משחקי לוח

לפני זמן רב, בגלקסיה רחוקה...
האימפריה שוקדת בחריצות על הקמת נשק יום הדין - כוכב המוות. אך המורדים מכינים את כוחותיהם, ויעשו כל מאמץ להפיל את האימפריה הזדונית. ומעבר לטייסות קרב וללוחמי סער, יש גם את הכוח השולט בגלקסיה - ומי שישלוט במאזן הכוח יזכה ליתרון כנגד יריבו.
האם יצליחו המורדים להכשיל את מטרות האימפריה בטרם תסיים לבנות את כוכב המוות?
משחק הקלפים של מלחמת הקלפים מיועד לשני שחקנים [ובעתיד עד 4, עם הרחבה], בו מתמודדים כוחות האופל והאור אחד כנגד השני במירוץ אסימטרי. מדובר במשחק מלחמה בעל מאפיינים המזכירים את משחק הקלפים האסיף מג'יק.
למשחק יצאו הרחבות רבות, קטנות המכילות 60 קלפים, וגדולות (או דלוקס) המכילות כ-160 קלפים. למי שמתעניין, כתבתי סקירות להרחבה הגדולה Edge of Darkness שמוסיפה שתי סיעות חדשות למשחקים, ולהרחבה הגדולה Between the Shadows, שמעשירה את הג'די ואת הפושעים.

מבט כללי:​

בערכת הבסיס יש מעל 200 קלפים, שמתחלקים לסטים של 6 קלפים כל-אחד. בערכה יש ארבע חפיסות משחק מוכנות מראש, שניתן לשחק איתן או לחילופין כל שחקן יכול לבנות בעצמו את החפיסה ממאגר הקלפים שברשותו. אחת הבחירות החשובות במשחק היא להחליט על החפיסה שעמה אתם משחקים.
לכל אחד משני הצדדים יש קלפים ייחודיים, אשר שייכים לאחת מתוך שלוש סיעות, או שהם נייטרלים (כך שבסך הכל יש שש סיעות ועוד קלפים נייטרלים של האופל ושל האור). בתחילת המשחק כל שחקן בוחר את הסיעה שהוא משתמש בה:
הצד האפל יכול להשתייך לסית' [אשר כולל בעיקר את היחידות הקשורות לכוח], הצי הקיסרי [אשר כולל בעיקר יחידות טייס], וחלאות ונבלים [שכולל את החבר'ה הפחות נחמדים שלא עובדים ישירות עם האימפריה. בערכת הבסיס לא ניתן לשחק אותם בלעדית אלא רק את בובה פאט].
לצד המואר יש את הג'די [הכולל את האבירים השונים], ברית המרד [כולל בעיקר את הכוחות המונעים], ואת המרגלים ומבריחים [החבר'ה היותר נחמדים, שעוזרים לטובים גם בלי להיות חלק מהם ממש. בערכת הבסיס לא ניתן לשחק אותם בלעדית אלא רק את רק האן סולו].
לדוגמא, הנה סט של האימפריה-

מהלך המשחק​

לכל שחקן שתי חפיסות: האחת היא חפיסת המטרות, המהוות את מקור המשאבים העיקרי של השחקן, והשנייה היא חפיסת המשחק ממנה שולפים קלפים רגילים.
המשחק מתחיל בכך שכל שחקן שולף ארבע קלפי מטרה באקראי ובוחר שלוש מהם, ואת הקלף האחרון הוא מחזיר לתחתית הערימה. הצד האפל תמיד משחק ראשון.
כל תור מחולק לשישה שלבים:
1. איזון - בשלב האיזון של הצד האפל, הוא מקדם את כוכב המוות שלו בנקודה. כאשר כוכב המוות מגיע ל-12, המשחק נגמר והצד האפל מנצח. בנוסף בודק השחקן אם הכוח לצידו. אם כן, וזה תור הצד האפל, הוא מקדם את כוכב המוות בצעד נוסף. אם כן, וזה תור הצד המואר, השחקן רשאי לבחור לפגוע באחת ממטרות הצד האפל [1 נזק].
2. רענון – השחקן מסיר סמן מיקוד אחד מכל דמות שיש לה כאלה. סמן מיקוד, בדומה לפעולת TAP במג'יק, מסמן שהקלף נוצל ואינו זמין למשחק. בשונה ממג'יק, קלף יכול לצבור מספר סמני מיקוד, ובכך להיות בלתי-זמין למספר סיבובים.
כמו כן, בשלב זה שולף השחקן מטרות חדשות במידה ונהרסו לו כאלה.
3. שליפה - בשלב השליפה, ראשית רשאי השחקן לזרוק קלף מהיד. לאחר מכן הוא משלים את היד, בד"כ לשישה קלפים (אם הוא עבר את המכסה שלו, הוא זורק במקום לשלוף).
4. גיוס - בשלב זה רשאי השחקן להשקיע משאבים על מנת לשחק קלפים מהיד - לגייס גיבורים, כלי רכב, ושדרוגים שונים. אלה יהיו זמינים מיד לשימוש.
5. קונפליקט - בשלב הקונפליקט, יכול השחקן לבחור את אחת ממטרותיו של היריב אותן טרם תקף בתור זה, ולבחור תוקפים. היריב רשאי לבחור מתגוננים, ומתבצע עימות, עליו אפרט בהמשך.
בגדול, מטרת העימותים היא להשמיד את מטרות היריב. כאשר הצד האפל משמיד מטרה, הוא מקדם את כוכב המוות במספר צעדים השווה למספר המטרות שהשמיד עד כה. כאשר הצד המואר משמיד את המטרה השלישית של הצד האפל, הוא מנצח מידית.
6. כוח - בשלב זה רשאי השחקן להקדיש דמויות שלו לכוח. לכל שחקן יכולות להיות עד שלוש דמויות המוקדשות לכוח. כל דמות פעילה אשר מוקדשת לכוח מספקת מספר נקודות מסויים למאבק, והאיזון של הכוח עובר לכיוון הצד אשר מקדיש יותר נקודות.
מעבר לקלפים שהוא יכול לשחק בכל אחת מהפאזות, לכל שחקן יש קלפי אירוע שהוא יכול לשחק כמעט בכל שלב, כולל בתורו של היריב.

אז איך מתנהל קרב?​

בתחילת הקרב שני השחקנים עורכים "קרב קצה" (Edge Battle)– כל שחקן יכול לשחק קלף מהיד אשר לו ערך מסוים של נקודות קצה [כמעט לכל קלף יש ערך של נקודה או יותר בנוסף לתכונה הרגילה של הקלף]. השחקנים מוסיפים קלפים אחד אחד כשפני הקלף מוסתרים עד ששניהם בוחרים לסיים.
ישנם קלפים מיוחדים, קלפי גורל, אותם ניתן לשחק בקרבות קצה בלבד. קלפים כאלה יכולים לגרום להשפעות שונות במהלך הקרב.
השחקן אשר השקיע יותר נקודות [כשתיקו הולך לשחקן המגן] פותח בקרב וכל הקלפים שהשתתפו בקרב הקצה מושלכים. לכל קלף יש סמלי קרב, בעלי רקע שחור או לבן. רק השחקן שניצח יכול להשתמש בסמלי הקרב בעלי הרקע הלבן בקרב הנוכחי.
בקרב עצמו כל שחקן בוחר בתורו את אחת מהדמויות המשתתפות ומפעיל אותה, עד שכל המשתתפים בקרב הופעלו. כאשר דמות מופעלת, מונח עליה סמן פוקוס, והיא מבצעת את סמלי הקרב שלה.
הסמלים האפשריים הם:
רובה לייזר - השחקן בוחר דמות מגן אחת וגורם לה נזק השווה למספר סמלי הרובה בקלף הדמות התוקפת.
פוקוס - השחקן רשאי לבחור כל קלף של השחקן היריב [גם קלף שאינו משתתף בקרב] ולשים עליו סמן פוקוס.
פיצוץ - רלוונטי רק עבור התוקף. השחקן גורם נזק למטרה המותקפת בכמות השווה לסמלי הפיצוץ. בנוסף, אם בסוף הקרב לא שרד אף כח מגן [או שלא היתה הגנה מלחתחילה], המטרה סופגת נקודת נזק אחת נוספת.

קצת על משאבים​

במשחק יש כמה דרכים להשיג משאבים, כשהדרך העיקרית היא בעזרת המטרות. רוב הקלפים המפיקים משאבים עושים זאת על ידי הנחת סמן פוקוס עליהם. חשוב לשים לב שחלק מהקלפים שייכים לקבוצה מסויימת, ולכן דורשים שלפחות אחד מהמשאבים הממנים אותם יבוא ממקור אשר שייך גם הוא לאותה קבוצה.
ישנם קלפים אשר יכולים לספק יותר ממשאב אחד לתור. זה נעשה ע"י הנחה של יותר מסמן פוקוס אחד על הקלף, אך זה אומר שהקלף לא יהיה זמין בתור הבא, כך שלעתים עדיף לנצל רק משאב אחד ממקורות אלה, כדי לשמור אותו זמין לתור הבא.
קצת על LCG ובניית חפיסה אישית:
Living Card Game (LCG) הוא מותג של חברת FANTASY FLIGHT שמהווה הכלאה בין משחקי קלפים רגילים, למשחקי קלפים אסיפים כגון מג'יק. כיום ישנם שישה משחקים שונים שמשתייכים למשפחה זו (דוגמא נוספת הוא Lord of the Rings LCG).
הרעיון מאחורי השיטה הוא שבדומה לקלפי אספנות, יוצאים באופן קבוע קלפים חדשים בערכות הרחבה. בשונה ממשחק אספנות, כאן כל ערכה מגיעה עם קלפים מוגדרים מראש, ככה שאתה לא מהמר, ויכול לרכוש רק מה שמעניין אותך. במשחק של מלחמת הכוכבים, יש חבילות קטנות, הנקראות Force Pack ומכילות 60 קלפים חדשים – 10 סטים. וחבילות גדולות יותר, הנקראות Deluxe expansion. הראשונה נקראת Edge of Darkness ומוסיפה למשחק את שתי הסיעות חלאות ונבלים, ומרגלים ומבריחים..
אופן בניית החבילות במשחק הקלפים של מלחמת הכוכבים הוא ייחודי – במקום להוסיף קלפים בודדים, בכדי לבנות חפיסה, כל שחקן פשוט בוחר עשר [או יותר] מטרות, ובונה חפיסה באמצעות הסטים שלהם. המינימום הנדרש אם כך הוא 10 מטרות, ו-50 קלפי משחק. ניתן לשלב בין סיעות שונות בצד המואר או האפל, ולהוסיף סטים נייטרלים מכל צד, אבל חשוב לתכנן שיהיו לכם את המשאבים הנדרשים בכדי לשלם על הקלפים.

חוות דעת אישית​

בגדול, התרשמתי מאד לטובה, והוא נראה לי חלופה נהדרת למג'יק. עם זאת, אסייג בכך שלצערי טרם יצא לי לבחון יותר מדי את המשחק, ובינתיים ראיתי רק את הצד האפל מנצח.
יתרונות:
- כל שחקן מתחיל עם 4 משאבים לפחות, ולכן מקבל חופש פעולה רחב לאסטרטגיה. ניהול המשאבים הופך לחלק זניח במשחק ולא מהותי כמו במג'יק.
- אני אישית אהבתי את ניהול בניית החפיסה. יש שיראו בשיטה מגבילה, אבל לדעתי זו שיטה נחמדה שמאפשרת בזריזות לבנות חפיסות מוצלחות, במיוחד כשכל ערכת מטרה בנויה עם קלפים תואמים, ולא סתם בצורה אקראית.
- משחק מהיר יחסית, לא תופס כמעט מקום, לא מורכב מדי.
- כל קלף יכול להיות שימושי לכל הפחות בקרב קצה. אתה לעולם לא "סתם" תקוע עם קלפים.
- אני מעדיף את הרעיון של LCG על פני חפיסות קלפים אקראיות
חסרונות:
- ללא הרחבות, אתה לא באמת יכול לבנות יותר מחפיסה רצינית אחת לכל צד ואני חושש שזה עשוי לפגום באורך החיים של המשחק. אבל אני בכל מקרה רוצה את הרחבת הדלוקס, אז מה זה משנה?
- כאמור, עדיין לא ראיתי את הצד המואר מנצח. אולי סתם מזל, אולי עוד צריך ללמוד את הטקטיקה הנכונה. אסור להיות שאנן, השעון מתקתק!
לסיכום
מדובר בעוד מוצר איכות של FFG, מומלץ ביותר, גם אם אינכם מכירים את הסרטים [גילוי נאות: אני רק בימים אלה צפיתי בהם לראשונה, לאחר הרכישה]. לדעתי מדובר באחד מה-LCG היותר מוצלחים שלהם ויהיה מגניב להריץ טורנירים בכנס הבא

פניו חרושות הקמטים של וילאם אדמה האב התכווצו בעצבנות שעה שהלה עמד בגשר הפיקוד, סרן גייטה טרם הספיק לתאם את קפיצת הצי ופתאום הופיעה ספינת-בסיס סיילונית אל מול חרטום הגלקטיקה. "סטארבאק, אפולו – אני רוצה אתכם בחוץ עכשיו!" צעק אדמה האב על שני הטייסים הטובים ביותר שלו בצי. הוא ידע שכל מה שהוא צריך זה רק עוד כמה דקות של חסד בזמן שאפולו וסטארבאק מפילים חלליות אויב. אדמה שלף קלף אירוע ופניו השתחררו מעט – קפיצה. "סרן גייטה, הכן את הצי לקפיצה, כל הזרועות חזרו לגלקטיקה, הצי קופץ".

