• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

משחק נשגבים- 'מבטן האדמה'(4/4)- התחלנו

אה, בסדר.
אז עגור שחור גרם לו עוד... דמט!
IN
התקפתו של עגור שחור חותכת את יריבו לשניים, הורגת אותו, כשהרעל המבעבע ממשיך לפעפע. הכל עוצר בהלם, כשההבנה מכה בכם- הוא מת!
המכה חותכת את הוריד הראשי בבטן, יוצרת שפריץ של דם. המכה השניה חותכת את ליבו, מורידה את העור מעל החזה וחושפת מראה מזוויע של דם וורידים. המכה השלישית משספת את גרונו במהירות. הרעל המפעפע מהמכה הראשונה מעכל באופן נוראי את גופתו של אביר המוות.
הקרב נגמר.
OUT
הוא מת. עגור שחור שוב הרג לי את הדב"ש הסופר עוצמתי. אבל, סוף סוף, סיפור עומד להגיע לקצו.
IN
הזמן עוצר, וכולכם נאנחים. הקרב נגמר. שני דמי הדרקון נצמדים על הקיר ונופלים על ברכיהם, ובפיהם מילות תכינה ופאר על עוצמתכם. אבל רגע! מה עם 'עלה'?! 'עלה' נאנח ונושג אחורנית, אבל משהו קורה. משהו שמבטל את משמעותו, כי ברגע שהאופל הובס, אין ל'עלה' משמעות. אבל, יש יריב אחד מורגש. יש יריב אחד בשטח. בלתי נראה.
שליח השמיים מופיע, ואתם בוהים בוא. זהו לא שליח השמיים שהכרתם. הוא מחייך. "הבגידה הינה בוצעה, והסולארים נלחמו זה בזה. כעת, אני קורא את אלוהי יו-שאן, אני קורא אל עלמת המסעות שלי, ויותר מכל, אני קורא לאדוני, האמיתי!" בדולח בידו האחת, ושרביט בידו השניה. אתם בהלם מוחלט. לרגע נראה לכם שאתם מתחילים להבין מה הוא זה הדבר אשר הוא אוחז בידו- עתקים, מחריבי עולמות. עתקים, אשר בעזרתם הממלכה תיפול. עתקים אלו, אשר בידו, והוא מרים את הבדולח השמימיה. לפני שמי מכם מספיק לעשות משהו, קורה אשר קרה בהופעת הסידראל. הקול במוחכם צועק- 'לא!!!' אך ללא תועלת. הכוח אשר עומד מולכם אינו כוח קונברציונלי כלל. הוא לא אמור כלל להיות.
אתם נופלים, כולכם, כולל 'עלה', ומרגישים איך הרסיס אובד מכם. "בזאת, אני קורא לסודות הכישוף להיחשף. הנה הסולארים נלחמו זה בזה, ונשגב השאול ביטל את נשגב השמש. כעת, כוחם מבוטל, וכנוס יכנסו אל מאגר העוצמה." מילות כישוף חסרות משמעות נישאות באוויר, בעוד דבריו חסרי המשמעות, ההגיון, של שליח השמיים נישאות.
אתם מתנגדים, פותחים במילים ומעשים ארציים, שולפים חרבות, גרזנים, דייקלהבים, אבל לא מדובר כאן בכוחות ארציים. אתם בוהים, כשאתם מבחינים במיכומכם- אתם בתוך כדור הבדולח. מתוך כדור הבדולח אתם רואים את השרביט, ומתוך השרביט מביט אליכם... שמש. אך לא השמש הבלתי מנוצח, לא. זוהי שמש עתיקה יותר, עצומה יותר, והיא זאת אשר עומדת מאחור.
"ראוי לכם שתבינו" אומר שליח השמיים, כשאתם מביטים על גופיכם, ומבינים באימה את אשר קרה- הרסיס, הנשגבות, הנשימה השניה, נטשה את גוביכם, והרסיסים עזבו אתכם. ונשמותיכם, כבולות עם הרסיס שלכם, נכנסו לכדור הבדולח. אל כלא הברקת. כלא הברקת? לא. כן?
"הסתכלו" אומר שליח השמיים, ומראות העבר עומדים מולכם.

