משחק נשגבים- 'מבטן האדמה'(4/4)- התחלנו

[dart-b]

אה לא ראיתי שגם תורי לפעול אז אני פשוט אגיב
in
שושנה נוחתת בזהירות על הריצפה ,בחן חתולי ,מחכה לקופי הדם ,שיבואו אחריה בואו בואו ,אתם תראו מה זה להתעסק איתי !
בדיוק באותה שנייה שקופי הדם, נוחתים אחריהה שושנה עושה מהלך משלה, מהותה עוזרת לה בפעולותיה.
שושנה משחקת בקופי הדם, מקפצת לה בשלווה, ברחבה, מרגיזה אותם יותר, וכאשר הגנותיהם חשופות ,היא תוקפת במלוא עוצמתה ותהילתה, היא מסתובבת במחול להבים קטלני, כול להב פוגע בדיוק מושלם .
האנימה של שושנה שאי אפשר לחשוב שיכולה לזהור יותר ,זוהרת עוד .
אש שמימית עוטפת את גוף האדם הצנום של שושנה, והופכת אותה למשהו שנראה פחות כבן אנוש, ויותר כיסודן אש, הלהבות רוקדות לפי קצב החרבות של שושנה ,אשר פוגעת בדיוק קטלני מאי פעם, רק מי שראה את שושנה לפני כן, יכול לדעת שהאישה צמאת הדם הזאת ,היא שושנה ולא אחרת.
אין לה כוח למשחקים, או להתרוצציות ,היא נלחמת עכשיו, ובשביל דם !
out
איזה מטומטם אני ! אני לא החשבתי עד עכשיו, את תוסף הדיוק של החרבות שלי ,לכול הרוחות זה הרבה ! ובגלל שלשתי החרבות ביחד, יש תוסף דיוק 8 בפיצול פעולות ,יש לי מאגר 16 לכול הרוחות !
פיצול פעולות 3 התקפות
התקפה ראשונה 16-3=13+2 (מצוינות ראשונה)=מאגר 15
התקפה שנייה 16-4=12+2(מצוינות ראשונה)=מאגר 14
התקפה שלישית (אותו דבר רק משקיעה 3 מאנות)=מאגר 14
טוב ,אין יותר היקפי

 

[Anonymous]

סם הולך לאחור, שולף סכין נוסף המבהיק מרעל.
מחכה.
מסתבר שאינטואיקציה לא מזיקה לפעמים גם במקרים רפואיים פסיכולוגיים..
OUT
אממ.. דרט, אתה מחשיב רק את התוסף של החרב שאתה תוקף איתה, לא את שתייהן ביחד..
כנ"ל על ההגנה.
הקצב הא היחיד שמצטבר.

 

[forte]

אכן.
IN
אביר המוות מחייך אל מול עגור שחור, בשעשוע מופגן. "אתה טועה עגור שחור, טעות מהותית. את ליבך לקחה הקללה הגדולה, את מוחך גזלו הנאבקת השמימית וחבריה, ואת נשמתך גנב לך השמש. כעת, אדוני מציע לך הכל בתמורה. מורך ברשותו, עגור לבן תחתיו, והוא יכול להסיר אותך מכבילת השמש הבלתי מנוצח. שוב לקללה הגדולה לא תהיה יד כה עצומה בך, כי אדוני ירסנך. עגור לבן, מת בגללך עגור. אך לא באמת בגללך, כי אם באשמת הקללה הגדולה. אבל אדוני מציע לך פתרון, ולך אין זכות לדחות מתנה כה כבירה!"
הוא יורק לרגליך.

שושנה שחורה, מופתעת מעוצמת המכה, מזנקת, ומקפלת את בטנה, מזנקת, ומוציאה את האוויר. רגליה דואבות מההחזקה בזווית, אבל היא מצליחה לבסוף לחמוק בקושי מהתקפתם. היא פונה עם זוג חרבותיה, ומכה בשניהם בעוצמה מדהימה, מקדישה מכה לארימנת'וי, ושתי מכות לארימנת'וי השני.
הארימנת'וי זזים בקיפוץ חייתי הצידה, כשמהות הבריאה נבהלת מקפיצתם ועוזרת להם, אך השימוש כה מועט במהות, עד שזה מצחיק אפילו הנסיון.
מכתה של שושנה במהירות הבזק מגיע אל הארימנת'וי, פוגעת, ושורטת אותו.
OUT
דרגת בריאות אחת נגרמה לראשון.
IN
ההתקפה השניה מגיע אל אותו ארימנת'וי, והוא מכה בטופר, מסיט את הלהב, כך שרק שריטה תגיע אליו.
OUT
דרגת בריאות אחת.
IN
ההתקפה הבאה מגיע אל הארימנת'וי השני, עוברת את הגנותיו במהירות מרהיבה ומוסיפה דם לדמו.
OUT
גרמת לכולם דרגת בריאות יחידה.
כעת- תור איינידאומה.

 

[הדון גובלאונה]

עגור שחור מניח יד עאל סכינו, מיישר עיניו כול הזמן אל האביסאל, אנימתו אינה יכול לגדול יותר, להיתחזק יותר. הוא נכנס לעמדת קרב-
"אם תנסה אותי! אתה תראה! אתה תראה שנשיכתי קשה! קשה מאד אפילו! עגור לבן נכבל אל שר המוות שלך! רוחו של מורי ורבי! הושפטה למען תענוגויתיו הבזויית של שר המוות שלך! אני הבטתי לכיליון בעיניים ושרדתי! לא בגופי הודות לקסם בזוי כמותך! אלא כי יצור חיי! בעל רצון! בעל דעה! בובה! שפוט! אני מרחם עליך."
אך מישום מה הוא אינו תוקף, למרות מילותץיו העזות, עגור נשאר בעמדת התקפה, אך לא פוצח בה.



מפעיל את צ'ארם העמידה של סטייל השליפה המהירה, אך לא תוקף.

 

[Anonymous]

סם מתחיל לצחוק, בתחילה רק גיחוך, אבל לאט לאט צחוק פרוע וחסר מעצורים "מתנה!" הוא מפטיר בין התקף צחוק לאחר "מתנה?! הזכות להשמיד את החיים בבריאה ולהפוך את כולם לרוחות רפאים?! ממתנה?!" הוא חוזר לצחוק, יורק דם.

 

[forte]

"דבר אינך יודע! השמש הינו זה אשר מצווה עליכם, ואדוני- רם הוא, וחוכמתו גדולה משל חוכמתו של כל יציר בריאה שהוא. דעותיו הן הנכונות, גם אם אתם אינכם מסוגלים לראות זאת. ועוצמה ואל מותיות הוא מציע לנו, את החיים שלאחר המוות, החיים האמיתיים, הנצחיים, אשר ימשכו לנצח, אשר יהיו אותה זהות, ולא תהיה בגילגולך הבא נמלה, אלה הנצחיים אשר מציע אדוני. אך אתם מסרבים להביט על האמת. לא אוכל להניע אתכם מכך. אדוני לא חטף את עגור לבן, הוא הגיע אליו מפאת הבגידה שבגדדתה, עגור שחור. הבגידה לא אפשרה לו להמשיך הלאה. והאדון שלך נשאר כי הוא לא סיים למדך את אשר הוא נשבע לסיים, והוא מחכה לך. הוא שם, והוא ממתין לך עגור שחור. אך אם תכה בי, יהיה זה הסוף לכל חלומותיך." הוא בפתאומיות מוציא כמות אדירה של מהות, ומחווה בידו בתנועה מעגלית אשר מתארכת, והמהות סביבו מתאספת בגוש אפל, ויוצרת כמות של אפלה, אשר חותכת את הבריאה עצמה, וחושפת בפני כל הנוכחים(בכלא ומחוצה לו), מחזה מרהיב ונורא- מולם נשקף אותו מקום בדיוק מעברו השני, אך הוא אפל וקודר, ורוחות רפאים רעבות עומדות בוא ונפראקים יושבים ומדברים על השולחן. העיניים מביטות בכם בהפתעה. "בוא עימי עכשיו! ולא אשחרר עליכם את זעם אדוני!" הנפראקים קמים, הם עשרה כמספר, ולצידם רוחות רפאים. מאחורי הקיר מופיעים להם כעוד לפחות 20 רוחות רפיאם לא ברורות. "אכן, זהו בית כלא פעיל בעבר השני, ונשמר תמיד. אך כעת, אני, מבסר הקץ המזנק מן האפלה, אביר מוות, נסיכו של שר המוות מסיכת החורפים, מצווה עליכם חיליו, להגיע עכשיו לבריאה!" אומר מבסר הקץ המזנק מן האפלה, והנפראקים קמים, רוחות הרפאים קמות, והמוני שלדים מרהיבים ורוחות פונים ומפנים את דרכם, לקראת הפריצה לבריאה.
OUT
אם מישהו לא הבין, קרה משהו מוזר, שמבסר הקץ עשה. עכשיו אתם רואים כמו מראה שמהעבר השני של נקודת המבט יש כמו שער, שמאחוריו אתם רואים מקום אפל ואפור, ובוא המון רוחות רפאים ונפראקים.

 

[The Time]

סם מפסיק לצחוק, ותוך שנייה עומד על רגליו, מחזיק בפגיון ביד מכוסת דם כאילו הוא הדבר האחרון שנותר בעולם "עגור, אל תזוז! כל השאר, בואו הנה!" הוא חורק בשיניו, נועץ מבט מרוכז בנקודה מאחורי השער..
חרא, את זה לא ידעתי שהם יכולים לעשות..
mate
סם משהה את הפעולה שלו, אז אל תעשה לי "הנרפאקים יוצאים וההורגים את כולם" בתגובה הבאה שלך, בסדר?
(הנארפאקים יוצאים עם נשקים שלופים זה לגיטימי, אבל תן לי שניה לפני שהם ממש הורגים אותנו...)

 

[הדון גובלאונה]

למראה החור עיניו של עגור נפערות-
הביתה... לא! אני לא אבוא לשם! זה לא הבית שלי! אבל התחושה כולכך נכונה! התשובה חייבת להיצא שם! לא היא לא! תצא ממני שיקוץ! מה!? אני כן רוצה שתצא! דיי! לא! בבשקה! אני לא! כן! צא! צא! תעזוב אותי לנפשי, אני לא רוצה ללכת לשם! אפילו שזה אני, אפילו שזה המקום של,
כי הא לא שלי באמת! הוא שלך! רק שלך!
"דאאאאאאאאאאאאאאאאיי!" (די) צורח עגור, ומוסיף, בציחקוק צרוד "מה זה דברים האלה?", קולו רועד מעט, והוא בולע את רוקו, "זה האלמוות שאתה מבטיח לי? כ... כן? חיים ללא נשמה? ל... ללא בשר? עבדות לאלו הרוצים בכיליון הכול?"
עגור שחור צוחק בעצבנות ובקול רם מדיי, צחוק לא מאוץ, מעט היסטרי, והוא וסיף בעליצות מרירה-
"אתם! אתם איחרתם! אם הייתם באים אז, כשעגור לבן מת! כשלא היה לי מה להפסיד! עכשיו? עכשיויש לי הרבה מה להפסיד! את החברים שלי! כן!"
אמממ, לא שיקרתי עכשיו, הם באמת החברים שלי.
פעם ראשונה שיש לי חברים שלי! שיעשו משהו למעני! אפילו אם הם יסבלו על כך! ואני לא אתן לך להרוס את זה! לא אתן!!!"



אני מוציא נק"ן ומעלה נק' חמלה אחת.



עגור שחור צועק בזעם ושלף את סכינו מנדנו, צליל איוושה חרישית נשמע, כמו שירו של קברן הקורא לשיחרור רחות המתים, צליל המכאיב לאוזני השדים, לאוזני הרוחות, השלדים, המתים, צליל המשכיבם בשלום בקבריהם, שיר אשכבה של תקווה מתחדשת! סכין נשלף, מוכפל עשרות מונים באור הירקרק המוטל מקירות הברקת, המוחזר מאופל מצחו של עגור שחור, אופל הנחתץך תחת אור פועם, המפעפםע דרכו דרך אגרוף האפלה הקמוץ! מבתק את בתולי האצבעות הנעולות, כמו חגורות ברזל הנפתחות לאיתן, האו קורע את דרכו בשיניו, זועק לשמיים בנקודת השיוויון שעה שהאור הפורץ, והשחור הכובל נמצאים בנקודת האיזון, כמו יו שאן, הנשענת על ההר הקיסרי, על חוד הסיכה של האדמה האמיתית, נשענת, לא זזה.
צליל האוושה פוסק, האור האופל עומדים בטווח, הר הגעש הרדום היתעורר, ושורף הכול באש נזעמת, כלהב המאכלת הנשלך אל גרונו של הקורבן, כך הסכין המעוקל מונף באוייר, כמוקשת בענן היודת ממרום אלים אל גוש החומר, כמו רעיון פתאים הנשלח אל על, כתפילה זכה, הפועמת במהות האמונה, כך נשלךח הסכין, קורע אור וחושך, קורע מציאות, קורע אמונה ואהבה וגם שנאה, ללא רגש, ללא אמת, ללא שקר, הוא פשוט נשלח, לעשו מעשה.
פלדה המחושלת בכבשן לוהט, מוקפאת במים טהרים, נשלחת בבוהק מהות אל עבר צווארו של האפל, דרך סחוס ועור, קורעת את גרונו, מפזרת את דם מותו, באוויר בטיפות זעירות, שחורות-אדמדמות, המזינות את המתים הרעבים, קוראות להם בפעימת חולשה, של שיר אשכבה, רסיטל מוות, לכבוד המת, ומעל גופת החושך, עומד מביא האור, שחור כולו, בוהק בזוהר מעורפל, כשאור לבן, לוחם בחושך מביס אותו, בבור תפילה, בור שחור, חפור לעומק, בור שפכים, עמוק באמדה



14 קוביות + מצויינות ראשונה 24 קוביות (דרך זרימת מות), מתעל נחישות 28 קוביות +1 (דיוק של פגיון) בלי פעלול =
27 הצלחות.
משתמש בצ'ארם שמאפשר לי לגרום כוח-נ' נזק לאחר ספיגה אם אני פוגע, ליצרית 9 נקודת נזק נוספות לאחר הספיגה.
ההתקפה במהירות 4
נזק +2 קטלני.

 

[forte]