משחק הלוח "כוכב-הקרב גלקטיקה" (Battlestar Galactica) מבוסס על סדרת המד"ב המחודשת, הוא מציג שילוב מעולה של עבודת צוות ותככים. הסיפור (קצת ספויילר) מתחיל בהשמדת תריסר מושבות בני האדם על ידי הסיילונים, הרובוטים שבני האדם יצרו לפני שנים רבות והתמרדו בהם. הסיילונים הצליחו גם להפיל את הצי באמצעות פגיעה בתוכנה שמנהלת את ספינות החלל – את כל הצי, פרט לגלקטיקה. גלקטיקה הייתה אחת מהספינות הראשונות שנבנו להלחם בסיילונים והייתה בדרכה לקבורה הולמת בתור מוזיאון חלל, כך שאף אחד לא טרח לעדכן את התוכנות שלה. עתה – היא, וכמה ספינות אזרחיות זה כל מה שנשאר מהגזע האנושי, והמטרה שלה היא לברוח כמה שיותר מהר מהסיילונים, ולהגיע לכוכב קובול, כוכב המוצא של האנושות והציביליזציה המוכרת.
מהבחינה הזו המשחק דומה לסדרה, בני האדם משוטטים בכאוטיות יחסית על גבי הגלקטיקה, מנסים להילחם בסיילונים כשאלו צצים מסביבם ולצבור מספיק קפיצות חלל בכדי להגיע לקובול, אך הו לא! אף אחד לא שמע מהם הרבה בשנים האחרונות ואף אחד לא ראה אותם עד שהם החליטו לתקוף את המושבות ולהרוג את כולם, סתם כי הם רצו להחזיר לנו על שנות התעללות ברובוטים. בפעם האחרונה שמישהו ראה אותם, הסיילונים נראו כמו טוסטרים מהלכים – אבל עכשיו, אלוהים אדירים, הם לובשים פני אנוש!

הסיילונים בקרבנו!​

בתחילת המשחק השחקנים בוחרים דמויות ומקבלים באקראי גם בתחילת המשחק, וגם באמצע המשחק "קלף נאמנות" שמציג לשחקן האם הוא בן-אנוש או סיילון, מכיוון שזה קורה גם באמצעו של המשחק, ייתכן ששחקן שיחק כבן אדם ו"הסוכן הרדום" שהוא היה עד עתה התעורר, ועובר צד. מטרתם של בני האדם היא להגיע לקובול שלמים ובריאים, הם עושים זאת על ידי כך ששולפים קלפי אירוע, שעליהם מלבד אירועים חריגים יש גם סימון שאומר שמתקרבים שלב נוסף לקפיצת חלל - האדמירל בוחר קלף קפיצה, ומתקדמים מרחק כלשהו (לפי הקלף) לעבר המטרה.
בני האנוש מנצחים כשהם עוברים מרחק מספיק בקפיצות ומגיעים לקובול. מטרתם של הסיילונים היא למנוע מבני האדם לעשות כן, אם באמצעות חיבול באירועים, באמצעות הורדת אחת מארבעת החוגות – של האוכל, דלק, מורל או אוכלוסייה, שאם אחת מהן תגיע לאפס – בני האדם יפסידו. לעזאזל, אי אפשר לבטוח באף אחד במקום הזה!

איך קורה הקסם​

בכל תור שחקן יקבל לידיו קלפי פעולה/הצבעה בתחומים שהדמות שלו טובה בהם, יבצע פעולות שהוא זכאי להן לפי המקום שלו בלוח או היכולות המיוחדות שלו ולבסוף יפתח אירוע, שבו כל השחקנים רשאים לטפל. שחקן רשאי למשל לבחור להגיע בלוח לאזור בו שולף קלפים מיוחדים או יוצא מחוץ לגלקטיקה בספינת ה"צפע" כדי לתקוף ספינות סיילונים מתקרבות.
כשמגיע שלב האירוע דברים קורים, כלומר למשל קפיצה של חלליות אויב לאזור שלנו, או שמד הקפיצות של גלקטיקה מתקדם. לפעמים אפשר לפתור אירוע רע באמצעות הצבעה – במקרה כזה כל שחקן בוחר להוסיף קלפים מהיד שלו, שנושאים צבע ומספר להצבעה בחסוי, ומכניסים להצבעה גם שני קלפים אקראיים. כך שאם למשל הצבעה דורשת קלפים מצבע צהוב בערך של 5, כל הצבעה בצבע צהוב נחשבת הצלחה וכל צבע אחר כישלון, סוכמים את הערכים שעל הקלפים - מוסיפים את ההצלחות ומחסירים את הכשלונות - וכך יודעים האם המשימה הושלמה. באופן זה סיילונים ערמומיים יכולים להצביע בחשאי, ולהכשיל את המשימה!
בנוסף, מידי פעם יצאו קלפים שיזרקו על הגלקטיקה ספינת בסיס וספינות קטנות שעשויות לעשות נזק לגלקטיקה, להשמיד חלליות אזרחיות או להחדיר סיילונים חמושים אל הסיפון. חלק מהקלפים גם מקדמים את מד-הקפיצה, כאשר זה שלם הגלקטיקה וכל הספינות האזרחיות קופצות לאזור אחר בחלל ובני-האדם מתקדמים לעבר הנצחון שלהם (או אי-ההפסד במקרה של המשחק הזה).

מלבד אלו, כמו לכל אוכולוסיה שמכבדת את עצמה, יש היררכיה שלטונית והררכיה צבאית, לפי דמויות, בחוברת המשחק. השחקן שמחזיק את הדמות הגבוה ביותר באחת הרשימות זוכה להיות האדמירל ו/או הנשיא של שארי האנושות. האדמירל זוכה להחליט בחשאי בין שתי אפשרויות לאן קופצים כאשר קופצים (ומה אם הוא סיילון ובוחר תמיד את האופציה הפחות טובה?!) והנשיאה רשאית להגיע לספינה הנשיאותית, ולשלוף קלפים מיוחדים רק לה. אבל גם התפקיד לא חקוק בסלע, ואפשר להיות מודח ממנו אם הדמות נזרקת למחבוש, נחשפת כסיילון, או סתם מודחת. כל אחד חייב לשמור על האינטרס של עצמו, ושל הגזע שלו.
כאשר שחקן סיילוני חושף את עצמו הוא עובר לספינת הסיילונים ומשם הוא משחק לא כמו אדם אלא כמו סיילון, לכן הוא מקבל יכולות אחרות ומיוחדות שיגרמו לשחקנים האנושיים של הגלקטיקה למות במוות נוראי של הסבל והרוע! המשחק עצמו מאד טעון, מלא בהאשמות (כוזבות ואמתיות) בהן השחקנים האנושיים מנסים למנוע מכל הדברים הרעים – ירידת חוגות, פיצוץ הגלקטיקה וכדומה מלקרות. בעוד השחקנים הסיילונים עושים בדיוק ההפך ומנסים לגרום לאנושיים לא לשרוד.
היחס בין השחקנים אף פעם לא בטוח, תמיד יכול להיות עוד סיילון בקרבנו שחקנים יכולים להפריע לשחקנים אחרים, ובייחוד זה כדאי כאשר חושדים בהם – אפשר להצביע ולזרוק אותם למחבוש לדוגמה. השחקנים גם יכולים לעזור אחד לשני, למשל לעזור לטייס בחוץ באמצעות שימוש בפעולה על הלוח, שמאפשרת להזיז ספינות צפע לא מאוישות, וכיוצא בזאת. השחקנים מיוצגים על ידי לוחית קרטון עם הדמות שלהם, בחדרים השונים בגלקטיקה, בספינה הנשיאותית או בספינת התחייה הסיילונית.

מה קרה בגלקטיקה ביקום שלנו?​

אלירן: "אתה סיילון"
יהודה: "לא אני לא"
חן: "אני תמיד בן-אדם, תמיד תמיד!"
ענת: "חן! אנחנו לא מאמינים לך"
אלירן: "טוב, אנחנו צריכים קלפים סגולים וירוקים כדי לעבור את ההצבעה הזו – אין לי איך לעזור, אז תדאגו לשים קלפים גבוהים"
*לאחר ספירת הקולות*
אלירן: "לעזאזל – יש פה ארבעה קלפים רעים, בטוח שיש לנו סיילון על הסיפון!"
יהודה: "תורי? אז אני חושף את עצמי כסיילון, אלירן – לך למחבוש, מואהאה!"
אלירן: "שיט! שיט! שיט! ידעתי!"

סיכום​

ספינת הקרב גלקטיקה הוא משחק שיתופי/תככים עם המון העמדת פנים, ניסיון פענוח חבריך, שקרים ומזימות. הוא שומר בצורה נפלאה את רוח הסדרה החדשה, ומידי פעם לחובבי הסדרה נגלות תמונות של אירועים שקרו בסדרה על הקלפים. הוא מומלץ מאד לשחקנים שאוהבים אינטראקציה עם שחקנים אחרים, ולשחקנים שאוהבים משחקים שיתופיים. ממליץ מאד.

הניחו את הגג על מרכזה של הקתדראלה! במרכז אמרתי, לא על הצד – אבוי. אילו רק ואם אפשר לא לשחק עם עמודי התבל – עדיף שיישארו במקומם! בונים ובונות, מטרתנו היא לבנות את הקתדראלה היפה והגדולה ביותר בנמצא. קתדראלה זו תוקם בין הפלח ובין טירת המלך. כמובן שמבנה אדיר זה ישמש בתפקיד חשוב מאין כמוהו – סמן התורות של המשחק!
עמודי תבל הוא משחק לוח שנוצר בהשראת ספר הנושא את אותו השם (תורגם בהוצאת מודן בשם עמודי תבל). ספר זה הוא רומן היסטורי ועלילתו נמשכת עשרות שנים, כאשר הוא מתרחש ברקע בניית קתדראלה בקינגסברידג' (עיר עתיקה בדרום אנגליה) במאה ה-12. משחקנו לוקח אותנו לשם, אל המאה ה-12 בקינגסברידג'. מטרת השחקנים היא לבנות את הקתדראלה היפה והגדולה מכולם, ובדרך לצבור נקודות ניצחון.
ואומנם יש קתדראלה במרכז הלוח המורכבת מחתיכות דיי נאות של פלסטיק, אך מטרתה היחידה היא לסמן את קצב התקדמות המשחק. ישנן 6 חתיכות, ולכן ישנם 6 תורות. (מפתיע עד מאד?).

מהלך התור:​

בכל תור השחקנים מבצעים כמה פעולות, כאשר בסופן הם מוסיפים לקתדראלה עוד חלק וכשהיא נבנית לגמרי – מסתיים המשחק, והמנצח הוא בעל נקודות הניצחון הרבות ביותר.
אך למרות שימוש דיי טיפשי זה ברכיבים, שאר חלקי המשחק באיכות טובה גם כן, ומעוצבים כך שיהיה נוח לשחק עימם. הסיבה בגינה קיימת הקונסטרוקציה הדתית במרכז הלוח כנראה נעוצה בעובדה שגם בספר הסופר מרכז את הסיפור סביבה – וגם משחקנו סובב סביבה, אם כי ללא מטרה גלויה לעין.
מלבדה מקבלים בקופסה המון דברים מעניינים : בנאי עלית (שנראים כמו חיילי שחמט), עובדים רגילים, קלפי אמן לכל שחקן, קלפי אמן לסבבים בהמשך, קלפי משאבים, קלפי זכות, קלפי אירוע, עובדים נוספים, משאבים בשלושה סוגים (חול, עץ וחצץ) ושקית גדולה ושחורה – וכן יש לה שימוש במשחק!

