אחד הדברים שבאמת אין בפורום הזה הוא דיון על סיפרי פנטזיה *ישראלים*, ואני תוהה כאן בקול רם - האם זה בגלל שאתם לא קוראים אותם, לא מכירים אותם, או שלא חושבים שהם *שיעול* ברמה של סיפרי פנטזיה מתורגמים ?
ספרים בעברית
- מחבר/ת הנושא TheKnightWhosaidKnit
- תאריך התחלה
האמת שבדיוק לקחתי מהספריה את הלווייתן מבבל שנכתב בידי סופרת ישראלית.
קראתי שבוע שעבר את חרשתא, היה נהדר.
לב המעגל הוא מצוין גם כן, למרותש פחות אהבתי את ההמשך.
מעבר להם, יש לי עוד כמה ספרי פנטזיה בעברית ברשימת הקריאה, אבל אני קצת תקוע באמצע קריאה של כל עולם הדיסק אז ייקח קצת זמן.
לב המעגל הוא מצוין גם כן, למרותש פחות אהבתי את ההמשך.
מעבר להם, יש לי עוד כמה ספרי פנטזיה בעברית ברשימת הקריאה, אבל אני קצת תקוע באמצע קריאה של כל עולם הדיסק אז ייקח קצת זמן.
כמותית יש מעט ספרות פנטזיה שהיא במקור בעברית, אז סביר שאנשים פשוט פחות מכירים.
אני חושב שיצא לי לקרוא שניים-שלושה במהלך החיים שלי?
היחיד שאני זוכר - וחושב שהוא די חביב, סה"כ - זה שדים ברחוב אגריפס של חגי דגן. אני מניח שאני אוהב אותו כי הוא די פנטזיה אורבנית.
אני חושב שיצא לי לקרוא שניים-שלושה במהלך החיים שלי?
היחיד שאני זוכר - וחושב שהוא די חביב, סה"כ - זה שדים ברחוב אגריפס של חגי דגן. אני מניח שאני אוהב אותו כי הוא די פנטזיה אורבנית.
אני מאוד נהניתי מחרשתא והלוויתן מבבל.
טכנית חלק מהקומיקסים של שי צ'רקה יכולים להיות מוגדרים כפנטזיה יהודית
יש שם הרפתקאות סוג של מקוריות בביסוס חופשי על ספרות חזל
טכנית חלק מהקומיקסים של שי צ'רקה יכולים להיות מוגדרים כפנטזיה יהודית
יש שם הרפתקאות סוג של מקוריות בביסוס חופשי על ספרות חזל
אני קורא מדי פעם, ונהניתי מכל מיני, אבל אני בגדול בדעה שרוב הספרים הישראלים לא ברמה של ספרות מתורגמת, פשוט בגלל שהתרגום הוא משוכה שרק ספרים ברמה גבוהה עוברים (בדרך כלל), אז זה איזשהו חסם שאומר שמישהו חשב שהספר מספיק טוב כדי שאנשים יקנו אותו מתוך כל הספרים שהוא יכל לתרגם. סוג של אפקט מסה אני מניח.
גם אני מאד אהבתי את 'חרשתא' ואת 'מסכת תהום'.
הדבר היחיד שאהבתי ב-'לב המעגל' הייתה בניית העולם. ב-'תחתית הבאר', הרגשתי שהטכנולוגיה קפצה ב-20 שנה קדימה ושום רעיון שהיה ראוי לגניבה (רעיון המציאויות החלופיות היה חביב עליי מאז ימי 'הגולשים בזמן').
הדבר היחיד שאהבתי ב-'לב המעגל' הייתה בניית העולם. ב-'תחתית הבאר', הרגשתי שהטכנולוגיה קפצה ב-20 שנה קדימה ושום רעיון שהיה ראוי לגניבה (רעיון המציאויות החלופיות היה חביב עליי מאז ימי 'הגולשים בזמן').
אני קראתי חלק ממסכת תהום והוא אחד מהספרים היחידים בחיים שלי שלא סיימתי.