OUT
הנפראקים יוצאים והורגים את כולכם. טוב, היה אחלה משחק, ביי ביי.
מאגר הנזק הגולמי הוא 11? בסדר. 27 הצלחות?!
IN
עגור שחור מתחיל להפעיל את המהות, אבל לא. זהו אביר מוות עתיק, ולמרות לכאורה עוצמתו המועתה, נראה שלעולם לא ייגגמרו לא הטריקים בשרוול. הוא מרים את ידו, ומהות מתחילה לזרום ממנה. הוא מחייך, כשחרבו מתנגשת בעוצמה מרעידת עולמות בסכים הקטנה. ואז, קורא משהו שעגור מקלל, כי הוא שכח אותו. הוא לא יודע מה הוא חשב, למה הוא ציפה, אבל הוא טעה.
מכתו האדירה כמעת מעיפה את הדייקלהב מידו, עוברת את כל הגנותיו, כאילו הוא ילד כבול בשרשראות והוא תכנן את המכה שנים ואת איך לתת אותה, המכה מושלמת נגד המכה, אין סיכוי לחמוק! אבל זה לא משנה- הדייקלהב נוגע בסכין, והסכין נשברת. כי מה הנשק שווה אל מול עוצמת העתק? אפילו מיומנות המכה הבלתי מתפשרת הזאת, נופלת על יד העתק הקטן ביותר.
OUT
הוא חסם, כמובן שעקרונית עגור פגע, אבל אצלי, מגע של דייקלהב בתנאים מסויימים, יכול לגרום לשבירת הנשק של היריב. בוא נומר שבשילוב של כמה דברים נוספים, הסכין נשברה.
IN
הנפראקים נעמדים, ושולפים נשקים. קולות של השלדים אשר הם הנפראקים מלחשים לחישות של עוצמה, וקול חסר משמעות יוצא. אך את השער שום אל מת לא חוצה. "אני את מלאכתי, סיימתי כאן" אומר מבסר הקץ, ומזנק במהירות מדהימה אל תוך השער, כדי ליפול, כשחץ מעיף אותו הצידה, מרסק אותו על הקיר, ובגללו הוא מחמיץ את הכניסה לשער. איינידאומה, שהכינה את עצמה, שתורה לפעול, בהלם, כשבשניה שהיא זכותה, תורה, נעלמת כלא הייתה, תחת כוח חודרני הנחנס לתמונה, ושדורש את תורו. תורו? מה?
"אם מישהו יעבור בשער, הפתח לעולם התחתון יהיה דו צדדי. כרגע, זו רק מראה" אומרת דמות המתקדמת. אתם מרגישים שאתם לא אמורים לדעת, להרגיש, להבין על קיומה. הדמות... לא! אתם לא מסוגלים לקלוט אפילו במוחכם את דמותה, את מראהה, אבל משהו במוחכם, משהו שרק כעת, כשהעוצמה העומדת מולכם כה כבירה, משהו שכעת אתם שומעים אותו לוחש כל העת- סידראלים, שליח השמיים, הנאבקת השמימית, כעת צועק זהו סידראל! זהו סידראל! אתם לא תשכחו אותו! זהו סידראל! קול זר זה, מדבר אליכם, ממקור לא ידוע, תמוהה. אל תשכחו אותם! שומו שמיים! זהו סידראל!
הסידראל אשר עומד מולכם, נושא בידיו את שליח השמיים, אשר משתעל קשות. "אני המורה שלו. הייתי צריך לבוא, כי הענינים הסתבכו. הקרב כאן אכן היה מרשים, ובאמת שמש ירחים, לא צפיתי בקרב כזה מאז הלכתי לזירה של אלת הקרבות ביו-שאן. אני מצטער שאני קוטע אתכם ואת רצף הגורל, אך בין כה וכו תשכחו אותי. כך או כך" הוא מרים את... ידו, אבל איזו יד? היד חומקת מכם, רק הידיע עליה, על קיומה, נשארת, נלחשת בידי תודעה אדירה וזרה, הלוחשת למוחכם את המידע. ידו מורמת מעל שליח השמיים, וברגע של תנודת גורל, פצעיו נעלמים, ומהותו חוזרת. הוא קם, ומחויר. "סיפו! מה מעשיך כאן?" שואל שליח השמיים. "מעשים לי רבים, ובחרתי לקפוץ לביקור, מכיוון וידוע לא ידעתי שמסכת החורפים עצמו ינסה להתערב אישית. הלא גם לא ציפיתי שמבסר הקץ יגיע לכאן. נראה לי שכמות כזאת של הפתעות היא אינה פרית שלא אעדכן אותך עליה, אז החלטתי לתקן את הטעות". אתם לא מסוגלים.. לעשות דבר. אתם כמעת לא קיימים, אילולא התודע הכבירה הלוחשת לכם- כן! היה כאן סידראל, הסיפו של שליח השמיים! כן, אתם לא תשכחו אותו! כן! סיפו של שליח השמיים, שליח השמיים, הנאבקת השמימית, סידראלים, כן! אתם לא תשכחו זאת! כן אתם לא תשכחו זאת!
הסיפו של שליח השמיים מעצב כישוף, והכל כופא למשך 10 שניות תמימות, בהם אתם פשוט משותקים. הוא מעצב ברוגע את הכישוף, ונעלם. משאיר את שליח השמיים. שליח השמיים מחייך, כשלרגע הקרב נשבר. "לא לא. אני לא אתערב לשום צד! לא אני. לי אין יד בשום צד! אני נטרלי!" הוא אומר, ונעלם.
ואז הכל חוזר, ולרגע אתם רוצים לשכוח זאת, אבל אז אתם ממשיכים, וכעת עד לנצח אתם חשים בתודעה הזאת, אשר נוגעת בכם, ואתם לא יכולים יותר להתעלם מההרגשה של התודעה הזאת, הנוגעת בכם- הם שם! הסידראלים!

 

[הדון גובלאונה]

אחחחח ברעעעע!!!! איך הוא בכלל הצליח לגעת לי בסכין עם הדייקלב שלו!? אוף! זה היה יכול לגמור את הסצנה כולכך יפה! כול כך יפה!!!
בעעעעע זה לא הגיוני! עברתי את ד"ם החסימה שלו באיזה15 הצלחות! מינימום! אוף! בעע! פויה! קישטא! פורט'ה! אני רציתי שהוא ימות! תיזהר, אני יודע איפה את הגר!