בכל תור מבצעים את הפעולות הבאות :
א. בחירת קלפי משאב ואמן : לכל שחקן מלאי של עובדים אותם הוא מציב על המפה ובכך משיג את המשאבים הרצויים (על פי האזור שעליו הוא מציב את העובדים), או זהב. בשלב זה גם ניתן לרכוש קלפי אמן נוספים (הסבר בהמשך).
ב. הצבת בנאי העלית : לכל שחקן מספר בנאי עלית, את כולם זורקים בתחילה לתוך השק השחור והגדול (אמרתי שימצאו לו שימוש הולם) ושולפים אחד-אחד באקראי. כאשר יוצא בנאי עלית הוא מונח על מעלית המחיר. מעלית זו מתמחרת את ההצבה שלו במשחק, החל מ-9 ועד 0.
מה זאת אומרת? נניח שהוצאנו באקראי בנאי עלית ירוק לראשונה, נניח אותו על הסמן של ה-9. לאחר שעשינו זאת השחקן שמשחק את הצבע הירוק יכול להחליט אם ברצונו להציב את בנאי העלית בעלות של 9 מטבעות זהב או לא. אם נניח שלאחר מכן הוצאו בנאי בצבע אדום לסמן של ה-8, השחקן שמשחק את הצבע האדום רשאי להציב את בנאי העלית שלו בעלות הנקובה וכן הלאה. כשמגיעים למחיר 0, אז כל בנאי שיוצא מהשקית מוצב על ידי שחקנו במקום הרצוי. כשהליך זה נגמר, בנאי העלית שמוצבים על המעלית יוצאים בחינם לפי סדרם מהגבוה לנמוך. (כלומר, יוצא הבנאי שעל ה-9, שעל ה-8 וכן הלאה). אומנם הליך זה נשמע מורכב ומייגע, אך אל חשש – לאחר דקת משחק הוא מובן וברור כשמש.

בנאי העלית הם לב המשחק, אותם מציבים אותם באזורים השונים של הלוח ועל פיהם זוכים השחקנים ב"דברים". למשל – מקום שיעניק לשחקן חסינות מהשפעות רעות של אירועים, מקום שיזכה את שחקנו בנקודות ניצחון וכיוצא בזאת. ישנו סדר לקריאת המקומות, והמקומות גם ממוספרים על הלוח כך שקל לעקוב אחריו. בפירוט, קורים הדברים הבאים במיקומים:
* חשוף את קלף האירוע - האירוע מתרחש באופן מיידי ומשפיע על כל השחקנים (אפשר לבטל השפעות שליליות במשרדי הארכיבישוף).
* משרדי הארכיבישוף – הגנה מאירועים/משאב מהשוק: שחקן יכול לבטל את ההשפעה של האירוע הנוכחי או לקחת משאב אחד ממשאבי השוק.
* מפעל הצמר – איסוף הכנסה: כל שחקן מקבל מטבע זהב על כל עובד שנמצא במקום; העובדים חוזרים אל השחקנים.
* גשר המלך – איסוף קלפי זכות: השחקנים לוקחים קלפי זכות על פי מיקום בנאי העילית שלהם על הלוח.
* מנזר גשר המלך – נקודות ניצחון: השחקנים זוכים בנקודות ניצחון על פי מיקום בנאי העילית שלהם על הלוח.
* דרישת משאבים - (כל שחקן דורש (ולוקח את המשאבים המגיעים לו על פי קלפי המשאבים, ועל פי השדה המתאים; העובדים חוזרים אל השחקנים; עובדים אפורים חוזרים אל טירת הפלך.
* חצר המלך – פטור ממס/מתכת: גלגול הקובייה קובע את שיעור המס לסבב זה; כל שחקן מחסר את ערך המס ממעקב הזהב שלו. שחקנים עם בנאים בחצר המלך זוכים בפטור ממס; השחקן הראשון זוכה גם במשאב מתכת.
* הפלך – קח אמנים: שחקנים לוקחים קלפי אמן על פי מיקום בנאי העילית שלהם על הלוח.
* טירת הפלך – קח 2 עובדים לסבב הבא: השחקן מקבל 2 עובדים אפורים לסבב הבא."
* שוק גשר המלך – מכירה וקניה של משאבים: לפי סדר הבנאים, מ 1- עד 4שחקנים רשאים לקנות ולמכור משאבים עבור המחיר הנקוב; שחקנים רשאים לקנות ולמכור מספר משאבים; 4 משאבים מכל סוג זמינים בכל סבב לקנייה; משאבים שנמכרו חוזרים אל השדות; אין אפשרות לקנות מתכת.
* קתדראלה – נקודות ניצחון מ אמנים: השחקן הראשון מתחיל ואז לפי סיבוב השעון, כל האמנים שבבעלות שחקן יכולים להמיר משאבים לנקודות ניצחון; השחקן הראשון בונה חלק נוסף מהקתדראלה.
ג. בסוף הסבב מגיעים לשלב הקתדראלה ושם מנצלים נקודות ניצחון. למשל, אמן מסוים יכול להמיר 3 משאבי עצים ל-1 נקודות ניצחון. השחקן מקבל סט של אמנים בתחילת המשחק ובמהלכו משיג אמנים טובים יותר. בכל תור יוצאים אמנים חזקים ומוכשרים יותר שמעניקים לבעליהם יותר נקודות ניצחון בתמורה לפחות משאבים.
כפי שנאמר, המשחק מסודר על פי הסבבים, כך שיוצאים קלפי אמן וזכות (קלפים אלו מעניקים הטבות שונות) טובים יותר ככל שהתורות מתקדמים. פועל יוצא הוא שבמהלך המשחק משתפרת יכולת השחקן להרוויח נקודות ניצחון וזהב, וקלפים שאינם טובים לא יופיעו בסבב יותר מאוחר. דבר שלדעתי מאזן מאד את ההתקדמות של השחקנים השונים, ובנוסף מעניק תחושה של הישג. הרי זה היה מעצבן לקבל בסבב האחרון דמות שתועלתה פסקה בסבב הראשון.
כמו כן, מדדי נקודות הניצחון והזהב ממוקמים מסביב ללוח, כך נחסך מאיתנו הצורך הכפייתי לאסוף סמנים דמויי מטבעות או ניצחון. למרות שזה פחות מגניב, זה בהחלט מקל על ההתמצאות – גם כך ישנו מספר לא מבוטל של קלפים, קוביות, משאבים, דמויות בנאים ובנאי עלית על הלוח. (ולא, אין כבשה אחת לרפואה, אבל יש מפעל צמר – שישו ושמחו!).

לסיכום:​

אחד מהמשחקים היותר מהנים שיצא לי לפגוש בזמן האחרון, ובכלל, משחק מושקע מאד. הדבר שיכול להפריע הוא מספר השחקנים ההדוק, אי אפשר לשחק מעל ארבעה ובשניים הוא לא באמת כייפי. למרות זאת, יצאה חבילה הרחבה המוסיפה עוד אזור למפה ושחקנים וטרם יצא לנו לשחק בה.

פיקסל טקטיקס הוא משחק קלפים קטן לשני שחקנים, בו לכל שחקן יש חפיסת קלפים זהה בת 25 קלפים, כאשר לכל קלף חמישה שימושים אפשריים.
כל שחקן צריך לבנות לו מערך קרב אידאלי על מנת להביס את המנהיג של היריב. אבל יש כל כך הרבה אפשרויות!
במקור, מגיע "פיקסל טקטיקס" כחלק מחבילה של מיני-משחקים (שכולם נראים מגניבים למדיי, אבל פשוטים יותר לעומתו), אך אפשר לרכוש אותו גם בנפרד.

מהלך המשחק​

המשחק מתחיל בכך שכל שחקן בוחר את דמות המנהיג שלו מתוך יד התחלתית של חמישה קלפים. למנהיג יש יותר חיים מדמות פשוטה, והוא גם נותן יתרון מיוחד לשחקן שלו, למשל חיזוק הלחימה של חייליו או אפילו שימוש בחייליו המתים ללחימה.
כל תור מורכב משלושה גלים (waves), שבכל אחד מהם מבצע השחקן הראשון שתי פעולות ולאחריו השחקן השני. בסוף כל תור מתחלפים ביניהם השחקן הראשון והשני.
מערך הקרב של כל שחקן הוא 'גריד' של 3X3 כך שהמנהיג תמיד ניצב באמצע, וכל שורה מייצגת גל: שלושה חלוצים (vanguard) מקדימה, שני מאגפים (flank) לצידי המנהיג באמצע, ושלושה תומכים מאחור (rear).

יכולותיו של כל קלף תלויות בגל אליו הוא משתייך; למשל, כשמכשפת הדרקון ניצבת בגל החלוצים, היא מביסה בהתקפה יחידה כל אויב שמולה. אם היא נמצאת באגף, היא מחזקת את התומך שעומד מאחוריה. אם היא נמצאת מאחור, היא יכולה להשתמש בהתקפות טווח.
על השחקן לחשוב היטב באיזה גל יסב לו הגיבור יעילות מקסימלית.
בכל גל, כל שחקן מקבל שתי פעולות. הפעולות האפשריות הן:
גיוס - מאפשר להוסיף גיבור מהיד לגל הנוכחי
תקיפה - שימוש בגיבור מהגל הנוכחי, שלא הוזז או גויס במהלך הגל הזה, לתקיפה. גיבור שאין לפניו גיבור אחר יכול לתקוף כל דמות אחרת בשורות היריב שאין לפניה דמות נוספת. אם יש לגיבור התקפת טווח, הוא יכול לתקוף גם כשיש לפניו גיבור אחר, והוא יכול לתקוף כל דמות יריב שאין לפניה דמות בעלת יכולת יירוט. כמו כן, ישנם גיבורים עם יכולות התקפה מיוחדות. שימוש בהן שקול להתקפה.
כאשר גיבור תוקף, אלא אם הוגדר אחרת, הוא גורם למותקף נזק בכמות השווה לכוחו (המספר המופיע על החרב).
פקודה (order) - בנוסף למנהיג ושלושת הגלים האפשריים עבור כל קלף, יש בכל קלף פעולה מיוחדת, אותה ניתן לבצע על-ידי שיחוק הקלף ישירות מהיד. מדובר ביכולות חזקות יחסית לגיבורים, אך חד-פעמיות.
פינוי גופה - שלא כמו במשחקים אחרים, בהם גיבור שמת מושלח לערימת קלפים בצד, כאן הגיבור נשאר ותופס מקום במערך. בעזרת השקעת פעולה ניתן לפנות גופה לערימת הקלפים המנוצלים (גם אם הגיבור המפונה לא נמצא בגל הנוכחי)
שליפת קלף - שלא כמו במשחקים אחרים, במשחק הזה לא מקבלים אוטומטית קלפים חדשים ליד. רוצים יותר אפשרויות? בעלות של פעולה תוכלו לשלוף קלף.
ארגון מחדש - מאפשר להעביר גיבור מכל גל לכל נקודה פנויה במערך, בתנאי שהגיבור לא תקף. זכרו שגיבור שהוזז לא יוכל לתקוף באותו הגל, אך ניתן לגייס גיבור ולהעבירו לגל הבא כך שיוכל לתקוף מיד בגל הקרוב! (בסיבוב הראשון אסור לתקוף).
לאחר שכל שחקן סיים את פעולותיו, בודקים את מצב הגיבורים. כל גיבור שהנזק עליו גבוה מערך ההגנה שלו, מת (והגופה נשארת במקום). חשוב לזכור שהגיבור מת רק בסיום הגל! עובדה זו נותנת לרוב יתרון לשחקן השני, שיכול לתקוף עם גיבור למרות שהוא פצוע הרבה, כמו גם יש לו הזדמנות להשתמש בקלפי ריפוי וכך להציל את הגיבור שלו למרות שספג פצע ממית.
בסיום גל שבו לשחקן יש פצע ממית על המנהיג שלו, הוא מפסיד את המשחק.
משחקים שוב, כאשר המנצח שומר בצד את המנהיג שלו בתור גביע, וכל שחקן שולף קלף תחילי נוסף עבור כל גביע שאצל יריבו. הראשון שזוכה בשלושה גביעים מנצח!

לסיכום​

מדובר במשחק חמוד, חכם, לא ארוך, קומפקטי אך בעל אורך חיים גבוה ושפע אפשרויות פעולה. כמובן שהכרת הדמויות נותנת יתרון... משחק עם שחקן חדש עלול להיות קצת ארוך משום שעליו ללמוד את כל האפשרויות של קלפיו.
בסופו של דבר מדובר במשחק מאד מאתגר מחשבתית, ככה שגם אם הוא לקח רק חצי שעה, המוח שלכם הולך לשרוף המון קלוריות!