יש מעט מאוד ספרות פנטזיה מקומית. את הטרילוגיה של "הלווייתן מבבל" מאוד אהבתי; חרשתא גם כן מצוין. שניהם ישראליים ומתבססים על מיתולוגיה יהודית ו\או מסופוטמית. לעומת זאת - ספרי מד"ב ישראליים באורך מלא עוד לא פגשתי כמעט משום מה (אגב גם משום מה גם בקושי יצרו בארץ טלוויזיה או קולנוע בסוגות הפנטזיה והמד"ב).
אני מקווה שבביקור הקרב שלי בישראל אצליח למצוא עותק של "הלווייתן מבבל". מעבר לזה, לצערי כשהלכתי לחנויות הספרים ועיינתי באגף המד"ב\פנטזיה, חומר המקור הישראלי נראה לי יותר מדי גזור ממה שיש בעולם האנגלופוני, או לחילופין לתבניות בוגרים צעירים (או איך שלא אומרים young adult בעברית) שלא כאלה מעניינות אותי.
כשאני חושב על זה, אני נוטה לחשוד שבארץ פנטזיה עדיין נתפסת כז'אנר לנוער.
כן, אפילו אחרי "משחקי הכס".
כן, אפילו אחרי "משחקי הכס".
אישית רוב הספרים שאני קונה הם לא חדשים באופן כללי.
בין אם זה אסימוב שקניתי והתחלתי לקרוא שוב, או השלמה של ספרי רומח הדרקון על המדף.
אני קונה בשנה 10-15 ספרים או משהו כזה, אז זה לא שאני קונה המון.
כן תמכתי בספר של יותם אבני, כל הממלכה - שהוא חמוד ובאווירה של מו״ד אבל לא יותר מזה.
על חרשתט שמעתי המון המלצות ומתישהו אקנה לי עותק.
בין אם זה אסימוב שקניתי והתחלתי לקרוא שוב, או השלמה של ספרי רומח הדרקון על המדף.
אני קונה בשנה 10-15 ספרים או משהו כזה, אז זה לא שאני קונה המון.
כן תמכתי בספר של יותם אבני, כל הממלכה - שהוא חמוד ובאווירה של מו״ד אבל לא יותר מזה.
על חרשתט שמעתי המון המלצות ומתישהו אקנה לי עותק.
אני יודע שהחבר'ה של שעטנז יצאו עם איזה אוסף, עכשיו כשאני חושב על זה. גם משהו לנסות לזכור כשאהיה שם.
יש המון פנטזיה חדשה בשנים האחרונות, בעקבות וצאות עצמיות ומימוני המון למינהם.
יומנו של מכשף, כל הממלכה, קלמנה, הצד האפל של אנטרקטיקה, קצה האמונה ויש עוד המון, אני פשוט לא זוכר הכל.
יש גם קבוצות חיות ופעילות בפייס בתחום.
יומנו של מכשף, כל הממלכה, קלמנה, הצד האפל של אנטרקטיקה, קצה האמונה ויש עוד המון, אני פשוט לא זוכר הכל.
יש גם קבוצות חיות ופעילות בפייס בתחום.
זה מדהים כי אני די לא מכירה אף אחד מהם... רוצה להרחיב?
הודעה חדשה מוזגה אוטומטית ב:
גם מחוץ לארץ, אבל מצד שני, גם שבט דוב המערות נתפס כמשהו לנוער
הודעה חדשה מוזגה אוטומטית ב:
בנוגע לחלק הראשון - ממש ממש ממש לא נכון, בנוגע לחלק השני חפש אחד בשם יואב בלום, די מיינסטרימי אפילו.
כל הממלכה הוא ספר פנטזיה אפלה שעוקב אחרי חבורת הרפתקנים מרושעת שמנסה לכבוש את כל הממלכה. בכתיבתו של יותם דפיילר אבני. יצא דרך הדסטארט.
האמת שבאתי להתחיל לקרוא אותו השבוע, אבל הפרק הראשון הרגיש לי מייגע - עם יותר מדי דיאלוג פנימי שחוזר על עצמו. אתן לו עוד צ'אנס מתישהו, בתקווה שהוא משתפר בהמשך.