וברצינות עכשיו, אתה חייב לציין שאם הוא היה מת זה היה הופך הסיום לדרמטי בטירוף!

הא, אני מהות 4, אז אניזוכר סיידריאלים בדרך כלל אלאה אם הם עשוים מאמץ מיוחד כול שהוא כדי להיתגבר עלי.



"אני לא מאמין! הוא היה אמור למות! למות! בן זונה! תחזור לכאן פחדן! תחזור!!!"

ואז הסיידריאל יורה בו את החץ (או שזו אינאדמה? לא הבנתי בדיוק...), ועגור מחייך בזווית פיו, הסידריל מרים יד, מדבר, והכול עוצר, ואז הכול חוזר באחת ועגור שחור רץ אל עבר אביר המוות (בהנחה שהוא עדיין לא עבר בשער), חוטף בסדרך את הסכין מידי, סם, ודוקר אותו בליבו, שוב ושוב ושוב.

פיצול פעולות-

שלוש התקפות

7 הצלחות + הצ'ארם חודר הספיגה
12 הצלחות + הצ'ארם חודר הספיגה
9 הצלחות + הצ'ארם חודר הספגיה

 

[forte]

לפני שתגידו משהו רציתי לציין משהו- נכון שזה ממש ממש ממש אבל ממש לא הגיוני שהוא עצר את ההתקפה, והסכים נשברה, ואתם יותר ממוזמנים לעשות זאת, אבל בIN, לא בOUT. זה לא איזו סיבה משוקצת. כמו שאתם מתחילים להבין, יש כאן הרבה יותר כוחות משאתם חושבים מעורבים. אבל, כעת-
דון, איזו תעצומה זו הזאת עוברת הספיגה?
IN
אביר המוות מול עגור שחור, ולפתע הוא נופל. עגור שחור בוהה בהפתעה וכמעת מחמיץ בהתקפתו, מכיוון והרי התגובה המינימלית היא שהוא יזוז לשם! זה ברור כשמש! והוא אכן רצה לעשות זאת, אבל הוא פתאום כה איטי... כאילו משהו עזב אותו. הוא נראה מופתע לא פחות כשהוא מרים את הדייקלהב, והדייקלהב נוגע בסכין. עיניו מוארות בתקווה, אך גם את הלהב הכוח המוזר עזב, והסכין כלל לא נשברת.
שלושת ההתקפות חודרות בקלות את הגנתו, כשהוא נאנק, ולפתע עגור שחור מבין- הוא רואה זאת בגופו של חברו, בזרמו, המהות שלו. היא נגמרה. איך? לא ברור. הוא היה מלא מהות לפני רגע.
התקפותיו של עגור מגיעות במהירות, בשביל לפגוע בעוצמה בשריון הנמצא על גופו. הלהב העלוב רועד, וכעת באמת ובתמים מאיים להישבר מעוצמת ההתנגשות. הלהב חודר את השריון, ושלושה מכות חלקות פוגעות באיבור המוות, ועגור שחור מסתכל על סכינו- כמעת שבורה. כמעת ולא שמישה, אך הנזק האדיר נגרם לאביר המוות. "הייתי צריך להשקיע מהות" הוא מקלל. אבל נגמר לו המהות!
לפתע, באיחור של מה, עגור שחור מרגיש בפתאומיות ששני דברים קורים- אחד, המהות אשר הייתה לאביר המוות קודם חזרה, ושתיים- אותו הדבר שקרה לאביר המוות קורה לו. זה לא שהמהות שלו נעלמה, זה שלרגע, רגע אחד, רגע אחד יותר מדי, המהות שלו הפכה ללא זמינה.
OUT
עגור שחור שם לב שקרה משהו שמנע מאביר המוות לתעל מהות, הדבר נעלם, אבל עכשיו עגור שחור מרגיש אותו. עד להודעה חדשה הוא לא יכול לתעל מהות. שלושת ההתקפות פגעו, כשהראשונה גרמה דרגת בריאות אחת(השריון ספג את כל המכות במלואן, כך שהנזק הגולמי הוא 4), השניה גרמה 2 דרגות בריאות והשלישית לא גרמה דרגות בריאות.
סך הכל: 3 דרגות בריאות. טוב מאוד.

