• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

ספוילר רשמים ממחזור שער המוות 1 - כנף הדרקון

אמרתי היכנשהו שאולי אסקור את הסדרה הזו. הפעם, שלא כמו בסקירה המתמשכת של חמישית הצבעים, אני חושב שאתחיל דיון לכל ספר לאחר שאסיים אותו. כמו שם, אני קורא את ספרים באנגלית. בגלל מגבלות ההיצע בספריה הציבורית באילת, הספר הראשון שקראתי מהמחזור היה השני בסדרה, כוכב הרפאים, בעברית. אני די בטוח שקראתי את כל הסדרה באנגלית כמה שנים אחרי זה, אבל זו החזרה הראשונה שלי אולי זה עשור וחצי, שניים.

לגבי הספר הזה: בקצרה הוא מציג לנו את סיפור הרקע למחזור הזה, ואת הדמויות העיקריות, למרות שהוא לא מתמקד בהן, ורוב התוכן ייחודי לעולם האוויר אריאנוס.

הרקע הוא שהייתה לפני הרבה מאד זמן מלחמה עולמית גדולה בין הסארטן והפיטרינים, שני גזעים עם גישה לכוחות קסומים עצומים, בכדור ארץ דומה לשלנו, אבל איתם ועם בני אדם, אלפים, וגמדים, ששני הראשונים נהגו לקרוא להם מענטשים. הפיטרינים היו בדרך לנצחון, ובתגובה הסארטנים החליטו לפצל את העולם למרכיביו היסודיים (על פי המחשבה הקלאסית שפושה בפנטזיה מערבית, קרי אוויר, אש, אדמה, מים), בו יוכלו הסארטן להדריך את המענטשים, בעוד שאת הפיטרינים הם כלאו בעולם נוסף, מבוך לימודי שכזה, שאמור היה לשקם אותם וללמד אותם איך להיות בני תרבות כדי שיוכלו להתאים לסדר החדש.

משהו השתבש, ובמקום שהמבוך יהיה מקום לימודי, הוא הפך למכשיר עינוי אכזרי. הפיטרינים בילו דורות בלנסות לצאת משם. הראשון שהצליח, "השר", הגיע לנקסוס, לנקודת החיבור, מקום מזמין ומלא בספרי לימוד שהסארטן השאירו אחריהם. לאחר שלמד את השפה ועיין בהם, הוא גילה את כל התוכניות האלה שלהם, וזה רק הדליק אצלו יותר את יצר הנקם. במשך שנים רבות הוא חזר אל המבוך על מנת לכבוש חלקים ממנו ולשחרר יותר ויותר בני עמו. עכשיו, כשהוא מרגיש שהזמן קרב שבו יוכלו הפיטרינים לקיים את גורלם ההיסטורי ולשלוט בכל העולמות, הוא שולח שורד צעיר יותר של המבוך, האפלו, לעולם הראשון, לתור את הארץ ולהתהלך בה, לגלות מה יש שם, לעודד אי סדר, לגלות מה קרה לסארטן בכל הזמן הזה, ולהביא אליו מישהו שיוכל לשמש בן-טיפוחים.

לאורך רוב הסיפור אנחנו עוקבים אחרי שתי עלילות מקבילות: האחת עוסקת במתנקש שנשכר לרצוח את הילד בן ה-10 של המלך והמלכה שאיחדו את הפלגים השונים של בני האדם כנגד האלפים, והשניה בגמד קצר רואי ושובר מוסכמות שמערער על היציבות של החברה הגמדית, שבעולם הזה עוסקת בחיים סביב ותחזוק מכונה מוזרה שלא ברור מה מטרתה, אם כי האלפים דואגים לשאוב ממנה מים בתמורה לכל הזבל שהם מצליחים לאסוף במשך חודש.

עם הזמן מתברר שהילד הזה בעצם הוחלף בלידה, והוא ילדו של איזה רב-מג שרוצה להשתמש בו על מנת להשתלט על כל העולם, שיש מרד אצל האלפים שהתחיל כשכמה בני אדם, בסוף קרב גדול בו הובסו, החלו לשיר איזה שיר עם מוזר שיש לו השפעה רדיקלית על תפיסת העולם של אלה הראשונים (משהו שמאד הזכיר לי את סוף מלחמת ארץ-מינבאר בבבילון 5, אגב), שהאלפים מציגים את עצמם כאלים לגמדים, ויש אצל האחרונים כאלה שעבורם זה מאד מאד נוח, אבל שתיאורטית המידע נמצא שם כך שלו הגמדים היו שואלים יותר "למה?" הם היו יכולים אולי להבין מה לעזאזל המכונה הזו הייתה אמורה לעשות.

