את האי. יש האומרים שהוא גרסה מופשטת של Pandemic, אך אין לי היכרות עם Pandemic בכדי להשוות.
המשחק תורגם לעברית על-ידי חברת פוקסמיינד, והוא זהה לגרסה האמריקאית שלו, כולל כל הרכיבים האיכותיים. פוקסמיינד תרמו את העותק לסקירה.

סקירה כללית​

מטרת המשחק היא למצוא את ארבעת האוצרות ולברוח מהאי הנעלם לפני שהוא טובע. כל השחקנים בסירה אחת, כך שאו שהם מצליחים יחדיו או שהם כולם טובעים. האי בנוי מ-24 אריחים שמפוזרים באופן אקראי, כאשר אריח יכול להיות יבש, מוצף או טבוע – במצב זה הוא יוצא מהמשחק.
המשחק הוא קצר ופשוט להבנה, ואין טקסט על הקלפים – הסברתי אותו בקלות לילדים בני 8 וגם למבוגרים שזהו להם משחק הלוח הראשון בחייהם. התור של כל שחקן מורכב משלושה שלבים:
- ביצוע שלוש פעולות, כשהאופציות הן: תנועה (של אריח בודד), הצלת אריח מוצף, מציאת אוצר ומסירת קלף אוצר לשחקן אחר. ניתן לבצע את אותה הפעולה שלוש פעמים או לשלב בניהן.
- קבלת שני קלפי אוצר מהערמה.
- חשיפת מספר קלפי הצפה, בהתאם למה שמופיע במד ההצפה.

ישנם ששה תפקידים במשחק וכל שחקן בוחר אחד מהם (ובהתאם גם מקבל חייל בצבע מסוים ואריח התחלתי) ולהם כוח מיוחד ש"שובר" את חוקי המשחק – למשל, הטייס יכול לנוע ממשבצת אחת לכל משבצת אחרת בלוח והמהנדס מסוגל להציל שני אריחים מוצפים בפעולה אחת. דבר זה מעניק עניין לכל שחקן ומגביר את המשחקיות החוזרות שלו.

אז איך מתנהל המשחק?
בכדי לנצח את המשחק צריך למצוא את ארבעת האוצרות לפני שהאי טובע. לשם מציאת אוצר צריך ארבעה קלפים זהים של אותו אוצר (למשל, ארבעה קלפי גביע), לעמוד על אריח שבו סמל האוצר – כשקיימים שניים כאלו לכל אוצר – ואז להשתמש בפעולה של מציאת אוצר ולזרוק את ארבעת קלפי האוצר לערמת הקלפים המשומשים.
אחרי שכל האוצרות נמצאו, כל השחקנים צריכים להגיע לאריח "משטח הנחיתה", ואז אחד השחקנים צריך להשתמש בקלף "הליקופטר" בכדי שכל השחקנים ימלטו מהאי בעודו טובע – ולנצח!
אז מה עוצר אותנו? בכל תור שולפים מספר קלפי הצפה (לפי מד ההצפה), שעל כל אחד מהם מופיע שם של אחד מהאריחים. אם האריח יבש הוא הפוך לשקוע, ואם הוא כבר שקוע הוא טובע ומוסר מהלוח. עם ההתקדמות המשחק, מד ההצפה עולה ויותר ויותר קלפי הצפה נשלפים כל תור – בשלב מסוים כבר אין מספיק פעולות לשחקנים בכדי להציל את כל האריחים, אז האי מתחיל להעלם אט אט, וצריך להחליט על אילו אריחים שומרים ועל אילו מוותרים. לקראת סוף המשחק הקצב הופך להיות רצחני.
הסוג האחרון של הקלפים הוא קלפי אוצר, שאלה קלפים עם סמלי האוצרות וכן שלושה סוגי קלפים מיוחדים: שקי חול מאפשרים להציל אריח מטביעה כפעולה חינמית; "הליקופטר" מאפשר לנוע מכל משבצת לכל משבצת כפעולה חינמית, וגם דרוש לנצחון; ולבסוף, קלף השטפון מעלה את מד ההצפה ברמה וגורם לשליפת קלפים נוספים. בנוסף, קלף השטפון דורש לערבב את כל קלפי ההצפה שנחשפו ולהחזיר אותם לראש ערמת קלפי ההצפה. אז אם עכשיו שלפנו שלושה קלפי הצפה, הם יחזרו לראש הערמה, לפני שהשחקנים יבצעו פעולות נוספות, ושלושת האריחים למעשה יטבעו!

רכיבי המשחק​

הרכיבים במשחק הם מושקעים, דבר שניכר ברגע שפותחים את הקופסא שלו:

כפי שניתן לראות, המשחק מגיע מוכן מראש עם תבנית פלסטיק, בה יש תאים נפרדים לאחסון האוצרות, אחסון הקלפים, החיילים והאריחים. בהחלט מושקע ונוח לשימוש, והקופסא האיכותית ביותר שראיתי במוצר בעברית.
מעבר לכך, חוברת ההוראות מגיעה בארבע (!) שפות שונות – עברית, אנגלית, רוסית וערבית. בהחלט מושקע. הדבר המאכזב היחידי הוא שמופיע רק סידור מפה אחד, כשבחלק מהגרסאות יש דף של עוד סידורי מפות, שמוסיף עוד גיוון למשחק. למזלנו, בעידן האינטרנט ניתן להוריד בחינם.
בתחילת המשחק האי בנוי כך:

זהו הסידור ההתחלתי של האי, וכפי שציינתי, הסידור הוא קבוע אך מיקום האריחים הוא אקראי.
יש שתי ערמות קלפים (אוצר והצפה) והקלפים הם איכותיים. כמו כן ישנם קלפי התפקידים. הקלפים מתורגמים לעברית והאריחים הם גם בעברית וגם באנגלית. כאן נתקלתי בבעיה היחידה בתרגום – בשני אריחים כל צד תורגם באופן אחר (דוגמא!).
באופן אישי אהבתי מאוד את התרגום היצירתי בשמות האריחים וגם את בהירות התרגום. אפשר לראות דוגמא לאיכות בתרגום שם המוצר, (מ-"Forbidden Island: Adventure… If You Dare" ל"האי הנעלם: תעוזה בלב ים"). לעניות דעתי, השם בעברית מוצלח אפילו יותר מהשם בלעז.

