• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

באור הנר (מו"ד 4) - עץ הרשמה 4/4


לפעמים זה בשביל להשאיר מסר.
לעיתים קרובות בני תמותה עושים מהלכים כאלה, דברים שנראים שוליים ולא שקולים, או שהחשיבות שלהם למערכה נמוכה. כמו לכבוש את עיר הולדתו של הגנרל האויב, לא בגלל שיש לה נכס אסטרטגי, אלא כדי לתקוע לו אצבע בעין.

הוא קרא לעצמו ברון החטאים, והיו לכך סיבות. חלק מהן היו להעביר מסר: זו הייתה המלחמה הגדולה ביותר שהעולם ידע, ובסופה יישאר רק תופת. הוא היה המנצח, בכל מובן.

כשכינס את שלושת האחרים, במקום שנקרא "פנתיאון הצללים," הוא הגיש להם תוכנית: מלחמה אחת ארוכה שבסופה הם יהפכו לשליטים, והאלים ירקבו.
הם קראו לו מטורף. הם טענו של"כוחות הטוב" היה דבר שלהם לא היה — הם היו מאוחדים במאבק מול האופל. בני האור תבעו בעלות על היום ועל פני האדמה, וגירשו את האפלים מתחתיה. הם יכלו לריב, אבל אם צל יעלה על הארץ, הם יתאגדו, יחד עם האלים וצבא גן העדן.

הוא ביקש מבני החושך לעשות אותו דבר — להתאחד. תקופה אחת של סינרגיה מוחלטת, ובסופה הם יחלקו את העולם הזה בחלקים שווים.
אבל הם התנגדו. הם הרגישו שיש להם יותר מדי להפסיד. אם הוא רוצה לשרוף את עצמו מול האויב — שיעשה זאת, אך שלא יגרור אותם.

הם היו צריכים מסר.

כי לעיתים אתה כובש את עיר הולדתו של הגנרל האויב לא כדי להכעיס אותו, אלא כדי לגרום לאחרים להבין שהוא לא בלתי מנוצח. לעיתים אתה מנפץ את פסלו של האל כדי להראות שלא יכה בך ברק, ולעיתים אתה לוקח מבני אור את הדבר החשוב להם ביותר, כדי לקרוא לבני החושך להתאגד.

לכן הוא יצא מהצללים, מתעלם מהכאב, מהאש ומהאור.
הוא היה צריך להתעלם מהימים שהיה אחד מהם, מימי בני האור, מבנו של השחר. מהימים שבהם לא היה בן תמותה.

הוא הרים את חרבו אל עבר השחר, והעולם השתתק.

"ויהי חושך," אמר ברון החטאים.
ודקר את השמש.

כשהאור החל לדמם מתוכה, כל בני אור ובני חושך ראו את הנעשה. והוא גרר את כולם — למלחמה.


אי אפשר להרוג מלאכים.
תאמינו לי, ניסיתי.
זה כבר מעבר לקטע של בני אור ובני חושך — נראה שמלאכים מחוברים באופן ישיר למארג הבריאה. הם נוצרו מתוך... ובכן, בהיעדר מילה טובה יותר, "הקיום עצמו". אין להם צורה גשמית, מצחיק בהתחשב בעובדה שלאלים שיצרו אותם, או לפחות ניהלו את היצירה שלהם — יש.
זה אומר שאני מסוגל להרוג אלים, ואני מתכנן לעשות זאת, אבל לא הצלחתי למצוא פתרון לאיך להשמיד את המלאכים.

הפתרון המבוקש הוא למצוא דרך להוציא אותם משדה הקרב, או לפחות את אלה ששווה להוציא משדה הקרב. אני לא צריך שהכרובים יושמדו — חלקם הגדול מוודא שהבריאה הזו מתפקדת, והם לא יותר ממכונות שמצייתות לתכנות שלהם. השרפים הם סיפור אחר, אבל הם תלויים בהנהגה שלהם, וזה מצמצם את גדר המחלקות למספר מצומצם של ארכי-מלאכים.
רזיאל מחוץ למשוואה גם ככה — הוא עמוק כל כך בגיהנום שגם אם יקראו לו ברגע שהמלחמה תתחיל, הוא יופיע הרבה אחרי שהיא תיגמר. מיכאל, רפאל ואוריאל... אני מניח שלא תהיה ברירה.

אוריאל, הצדקן המעצבן הזה, הולך להוות את המכשול הראשוני. לפגוע בשמש יהיה קריאת תיגר ישירה עליו, כמלאך העליון של האור והרקיע. לתקוף את המקור העיקרי של האור בעולם יהיה שווה ערך לתקוף אותו, ולכן אני אצטרך לבחון כיצד להתמודד איתו.

שלא תבינו לא נכון, אני מסוגל להביס את אוריאל בכל פעם שבה אפגוש בו. זה נכון גם לשלושת האחרים, וזאת בתקווה שהפרעה בן האלמוות לא יחליט להתעלם מהמלאך המטריד. אבל אני רוצה שהנצח שלי יהיה יותר מלבלות את חיי בהריסה שיטתית וקבועה של ההתגלמות שלו על פני האדמה.

אני מניח שזה משאיר רק ברירה אחת, ואולי היא גם תהיה הפתרון לכל מלאך אחר. אבל אני אצטרך את העזרה של המכשפה בשביל זה, ואני בטוח שבשלב הזה היא יודעת שזו הסיבה העיקרית שהכנסתי אותה למועדון האקסולביסי שלנו. היא יודעת כל דבר בעולם הזה, והיא לבטח יודעת גם מי אני באמת ומה המטרות שלי.
היא לבטח תדע כיצד לחתום את המלאכים ולכלוא אותם.
אני רק צריך לקוות שהם יוכלו להתמודד עם הצבאות בזמן שאני אכנס לפנתיאון...
ואדקור את השמש.

("ויהי חושך" - מתוך ספרו של ברון החטאים כפי שמוצג באוינבריסטת הסינטנדל.)

(המסע לעוצמה לא חייב להתחיל באלוהות או בקסם שדי. בני תמותה יכולים להשיג דברים שהיצורים העליונים יכולים רק לחלום עליהם. אלים הם יצורים שהגיעו לשלמות בני תמותה נועדו לפרוץ את גבולות השלמות. וזה מה שהברונים עשו, כל אחד מהם היה בן תמותה בעבר הרחוק, וכל אחד מהם שבר את הגבולות של בני התמותה, עד ליום שבוא הוא גבר על אלים. והפך לברון. ארבעת הברונים יושבים בערי הבירה של הברונות שלהם, נהנים מאוטנטמיה מוחלטת בתוך הגבולות של הברונות, לאף ברון אסור להתערב אקטיבית בנושאים של ברון אחר. למעשה מעטים הם הסוכנים או השליחים שיכולים להיכנס לברונות אחרת ללא הסכמה. הברונים חיים במאזן אימה הגובל בשלום, הם לא ילחמו אחד בשני, אבל הם לא חברים, הם בני ברית ישנים. רמת הכוח של הברונים הפכה אותם לקצת יותר מסתם בני תמותה, הם מסוגלים להעניק כוח לאלה אשר נאמנים להם, הם מסוגלים להעתיק כמעט את היכולת של האלים להעניק לסוכנים שלהם כוח. אם יש דבר אחד שכל בן תמותה יודע, היא שנאמנות לברון היא אינסופית, היא מוחלטת, והיא מתגמלת. הפרעה בן האלמוות, הגבירה בלבן, המכשפה וברון החטאים הם השליטים של סיאן. הם מי שיקבע את גורלו של העולם, הם הרגו את האלים. והם הכוח האדיר שמחליף אותם.)