בלי שנדע כקוראים, למרות שיש כמה רמזים, דמות שמוצגת לנו כמשרת בלי-יעל של הנסיך המוחלף הוא בעצם סארטן - האחרון שנשאר בעולם הזה. ואילו כאשר החברה הגמדית מנסה לשחרר את עצמה מהמורד הזה שעומד ושואל "למה?", הוא במקרה נתקל בהאפלו, ומצליח להציל אותו.

כך ששני הסיפורים האלה לא רק עוזרים לנו לפרש את העולם ומעניינים מתוך עצמם, הם עומדים ברקע של מאבק הרבה יותר עמוק שלוקח זמן עד שאנו מגלים עד כמה הם כרוכים בו.

עלו לי כמה מחשבות במהלך ובעקבות הקריאה:
  • אני לא יודע אם אני רוצה יותר לשבח את וייס והיקמן על זה שהם ביצעו בניין עולם ממש עמוק ומלא רבדים עבור אחד בלבד מתוך ארבעה ייקומים מרכזיים של הרב-יקום הזה, או לשאול האם הם הגזימו. אפשר היה להציב סאגה שלמה שהייתה ממלאת טרילוגיה רק באריאנוס. זה לא המון רמזים לכך שהעולם גדול יותר, נניח כמו שיש בשר הטבעות, זה פשוט המון פרטים, כולל רציונליזציה חצי-מדעית לאיך העולם העובד.
  • אני לא יודע מה לחשוב על זה שעם כל זאת שזה לא ספר שנכתב עבור מו"ד, יש פה בני אדם, אלפים, וגמדים, פלוס עוד שני גזעים עם כוחות שהם מעל ומעבר ליכולת התפיסה של שלושת הראשונים. האם זה יותר קיצור דרך שמועיל לקורא? או שמא זה סתם מרגיש מאולץ? אני אישית הייתי מעדיף שלא יהיו פה, שפשוט היו עמים שונים או קהילות שונות שתקועים בחלקים שונים של העולם. גם העובדה היא שהסארטן והפיטרינים מתוארים כמאד דומים לבני אדם, ויש רמזים שאולי הם היו בני אדם, ובספרים שלאחר מכן יש יותר ויותר רמזים לכך שהעולם שסארטן חילקו היה ממש כמו שלנו - זה היה יותר משכנע בלי אלפים וגמדים, לדעתי.
  • יש משהו מאד טראגי-קומי בכך שאנחנו מתחילים בידיעה שיש קנוניה של שר הפיטרינים להשתלט על העולם הזה, ואז עם הזמן זה מתחבר לקנוניה של איזה רב-מג אנושי שבטוח שרק לו יש את יכולת הקסם מצד אחד והתעוזה והיוזמה מצד שני על מנת להציל את הרב-מגים (שמסיבות של בריחה גבוה מדי ונישואי קרובים מוצאים את עצמם לקראת הכחדה), כשבפועל היכולת שלו ואפילו החזון שלו בטל בשישים לעומת קנוניית המסגרת. יש פה טעימה של אימה קוסמית שמצאה חן בעיני.
  • אני לא מתחבר להסברים המפורטים על שיטות הקסם בנספח לספר, ולא חושב שבאמת מועיל לקורא להעמיס את זה עליו. אני חושב שהיה מספיק לו היו שומרים את המודלים האלה לעצמם כסוג של כלי להסביר לעצמם איך להגביל את הכוחות של הקוסמים השונים. במיוחד כל ההתייחסיות הפסבדו-מדעיות לתורת הקוונטים חורות לי, אבל זו אולי אשמתי שעשיתי בזה דוקטורט.
 
אני די חיבבתי את הספר אבל בקריאה שניה "ראיתי" את גלגולי הקוביה בין הדפים.
את התוספות בסוף דוקא תמיד חיבבתי, אבל אני לורופיל. (בדרך כלל. סנדרסון הצליח לשבור אותי)

אז אני נדלק מתיאורי הבתים בסוף ספרים של שאוש'ק. אבל מבין בהחלט מי שלא מתחבר.

לגבי גזעים- בסוף זה ספרי דיאנדי.
דיאנדי עם טוויסט אבל דיאנדי, במובן מסוען אתה יותר מעריך את בניית העולם כנגד המיינסטרים (לכאורה)
בספרים/עולמות הבאים זה בכלל יותר מורגש.
 
אני לא ראיתי שום גלגולי קוביה. זה נראה לי כמו פשוט סיפור הרפתקאות פנטסטי, בניגוד רציני לרשומות של רומח הדרקון מהן זה ממש קפץ החוצה.