חווית המשחק שלי​

שיחקתי באי הנעלם מעל עשר פעמים, עם מגוון רחב של אנשים. אני נהניתי בכל המשחקים, כשהמשחק היה קצר ומותח, בעיקר לקראת הסוף. רמת הקושי במשחק נקבעת בהתחלה (קובעים את רמת מד ההצפה ההתחלתית) והמשחק בהחלט מאתגר ברמות הגבוהות יותר.
המשחק קל להסברה, בין אם לילדים בני 6 או לאנשים מבוגרים שלא שיחקו משחק לוח מעודם.
באי הנעלם, שהוא משחק שיתופי, יש אספקט אחד מעורר מחלוקת – כל השחקנים משחקים עם ידיים גלויות, כך שהרבה פעמים כששחקן אחד בא לבצע את המהלכים שלו, שאר השחקנים מייעצים לו – יש אנשים שאוהבים לשחק לבד, ולהם מבול ה"עצות" יפריע. לאחרים, ובעיקר בפורום משפחתי, זה דווקא כיף ומעצים את חוויית ה"ביחד". השותפות במשחק גם מתבטאת בחלוקת עבודה של הצלת האריחים ואיסוף האוצרים, כשהמשחק מכריח את השחקנים לשתף פעולה בקלפי האוצר – אחרת מפסידים.
בתחילת המשחק כל האריחים קיימים על הלוח, אך במהרה מגיע השלב שבו צריך להחליט אם להלחם על אריח זניח – בין אם עקב מיקומו או בגלל שאינו נושא אוצר – ואז אט-אט האריחים הזניחים טובעים, והשחקנים נמצאים על אי שהולך ומצטמק. בשלב זה כל קלף שטפון שנשלף מגביר את המתח...
כששיחקתי אותו עם אשתי, עם ילדים בגילאי 6-10, או עם חברים מהעבודה, כולם אהבו את המשחק. זהו גם משחק קצר שאפשר לגמור ב-20 דקות.
לעומת זאת, כששיחקתי אותו עם קבוצת המשחק שלי, אחרי משחק אחד הם הבינו את הרעיון והעדיפו לחזור למשחקים "כבדים" יותר, או כאלו שאינם שיתופיים. הוא אולי מתאים כפילר אם בדיוק נותרו 20 דקות או מחכים לאנשים שיגיעו, אך לא יותר מכך.

סיכום​

אני ממליץ בחום על האי הנעלם כמשחק משפחתי שיתופי. החוקים מוצלחים, המשחק קל להבנה וזורם, קיימת תחושת שותפות לגורל, רכיבי המשחק ברמה גבוהה. מומלץ למשפחות, ולחובבים חדשים או כמשחק לטיולים. חובבים כבדים או קבוצות משחק ותיקות לא ימצאו בו עניין רב לטעמי, אין בו מספיק מתח ויש בו בעיה של אלפא גיימר, כלומר שחקן אחד שמנסה להשתלט על ההחלטות של השחקנים האחרים.
אם אתם מחפשים משחק משפחתי, האי הנעלם מגיע במחיר מצוין ביחס לתמורה, וילדים אוהבים לשחק בו מנסיוני.

לפני תחילת הסקירה יש לי וידוי קטן – תמיד אהבתי רכבות, כולל במשחקים. Railroad Tycoon היה אחד מהמשחקים האהובים עליי למחשב כשהייתי צעיר יותר. גם במשחקי לוח חיפשתי משחקי רכבות, ומהמשחקים המומלצים ששמעתי עליהם הינם המשחקים מסדרת Ticket to Ride.
סדרת Ticket to Ride כוללת מספר משחקים שונים, שלכולם אותה מסגרת חוקים כללית, אך כל משחק כולל מפה שונה, בהתאם לאיזור בו הוא מתמקד, וכן וריאציות על החוקים. המשחק הראשון בסדרה מתרחש בארצות הברית, והמשחק שנסקר כאן הוא Ticket to Ride: Europe, בעל המפה האירופאית. מדובר במשחק שממצב את עצמו כמשחק לכל המשפחה, ללא חוקים מורכבים יתר על המידה וזמן משחק קצר יחסית. למעוניינים, יש משחקי רכבות כבדים יותר, כגון Steam או Railways of the World, שעבורי הם מורכבים יתר על המידה.

סקירה כללית​

מטרת משחק הלוח היא לבנות מסילות רכבת בין ערים שונות באירופה, ומקבלים נקודות ניצחון על עצם בניית המסילות וכן על השלמת מסלולים ("כרטיסים") בין נקודות שונות על המפה. לכל שחקן יש 45 רכבות שעמן הוא יכול לבנות מסילות, כשעל המפה יש כ-25 ערים שונות שביניהן יש מסילות "ריקות", בהן השחקן יכול לבנות.
בנוסף לרכבות, לכל שחקן יש קלפי רכבת, איתם הוא בונה מסילה. בניית המסילה היא דבר די פשוט – השחקן צריך להניח מספר של קלפי רכבת מהיד שלו בהתאם לאורך המסילה (מספר קרונות).
קלפי הרכבת מגיעים בשבעה צבעים שונים, ועל השחקן להתאים את קלפי הרכבת בהם הוא משתמש לצבע המסילה (ישנן גם מסילות אפורות, בהן ניתן להשתמש בקלפים מכל צבע, כל עוד הצבע זהה). בנוסף לקלפי הרכבת הרגילים, יש גם קלפי קטר, מעין ג'וקרים שיכולים לשמש כקלף מכל צבע שהשחקן צריך.
לבסוף, ב-TtR:Europe יש שני סוגים מיוחדים של מסילות, שלא קיימים במשחק המקורי: מעבורות, שדורשות לפחות קטר אחד על-מנת לבנות אותן; ומנהרות, שכאשר בונים אותן שולפים עוד שלושה קלפי רכבת מהחבילה, ובמידה ויש קלף אחד או יותר בצבע זהה לצבע של קלפי הרכבת, על השחקן להוסיף כמות זהה של קלפי רכבת מהיד שלו.

מהלך המשחק הוא זריז: בתחילת המשחק כל שחקן מקבל ארבעה כרטיסים, אחד ארוך (בעל ערך נקודות גבוה) ושלושה רגילים, שהם מסלולים קצרים יותר. מתוכם הוא צריך לבחור לפחות שני כרטיסים – דבר שלרוב מתווה את האסטרטגיה הראשונית של אותו שחקן.
לאחר מכן, בכל תור כל שחקן יכול לבחור פעולה אחת מהבאות:
- בניית מסילה באמצעות הקלפים שבידו.
- הוספת קלפים ליד. ישנם חמישה קלפים עם הפנים למעלה על הלוח, שמתוכם השחקן יכול לבחור שניים (או רק אחד אם מדובר בקטר), או שהוא יכול לשלוף שני קלפים אקראיים מהחבילה.
- שליפת שלושה כרטיסים נוספים, מתוכם יש לשמור לפחות אחד ביד.
- בניית תחנות. ישנן שלוש לכל שחקן, שמאפשרות לחבר מסלולים מבלי לבנות מסילה, בכדי לקבל את הנקודות מהשלמת כרטיס.
מכיוון שכל פעולה היא פשוטה, המשחק זורם במהירות משחקן לשחקן.

סוף המשחק מגיע כשלאחד השחקנים נשארו שתיים או פחות רכבות – בשלב זה לכל השחקנים יש עוד תור אחד, ולאחר מכן סופרים את נקודות הנצחון. על כל מסילה שהושלמה מקבלים נקודות נצחון בהתאם לאורכה, ועל כל כרטיס שהושלם גם כן מקבלים נקודות – אך על כל כרטיס שלא הושלם מאבדים נקודות נצחון. לבסוף, יש בונוס לשחקן עם המסילה הרציפה הארוכה ביותר. הניקוד הוא צמוד לרוב, כשמי שמנצח הוא או זה שהשלים את המספר הרב ביותר של כרטיסים או השחקן שהשתלט על המסילות הארוכות שבלוח.

רכיבי המשחק​

הרכיבים במשחק הם מושקעים, דבר שניכר ברגע שפותחים את הקופסה שלו:

המשחק מגיע מוכן מראש עם תבנית פלסטיק, בה יש תאים נפרדים לקרונות השחקנים, תא לאחסון הקלפים ואפילו שקית נוספת עם קרונות חילופיים, למקרה שחלק מהקרונות נאבדים. בהחלט מושקע ונוח לשימוש.
המפה הראשית של המשחק נראית כך:

יש לזכור שהפרטים שעל המפה – כמות הערים, החיבורים ביניהם, קיומן של מנהרות ומעבורות וכן הלאה – הם אלו שקובעים את האופי שלה.
לבסוף, יחד עם המשחק מגיעות גם שתי חבילות קלפים – חבילת הכרטיסים (6 ארוכים ו-45 קצרים) וחבילת הרכבות, שמתחלקות לשמונה צבעים ולקטרים. הקלפים הם באיכות טובה.

