אוקי, אקח את ההגדרה שנתן לי פסקי כרגע בהתכתבות במסנג'ר:
מכאניקה היא סט כללים, מפורש או מרומז, הגלוי לשחקנים, אשר מכתיב את התנהלות המשחק.
כדאי גם לציין שבמקרה של הפתקים בכובע, יש חוקים די מוגדרים שמגבילים את המנחה מבחינת מה ומתי הוא יכול להוציא ומה הוא רשאי לקבוע לגבי מה שהוא מוציא. אם לא היו חוקים כאלה, אז כל העסק היה שקול לזה שהשחקנים מציעים רעיונות והמנחה עושה איתם מה שבא לו. והחוקים הללו, שמגבילים את המנחה, ידועים גם לשחקנים.
לגבי הנאה וכו': נתחיל בזה שאתה אומר את זה כאילו לא הנחיתי מעולם משחקי חופשיטה מלאים. אז כן, הנחיתי משחקי חופשיטה מלאים. לא הנחיתי בדיוק את אותו המשחק בחופשיטה ובלי, אבל בכל זאת, אני חושב שאני יכול לשפוט עד כמה כיף לי בכל אחד מהמקרים.
חוץ מזה, אני משועשע משהו מהקביעה שהנאה ממשחק זה דבר אוביקטיבי ומשותף לכל בני האדם בעולם. אתה פוסל על הסף את האפשרות ששחקנים ומנחה יהנו מעצם המכאניקה?
כמו כן, במשחקים שלי של בלי לעצום עין שיחקו גם שחקנים ותיקים, שבטוח התנסו גם במשחקים חד פעמיים ללא שיטה שהיו מאוד מאוד טובים. ועדיין, שמעתי מהשחקנים האלה שאחת הסיבות שהם נהנו מהמשחק הייתה ספציפית השיטה.
בנוסף, הנה ציטוט מבלוג של בחור אחד שכתב על ביגור (ספציפית, על המשחק "ליל השדים"):
מכאניקה היא סט כללים, מפורש או מרומז, הגלוי לשחקנים, אשר מכתיב את התנהלות המשחק.
כדאי גם לציין שבמקרה של הפתקים בכובע, יש חוקים די מוגדרים שמגבילים את המנחה מבחינת מה ומתי הוא יכול להוציא ומה הוא רשאי לקבוע לגבי מה שהוא מוציא. אם לא היו חוקים כאלה, אז כל העסק היה שקול לזה שהשחקנים מציעים רעיונות והמנחה עושה איתם מה שבא לו. והחוקים הללו, שמגבילים את המנחה, ידועים גם לשחקנים.
לגבי הנאה וכו': נתחיל בזה שאתה אומר את זה כאילו לא הנחיתי מעולם משחקי חופשיטה מלאים. אז כן, הנחיתי משחקי חופשיטה מלאים. לא הנחיתי בדיוק את אותו המשחק בחופשיטה ובלי, אבל בכל זאת, אני חושב שאני יכול לשפוט עד כמה כיף לי בכל אחד מהמקרים.
חוץ מזה, אני משועשע משהו מהקביעה שהנאה ממשחק זה דבר אוביקטיבי ומשותף לכל בני האדם בעולם. אתה פוסל על הסף את האפשרות ששחקנים ומנחה יהנו מעצם המכאניקה?
כמו כן, במשחקים שלי של בלי לעצום עין שיחקו גם שחקנים ותיקים, שבטוח התנסו גם במשחקים חד פעמיים ללא שיטה שהיו מאוד מאוד טובים. ועדיין, שמעתי מהשחקנים האלה שאחת הסיבות שהם נהנו מהמשחק הייתה ספציפית השיטה.
בנוסף, הנה ציטוט מבלוג של בחור אחד שכתב על ביגור (ספציפית, על המשחק "ליל השדים"):
אני לא שותף להרגשתו זו, אבל בכל זאת, there you have it.אני ממש מתנצל, אבל "יצא לי 20 בקוביה" מרשים אותי הרבה יותר מתיאורים גרפיים מילוליים. קראו לי שחקן תפקידים גרוע, אבל את התיאורים הגרפיים אני משאיר לטלוויזיה ולמחשב, במשחקי תפקידים קבוצתיים אני נהנה מגלגולי קוביות, סטטיסטיקות וזרימה של העלילה יותר מתיאורים של איך נראית כל יבלת על הדמות.