אין לי בעיה בכלל עם תוספות בסוף, אבל תלוי מה יש בהן. בשר הטבעות יש המון מידע בנספחים, שגם אם אני רק ארפרף בו נותן תחושה שיש כוונת מחבר והרבה מחשבה מאחורי כל מיני פיסות מידע ורמזים שנתגלו במהלך העלילה אבל לא מוצו שם. או, נניח, בסדרת הרומנים ההיסטוריים שאני קורא בצרפתית, Les Rois maudits (המלכים המקוללים, מקור השראה ידוע לשיר של אש וקרח), יש כמה הערות היסטוריות בסוף, ואז רשימה ביוגרפית ארוכה של כל הדמויות ההיסטוריות המשמעותיות שנזכרות ברומן. את הביוגרפיות אני לא קורא יותר מדי כי מה לעשות שיש שם ספויילרים, אבל טוב לדעת שאני יכול להזכיר לעצמי איזה מהפיליפים הוא הבן של מי ובאיזה הקשר. וזה מעניין לדעת למה ראש הלומברדים בפאריז עושה כך וכך, איך זה מתקשר לאיך התייחסו אליהם במאות האחרונות, למה האי שבו נשרפים הטמפלרים נקרא "אי היהודים"... זה מוסיף עומק והבנה.

בכנף הדרקון זה פשוט מרגיש מיותר. היה הרבה יותר מעניין אותי לדעת יותר על משפחת האצולה האלפית, על ההיסטוריה של המבוך לאחר יציאתו של השר, על ממלכות האדם השונות, על מה שאפשר להסביר בלי ספויילרים לספרים הבאים על הקיקסי-ווינסי, המכונה המוזרה הזו שהגמדים מטפלים בה... דברים שקשורים לאנשים ולתרבויות שהוצגו לנו במהלך הספר. אני לא צריך לדעת איזו רציונליזציה פסבדו-מדעית הם יכולים להנפיץ לשיטת הקסם שלהם. וממילא יש בעיות - אני לא חושב שהתיאורים של הרונות בנספח תואמים לאלה המופיעים במהלך הספר. בהסברי השפה של טולקין אפשר להשתמש על מנת לפרש טקסטים שמופיעים במהלך הטרילוגיה.
 
אגב - רק אני חשבתי בזמן שקראתי את הסדרה הזו שה"בתים" של הלחשים הם בעצם עוצמות הלחש של מו"ד?
מוזכר שיש לחשים מתשעה "בתים" ממוספרים בסדר עולה בהתאם לעוצמת הלחש. קוסמים בני האדם* מסוגלים להגיע רק עד לבית השביעי, בעוד שהפיטרין והסרטאן יכולים להטיל לחשים גם מהבתים השמיני והתשיעי.

* רק בני אדם מטילים לחשים. אלפים יודעים רק לייצר חפצי קסם (בני אדם לא) וגמדים הם בלי קסמים בכלל. למה? כי מו"ד.
 
מאוד אהבתי את הסדרה הזו כנער.
היא מרגישה הרבה יותר בוגרת מרומח הדרקון וללא ספק הרעיונות של העולמות שם הם גולת הכותרת וממש טובים - את זה אני חושב עד היום.

אני כן חושב שכמו כל ספרי מרגרט וייז וטרייסי היקמן הם נוטים לרומנטיזציה - הרע הופך לטוב, הזוג שמתפרק חוזר שוב יחד, האויבים מתאחדים וכד׳. אלו הדברים שפחות אהבתי בספרים.

לגבי אריאנוס - הוא ללא ספק העולם המושקע מבין כולם, הוא המורכב מכולם ולכן גם לא מפתיע שגם רוב הספר החמישי מתרחש בו ועולמות אחרים מקבלים פחות זמן מסך.

לגבי הנספחים - גם אני חושב שהם פחות מוצלחים ואני חייב להעיר שהנספח של הרונות בספר הראשון לא רק שמיותר הוא פשוט לא מסביר כלום ושום דבר, ואני יכול להתערב שגם מי שכתב אותו לא הבין מה הוא כותב.
 

התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים

תוכן מומלץ

נושאים לוהטים

פוסטי פרופיל אחרונים

הרגע שמתי לב, אתמול בדיוק, לפני שנתיית הצטרפתי לפורום!
לאחר דחיות רבות, הצלחנו תחת מטר הטילים, לקיים עוד סשן מטלטל של קת'ולהו: אימה על האוריינט אקספרס.
עולמות השנה, פיזי או בזום?
רכבת האוריינט אקספרס עוצרת בקונסטנטינופול אבל האימה ממשיכה לדהור.
זוועות על האוריינט אקספרס מסשן קת'ולהו האחרון שלנו.
חזרה
Top