הגעתי לפרק הרביעי, גם שם זה אותו הסגנון.
הוא חמוד, אבל קשה לקרוא אותו לאורך זמן, העריכה לא הדוקה מספיק. לדעתי פשוט אין הרבה עורכים איכותיים בארץ, בטח כשמדובר בסופר שהוא גם מוציא לאור עצמאי, ואז לעורך יש פחות השפעה באופן מובנה.
הוא חמוד, אבל קשה לקרוא אותו לאורך זמן, העריכה לא הדוקה מספיק. לדעתי פשוט אין הרבה עורכים איכותיים בארץ, בטח כשמדובר בסופר שהוא גם מוציא לאור עצמאי, ואז לעורך יש פחות השפעה באופן מובנה.
יש איזה ספר אובסקיורי שקראתי בשנות התשעים שנקרא "לחש חומק ביערות":
זה לא בדיוק פנטזיה וזה גם לא בדיוק מתרחש במאה ה-18 כמו שרשום על הכריכה האחורית, אבל כן יש לזה אלמנטים פנטסטיים והרפתקה.
איזה מלך שולח בחור ובחורה להסתובב בממלכה שלו ולהבין כל מיני אי-סדרים שם. הם עולים גם על מזימה ובסוף מחליטים להפוך לזוג.
בסך הכל ספר חמוד, אבל מכוון בצורה די ברורה לקוראים צעירים וכתוב בצורה קצת דידקטית ומעצבנת - המחברת מעבירה דרך הספר כל מיני עובדות טבע ופריטי מידע מדעי שונים ועל הדרך גם מטיפה להתנהגות טובה וחיובית מהסוג שבעולם האמיתי יגרום לילד ממוצע בעיקר לקבל מכות בהפסקה.
אין לי מושג איפה העותק שהיה לי ומצאתי פעם בחנות ספרים משומשים, בטח עדיין איפשהו בבית של ההורים שלי, אבל אני זוכר שלפני די הרבה שנים נתתי לחברה שלי לקרוא אותו והיא שאלה אותי למה לעזאזל יש בין הדפים שלו שטר ישן של חמישים שקל ותמונות של איטס-קומפליקייטד כלשהי מהעבר שלי מדגמנת סוודרים מכוערים.
זה לא בדיוק פנטזיה וזה גם לא בדיוק מתרחש במאה ה-18 כמו שרשום על הכריכה האחורית, אבל כן יש לזה אלמנטים פנטסטיים והרפתקה.
איזה מלך שולח בחור ובחורה להסתובב בממלכה שלו ולהבין כל מיני אי-סדרים שם. הם עולים גם על מזימה ובסוף מחליטים להפוך לזוג.
בסך הכל ספר חמוד, אבל מכוון בצורה די ברורה לקוראים צעירים וכתוב בצורה קצת דידקטית ומעצבנת - המחברת מעבירה דרך הספר כל מיני עובדות טבע ופריטי מידע מדעי שונים ועל הדרך גם מטיפה להתנהגות טובה וחיובית מהסוג שבעולם האמיתי יגרום לילד ממוצע בעיקר לקבל מכות בהפסקה.
אין לי מושג איפה העותק שהיה לי ומצאתי פעם בחנות ספרים משומשים, בטח עדיין איפשהו בבית של ההורים שלי, אבל אני זוכר שלפני די הרבה שנים נתתי לחברה שלי לקרוא אותו והיא שאלה אותי למה לעזאזל יש בין הדפים שלו שטר ישן של חמישים שקל ותמונות של איטס-קומפליקייטד כלשהי מהעבר שלי מדגמנת סוודרים מכוערים.
יש הרבה ספרי פנטזיה ברגע שנכנסים לתוך מדף סיפרי הילדים / נוער, כולל כתר הדרקון וקשה להיות אריה, השאלה שלי כאן היא למה יש דיונים על פרצ'ט ופריידן, אבל לא עליהם.
התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים
