משחק נשגבים- 'מבטן האדמה'(4/4)- התחלנו

[forte]

IN
"בגידה, היא לדעתי מעשה שהוא כנגד המוסכמה הקיימת. אך בגידה היא לאו דווקא דבר שלילי, כי אם עשויה בסופו של דבר לצאת חיובית" אומר 'עלה'. הוא מוביל את שושנה שחורה במהלך הדרך, במעלה הרחוב חזרה למשכן- חזרה למקום בוא שושנה נלחמה בלילך, עובר את הפתח, וחושף גרם מדרגות לוליני בוא הוא מתחיל לטפס עם שושנה...

אביר המוות מחייך. באימון רב ומושלם, הוא מזיז את קווי הבריאה ואת מגבלותיו, ונע. הוא נבלע באדמה, ומופיע כשהוא בלע את כל המרחק בינו לבין איינידאומה. איינידאומה מופתעת- הרי הוא הפעיל תעצומה! הוא לא יכול לתעל פעמיים מהות! אבל הרי, שיש כזה דבר רצף- שילוב של עוצמה במיומנות אדירה כדי לתעל באורך חלק את המהות. אביר המוות מהנהן למולה, ושולח את חרבו אל צווארה בעוצמה מזעזעת לחלוטין של מהות, מחייך לחולשתה הרגעית של שושנה. "זה סופך" הוא אומר, כשמהות אפלה עפה ממנו בגלים כלפי מתה ומעלה, מזעזעת הכל, עפה לכל מקום, גוברת על האנימה של איינידאומה ומשאירה אותה לשרות באפלה. הלהב מגיע, שחור כליל, ומבטו התמים של הילד מושך את עיניה של איינידאומה, עד שהלהב הנורא מגיע, ולאיינידאומה סיכוי מועת בלבד לשרוד אותו. הלהב נע במהירות ובעוצמה, אל מטרתו הבלתי ניתנת לעצירה.
OUT
ייי! נראה שאביר המוות יודע מהות מה היא, כי הוא כרגע חמק הגנה מושלמת, שכן קודם לכן הוא הפעיל רצף, וההגמה המושלמת הייתה חלק מהרצף, ועכשיו הוא ממלא את הנשק בשני קילו מהות. איינידאומה רשאית כמובן לפעלול להגנה. ואייסדרום, אני דיי בטוח שזה מפעמים קודמות אבל ניחה. אגב- הוא הצליח לבלוע את המרחק בשל היתרון של חמיקת שבעת הצללים, שלמעשה פשוט משגר את המטרה [מהות] מטרים הצידה. הוא זז 2 מטר, שכן זה מה שהוא היה צריך כדי לבלוע את המרחק.
IN
יציר הרוח קם ובוהה בסם מנדז. "מה אתה רוצה שאעשה?! אני יכול לשחרר אותך, ברגע זה! אתה רוצה? זה יעודד אותך? אין לך נשק! אין לך מהות! אתה פצוע! תקשיב לי! אני ושאר חצר הרוחות נשחרר אתכם מחרתיים, אז מה יקרה אם כולכם תכלאו?! זה יקל עלינו את העובדה של שיחרורכם! אל תתחצף אלי, כי אני יצרתי אותך!" הוא מתלונן, ויורד מתחת לכלא הברקת, ונעלם מבעד לקיר.
OUT
שושנה שחורה אני מניח יכולה לעשות משהו בהחלט, אבל אני עדין לא יכול לומר בדיוק מה יקרה בשל הפרש הזמנים. עם זאת, זה יכול להיות מגניב עם שושנה ו'עלה' יצטרפו לקרב

 

[Icedrum]

OUT
א. חמיקת שבע הצללים לא מזיזה אותך מהות מטרים. זה לא כתוב בשום מקום. אחרת היה אפשר להשתמש בה כדי לשבור רצפים, ואי אפשר. בדקתי בהתקפה הקודמת שלו. תקרא בספר הלבן, אם אתה לא מאמין.
זה שיפור בגרסא האביסאלית של העניין?
ב. אני מניח שאתה זוכר שהתקפת נגד יכולה להתקיים רק אם הוא יכול להגיע אליי, ובגלל א' הוא לא, אז אתה צריך לחכות לתורו. מה שאומר שדמי הדרקון זוכים לניסיון מחודש לנסות לעבור להלחם באביסאל שמפיץ שחור קריפי ולא אור יום.

 

[The Time]