לפני חודש, הגבירה בלבן נלחמה באוריאל. זה היה קרב מרשים — קרב אחד על אחת שהשאיר חלק לא קטן מסרגנדיה הרוס, ואת הצורה הגשמית של אוריאל הרוסה — שוב.
מאז שהמלחמה התחילה, אוריאל היה מטרד. הוא הפך למנהיג דה-פקטו של כל כוחות בני האור עלי אדמה. זה אומר שכל אביר קודש, כל כוהן ממוצע וכל חצי-מלאך שנולד לאיזה בן אלים היו תחת פיקודו. היו לו כמה שרפים שסייעו לו, אבל צבא גן העדן נשאר אצל אחיו הבוגרים יותר, ובראשם מיכאל.

רוב המערכה הנוכחית היא בין בני התמותה, צבאות גן העדן — יהיו היכן שיהיו — עדיין לא הצטרפו למאבק באופן ישיר. כלומר, המלאך היחיד שנמצא אקטיבית במערכה ופועל ישירות נגד הברונים היה אוריאל, שנשבע להאיר מחדש את העולם מהחשיכה שהברונים הטילו.

לכן, מלבד מספר קרבות מפורסמים בין אחד הברונים לבין אוריאל עצמו, הקרבות העיקריים מתרחשים בין צבאות. הפרעה בן האלמוות שילח את צבא האלמתים העצום שלו על היבשת, ואלה בולעים את כוחות האור כגל לא נגמר של בשר ועצם.

עם זאת, לא כל הקרבות מתרחשים בשדה הקרב, וההבנה ששלטון הברונים עלול להגיע גורמת לעוד ועוד בני תמותה להבין שעדיף לכרוע ברך מאשר לאבד את הראש. בעיקר כי אחרת הם ימצאו עצמם נלחמים — בין אם בחיים או במוות. למעשה, ערים וממלכות נמצאות בזמן שאול — עליהן להחליט האם הן מוכנות להיכנע ולהכריז על נאמנות לברונים, או לנסות את מזלן מול הגל שימחק אותן מזיכרון ההיסטוריה.

בעוד שכוחות בני האור עדיין עומדים, וישנם מקומות שלמים שהגל עדיין לא הצליח לבלוע, ואף הוא נחלש בהם, ישנם מי שהבינו שאת המלחמה הזו עליהם להילחם מהצללים ומהחושך. תמו הימים של צבאות זוהרים באור המגרשים את החשיכה מפני הארץ. כתות ותנועות מרי הוקמו לאורך היבשת — חלקן חסרות כוח, חלקן מאמינות ברעיונות משובשים, וחלקן מאורגנות כצבא מחושב ומיומן.

סרגנדיה, "מדינת" ביצות גדולה, עדיין נחשבת למעוז של כוחות בני האור, אולם המנהיגים שלה כבר קיבלו דיווחים על הממלכות אשר כרעו ברך, ועל הממלכות אשר נבלעו בגל. השמועה אומרת שהמלך של העיר קיבל נציגות ראשונית מטעם הברונים, ואף הרחיק את נציגות בני האור מארמונו בזמן שהחל לנהל שיח עם המשלחת.

כך או כך, ההפסד של אוריאל היווה מכה נוספת לכל בני האור, שכן הגבירה בלבן הצליחה ללכוד את הרסיס של אוריאל, ובעשותה כן כלאה אותו בתוך כלוב צללים.
כלוב הצללים נמצא כעת בדרכו לעבר המכשפה, שכן השמועה אומרת שיש בידה לחש עתיק שנועד להתמודד עם בני האלמוות, ובכוחה לחתום את אוריאל אחת ולתמיד — ואולי אפילו להכריע את המערכה הזו.

הברונים לא יכולים להיות בכל מקום ובכל זמן. ברון החטאים נעדר כעת, ולחישות מספרות שהוא מכין את עצמו לקרב הגדול מול האלים עצמם. אבל בטרם נעלם מעיניהם, כינס ברון החטאים את הארבעה בפנתיאון השחור — המפקדה הסודית של הברונים אשר נאמר עליה שנמצאת בין המחשבות של בני התמותה והרחק מעיני בני האלמוות. אלה הסכימו שהסיכוי לחסום סופית את אוריאל וליצור תקדים אשר ירתיע אפילו את המלאכים הוא גדול מכדי להסתכן כעת, ולכן הם שלחו את האלופים שלהם ללוות את כלוב הצללים בדרכו אל המכשפה.

האלופים של הברונים קיבלו משימה פשוטה — עליהם לוודא כי כלוב הצללים יגיע ליעדו ולסייע למכשפה בכל אשר תידרש על מנת להשלים את הטקס שיחתום את אוריאל. ובעשותם כן, עליהם לוודא כי סרגנדיה תשלים את התהליך שהחלה, ותכרע ברך בפני נציג הברונים אשר נמצא בה — וזאת בכל דרך אשר ימצאו לנכון.

בעולם שבו השמש אינה מפיצה אור, ויצורי אפלה מהלכים על האדמה ללא חשש, אנו קרובים ביותר לרגע בו החשיכה תאפוף את העולם.
אלו הם הזמנים שלפני אינפרניה.


בעוד כמה מאות שנים, הברונים ינצחו סופית במערכה נגד האלים. העולם הזה ייקרא "סיאן" והיבשת תיקרא "אינפרניה". כל האירועים הללו החלו לפני חמש שנים, כאשר ברון החטאים דקר את השמש והכריז על המלחמה הגדולה – מלחמה שעתידה להסתיים בניצחון שלו ושל בני בריתו, במותם של כל האלים ובהרס חסר תקדים של היבשת הזו.

אבל אנחנו נמצאים הרבה לפני האירועים הללו. בני האור ובני החושך רק בתחילת המאבק, והברונים עסוקים בלחימה בכוחות האלוהיים ואינם נמצאים בשדה הקרב עצמו – בשביל זה קיים הצבא שלהם.

אתם חלק מהנבחרים של הברונים. אמנם אינכם קרובים לעוצמתם של חצי-אלים ורבי-מגים, אבל אתם שועלי קרבות ותיקים שנבחרו בקפידה על ידי מפקדיכם ומנהיגיכם. חלקכם אולי קרובים לברונים יותר מרוב בני התמותה האחרים.

לכן אתם כאן. המשימה שלכם די פשוטה: בחלקה החשאי, עליכם להוביל את השיירה דרך הביצות הבוגדניות הללו, שבחלקן עדיין מתנהלים קרבות בין כוחות האור לכוחות הברונים, ולהביא את כלוב הצללים אל המכשפה – הברונית שיש בכוחה לחתום את המלאך הלכוד בכלוב.