"קדימה, קדימה! המרוץ לגלקסיה החל – זהו הזמן המתאים ביותר להתכונן למלחמה שבפתח, זה הזמן לחקור, להתיישב, לפתח, לסחור ולייצר! אבל, מה לעזאזל נעשה קודם. אילו מבין מושבות הארץ הנושנה תזכה להיות זו ששולטות ביקום המוכר! ומה לגביי המורדים והאימפריות? ומה כל העסק הזה קשור לסערות שבאופק?"
המרוץ לגלקסיה הוא אחלה של משחק. שימו לב לכך שזה נדיר שאני מתחיל ככה סקירה, זה רק אומר שהוא באמת אחלה של משחק. למעשה הוא אחד ממשחקי הקלפים היותר מושקעים, מורכבים (יחסית), מעניינים ומשעשעים שיצא לי להכיר לאחרונה.
הרעיון הוא כזה – במשחק כל שחקן מקבל קלפים שבאמצעותם הוא בונה את המושבות והפיתוחים שלו. הראשון שיש לו 12 או יותר קלפי פיתוח ומושבה בבימה שלו – מסיים את המשחק. לאחר מכן מסכמים את נקודות הניצחון של כל שחקן, ומי שזוכה ברובן – מנצח. כך בעצם לא הראשון שמסיים את המשחק מנצח, אלא מי שבנה בחוכמה. את שתי "הבעיות" שלי עם המשחק אשמור לסוף, כי הן לא באמת בעיות, אבל שימו לב אליהן.

קצת על הקלפים, הסמנים ושאר הדברים​

בקופסה ניתן למצוא מעל 120 קלפים שונים: מושבות, פיתוחים וקלפי פעולה. מושבות ניתן לזהות על פי העיגול הגדול שמופיע עליהן ואת הפיתוחים ניתן לזהות על פי המעוין הגדול שמופיע עליהם. קלפי הפעולה מגיעים בסטים של ארבעה צבעים שונים, וכולם זהים לכל השחקנים.
בקופסה יש גם חוברת הוראות וארבעה דפי-קרטון קשיחים שמרכזים עליהם המון מידע שימושי; איך נראים הקלפים השונים, מה אפשר לעשות בכל שלב (בהמשך) ואילו תוספים ניתנים מכל סמל על קלף.
אני חייב לציין שזהו רעיון מעולה גם לשחקנים מנוסים יותר מכיוון שישנם דיי הרבה סמלים במשחק, ולעיתים לא יוצא לך להיתקל בהם בכל משחק. בנוסף ניתן למצוא כמה אסימוני נקודות-ניצחון שנראים חביבים למדיי.

השלבים​

בכל סבב יש מספר שלבים קבועים כשכולם משחקים כל שלב באותו הזמן. השחקנים בוחרים בחשאי אחד מחמישה קלפי שלבים שונים, ולאחר שכולם בחרו – חושפים את קלפי השלבים ומשחקים אותם. הרעיון הוא כזה: אם שחקן בחר בשלב כלשהו, כולם משחקים אותו אך השחקן שבחר בו זוכה ביתרון על פני כולם. אם לא נבחר שלב כלשהו, הוא לא מתבצע.
לדוגמה: חן בחר ב"יישב", אזי כל השחקנים רשאים ליישב אך חן יזכה בקלף נוסף לאחר היישוב. אם אף אחד לא בחר ב"חקירה", שלב זה יתבצע בסבב הנוכחי.
השלבים הם:
1. חקירה: בשלב זה כל השחקנים לוקחים שני קלפים ומשאירים אחד מהם ביד.
א. חקירה 5+ : השחקן ששיחק חקירה 5+ יכול לקחת 5 קלפים נוספים לצפייה.
ב. חקירה 1+1+: השחקן ששיחק קלף זה רשאי לקחת קלף נוסף לצפייה וקלף נוסף לידו.
2. פיתוח: בשלב זה כל השחקנים רשאי לבנות פיתוחים. שחקן ששיחק קלף זה רשאי לבנות בהנחה של 1.
3. יישוב: בשלב זה כל השחקנים רשאי ליישב כוכבים. שחקן ששיחק קלף זה מקבל לידו קלף מהחבילה אם יישב כוכב.
4. סחר וצריכה: שלב זה רצוי שיתרחש לאחר ששוחק ה"ייצור" בסבב הקודם. בשלב זה השחקנים חייבים להחליף את התוצרת שלהם בנקודות ניצחון.
א. סחר: שחקן ששיחק קלף זה סוחר במשאב תמורת קלפים. שחקן זה פועל לפני השאר.
ב. צריכה: שחקן ששיחק קלף זה מקבל פי 2 מכמות נקודות הניצחון הרגילות שלו.
5. ייצור: השחקנים מייצרים משאבים לפי הכוכבים שלהם. השחקן ששיחק קלף זה זוכה גם בתוצרת על כוכבי סרק, שבד"כ אינם מייצרים בשלב זה.

מהלך המשחק​

הסיבה שבגינה פירטתי עד זוב דם (ובכן, כמעט) את שלבי הפעולה היא כי זהו לב-ליבו של המשחק, והבנת השלבים תבהיר לכם בדיוק כיצד המשחק מתקדם. כהערה המשחק פורטו-ריקו (סקירה לפורטו ריקו של ג'קי) משתמש במכאניקה דומה, כך שמי ששיחק פורטו ריקו יבין בדיוק על מה מדובר.
אחרי שעברנו על השלבים, נדון בקלפים עצמם – אלו שבונים את המשחק. אילו הכוכבים והפיתוחים היו מוסיפים רק נקודות ניצחון לקראת סוף המשחק, הם היו משעממים למדי, אך קלפים אלו בונים, לדעתי, את לב המשחק. על כל קלף פיתוח וקלף כוכב נמצאת מעין טבלת שלבים, שבכל קלף משהו אחר מופיע בה.
למשל: פיתוח בשם משלחת יעניק למי שבונה אותו את הדברים הבאים – קלף נוסף לצפייה בשלב הראשון, שלב החקירה ו1+ בניסיון כיבוש של כוכב לכת. (על כיבוש אסביר בהמשך). תאגיד הכרייה יעניק לשחקן שלו נקודות ניצחון כפולות על ניצול של משאב מסוים, שליפה של קלפים נוספים בעת הפקת משאב וכיוצא בזאת.
התמונה הבאה מציגה יד התחלתית לדוגמא (קלף המשלחת בפינה הימנית-תחתונה)

במהלך המשחק תמצאו את עצמכם מסתכלים באופן שוטף על הבימה שלכם, שהיא בעצם אזור על השולחן שעליו נבנו הקלפים שלכם. הקלפים שביד אינם חשופים לשאר, כמובן. כך בעצם כמעט כל דבר שתבנו יעניק יתרון כלשהו במהלך המשחק – חשוב מאד לשים לב לשלבים ואיזה קלף מעניק תוסף לאיזה שלב, חוסר תשומת לב תפחית לך המון נקודות.
מכיוון שהדרך להשלמת קלפים ליד היא באמצעות שלב החקירה, תמצאו את עצמכם משחקים שלב זה לעיתים רבות. הבעיה שלי היא שישנו יסוד חזק של אקראיות, וזה משהו שפחות אהוד עלי. אבל הם הצליחו לאזן אותו בצורה טובה יחסית.
את התשלום על כל הדברים שצוינו לעיל, משלמים בקלפים. כך בעצם, אם יש בידך קלפים שאין לך שימוש בהם, תוכל לשלם באמצעותם על הדברים שאתה רוצה לקנות. כמו גם, לעיתים הקלפים הראשונים קובעים באיזו דרך תלך – אם יצאו לך כוכבים צבאיים כנראה שתהיה יותר מיליטנטי מאשר אם היו יוצאים לך כוכבי התיישבות רגילים. הסבר קצר על כיבוש: התיישבות עולה בקלפים בעוד כבישת כוכב היא בעצם בדיקת הכוח הצבאי שלך (מקלפים שונים) מול הכוכב הנכבש, למי שיש יותר – מנצח.

הרחבות - על הסערות שבפתח ומה לגבי המורדים?​

למשחק יש כרגע שלוש הרחבות. אדבר מעט על הראשונה שבבעלותי, The Gathering Storm, ואוסיף מילה או שתים על השנייה. אך ראשית אגע ב"בעיה" השנייה שלי עם המשחק - משחק הבסיס מעולה לבדו ומצליח להיות משחק קלפים טוב, אם כי אין יסוד "הפרעה". לא ניתן להפריע ליריב לבצע את זממו, ניתן רק לסכל את תוכניותיו באמצעות שימוש בשלב שהוא לא תכנן שיקרה. (למשל לשלוף את הצריכה לפני שהלה רצה בכך).
בהרחבת הסערה, הראשונה שיצאה, מבטיחים לנו שאנו על סף מלחמה. מה שמקבלים בקופסה הם עוד קלפים, דיי מגניבים אפילו, עוד סט של קלפי פעולה (לשחקן חמישי) והכי מעניינים הם הדברים הבאים: חוקים וחלקים לשחקן יחיד ושבבי מטרות. לדעתי שבבי המטרות הן תוספת מעולה, בפשטותן הן מוסיפות מטרה שיש לעמוד בה ולזכות בנקודות בסוף המשחק – עוד דרך טובה לנצח את השאר, ולהיצמד לדרך פעולה כלשהי.
החוקים והחלקים לשחקן יחיד, ובכן – למען הגילוי הנאות, מעולם לא שיחקתי בהם. אני כנראה אדם שמשחק ביחיד לא עושה לו את זה כמו משחק בחברותה. הרעיון הוא שישנן קוביות, והן משקפות את החלטות שחקן היריב.
בהרחבה השנייה, המורדים נגד האימפריה, נקבל קרבות של ממש. טרם יצא לי לראות אותה, אך נאמר שעתה ישנם חוקים לגבי כבישת כוכבי יריב. כמו גם תמצאו בו סט נוסף, לשחקן שישי.

סיכום​

המרוץ לגלקסיה הוא משחק קלפים טוב מאד, שיחקתי בו במצבים שונים ואף בהפסקה בין שיעורים באוניברסיטה. עם כל התחכום שבו, לא קשה להבין את המכאניקה של המשחק, אם כי תשומת הלב לכל הבניות לעיתים קשה. אני ממליץ עליו בחום!

"כאבות אבותיך, אתה שולט לך בממלכה קטנה וחביבה הכוללת נהרות ויערות-עד. בניגוד להוריך, לך יש חלומות וציפיות! אתה רוצה להגדיל את הממלכה, עוד נהרות ועוד עצים. אתה רוצה לגדול לכדי ריבונות! אבל רגע! ישנו משהו באוויר, אבוי – עוד כמה שליטים מלבדך חשבו על אותו הרעיון! לעזאזל! אתה חייב להתחרות בהם ולהיות הראשון שיתפוס את חלקות האדמה הפנויות ולהגן על גבולותיך!"
אני חייב להודות שאני מעט אובד עצות בזמן שאני ניגש לכתוב ביקורת זו על דומיניון (אפשר לתרגם את השם כריבונות, אם מתחשק לכם). אני לא חושב ששיחקתי בו מספיק פעמים בכדי להבין אותו לגמרי ומצד שני, גם אם הייתי משחק בו עוד מספר תלת-ספרי של פעמים – כנראה שעוד לא הייתי בטוח לגבי ההרגשה שלי. בדבר אחד אני בטוח, דומיניון מגניב מאד!
אם אתם מכירים את "מצודות" אתם יכולים להתחיל בו, לקשור אותו לעץ במשך שלושים שנה ולהשקות אותו בחומרים ממריצים ולעשות אותו ממש טוב. ובאמת, דומיניון הוא כמו המצודות של אלו שכבר עמוק במשחקי קופסה וקלפים. במשחק זה אתה מגלם שליט, מלך / מונרך, שברצונו להגדיל את הממלכה. מולך מתחרים שליטים נוספים שגם הם כמוך, רוצים להגדיל את הממלכה שלהם. המשחק מכיל אך ורק קלפים, ולמען השם, יש 500 מהם! כן-כן, קראתם נכון : חמש מאות קלפים!
בשלב ראשון כשפתחתי את הקופסה של Dominion על שולחנו של ערן אבירם, אני, הוא וחן קראנו יחד – "מה, זהו?!". הסיבה לקריאה משונה זו היא פשוטה, הקופסה מגיעה עם כמה חבילות קלפים ארוזות בניילון, ותו לא. כאילו, על זה הוצאתי מלאנתלאפים כסף ? (מעתה, זהו מספר רשמי).
אבל למען הפרוטוקול, יש תמורה בעד האגרה, כל הקלפים מושקעים עד מאד ונראה שהושקעה חשיבה רבה במשחק ובשילובים השונים של כל עשרות הקלפים השונים.