סם נאנח "אתה צודק כמובן. אבל תנסה בבקשה להסתכל על זה מנקודת המבט שלי, אני כלוא בשל טיפשותי ואתה מתאר לנגד עיני איך הם חוזרים על טעותי כצאן המובל לטבח. מבין?" הוא שופך את הנוזל שהופק מאש המהות ופרח רפאים לתוך מזרק זכוכית, ואוחז בידו של עגור "תקשיב. יציר המהות ההיסטרי צודק. ווידאתי בעזרת קצת מהות שלא יקרה אסון בגלל הדבר הזה, אבל אני לא יכול להבטיח יותר מזה. אני יכול לתת לך עכשיו את התרקיז ואז תלך לדבר עם הרוח שלך, או" הוא מעווה את פניו "שנוותר על העניין להפעם עד שאספיק לטפל בך ובעצמי. בכל מקרה אתה צריך לזכור שאנחנו לא בורחים עכשיו (כי אין לנו מספיק מהות ואנחנו נורא פצועים, שלא לדבר בכלל על זה שאנחנו צרכים לתאם הכל עם סיעת הזהב וחצר הרוחות, ארר..) אז כדאי שתסכם איתו על שעה בה הוא יבוא לבקר כאן, כי זה יהיה הרבה יותר נוח מאשר לנסות לזקק באילתור מנה נוספת." הוא נושם עמוק "אז, נלך על זה?"
MATE
דניאל, תתיחס להערה שלי בהודעה הקודמת, בסדר? אחרי שתחליט לגבי העניין הזה אני אגיד לך בדיוק כמה מהות השקעתי, אגלגל, ואתה תחליט אם להוסיף פעלול.
אוקי?

 

[forte]

רועי- היה לך אי אז פעלול 2.
אייסדרום- לאביר המוות שבספר הלבן יש חמיקת שבעת הצללים, ואני הולך ע"פ הגירסא הזאת- הוא כן נעלם ומתגשם ונע [מהות] מטרים. זה בעצם השיפור האביסלי. הוא לא תקף התקפת נגד, הוא תקף בתורו. דמי הדרקון לא פועלים(מבחירה).
IN
יציר הרוח חוזר להופיע בקיר, וחיוך מופיע בפיו."אני מבין את מצבך. אבל תגיד, אתם חברים שמעתי של מעניק הצל. אתם לא יכולים לעשות משהו? זאתא ומרת, הוא בטוח בעל הכישוף 'קולות הבאים מרחוק', אז הוא בטוח ישמע אתכם אם תומרו מספיק הרבה את שמו. קולות הבאים מרחוק זה כישוף המאפשר למכשף לשמוע אנשים האומרים את שמו." יציר הרוח חוזר להתיישב.
OUT
אייסדרום- תגן בבקשה מהתקפתו של אביר המוות. להזכירך השקעת מהות במצויינות קשתות, כך שאתה לא יכול להיעזר במהות.

דארט- האם אתה עולה במעלה המדרגות? ואם כן, אז מה עם זה? האם אתה מתחנן משהו או סתם עולה למעלה?

 

[The Time]

ארבע מאנות, תשפוט את התיאור המתמשך של סם לגבי זיקוק פרח הרפאים בבקשה, מאגר בסיסי של עשר, מחסר של ארבע מפציעה, משלם שש מאנות כדי להוסיף שלוש הצלחות, *מגלגל* שבע הצלחות, לא כולל פעלול (אם) ולא כולל מחסר שאולי אתה רוצה להטיל עלי בגלל שסם מזקק את זה ממש ממש מהר.
IN
סם מהנהן ליציר הרוח "נשמע טוב, ננסה לעשות את זה אחרי שנגמור עם אלפיים הדברים האחרים שאנחנו צרכים לעשות. אגב, למה התכוונת כשאמרת שיצרת אותי?"
הפרח יצא דווקא טוב, נראה לי שזה יספיק בשביל עגור.

 

[הדון גובלאונה]

"כן. אגב, אתה בטוח שזה לא חזק מדיי התערובת שלך? בפעם הקודמת הישתמשתי בתה..."

מתיישב בישיבת לוטוס מול סם, מוכן וקבלת הסם.

 

[The Time]

סם מתיישב מולו, מרים את המחט, ועונה "אין לי מושג, נראה לי שזה מינון פחות מרוכז, אתן לך חלק, ואוסיף עוד אם אתה לא נרדם. אל תזיז את היד." הוא שולף משחה לא ברורה מכיס נסתר ומורח אותה על העורק העיקרי של עגור "בהצלחה עם חבר שלך." הוא מחדיר את המחט לעור ומתחיל לתת לחומר להיכנס למערכת הדם, המשחה מכהה את הכאב, סם מגדיל את המינון לאט לאט תוך שהוא מביט בעיניו של עגור, מפסיק מייד כשהן מתחילות להעצם בהשפעת הסם, ואז מוציא את המחט וחובש את היד.
אני עשיתי את שלי, עכשיו נותר רק להחזיק אצבעות.

 

[dart-b]

אני עייפה ,מרוקנת ממהות ,זוהרת,אין לי הרבה ברירות ,אבל אם איינדימה תילחם למעלה זו תהיה בעיה אם שני אלו יעזרו למי שנלחם נגדה,אני צריכה לחשוב על תוכנית,אולי אצליח להפנט מישהו,עלה חזק מדי, אבל אם הצלחתי להשביע את לילך ,אני חושבת שזה יכול לעבוד ,היא עייפה פצועה קשה ,ומרוקנת ממהות כמוני, צריך קודם כול לראות מה הולך פה. שושנה הולכת אחרי עלה, לא מוציאה הגה ,מוכנה לראות מה הולך שם מעל המדרגות.
אני אכלא זה בטוח, אבל לפחות אוכל להביא למותה של לילך ,פחות נשגבת אחת.