בנוסף לכך, עליכם להכניע את הממלכה. לברונים אין בעיה שהגל יבלע אותה וישמיד הכל, אבל המתים פחות יצרניים מהחיים. לא ברור האם הברונים רוצים לשבת על כס העצמות כשהם ימלכו על העולם הזה. לכן, אם תצליחו להכריע את לבו של המלך לטובת הברונים – זה לבטח יהיה עדיף על הבאת כולם למוות.


אז אחרי כל הפלאפ הזה, קצת קראנץ' והגדרות.
  1. ברוכים הבאים וכו' וכו' ל… טוב זו לא אינרפניה, עדיין לא, המשחק מתרחש 2000 שנה לפני ה"הווה" של סיאן, אנחנו בעיצמוה של המלחמה הגדולה, הברונים והאלים נלחמים והעולם צריך לסבול את זה בשקט.
  2. כאמור בכותרת, המשחק רץ במהדורה 4. האמת שאין לי המון ניסיון במהדורה 4 כשה"מ, עשיתי המון שיעורי בית והכנה אבל חבלי לידה הם דברים מאוד סבירים ואני מתנצל עליהם מראש
  3. בעוד המשחק הוא פריקוול לכל הקטע של "ויהי חושך" - אין צורך לקרוא את העצים הישנים מעבר להיכרות קצרה עם הברונים כמפורט בספוילר למעלה
  4. כמו כן, אין נקודות קבועות בזמן, מלבד העובדה שהברונים ינצחו את האלים בסוף, העתיד לא באמת ידוע, כלומר- לא יהיו מקרים שבהם אני אגיד "אבל ההיסטוריה נקבעה מראש" או משהו בסגנון ואכפה משהו על השחקנים בצורה הזו, רוצים להראות שכל הזמן הזה המידע היה שגוי ומי שיהיו הברונים בעתיד הם בכלל הדמיות שלכם שהדיחו את הברונים הקודמים ? be my gust
  5. כאמור בכותרת, למשחק כבר יש 3 כיסאות מובטחים ואנחנו מחפשים שחקן רביעי ואולי חמישי שיצטרף (ולכן אנחנו מדברים על 3/4). אם יהיה ביקוש ונראה שהדבר פרקטי, אני אכן מוכן לקחת גם שחקן חמישי, נשרוף את הגשר הזה כשנגיע אליו.
  6. .זהו משחק נבלים אני מדגיש את זה מ2 סיבות חשובות, הראשנה היא שאם אתם רוצים לשחק פאלדין של אלי הטוב שנלחם בברונים… אני חושב שזה פחות יעבוד, מהצד השני אם מישהו רוצה לשחק פשוט רוצח סדרתי שהתכונית שלו להרוג את כולם, אז אני חושב שעדיף לשקול מחדש. הדמיות שאני מחפש הם לא החפשי"ם שנלחמים בגיבורים במטרה למות בסיטונאות, אני רוצה את האלופים של האופל, מפקדים וחיילי עלית של החשיכה אשר יכולים להפוך לדמיות מפתח בהיסטוריה/בעתיד של היבשת הזו.
  7. קצת תגובות - רגיל, אשמח ללא פחות מתגובה בשבוע, יהיה נהדר אם מצליחים יותר, אבל כולנו אנשים מבוגרים עם חיים ותוכניות. אני לא אתבע אף אחד מכם על הפרת חוזה אם לא תגיבו.
  8. מה אני רוצה מהחיים שלכם? -
    1. בשלב הזה אני מוכן להסתפק בקונספט, אנחנו נוכל לעשות קצת Q&A על הקונספטים, לראות מה יעבוד הכי טוב ואז אפשר לגשת לרקע סופי וד"ד.
    2. יש לכם רקע מלא ואתם רוצים לרוץ לעשות ד"ד כבר עכשיו? נהדר, אין בעייה. תגישו את מה שאתם רוצים להגיש, אפשר לעשות את הQ&A גם על דמות מוכנה לחלוטין, פשוט לא רוצה לגרום לאנשים לעבוד על "פארש"
    3. אני רוצה רקע שאוכל לעבוד איתו, כלומר אל תספרו לי ב3 עמודים על אילן היוחסין של הדמות שלכם רק בשביל ש2 השורות האחרונות יסתיימו בכך שהחלטם לקחת חרב ולהילחם בשאול. ככל שתיתנו לא אירועים, דמוית ודברים חשובים בסיפור שלכם, אני אוכל ביותר קלות לשלב אותם בתוך העלילה של המשחק.
    4. ת'מות עיקריות של המשחק (לא חקוק בסלע) - צללים, אור וחושך, פוליטקה,אלמוות, מלחמה,כתות ופוליטקה.
    5. חומרים מאושרים - כל תוכן רשמי ל4. לרבות דרגונס וכו'. אם יש לכם משהו שאתם לא סגורים על האם הוא בפנים או לא, מוזמנים לשאול. אבל ברמת העיקרון כל הגזעים, המקצועת, הכשרונות (גם סימני הדרקון, אבל אם מישהו רוצה לקחת אותם לדבר איתי על זה בבקשה), הת'מות, הרקעים והכוחות מאושרים. (שימו לב, המשחק עם ת'מות ורקעים) על הדרך, זה כולל גם את חחוקים של inherent enchantment bonuses
    6. דמויות בדרגה 11, זה אומר שאתם צריכים גם לבחור נתיב מופת.
  9. התוכנית היא שהמשחק ירוץ מדרגה 11 עד 21, בכפוף לשינוייום
 
עריכה אחרונה:
אז היי, אני אשחק את הרוזן (the count). צאצאו הראשון של ברון החטאים, בן התמותה הראשון שהוא הפך לערפד.
הרוזן הוא אציל, והוא רגיל ללהיות חשוב, ולכך שאחרים עושים בשבילו דברים. הלשון החלקה שלו עוזרת לו עם זה- והוא יודע על אילו נקודות ללחוץ כדי לגרום לאנשים לשרת אותו. זה לא אומר שהוא לא מוכן ללכלך את הידיים שלו, אבל הוא יתלונן על הדרך.
זה אומר גם שהוא לא בעד מוות חסר מטרה. הוא מעדיף שלא להרוג - זה בזבוז של משרתים ושל מזון.

מבחינה מכאנית, אשחק Ardent היברידי. שזה אומר שאני אהיה מנהיג. אם מישהו אחר רוצה להיות גם מנהיג, אז אחלה - זה לא יפגע. וכנראה שתהיו מנהיג יותר שימושי ממני מכאנית. הדמות הזו לא עומדת להיות אופטימלית.
 
היי, אני עוקב אחרי סיאן כבר שנים (פחות או יותר מאז שיצרת את העולם), מהדורה 4 היא משהו שאני כבר הרבה זמן משתעשע ברעיון של לנסות (יש לי את הסל"ש 1 אבל לא שיחקתי בפועל אף פעם), ואני מעדיף לשחק נבלים, כך שאשמח מאוד להצטרף.
לפני שאחשוב על קונספט לדמות, אני חושב שחשוב להבהיר משהו - האם ארבעה שחקנים כלומר אלוף לכל ברון? אם כן, האם יש ברונים שכבר 'תפוסים' על ידי אחד השחקנים המובטחים שלך?
בנוסף, מהבנתי המועטה את מהדורה 4, חשוב שהחבורה תכיל את ארבעת סוגי הדמויות (מגונן, מנהיג, אני לא זוכר מה השתיים האחרות; אולי משהו על קלע?), אז גם בנושא הזה להבין מה האחרים משחקים יהיה חשוב.
 
האם ארבעה שחקנים כלומר אלוף לכל ברון?
לא בהכרח, אין מניעה שגם כולם יהיו תחת אותו ברון, לא רואה סיבה שזה יפריע או חובה שגם 2 דמיות שמגיעות מאותו הברון בהכרח יכירו אחד את השני, זה עולם גדול בסופו של יום ורחב דיו כדי שזו לא תהיה דרישה.

חשוב שהחבורה תכיל את ארבעת סוגי הדמויות
אפשר לחיות בלי זה, לפעמים קצת קשה עם 2 מגוננים (התפקדים זה מנהיג, סער, רכז ומגונן דרך אגב) אבל קבוצות יכולות להסתדר בלי כל התפקדים, זה שהדבר פחות נוח לא אומר שהוא בהכרח מפריע.

למיטב ידיעתי יש לנו מנהיג, רכז וסער. אבל אני אשאיר לאנשים לרשום מה הם מתכננים לשחק.

נקסט (בספוילר סתם לנוחות, אם למישהו ממש קריטי שלא יקראו את הרקע/קונספטים שלו שיגיד כשהוא רושם את ההודעה הראשנה)
אני אשמח לקצת יותר פירוט, בין היתר אולי מה הרוזן כבר עשה בעבר, טיב היחסים שלו עם ברון החטאים (בתור מה הוא רואה אותו?), איך הוא הפך לערפד וכו'.
 
הו! משחק נבלים במהדורה 4? Count me in.

אני אשמח לשחק את לורד וואין (wayne), זד )tiefling) קוסם-להב (swordmage). וואין נולד למשפחה ענייה ומנודה, ונמכר לקוסם מרושע, שאולי היה דמות אב מפוקפקת מאוד, אבל גם נתן לו ללמוד את סודות הקסם בזמן הפנוי.

אחרי תאונה מצערת שקטעה את חייו הארוכים מדי של אותו הקוסם (שלטענת וואין- לא קרתה בגללו), וואין הפך לסוג של קוסם נודד- מגרש רוחות, יוצר שיקויים, מגלה מסתורין, ותמורת מספיק כסף- גם משתמש בחרב שלקח מהאוצר של הקוסם הארור.

החיים לא סיפקו לוואין הרבה טוב, אבל הוא נחוש לשנות אותם ולשנות את הגורל שלו, גם אם הוא ישאיר בדרך שובל של דם.

מכנית- אין לי בעיה לשנות גזע/מקצוע, הכיוון המקורי היה פלאדין בתור מגונן (כי מישהו צריך לרפא), אבל פלאדין לא ממש יעבוד בעולם וקמפיין כזה. קוסם להב מסוגל להוריד נזק משאר החבורה ולרפא את עצמו, זה גם משהו. נרטיבית, די מתאים לו להיות מכשף עם ברית הלהב (hexblade, וריאנט למקצוע המקורי ב4), או אפילו "רק" אשף (אבל ממה שהבנתי, יש כבר רכז/controller). מצביא אפשרי- אחליף את הקוסם במפקד של שכירי חרב או בנדיטים.
 
אני אשחק את צבת-מוות, יצור שהוא בעצמו לא בטוח איך הוא נוצר, אך זה לא משנה אל מול הרעב האינסופי שנמצא בתוכו. אך זו גם לא שאלה שחשובה לו. צבת-מוות השליט טרור על מספר כפרי חוף והפך לאגדה אורבנית שלצערם הרב של אנשי החוף, הייתה גם אמיתית לגמרי.

התוכנית שלי היא להיות דרואיד מגונן, אשתדל להיות רכז מוצלח.

בכפר דייגים נידח, הרחק מהישג ידה של הציוויליזציה, השוכן מעבר להרים והיערות, הייתה אגדה שנלחשה בפחד - על יצור הידוע רק בשם צבת-מוות.

הסיפור החל לפני דורות, כאשר הדייגים הגיעו לראשונה לאזור ויישבו את הכפר לראשונה. הם היו מבורכים בשפע של דגים והגלים חיבקו את הכפר באהבתם. עד שחבורת דייגים שיצאה למסע דייג גדול מצאה אי בודד ועליו תיבת אוצר, מכוסה באצות שחורות ורונות עתיקות שמזהירות שמי שייפתח את האוצר ייקבל רק מוות. אך אחד הדייגים טען שרק מדובר באזהרה של פיראטים, שאמורה להפחיד אחרים מלקחת את האוצר שלהם. הדייגים פתחו את התיבה ומצאו בפנים רק דבר אחד, קונכייה שחורה. מבואסים מכך, הדייגים החליטו לעגון באי ולישון.

באותו לילה, הדייג הראשון נעלם. חבריו הניחו שהוא פשוט הלך עמוק יותר אל תוך האי הבודד והלך לאיבוד. אבל כשאחר נעלם, ולפתע כתמי דם נמצאו בסירתו, הפחד החל לאחוז בליבם. הם ארזו את הדברים שלהם במהרה והתחילו לשוט חזרה. אך כל מה שהגיע ליעד הייתה סירתם הריקה, רק כתמי דם מראים סימן שהיה עליה לעולם מישהו.

תושבי הכפר, שניסו להבין מה פשר הדבר, שלחו קבוצת חיפוש אך הגופות מעולם לא נמצאו. במקום זאת, הדייגים המעטים שחזרו דיברו על עיניים זוהרות שחודרות את החושך בלילה וקול בעבוע משונה מן הים, קול שלא הפסיק להישמע לא משנה מה עשו.

הכפר, בלי אפשרות אחרת, שכרו ציידים ואנשי דת, מנסים להסיר מעצמם את הקללה ובכך שולחים עוד אנשים אל הים האפל.

אף אחד לא ידע בדיוק איך זה נראה, כי מי שראה את היצור במלואו לא חי כדי לספר את הסיפור. אבל הניצולים לוחשים על צבתות ארוכות שיצאו מן המים ולא רק לקחו את הקורבן, אלא גם ריסקו אותו תוך כדי. ועל כך קראו לו צבת-מוות.

עם הזמן, הכפר הפך לנטוש, אנשים עזבו בהמוניהם כדי להימלט מהקללה של צבת-מוות. עם זאת, לא כולם יכלו לברוח. חלקם נשארו מאחור, נאחזים באדמתם ובפרנסתם. אלו שכן נשארו דאגו לעולם לא לצאת אל הים, משיגים מזון מועט אך ורק מהרשתות שהם פורסים.

אבל, כמובן, ההיסטוריה תמיד חוזרת על עצמה.

ערב אחד, קבוצת ילדים רצתה להשיג את החופש שלהם ולצאת אל הים, לא מאמינים לאגדה שנועדה רק להפחיד אותה. השמש שקעה, והערפל התגלגל פנימה, סמיך וכבד, כשהילדים הצליחו לבנות סירה מאולתרת. הם צחקו והתלוצצו, שמו לעצמם כובעי מלחים שהם מצאו בתחתית המחסנים ולקחו משוטים ישנים שכיום משמשים רק כדי להוריד דברים מהגג.

"אין כאן כלום," לעג אחד מהם. "זה פשוט סיפור ישן ומטופש".

אבל אז הגיע הצליל. בעבוע המים התחיל לאט ואז התגבר והתגבר, כאילו מתקרב ובו זמנית מתחיל לקרות מכל הכיוונים של הסירה. האוויר סביבם התקרר, והצחוק מת בגרונם. הם הסתובבו, ובחושך הגובר, משהו זז.

הילד הראשון ראה את זה - העיניים הזוהרות האלה, שני סיכות של אור מרחפות באפלה. הוא צרח, והאחרים התחילו להשתמש במשוטים בפאניקה, אבל זה היה מאוחר מדי. קול קריעת בשר מילא את האוויר, ואחריו שאגה מחרישת אוזניים.

הניצולים, אם אפשר לקרוא להם כך, חזרו למחרת בבוקר לכפר, הזרם סחף אותם למרות שהם איבדו את המשוטים במהלך הלילה. חיוורים, רועדים, הם דיברו על הדבר במצולות. על איך הוא נע במהירות לא טבעית, איך קול ניפוץ העצומות המחליא גרם להם להשתנק. הם גם דיברו על הדבר הגרוע מכל, הם דיברו על איך זה מגיע. איך צבת-מוות טעם דם פעם נוספת ולא ינוח עד שייאכל את כולם.

באותו לילה, הכפר היה ריק. דלתות היו פתוחות, בתים נטושים כאילו כל האנשים נעלמו באורח פלא. אבל בדממה השקטה, משהו נע בין הבתים. קול בעבוע מים נשמע בעוד הצבת של היצור נגררת על גבי האדמה.

ואם אתה מקשיב היטב, אפילו עכשיו, אתה עדיין יכול לשמוע את זה...


אך האגדה לא החזיקה את היצור. האנשים ברחו והוא רצה עוד. וכשהוא רצה עוד, הוא שלח את הצבת שלו רחוק מדי. וכעת המכשפה רצתה אותו.
צבת-מוות הוא אולי אגדה, אך הוא לא ברון. המכשפה כבלה אותו לשירותה ללא מאמץ. וכעת הוא משרת אותה כשליח, אך בפנים, הוא מייחל ליום בו הוא יוכל לשוב ולהשליט טרור. ומי יודע, אולי הוא אפילו יצליח לטעום מן בשרה של המכשפה עצמה.
 
גיתיאנקי, חומס האלים

איש אינו יודע מאין גיתיאנקי הגיע - האם הוא היה פעם אדם? האם עוות בידי גזע חייזרי עד שהתטרפה דעתו? האם קולל בידי האלים ולכן הוא מבקש להחריבם?
גיתיאנקי לא מסתפק בלחימה נגד האלים, הוא משתמש בכוחם של האלים עצמם כדי להילחם בהם ובצבאותיהם. על שפתיו תפילות נתעבות, בידיו הוא אוחז סמלי קודש מחוללים ,ומצביאים על ערש דווי מוכנים להישבע שראו כנפיים מטונפות מבצבצות משכמותיו.

גיתיאנקי הוא כנראה הגיתיאנקי הראשון והוא שואף להקים אימפריה על גולגולתו של אליל מת. מבחינה מכנית הוא גיתיאנקי (אם אתה מאשר, אם לא אז גיתזראי או אדם) ונוקם. חלק גדול מהנזק של נוקמים הוא קורן, אז אם נראה לך שזו בעיה (קרי - הרבה אויבים עמידים לנזק זה) אולי כדאי להחליף למוות או רעם.

ספויילר - למרות שאיפותיו, הוא לא יהיה אחד הברונים.
 
נקרומ
אני אשמח לקצת יותר רקע, מי הוא, מה הוא... לא צריך 10 עמודים אבל קצת יותר הסברים על הדמות ועל אירועים בחיים שלה וכו'

\אם זאת, הדמות לא נשמעת לי מאוד נבל, מרגיש לי פשוט הרפתקן לכל דבר- מה הופך אותו לאחד כזה? איזה ברון הוא משרת? מה קרה בחיים שלו מעבר ל"אני משוטט ומחכה לגרולי" איך הוא בכלל פגש ברון וכו'

עמית
אני אשמח לשמוע קצת יותר על האופי של הדמות, האם זה גם השם שבו הוא מציג את עצמו? כיצד הוא רואה את העולם בהינתן שהוא לא יכול יותר לשבת בשקט במקום שלו, איך הוא מתייחס לאחרים? יש אנשים חשובים בחחים שלו וכו'

סנדציקן
אז על הנייר אין גית' ממש בעולם, לא שזה בעייה קריטית ואני אשמח לדעת האם אתה רוצה גית' בגלל מכאניקה ואז אפשר לרפרלף, או שאתה מעוניין להיות חוצן בשל הדמות (גם אפשרי)?

אני אשמח לשמוע עוד על הדמות, אירועים/אנשים חשובים בחיים שלו, מה הופך אותו לאנושי וכדומה.

כמו כן, לא ציינת לאיזה ברון הוא משתייך, באם הוא לא משרת אחד באופן אקטיבי, איך הוא מצא את עצמו בצבא שלהם? כיצד הוא הצטרף אליהם, האם הוא כן משרת אחד מהם?
 
דילאן, אביר מוות
אני עדיין שוקל את האפשרויות, הקונספט המרכזי שמעניין אותי כרגע הוא אביר מוות בשם דילאן (כנראה לוחם או פלאדין מכנית) שנמצא - לפחות כרגע - בשירותו של הפרעה בן האלמוות, ומנסה למנף את המלחמה כדי לשדרג את מעמדו (לאו דווקא לברון).
לפני ההשתנות שלו לאביר מוות הוא היה לוחם מכובד בכפר הולדתו, והיה המפקד של אחת החזיתות במלחמה אזורית ששמרה על הכפר מהתקפה חיצונית (הרבה לפני המלחמה הנוכחית).
אני חושב שההפיכה שלו לאביר מוות כללה טקס שהמחיר שלו היה השמדה של כפר הולדתו (בידיו) כדי להחזיר מהמתים את אהובתו (ליאונה), שחזרה, אבל כנראה ללא תבונה - לחלופין, היא נפרדה ממנו יותר מאוחר וייתכן שהוא יפגוש אותה בהמשך. אני עדיין חושב על שאר הרקע שלו.
מבחינת התנהגות, דילאן הוא אביר עם כבוד מזוייף בעיקר, אחד שלא נרתע 'ללכלך את הידיים'. אחת האמרות האהובות עליו היא 'ההכרח בל יגונה', והוא שקט יחסית כשזה מגיע לשיחות עם זרים - הוא נוהג לומר בקצרה ובחדות את דעתו, אם הוא חושב שהיא רלבנטית.
 
אז על הנייר אין גית' ממש בעולם, לא שזה בעייה קריטית ואני אשמח לדעת האם אתה רוצה גית' בגלל מכאניקה ואז אפשר לרפרלף, או שאתה מעוניין להיות חוצן בשל הדמות (גם אפשרי)?
נו מעולה, אז זה משתלב יפה שהוא הגיתיאנקי הראשון. אני מעוניין בדמות של נוקם בשביל המכניקה, הגזע הוא דווקא בשביל הרקע. הקונספט של חומס אלים משתלב יפה עם הגיתיאנקי שבנו ממלכה על גולגולת של אל בים האסטרלי.

אני אשמח לשמוע עוד על הדמות, אירועים/אנשים חשובים בחיים שלו, מה הופך אותו לאנושי וכדומה.
אני לא כותב על דמויות שלי יותר מ-3 משפטים.

כמו כן, לא ציינת לאיזה ברון הוא משתייך, באם הוא לא משרת אחד באופן אקטיבי, איך הוא מצא את עצמו בצבא שלהם? כיצד הוא הצטרף אליהם, האם הוא כן משרת אחד מהם?
לא ממש מכיר אותם כדי לענות, אפשר פירוט? בעיקרון השאיפה של גיתיאנקי היא לגזול מהאלים את כוחם ולהקים אימפריה על גופתם המתה.
 
סנדציקן שולח פה סיכום קצר על הברונים, יש קישור אם אתה רוצה לקרוא מעבר לזה למיקום שבו יש קצת יותר מידע על הברון עצמו. שים לב שהמידע מתייחס לברונים בעתיד היותר רחוק (אלפים שנה בערך קדימה)- אבל האישיות שלהם והאופי שלהם זהה פחות או יותר.
על ברונות שנבירה, ברונות הערפדים, אשר נמצאת בדרום היבשת ונשלטת על ידי ברון החטאים, ערפד בן אלמוות אשר קידם את העיר שלו לקדמה טכנולגית וידע. תוכלו לקרוא פה
על ברונות האימפריוס, ברונות דמי הדרקון אשר נמצאת בחצי מהצפון של אינפרניה ונשלטת על ידי הפרעה בן האלמוות, מומיה עתיקה אשר משמתשת בעבדים שלה על מנת לבנות מחדש את האימפריה העתיקה בה חייה לפני שנים,תוכלו לקרוא פה
על ברונות ת'אטמטר, ברונות המכשפות אשר נמצאת בחצי השני של צפון אינפרניה ונשלטת על ידי הגבירה בלבן, באנשי עתיקה אשר מתייחסת לכל החיים בברונות שלה בתור ילדיה, ומחנכת אותם להיות חזקים ועמידים גם במחיר חייהם של החלשים. תוכלו לקרא פה
ולבסוף, על ברונות סרגנדיה, ברונות רוחות הרפאים שנמצאת באיזור הביצות של אינפרניה, ונשלטת על ידי המכשפה, מטילת לחשים עתיקה אשר פתחה את הברונות שלה להיות בית לכלל היצורים, ומקדמת את הקסם. תוכלו לקרוא פה

כאמור אין בעייה עם גית' באופן כללי, אם תתקבל צריך אולי לעשות טיפה תיאום ציפיות על זה. ממה שאתה מתאר המניע שלו די זהה למניע של הברונים בצורה כזו או אחרת, אז אני מניח שהאופציה של "בן ברית חלש" כנראה קיימת אם זה מעניין אותך.

האיש הצעיר
לפני שאני מתייחס לקרע, רק מציין שיש מקצוע לאביר טומאה שהוא גרסת סער לאביר הקודש (מופיע בספר heroes of shadow שים לב שהוא סוגשל וריאנט לפאלדין ועדיין יכול לקחת כוחות של פאלדין למעט מה שמופיע שם, סתם לידעתך. זה מקצוע שקצת יותר מחובר לחטאים מאשר לכוח קדוש פרופר)

מעניין, יכול לפרט? הרקע קצת כי מרגיש לי חצוי, מצד אחד דילן הוא אביר, מצד שני הוא ניסה להחזיר את אהובתו לחיים בקסם אפל? נשמע קצת כמו התנגשות בין מוטיבים, הייתי שמח לשמוע קצת על איך הוא הגיע ללעשות את זה ומאיפה היה לו הידע (כאמור אתה מתאר יותר לוחם מאשר קוסם)- מרגיש לי שזה מקום ששווה לחפור עליו קצת ואולי לכוון לכיוון של הדמות
 
לפני שאני מתייחס לקרע, רק מציין שיש מקצוע לאביר טומאה שהוא גרסת סער לאביר הקודש (מופיע בספר heroes of shadow שים לב שהוא סוגשל וריאנט לפאלדין ועדיין יכול לקחת כוחות של פאלדין למעט מה שמופיע שם, סתם לידעתך. זה מקצוע שקצת יותר מחובר לחטאים מאשר לכוח קדוש פרופר)
אז בעיקרון בנוגע למכניקה יש לי רק את סל"ש 1 ולא שיחקתי במהדורה, כך שאני לגמרי פתוח לאופציות, כן צריך קישור או משהו דומה כדי לדעת על מה אתה מדבר, אשמח לקרוא (גם באנגלית).

מעניין, יכול לפרט? הרקע קצת כי מרגיש לי חצוי, מצד אחד דילן הוא אביר, מצד שני הוא ניסה להחזיר את אהובתו לחיים בקסם אפל? נשמע קצת כמו התנגשות בין מוטיבים, הייתי שמח לשמוע קצת על איך הוא הגיע ללעשות את זה ומאיפה היה לו הידע (כאמור אתה מתאר יותר לוחם מאשר קוסם)- מרגיש לי שזה מקום ששווה לחפור עליו קצת ואולי לכוון לכיוון של הדמות
אז בגדול אני מכוון לסוג של לוחם / מנהיג מקומי שאהובתו נהרגה (אולי באשמתו או עקב החלטה צבאית שקיבל?) והוא קיבל הצעה מכוח אפל כלשהו (סטייל רייבנפלוט) לטקס שיחזיר אותה לחיים במחיר של השמדת הכפר שלו. הוא לקח את העסקה, חלק מהטקס הפך אותו ליצור האפל / אל מת שהוא כיום, אבל התוצאה לא הייתה בדיוק מה שהוא רצה וליאונה לא באמת חזרה. במאות שנים שעברו הוא סוג של השלים עם הטעות שלו ואימץ את האלמוות לאישיות החדשה שלו וסוג של וויתר על הערך הישן שלו של להגן על הכפר, וכעת הוא במסע לכוח, במקור המסע נועד להחזיר את אהובתו באמת, אבל כיום הוא כבר מאות שנים במסע להשגת כוח ורק לעיתים רחוקות מדבר על המטרה הסופית, הוא סוג של איבד את עצמו בתוך המסע הזה אם אתה מבין מה אני רוצה להגיד.
אשמח לפרט עוד אם תרצה, שאלות מכוונות יהיו מועילות מאוד.
 
הי! אני אשחק את ''תער''. לפני שנים רבות, הוא היה הרפתקן נועז, שניסה את מזלו בביזת אוצרות מפירמידה מקוללת. רק שבמקום למצוא אוצר, הוא מצא משהו נפלא ונורא יותר משיכול היה לדמיין - אדון חדש, ומטרה חדשה.

שנים רבות לאחר מכן, תער הוא ראש וראשון לעבדי הפרעה, משרת נאמן שנושא את דבר המלך בלשונו - או על חוד חרבו. בניגוד לרוב משרתי הברונים, תער נראה אנושי לחלוטין, הוא לא אוחז בכוחות אדירים או כובל לשירותו תועבות וסיוטים. מה שהופך את נתיב הגופות שהותיר מאחוריו למבעית אף יותר

מכאנית, הדמות תהיה סער - כנראה נוכל או מתנקש, אולי עם נטיה קלה לכיוון של ''רכז'' עם קצת דיבאפים או תנועה כפויה, נראה
 
עריכה אחרונה:
כאמור אין בעייה עם גית' באופן כללי, אם תתקבל צריך אולי לעשות טיפה תיאום ציפיות על זה. ממה שאתה מתאר המניע שלו די זהה למניע של הברונים בצורה כזו או אחרת, אז אני מניח שהאופציה של "בן ברית חלש" כנראה קיימת אם זה מעניין אותך.
נראה לי שהכי מתאים ברון החטאים. כפי שאמרתי, יש לגיתיאנקי שאיפות גדולות שכנראה לא יתממשו במלואן או בכלל. הוא כנראה גנרל שאפתן בצבאו של ברון החטאים שרוצה בסופו של דבר לשלוט בעצמו, או שר מלחמה מקומי שקפץ מעל הפופיק.
 
עמית
אני אשמח לשמוע קצת יותר על האופי של הדמות, האם זה גם השם שבו הוא מציג את עצמו? כיצד הוא רואה את העולם בהינתן שהוא לא יכול יותר לשבת בשקט במקום שלו, איך הוא מתייחס לאחרים? יש אנשים חשובים בחחים שלו וכו'
בכללי, צבת-מוות מעדיף לא להציג את עצמו. השם הזה ניתן לו כי זו האגדה שלו, אבל מבחינתו האישית אין לו שם. שמות זה חולשה שיצרו לעצמם היצורים ממעל לגלים.
מעבר לזאת, צבת-מוות לא מתייחס המון לסביבה. הוא לא מרוצה מכבילתו והוא יודע שהוא לא רוצה להיות כאן, אבל מבחינתו הוא התגשמות של מוות ורעל, עוצמתו של הים כנגד האנשים שבאים לקחת מאוצרותיו.
להערכתי הוא יתחיל כיחסית אפתי לעולם וככל שהמשחק יתקדם יתייחס יותר לדברים מסביב. כרגע הוא בשילוב של פחד וזעם על המכשפה(והברונים האחרים מכיוון שהם חזקים מספיק בשביל להיות באותה מעמד כמוה). יותר מכל חשוב לו להשיג את החופש שלו בדרך כזו או אחרת ולחזור "להגן" על הים(לא בטוח לחלוטין שזה מה שהוא עושה).
למרות כל אלו, הוא לא טיפש לחלוטין. הוא מודע לזה שיש יותר סיכוי שהוא ישתחרר מהמכשפה אם המשימה תלך כמו שצריך והוא ייעשה מה שצריך בשבילה. אני גם מכוון לתת לו קווים מנחים כדי שהוא לא פשוט יהיה דמות רצחנית חסרת שליטה, אבל אני מאמין שהם יתעצבו תוך כדי המשחק.
 
סנדציקן - סבבה, אין לי שאלות נוספות כרגע, אם יש לך משהו שאתה רוצה להרחיב עליו/לשאול תרגיש חופשי (לא חובה)

עמית- אז איך בעצם הוא אמור להסתדר בחבורה? אני מבין ש"בסופו של דבר" הוא אמור להיות יותר מחובר לדברים מסביב, אבל נשמע לי שהמחסור בקישורי אנוש שלו קצת מגביל את היכולות שלו להסתדר עם קבוצה לא? אין לו בכלל בני ברית/יצורים תבוניים שהוא בקשר איתם? ברור שיש לו את המכשפה מעל הראש אבל מה הוא עושה כשהקבוצה יובשת מסביב למדורה?

האיש הצעיר - (מעבר למה שדיברנו בפרטי) - כאמור נשמע מעניין, אין לי כרגע שאלות נוספות, אני אשמח אם ברקע הסופי יהיה קצת יותר התייחסות ליום יום מבחינתו, מה האופי שלו ואיך הוא רואה דברים. בנוסף (יש מצב שפספסתי/שחכתי כי אנחנו דנים בשני ערוצים במקביל) - האם בחרת את הברון אותו אתה משרת? מה טיב היחסים שלך איתו?

YDS- דיברנו, אני כן אשמח קצת לשמוע על טיב היחסים שלך עם הפרעה, כמה זמן אתה משרת אותו? מה אופי הקשר בינכם, יש לך מתחרים/שותפים/בני ברית אצל הפרעה וכדומה
 
אשמח אם ברקע הסופי יהיה קצת יותר התייחסות ליום יום מבחינתו, מה האופי שלו ואיך הוא רואה דברים. בנוסף (יש מצב שפספסתי/שחכתי כי אנחנו דנים בשני ערוצים במקביל) - האם בחרת את הברון אותו אתה משרת? מה טיב היחסים שלך איתו
אז בעיקרון במקור הרעיון היה שהיא משרת את הפרעה בן האלמוות, הוא הברון של האל-מתים אחרי הכל, אבל זה לא מאוד מחייב. בגדול אני חושב שהוא סוג של לוחם בודד בשירות הפרעה שלפעמים מלוהק לתפקיד גנרל בחזית כזו או אחרת, יש לו לא מעט נסיון צבאי בשני סוגי הלחימה.
אופי וכדומה אני בדרך כלל נותן לדמויות שלי לפתח תוך כדי משחק, אבל בהחלט אכתוב עוד פסקה או שתיים בדף רקע הסופי.
 
לצבת-מוות אין בהכרח מחסור בכישורי אנוש. אני לא נעול על האישיות שלו, בטח לא עוד לפני שאני רואה איך הדינמיקת דמויות. הוא יכול להיות קר ומחושב ולא אכפתי, הוא יכול להיות אכזרי ויעיל, יכול להיות שהוא גם בעצמו לא בטוח אם הוא רוצה קשרים עם האנשים האלה וייחפש איתם יותר אינטרקציה. אני בכוונה לא ננעל על אישיות כי אני מעדיף, בעיקר במשחקים מרושעים, לראות איך הדמויות האחרות ולפי זה לתפוס את מקומי.
מעבר לזה, לא רואה סיבה מיוחדת שיהיו לו קשרים לדב"שים כאלה ואחרים.
 