קלפים, קלפים ועוד קצת קלפים​

אפרט כיצד מתחלקים הקלפים ואחר כך אפרט קצת יותר כיצד מתנהל המשחק. ישנם 500 קלפים בסך הכול:
130 קלפי אוצר המתחלקים לנחושת, כסף וזהב.
48 קלפי ניצחון המתחלקים לקלפים מחוז, דוכסות ואחוזה.
252 קלפי ממלכה, 10 קלפים מכל סוג ממלכה (בערך, לא אלאה בפרטים).
30 קלפי קללה ! יימח שמם!
32 קלפי "שומרי מקום", 7 ריקים ואחד זבלה.

אז על מה המשחק?​

אחרי שעברנו על רשימת המלאי והמצאי, אסביר קצת יותר איך כל אלו משתלבים יחדיו למשחק. המטרה היא לאסוף כמה שיותר נקודות ניצחון בסוף המשחק, באמצעות קלפי הניצחון שמחולקים לנקודה (מחוז), שלוש נקודות (דוכסות) ושש נקודות (אחוזה). קלפים ניתן לקנות באמצעות קלפי האוצר שמחולקים ל-1 (נחושת), 2 (כסף), 3 (זהב) בערכם. לכל קלף יש עלות רכישה משלו. עד לפה, דיי פשוט.
העניין מתחיל להסתבך מעט, ולהיות מעניין ומהנה בהרבה כשאנחנו מכניסים פנימה את קלפי הממלכה (והקללה) - אדון בהם בהמשך.

בכל תור מהלך הפעולות של השחקן הוא כזה:
בתחילת התור ניתן לשחק קלף ממלכה, ומבצעים את הפעולה שלו.
לאחר מכן קונים קלף אחד חדש באמצעות קלפי האוצר שיש בידכם
לבסוף מנקים את היד.
בכל זמן נתון (כמעט), יש לכל שחקן 5 קלפים ביד. זו היד הפעילה שלו. מלבדה, לכל שחקן יש ערימת קופה וערימת מושלכים. בתחילת המשחק כולם מתחילים עם עשרה קלפים זהים בקופה, כשבמהלך המשחק אנו רוכשים עוד קלפים - אוצר, קלפי ניצחון וקלפי ממלכה.
בכל פעם שקונים דברים או משתמשים בדברים, קלפים אלו מושלכים לערימת המושלכים, וגם כל הקלפים שלא נוצלו מהיד מושלכים בסוף התור (ניקוי היד). לאחר ניקוי היד השחקן משלים חזרה את היד לחמשה קלפים מערמת הקופה שלו. כשזו נגמרת, טורפים את ערמת המושלכים והיא הופכת להיות ערמת הקופה החדשה.

נחזור כעת ללב המשחק - קלפי הממלכה. לכל קלף ממלכה מספר דברים זהים. שמו, העובדה שהוא מעניק פעולה, המחיר והדברים שהוא מעניק לשחקן.
ניקח לדוגמה את קלף השוק, עליו כתוב בבירור "שוק": העלות שלו היא 5 מטבעות, והוא מעניק לשחקן שלו בעת משחק את הדברים הבאים :
1+ קלף, כלומר – השחקן שולף לידו קלף נוסף.
1+ פעולה, כלומר – השחקן רשאי לבצע פעולה נוספת (בנוסף לשוק, שהוא עצמו פעולה).
1+ קניה, כלומר – השחקן רשאי לקנות פעם נוספת.
1+ מטבע, כלומר – השחקן קיבל מטבע נוסף בקניה בשוק.
הנה תמונה של קלף השוק ושני קלפים נוספים -

כשקונים דברים לריבונות הם מתווספים לערימת המושלכים ורק בסבב מאוחר יותר יהיה בהם שימוש.
המגוון במשחק מאוד גדול, יש 25 קלפי ממלכה שונים בקופסה, כשבכל משחק 10 מתוכם משתתפים וזמינים לרכישה על-ידי השחקנים.
יש שתי דרכים לקבוע אילו קלפי ממלכה זמינים - בסוף חוברת ההוראות ישנם מספר תרחישים שמציעים סטים מוכנים מראש של קלפי ממלכה בהתאם לסגנון הרצוי - משחק למתחילים, משחק על כסף וכדומה.
דרך נוספת היא לקחת את קלפי "שומרי המקום" של הממלכה (הם קלפי ממלכה רגילים רק שהצד השני שלהם צבוע בכחול), לערבב אותם ולשלוף באקראי 10 קלפים ומהם לבנות את הערימות.

כמה הגיגים על איך לנצח​

* לא לקנות קלפי ניצחון על ההתחלה, אין להם שימוש בזמן המשחק אלא רק בסופו.
* לקנות אוצר בעלות גבוהה, כלומר, להעדיף זהב וכסף על פני נחושת, מפאת העובדה שמעט זהב ביד עדיף מהמון נחושת. כלומר, אם אקבל ליד 5 נחושת הם יהיו שווים 5. אם אקבל ליד זהב אחד, כסף אחד ונחושת אחד – הם יהיו שווים כבר 6.
* במקרה שישנם קלפים "רעים" במשחק, כאלו שפוגעים בך או מטילים קללה (שמורידה נקודות ניצחון בסוף משחק), קנה תעלות (MOATS) כאילו מחר לא מגיע.
אומנם הטקטיקה שלי במשחק לא הכי חשובה לכם כשאתם קוראים את הסקירה, אני מבין את זה – אבל מה שניסיתי להראות הוא, שלכל שחקן מתגבשת טקטיקה לניצחון במשחק. שלי היא כפי שתוארה לעיל, ואני מאמין שחלק מהאנשים משנים או מוסיפים דברים. אם כי המזל שולט באילו קלפים יצאו לך מהקופה, רק אתה שולט ב"איך תראה החבילה שלך" – ובכיצד תראה היד שלך !
לכן מדובר במשחק שלמרות אלמנט המזל, שחקן ותיק ינצח כמעט תמיד שחקן חדש, עקב ההכרות שלו עם הקלפים ובהתחשב בכך שהוא כבר גיבש לעצמו טקטיקות לניצחון.

סיכום​

אז זהו זה, בגדול – משחק מהנה ביותר שדורש חשיבה קדימה, בעיקר על בנושא של "איך אבנה את החבילה שלי, בהתחשב בגורמים השונים". נוסיף על כך קלפי ממלכה שכאשר משתמשים בהם קורים גם דברים רעים, וכאלו שקורים דברים טובים – המשחק הופך מעניין מאד.

הערים והאבירים של קטאן הינה הרחבה למתיישבי קטאן, לפני שאתם קוראים את הסקירה מומלץ להכיר את משחק הבסיס. ההרחבה מוסיפה אפשרויות נוספות לפיתוח הערים שלך, עם משאבים חדשים, ופיתוחים טכנולוגיים.
אם אתם עדיין לא מכירים את קטאן, זהו משחק לוח של מסחר שמתאים גם למשפחות, בו כל שחקן מנסה לבנות ערים ודרכים על-גבי האי של קטאן. המשחק גם תורגם לעברית על-ידי הקוביה, ומי שמעוניין בפרטים נוספים מוזמן לקרוא את הסקירה למתיישבי קטאן של רני.
בנוסף, אתם מוזמנים גם לקרוא את הסקירה שלי של קטאן: הימאים. אני מעדיף את ערים ואבירים, אך יש כאלו שאוהבים יותר את הימאים.

מה חדש בהרחבה?​

ראשית בהרחבה קטאן: ערים ואבירים עליכם להזהר מהברברים, אשר מתקרבים אט אט אל האי, ועלולים להשמיד לכם את הערים (ולהפוך אותן לכפרים).
שנית, יש לכם מספר תחומי פיתוח בהם אתם יכולים להשקיע.
בהרחבה זו, כל שחקן מתחיל עם עיר במקום הכפר השני. כמו כן ישנם שלושה מצרכים (commodity), אשר מאפשרים את שדרוג הערים: מטבע, בד, ונייר. את המצרכים הללו מייצרים בעיר השכנה להרים, אחו, ויער בהתאמה, במקום משאב שני מאותו הסוג. כל משאב מאפשר לשחקן לשדרג אחד משלושה תחומים בעיר שלו. כל תחום מאפשר לקבל קלפי פיתוח מיוחדים, אשר מחליפים את קלפי הפיתוח מהמשחק הרגיל. כמו כן, כל תחום מעניק כוח מיוחד החל משלב מסויים, אשר נותן יתרון משחקי, ובשלבים המתקדמים ביותר, השחקן הראשון שהתפתח בתחום זה זוכה להפוך את אחת הערים שלו למטרופולין, מה שמגן עליה מהתקפות הברברים, כמו גם שווה ניקוד נוסף בסוף המשחק.
התמונה מציגה דוגמא להתפתחות של שחקן בשלושת התחומים, ניתן לראות את התוספים השונים שהשחקן קיבל:

במשחק עם קטאן: ערים ואבירים מוחלפת אחת הקוביות בקוביה אדומה, ונוספת קוביית אירועים. קוביית האירועים יכולה לקבוע איזה תחום מפיק קלף פיתוח, כאשר הקוביה האדומה מגדירה את הדרגה הדרושה. כל השחקנים יכולים לקבל קלף אחד גם אם אין זה תורם. זו הדרך היחידה להשיג קלפי פיתוח במשחק. שלושת הצדדים הנוספים של קוביית האירועים מציגה את ספינת הברברים. בכל פעם שהיא מוצגת, הברברים מתקרבים שלב נוסף לקראת ההתקפה.
אלמנט חדש נוסף הוא האבירים. כל אביר עולה צמר ומחצב, אך כדי שיהיה פעיל, יש לשלם בעבורו חיטה. אבירים עומדים בנקודות מפגש של שלושה משושים, בדומה לכפרים וערים. הם מאפשרים לחסום מעבר של דרכים של שחקן אחר, לגרש אביר אחר החוסם את הדרך (אם האביר שלך שודרג ע"י תשלום זהה, וכוחו גדל), או לגרש את השודד, בדומה לקלף האביר במשחק המקורי. תפקיד חשוב נוסף של האבירים הוא להילחם בברברים. כוחם של הברברים שווה למספר הערים במשחק. כוחם של המתיישבים שווה לסכום דרגות האבירים הפעילים. אם כוחם של הברברים עולה על כוחם של המתיישבים, השחקן שתרם הכי מעט למאמץ המלחמתי מאבד אחת מהערים שלו, ומציב במקומה כפר. במקרה של נצחון על הברברים, השחקן שתרם הכי הרבה ללחימה זוכה בקלף של נקודת נצחון, או קלף משאב לבחירתו אם מספר שחקנים עונים לתואר הזה.
מכיוון שיש הרבה יותר אפשרויות במשחק זה, משחקים עד 13 נקודות.
וכך נראה האי בסיום המשחק:

כהערה, להרחבה קטאן: ערים ואבירים יש הרחבה ל 5-6 שחקנים משל עצמה, הנדרשת למספר שחקנים זה. ניתן לשלב את ההרחבה ביחד עם Seafarers או לשחק אותה עם משחק הבסיס בלבד.

סיכום​

קטאן ערים ואבירים מוסיפה הרבה מאד אסטרטגיה ואינטראקציה למשחק. באיזה תחום כדאי לי להתפתח? האם כדאי לי להפעיל את כל האבירים שלי ולזכות בנקודה, או שעדיף לי לתת לברברים להרוס את אחת הערים של שחקן אחר?
המשחקיות כאן הופכת את המשחק למותח יותר, עם יותר אפשרויות ויותר אתגר. מומלץ מאד לשחקנים כבדים יותר.

יורדי הים של קטאן הינה הרחבה למתיישבי קטאן - בהרחבה זו ההבדל העיקרי הוא במבנה האי. בנוסף ההרחבה כוללת מספר מאורעות (scenarios) בהם אפשר לשחק, כל תרחיש מציע מבנה של אי ייחודי, או חוקים נוספים למשחק. לבסוף יש עוד שתי תוספות קטנות - הפיראט, וזהב. ההרחבה למעשה מציעה יותר "קטאן" ולא משנהבאופן מהותי את חוקי המשחק.