אגב- הכל ההוא ששמעתם בראש שלכם. אתם עדין ממשיכים לשמוע אותו. ודון, אם לא הבנת את הקטע של 'כולכם משותקים ל-10 שניות' אז אני אבהיר לך אותו- הסידראל ההוא הוא עם מהות 6+, אני לא ארחיב על זה, כי הדמויות שלכם לא מבינות בנידון הרבה, אבל בוא נומר... שהוא ממש אגדי, ממש אגדי, ממש ממש אגדי. הוא ריפה ברגע את שליח השמיים, שיתק אתכם לשנתיים והתערב באמצע תור של מישהו, ובלבל הכל. אני לא נוטה לעשות דברים כל כך קיצוניים למען עלילה טהורה בלי סיבה. הענין האמיתי, הוא שהכל שולחש לכם בראש, גורם לכך שאתם בהחלט כן תזכרו אותו.

מקצב הקרב: 4. דון, בין כה וכו יצא לך 4 הצלחות בהצטרפות לקרב, אז עקרונית פעלתה מייד, ואז תפעל שוב בטיק 9.

טיק 6- סם מנדז.
טיק 7-מבסר הקץ המזנק מן האפלה, רוחות הרפאים.
טיק 8- 2 ארימנת'וי, איינידאומה.
טיק 9- עגור שחור, שושנה שחורה.

 

[הדון גובלאונה]

התעצומה חודרת השיריון נו! הישתמשתי בה בהתקפה הראשונה ששברה אצת הסכין, ואני משתמש בה שוב, כול התקפה שפגעה בו גרמה לו ל9 נק' נזק לאחר ספיגה! (אני אוהב את הקטע הזה עם הכוח 9 XD)

אגב, כן השקעת מהות בהתקפות, רק לא פירטתי, לפרט?

 

[forte]

התעצומה חודרת הספיגה נגד כל ההתקפות?! אני לא חושב שיש לך מספיק מאנות. אתה עוקב? מאז מלאו לך המאנות כבר הוצאתה 55 מאנות+המאנות שהוצאתה שלא פירטתה(בהנחה שהוצאתה 9 מאנות להתקפה עכשיו כדי לתגבר את התעצומה).
10 מאנות מצויינות
18 מאנות על פעמיים התעצומה חודרת השריון.
27 מאנות על שלושת הפעמים האחרונות התעצומה חודרת השריון.
אני לא חושב שיש לך כזאת כמות של מהות, בעיקר כי יש לך שני עתקים עוצמתיים שאתה מכוון אליהם. תבדוק שוב בבקשה.

מקצב הקרב: 4.

• טיק 6- סם מנדז.
  טיק 7-מבסר הקץ המזנק מן האפלה, רוחות הרפאים.
  טיק 8- 2 ארימנת'וי, איינידאומה.
  טיק 9- עגור שחור, שושנה שחורה.

 

[Anonymous]

אממ.. איך עגור שחור יכול להיות מכוונן לחרבות והשריון שלו אם הם לא עליו?
וחוץ מזה, אני רוצה לציין משהו נוסף, עגור תקף עם הסכין של סם מנדז, משמע, אביר המוות מורעל .
מאחר והוא שומר את הדברי השווים אמת לגרזנים, זה לא משהו רציני, רק רעל נחש אלמוגים, אבל פירוש הדבר הוא שבנוסף לנזק של שבע דרגות בריאות שהוא חטף עד כו מהמכות של עגור ושמש, אביר המוות סובל מקובית נזק קטלני כל טיק (סיבולת+התנגדות ד"ק שלוש כל טיק להפוך את הנזק של הטיק הזה לנזק חבטה, שש הצלחות מבטל באותו סיבוב את הנזק) וממחסר פנימי של חמש קוביות.
כל זה למשך שישה טיקים.
אגב, תור אייניאדמה עכשיו, כן?

 

[dart-b]

לא זה התור של סם.

 

[הדון גובלאונה]

ממש ממש לא, ה יותר משהו כזה-

בן אדם! התעצומה החודרת שיריון עולה 6 מאנות.

4 פעמים =24
34 מהמצויינות
46 בגל תרגיל להעצמת הכו בו הוצאתי עוד 12.
ואז עוד 6, ממצויינות ראשונה דר זרימת מהות=
52 סך הכול.

אני לא מכוונן לשום דבר, ככה שיש לעגור שחור- 13 מאנות אישיות כרגע.

וגם אם הוא מכוונן, לשביט ולשיריון, (מה שלא הגיוני, כי הוא מת, אז סביר להניח שהוא הפסיק להיות מכוונן אליהם..) זה עדיין משאיר לו 2 מאנות.

 

[forte]

אז איך זה מוסיף 9 קוביות נזק? ועדין, התעצומה פועלת רק על ההתקפה המיידית, מה שאומר למעשה הוא גם אם הוא הוציא 6 מאנות, זה יעלה לו 18 מאנות.
והרעל- כבר אמרתי לך שהרעל אצלי הוא בעל דירוג משאבים 3ולא 1. אם אתה מכין אותו זה משאבים 2, ויש לך משאבים 3 כרגע(תזכור שירד לך ערך משאבים 1 באופן מעצבן)... כן זה בסופו של דבר יוצא הגיוני. רועי, תור סם למעשה.
IN
עובר רגע אחד קט, והסם כבר מתחיל להשפיע. אביר המוות מחויר, כשהדם הבוקע ממצחו משנה את צבעו, ומתקרש. תנועותיו נעשות איטיות ברמה מחרידה, כשהרעל רק מתחיל להשפיע.

 

[הדון גובלאונה]

נו?
24 על התעצומה החודרת ספיגה (מקודם 6, ועכשיו 18)
+
16 מהמצויינות הראשונה
+
12 מהתרגיל להעצמת כח
___

52

***

לעגור יש 65 מאנות, וזה אומר שנשארו לו 13

 

[The Time]

אממ.. טוב.
in
סם צוחק "מה דעתכם שתשבעו להפסיק עם הטיפשות הזו ותגמרו עניין?" הוא שואל בלאג, יוצא מתא הכלא "אתם במיעוט מספרי, פצועים, ונלחמים מול עגור שחור" מבט פונה בחדות "היי! קח את זה חבר!" הוא שולף מכיס נסתר בבגדיו גרזן הטלה מוכסף עצום ומשליך אותו לכיוון עגור, זריקה קלה לתפיסה..
סם עוצם את עיניו, ומרגיש את חוט המהות שתמיד היה שם בשנה האחרונה, הגרזן, תמיד שם, רק מחכה לשתות את דם קורבנותיו בידיו של מתנקש, מהווה ביטוח מתמיד שלעולם לא יתפס חסר אונים.
את החוט הזה הוא הולך למסור.
עגור מרגיש קו מהות מכה בו, מתקרב אליו, המהות של סם עצורה בגרזן, רק מחכה שתתפוס אותו..
סם מחייך, החוט לא בידו יותר. אבל אין מה לחשוש, הכל בסדר.
הנשק בידיים טובות.
mate
אין ממש פעולה כזו בחוקים, אבל היי, זה לא מה שהולך לעצור אותנו נכון?
סם מעביר לעגור את הכיוונון של גרזן עינוי הברק.

 

[הדון גובלאונה]

אויויויויויו אם זה רק היה קורה לפני שתי התקפות שלו, היה פה כולכך שמח... (גרזן עיניו הברק לא היה מתנפץ לו בידיים...)

בעודו שקוע בריטוש בטנו של אביר השאול השוכב, שןוב ושוב ושוב, תוקע את הסכין המורעל, יורק לכול עבר, ובכול דקירה זוהרו גובר, אך גם האפלה השוא מפיץ, כמו עורב שחור מנקר גופה, שוב ושוב ושוב.
והגרזן המוכסף טס אליו, מתקרב אל עברו, והוא מושיט את ידו, מזמיןאותו, שעה שכבלי מהות נכרכים סביב הניצוץ שלו, עוטפםים אותו במגע המלטף של כסף הירחים, שעה שכלי המשחית הקטלני, נלפת בידיו בחוזקה.