הרוזן היה אדם אחר פעם. אדם עם שם, אך ללא תואר. נושם, אך ללא כוח.
האדם הזה לא משנה.
האדם הזה מת.
אבל האדם הזה עשה דבר אחד חכם לפני מותו - הוא שירת.
האדם הזה היה אציל פחות. חסר חשיבות או אדמה. הוא שירת אציל בכיר יותר, ניהל את אדמותיו, אסף מיסים, ארגן נשפים. באחד הנשפים הוא פגש אותו - את האדון. הוא לא ידע מיהו אז, אף אחד לא ידע. אבל הוא נכנס בקלות אל הנשף גם מבלי להיות ברשימת המוזמנים, הוא תמיד ידע להגיד את הדבר הנכון, גם כשהוא לא אמר דבר. מבט אחד ממנו היה שווה ערך למונולוג שלם.
עד שיום אחד הסוד נחשף.
איש דת הגיע לנשף, והוא זיהה את האדון. הוא ראה אותו בשביל מה שהוא באמת - אדם המתריס בפני האלים. אחד שמכר את נשמתו בשביל כוח. איש הדת ראה את כוחו, הוא ידע שהוא לא יוכל להביס אותו לבד, והוא תכנן. בנשף הבא הוא הניח מלכודת. מסיבה תחת אור הכוכבים בחצר, ומעגל קדוש מסביב לגזיבו. אחד שהברון יכל להכנס לתוכו - אך לא לצאת.
האדם צפה בזה קורה. הוא צפה בברון מנסה לצאת, אך נכשל. הוא צפה באיש הדת צוחק, מתכונן להשמיד אותו עם טקס קדוש. והוא צפה בברון משמיד את הגזיבו במו ידיו. תולש קרשים בידיים חשופות, מעקם מתכת, מנסה לעוף משם כעטלף או לחפור את דרכו מטה כזאב. שום דבר לא עזר, הברון נותר כלוא - אבל הוא הראה את הכוח שלו. והאדם רצה אותו יותר מכל.
הרוזן עוד זוכר את מבטו של האדון אז, כשהצטלב עם מבטו של האדם. הסכם לא כתוב, חוזה שנחתם בדם - דמו של איש הדת, על פגיונו של האדם.

האדם שחרר את הברון, ושילם בכך בחייו. איש הדת לא היה לבד, ובני בריתו נקמו את מותו. אך לפני שהוא עזב את עולם החיים, ברון החטאים היה מעליו. מגן עליו מדקירת להב שכוונה אל ליבו. והברון חייך. דמו ניגר אל פצעיו של האדם, מחליף את נוזל חייו בדבר חזק יותר. זה היה היום בו האדם מת, ובמקומו קם הרוזן.

זו הייתה הפעם הראשונה שהברון יצר ערפד. או לפחות אחד אמיתי - לא ניסוי שנכשל או השתגע. מוחו של הרוזן נותר צלול כשהוא השתנה, הוא הרגיש את הגוף שלו נלחם בחומר הזר, והוא הכריח אותו להכנע. הוא הרגיש את השיניים שלו נשברות אחת אחת, כשסט חד דחף אותן החוצה בכוח. הוא הרגיש את הלב שלו מפסיק לפעום, את ריאותיו מתנוונות. וכשזה הסתיים, הוא המשיך לשרת. לצידו של הברון. לצידו של האדון.

הוא נלחם לצידו במאות שחלפו מאז. לפעמים הם התחבאו מתחת לאדמה, ולפעמים הם עלו אל פני הקרקע. אבל הם תמיד התכוננו. רדפו אחר עתקים וכוחות אפלים, כאלו שיאפשרו לברון להביס את האלים. הוא האחד שהביא לברון את החנית שלו, איתה הוא דקר את השמש, או לפחות האחד שפיקד על המשימה הזו. הרוזן הוא יד ימינו של הברון, אבל כבר עברו כמה מאות מאז שהוא פעל בעצמו. את רוב ימיו הוא מבלה בלגרום לאחרים לעשות כרצונו, לפקד עליהם ולהטיל עליהם משימות. הוא למד לשלוט היטב בכוחותיו הערפדיים, ובעיקר במבטו המהפנט. החיים לצד ובשירותו של הברון השחיזו את מוחו ואת לשונו.

הרוזן הוא לא אותו אדם שהיה. האדם הזה מת. אבל עדיין יש לו קשר אליו. לאדם ההוא הייתה משפחה, ולרוזן עדיין אכפת ממנה - מהשושלת שלו, כפי שהוא קורא לה. שם משפחתו כבר נמחה מכל זכר, נותר רק כדיו באילן היוחסין של בנותיו, אבל הרוזן שם לב לעקוב אחרי הענפים. הוא רואה בכך את החולשה היחידה שלו - ונזהר שלא להתגלות - אבל כשנצריו זקוקים לעזרה, העזרה הזו מגיעה.

ברון החטאים שלח את הרוזן למשימה הזו ממספר סיבות. הוא סומך עליו, עד כמה שהברון סומך על מישהו. אבל הוא גם חושב שהרוזן הפך לעצלן, ומכריח אותו לפעול בעצמו. לבסוף, הרוזן טוב בקבוצות. הוא יוודא שהם יעשו את המשימה ולא יתמהמהו יותר מדי. בטח כשכל התמהמהות אומרת שהוא מבלה עוד זמן הרחק מהנוחות של האחוזה שלו.



מכאנית, בסוף אהיה ארדנט מלא. אני בעיקר מבוסס על מינוסים לאויבים, בונוסים לבני ברית פה ושם, ולתת לכם התקפות בסיסיות חינם. וכמובן ריפויים - אם כי אני מתכנן גם לגנוב לכם פרצי ריפוי פעם ב- כערפד.

דף דמות: הרוזן
 
הערה כללית - מאחר ונראה שאנחנו מתקדמים אני מעדכן על דדליין לא קשיח ל27.10. אני אשמח שעד אז כל מי שמעוניין להצטרף יגיש לכל הפחות רקע (ד"ד אינו חובה).
אם מישהו מעוניין להצטרף ולא יספיק עד ל27.10 אפשר לעדכן אותי ונחכה בהתאם.


עמית - אין לי הערות נוספות כרגע, אם יש משהו שאתה רוצה להרחיב עליו תרגיש חופשי.

נקסט- מענין, נשמע שלרוזן ולברון החטאים יש קשר ארוך, יש עוד אנשים בחייו של הרוזן? בני ברית מיוחדים? אנשים שהוא מכיר/שולט עליהם? נראה שהוא לא באמת בקשר עם המשפחה, אבל עד כמה הוא יודע על המצב שלה באופן מלא? יש לו סוכנים במשפחה שמעדכנים לו? עד כמה המשפחה שלו גדולה? יש ענפים חשובים?

כמה אתה רוצה שהמשפחה של הרוזן תהיה רלבנטית לעלילה?
 
נושא ישן: שלום . לא היו תגובות חדשות בנושא זה במעל 60 ימים.
אין לפרסם תגובות אלא אם התגובה עדיין רלוונטית, אלא לפתוח נושא חדש.

התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים

נושאים לוהטים

פוסטי פרופיל אחרונים

לפני שנה וארבעה ימים התחלנו את משחק הפורום המצוין של פרגרין השני -הצד האפל של הירח
בבקשה בבקשה לא שוב.
בדיוק כשאנחנו חושבים שראינו הכל באימה, מגיע סשן קת'ולהו מס' 70 - אימה באוריינט אקספרס.
מתחיל בפעם הראשונה את המסע המופלא של עולם הדיסק!
הרגע שמתי לב, אתמול בדיוק, לפני שנתיים הצטרפתי לפורום!
חזרה
Top