חוקים​

אם אתם עדיין לא מכירים את קטאן, זהו משחק לוח של מסחר שמתאים גם למשפחות, בו כל שחקן מנסה לבנות ערים ודרכים על-גבי האי של קטאן. המשחק גם תורגם לעברית על-ידי הקוביה, ומי שמעוניין בפרטים נוספים מוזמן לקרוא את הסקירה למתיישבי קטאן של רני.
בנוסף, אתם מוזמנים גם לקרוא את הסקירה שלי של קטאן: ערים ואבירים, שלטעמי מוסיפה למשחק יותר.
ההרחבה משנה את מבנה האי, ובנוסף יתכנו גם איים קטנים יותר, שבכדי להגיע אליהם יש לבנות נתיבי שייט.
נתיבי השייט הם כמו כבישים, אשר מאפשרים התקדמות במשבצות מים ובכך הגעה לאיים נוספים. כל יחידה מיוצגת ע"י סירה קטנה, שעלותה צמר ועץ. יתרון של נתיב שיט הוא שפעם בתור ניתן למקם מחדש את הסירה האחרונה שבנתיב פתוח (כלומר אינה סגורה בין שני ישובים). נתיבים אלה נחשבים ככבישים לצורך חישוב הדרך הארוכה ביותר.
התמונה הבאה מציגה את לוח המשחק עם איים, וסירות:

ההרחבה גם מוסיפה פיראטים (סירה שחורה), אשר יכולים לזוז במקום השודד בגלגול 7 בקוביות. הפיראטים מונעים תנועה של נתיבי שיט לצידם, ומאפשרים לשדוד משאב השייך לבעל נתיב שיט הצמוד אליהם.
עוד תוספת היא זוג משבצות של מכרה הזהב, שלרוב נמצאות בנקודה רחוקה ולא פרודקטיבית במיוחד, אך בכל פעם שהיא מופעלת, היא תפיק כל משאב שהשחקן בוחר.
כהערה, להרחבה קטאן: יורדי הים יש הרחבה ל 5-6 שחקנים משל עצמה, הנדרשת למספר שחקנים זה. בנוסף, ניתן לשלב אותם ביחד עם Cities&Knights או לשחק אותה עם משחק הבסיס בלבד.

סיכום​

לטעמי, קטאן יורדי הים אינה הרחבה מעניינת במיוחד, ואינה מוסיפה מספיק למשחק. בסייג להערה זו, אציין שאחד המאורעות שכן מצאתי מעניין, הוא זה שבו לא כל הלוח גלוי בתחילת המשחק, אלא השחקנים שטים ומגלים יבשות חדשות. מעלה את גורם המזל, אך מוסיף אספקט של מחקר למשחק.

שבעת הפלאים (7 Wonders) הינו משחק קלפים שמתבסס על Drafting, כשכל שחקן צריך לבחור קלף מתוך יד של קלפים, ומשתמש בהם בכדי לבנות "מנוע" (תרבות לפי הת'מה של המשחק) שיעניק לו את מירב הנקודות. מדובר במשחק "פילר" במהותו, שאורך עד חצי שעה, ומתאים ל-2 עד 7 שחקנים.
יש משחקי פילר רבים בשוק, רובם אמנם עד לשישה שחקנים, אבל מתחרים ראויים הם Once Upon a Time (היה היה פעם), משחק המפלצות King of Tokyo וגם מצודות (Citadels), שזמין בעברית.
המשחק נמצא במקום גבוה ומכובד מאוד ברשימת המשחקים של BGG וצבר שבחים רבים. האם אני מסכים עם ההמונים או לא?התשובה בגוף הסקירה.

סקירה כללית​

המכאניקה הבסיסית של 7 Wonders היא Drafting - בכל תור, כל אחד מהשחקנים בוחר אחד מהקלפים מתוך היד שלפניו, ומעביר את יתר הקלפים לשחקן שמימינו. המשחק מחולק לשלושה עידנים, כשבתחילת כל עידן בונים מספר ידיים של קלפים כמספר השחקנים במשחק. בכל יד יש שבעה קלפים, ללא תלות במספר השחקנים.
יש מספר סוגי קלפים במשחק, וניתן לזהות אותם לפי צבע הקלף:
* צבא (אדום) – משמש לתקיפת השחקנים האחרים. מנצח זה שיש לו יותר נקודות צבא.
* מדע (ירוק) – משמש לצבירת נקודות, כשהמספר גדל באופן מעריכי ככל שיש יותר קלפים ירוקים.
* הישגים (כחול) – קלפים שנותנים רק נקודות נצחון.
* אפור / חום (משאבים) – קלפים שמעניקים משאבים. ניתן גם לקנות משאבים מהשחקנים השכנים. קלפים אלה נמצאים רק בעידנים הראשון והשני.
* מסחר (צהוב) – קלפים שמאפשרים לסחור עם השכנים בזול.
*סגול (גילדות) – קלפים מיוחדים שנמצאים רק בעידן השלישי. הם מעניקים בונוסים של נקודות בהתאם לתנאים מסויימים (לדוגמא, נקודת בונוס על כל קלף מסחר).
ככל שהעידנים מתקדמים, כך הקלפים נהיים חזקים יותר.
עם הקלפים ניתן לעשות את הדברים הבאים:
- לשחק אותם.
- לבנות איתם פלא – מקריבים את הקלף, כחלק מהעלות לבניית שלב בפלא.
- לזרוק אותם תמורת שלוש זהב.
בכדי לשחק קלף צריך לשלם את ה"דרישות" שלו, בחומרי גלם או בכסף. לעתים אפשר לשחק קלף בחינם, אם יש קלף אחר שמציין זאת. לדוגמא, הספרייה מאפשרת לבנות את האוניברסיטה בחינם.
בשתי הפעולות האחרות נעשה שימוש בקלף (הקלף "נשרף") ללא קשר לסוג שלו בכדי לבצע פעולה – בבניית פלא משתמשים בקלף ובמשאבים הנדרשים בכדי לקבל השפעה מיוחדת. במשחק למתחילים כל הפלאים הם זהים, במשחק הרגיל לכל פלא השפעות משלו. הפעולה השלישית היא פשוט לקבל כסף, שמשמש למסחר. אך גם הפעולה עצמה של "לשרוף" קלף משמעותית – היא בעצם מונעת משחקן אחר קלף שאולי היה רוצה. עם זאת, לרוב התועלת של שריפת קלף לא מצדיקה פעולה זו בפני עצמה.
עידן מגיע לסיום כשביד נותרים שני קלפים, השחקן בוחר קלף אחד והקלף השני מוסר מהמשחק. בסיום העידן השלישי המשחק נגמר ומתחילים בספירת הנקודות – המנצח הוא השחקן עם מירב הנקודות.

רכיבי המשחק​

המשחק מורכב מקלפים, סמנים (צבא, זהב) ופלאים, שהינם למעשה דפי קרטון צבעוניים בגודל בינוני.
התמונה תתאר הרבה יותר טוב את הרכיבים:

ביחס למחיר המוצר (50 דולר), התמורה היא די עלובה - כ-150 קלפים, כמה חתיכות קרטון בשביל הפלאים, ועוד ערמת סמנים.

חוויית המשחק שלי​

שיחקתי בשבעת הפלאים פעמיים, בהפרש של שנה. בשתי הפעמים מצאתי משחק חלול – אמנם המכאניקה מתפקדת, אבל המשחק חסר עניין עבורי, ואין בו החלטות משמעותיות. אמנם בכל תור צריך לבחור קלף, אך בתחילת העידן זה הימור, ולקראת סוף העידן, כבר די ברור אילו קלפים נדרשים, ואם אין אותם ביד שקיבלת - אכלת אותה.
מעבר לכך, למיומנות של השחקן אין השפעה מהותית במשחק – הדבר החשוב הוא לשנן לפני המשחק אילו קלפים יש בכל עידן, ואז במהלך המשחק לבחון איזה קלפים יש בכל יד ומה היריבים שלך שיחקו. אם יש לך זיכרון צילומי, זכית. אחרת זה פשוט תרגיל מעצבן בזיכרון. אך גם זה רק רלוונטי בתנאי שיש 4-5 שחקנים, במספר שחקנים גדול יותר בכל תור אתה מקבל יד חדשה, כך שגם הזכרון כבר לא רלוונטי.
התמה של בניית תרבות או פלאים בכלל לא מורגשת; מדובר במשחק של התאמת סטים ובחירת קלפים. כלל לא מורגש שנבנית תרבות עתיקה - זה פשוט מנוע של נקודות.
המשחק גם לא מעניק אינטראקציה אמיתית עם יתר השחקנים - אף שחשוב במהלך המשחק לבחון מה היריבים שלך שיחקו, בכדי לנסות להבין אילו קלפים יהיו זמינים עבורך ואילו משאבים אתה יכול לרכוש, למעשה כל שחקן משחק סוליטייר – אין אינטראקציה אמיתית בין השחקנים. אישית אני מחפש יותר מזה במשחק - אם אני רוצה לשחק סוליטייר, יש סמארטפון.
היתרונות של המשחק הם זמן המשחק הקצר (עד חצי שעה) והיותו מתאים לעד שבעה שחקנים, אף שכמו שציינתי, במספר רב של שחקנים המשחק הופך לעוד יותר אקראי.

סיכום​

שבעת הפלאים הוא משחק לוח שאכזב אותי. ניסיתי לשחק בו בפעם השנייה, לאחר שקראתי את כל השבחים, וזה פשוט לא היה מהנה עבורי. אמנם המכאניקה שלו היא על פניו סולידית, והוא אכן משחק קצר שמתאים להרבה שחקנים, אבל הוא פשוט משחק מכאני ולא מספיק מעניין.

אויבים קטנים, מכוערים ומרושעים מאיימים להמית חרבן על האנשות. הם משתלטים לאט לאט על שטחים שונים בעולם במטרה להביס את האנושות. אין אלה דרקונים או יצורי פנטזיה. גם לא חייזרים או יצורים מעולמות אחרים. מדובר בחיידקים!
בפנדמיק אתם משחקים צוות מומחים שנאסף על מנת לחקור ולהציל את העולם מהתפשטותן של מחלות קשות ברחבי העולם.

פנדמיק הוא משחק לוח שיתופי פשוט אך מאתגר. מדובר במשחק ותיק יחסית שיצא לאור ב-2008, שזוכה לתשבוחות עד היום. למשל, הוא זכה ב-2013 במקום ראשון ברשימת 'עשרת המשחקים השיתופיים הטובים ביותר' של Dice Tower. המשחק גם זכה לפרק ב Tabletop, בעונה הראשונה של התוכנית.
יוצר המשחק הינו Matt Leacock, שגם יצר את משחק הלוח האי הנעלם (Forbidden Island). שני המשחקים הם בעלי מכאניקה דומה, כשפנדמיק הוא יותר מורכב ומיועד לשחקנים, בעוד האי הנעלם מתאים גם כמשחק לכל המשפחה.

סקירה כללית​

לוח המשחק מייצג את מפת העולם ועליה ערים עקריות שונות. כל השחקנים מתחילים בתחנת המחקר באטלנטה. כמו כן, שולפים מספר קלפי הדבקה כדי לראות איפה כבר התחילה מגיפה מתחילת המשחק.
העולם מחולק לארבעה איזורים אשר בכל אחד מהם שלטת מגיפה שונה, וכל מגיפה מיוצגת על ידי צבע שונה: המגיפה האדומה שולטת במזרח הרחוק ובאוסטרליה; המגיפה השחורה שולטת במרכז-מערב אסיה; המגיפה הכחולה שולטת באירופה וצפון אמריקה, והצהובה באפריקה ודרום אמריקה. את המחלות מייצגות קוביות בצבע המתאים, אשר מונחות בכל עיר לפי חומרת המחלה.

במשחק שתי חפיסות קלפים: חפיסת ההדבקה, אשר מכילה את כל ערי המשחק וקובעת היכן תהיה ההדבקה הבאה, וחפיסה נוספת אשר גם היא מכילה את הערים השונות, כמו גם כמה קלפי פעולה מיוחדת, ו... קלפי מגיפה.
בתחילת המשחק, כל שחקן מקבל תפקיד ייחודי, כשכל תפקיד מאפשר לאותו שחקן להצטיין בסוג מסוים של פעולות. למשל המדען זקוק רק לארבע קלפים בכדי לגלות תרופה למחלה, במקום חמישה. התפקידים הנוספים הם: מוקדן, רופא, חוקר, ומומחה תפעול.

אז איך משחקים?​

כל שחקן בתורו יכול לבצע שלוש פעולות שונות, מתוך מבחר סוגי הפעולות האפשריים במשחק.
סוג הפעולה הראשון הינו תנועה: השחקן יכול לעבור לעיר סמוכה במחיר פעולה אחת.
בעזרת הקלפים שבידו, יכול השחקן להגיע לערים רחוקות יותר במחיר פעולה והשלכת קלף מהיד השחקן עובר לעיר המיוצגת באותו הקלף. אם הוא כבר נמצא בעיר זו, הוא יכול לעבור לכל עיר שהיא, לבחירתו.
אפשרות התנועה האחרונה היא מעבר בין תחנות מחקר, אם בניתם כאלה.
אז איך בונים תחנת מחקר? במחיר פעולה ניתן להשליך קלף של העיר בו אתה נמצא ולהקים בה תחנת מחקר. אבל תחנות מחקר אינן רק תחנות מעבר, הן גם חשובות עבור מציאת תרופות עבור המגיפות השונות!
אז איך מגלים תרופה למגיפה? אם אתם נמצאים בעיר שבה תחנת מחקר, אתם יכולים, בעלות של פעולה כמובן, להשליך מהיד חמישה קלפים מאותו הצבע [שנקבע לפי השתייכות הערים בקלפים לאיזורים השונים] וכך מגלים את התרופה!
חמישה קלפים מאותו הצבע? ומה אם הקלף שאני צריך נמצא אצל שחקן אחר? מצב זה הוא מעט בעייתי, אבל כששני שחקנים נמצאים באותה העיר, יכול אחד מהם להעביר לשני את קלף העיר שבו הם נמצאים, במחיר פעולה אחת. זה לא תמיד נוח וזה מאט את ההתקדמות, אבל לפעמים אין ברירה!

ברגע שגיליתם את כל ארבעת התרופות, ניצחתם את המשחק!

מה, זהו? נשמע קצת משעמם...​

אז זהו, שלא.
בסוף כל תור שולף השחקן שני קלפים מחפיסת הערים, ואז שני קלפים או יותר מחפיסת ההדבקה, ומוסיף קוביה מתאימה לערים שנשלפו מחפיסת ההדבקה.
ויש עוד פעולות שמטרתן להוריד להוריד את עומס המחלות. במחיר פעולה יכול שחקן להסיר קוביה אחת מהעיר שבה הוא נמצא. אם כבר נמצאה תרופה למחלה, הוא יכול להסיר את כל הקוביות בפעולה אחת. אם הוסרו כל הקוביות של מחלה שכבר נמצאה לה תרופה, המחלה נכחדת, וקלפי ההדבקה שלה לא משפיעים יותר על המשחק.
אבל למה לעשות את זה? ובכן... בחפיסת הקלפים, מעבר לערים השונות, יש גם קלפים מיוחדים, חלקם עוזרים לשחקנים, אבל חלקם הם קלפי מגיפה.
ברגע שנשלף קלף מגיפה, עושים את הדברים הבאים:
- מעלים את רמת ההדבקה [דבר שיכול לגרום לשליפה של יותר משני קלפי הדבקה בכל תור].
- שולפים קלף מתחתית ערימת ההדבקה, ומניחים בעיר החדשה שלוש קוביות מגיפה.
- מערבבים את קלפי ההדבקה שכבר נשלפו, ושמים אותם בראש ערימת קלפי ההדבקה, ככה שהערים הבאות שיחטפו תהיינה הערים שכבר חלו!

משברים
כל עיר יכולה להכיל לכל היותר שלוש קוביות של מגיפה מסויימת. אם בעקבות שליפת קלף הדבקה, נדרשים להוסיף קוביה לעיר שכבר יש בה שלוש קוביות, קורה משבר: מעלים את מד המשברים, ומוסיפים קוביה לכל עיר שכנה לעיר הנגועה [אפילו אם העיר השכנה סופגת בד"כ מגיפות מסוג אחר].
שימו לב שכל משבר עלול לגרור משברים נוספים בערים שכנות, דבר שיכול ליצור שרשרת משברים קטלנית!

משבר באסיה!

אז איך מפסידים במשחק?​

כאמור, על מנת לנצח, צריך לחקור את ארבעת התרופות השונות. אבל יש שלוש דרכים שונות להפסיד את המשחק:
- אם קרו במהלך המשחק שמונה משברים או יותר - הפסדתם!
- אם בשלב מסויים אתם צריכים להוסיף קוביה של מחלה מסויימת ואין, הפסדתם!לכן חשוב מאד להזהר להמנע ממשברים, ובמיוחד ממשברי שרשרת, שיכולים לקרב את סוף המשחק ואף להביא להפסד כפול לעתים קרובות!
- אם נגמרת חפיסת השליפה, אז אל תקחו את הזמן!

ניתן לקבוע את רמת הקושי של המשחק לפי מספר קלפי המגיפה שמערבבים בחפיסת השליפה: למשחק קשה, מערבבים ארבעה קלפי מגיפה. למשחק קשה מאד, מערבבים חמישה קלפים. למשחק בלתי-אפשרי, מוסיפים שישה.

חוות דעת אישית​

מה שאהבתי במשחק: הוא דורש חשיבה ותכנון, ושיתוף פעולה ותיאום בין השחקנים חשובים מאד, כמו גם ניהול נכון של הקלפים שאתה שומר לך ביד.
כמו כן, התפקידים השונים שבוחרים מכתיבים מאד את אופן ההתנהלות במשחק. בנוסף אהבתי שלמרות האתגר, המכניקה פשוטה ביותר, וניתן ללמד את המשחק בכמה דקות.
מה לא אהבתי: נתחיל בקטע הטכני - החיילים של המשחק גדולים באופן בלתי-סביר. הם פתרו את הבעיה בהרחבה שעשו, שכוללת בין השאר חיילים קטנים יותר. בנוסף, הרבה פעמים המשחק מכתיב לך מה לעשות, ולא משאיר יותר מדי ברירות, וזה לא הכי כיף שהתור שלך ידוע מראש.
הבעיה האחרונה שלי היא כבר תלויה בשחקנים - אם יש שחקן שתלטן, הוא עלול להכתיב לשאר את המשחק ובעצם לשחק 'סולו', מה שהורס לאחרים את המשחק.
את ההרחבה של המשחק לא יצא לי לנסות, אך שמעתי עליה דברים טובים. היא מכילה תפקידים חדשים, וירוס חדש ואופציה לשחקן בוגד. כמו כן, היא מגיעה עם צלוחיות פטרי על מנת להחזיק בהן את קוביות המחלות השונות, תורם מאד לת'מה

לסיכום:​

מדובר במשחק שיתופי קשה ומאתגר, לא ארוך מדי, קל ללימוד ומתאים למשפחות. אם אתם אוהבים משחקים שיתופיים, ולא אכפת לכם להפסיד, לכו על זה!

פורטו ריקו הינו משחק לוח של אסטרטגיה וניהול משאבים בעל גורם מזל נמוך ביותר. כל שחקן מנסה לייצר כמה שיותר טובין כדי שיוכל לשלוח בחזרה לספרד, ובמקביל להקים את חלקו בעיר סאן חואן. כל שחקן בוחר תפקיד בתורו, כאשר כל תפקיד נותן פעולה אחרת, אך כל תפקיד נותן את הפעולה גם ליתר השחקנים, ולכן המפתח למשחק הוא לעקוב ולוודא שהתפקיד שאני בוחר הוא הטוב ביותר עבורי, וכמה שפחות יעיל עבור היריבים.

פורטו ריקו פורסם בשנת 2002, וזוכה לביקורות טובות עד היום. הוא מתנוסס זה זמן רב כמספר 4 בראש רשימת דירוג משחקי הלוח של BGG.

סקירה כללית​

לכל שחקן יש לוח משחק משלו, שעליו מקום למטעים השונים באי, כמו גם מקום לבניית בניינים בעיר סאן חואן, כשכל בניין מעניק דברים אחרים – בין אם נקודות ניצחון או השפעות מיוחדות.

במרכז השולחן מציבים את הלוח הראשי, עליו מסודרים הבניינים הזמינים לרכישה, כרטיסי התפקידים השונים, כרטיסי אניות משלוחים, כרטיס אניית עובדים, כרטיס סוחר, וכרטיס מושל.

בתחילת המשחק בוחרים את השחקן הראשון, והוא מקבל את כרטיס המושל. סיבוב משחק מתנהל כך: שחקן המושל בוחר תפקיד (חשוב לציין, שמי שבוחר את התפקיד זוכה ליתרון בנוסף לביצוע אותה הפעולה), ועושה את הפעולה המתאימה. כל שחקן אחריו יכול לבצע גם הוא את אותה הפעולה, בכיוון השעון. לאחר שכולם סיימו לבצע את הפעולה, השחקן הבא בוחר תפקיד, אשר לכל שחקן הזדמנות לבצע. ממשיכים כך עד שכל שחקן בחר תפקיד.
שמים דובלון [מטבע המשחק] על כל אחד מהתפקידים שלא נבחרו, כך שמי שבוחר אותו בסיבוב הבא, יקבל גם את הכסף. כרטיס המושל עובר לשחקן הבא, ומתחילים סיבוב חדש.

אז מה התפקידים השונים? הנה:

המתיישב - מאפשר לכל שחקן לבחור מטע אחד ולהוסיף לאי שלו, מתוך רשימה נתונה מראש של מטעים (אשר נבחרים באקראי. וזה הגורם האקראי של המשחק). השחקן שבחר את התפקיד יכול לבחור להקים מחצבה במקום מטע, מה שיעניק לו הנחה ברכישת בניינים. המטעים הקיימים במשחק הם תירס, אינדיגו, סוכר, טבק וקפה.

בנאי - מאפשר לכל שחקן בתורו לרכוש בניין יחיד ולהוסיף לעיר שלו, כאשר מי שבחר את התפקיד זוכה להנחה של דובלון אחד ברכישה. חשוב לציין שהבניינים מוגבלים, ומרובם קיימים רק שתי יחידות.

ראש העיר - מאפשר לכל שחקן לקחת מתיישב אחד או יותר מספינת המתיישבים, ולסדר את כל העובדים אצלו על הלוח. בניין ללא עובד לא ייתן את הבונוס המיוחד שלו. מי שבחר את התפקיד זוכה לעובד אחד נוסף מהמאגר. בסוף התור ממלאים את ספינת העובדים מחדש, לקראת תור ראש העיר הבא.

בעל מלאכה - מאפשר לכל שחקן להפיק טובין מהשדות שלו. חשוב לשים לב שפרט לשדה התירס, כל מטע זקוק לעובד גם במטע וגם במפעל לעיבוד, על מנת להפיק תוצר. התוצרים הם מוגבלים, ולכן יתכן שלשחקן לא ישארו מספיק סמנים עבור התוצרת שלו, והוא יפסיד אותה. מי שבחר את התפקיד זוכה לתוצר אחד נוסף מאחד הסוגים שייצר.

סוחר - מאפשר למכור את הטובין בעבור דובלונים. כל שחקן יכול למכור יחידה אחת בלבד, ובתנאי שלא מכרו את אותו הסוג של טובין לפניו. מי שבחר את התפקיד זוכה לדובלון נוסף במכירה.

קפטן - זהו התפקיד החשוב ביותר, והדרך העיקרית לצבור נקודות נצחון. קיימות שלוש אניות, שכל אחת יכולה להחזיק סוג יחיד של טובין. כל שחקן בתורו מעמיס כל מה שהוא יכול מסוג יחיד של טובין. ממשיכים בסבב עד ששום שחקן לא יכול להעמיס יותר. חשוב לתכנן את הסדר שבו מעמיסים את האניות, משום שהמקום עליהן מוגבל, ובסוף תור הקפטן ניתן לשמור רק חבית אחת של טובין, והיתר נהרס. מי שבחר את התפקיד זוכה לנקודה אחת נוספת עבור העמסת המצרכים.

כורה - זהו תפקיד ייחודי. רק מי שבחר בו זוכה בדובלון, ושאר השחקנים אינם מקבלים פעולה. זהו מהלך מומלץ כאשר כל מהלך אחר יהיה מועיל יותר בעבור השחקנים האחרים.

מתי המשחק נגמר?​

המשחק ממשיך בבחירת תפקידים, עד אשר קורה אחד משלושה:
- אחד השחקנים מילא את כל נקודות הבנייה שלו בבניינים בשלב הבנאי.
- בסיום שלב ראש העיר, לא נותרו פועלים למלא את האניה.
- לא נשארו עוד סמני ניקוד בשלב הקפטן [אך בניגוד למקרים אחרים, במקרה זה שחקנים עדיין מקבלים את הניקוד המגיע להם בעבור משלוחים].

כאשר קורה אחד מהנ"ל, ממשיכים את הסיבוב הנוכחי עד שכל שחקן בחר תפקיד, והמשחק נגמר.
כל שחקן מקבל ניקוד בהתאם למשלוחים ששלח, לבניינים שבנה, ובנוסף יש מספר בניינים שנותנים בונוס ניקוד בסוף המשחק [רק אם הם מאוכלסים!]. השחקן עם הניקוד הגבוה ביותר מנצח.