 

[forte]

פעלול אחד על זיקוק הפרח, אין תוספת הצלחות, אין מחסר מפעולה מהירה, סם ראשי לשחזר שתי מאנות.
IN
סם מזריק לעגור את פרח הרפאים, אל תוך הוריד שבזרוע. לרגע כלום לא קורה, ואז הסם מתחיל באיטיות לפעול. הפעולה הראשונה שלו- מול עגור מתחילה להתגבש צורה של רוח מוזרה, אשר ראשה בתוך הכלא, והיא עצמה נמצאת מחוץ לתא, במקום היציאה. זוהי רוח רפאים, אבל... היא לא נראת סתם רוח רפאים. כנראה שהיא דיי עוצמתית. לא בטוח.
ההשפעה השניה היא סחרחורת. עגור מרגיש כאב ראש כאילו הוא לא שתה ימים.
אז, ראשו מתחיל לזוז באיטיות לא רצונית, והוא מתייצב בפתאומיות. סם מזריק עוד קצת סם, והסחרחורת חוזרת. סם מרגיש לפתע משהו בידו, מעין עקיצה, והוא בוהה. משהו קרה, אך מה שזה לא יהיה, כל התערובת הוזרקה ברגעים אלה לעגור שחור. מסתחרר במקום כשהסם מתחיל לפעול, וסם מנדז, יציר הרוח, וכל תא הכלא נעלמים מעיניו של עגור.

סם מסתכל על עגור. בהתחלה הכל עובד, ואז הסם באמת מתחיל להשפיע. סם מבין מייד שהוא נתן מעת יותר מדי. הוא מגרד בפדחתו- הוא בטוח שהלך לו מצויין, בלי טעויות. איך ייתכן שהוא טעה בהערכת הכמות עד כדי כך שעגור... סם מסתכל על ידו, ומבין מייד- משהו, גורם לידו לרעוד, גרם לו להזריק מעת יותר מדי תמיסה. אבל...

עגור שחור מסתכל, כשרק כמה דברים קיימיםן מולו- במרחק של מה למטה, עומד גוש של אפלה, אשר פועם בא אור החיים. במפלס הגובה שלו, ישנו עוד גוש של אופל, וגם בוא פועם אור של חיים, והגוש הזה גדול כפליים מהגוש הקודם. יתר על כן, הוא רואה למולו רפא מלחמה, איך הוא יודע שזהו רפא מלחמה? הוא פשוט יודע. לא אחד! יש למטה עוד שלושה, והם מסתובבים סביב הדמות גוש האפלה שלמטה. עוד אחד נמצא סביב גוש האפלה הגבוה יותר. הם מסובבים את ראשם, כשהם מבחינים במכה אחת בעגור שחור. עיניהם מופנות לעגור שחור, כשעגור שחור מבחין במרחק רב, במה שהוא חיפש- עגור לבן. הרוח רפאים אשר מולו רבת עוצמה, אך כעת בהיסתכלו הוא לא רואה את הניצוץ הסולארי. הניצוץ הסולארי עבר הלאה. ואז עגור שחור מבחין במרחק עצום, בשתי דמויות, ועינו נמשכת בלא שליטה אל מראה עיניו- במרחק של עשרות קילומטרים, עומדת דמות גובהה שני מטרים, בארץ של לילה בא רק רוחות הרפאים מתקיימות, בינות לחומות בגובה של הרים, במקום בוא האדמה פצוע, עומדת דמות כבירה ומסתכלת מזרחה, אל נקסוס, והבעת קדרות על פניה. היא גוש של אפלה אשר נראה כקטן, אך הוא למעשה בגודל של ההר הקיסרי לפחות אם עגור רואה אותה מהמרחק הזה. הוא כופא כשמבטו מרותק אל המבט הזה, השקול ורב החוכמה, הבוחן את נקסוס. בצילו, רואה עגור שחור גוש קטן מאוד של אופל יחסית אליו, קטן מכדי להיראות, אשר מואר באור אדוניו. ואז עינו של עגור עוברת בלא שליטה הלאה, אל המטרה המזוויע הזאת. בארץ של אופל, בפנות לחומות ומבצרים שהיו בעבר מפוארים, בין מגדלים אפורים של מוות ורוחות רפאים, עומדת דמות, קטנה מקודמתה, גובהה שני מטרים לפחות, לבושה תלי קבורה. אך עיניה, על עגור מסתכלות ישירות, מבט ישיר ועצום. עגור מוצא את עצמו כבול למבט בלא שליטה. הייתה בי תקווה שתבוא. חיקיתי לך. עגור אפל. עיניים שחורות עמוקות מסתכלות, ומבט אל-מותי מביט בעגור, רואה אותו, היטב רואה אותו. מדוע זה אתה מתנגד לי ולמשרתי? זה לא נחמד. הדמות כה עצומה, עד שנראה שהיא מגיע עד עגור בשולחה את ידה לעברו, ומצביע באצבע מאשימה. אבל אתה עודך יכול לחזור בך. הצטרף אלי, בוא תחת חסותי, ואלמד אותך סודות נפלאים. אנוכי, חייתי וראיתי את העידן העתיק. ואתה, תחת חסותי הייתה אז. אך כעת, כוחי גדל פי עשרות מונים, ואני מציע לך- בוא, תלמד. אתה רוצה את המאסטר שלך? אני יכול לאפשר לך לפגוש אותו. רק בוא, בוא בוא בוא בוא.
עגור שחור מרגיש איך חלקים ממנו מזנקים ממנו, ובלא שליטה מיידית עוזבים אותו. חלקים ממנו נמשכים, וידו של היצור תופסת אותם. אני רוצה את כולך. את כולך.
OUT
דון, לא שותים תה רפאים כשאבירי מוות בסביבה, ובטח שלא כששר מוות מקדיש לך תשומת לב
גלגל בבקשה כ"ר.
אה כן, והוא שאב ממך את כל המאנות שלך. ועוד השלכות נראה לאחר שתגלגל כ"ר.
IN
סם מנדז בוהה בעגור שחור המתפתל על הריצפה, ומבין. הוא שם בלא שליטה, מעת יותר מדי. אבל עוצמת הסם התחזקה בידי משהו, פי עשרות מונים. ע"פ חישובו של סם, נראה לו שהוא היה אמור ברגע זה לטבוע בברכה של פרח רפאים. אבל הכל בעגור שחור, המתפתל על הריצפה, כשכוח בלתי נראה אוחז בוא, ואופל ממלא אותו. האנימה שלו נדלקת בפתאומיות בצבע זהוב עצום, אך איפה שהיה סימן של שמש זורחת על מצחו, יש פצע עגול של דם, המדמם סביב בקוים ארוכים, כחיקוי נלעג לקאסטת השחר. הזוהר שסביבו נראה קצת פחות זוהר, בעוד מעליו סם מבחין שזוהר האנימה שלו מאיר לפתע את... עגור לבן! עגור לבן, רוח רפאים, רוכן מעל עגור שחור המתפתל.