חווית המשחק שלי​

שיחקתי במשחק מספר פעמים, עם 3 עד 5 שחקנים, וגם פעם אחת עם ילדים בגילאי 8 עד 10. גם המבוגרים וגם הילדים נהנו. הודות למבנה התור הקצר והאופציות הברורות שעומדות בפני השחקן בכל תור, לא הייתה בעיה להסביר את המשחק – גם לילדים שאינם קוראים אנגלית.
המשחק עצמו מתנהל בשילוב של ניהול משאבים בנסיון להשיג כמה שיותר נקודות, והנסיון להבין את השינויים שבלוח – האם שחקן זה או אחר חוסם אותך והאם אתה יכול לחסום אחרים. אף שאין תחרות ישירה, בהחלט יש השפעה אחד על השני – בין אם במסלולים או בקלפים שנלקחים מהקלפים הפתוחים.
העומק האסטרטגי במשחק סביר – צריך לזכור שמדובר במשחק משפחתי קליל יחסית, לכן אין אסטרטגיות מורכבות במשחק, אך ברגע שמבינים אותו אפשר בהחלט להרכיב אסטרטגיה (שחקן מנוסה ינצח כמעט תמיד שחקנים שלהם זה המשחק הראשון או השני, אבל במשחק השלישי או הרביעי התחרות תהיה שקולה). אלמנט המזל קיים במשחק בדמות הכרטיסים ששולפים ובעת שליפת קלפים מהערמה, אך הוא מוגבל הודות לאפשרות הבחירה באילו כרטיסים השחקן רוצה להשתמש וכן הודות לשימוש בתחנות, שמאפשרות להשלים כרטיסים, גם אם בעלות של נקודות.
סוף המשחק הוא לרוב מותח, כשכולם מנסים להשלים את הכרטיסים שלהם ולעקוב אחרי המסלולים של היריבים – המנצח במשחק לרוב אינו ברור עד הסוף, כשהכרטיסים נחשפים.
מהבחינה הזאת המשחק קולע בדיוק לרצונות שלי – משחק תחרותי קליל, שאינו מורכב להבנה או להסברה, ומתאים גם לחובבים בתור משחק קצר, וגם לאנשים שאינם חובבי משחקים גדולים.

סיכום​

מאוד נהניתי מהמשחקים שלי ב-Ticket to Ride: Europe, ואפשר להגיד שזהו אחד מהמשחקים האהובים עליי באוסף (המצומצם שלי). הוא נותן שילוב מנצח בין תמה (רכבות, יאי!), יחס מורכבות-אורך, אסטרטגיה קיימת אך לא מורכבת, תחרותיות שאינה ישירה אך בהחלט משפיעה, ולבסוף, מדובר במשחק שהתוצאה בו אינה ידועה עד לסוף והזמן עובר במהירות. אציין שוב לטובה את ההשקעה הרבה ברכיבי המשחק ובקופסא שלו, שמאפשרת לארוז ולהכין את הלוח למשחק בקלות.
אם זהו הסגנון האהוב עליכם – מומלץ!

ברוכים הבאים לעידן האבן (Stone Age), משחק לוח שבו אתם מנהיגים שבט בימים הקדומים ועליכם להביס את שאר השבטים באמצעות שילוב של ניצול משאבים, בניית בקתות והתקדמות תרבותית. המשחק מבוסס על ניהול משאבים ומיקום פועלים, כשלכל שחקן מספר "אנשי שבט" או פועלים שיכולים לשמש במגוון תפקידים.
,עידן האבן הוא משחק לוח קל יחסית , שמשלב חשיבה אסטרטגית עם גלגול קוביות. מדובר במשחק שאפשר לשחק אותו בשעה או פחות מכך גם עם אנשים שאינם חובבים מושבעים של משחקי-לוח.

סקירה כללית​

כל שחקן מתחיל את המשחק עם חמישה פועלים, שיכולים לשמש במספר תפקידים:
- השגת משאבים – יש במשחק עץ, חימר, אבן וזהב. המשאבים משמשים לרכישת בקתות וקלפי התקדמות כשאלה בתורם מעניקים את נקודות הנצחון.
- ציד ואיסוף מזון. כראש השבט עלייך לדאוג למספיק מזון לכל אנשייך – אחרת הם יגוועו ברעב ואתה תאבד נקודות נצחון.
- פעילויות בכפר. ניתן לשלוח פועל בודד לבניית שדות (נקודת מזון קבועה כל תור), להכנת כלים (מסייע בהשגת משאבים) או לשלוח זוג פועלים לפעולת פרו ורבו – מה שמעניק פועל נוסף.
- בניית בקתות. בכל שלב במשחק יש עד ארבע בקתות שונות על הלוח, ובאמצעות מיקום פועל על אחת הבקתות ניתן לנצל משאבים בסוף התור בכדי לבנות את הבקתה – ולקבל נקודת נצחון.
- קידום תרבותי. גם כאן יש ארבעה קלפים על הלוח בכל זמן נתון, ומיקום פועל מאפשר לרכוש אחד מאותם הקלפים, לקבל בונוס מיידי וגם נקודת נצחון בסוף המשחק.
התור מתנהל במספר שלבים, כשבכל תור שחקן אחר מתחיל, לפי סדר הישיבה. השלב הראשון הוא מיקום העובדים, כשכל שחקן מניח פועל אחד (או יותר) בתורו לביצוע פעולה מסויימת. לאחר מכן השחקן הבא בתור מניח וכך הלאה, עד שכל הפועלים מוקמו על הלוח.
לאחר מכן השחקן הראשון מפעיל את כל הפועלים שלו, לפי סדר שהוא קובע (לרוב קודם כל אוספים משאבים ולאחר מכן רוכשים דברים). איסוף משאבים מתנהל על-ידי הטלת מספר קוביות ק6 במספר הזהה לכמות הפועלים שהוצבו על סוג השאב, וחלוקת התוצאה (עם תוספת שנובעת מכלי עבודה שברשות השחקן) בערך המשאב. למשל, ערך חימר הוא 4; אם לשחקן יש שלושה פועלים, הוא מגלגל שלוש קוביות; נניח שהתוצאות הן 5,4,1, דהיינו סכום של 10 –הוא מפעיל כלי עבודה בערך של 2, לסך של 12, שמתחלק ב-4 לתוצאה של 3 – והשחקן מקבל 3 משאבי חימר.
כשהשחקן הראשון סיים את כלל הפעולות שלו הוא בודק את כמות המזון שברשותו ולאחר-מכן השחקן הבא פועל עד שכל השחקנים סיימו.
סוף המשחק מגיע באחד משני תנאים – או שחפיסת קלפי הקידום אזלה, או שאחת מ"ערמות" הבקתות אזלה. בסוף המשחק כל שחקן חושף את קלפי הקידום שברשותו, מוסיף את הנקודות שלהם לסך שהוא צבר מהבקתות והשחקן עם מספר הנקודות הרב ביותר מנצח – עד הסוף התוצאה לא ברורה וקלפי הקידום בהחלט יכולים לקבוע מי המנצח במשחק.