חוויה אישית​

פורטו ריקו הוא משחק אסטרטגיה חכם ואינטראקטיבי, הכל קורה מהר וחשוב לעקוב טוב אחר שאר השחקנים ולהתאים עצמך לאסטרטגיה שלהם.
בנוסף, מדובר במשחק קטן וקל, שאפשר בקלות להביא לחברים לערב משחקים, ואפשר לשחק עד חמישה שחקנים.
גורם המזל הוא, כאמור, אפסי, וזה דבר שאני אישית מאד אוהב - התפקוד במשחק תלוי יותר בביצועים שלך ופחות (או אפילו בכלל לא) בקוביות או קלפים אקראיים.
יש כמה אסטרטגיות נצחון שונות שאפשר לנסות במשחק, וכל אחד מהבניינים מאפשר לשבור קצת את החוקים כדי להתאים את המשחקיות לאסטרטגיה שלכם.
החסרון המשמעותי ביותר במשחק הוא סידור המשחק בהתחלה – זמן ההקמה.

סיכום​

לא סתם נמצא המשחק במקום מכובד בדירוג משחקי הלוח של BGG. מדובר במשחק חכם ובעל מרחב אפשרויות. הוא משחק שנחשב "יורוגיים", כזה שמדגיש את האסטרטגיה ופחות את המזל או עימות ישיר בין השחקנים. המשחק פחות מתאים לשחקנים חדשים או שחקנים שאוהבים קוביות, אבל גיימרים יאהבו אותו.

הלורדים של מי-מצולות הוא משחק לוח שיצא לאור ב-2012 מבית מכשפי החוף, הידועים בעיקר עבור מבוכים ודרקונים ומג'יק – ופחות עבור משחקי לוח. המשחק אף מתהדר בלוגו של מבוכים ודרקונים, למרות שבפועל מדובר במשחק לוח לכל דבר ועניין.
כל שחקן מייצג את אחד מהלורדים של מי-מצולות, שנמצאים במאבק שליטה על העיר. בכדי להיות הלורד בעל ההשפעה הרבה ביותר, על השחקן לשלוח את סוכניו לרחובות ולמלא בהצלחה משימות. מדובר במשחק שמשלב ת'מה פנטסטית עם מכאניקה של מיקום עובדים ומשחקי אירו. המשחק עצמו הוא "בינוני" מבחינת אורך הזמן הנדרש ומורכבות המשחק. הוא מתאים הן כמשחק לשחקנים חדשים בתחביב, והן לוותיקים שמחפשים משחק מאתגר ומהיר יחסית.

סקירה כללית​

כשפותחים את הקופסה מגלים מפה מפורטת של מי-מצולות, העיר שבה מתחולל המאבק שלנו. בעיר יש מספר מיקומים שניתן לנצל (למעשה הבניינים שבהם אפשר למקם סוכנים). בכל פעם שמשלימים משימה או לעתים גם פעולה אחרת, מקבלים נקודות ניצחון – והמנצח הוא בעל המספר הרב ביותר של נקודות בסוף המשחק, שמגיע לאחר שמונה סיבובים.
אז איך עובד המשחק?
לכל שחקן ארבעה סוגי משאבים:
- סוכנים, אלו הם למעשה הפעולות שלנו. לפי מספר השחקנים, נקבע מספר הסוכנים –ב-2 שחקנים מתחילים עם 4 סוכנים, ב-3 עם 3 סוכנים, ועבור 4/5 שחקנים עם 2 סוכנים. בסיבוב החמישי מקבלים סוכן נוסף.
- הרפתקנים וזהב, אלו הם המשאבים שעמם משלימים קלפי משימה. יש 4 סוגי הרפתקנים, למרות שבפועל מדובר פשוט בקוביות בצבעים שונים (שחור – נוכל, כתום – לוחם, סגול – קוסם, לבן – כוהן).
- קלפי משימה מהווים את הדרך הבסיסית לצבירת נקודות נצחון, ומתחלקים ל-5 סוגים. לכל קלף משימה יש דרישות להשלמתו – בדמות מספר נדרש של הרפתקנים ו/או זהב (למשל שתי קוביות שחורות וקוביה סגולה) - ומענק עבור השלמתו, כמעט תמיד מדובר בנקודות נצחון, ולעתים בהשפעות נוספות. סוגי קלפי המשימה (מלחמה, מאגיה, קדושה, מסחר ונוכלות) באים לידי ביטוי בסוג המשאבים שהם דורשים.
יש תת-סוג של משימות, שנקראות משימות עלילה, שבהם השחקן מקבל השפעה קבועה שנמשכת עד סוף המשחק, וחורגת מהחוקים – למשל בונוס של 2 נקודות נצחון על כל השלמת משימה מסוג נוכלות.
- קלפי תככים - קלפים אלו מאפשרים לבצע פעולות מיוחדות, כשחלקם גם מאפשרים לפגוע בשחקנים אחרים – למשל לגנוב הרפתקנים, או לתת משימת חובה כגון סילוק שודדי-דרכים, מה שמעכב את ההתקדמות של השחקן האחר.
בתחילת המשחק, כל שחקן בוחר סיעה ומקבל בחשאי לורד אקראי. יש אחת-עשרה לורדים במשחק, עשרה מהם מקנים נקודות בונוס בהתאם לסוג המשימות המועדף על הלורד ולורדית אחת, בשם לריסה, המקנה נקודות בונוס על כל מבנה שבשליטת השחקן. המשחק מנתב את השחקן להשלמת משימות מסוג מסויים לפי הלורד שהוא מקבל - למרות שיש גמישות מסוימת, כי כל לורד מעדיף שני סוגי משימה ואפשר לנצח גם אם לא צוברים המון נקודות מהלורד.
ואיך הולך התור במשחק? פשוט:
- ראשית מניחים סוכן על מיקום, ומבצעים את הפעולה שמתוארת במיקום.
במפה יש תשעה מיקומים קבועים, שמאפשרים לקבל משאבים, לקחת קלפי משימה חדשים, להשתמש בקלפי תככים, ולבנות מבנים חדשים. בנוסף למיקומים הקבועים מתווספים למפה המבנים שהשחקנים בנו בתורות הקודמים. בכל משחק יש מבחר אקראי של מבנים הזמינים לבניה, כך שהמפה משתנה ממשחק למשחק. המבנים הם לרוב מועילים יותר מהמיקומים הרגילים, אך בעל השליטה במבנה (השחקן שבנה אותו) מקבל בונוס אם שחקן אחר משתמש במבנה שלו.
- לאחר-מכן אם לשחקן יש את המשאבים לכך, הוא יכול להשלים משימה.
לאחר ששחקן סיים את תורו, השחקן הבא פועל, עד שכל השחקנים השתמשו בכל הסוכנים שלהם. אז נגמר הסיבוב, ולאחר שמונה סיבובים כאלו נגמר המשחק. המבנה הפשוט של התור גורם לכך שכל השחקנים מעורבים במשחק, ואין כמעט זמן מת. תור ממוצע נמשך בערך 6-10 דקות, והמשחק כולו לוקח כשעה עד שעה וחצי.
בסוף המשחק, סופרים כמה נקודות נצחון יש לכל שחקן (לפי המשימות שהוא השלים ובונוסים אחרים), מוסיפים עוד נקודות על המשאבים שנותרו (הרפתקנים וזהב), ואז חושפים את הלורד של כל אחד מהשחקנים. המנצח הוא השחקן בעל המספר הרב ביותר של נקודות.

רכיבי המשחק​

המשחק כולל עושר של רכיבים:
- לוח גדול שהוא המפה.
- שלוש חבילות קלפים – משימות, לורדים ותככים.
- קוביות עץ למכביר.
- מבנים חדשים, עשויים מקרטון עבה.
- סמנים – זהב, ונקודות נצחון.
- וכמובן את הסוכנים, שהם דמויות מעץ וכוללים גם סגן, שגריר וצריח שמסמן את השחקן הראשון.
כל הרכיבים נכנסים לתוך תבנית פלסטיקה מרשימה ביותר, שנראית כך:

וכך נראית המפה המהממת של מי מצולות ,תוך כדי משחק:

כל קלף מעוטר בציור, ולרוב גם יש טקסט פלאפי, למשל הלורדים הם דמויות מוכרות מהקאנון של ממלכות נשכחות ושל מי-מצולות. השילוב הוא מוצלח ביותר ויקסום למי שאוהב ומכיר את הממלכות הנשכחות.
האכזבה היחידה שלי מהמשחק היא הקופסה המוזרה והמעצבנת שלו, שמזכירה בסגנון ספר, אבל בפועל מדובר במכסה רדוד שמכסה על הקופסה וממש לא סוגר אותה היטב. אצלי הקופסה כבר נראית חבוטה ואומללה... הדקיקות של המכסה פשוט לא מוסיף לו אורך חיים, וגם פוגעת בניידות של המשחק – הוא נסגר בצורה רופפת.
הרכיבים מושקעים ביותר וברמה גבוהה, בייחוד אם משווים את המחיר של המשחק (50 דולר) לאיכותם. אם הלוגו על הקופסה היה של FFG, הוא היה עולה לפחות 60 דולר, אם לא 80 דולר.

חוויית המשחק שלי​

הלורדים של מי-מצולות הוא היום המשחק המועדף בקבוצה שלי, שזה אומר הרבה – המכאניקה שלו עובדת היטב, והשילוב בין אורך המשחק, לרמת המורכבות שלו וגורם המזל הנמוך יחסית הם הגורמים העיקריים לכך. אלמנט מיקום העובדים במשחק עובד מצויין, מהיר וברור, למעשה המשחק החליף לחלוטין את Stone Age, משחק מיקום עובדים ידוע אחר, שבעבר זכה להרבה זמן שולחן אצלנו.

למרות שבמשחק אין כמעט אפשרות להשפיע על השחקנים האחרים בצורה ישירה, אף שחקן לא מרגיש מחוץ לתמונה – גם מכיוון שאין שחקן אחר תפס לך מבנה, אתה צריך לחשוב מהר מה הפעולה הבאה שלך, וגם בזכות התורות המהירים. ובכל זאת, לעתים יש קלף תככים מעצבן שיכול לתקוע אותך בדרך לנצחון. מבחינת אפשרויות החלטה, בתחילת כל סיבוב לרוב לשחקן יש מספר אפשרויות החלטה, אך עם התקדמות הסיבוב והתמלאות המבנים, אפשרויות ההחלטה מצטמצמות באופן טבעי.

אלמנט המזל במשחק הוא לא משמעותי במיוחד, ומגיע בעיקר לידי ביטוי בשליפת הקלפים – אך מכיוון שכאשר בוחרים משימה חדשה, עושים זאת ממבחר של 4 משימות גלויות, אלמנט המזל הוא די נשלט. במשחק גם אין תופעה של מנהיג בורח – קרי, קשה לשחקן אחד לנצח באופן משמעותי את שאר השחקנים, ולכולם יש סיכוי לנצחון עד התורות האחרונים. עם זאת, למיומנות ולהיכרות עם המשחק יש יתרון, לשחקן מתחיל יהיה קשה לנצח שחקן שכבר מכיר את המשחק.

שיחקתי בלורדים של מי מצולות ב-3, 4 ו-5 שחקנים, ובכל המשחקים הללו לא נתקלתי בחוסר איזון או בעיה עקב השוני במספר השחקנים – עוד יתרון למשחק.

לגבי הפלאף (או סיפור / ת'מה) במשחק – מצד אחד המשחק רווי ברמיזות למבוכים ודרקונים ולעולם המערכה ממלכות נשכחות – שמות הדמויות, תיאורי המשימות, האומנות וכך הלאה. אבל בפועל, במשחק עצמו, הת'מה לא מורגשת במיוחד. בסופו של דבר אנחנו משתמשים בקוביות צבעוניות להשלמת משימות. זה לא מרגיש ייחודי, באותה מידה זה היה יכול להיות משחק של תחרות בין שפים להשלמת מתכונים. בפועל, לי זה לא מפריע, כי מי שרוצה להתחבר לפלאף, יכול – אבל המשחק לא מושך אותך פנימה.

רושם אחרון חביב – קל ללמד את המשחק לשחקנים חדשים, מרבית השחקנים כבר ישלטו בו לאחר חמש דקות של הדגמה, ומאותו רגע המשחק זורם. מעבר לכך, למרות הת'מה של מבוכים ודרקונים, המשחק גם נגיש בקלות ללא-גיימרים, כך שאם יש לכם קרובי-משפחה או חברים שעוד לא התמכרו לתחביב, המשחק הזה בהחלט יקרוץ גם להם.

סיכום​

הלורדים של מי-מצולות הוא משחק השנה של 2012 בעיני. זהו משחק כיפי, מהיר ועם מספיק מחשבה ואקראיות בין משחק למשחק בכדי להישאר מעניין. החסרון הפעוט היחיד שלו הינה הקופסה המעיקה.
מומלץ בחום לשחקני לוח באשר הם.