שליח השמיים יישב בחדרו והשקיף על העיר יו-שאן, על מגדליה ורומיה. הוא קם וקד קידה של מבוכה למראה אדונו, ראש סיעת הדם, הסידראל האדיר, אשר נכנס במפתיע לחדרו. "מה תבקש אדון?" שאל שליח השמיים, מעת נבוך. אדונו לא נהג לפקוד אותו פעמים רבות. "משימה לי לך, שליח. אך כאן אני אצטרך לשמוך עליך. את אלה גנבתי מסיעת הארד. זהו, כדור הבדולח הזה, בתנאים המתאימים ובהגיית המילים הנכונות, הוא ישלח את הסולארים לכלא הברקת." אמר הסיפו. "אך מדוע שנרצה זאת?" שאל שליח השמיים. הרי מה להם ולכלא הברקת? לא להם זאת. "המתן בסובלנות" גער בוא מורו. שליח השמיים נכלם לטעותו וגסות רוחו, התיישב והמתין. מורו המשיך- "לסיעת הארד יש את הידע, איך לבטל את משמעות הנשגבות של הנשגב. הידע הזה קשור בהתערבות ישירה של ראש סיעת הארד המסתורי, עליה אני לא יודע הרבה. אבל, מה שאני כן יודע שזה שיש עוד דרך לבטל את הנשגבות של הסולארים" אמר המורה. "אך מה זאת אומרת לבטל?" שאל שליח השמיים. מורו חייך. שליח השמיים נאנח בהקלה. "לבטל, פירושו שכל רסיס הוא כמו עצם, שטעונה בוא אנרגיה. כעת, כל עוד האנרגיה קיימת, צריך לבטל אותה בשביל להשתמש בה. בשביל להכניס דבר לכלא הברקת, צריך לבטל את המטען שלו. דרוש כוח עצום בשביל זה, לכן משתמשים בסביבה, כגון הטריקים של סיעת הארד, כדי לבטל את המטען הזה. ואז הרסיס עומד, בלי קשר למהות, ולרגע אחד קט, הוא מנוטרל, כשזוג אנרגיות מבטלות זה את זה. אז ניתן למשוך את הרסיס לכלא הברקת. עכשיו, הענין הוא, שמצאתי דרך אחרת לבטל את הרסיס הסולארי, והיא דרך מעשיהם של שרי המוות. אתה מבין, נשגבי השאול והסולארים כמסתבר מבטלים זה את זה, ואם תיתן להם להילחם זה בזה, הם יבטלו זה את זה, עד שתוכל לבלוע אותם. דבר לא יכול לעצור את הבליע, שום הגנה, כלום. אז תוכל לכלוא אותם בכדור הבדולח. כאן זה חשוב מאוד. הם יהיו כלואים בכדור הבדולח דקה אחת בלבד, ואז הכדור ישלח אותם לכלא הברקת, ואז יש סיכוי סביר שהם יימצאו את דרכם החוצה שוב. אם הבדולח יישבר, הם יצאו" שליח השמיים הנהן. "האם הם יכולים לזוז בתוך הדולח כדי לצאת?" "לא. אך כעת שליח, עליך להבין שאתה לא רוצה אותם בכלא הברקת. בשביל זה, לוגיאר, נתן לי את השרביט הזה." שליח השמיים נאנק בהפתעה. "לוגיאר?!" "כן, לוגיאר. זהו אחד מהשרביטים הרבים שלוגיאר מייצר, ובעת שהרסיס כלוא, כגון בכלא הברקת, אז השרביט ישבר, ויזמן את הרסיסים אל לוגיאר. זו הטנולוגיה בה נעזר לוגיאר כדי לכבול את הסולארים ליוזי, אם כי אז התערבו שרי המוות, לאחר שטענו שהם עשו זאת מלכתחילה, ושיבשו את הגניבה וגרמו לכך שנאבד 250 רסיסים, ושרי המוות בעצמם בקושי הצליחו לקחת מתוך מה שאיבדנו 100 רסיסים, מה ששיחרר לעולם 150 סולארים." שליח השמיים הנהן. "אתה רוצה, שאני אגרום לכמה סולארים וכמה אביסלים להילחם זה בזה, ואז אתה תבוא ותכבל אותם?" המורה הנהן. "כן, אלה שאני לא היה בסביבה, לכן אתה תעשה הכל. אני סומך עליך. עכשיו, אם תצליח לכבול 5, תוכל גם לכבול נשגבים אחרים. נניח את הנאבקת השמימית" שליח השמיים הנהן. "עכשיו, כבר תיכננתי הכל. מצאתי מעגל מתאים ברמה לא יאומנת- אחד מחברי המעגל גודל בידי סיעת הזהב, ולמעשה צבר דרך שם כמות אויבים מגוחכת, מה שאפשר לי למצוא אותם. ובכן, השני, הוא ניסוי של שר מוות הנקרא 'מכוון העתיד'. מכוון העתיד רצא מסיבה מסתורית כולשהי שאני לא אגלה לך אותה כדי שלא יסחטו ממך אותה, שאחד המשרתים שלו יהיה רסיס סולארי, אשר לא הושחט כמו כל הרסיסים האחרים. הוא חלק מהמעגל הזה. עכשיו, אם תלך, תצטרף לסיעת הזהב בעזרת שקרים ובעזרת תעצומה שאלמד אותך שתאפשר לך לבטל שימוש במהות על מנת לגלות את שקריך, תוכל להצטרף לסיעה. כך או כך הסיעה פוחדת פחד מוות להיפגש ביחד, אז מקסימום סידראל אחד יקבל אותך, ולא אחד עתיק, ובטח שלא כמה, כי הם פוחדים להיות באותו מקום באותו זמן, חוץ מההלוויה של אחד העתיקים שלהם, אשר גם דרכו מצאתי את המעגל, אבל זה היה רק לאחר מכן- הנשגב ההוא היה אומן בסגנון לחימה מיושן, והיה לו שני תלמידים, אשר כינו את עצמם עגור שחור ועגור לבן. הם ממש טובים באומנות הלחימה, ויקרעו לך את הצורה אם לא תיזהר. אז, לאחר שהיצטרפת לסיעת הזהב סיעת הזהב לא תחשוד ותומר לאותו נשגב שאתה מסיעת הזהב. במקביל, לך עם מכוון העתיד הזה ותומר לו שאתה מאמין במטרתו, ואתה רוצה להסגיר לידיו את מעגלו העתיק, והוא יוכל לכבר להעביר אותם לשר המוות שלו. אז, תלך לשני אביסלים אמיתיים, ותוביל אותם לעיר שלך, אתה זוכר, איפה שקבלתה את כולם לשבועות מורכבות כדי שישרתו אותך ויעיפו את הנאבקת השמימית לכשהיא רדפה אחריך? כן שם. זה מקום מושלם, וגם יעסיק את המעגל בשטויות אחרות כגון הפלויטיקה של המקום, ויתן לך מרחב פעולה. שם תדאג ששני האביסלים יהיו, ואז תגבש את המעגל, בזה אני אעזור לך. עכשיו, המעגל צריך להגיע לעיר ההיא, ואז ללכת מכות עם האביסלים, ואז תכבול את כולם ותשלח אותם ללוגיאר. אבל יש ענין אחד חשוב- מעניק הצל.
אתה מבין, אם הם ייכנסו, מעבר לעובדה שיש סיכוי קטן שהוא יסגיר אותך אליהם, כי הוא יודע" כאן קטע שליח השמיים את מורו- "למה שלא יסגיר, ומי זה?" המורה חייך. "מעניק הצל הוא אחד מ-10 הנשגבים הראשון שהיו אי פעם, והשלישי שהיה ללונה. מעבר לזה, הוא היחיד אשר לא עבר גלגול נשמות אפלא פעם אחת. הוא עתיק יותר מהעידן הראשון, והוא נולד עוד מלפני המלחמה, עוד בשלב שבוא אספו כוחותיהם למתקפת פתע כל הנשגבים. מעניק הצל גילה כי השמש הבלתי מנוצח רצח את משפחתו במרמה שזה כאילו הקדמונים, ושנשגבותו ורצח משפחתו היו תוכנית של השמש ולונה כדי שהוא ירצה להרוג את הקדמונים. מעבר לכל זה, הוא היה הנשגב היחיד אשר שרד מלבד הראשון לאריות אשר נכח בעת הטלת הקללה הגדולה, והקללה הגדולה עיקמה את ראייתו והלמה בוא קשות. כעת הוא לא בדיוק נגד היוזי, והדעה שלו מאוד מעורפלת."
"נשמע... עוצמתי לאללה!" אומר לאט שליח השמיים.
"כן, הוא ישות עוצמתית, אם כי לא יותר מדי, מכיוון והוא הפך את עצמו לז'לד, מה שאומר שהוא כבר לא נשגב, ובכך הוא מבתר על הרסיס שלו, על הרבה מכוחו ועל הקללה הגדולה גם כן, אבל למזלו לא על היכולת והידע איך לתעל מהות, ולכן הוא עוצמתי מאוד עדין. אבל הנה סטינו מהנושא. מה אמרנו? אה כן. אם הסולארים ייכנסו לביתו, יש 3 אופציות: א. הוא יקרע להם את הצורה ולך ויהרוג את כולכם. לא נראה לי, בעיקר כי הוא כלא את קיסרית הארגמן לאחר שהיא ניסתה לצוד אותו במצוד פראא, וכרגע הוא דיי עסוק בלמנוע ממנה לברוח מבין טפריו, ולכן לא יהיה לא הרבה מהות כשהוא יפגוש אתכם, ואפילו יש לכם סיכוי להביס אותו מרוב שהוא יהיה פגיע. יותר מזה, לא רציתי לגלות זאת לאיש, אבל התוכנית שתכננו לזמן את ג'אנטיק לבריאה, כבר ראיתי שהיא עומדת להיכשל בידי השליח של נקסוס, שכן השליח של נקסוס הוא למעשה משרתו של מעניק הצל, ויד ימינו, ועוצמתו גדולה בהרבה משל נסיך שדים, אפילו הוא נשמת פטיש." שליח השמיים הנהן בהבנה, ורשם לעצמו לא ללכת לעולם לנקסוס.
"אופציה ב. היא שהוא יחליט לאמן אותם. אז ברח ואל תחזור, כי כשהם יצאו יהיה להם היכולת לחוש כל כר דשא בכל הזמרח, והם ימצאו אותך ויחסלו אותך, וסיכויי הישרדותך קטנים, כי הם יצאו עצומים. אופציה ג. הם יקבלו ממנו כמה מתנות, אשר מן הסתם עצומות בהרבה. אני חושד שהוא ייתן לסם ולאיינידאומה, שהם הדמדומים והלילה של המעגל, את המפתחות האגדיים וספר הכשפים. מן הסתם לא יהיה להם מושג על העוצמה, וכן גם למעניק הצל. אתה מבין, לעתקים היכולת לגרום לאוחז בהם לחשוב שהם לא כה חשובים, ואפילו אני אחזיק בספר הכישופים, אשר הרי שהוא מכיל בחובו כל כישוף קיומי שהוא, כולל אלה אשר מעל למעגל השמש, אפילו אני אאחוז בוא לא הבין את עוצמתו, ועשוי אני לתת לך אותו מתנה. במקרה ג', עליך לדאוג ששארית התוכנית תבוצע במהירות, לפני שהם יבינו את העוצמה אשר בידם."
"בסדר" אמר שליח השמיים.

כעת הנה אתצם כאן, ושליח השמיים מרים את השרביט, כדי לזמן אתכם ללוגיאר. אתם בולמים את נשימתכם, כשקורה משהו.


אתם עומדים, בוהים, כולכם פצועים וחבולים, ומולכם גופתו של שליח השמיים, ומעליה, עומדת דמות כבירה ורבת עוצמה, שרירית, וטיגריס אדיר לצידה. מעניק הצל.
"לא יכולתי לתת לו לעשות לכם זאת. אפילו אני מזמן על עצמי את זעמו של ראש סיעת הדם, שהרי הוא חזק למעלה משרי המוות עצמם, ורק היוזי חזקים ממנו, אפילו הוא, אני לא אתן לו לעשות לכם זאת. אני לא מוכן לראות אתכם נופלים לכאב אשר לא אתם המטתם על היוזי, כי אם הראשון לאריות והשמש הבלתי מנוצח הם אלה אשר גרמו לכאב של היוזי, ולא, לכם לא מגיע זאת!"
 
שושנה עוצרת את נשימתה, למראה מעניק הצל.
כול כך עוצמתי,כול כך זקן,איך הוא בדיוק בצד שלנו? היא בולעת את רוקה, למראה העוצמה שמולה, ואז היא נופלת על ברכיה ,ואומרת "מעניק הצל,אולי לא פגשתי אותך קודם, כמו ששאר חברי פגשו,אבל אני חייבת להודות לך מכול ליבי, על המעשה נאצל שעשית .
אני מודה לך ,ואמשיך להודות לך, גם בעוד 1,000 שנה תודה לך" היא אומרת ,עוצרת את הדמעות ,שכמאת פורצות ממנה זה נגמר? שליח מת לא? אני כבר לא יודעת כלום,אפשר לנוח?,לא כשאתה נשגב, אי אפשר לנוח לעולם.
 
OUT
אתה כתבת במהלך המשחק שתורי והוא נאבד. לא יודע מה הלך שם. >>

לא משנה. רק עצה להבא, בלי נשגבים סופר עוצמתיים שהם דב"שים. חוק די גדול באווירה של הנשגבים הוא שהשחקנים תמיד במרכז. לא זרזים של תכניות של אחרים. זה חלק מכוון במשחק, שדי נשבר במשחק הזה. הורס את כל ההרגשה כשאתה מכניס עוצמה חיצונית אינסופית. זה לא הרעיון בנשגבים, לדעתי, וזה די מבאס.
IN
'שמש הירחים' בוהה ב'מעניק בצל' בחיוך קלוש. "זו כן אשמתנו. לפחות של מי שהיינו, בכל אופן. אנחנו היינו נשק שבחר לעשות את מה שעשה. לא אתנער מאחריות על מעשיי. רצוי שלא תתנער גם ממעשיך. אתה אחראי לכאב של היוזי כמונו, ואולי יותר. נקמה היא תירוץ רע בדיוק כמו הרצון לגבורה." היא אומרת בקרירות. "אבל מה שהיה -היה. עכשיו היוזי הם שדים שהסוף המוחלט הוא הרצון היחיד שלהם. לכן זו כן אשמתי, 'מעניק הצל', והחובה שלי לעמוד כנגדם."
OUT
ומה קורה עם הרוחות של צבא המתים שהגיעו? והשער? והארימנת'וי?
 
דארט- מעניק הצל לא נראה עוצמתי בכלל. רק חסון חזק וזריז ברמה מדהימה, ברמה של נשגבים, אבל לא ברמה אגדית.
ואייסדרום- כשראיתי שאתם כולכם בעלי ניסיון במשחק, הנחתי שעוד משחק בוא אתם מרביצים לבני תמותה זה משעמם. באופן רגיל זה סופר מגניב להיות כזה חזק, בעיקר לשחקני מו"ד. אבל שחקנים עם הכרות במשחק כבר מחפשים אתגרים, אז בניתי את העלילה.
חוץ מזה, מעכשיו והלאה אני באמת משחרר אתכם לחלוטין. עוד רגע והסיפור נגמר.
IN
מעניק הצל נוגע בשושנה שחורה בחיוך. "אין צורך להודות לי. נראה לי שאת לא יודעת זאת, אבל אני זה אשר רצחתי את כל גלגוליך הקודמים, בלא להחסיר אחד, מלבד אלה אשר חוסלו בידי הקדמונים, ומלבד גלגולך האחרון, הלא הוא עגור לבן. ואת, איינידאומה, כלום אינך יודעת שהצעתי לכם להיפטר מן הרסיס. אך אתם סירבתם, ואילוא הסכמתם הייתי חוסך מכם זאת. אך סירבתם, ובזאת חתמתם את גורלכם. הייתי הורג אתכם כרגע, אילולא הייתי יודע שבימים אלה תועלת זה לא יביא." הוא אומר. הוא מסתכל סביב, ומבטו סוקר בפליאה קלה את עגור שחור. "סיכוי רב יש לך עם אלת הקרבות, יותר משאתה חושב אפילו. מעולם לא ראיתי אדם כה רב עוצמה. יש לי רשמים של מי שהמציא את סגנון השליפה המהירה, אני לא רוצה שתבוא, אך אולי אשלח לך בידי כרוב כולשהו מתישהו. נראה. אתה אומן לחימה מדהים ורב עוצמה, ואת הגדולים שבלוחמי הייתה מזעזע במכותך. ואתה" הוא פונה, וכולכם מביטים בפליאה- מבסר הקץ המזנק מן האפלה, חי ונושם! "מקומך לא כאן. מעשיך בזויים עלי, ורצונך בהמיתת הדברים מגעילה אותי. אך לא ארגיז את מסיכת החורפים, למרות שאני אשמח לזאת. ואת" הוא פונה אל לילך, אשר גם היא חיה ונושמת! "גם את מוקמך לא כאן, ועליך ללמוד עוד רבות על אמונות הכישוף, ויותר מזה, עליך ללמוד איך להגן על עצמך, כי את חלושה ועלובה. אין פלא שהמוות שולט בך, אך יודע אני שאת ניתנת לתיקון. בזאת אני מכריז שאת תבואי תחת חסותי, ואין לך מילה בנושא" מעניק הצל מרים את ידו, ושני האביסלים נעלמים. "אתה, ה'עלה', אדונך ידיד שלי, ולא פעם ישבנו על כוס של יין שמימי ודנו על עתיד הבריאה. תומר לו שיותר מכל, אני מאמין במטרתו הנעלה, ואושיט לו יד. אם כמובן" מעניק הצל מסתכל על המעגל, "הם יבחרו לתת לך ללכת, כי לא לי ההחלטה. עם זאת, תומר לאדונך שהוא נשחף ביצור מתנקשי הזוהר, ושהוא מתחזה לשר מוות חלוש, ואסור לו לחשוף את עצמו" 'עלה' ממצמץ. "הלא הוא שר מוות!" "לא הוא לא. הוא קדמון שמתחזה. ואתה, סם מנדז, לך המעורבות. אתה, ביהירותך, התעסקתה וכבלתה אלים שמימים, והצלחתה לאבד את בדולח יוסיאל. לאחר מכן, התגרתה בדמי דרקון, אשר לכאורה חסרי השפעה, ולבסוף נתתה לאל ההשקעות לשיר יותר מדי. אל תתפלא שהמניות שלך נפלו, ויותר מזה, אתה זה אשר הבאתה את אויבי המעגל עליכם, כי בחוסר זהירותך חשפתה את מיקום המעגל לכל, ועל המעגל לנוע תוך פחות מחודש מהמקום הזה, אחרת יהיה מאוחר. עליך להשתיק עקובתיך, ולהשתיק את אל ההשקעות. ועליך לצוד מתישהו את דמת הדרקון, כי היא מחוייבת בשבוע לצוד אותך, ותצוד את כל המעגל במיומנות, ותוציא את כל משאביה נגדכם. במקרה כזה, היא בקלות יתרה תמיט עליכם אסון, אלה אם תזהרו." מעניק הצל מחייך. "כעת, לפני שאלך לדאוג לקיסרית הארגמן, כי אני עסוק מאוד לאחרונה, האם יש לכם משהו שרוצנכם לשאול? נראה לי שאתם זכאים לזכות הקלושה הזאת" הוא ואמר בחיוך.
OUT
רק ראוי לציין, שכולם חזרו לחיים, אבל כולם בדרגת בריאות -4. אה כן, והשדים ברחו, הרוחות רפאים נעלמו דרך השער, והשער נסגר ונעלם.
 
"רק אחת בשבילי אדון,אני מבינה שמה שקרה לעגור הוא אותו דבר כמו שאיינדימה סיפרה ,לי על הקללה הגדולה.
אני מבינה, שהפכנו לכוח הרס רב מדי,והיית חייב להרוג אותנו,את זה אני מבינה,אך שאלתי היא, האם הפיתרון היחיד הוא הרג? האם לא חשבת, שאם כול הנשגבים השמימים היו מתאחדים יחדיו למציאת פיתרון ,היה אפשר להסיר את הקללה? היינו יכולים לעשות כמו בעידנים עברו, אבל אתה וכול השאר בחרתם בהרג,הרי אתה לפי מה שהבנתי היצור הכי עתיק בבריאה האם אין בידך סודות, שיוכלו לפחות לעזור למעגלנו ,להסיר את הקללה? ומדוע ,אתה לוקח אותה כשוליה שלך? " שושנה מרימה את מבטה במבט מוזר וחושבת "אני מצטערת אלו 4 שאלות ,אבל האם תוכל לענות אליהם?"
 
עלה הוא ניסוי? מתנקשי הזוהר? קדמון? לואיגיר? אלים שמיימיים?!
וואי.. אייזה כאב ראש, אנחנו חייבים לעבוד על התוכניות העתידיות שלנו

סם מביט בהתרחשויות בהפתעה עצומה "אני אבקש ממך אך עצה אם תסכים, מהוא כוחם האמיתי של המפתחות?"
סם מסיט את מבטו לאט אל עלה יש לנו שיחה לערוך אומר המבט.
עלה עלה עלה.. האם נשאיר אותו בחיים? אם מישהו כל כך עתיק תומך באדונו וודאי מדובר בדבר חכם,אבל מצד שני הוא ממש נודניק וסביר להניח שהוא יוכל לגרום לנו למכור את סבתא שלנו בתמורה לעלה של דשא..
ואל עגור, או יותר נכון- אל סמלו המדמם.
אשמתי אשמתי אשמתי..
"ואם אפשר" הוא מוסיף כעבור רגע "כיצד מבטלים את הנשגבות האפלה?"
 
OUT
אתה בכוונה מנקה לנו את לוח ההריגות? :(

ואגב, זה לא ללכת ולרצוח בני תמותה. יש מיליון ואחד דברים לעשות עם סולארים שלא דורשים דב"שים במהות מטורפת ושבירה של המכאניקה כדי לשמור על העלילה. משחק הדמות והעניין בנשגבים נוצרים מהעובדה שהדמויות הן מאוד ייחודיות.
לא משנה.
IN
"לא נוכל לאבד את הרסיס בלי לאבד משהו מאיתנו, 'מעניק הצל'. אני לא בטוחה שאני רוצה לאבד עוד משהו ממני לזמן הקרוב. כשאני יודעת על הקללה, אולי אני אצליח להתמודד איתה, ואולי יום אחד אני אצא לחפש אותך לשים לה קץ." עונה 'שמש הירחים'. "אני אשאל את השאלה שלי בסוף, שכן השאלה הדחופה ביותר שתוכל לענות עליה בשבילי היא אולי שאלתו של עגור."
ואז היא מסתובבת כגוש אור כסוף-כחול וזהוב אל אביר המוות. צדק ללא נקמה סגולה. זו ההוכחה שאני לא גיבורה, אני מניחה. "אתה דרשת ממני את חיי בשביל הספר שלי, את טוהרתו של אחי בשביל אדונך. זכותי לדרוש ממך את חייך עכשיו ואת כל ששלך. או לפחות מה שנשאר מהם אחרי שמכרת את עצמך למוות עצמו.
שלא כמוך, אין לי צורך במתים. אני דורשת ממך רק שתשחרר את הנשמה של הילד שכלאת בחרב שלך. ואז מצדי תלך ותזחל לאדונך." מחילה לשונאיי. אני בטח אצטער על היום הזה בשדה קרב אחר בעתיד. אבל כפי הנראה לא הרגתי עדיין מעולם, ואין לי סיבה להתחיל עכשיו.
בדילוג קליל היא מגיעה למקום ממנו היא מצביעה על לילך. "אותה אתה לוקח לתלמידה, 'מעניק הצל'? אני מקווה שהיא יודעת כמה מזל יש לה." אבל אני לא יכולה לגרום לעצמי להגיד שהייתי מתחלפת איתה. אחיי זקוקים לי כעת. אולי אחר כך. "אני גם מקווה שהיא תבין שאם אנשים נאבקים במותם כנראה שהם רוצים להמשיך לחיות."
ואז בזינוק של אור זהוב שמצהיב את גרגרי האבק באוויר לטל יפהפה של זהב מותך 'שמש הירחים' ניצבת מול דמותו של השליח. "אני זוכרת אותך. ואני אזכור אותך. וכן את השקרים והבגדיה שלך. כמעט ודרשתי ממך את חייך, החיים הראשונים שהייתי לוקחת. ממך אני מבקשת מיקום של שער אחד ליו-שאן. אין לי צורך להיכנס בו, אין לך סיבה לדאוג שאכנס ואערער את מה שאתם לא עושים שם. אני רוצה לבוא לשם יום אחד בעתיד לראות את השמש כפי שהוא פעם אחת. אך זה עתיד רחוק יותר משהגורל שלי כתוב בו." 'שמש הירחים' מחכה לתשובה לפני שהיא עוברת הלאה.
ברשמיות טקסית היא צועדת אל דמי הדרקונים. "אתם שניכם חייבים להפסיק להלחם במי ששומר על הבריאה. לי לפחות אין רצון להדיח אתכם מהמקום שלכם, והמוות שלכם לא יספק אותי. אבל אני אשמח אם הערב בנשף נזכה לפנים חמות יותר מאשר הצד החד של כלי הנשק שלכם." והיא טופחת על שריון הברקת של אחד, מלבינה אותו ואת הרצפה סביבם באזור ההוא עם האור הרשמי שלה. "ברכות עליכם לשארית הערב, נסיכי הארץ."
ואז האור של 'שמש הירחים' דועך לגוון שקוף הרבה יותר, וכחול הרבה יותר. והיא צועדת במראה כמעט אנושי אל חבריה, שכבר בוודאי התחילו לדבר עמוקות עם 'מעניק הצל'. "ואין ברכות אליי, אחים שלי?"
OUT
אם מישהו יענה לי משהו משמעותי שאתה תחשוב שאני אצטרך להגיב עליו מיידית, תחתוך אז את ההודעה שלי ותכתוב באאוט איפה חתכת, כדי שכולם יתעלמו משאר ההודעה.
 
אייסדרום- אבירי המוות נעלמו כשמעניק הצל מרים את ידו.
IN
שליח השמיים, שכעת אתם לא מבינים מה הבעיה שלו, מתפטל על הריצפה בלי פצע נראה לעין. "לכי לגהנום שמש ירחים. אם את תגיעי יגע קצך, כי על דמי קום יקומו נסיכי הארץ האמיתיים, ואז יבוא קצכם." מעניק הצל מחייך ובועט בשליח השמיים. "נכון, שאם תמות החבר שלך אוקטובה יקום מדמך, והוא אחד משדי המעגל השני החזק ביותר, ונחשב לחזק ביותר(גם אם זה כבר לא אמת). אכן במותך צרות רבות יהיו, ואין לי זמן לטפל בו. אך עם זאת זו לא צרה גדולה מספיק" מחייך מעניק הצל.
הוא מחחיך למראה איינידאומה, שכן היא נראת כאמא גדולה, בסולארית כבירה המלמדת לקח מסיפור או הרפתקה מרהיבה אשר הינה הסתיימה על הצד הטוב.
"ולך, שושנה שחורה התשובה מאוד מסובכת. בעידן הראשון הטכנולוגיה לא הרקיע שחקים בנושאים אשר לא היו דרושים. רוב העם, היו מלכי דרקונים, למרות שרובם נכנסו לתרדמת, מלכי הדרקונים היו תושבי האי המבורך. מלכי הדרקונים, הם זן נכחד של בני תמותה מתקפת הקדם עידנים, לפני המהפכה. הם התיישבו בכמה יישובים קטנים באי המבורך, והיו הרופאים הבלתי רשמיים. כתוצאה, הנשגבים כמעת ולא דאגו לרפואה. זה לא היה כמובן רק זה, זה שהנשגבים בעידן הראשון לא ספרו את תושבי הבריאה. הקדמונים העריכו את יצירתם, אך הנשגבים חיו בשביל עצמם, ולא בשביל בני תמותה. הנשגבים לא היו זקוקים לתרופות, ולכן המדע ברפואה היה בחיתוליו. המדע באיך לזוז מהר, כדי שהנשגבים יוכלו לזוז, והמידע באיך לייצר ספות נוכות, אכן היה בשחקיו, אך המדע הזה לא. על כן, רק בהמשך מספר אנשים באמת התחילו לחקור. המדע מצא פריצת דרך בנרקומנסיה, אשר הגיע רק עם היווצרות שרי המות, אשר התרחשה בתום העידן הראשון, בעת המרד בנשגבי השמש, רק אז הידע בכוח החיים ובנרקומנסיה סוף סוף קיבל פריצת דרך, והבינו את מהות הנשמה, ורק משם המדע התפתח. אני בעצמי, נעזר בתמצית מהמגיפה הגדולה כדי לבטל את הקללה הגדולה, ובעזרת יין שמימי. לפני כן איש לא ידע איך לפתור את התעלומה, וגם לא הוקדש לזה הרבה תשומת לב. אוי, זה הדם עלה לו לראש חיסל מיליון בני תמותה ודמי דרקון, וזה פשוט אכפת למישהו. אי אי אי. אגב, שושנה, רק להבהרה- יש בידי תרופה לקללה הגדולה, ואם ביום מן הימים, תהיו מספיק חזקים ואמיצים, תוכלו לבוא ולקבל אותה. אך אתם עדין לא מוכנים, ומחיר התרופה כבד." הוא אומר, ומצביע על עצמו. "אני לא באמת הייתי נראה כך אם הייתי בן 5671? כי כן אני. אני לא יכול לומר בודאות אם אני הנשגב העתיד ביותר, כי אם היו עתיקים ממני והם שרדו, הרי שלא הייתי יודע זאת. והרי שמעתי מעתים יודעים כלל שאני אחד מה-10 הראשונים."
מעניק הצל מסתובב אל סם, ומביט בעיניו זמן רב. לפתע המבט המחוייך שלו נעלם, ומול סם מביט אדם עתיק כזמן עצמו, פרצוף רב בחוכמה, ותודעה עצומה כל כך שנראה שתודעה נוגעת בכל דג באוקיינוס של המערב, בכל כר דשא במזרח, בכל טיפת שלג בערבות הצפון ובכל גרגר חול במדבר הדרומי. לרגע, סם, בשונה מהאחרים, מקבל טעימה קלושה ממעניק הצל. "המפתחות, הם אחד מחמשת העתקים אשר נבראו לנשגבי השמש. 5 העתקים הם סמל לשלטון, ואמורים להיות בידי שליטי הבריאה. המפתחות של קאסטת הלילה, נבראו בידי טובי הגנבים של הבריאה, וטובי הטכנאים, אשר התאגדו יחדיו מכל נשגבי הבריאה ויציריה. המפתחות נראות כיצירים של בני תמותה, אך בעת שהנשגב מתכוון אליהם, הוא מסוגל ליצור את מפתח המאסטר. הוא שילוב של כל המפתחות, והוא מאפשר מעבר מדויק לגמרי מנקודה לנקודה באותו מימד בחופשיות גמורה, והמעבר פשוט ימצא מבעד לדלת אשר המפתח יפתח. לחלופין המפתח יקח אותך לכל מימד שהוא, כל תת יקום, וכל מקום שהוא. אך ההיתכווננות אליו אינה פשוטה, כי מהבור אשר הכבירים בנשגבי השמש הצליחו להגיע אליו, בנקודה הכי עמוקה אשר נקרתה אי פעם, עמוק בפראא העמוק, הוא נקרא, כשאת יצירי הפראא האדירים ביותר אשר הבריאה ידעה אי פעם הסולארים כלאו במפתחות, כסמל לשינוי ותוהו נצחי. אם המפתחות יגיעו לבן פיה, והבן פיה יעביר לאדונו, שיעביר את זה אדונו, וכן הלאה, לבסוף המפתחות מהר מדי יגיעו לידיהם של מי מבני הפיה שמסוגל לכך, ואז הוא ישבור את המפתחות, ויצירי הפראא האדירים ביותר ישתחררו. אם הם ישתחררו בבריאה, הרי שכנראה זה יהיה קצה של הבריאה. ידיים נאמנות הם שלך, ואמון רב נתתי לך בהם.
ובאשר לנשגבות האפלה- הנשגבות האפלה לעולם לא באה בכפיה. אלה רק ברצון. האם ניתן להסיר אותה? ניתן, אילו היה פה אביסל. אך עגור שחור אינו אביר מוות, אלה נשגב, אשר רוחו נפרדה מגופו, מה ששינה את גופו הפיזי, בעוד האנימה שלו התלחלחה. זה עשוי לעבור מעצמו, אבל אני יכול להסיר את זה. זה ידרוש ממני זמן חשוב שאין לי, אבל מעבר לכך זה יפצע את עגור בפצעים אשר לא יגלידו. אתם מבינים, מגע בנשמה, היא הקץ להתקדמות. לעולם לא תפתחו יותר שרירים לאחר שאלה אבדו לכם מנשמתכם. אלה רק אם אבדו לכם מגופכם. זו הסיבה, שלאחר הוצאת הקללה הגדולה מגופי, שוב לא יכולתי להתחזק, ולמרות גילי כוחי שקול לכוחו של נשגב שמימי בן 100, וזה הרי בושה וחרפה בעבור אחד כמוני. אך זהו המחיר שאני שילמתי עבור הבריאות, ואני יותר ממצפה שבבוא היום תשלמו גם אתם אחת ולתמיד את המחיר." מעניק הצל מהנהן לעצמו, וסוקר במטו את מבתיכם. הוא משתהה לרגע על איינידאומה לאחר מילותיה, ואז מסתכל על הספר אשר.. אשר בידה? אכן, בידו של סם הקופסא ובא המפתחות, ובידה של איינידאומה הספר. "סם, ראוי לציין שלמעשה, לאחר כל שימוש במפתח מאסטר הוא יתפוצץ תוך 10 שניות, ויפוצץ את כל מה שבמרחק ראוי לשמו ממנו. עם זאת, לא המפתחות חשובים, אלה הקופסא. הקופסא היא זאת אשר תחדש את המפתחות. ולך איינידאומה, הייתי רוצה לספר לך על ספרך לפני כן. ספרך מכיל את הסודות הכבירים ביותר על המהות, ואני בעצמי כתבתי בוא כתבים רבים, לא בעידן הראשון בוא נחשבתי ללונאר עצבני ודכאוני כמובן, כי אם ב 1600 שנים שהיו לי מאז ההפיכה הגדולה. כתבתי בוא מחקר מעמיק על המהות, ומידע שקדם למהות עצמה, לקדמונים עצמם ולכל זכר ממה שאנו מכירים כמעת. אכן, הספר הזה הוא אוצר אשר הגדולים בסידראלים היו מנסים להשיגו, אילולא הוא היה מגן על בעליו. את הספר לא יהיה אפשר לאתם לנצח נצחים, כמו המפתחות. הספר מכיל כל כישוף אשר תרצי ללמוד, וגם כישוף אשר תמצאי תמצאי אותו, כי הספר מדריך על המהות עצמה, באשר היא. לכן, למעשה כתובים בוא כל הכישופים, פשוט כל כתב מכיל בתוכו למעשה 20 כישופים, אשר כל אחד מהם הוא מילה נוספת שמוסיפים למילות הכישוף הקיימות. הספר מכיל את כל הכישופים הקיימים, וזה כולל את הכישופים אשר באים מעל מעגל השמש, והרי שהם כישופים אשר כל יצור בבריאה חומדם. החל ממעגל הפלטינה, מעגל הקדמונים, ולבסוף, המעגל אשר ידוע ממנו רק על כישוף אחד, אשר בספר זה מוכל המידע על כל שאר כישופיו, והוא מעגל המהות אשר בכוחו לזמן את הקדמונים העתיקים עצמם."
 
"אתה רוצה לומר.. שכל עוד אני לא אתן לבן פיה לשים ידו על המפתחות.. יהיה אפשר להשתמש בהם ללא הגבלה, כל עוד יודעים שמפתח המאסטר יגרום לפיצוץ? ו.. מעניק הט'ל, עוד שאלה אחת, אין צורך בתשובה מלאה (אני מניח שהיא תיקח יותר מדי זמן) אבל.. כמה נשגבים קיימים בבריאה?"
כל כך מסוכן? בחיים לא חשבתי שמישהו יסמוך עלי מספיק כדי לתת בידי משהו חשוב כל כך..
אם עגור יבריא מעצמו הכל יהיה בסדר.. בערך.
 
שושנה מהנהנת ועולה מברכיה לעמידה "סלח לי על חוצפתי, ושהשמש יסלח לי על חמדנותי .
אבל אם הכרנו בעידן הראשון ,ובעידן קודמים יותר כולנו, אז אתה יודע ,היכן נמצאים חפצים מגלגולי הקודמים? אני מבינה שהמשך מסענו לא הולך להיות קל ,אבל אם רק תוכל לתת לי פיסת מידע אחת ,על חפצים כאלו, אשמח מאוד, ואשאיר לחבריי את שאר השאלות."
 
IN
"אתה לא תמות, שליח השמיים. לא הערב. אתה תחיה, כדי שתוכל ללמוד ממעשיך. האם בגידה הפכה לדרך המקובלת של אדוני הגורל? אני מאמינה שאולי אם תחיה, תלמד שלא זו דרכו של הגורל. אם תרצה, אבקש מאחי את כלי הרפואה שלו ואעזור לך לסגור את הפצעים שלך נכון. אין סיבה שתחזור לעיר האלים עם חור בגופך בנוסף לחור בכבוד שלך בזה שאתה לא עונה לבקשתי." היא עונה בזמן ש'מעניק הצל' מדבר לשושנה, וממשיכה אל דמי הדרקונים. שיתבוסס במחשבות האלה קצת. יש לו אלפי שנים לזכור את היום הזה, והקול שלי לא ייעלם מהר כל כך מהזיכרון שלו.
OUT
אני מניח ש'מעניק הצל' מדבר אליי בסוף של הרוטינה שלי ממש.
IN
"אם כך אשמור על הספר עד מותי ואחריו. אבל אני לא יודעת למי יש מספיק מעצמו כדי לתת לכל מעגלי הקסם האלה. מה נשאר ממי שמקריב כל כך הרבה? איזה מין צל של אדם נשאר?" היא שואלת בזעזוע, והכחול באנימה שלה רועד במקום הגוף כשהיא חושבת על מה שזה אומר.
OUT
שימו לב, 'שמש הירחים' אמרה קודם "ואין ברכות אליי, אחים שלי?", לפני שדיברה אל 'מעניק הצל'. והתעלמתם מזה.
 
אוף! מהר מדיי!

אגב, אתה אומר ששונה שחורה הישתגבה שבועיים בלבד לפני שהגענו לעיר? :?
ושהניצוץ שלה הפ]ך לניצוץ של ליקוי חמה!? :shock:

:mrgreen:

"אדוני! אדוני!" אומר עגור שחור ויורד על ברכיו,מחבק את ברכיו של הנשגביו, דמעות זולגות מעיניו, "כול דבר שבעולם! כול מחיר בעולם! אני אשלם כדי להוציא מגופי את הקללה הגדולה! הכול! האם תוכל לעשת זאת? האם תוכל לשחר אותי?"
הוא מתרומם-
"ואתם! והאינכם רוצים להישתחירר מהקללה? עכשיו כשאתה יודעים כמה חרא העולם שלנו יאכל אם נשלוט ולא נרסן עצמנו?, אני לא מאמין עליכם, באמת שקשה לי להאמין לכך!"
הוא אוחז בידיה של ששונה שחורה-
"מהרגע הראשון חפצתי להיות מדריך, מהרגע הראשן, רציתי להנחיל לך את תורת השליפה המהירה, וכעת אני מבין למה! רוטחו של עגור שחור נמצאת בך! לא יגעתי את זה! אבל הינחלת לראות בך דפוסים מתנועתו! מהיתנהגותו!"
לאחר מן הוא מנע בראש, עוזב את ידיה של ששונה, ופונה אל נשגב הלבנה-
"להביס את עלמת הקרבות, חה! כעת אי מבין מה שטותית הייתה היומרה הזאת, וגם אם אנצח! מה לעזאזל אני ארוויח מכך? מה תרוויח הבריאה מכך? קיבלחתי מתנה, הטומנת בתוכה קללה, כעת אנסה להוציא את הקללה, לחיות ולעשות במתנתי כטוב בעיני רוחי! למען שיגשוג הבריאה! אני אבוא איתך למגדלת מעניק הצל, אערוך איתך את המסע ברשותך, שם במגדלך תוכל להציל את הניצוץ לי, אך בחיזיון שראינו הובהר לנו כי שטות עשינו אשר לא ביקשנו ת הוראתך, ולכן אבקש זאת כעת.
היה לי אדון, מאסטר לחימה, סיידריאל. כיבדתיו, גם אח כיבדו, מאז יוטם מותו, לא כרעתי בפני איש, לא כפפתי רצוני לשום חוק! וכעת מרכין אני ראש בפניך מאסטר, ומבקש בהכנעה כי תקבלני כתלמידך! ברצוני לעורר יראה באלו הראויים לה! ובמיוחד בבאותו מסכת החורפים, כן,במיוחד באותו מסכת החורפים"
ובאחת הוא זוקף את ראשו-
"אבל ראשית! איפה החרבות שלי?"
 
IN
"עגור שחור, אל תחפז להחלטות שלא תוכל לחזור בך מהן. אתה לא יודע מה המשמעות של להקריב משהו מעצמך, לאבד חלק ממי שאתה בעד החלטה מסוימת. תמיד תוכל לחזור לחפש את 'מעניק הצל' כשתהיה בטוח בהחלטה הזו. אם לאבד את הקללה לא היה בחובו גם אובדן, אתה יודע שהייתי הראשונה שמבקשת את זה." היא אומרת ובאה עד למרחק אמה מגבו של עגור שחור, ומניחה יד שמשקלה כאוויר עצמו על כתפו השמאלית. "אני חושבת שבינתיים הידע שלנו על הקללה יצטרך להספיק. אני אישית איבדתי מספיק מעצמי לזמן הקרוב. וכאן אנחנו מגיעים לשאלה שלי, אדוני. בבוא היום, כשנרצה לסיים את זה, היכן נמצא אותך? ואיך נעשה זאת במקרה והמוות ימצא גם אותך?"
 
סם מביט בחוסר הבנה בשני חבריו "אתם מדברים על הקללה הזאת כאילו היא הרגה את כל משפחותיכם בכל הגילגולים עד הדור החמישי.. אתם לא עושים מזה קצת עניין גדול? כלומר, עד כמה שהבנתי איש מאיתנו לא שואף ממש לשלטון, ועל פי מה שראיתי הקלללה הגדולה הנ"ל לא באמת הפריע לנו עד כו, אני לא חושב שאנחנו צרכים להגביל את עצמנו כל-כך בשלב הזה.."
 
IN
מעניק הצל פוטר בהנפת יד את הצעתו של עגור, ומניח את ידו על ראשו. "הצעתך נדיבה, והייתי שמח לככת לי חנית למגדל, לגדל ולאמן אותו, ולשלוח אותו לנקסוס לעזור לעוזרי. אבל צר לי עגור שחור, אך אמונה אין לי אפלא טיפה באומנות השליפה המהירה, ולמרות שהתענינתי בה רבות, כמובן, מכיוון ואתה השתמשתה בה, אני לא מאמין בה, ולא אוכל ללמדך מהר יותר משאתה עצמך תלמד את עצמך. אני דוחה את שירותך, ויותר מכך- לא אוכל להסיר מעליכם את הקללה הגדולה. אמת ויציב אמרה איינידאומה, כי גופכם אינו מוכן עדין באופן פיזי למכה כזאת, וכן גם נפשכם. הסרת הקללה הגדולה תפצע אתכם קשות, ובשלב זה תהרוג אתכם. אך סם, ידידי, הרי עגור שחור היה עשוי ליצור פה ארץ צללים אילולא הקדמונים המסתובבים פה חופשי. את ענין האל שוב אינכם צריכים לפתור, כי ללוש הפעילו לחש נגד על הלחש, וכעת שוב אינכם מחויבים לפעול ע"פ מצוות השבוע. אותי תמצאו או בחלול, הרי היא עירי, ואני מנהיגה, או בברית הכסופה, שם אני מתחיל לבלות זמן רב יותר ויותר. לנקסוס סם מנדז יוכל להוביל אתכם, כי הנה הנסיבות הביאו זאת, וצו ההרחקה שהשליח של נקסוס הביא עליכם הנה בוטל, וסם יוביל אתכם לשם. לברית הכסופה איינידאומה תוכל להוביל אתכם, ושם כל אשר תצטרכו לומר הוא את שמי ואת סוג הנשגב שאנוכי, ותקבלו את אשר אתם רוצים."
מעניק הצל מסתובב לשושנה שחורה, וחיוך עצוב על פניו. "צר לי, אך את ירושתך הענקת בדין ובחוק בגלגולך האחרון לעגור שחור, וזוהי כוכב נופל, אשר לא תועבר אלה בזכות. שוב לא תקבלי אותה, אלה אם עגור שחור ימצא את מותו, ואת תהיי חניכתו. אך עם זאת, באחד מגלגוליך הקודמים מישהו שם עליך עין, והוא לא שכח אותך. עד מהרה תפוצי, האמיני לי" מחייך מעניק הצל, ומסתכל על... השמש. הוא מסתכל עליה בלי למצמץ, כאילו היא לא מסנוורת אותו אפלא טיפה. ואז הוא מסתכל מעבר לשמש, מערבה, ולמעלה. ההבנה מכה בכם לאט, כשבעידן חלוף, כשאתם מבינים- מקור העוצמה נמצא אי שם, מערבית לכם ולמעלה, והרי זוהי עיר האלים יו-שאן, אשר במוכחם תשכן לעד.
"או כן! ועגור- חרבותיך נמצאים מאחורי התמונה ההיא, הם עודם מכוונים אליך בדרך פלא מפתיע, אך הרי שלעתקים עוצמתיים כאלה יש תכונות בהחלט מפתיעות. הם יזנקו אל ידיך ברגע שתרים את ידך אליהם" אומר מעניק הצל, ומרים את ידו, ומהות פורצת ממנו, יוצרת פתח בלתי נראה בקיר. "רק הרם את ידך. יותר פשוט ותמים מזה לא יהיה. הרם את ידך ותעל מעת מהות"
מעניק הצל מוריד את ידו, ונאנח. "הרבה שאלות הפלתם עלי, וראשי סחרחר עלי. אך אני חושב שאתם, איינידאומה וסם, זכאים לתשומת לבי. כל הנשגבים החזקים ביותר לקאסטה שלהם, כל הקאסטות של הכישופים יחדיו, הקדישו את עוצמתם דרך נסיך השדים העוצמתי ביותר, והוא נשמת הפטיש האמיתית של מלפיאס, והוא שמו מלפיאס, ונשמת הפטיש היא אדמת מלפיאס עצמה, והיא הנשמה המגדירה של גנרל המלחמה מלפיאס עצמו. אם הספר יגיע לידי היוזי, נסיך השדים עשוי להתשחרר, ועוצמה רבה הוקדשה בספר זה. כישופים רבים חלפו מהעולם, אם הטבעתם בספר הזה. תקופה הידוע בפי המלומדים בשם 'שבר הזהב', הגיע, לאחר שכל הנשגבים הקדישו את עוצמתם כדי ליצר את חמשת העתקים, המוקדשים לחמשת הקאסטות. אכן, למשך מאה שנים תמימות מתוך ה-3000 שנים של העידן הראשון, בשיא העידן הראשון, הכל פסק. כל העוצמה הוקדשה לחמשת העתקים העוצמתיים, אשר לא אומר שהם האדירים בבריאה, כי קאסטת הדמדומים יצרו בסתר כמה דברים אדירים יותר, אך כן אומר שאלה הם חמשת העתקים אשר אוחזיהם צפויים להיות ראשי מועצת השמש הבאה. אני מצפה שתשמרו עליהם היטב. כישופו של הספר ושל המפתחות מונעים ממני להבין את כובד מעשי, ואפילו אני יודע שכן הם, אני לא קולט זאת. יותר מזה, כל המחשבות שלכם על הספרים, יעלמו. לכן אני מאמין שבביקור הבא של מצוד הפראא אצלי, אולי שוב לא אהיה, ואז עדיף שהם יהיו אצלכם.
אבל הנה זמני קצר, וקיסרית הארגמן מחכה, אז זאת אומר- תוכלו למצוא אותי בחלול, שהיא נקסוס, בתור ראש העיר. אשר למי שיוכל לוותר בעבורכם את הקללה אם לא אהיה כאן, שליח יוכל, אך סיכויי הצלחתו קלושים, כי למרות מה שחושבים, השליח של נקסוס אינו אל, אינו קדמון, ואינו נשגב של שום אל מוכר. אך הוא מוצא אחרון תקין. לעומתו, יש אחד אשר הוא בן ברית שלי, תלמיד שלי, בוא בעת גם חפרפרת עבורי, אך אני מסתדר. הוא ראש הגילדה הגדולה, ותוכלו לבקש ממנו, והוא יוכל להסיר מכם את הקללה לא פחות טוב ממני.
מידע רב נתתי לכם, אך אני כמובן חייב לשאול- האם יש לכם עוד שאלות?"
OUT
אם אתם לא שואלים אותו עוד כלום אז תומרו זאת בתגובה בבקשה, כדי שאוכל לכתוב את דברי סיכומו.
 
"אתה רוצה לומר.. שכל עוד אני לא אתן לבן פיה לשים ידו על המפתחות.. יהיה אפשר להשתמש בהם ללא הגבלה, כל עוד יודעים שמפתח המאסטר יגרום לפיצוץ? ו.. מעניק הט'ל, עוד שאלה אחת, אין צורך בתשובה מלאה (אני מניח שהיא תיקח יותר מדי זמן) אבל.. כמה נשגבים קיימים בבריאה?"
כל כך מסוכן? בחיים לא חשבתי שמישהו יסמוך עלי מספיק כדי לתת בידי משהו חשוב כל כך..
אם עגור יבריא מעצמו הכל יהיה בסדר.. בערך.
 
in
"לך ,אין לי עוד שאלות, מעניק הצל"
שושנה פונה אל עגור שחור ,מחזיקה בידו "מהרגע הראשון ,ראיתי בך האדם שרציתי להיות,רציתי להיות כמוך בכול המובנים, ואני מבינה מדוע, אז אני שואלת אותך, שאלה שהייתי צריכה לשאול לפני הרבה זמן ,עגור שחור ,התקבל אותי כתלמידה ?"
out
דניאל אמר לי שהוא לא יהיה עד יום ראשון או שבת .
 
"נתת לי הרבה מה לחשוב עליו, אדוני. אבל השאלות שנשארו לי לא מופנות אלייך, אדוני." היא אומרת וקדמה בנימוס, אוחזת בקצה האנימה הכחולה שלה כמו שאוחזים בקצהה של שמלה בעת קידת נשף. "אני מבטיחה לבוא אלייך יום אחד, שאינו רחוק מאוד, ולקיים את הבטחתי ולשבור את הקללה. יש דבר שתרצה שאביא איתי בבואי?"
אולי קצת יין שמימי? היא חושבת, ומלטפת את המחשבה כמו שילד בודק באצבעות את הפאזל שסיים.
 
רועי, כתבתה את אותה הודעה פעמיים. כבר כתבתה את הודעתך בפעם האחרונה.
IN
מעניק הצל נראה כשוקל זאת לרגע, ואז הוא אומר בהרהור "סם, ההגדרה של נשגב היא מאוד מעורפלת. כל אחד מהיצורים בבריאה הוא נשגב, שכן הוא בעל ריכוז של מהות, הוא חי, הוא בגלגול הנשמות והוא זכה למתת נפלא. אבל, בסופו של דבר נשגב אשר נושגב בידי אחד מהאלים השמימיים הגדולים יש 700 בדיוק. 3 מהם כרגע לא יכולים להעביר נשגבות, ו-5 כרגע למיטב היכן שמגיע ידיעתי מחפשים ברגע זה את האדם המתאים. המידע הזה נגיש לי מסיבות אחרות, ואוכל בבוא היום, כשתהיו מוכנים להסיר מעליכם את הקללה, אז אסכים ללמד אתכם. באשר לשאלתכם, וכן, יש לי שאלה שהייתי רוצה שמכוון העתיד פה יעביר לאדונו, והיא, למה הוא עדין לא פעל. ולכן, יש לי רק שאלה אחת- למה אתם לא הולכים כבר לאן שבא לכם? אני מתכוון, בוא נודה בזה שאתם מעגל של סולארים, ולא אמורים ללכת לאן שסידראל אומר לכם. אני אישית הייתי אומר לכם למעשה, ללכת ליצור איזו ממלכה, ליצור צבא גדול, לפתח קשרים ולנסות לעשות את מה שכל הסולארים עושים בימנו- למצוא זה את זה. הארגונים של הסידראלים, סיעת הזהב, אינם בדיוק מקום טוב, כי הסולארים שם הולכים לנוח עד שהם ירפאו ורצים להילחם ולמות באיזה סידראל מסיעת הארד. כרגע סיעת הארד נלחמת בסיעת הזהב יותר מאשר בסולארים עצמם, ולנסות להשיג את הסולארים בעצמכם יהיה חכם. אבל, אני לא פוסל ללכת לפראא, גם אם מבחינת סם זה יהיה סיכון קל, הרי שבפראא תמצאו דלתות דיי מהר אם תחפשו, ותוכלו לפתוח שער להר הקיסרי. אני ממליץ לכם לנסות להשתמש במפתח, אבל תזהרו כך או כך.
ואת איינידאומה, היית רוצה שתביאי איתך אלי כמה שיותר סולארים. לקללה הגדולה השפעה מכריע גם על המודעות של האנשים לקיומה, ויותר מזה, הקללה עשויה לנקום בכם. הקללה עשויה לכעוס אם תעשו יותר מדי צעדים נגדה, וסופה שתתקוף אתכם. אז, היזהרו" מעניק הצל מהנהן, מסתכל על עגור לרגע, במבט מהורהר, ומתחיל במהירות לעצב... איינידאומה מזהה זאת, לא ככישוף מעגל השמש, אלה... הספר בידה נפתח על העמוד האמצעי, ואיינידאומה מסתכלת על הספר, ורואה שם כתוב- מעגל הפלטינה, כישוף מספר 2, לחש תנועה. מעניק הצל מהנהן, כשהוא מסיים את הכישוף לאחר... 2שניות. "זכרי איינידאומה, וזכור סם. את העתקים הללו אתם בניתם. לא שיקרתי לכם. את איינידאומה כתבת את הספר, ואתה סם בניתה את המפתחות. הם שלכם בזכות. ביום מן הימים הם יהיו שווים מיליונים" הוא קורץ, ונעלם. בלי השפעה מרהיבה מרעידת עולמות, ובלי תנוע מהירה באוויר... פשוט נעלם. כולכם כעת, במעבר הפתאומי, מרגישים את ההבדל בין ריח של יום, לבין ריח של כיול העונות. כעת, בפתאומיות, יש באוויר ריח כמו של כיול העונות.
עגור שחור ממצמץ. אבל הוא לא חיכה לשאלתי!
OUT
אני ורועי לא נהיה כאן שלישי-רביעי-חמישי-שישי, וגם בשבת אין לי הרבה זמן. אתם יכולים להמשיך להגיב, והאמת שיש לכם מה לדון(לאן ללכת), ורועי אם יספיק יכריז על דעתו, ויוסיף את דיונו לאחר מכן.
אל תתנו לעץ לשקוע במהירות!
 
נושא ישן: שלום . לא היו תגובות חדשות בנושא זה במעל 60 ימים.
אין לפרסם תגובות אלא אם התגובה עדיין רלוונטית, אלא לפתוח נושא חדש.

התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים

תוכן מומלץ

נושאים לוהטים

פוסטי פרופיל אחרונים

הרגע שמתי לב, אתמול בדיוק, לפני שנתיית הצטרפתי לפורום!
לאחר דחיות רבות, הצלחנו תחת מטר הטילים, לקיים עוד סשן מטלטל של קת'ולהו: אימה על האוריינט אקספרס.
עולמות השנה, פיזי או בזום?
רכבת האוריינט אקספרס עוצרת בקונסטנטינופול אבל האימה ממשיכה לדהור.
זוועות על האוריינט אקספרס מסשן קת'ולהו האחרון שלנו.
חזרה
Top