רכיבי המשחק​

הלוח הראשי של המשחק משמש להצבת הפועלים עליו, והוא נראה כך:

ניתן לראות בו את הכפר, את ארבעת אזורי המשאבים ואת המיקום של ערמות הבקתות (שמספרן נקבע לפי מספר השחקנים), כמו גם את קלפי הקידום. בהיקף החיצוני יש את מד נקודות הנצחון.
בנוסף, לכל שחקן יש את לוח המשחק האישי שלו, בו הוא שם את הפועלים שלו, כלי העבודה, המשאבים, הבתות וקלפי הקידום.
מעבר לכך, במשחק יש כמות מכובדת של סמני משאבים עשויים מעץ, סמני מזון, וכמובן קלפי קידום ובקתות. הקופסה עשויה מקרטון ומכילה ארבע תאים נפרדים לאחסון רכיבי המשחק כמו-גם מספר רב של שקיות ניילון נסגרות לכל אחד מסוגי הרכיבים.

חווית המשחק שלי​

שיחקתי במשחק הן בשלושה שחקנים והן בארבעה. בשני התרחישים המשחק זרם במהירות. הסדר המשתנה של השחקנים והעובדה שכל שחקן מבצע פעולה בודדת בתורו אומרים שהמשחק משאיר אותך כל הזמן בתמונה.
ניהול המשאבים מבוצע היטב, ובפני כל שחקן עומדות מספר אפשרויות לבחירה טקטיקה, שמהוות את הדרך שלו לנצחון – קלפי קידום תרבותיים (משני סוגים) או דרך בקתות – וכמובן את הנסיון להעריך מתי המשחק נגמר והנסיון לשלוט בזמן זה. בנוסף, ישנו איזון בין יצירת פועלים נוספים, קבלת אספקת מזון קבועה וכלי עבודה, יצירת מזון באופן קבוע לתחזוקה וכמובן רכישת משאבים ונקודות נצחון. לעתים יש תורות "מתים" שבהם לפתע אתה חייב להתמקד במזון כי לא תיכננת היטב את צעדייך קודם או לקחת הימור.
החסרון במשחק הוא בכך שבתחילת המשחק הטקטיקה שלך נקבעת לעתים קרובות לפי המזל שלך, ואילו קלפים קיימים על הלוח - לא תמיד תוכל ליישם את האסטרטגיה שרצית פשוט כי הקלפים הנכונים לא הגיעו או שהשחקנים האחרים פעלו לפנייך. אלמנט גלגול הקוביות מספק אקראיות במידה הנכונה – לא ממש מהותי בטווח הארוך אבל בהחלט משפיע בטווח בקצר.
רוב החשיבה במשחק מגיעה לטווח הקצר - ניצול הזדמנויות וזיהוי מגמות שיש לנצלן - ופחות בחשיבה האסטרטגית.
במשחקים נהניתי מאוד ובהחלט אשמח לשחק שוב. לטעמי המשחק עובד היטב גם בשלושה וגם בארבעה שחקנים. אלמנט התחרותיות קיים בצורה מוגבלת, ולרוב כל שחקן משחק עם עצמו - עד לקראת סוף המשחק שם יש "מרוץ" אחרי נקודות הנצחון.

סיכום​

עידן האבן הוא משחק מסחר ומיקום עובדים בעל חוקים קלים להבנה ומומלץ לכל מי שאוהב משחקי סחר. המשחק לטעמי משלב את האורך הנכון (כשעה למשחק) ביחד עם חשיבה אסטרטגית פשוטה יחסית וללא עומס חוקים. הת'מה של עידן האבן מורגשת אך לא באמת מהותית למשחק עצמו. מי שלא יאהוב את המשחק הם שחקנים שמחפשים עומק אמיתי מבחינת אסטרטגיה או מחפשים את העימות הישיר עם השחקנים האחרים.

משחק הקלפים החי של שר הטבעות הוא משחק שיתופי שבו אתם נלחמים יחדיו כנגד האויב, במגוון רחב של תרחישים. כל שחקן בונה לעצמו חבילת קלפים ואז בוחרים תרחיש לשחק בו.
המשחק מזכיר בסגנונו משחקי קלפים אסיפים (כגון מג'יק), אך משלב אלמנטים של משחק לוח – שילוב שעוד נחזור אליו. ערכת הליבה שנסקרת כאן מכילה מעל ל-200 קלפים שונים, שמתוכם כ-130 הם קלפים לשחקנים והיתר הם קלפי התקלות ותרחישים.
כמו שציינתי, זהו משחק קלפים חי – כלומר, כל חודש יוצאת חבילת הרפתקה חדשה שמכילה עוד תרחיש ועוד קלפי שחקן (60 קלפים בסה"כ), ובנוסף, אחת לחצי שנה יוצאת חבילה מורחבת שמכילה 165 קלפים חדשים. בכל חבילה שכזו ידוע מראש אילו קלפים נמצאים בחבילה, כך שאין כאן אקראיות בקלפים או אלמנט של נדירות – זאת בניגוד למשחקי קלפים אסיפים.
מי שמעוניין במשחק לוח של מלחמת האור בצל, מוזמן להכיר את War of the Ring, בו שני שחקנים נלחמים על גורלה של הארץ התיכונה. ואם אתם אוהבים משחקי תפקידים, אז יש את The One Ring, משחק תפקידים מצוין של Cubicle 7.

בתוך הקופסא​

ערכת הליבה מכילה 144 קלפים לשחקן, המחולקים ל-4 תחומי השפעה – מנהיגות, טקטיקה, רוח וידע.
קלפי השחקן מחולקים לשתי קטגוריות עיקריות – הראשונה היא הגיבורים, שהם לרוב דמויות ידועות מהספרים, והם מהווים את ליבת החבילה שלכם (ואם הם מתים, המשחק נגמר); השניה היא כל שאר הקלפים, כוללים בעלי-ברית, שמסייעים לכם במשימות, אירועים, שמעניקים השפעות חד-פעמיות, וכן תוספים שמתגברים את הדמויות שבמשחק.
יש לציין שחלק מהקלפים מגיעים בשלושה עותקים, אך יש כאלו שמגיעים בשני עותקים או אפילו בעותק בודד; זאת בעוד שבחבילה שבונים מותר לשלב עד שלושה עותקים מכל קלף מסוים – דבר זה יוצר מצב בעייתי מעט, כי מי שרוצה להכניס שלושה עותקים של קלפים מסוימים לחבילה שלו יצטרך לקנות עוד עותק של ערכת הליבה.
חשוב לציין שכמות הקלפים בערכת ההתחלה אינה מספקת בכדי לבנות חבילות, על אף שזהו חלק אינטגרלי מהמשחק. אם אתם אוהבים לבנות חבילות, תצטרכו לקנות ערכות הרחבה או לשלב בין תחומי השפעה.
קלפי ההתקלות הם למעשה האויב, כשבערכת הבסיס יש שבעה סטים, שכל אחד מכיל אתגרים שונים. קלפי ההתקלות מחולקים לאויבים, שהם בעלי נתונים דומים לגיבורים ונלחמים כנגדם, מיקומים, אותם הדמויות צריכות לחקור, ולבסוף בגידות, שאלו קלפי אירועים הגורמים להשפעות מזיקות. הגיוון במשחק מגיע בכך שבכל תרחיש משתתפים סטים שונים של קלפים, כך שלא פוגשים את אותו תמהיל של קלפי התקלות מתרחיש אחר.
בקופסא נמצאת גם חוברת חוקים של 32 עמודים, מספר רב של סמנים שמשמשים במשחק, ושני סמני איום, שמשמשים בכדי לעקוב אחר האיום שלכם – אם הוא מגיע ל-50, הפסדתם. הקמצנות של Fantasy Flight Games בכמות סמני האיום שבערכה אומרת שאם אתם רוצים לשחק ב-3 או 4 שחקנים, חלק מהשחקנים יצטרכו להסתפק בנייר ועפרון (או בשתי קוביות ק10).