בוא בוא בוא. אני רוצה את כולך. בוא אלי עגור אפל.

 

[dart-b]

מה איתי?מה אני רואה ?

 

[הדון גובלאונה]

גילגול כ"ר זה לגלגל כמות קוביות השווה לכוח הרצון שלי או לכוח הרצמון שיש לי כרגע? מגלגל....
הצלחה אחת.


"לבוא אליך?" שואל עגור, "אבל..." אבל מה? "אבל זקוקים לי שם למטה... זקוקים לי!.."
עגור שחור נראה מבולבל לרגע, ואז עיניו הלבנות, חסרות האישונים משדרות הבנה "וגם לו!" הוא אומר בכעס מצביע על רוחו של עגור לבן.

 

[Anonymous]

סם בוהה לרגע בידו ואז בעגור, ואז מפנה את מבטו באחת ליציר הרוח "עזור לי להחזיר אותו!" הוא צועק, מרים את ידו של עגור, ומביט ברוח בכעס "עגור לבן, עזוב אותו! הא זכאי לחיות!" סם מטיל לקערה טיפת פרח רפאים, וממלא אותה מים, מהות מבזיקה, הוא מוסיף לתערובת הבוערת שבעה צמחי מרפא מספקת החרום, מטיל אותם בזה אחר זה, ומסיים במלח, הוא שופך לתוך הקערה שקיק אחר שקיק במהירות מסחררת, גומר את האספקה שלו בפעם אחת.
התערובת מבזיקה באש רפאים, וסם מרים אותה למול עיניו של עגור לבן "עזוב אותו!" הוא צורח, מכריח את הרוח לשגת בכוח רצונו, ומזריק את סם הנגד למקום מרכזי בהרבה מאשר היד של עגור, הוא מכניס את החומר לנקודה כמעט קטלנית, סמוך לעורק הראשי, כך שחומר יגיע במהירות הבזק לליבו, מספיק מהר כדי להתחרות בסם הרצחני.
הרוחות לא יוכלו להתמש במלח, הו לא..
להשתמש בנסיון תקשורת תמים כדי חסל חבר? לא במשמרת שלי!
mate
מנסה לרקוח במהירות סם נגד מושלם לפרח הרפאים, משתמש באספקת החרום ובהרבה מלח, משקיע את שתי המאנות שנותרו ומתעל גבורה.
מאגר עשר, הצלחה נוספת אחת.
שש הצלחות, לא כולל פעלול או מחסרים.

 

[Icedrum]

