ספוילר התרשמויות מהלוויתן מבבל

[כליל החורש נאורי]

כ

פרסום בנושא 'ספרים בעברית'

1 יוני 2025

אני מקווה שבביקור הקרב שלי בישראל אצליח למצוא עותק של "הלווייתן מבבל". מעבר לזה, לצערי כשהלכתי לחנויות הספרים ועיינתי באגף המד"ב\פנטזיה, חומר המקור הישראלי נראה לי יותר מדי גזור ממה שיש בעולם האנגלופוני, או לחילופין לתבניות בוגרים צעירים (או איך שלא אומרים young adult בעברית) שלא כאלה מעניינות אותי.

• כליל החורש נאורי

בסוף רק בנובמבר-דצמבר הגעתי לישראל, ואכן מצאתי אז עותק של הלוויתן מבבל, שסוף-סוף קראתי לאחרונה.

אני חייב לציין שדי התאכזבתי ממנו, אם כי אולי זו בעיה עם הציפיות שלי. הדמויות נראו לי לא מעניינות במיוחד, השימוש במרכיבים מסופוטמיים הרגיש די מפוזר ושרירותי, והשפה עשתה עלי רושם שהיא מלאה במבני משפט שתורגמו מאנגלית. אני לא מרגיש רצון עז למצוא את שני הספרים הבאים בסדרה.

כן היה מעניין בעיני

ספוילר

איך שהתברר שמציאות הפנטסטית בעולם המקביל מחוברת לעולם ה"רגיל", כלומר, שלמעשה העולם הזה אף פעם לא היה רגיל, וזה לא רק עניין של לברוח מהעולם הפנטסטי, אלא צריך להתמודד עם האיום על כל העולמות; משהו בזה הזכיר לי את ההיבטים היותר מעניינים של "דברים מוזרים", וגלש לכיוון האימה

.

מי עוד קראו והתרשמו?

 

[the Nerubian]

קראתי את הספר בסמוך ליציאה שלו (וכאשר ההמשכים היו בתכנון אבל איחרו להגיע – נדמה לי שהם יצאו רק כעבור 7-8 שנים). אני לא זוכר בדיוק את פרטי העלילה, אבל הרושם שנותר אצלי דומה לשלך – זה היה טוויסט מצוין שהעלמות בעצם קשורים בסתר כל הזמן הזה אם כי ברגע שזה הוברר, הקטע של הדודה המרושעת שהיא בעצם מרושעת פרופר וצריך להילחם בה היה גם צפוי, גם נדוש וגם הרגיש שטחי. האלמנטים המסופוטמיים לא היו מאוד חזקים בסיפור אבל כן עשו דברים מעניינים עם שדים שקשורים למי התהום והיחס אליהם בחברה. גם אני לא הרגשתי צורך לקרוא את ההמשכים.

אבל בביקור הבא בישראל תציץ בספר חרשתא. הוא מעט יותר מחובר למיתולוגיה שממנו הוא שואב (ונדמה לי שיש גרסה e-book?).

 

[TheKnightWhosaidKnit]

מאוד אהבתי את הטרילוגיה הזו, כל עוד לא לוקחים אותה ברצינות מדי.

 

[dragonian]

אני קראתי בתיכון ומאוד אהבתי, אבל זה היה לפני שנים.

אבל אז התלהבתי מעצם זה שיש פנטזיה ישראלית
אבל גם הקונצפט של הלוויתן והקשר לדכאון וזה

אולי כבן נוער זה מאוד דיבר אליי, צריך לקרוא שוב.
וגם זכרתי שזה היה עולם של סוג של סטימפאנק מסופטמי וכאלה







לדעתי אולי לא לוקחים את זה מספיק ברצינות, אבל הספרים המאוחרים של הקומיקס בבא יכולים להיחשב לפנטזיה מבוססת המקורות שלנו.

(זה בספר שבו הוא יוצא לצוד את הלוויתן ועובר דרך מדבר כזב.)

באחד הספרים "שרו של עשיו" חוטף אותו לעמק עזאזל ועוד כל מיני הרפתקאות שונות ומשונות.

 

[המפקד האלמוני]

הספר המסכם של הטרילוגיה רק הרוויח מהזמן שעבר עד שהיא כתבה אותו והסופרת גם פירטה למה.

היא התחילה לכתוב את הסדרה כשהיא צעירה יחסית ועם תפיסות יותר שבורות, דרמטיות וקודרות של החיים כמקובל אצל אנשים בני עשרים ומשהו. הסדרה הייתה אמורה להסתיים בצורה אפלה וטרגית מאוד.
אבל בין לבין עברו כמה שנים והיא התברגנה והתאפסה על עצמה והחליטה שיותר יפה ונכון לתת לטרילוגיה סיום אופטימי וחביב.

 

[כליל החורש נאורי]

ספר נוסף שקניתי בארץ כי היה במדף הפנטזיה, ונראה מעניין ולא לגמרי העתק-הדבק של ספרות נוער זרה, היה הנולה של מעיין מואטי. אחלוק ברשמים כשאגיע אליו. אנסה לחפש את חרשתא בפעם הבאה.