חוקי המשחק​

כמו במרבית משחקי Fantasy Flight החוקים די מורכבים – בנוסף לחוברת של 32 העמודים, כבר קיים קובץ של שאלות נפוצות... זה לא משחק קליל או לאנשים שלא מסתדרים עם הרבה טקסט – לכל קלף גם יש השפעות משל עצמו.
בתחילת המשחק, לאחר שהרכבנו את החבילה שלנו, יש לבחור תרחיש ולהכין את חבילת האויב, שכוללת את הסטים המופיעים בתרחיש. לאחר מכן מניחים על השולחן את שלושת הגיבורים שבחרנו, מסמנים את האיום ההתחלתי לפי דרוג האיום של הגיבורים ושולפים יד התחלתית של קלפים. לאחר זאת המשחק מתחיל.
בכל תור יש שבע פאזות:
- שליפת קלף מהחבילה וקבלת משאבים, אחד לגיבור (כמובן שיש השפעות שמאפשרות לשלוף עוד קלפים ולקבל יותר משאבים).
- גיוס בעלי ברית והצבת תוספים על הדמויות הקיימות באמצעות המשאבים של הגיבורים.
- שלב המשימה, שבו אנו בוחרים דמויות (גיבורים ובעלי ברית) היוצאות למשימה, כשלכל גיבור יש דירוג כוח רצון. בשלב זה, כל שחקן שולף גם קלף אחד מחבילת האיום ומציב אותו באזור הכוננות.
לאחר שמחברים את כוח הרצון של כל הגיבורים מחסירים ממנו את דירוג האיום של המפלצות והמיקומים שנמצאים באזור הכוננות של האויב. אם התוצאה היא חיובית, השחקנים משיגים סמני התקדמות.
- מסע למיקום – אחד המיקומים שבאזור הכוננות הופך למיקום פעיל.
- קרב, המתחלק לשלושה שלבים. ראשית, יריבים מאזור הכוננות נכנסים לקרב עם השחקנים, בהתאם לרמות האיום של השחקנים. כל שחקן נלחם כנגד היריבים שמולו. לאחר מכן היריבים תוקפים והשחקן מגן – כל יריב שתוקף מקבל קלף, אותו חושפים לאחר שהשחקן מגן, ולחלק מהקלפים יש אפקט צל שמשפיע על הקרב, כך שתוצאת הקרב לא ידועה מראש. לבסוף השחקן תוקף את המפלצות.
- בשלב האחרון מרעננים את הקלפים ומעלים את האיום באחד – כך שיש לחץ זמן במשחק.
הניצחון במשחק מגיע כשמשלימים את כל השלבים בתרחיש. בשביל להשלים שלב יש להגיע למספר קבוע מראש של סמני התקדמות או לחילופין למלא תנאי על הקלף של אותו שלב – למשל להרוג יצור מסוים.
כך נראה הלוח עם שני שחקנים, כשחבילת ההתקלות ואזור הכוננות באמצע:

מה אהבתי​

אהבתי את הקונספט של המשחק – שיתופי כנגד אויב משותף, שנשען על מעין תבונה מלאכותית ואקראיות בשליפת הקלפים, גם בזמן ההתקלות וגם עם קלפי הצל בקרב – עובד היטב. הוא מוצלח גם במשחקי סולו וגם עם עוד אנשים.
בכלל, משחקים שיתופיים זה נחמד, ובמקרה הזה גם מבוצע היטב.
התמה של שר הטבעות היא מוצלחת – אני מחבב משחקים שקשורים לשר הטבעות, וזה עובד לא רע כאן. ערכת הבסיס מתמקדת ב-Mirkwood, הסט הראשון של חבילות ההרפתקה במרדף אחרי גולום וערכות עתידיות יתמקדו באזורים ונושאים אחרים.
ואולי הדבר שמייחד אותו משאר המשחקים במדף שלי – זה משחק סולו שבאמת עובד, הוא מעניין גם לפני תחילת המשחק בעת בניית החבילה, וגם במהלך המשחק עצמו.

מה לא אהבתי​

המשחקיות החוזרת של ערכת הבסיס היא מוגבלת. למרות שזה מזכיר משחק לוח במחיר ובפורמט, זה לא.
ערכת הליבה היא באופן כללי מוצר מוגבל – בניגוד למשחקי לוח, שם הרחבות הינן בגדר אופציה, כאן אם אתם מעוניינים לבנות חבילות, או שכבר טחנתם את שלושת התרחישים שמגיעים עם ערכת הבסיס – תצטרכו לקנות עוד חבילות. העלות האמיתית היא הרבה יותר מ-40 הדולר של ערכת הליבה.
החוקים של המשחק מורכבים, עם המון טקסט על הקלפים. גם אני, לאחר קרוב ל-20 משחקים, מתבלבל לעתים.

סיכום​

המשחק מומלץ לאלו שאוהבים בניית חבילות, מסתדרים עם חוקים מורכבים ומחפשים משחק שיתופי – וכמובן, למעריצי שר הטבעות. כיף לשחק בו ומשחק הסולו עובד נפלא.
הוא לא מתאים למי שמחפש את חווית המשחק המשפחתית, חוקים פשוטים, או למי שרוצה משחק שלם בתוך קופסא.

Conquest of Nerath הוא משחק הקופסא החדש ביותר שמכשפי החוף הוציאו לאור (במחצית 2011) בסגנון קצת שונה מקודמיו, זעמו של אשרדאלון בעולם ממלכות נשכחות, והמשחק טירת רייבנלופט שבו אתם מתמודדים עם הערפד סטראהד. שני המשחקים הללו היו משחקים שיתופיים, בעוד כיבוש נראת' הוא מלחמה עד הסוף.
במשחק הזה יש 2-4 שחקנים שמתחרים אחד כנגד השני בזמן שהם מקיימים קרבות עצומים לאורך היבשת של נראת' – לוח המשחק. "הכיבוש של נראת' " הוא משחק קופסה מהנה ופשוט של הכותר מבוכים ודרקונים, שדרך מכאניקות ישירות ולא מסובכות מאפשר להתחיל לשחק מהר גם אם השחקנים לא מנוסים במשחקי קופסא.
בסקירה הזו אעבור על החוקים רק בקצרה. אם אתם רוצים לבדוק אותם בעצמכם , אתם יכולים למצוא אותם בחינם (חוקי לגמרי!) בקישור: Wizards of the Coast
(צריך לגלול למטה. החוקים באים בתור קובץ PDF).
המפה מחולקת לשתי יבשות, ובכל אחת מהפינות נמצאת נקודת ההתחלה של אחת מתוך ארבעת האומות הקיימות במשחק. בין שתי היבשות האלו נמצא אי, הממוקם במרכז הלוח. כל אזור במשחק מחולק לאזורים ולמחוזים, ויש אין-ספור אזורים שונים , בין אם על היבשת, בים או בהרים. לא אפשרי מצב שבו אין מספיק אזורים לכל אומה.

כל אומה מתחילה עם מספר קבוע מראש של יחידות, כסף וקלפי אירוע, ולכל אומה יש מספר קבוע מראש של מיניאטורות (כשכל מיניאטורה מייצגת יחידה אחת). לדוגמא , לאומת הקארקות' שייכיותהמיניאטורות האדומות, לאומת נראת' שייכות המיניאטורות הלבנות וכו'. כמו כן, הצורה שבה כל אחת מהאומות מתחילה את המשחק מוכנה מראש ומפורטת בספר החוקים. בכדי לאזן את כל האומות, לכל אומה יש יתרונות וחולשות, אשר משפיעים לכל אורך המשחק. לדוגמא, ספר החוקים מספר לנו כי ''לקארקות' יש צורת התחלה אגרסיבית אבל יש את קלפי האירוע החלשים ביותר'', ומתחת לטקסט זה מופיעה צורת ההתחלה של היחידות של האומה, ובאילו אזורים השחקן מחלק את היחידות. בתמונה הבאה מופיע לוח המשחק כפי שהוא נראה בתחילת המשחק:

יש 9 סוגי יחידות (ובהתאם 9 סוגי מיניאטורות, אבל יש לכל אומה מספר הרבה יותר גדול של מיניאטורות): חייל רגלי, מנוע מלחמה, מפלצת, לוחם, קוסם, מבצר, ספינת מלחמה, יסודן סופה ודרקון. לכל אומה יש מספר יחידות שווה, אך לרוב יש הבדלים קוסמטיים בין האומות – לדוגמא, החייל הרגלי של אומת קארקות' הוא שלד, בזמן שחייל רגלי של אומת ואילין הוא קשת. לחלק מהיחידות יש יכולות מיוחדות, כמו היכולת לתקוף ראשון או לגרום יותר נזק בזמן ההתקפה.
התור של כל שחקן מחולק ל-6 שלבים: שליפת קלף אירוע, הזזת כל יחידה שהשחקן רוצה, לחימה, הצבה מחדש, תגבורת ואיסוף הכנסות. נפרט על כל אחד משלבי התור:
1. שליפה: שליפת קלפי אירוע זה בדיוק מה שזה נשמע: השחקן שולף קלף אירוע מהחפיסה של האומה שלו (לכל צבא יש חפיסת אירועים משלו) , משחק אותו אם כתוב בו ''שחק מיידית'' , או שומר אותו ביד – כאשר אין מגבלה של קלפים ביד.
2. תזוזה: לכל יחידה יש "ערך תזוזה", שבעצם אומר לשחקן כמה אזורים הוא יכול לזוז. הערך לרוב 1 או 2 (לדרקונים יש 3). כמובן, השחקן לא חייב להזיז את כל היחידות שלך, ואין חיובה להזיז אותן במהירותן המלאה.
3. קרבות: קרבות הם פשוטים כמו תזוזה – קרבות מתרחשים כאשר יחידה של השחקן נמצאת באזור שבו יש יחידה של אומת אויב, כך שאם השחקן מזיז יחידה שלו אל אזור שבו נמצאת יחידת אויב יתרחש קרב. הקרבות מתרחשים ביעילות ונפתרים במהירות: כל צד מגלגל קוביה לכל יחידה – ליחידה של הלוחמים הרגליים יש ק6 , ולדרקון יש ק20. תוצאה של 6 ומעלה היא פגיעה. ברגע שסיבוב הקרב נגמר, כל שחקן מחלק את הנזק שנגרם לו בין היחידות שלו איך שהוא רוצה. רוב היחידות מתות בפגיעה אחת, אך חלקן מתות ביותר. לדוגמא, דרקון יכול לספוג שתי פגיעות ולרפא את עצמו באופן מלא לאחר הקרב אם הוא לא נהרג.
4. הצבה מחדש: כמה מהיחידות (הדרקונים ויסודני הסופה) יכולות לזוז גם בשלב הזה, בנוסף לשלב התזוזה. לשלב זה יש עוד כמה חוקים נלווים אליו, אך הם מסובכים יותר ולא יהיו יפורטו פה.
5. תגבורת: ברגע ששלב הקרב נגמר ושלב התגבורת מתחיל, כל אחד מהשחקנים יכול לתגבר את היחידות שלו באמצעות זהב (שאותו השחקן מרוויח אם הוא מנצח בקרבות או כאשר הוא בוזז אזורים או מבוכים) וליצור יחידות חדשות – "לאמן" כמה יחידות שהוא רוצה בבירת הצבא ועד ארבע יחידות בכל זמן נתון בכל מבצר שנתון תחת שליטתו של השחקן.
6. איסוף הכנסות: בשלב הזה של התור, כל אומה אוספת זהב לפי מספר האזורים שעליהם היא שולטת.
פרט לכל הקרבות שמתרחשים בכל תור, השחקן עדיין יכול למצוא זמן להרפתקאות. יחידות של לוחמים וקוסמים יכולות להיכנס למבוכים (שמפוזרים באזורים), להלחם במפלצות שנמצאות שם ולקבל זהב וקלפי אוצר תמורת מאמציהן. לרוע המזל, המפלצות הן לא טרף קל וגם להן יש בונוסים, כמו היכולת לתקוף ראשונה (ובמקרה הזה קוסמים הם חסרי תועלת) או שריון כל כך חזק שאפשר לפגוע במפלצת רק בגלגול קוביה שהתוצאה שלו היא 8 ומעלה... ושני הסוגים של יחידות הגיבור משתמשים רק בק10 להתקפות. מצד שני, האפשרות לקבל חפץ קסום שמאפשר לשחקן שמחזיק בו להוסיף יחידת רגלים בחינם כל תור שווה לדעתי את הסיכון... וכמובן שזה לא חפץ הקסם היחידי – יש חפיסה שלמה של קלפי אוצר, ובכל אחד מהם נמצא אוצר שונה.

סיכום:​

המשחק הזה הוא ממש מהנה וקל הן ללימוד והן למשחק, בעיקר כשמשווים אותו למשחקי קופסא אחרים כמו Starcraft או Arkham Horror. אפילו Wrath of Asharladon ו-Castle Ravenloft יותר מסובכים מהמשחק הזה. המשחק מזכיר לי מאוד משחקים כמו Risk או Axis and Allies. האפשרות להיכנס למבוכים כדי לקבל אוצר היא תוספת נחמדה למשחק האסטרטגיה הזה, מה שנותן למשחק הרגשה ברורה שזה עדיין מבוכים ודרקונים. למשחק יש מנגנון נחמד שחוזר על עצמו בהרבה מקומות – סיכון נגד תמורה – מה שנותן לכל שחקן אסטרטגי המון נקודות למחשבה, בין אם בפריסת הכוחות או בסיכון שבכניסה למבוך. המשחק , גם אם הוא לוקח כמה שעות, מהנה לכל הדרך. הבעיה היחידה היא הגודל של הלוח – במשחק הבא, אם יהיה, אני מצפה ליותר אזורים שונים. המשחק מומלץ ביותר, ואני מקווה שתהנו ממנו!

'זעמו של אשרדאלון' הוא כמו משחק הלוח טירת רייבנלופט, רק עם סביבה שונה, גיבורים שונים, מפלצות שונים וכו'. אני אישית מאוד נהנתי מטירת רייבנלופט, המשחק הקודם והראשון בסדרה של משחקי הקופסה של מבוכים ודרקונים.

זה לא דבר רע, כי שניהם משתמשים באותה שיטה, משמע שאתה יכול לערבב ולהתאים את התוכן של שניהם ביחד – אריחי מבוך, מפלצות, גיבורים, חפצים, אירועים ועוד. זה סוג של מוצר שהוא גם משחק שלעצמו וגם מין הרחבה.

התוכן עצמו במשחק הוא בא באותה הכמות, אך הוא שונה מהתוכן של המשחק הקודם. בקופסה ישנן 42 מיניאטורות שונות ולא צבועות – שכוללות 5 גיבורים [שונים מהמשחק הקודם, כך שאם אתה משלב את השתיים הקבוצה שלך יכולה לשחק גיבורים משני המשחקים], ו13 נבלים שונים ומשונים, שאחד מהם הוא אשרדאלון עצמו. כמו כן המשחק החדש כולל 13 אריחי מבוך חדשים ושונים מאלו של המשחק הקודם, חוברת אירועים, ספר חוקים , 200 טוקנים שונים וכמובן ק20.

המשחק הולך בדיוק כמו המשחק שקדם לו: כל שחקן בוחר גיבור , ואז כולם בוחרים את אחת משלוש-עשר המשימות הקיימות במשחק הזה (הכוללות מגוון גדול ששונה אחד מהשני: למשל לברוח/לחקור או לעצור טקס שיפתח דלת לעולם שמעבר או אפילו לשחוט את אשרדאלון עצמו) ומתחילות לזחול במבוך. כמו קודם הפורמט הבסיסי הוא שאתה חוקר את המבוך, נלחם במפלצות, מתחמק(או שלא) מהמלכודות, בוזז אוצרות, ובעיקר מנסה לא למות במהלך כל זה... חוץ מזה של 'זעמו של אשרדאלון' יש כמה טריקים חדשים בשרוול.

ראשית, הגיבורים עכשיו יכולים להיות המומות/מורעלות. בניגוד למהד' 4, המצב הלום נמשך רק תור אחד , וכשאתה נמצא במצב כזה אתה יכול או לזוז או לתקוף, אתה לא יכול את שניהם. לעומת זאת , מורעל גורם לך לקחת נזק והשפעתו נגמרת רק אם אתה מגלגל 10 או יותר בסוף תור הגיבור שלך(כמו הצלה במהד' 4).

חפיסת קלפי הencounter מוסיפה קללות וסכנות לאוסף שלה. קללות נשארות עליך עד שאתה ממלא דבר מה מסוים, לרוב אם אתה מגלגל 10 או יותר בסוף תורך, למרות שאחד דורש ממך לא לזוז במשך תור. סכנות הן שונות ממלכודות ואי אפשר לבטל אותן. יש רק שלושה סוגים שונים בקופסה: התמוטטות , בור, ואדים וולקניים, שמורידים לך נזק ומשאירים אותך תקוע לכמה תורות, ובהתאמה הופכות אותך למורעל.

עוד דבר חדש הוא שבכמה מאריחי המבוך ישנן דלתות. כאשר אתה רץ אל אחת כזאת, אתה שולף ברנדומליות טוקן דלת סגורה שאותה אתה הופך בסוף התור. כאשר אתה הופך אותה, אתה רואה אם בצידה השני כתוב האם הדלת לא נעולה, נעולה, או ממולכדת. דלתות נעולות יכולות להיפתח אם אתה מנצל לכך התקפה וגלגול קובייה , בזמן שדלתות ממולכדות מורידות נזק אוטומטי ורנדומלי לפני שהן נפתחות.

למזלן של הדמויות , לא כל התוכן החדש מנסה להרוג אותן. חלק מהמטרות מעניקות לך ברכות, שהם קלפים מיוחדים אשר מעניקים לך תוספים מיוחדים כאשר אתה גובר על אתגרים ספציפיים. לבסוף, לפחות משימה אחת('לשחרר את השבויים') מאפשרת לך להשתלט על דבש''ים אשר באמת מועילים , עוזרים ונלחמים לצידך.

אם אהבת את טירת רייבנלופט, אתה הולך לאהוב את המשחק הזה אפילו יותר. אפילו אם אתה לא מרגיש שאתה זוחל בתוך הר געש פעיל כדי לשחוט דרקון, אתה תהנה מאוד מהמגוון החדש ומהאפשרויות החדשות שהמשחק מציע, בעיקר מהאפשרות לשלב אותו עם המשחק הקודם. המצבים החדשים לא מסובכים מדי והשחקנים ששיחקו גם במשחק הקודם יבינו את ההיגיון שלהם. הקללות הם תוספת מעולה ומגניבה למשחק שמוסיפה עוד מתח ואקשן. הדלתות בנויות טוב ובמהלך המשחק הן משתלבות היטב, וכך גם הברכות.

לאלו שמתלבטים איזה משחק לקנות, castle ravenloft או wrath of ashardalon , אני ממליץ בלי שום ספק על השני. אם יש את הכסף והיכולת – קנו את שניהם , האפשרות לשלב בין שני המשחקים היא אולי האפשרות הכי מעניינת עד כה. אך wrath of ashardalon, הוא הרבה יותר ארוך, מעניין וכיפי מאשר castle ravenloft.

המשחק מעולה, מתעלה על קודמו מבחינת יצורים חדשים , מפלצות [כולל הבוסים החדשים, שביניהם כמובן אשרלאדון, שתופס מקום יותר רציני במשחק הזה מקודמו], גיבורים, אריחי מבוך ופלאף.

מנצ'קין, משחק הקלפים לכל שחקן תפקידים (אפילו שאין בו קוביה), חוגג עשור. ההתחלה הייתה צנועה, בימים בהם סטיב ג'קסון עוד היה ידוע בגלל GURPS. היום מנצ'קין הוא מותג על וישנם מגוון משחקי מנצ'קין, כולל מנצ'קין בחלל, מנצ'קין-פו ועוד, משחק הלוח Munchkin Quest והרבה הרבה מוצרים ייחודים. וכמובן, מנצ'קין תורגם אף לעברית, ביחד עם ההרחבה שלו, מנצ'קין 2, ורבים מאיתנו מחכים לתרגום של מנצ'קין בחלל ומנצ'קין 3.
לרגל העשור הוציאו סטיב ג'קסון מהדורה מחודשת של המשחק, והחידוש הוא שכל הקלפים קיבלו צבע מלא!
אנחנו חוגגים את העשור בצורה קצת אחרת - הוצאנו את העותק שלנו מהבוידעם וכתבנו סקירה חדשה למנצ'קין, לאלו מבינכם שעוד לא מכירים את המשחק.
ובנוסף גם פתחנו עץ מיוחד בפורום, שבו אתם מוזמנים לכתוב על הזכרונות המתוקים שלכם מהמשחק, כיצד ניצחתם בו בצורה מרהיבה, או הפסדתם, ולהסביר למה אתם המנצ'קינים הכי טובים בישראל. אז שיהיה לנו חג מנצ'קין שמח, ואני מקווה שבקרוב נראה תחייה מחודשת של המשחק בישראל.

ולמי ששם לב, שיפצנו קמעה את אגף הסקירות שלנו, כך שניתן היום לסדר את סקירות משחקי התפקידים לפי שיטה, ואת סקירות משחקי הלוח והקלפים לפי סוג המשחק.

מנצ'קין הוא משחק קלפים של תחרות פרועה, שהמטרה בו היא להרוג מפלצות, לבזוז את האוצר שלהן ולעלות בדרגות - שזוהי מהות המנצ'קין. הראשון שעולה לדרגה 10 - מנצח.
אך מעבר לחוקים הפשוטים, מנצ'קין הוא משחק הומוריסטי שמשתמש בהרבה מהמוסכמות בז'אנר ספרות הפנטזיה ומשחקי התפקידים. למעשה אפשר לטעון שמה שחשוב במנצ'קין הוא לא הנצחון, אלא התחרות הפרועה וההומור בדרך אליו.
לכן אחלק את הסקירה לשניים - החלק הראשון יהווה סקירה של החוקים עצמם, והחלק השני של הסקירה יעסוק בחוויית המשחק.
למנצ'קין יש מספר רב של הרחבות - ישנן 7 הרחבות למשחק הרגיל, בנוסף להרחבות מיוחדות, כמו קוביית מנצ'קין. בנוסף, ישנם ז'אנרים אחרים של מנצ'קין - מדע-בידיוני, ערפדים, קונג-פו, משימה בלתי-אפשרית, פיראטים ועוד... כל אותם ז'אנרים מציעים את אותם חוקי משחק בגדול, אך אווירת משחק אחרת.
הסקירה בוצעה לתרגום לעברית של מנצ'קין הרגיל.

בתוך הקופסה​

המשחק הבסיסי מגיע עם 168 קלפים, שמחולקים לערימה של קלפי מבוך וערימה של קלפי אוצר, וכן דף חוקים. זהו. אין קוביות ואין דברים אחרים. וככה נראים הקלפים (בשחור-לבן, גרסאות מאוחרות יותר הן בצבע)

חוקי המשחק
במשחק יש שני סוגי קלפים - מבוך ואוצר.
לכל שחקן יש קלפים פעילים במשחק - אלו קלפים שכוללים גזע ומקצוע (יכולות מיוחדות) וחפצים שמעניקים תוספים לדמות. אלו הם לרוב קלפי אוצר. בנוסף, לכל שחקן יש יד של עד חמישה קלפים, ואלו הם קלפים בהם הוא יכול להשתמש - לצרף לקלפים הפעילים במשחק, להשתמש בהשפעה חד-פעמית בקרב וכך הלאה.
בתחילת כל תור השחקן "בועט דלת" במבוך ושולף קלף אחד מהערימה של קלפי המבוך - אם זאת מפלצת, השחקן נלחם כנגדה, אם זו קללה אז היא מופעלת על הדמות, וכל דבר אחר נכנס ליד של השחקן. אם לא נשלפה מפלצת, ניתן לחקור את המבוך פעם נוספת, שזה אומר לשלוף קלף נוסף מערימת קלפי המבוך. קיימת אפשרות נוספת והיא להלחם כנגד מפלצת מהיד של השחקן.
בקרב כנגד מפלצת, השחקן משווה בין דרגת המפלצת לבין דרגת הדמות שלו ועוד התוספים שיש לה - התוספים יכולים להגיע מהקלפים הפעילים במשחק, כגון נשק שמוסיף +2, או מקלפים חד-פעמיים בהם השחקן משתמש.
אם מנצחים בקרב - עולים בדרגה וזוכים באוצר!
אם מפסידים בקרב - סובלים מההשפעות המפורטות בקלף המפלצת, בין אם זה ירידה בדרגות או איבוד חפצים.
בשלב הזה מגיע החלק האינטראקטיבי העיקרי במשחק, כשכל שחקן יכול לבקש משחקן אחד אחר לעזור לו בקרב - זה לרוב כולל שיחוד השחקן השני על-ידי נתינת חלק מהאוצר לו. כמובן שבשלבים המתקדמים של המשחק, אין לצפות שיעזרו לשחקן להגיע לרמה 10. בנוסף, יש קלפים שמאפשרים לשחקנים אחרים לחזק את המפלצת ולהקשות על השחקן הנלחם במפלצת את הנצחון. אם נראה שההפסד ודאי, אפשר לנסות לברוח - כשההשפעה שונה כתלות מפלצת.
קיימות אינטראקציות נוספות במשחק - ניתן לסחור בחפצים בין שחקנים או למכור חפצים בכדי לעלות בדרגות, וכמובן ישנן השפעות מיוחדות של קלפים. אבל זהו המשחק בבסיס.
המשחק עצמו הוא מסורבל ולא ממש מעניין לטעמי. יש כמויות אדירות של טקסט על כל קלף, ולמרות המבנה הפשוט לכאורה, לעתים קשה לעקוב אחר המשחק מכיוון שהקלפים מציגים למעשה חוקים חדשים על ימין ועל שמאל. המשחק מאוד מבוסס על מזל - הטקטיקה במשחק היא מוגבלת, כשהגורל נקבע בעיקר לפי הקלפים ששולפים - למשל, המשחק של שחקן ששלף גנב יהיה שונה מהמשחק של חקן ששלף לוחם, ואין לשחקנים שליטה על כך.
לרוב, בהתחלה המשחק זורם מהר וכולם עוזרים לכולם, עד שמתקרבים לדרגה 10 - ואז המשחק עובר למצב זחילה, כשכל שחקן מפריע לאחרים בעליית הדרגות... בעיני זה הופך למאוס וארוך.
במלים אחרות, אם מתעלמים מההומור ומהאווירה, המשחק הוא בינוני מינוס.
יש לציין שחוקי המשחק בגרסא העברית הם מהדורה ישנה של החוקים, ויש גרסה מעודכנת באתר באנגלית - החוקים עצמם די דומים, אבל ההסברים יותר ברורים.

האווירה​

המשחק מנסה ליצור אווירה הומוריסטית של מרדף אחרי הדרגות, המפלצות והאוצר - והוא מצליח. הקלפים עצמם מאוירים היטב והשמות שלהם לרוב מעוררים גיחוך, לפחות בפעם הראשונה. אם נכנסים לתוך אווירת המשחק, בשאגות קרב ובתיאורים, אזי הוא מתעורר לחיים והופך לכיפי במיוחד.
אבל בכדי ליצור את האווירה המתאימה, צריך את קבוצת השחקנים הנכונה - וכאן מגיעה השאלה, האם שאר השחקנים מתחברים לכך?
לאלו שלא מתחברים למשחקים הומוריסטיים, או פשוט לא מכירים את ההשראה למנצ'קין - למשל, אנשים שלא באמת יודעים מה זה גמד ומה ההבדל בין אלף לבן-אנוש - זה בעייתי. צריך לשחק עם אנשים שמכירים את ז'אנר הפנטזיה או שיחקו במשחקי תפקידים קודם לכן.
כמו שציינתי, שיחקתי בתרגום לעברית, ומכיוון שמדובר בהומור שמבוסס ברובו על משחקי מלים, בלתי אפשרי לתרגם את זה בצורה טובה וחלק מההומור נעלם בדרך - אבל גם בעברית המשחק הוא משעשע. אם אתם שולטים באנגלית, קנו את הגרסא האנגלית, אבל אם לא - לא נורא, גם התרגום לעברית עובד.

סיכום​

מנצ'קין הוא משחק בינוני, עם משחקיות משעממת יחסית, אך הומור שהופך אותו למשחק beer & pretzels טוב - אל תצפו למשחק עומק או אסטרטגיה, אלא פשוט לחצי שעה עד שעה של כיף. חבל שלעתים המשחק הופך למסורבל עקב כמויות הטקסט וההשפעות המיוחדות.
אם אם מחפשים משחק משעשע שאינו כבד ואתם מכירים את הז'אנר - המשחק כיפי.
אם אתם מחפשים משחק עם חוקים טובים ומשחקיות מעניינת - וותרו.