IN
שיחה מהעבר, בספרייה אי שם במערב, שנתיים, יומיים, 3 שעות ו-24 דקות לפני:
המאסטר מוריד ספרים מהערמה ושם אותם על יד המדפים, קעקועיו הכחולים הבהירים עדיין זוהרים אחרי הניתוח. שיערו החום המלבין מסתיר עיגול ריק של הירח החסר, והוא בוחן את אייניאדמה של אז, בעמידתה הפחות החלטית, שיערה המסודר כחניכה קשור בחוט בתסרוקת מסובכת שהופכת את השיער הכחול לאסופה מרשימה כמו ספינה הקשורה למזח. 'שמש הירחים' זוכרת שהיא התלוננה שהם חורצים גורלות לרפא, כשיום לפני כן הוא לימד אותה שאסור לשחק עם מבנה הגורל ביד חופשית. "לכל דבר בבריאה יש קשר לאחרים. כל אדם זוכר את הוריו, מחובר לכפר שלו או מאוהב באישה שלא פגש מהצד השני של הבריאה. כל אדם גורלו כתוב ונכתב בשמיים, עד שיש לו מהות. אדם עם מהות מאבד את גורלו, כמו שמכשף נאלץ לוותר על חלק ממנו, והוא לעולם לא שלם עוד. המהות גוזלת מאדם את חובתו למות ברגע מסוים, את העובדה שהוא יתאהב באישה, ולפעמים אפילו את השלום הפנימי של עצמו. בגלל שהכול מחובר, המהות שלו קורעת גם גורלות של אחרים. גורל שנקרע הוא מסוכן. החיים של כפר שלם יכולים להשתנות לעד בעקבות חייו המתמשכים של אדם אחד, סכסוכים עתיקי יומין שהיו עתידים להיפתר עלולים להמשיך עוד ועוד. אכן, אסור לשחק עם הגורל."
'שמש הירחים' עומדת להתלונן שזה בדיוק מה שהם עשו, ונקטעת.
"אבל אסור לנו לשכוח שעם הכוח לקרוע גורלות, אנחנו יכולים לפתור את אותם הסכסוכים שהגורל קבע שלא ייפתרו. אנחנו יכולים לרפא אדם שיציל כפר, או לפתוח שער כדי שעיר מסוימת תפול לידי דמי דרקונים שיצליחו להגן על הבריאה מהפיות יומיים לאחר מכן. עלינו לדאוג שגורל הבריאה יהיה מספיק כדי שהיא תדאג לעצמה, ואז נוכל להגן עליה מהיצורים חסרי הגורלות של הפראא."
"אבל חשבתי שאנחנו כבר מגנים עליה מפניהם. איך אנחנו יכולים לפנות כנגד דבר שאינו נראה, אויב שיכול לפרוץ רק קילומטר דרומית יותר מאיפה שאנחנו מחפשים אותו?" היא אומרת בחוצפה שעזבה אותה לא יותר משבוע לאחר מכן על ההפלגה האמיתית הראשונה שלה.
"תשמרי את הלשון שלך מנושאים כאלה בספרייה, אישה צעירה. אין זה מקובל לדבר על קרבות בבית השלום של האי. ובכל זאת, אין שלום בלי הבנה, וזמן אין לי בשבילך מספיק." הוא נאנח. "כל הדברים מחוברים, כבר אמרנו. אבל מה קורה כשמשהו אחד מנותק מכל השאר שהיה מחובר אליו? כשמקום אחד בבריאה פתאום מאבד את גורלו, קטן כמו שעת ההגעה של להקת דגים לשונית, השמיים נאלצים לשנות את מיקומם בהתאם. את השינוי אנחנו רואים. חשכה באמצע הצהריים בולטת כמו שמש זוהרת בלילה."
"ובעלי מהות, שקורעים את הגורלות מסביב להם, אם אנחנו נראה אותם, אנחנו נוכל לראות מה הם קוטעים, וכך לראות את השלם!" היא זועקת בשמחה על שהבינה.
"לא!" הוא מתפרץ עליה בזעם. "אם את יכולה לקרוא את הדיו שעל מכתב, את לא תביני את הדף. עם הדיו שמכתים את הדף אפשר לקרוא את הכותב. אלו שמבינים את הדף הם סכנה לכולנו, שכן הם דואגים לדף, ולא לחשיבות המסר שעליו. אם תקראי את המהות, תקראי את הנשגב."

לקח לה שנתיים וקצת להבין את המסר הזה.

הכסף מתקשה בתוך העיניים של 'שמש הירחים'. אין עוד את המהות הרדומה של האוויר, תווי הפנים של הנשגב השחור שמולה, ולא סרטוטים על החרב המזוהמת והמרקיבה. רק מהות. רק שינוי על רקע כה נפלא שאי אפשר להבין אותו.
המהות השחורה מציירת איש, וחרב בוהקת בזעם. דיו שחור של מכתב המוות האחרון.
והיא קוראת. במהירות. בלי דף, רק כתב שחור מרחף, הקריעה בגורל, השינוי החולה של מה שאמור להיות.
והיא רואה לאן הוא בא. היא לא יודעת, אבל הוא בא אל האוויר, ואז אל הגורל של השריון להישאר שלם, הגורל של הבשר להריח כמו אישה, קו הגורל הדקיק שמסמן כל אדם במקום כלשהו, רוטט ממהות שמשנה אותו שוב ושוב, מחברת אותו עם דברים שלא היו אמורים להיות, ועכשיו כה קרוב לחיבור עם החוט החד של המוות.
אבל היא לא רואה כל זאת. רק את כיוון התנועה. כשאתה יודע מה אתה צריך לעשות ומה אתה יכול לעשות, אתה יכול לשלב בין השניים. כמו פתרון של חידה. פתרון של דבר שהיא התחילה, ועכשיו עליה לסיים.
המהות של 'שמש הירחים' מקשיחה מול כיוון המכה. כמו שכבה נוספת של אוריכלקום, שכבה שצורחת כנגד המהות השחורה, וזזה נגד כיוון התנועה של 'שמש הירחים' כדי להמשיך לעמוד מול המכה. אך העור והבשר לא מקומם שם. 'שמש הירחים' בועטת פעמיים בקיר המשכן, שולחת סימנים צהובים של מהות שמשנים את הקיר ללבן וזוהר, כמו רעד של שלמותו של חץ משויף מול הגסות של עץ, שלמות שהיא שינוי, קטן ככל שיהיה.
ואז 'שמש הירחים' רואה עוד משהו. הדמות עשוית המהות השחורה קורעת בעוד כיוון. כיוון שהוא זמן במקום מקום, אל העבר. קרע דומה איכשהו לחור בלבה שנתנה לכישוף, ושאלה תוקפת אותה. מי אתה? מי היית?
מכת יד לקיר שולחת אותה אל מעל לחרב, והיא מאלצת את עצמה לדרוך יחפה לרגע תוך כדי תנועתה על הלהב המגעיל. מהות של יהלום משרטט נוחתת על המהות השחורה והפלדה, שולחת סיבים לבנים במעלה החרב ואל ראשו של הנשגב. בקול היא מבטאת את מה שהסיבים שואלים במהות. "מי היית?", בקול של ילדה סקרנית, במהות של אישה מודאגת.
השאלה חוזרת על עצמה סיב אחרי סיב, ושלוש פעמים בקול, מכים על חומות המחשבה של אביר המוות, ונפסקים כש'שמש הירחים' חוזרת שוב לקרקע.
META
ד"מ חמיקה. תיעול נחישות להגנה. זה מאפס את המחסרים שהיו לי, כך שהד"מ שלי אם אין פעלול הוא 8. אני תוקף מישהו שנמצא מתחתי במדרגות, לפי הספר מגיע לי תוסף הגנתי. אלא אם הנשק שלו הוא נשק הישג, ואז יש לי ד"מ 7(אם אין פעלול).
זה עלה לי כוח רצון, ונשארו לי רק 2 תיעולי נחישות לסיפור הזה.

 

[forte]

אה... אייסדרום יש לך כמה בלבולים:
*ע"פ הספר תיעול מעלה נותן לך תוסף קוביות, ואני חיפשתי, ולא מצאתי שזה מוסיף ישירות לד"מ. לכן, למעשה, מגלגלים נחישות ומוסיפים לד"מ. יצא לי הצלחה אחת, לכן הד"מ של איינידאומה הבסיס הוא 7[מהות 3, זריזות 4, חמיקה 4, צמידי אבן מוקד 3. סך הכל 14, לחלק ל-2 7, פחות 1 מחסרי פציעה 6, ועוד אחד תיעול מעלה 7].
*אני כל הזמן שוכח לומר לך- איינידאומה לא מעליו, היא מתחתיו. המדרגות עולות למעלה, והוא למעלה ואיינידאומה למטה. אבל מכיוון ופעלול שלך השתלב קפיצה כלפי מעלה, אני מאשר להתעלם מהתוסף שיש לו, כך שלמעשה אין לזה השפעה.
*בדרך כלל, אני שם גבול לפעלולים- פעלול מגיע לרמה מסויימת של פעלול 3, שכל המוסיף גורע. לאחר מכן זה מתחיל לשעמם, והפעלול יורד ל-2, ולאחד, עד שהוא נעלם. במקרה שלך הצלחתה לעשות פעלול ארוך מאוד מאוד, אבל הצלחתה ממש לא לשעמם אותי, ממש לא. למעשה, עקרונית אין כזה דבר, אבל- אתה ראשי להוסיף לעצמך שתי נקודות נסיון על שני פעלולי שלוש מחוברים. אתה ראשי לשחזר או כ"ר או 6, מאנות, על כל פעלול(עד 2 כ"ר, או 12 מאנות, או 6 מאנות ו-1 כ"ר). התוסף לד"מ שלך הוא 4(למרות שעקרונית אין כזה דבר).
וכולם- אל תלמדו ממנו אלה אם אתם מצליחים- כי פעלולים באורך הזה הם ממש אבל ממש מיגעים. פשוט הרגשתי שאני קורא איזה ספר, אייסדרום באמת עלה והצלח, ממש אהבתי, ולמרות האורך משעמם זה לא היה.
או במילים אחרות- אחלה בחלה בסבבה.
ד"מ כולל 11. כשבניתי נשגב עם מהות 7 היה לו ד"מ 11...
IN
איינידאומה חומקת בכשרון כה רב, במושלמות כה רבה, כשהזיכרונות שלה שותפים אותה, ממלאים אותה, ותנועותיה מכפילות את עצמן פי עשרות מונים, מאות מונים, מפתיעות את נשגב השאול, במהירות מפליאה וחסרת מעצורים, המביסה את הדמיון, את הבריאה, את הגורל!
ונשגב השאול... 'מה אתה רוצה?' 'כלום ממך! האמת היא שאני רוצה כמה דברים, לדוגמא- אני רוצה את הכסף שלך. את שוכחת- הראשון לאריות העלה אותי לסגנו האישי, ואת, סירבת להעניק את ספר הכישוף שלך לאוניברסיטה המשובעת, וכל הנשגבים מאוכזבים ממך. אומנם אני אהיה אתך כנה לא לציטוט, הם לא תכננו להחזיר לך אותם לעולם. אבל זה, לא משנה. באתי לקחת אותו ממך, כי בוא אדוני הכישוף החליטו שהוא המתאים ביותר לשקע בוא את תבניות הכישוף. ואם תמותי בעת שאקח ממך את זה, אני ראשי לבזוז את גופתך.'
'בן של'
'ביי ביי'.
בום!
אבל זה לא מספיק
קרב זה, אשר בנול הגורל לא יימחק, קרב אשר לעידן העתיק, היה ראוי, קרב אשר לא נראה כמותו, המייצג את הניגדו הנשגבי האדיר, בקרבות האדירים ביותר אשר ניתן לדמיין, מותה לצידו האפל.
אביר המוות מכה מהר מדי, ישיר מדי, ולמרות הצלחתה של איינידאומה, זה לא מספיק. לא מספיק. היא ממשיכה בתנועתה, אבל מאוחר מדי. ההתקפה מגיע אליה לפני כן, במהירות, קורעת את ההגנות שהיא תוותה סביבה, קורעת את מהות הבריאה קורעת את מבנה נול הגורל, הורגת עכביש, ומגיע אל איינידאומה.
אבל, יש לאיינידאומה הגנות, וכאן לא נגמר הקרב. הלהב הדק מתנגש בשריון של איינידאומה, וכמעת ונבלם. כמעת. העוצמה המזעזעת מגיע אל מטרתה, גופה של איינידאומה, רק בשביל להיבלם באופן מושלם באנימה של איינידאומה, בפיצוץ כביר של מהות אשר כל מי שעומד במרחק קילומטר, רואה, מרגיש, ונרתע. נשגבים, קדמונים, שרי מוות, אלים ושאר יצורים זזים מטר אחורה, כשהכוח של האלים, אשר עבר את גבול ההגיון, את כבול היכולת של היוצרים, הכה. ושוב, הנברא עולה על יוצרו בעוצמתו, מיומנותו וכשרונו חסר התקדים.
קרב האימים נבלם, באיזון קרבי מדהים, כשההתקפה נבלמת. בעוצמה במהות של איינידאומה.
והאיזון עובר הלאה, אל הצד הבא- הסולארית.
OUT
וואו! בונה, כשיחקתי נשגב בין 400 לא היו כאלה מספר של הצלחות(כולל העובדה שכשהוא שתה מים זה היה פעלול 3, כי מן הסתם המים היו במסווה נסיך שדים הרוצה להורגו). אחלה קרב!
IN
שושנה שחורה עולה, ונבלמת אחורה. 'עלה' מתאזן מול גל ההדף המועף, ומזנק, מוכן לקראת נסיון בריחה העשוי לבוא מצד שושנה שחורה. לעומת זאת, הפצעים של לילך עברו את הגבול, והיא מחליקה בפתאומיות במדרגות, ומתרסקת בתחתיתן, כשהאנימה שלה משמשת כמו מקפצה ומשאירה אותה בלא פגע. "אווץ'!" הוא אומרת מתחתית גרם המדרגות, בחצר, שם היא באנימה שלה. הכל זוהר, מלא באנימה שחורה וזוהרת, זה נגד זה. זה נראה כאילו שר מוות וסולאר עתיק ירדו ארצה להילחם, אם זה עובר כל כך הרבה. המהות באה בגלים המפילים אתכם אחורנית בעוצמה כבירה. ואז העוצמה נשכבת, ורק אור אפל וזוהר זה נגד זה נשארים. 'עלה' תופס בשושנה ומקדם אותה קדימה. "ייאלה!" הוא אומר, ומוביל את שושנה שחורה, לאחר שהוא ממתין ללילך, ובולם את עצמו כשאתם כולכם רואים לפתע את 'שמש הירחים'* זוהרת כמו השמש הבלתי מנוצח, ומולה גוש של אפלה נוראה וחסרת צורה, אשר לרגע מזכירה שר מוות, ובתוך מתגבש האבדון בכבודו ובעצמו, מוכן רק לבלוע את אויבו.
OUT
*אייסדרום מתבקש לתת תיאור של האנימה של איינידאומה, בזמן שהיא מבצעת את פעולתה הבאה.
בנתיים, דארט בי- גלגג הצטרפות לקרב.
IN
הסם מגיע במהירות, נכנס אל תוך עגור שחור, כשסם נרתע בפתאומיות. כמות כבירה של זוהר חודרת פנימה, אך מולה נאבקת כמות לא פחות גדולה של זוהר, אך הוא אפל ומנוגד. הכוחות עומדים זה מול זה בעוצמה מזעזעת.

עגור שחור מרגיש איך הכוחות שלו מתחילים להעלם, כשהספקות מתחילים לפעפע בוא. כן... הוא יבוא, ואתה תפגוש את המאסטר שלך. כן...
עגור שחור נופל, חסר רוח חיים לגמרי, לבקן, והאנימה שלו כובת. עגור לבן נעלם.

 

[Anonymous]

סם מנדז מביט בו בהלם "מה לעזאזל?!" הוא שולח אצבע אחת, ונוגע בצווארו, עוצם את עיניו.
דופק?

 

[dart-b]

יצא לי 3 הצלחות, תגיד לי מתי אני פועל, והשדים של לילך ,עדיין לידם?
עריכה:יאי ראשון בעמוד 90, עוד 10 עמודים, עמוד 100.

 

[forte]

דארט, אתה לא יודע מה עם השדים של לילך. אוקי, הקרב עובד כך:
מקצב הקרב מתאפס, כתוצאה מכך שמי שהצטרף קובע מקצב קרב חדש. יתר על כן, ספירת הטיקים זה מכבר אבדה.
מקצב הקרב: 4
טיק 0- 'עלה'(מכוון העתיד),
טיק 1- שושנה שחורה
טיק 2- איינידאומה
טיק 3- שלושה רוחות רפאים המופיעות שם.
טיק 4- מבסר הקץ המזנק מן האפלה[אביר מוות. פועל עכשיו בגלל שהוא כבר פעל בטיק 0, לא בגלל 0 הצלחות. ההפך- הוא קבע את מקצב הקרב, פעל...]
טיק 5- 2 ארימנת'וי אשר מתגבשים בפתאומיות.
טיק 6-
טיק 7-
טיק 8- אבירת המוות[לילך, אשר שמה המלא לא ידוע].

למי שתוהה למה מקצב הקרב הוא 4 ויש כאלה שפועלים בטיק 8- אצלי כוללים מחסרי פציע, ולא ניתן לרדת מתחת ל-0 הצלחות. אבל, אם יוצא ביצ' אז אני נוטה להתעלם מהפרט הזה. כך שמי שיצא לו ביצ', פשוט פועל אחרי מקצב הקרב. בנוסף, אצלי להתגבש זה פעולת תגובה שלא עולה כלום, לכן רוחות הרפאים מופיעות, הופכות לנראות, אבל לא הופכות לגשמיות למרבה התהיה, ו-2 ארימנת'וי כם מתגבשים שם.
IN
'עלה' פוער את פיו. "מדוע אתם נלחמים?!" הוא זועק, ושולף חץ ממקומו. הוא מרים אותו, מכוון אל ליבה של איינידאומה, ואומר- "אני מצטער, זה לא נגדך" הוא אומר. איינידאומה מבחינה שהחץ הוא חץ חבטה. 'עלה' שולח את החץ במהירות הבזק, כשהחץ קורע את האוויר בינהם במכה ישירה אחד, היישר אל איינידאומה.
OUT
פעלול הגנה מאייסדרום, +פעולתה של איינידאומה. לאחר מכן שושנה שחורה פועלת(פעולה מדארט).

IN
אין דופק. סם מחפש את הדופק, אבל אין. ואז מכה בה ההבנה, הוא לא מבין למה, איך, מדוע- עגור שחור, מת.
OUT
דון, דבר איתי במסנג'ר בבקשה.

 

[The Time]

סם מרים את עיניו, כעס בוער מופיע בהם "סאש! רוח הרפאים שלו צריכה להיות בסביבה! לא מעניין אותי איך תעשה את זה, אבל תביא אותה הנה לתוך הגוף שלו. אוקי!? זה עניין של חיים.." הוא מרים את הגופה "ומוות! עכשיו סאש! עכשיו!"
אפילו זה לא בהכרח יעבוד! בשם אל ההשקעות של נקסוס! זה פשוט זוועה! אני עשיתי את זה?!

 

[הדון גובלאונה]

טוב, אני רואה שלקחקת את המחשבה שלי כרעיון... סבבה.

אני אדבר איתך על הדמות החדשה, ואיך לשלב אותה. (אגב, זה דיי מציק שדווקא שני העגורים מתו XD)

 

[dart-b]

שושנה באפיסת כוחות מתמוטטת על הקרקע
אני לא יכולה יותר,זה פשוט לא הגיוני,כול כך הרבה בגידות,כול כך הרבה שקרים,אני פשוט לא יכולה יותר,אין לי מהות,ואין לי דרך לברוח אני זוהרת כמו השמש,אני חייבת לתת לאיינדימה הזדמנות לברוח
"איינדימה !!! ברחי !! את ,בכלל לא משתווה אליו !!!" צורחת שושנה .
היא פונה אל עלה אם חרבות שלופות, מוכנה להצליח או למות ,ללא פשרות.
היא נעמדת במהירות ובחינניות, ואז מתחיל לרוץ לעבר עלה, דוחפת אותו אל מעבר למדרגות ,בעודה צורחת.
"בוגד !%@^!*@!" שושנה קופצת אחרי עלה, אבל לא פונה אליו כדאי לסיים את המכה.
בעודה בגובה ,היא ממש מרחפת מעל לילך, חרבותיה מופנות אל נשגבת השאול הפצועה ,ואז היא נופלת, גומעת את המרחק בינה לבין מטרתה ,בשניות אחדות ,מכוונת בדיוק לליבה של לילך .
"דמך השחור ,ירווה את צמאונה של הארץ ! " היא קוראת ,כאשר היא נוחתת כמו מטאור ,על גופתה המפרפרת של לילך .
out
פיצול פעולות
התקפה על עלה +הדיפה לאחור מאגר 8 +2 לוקח מהיקפי מאגר 10 -2 זה יוצא מאגר 8
וכאשר היא באוויר ,היא תוקפת את לילך ,ומרסקת אותה מאגר 8+2 זה יוצא מאגר 10-3 לבסוף זה יוצא שתי התקפות אם מאגר רגיל
היא באמת מרוקנת ממהות ,אם נשאר לה 2 מאנות בהיקפי, ותתפלאו או לא ,נשאר לשושנה 10 באישי .