אמרתי היכנשהו שאולי אסקור את הסדרה הזו. הפעם, שלא כמו בסקירה המתמשכת של חמישית הצבעים, אני חושב שאתחיל דיון לכל ספר לאחר שאסיים אותו. כמו שם, אני קורא את ספרים באנגלית. בגלל מגבלות ההיצע בספריה הציבורית באילת, הספר הראשון שקראתי מהמחזור היה השני בסדרה, כוכב הרפאים, בעברית. אני די בטוח שקראתי את כל הסדרה באנגלית כמה שנים אחרי זה, אבל זו החזרה הראשונה שלי אולי זה עשור וחצי, שניים.
לגבי הספר הזה: בקצרה הוא מציג לנו את סיפור הרקע למחזור הזה, ואת הדמויות העיקריות, למרות שהוא לא מתמקד בהן, ורוב התוכן ייחודי לעולם האוויר אריאנוס.
הרקע הוא שהייתה לפני הרבה מאד זמן מלחמה עולמית גדולה בין הסארטן והפיטרינים, שני גזעים עם גישה לכוחות קסומים עצומים, בכדור ארץ דומה לשלנו, אבל איתם ועם בני אדם, אלפים, וגמדים, ששני הראשונים נהגו לקרוא להם מענטשים. הפיטרינים היו בדרך לנצחון, ובתגובה הסארטנים החליטו לפצל את העולם למרכיביו היסודיים (על פי המחשבה הקלאסית שפושה בפנטזיה מערבית, קרי אוויר, אש, אדמה, מים), בו יוכלו הסארטן להדריך את המענטשים, בעוד שאת הפיטרינים הם כלאו בעולם נוסף, מבוך לימודי שכזה, שאמור היה לשקם אותם וללמד אותם איך להיות בני תרבות כדי שיוכלו להתאים לסדר החדש.
משהו השתבש, ובמקום שהמבוך יהיה מקום לימודי, הוא הפך למכשיר עינוי אכזרי. הפיטרינים בילו דורות בלנסות לצאת משם. הראשון שהצליח, "השר", הגיע לנקסוס, לנקודת החיבור, מקום מזמין ומלא בספרי לימוד שהסארטן השאירו אחריהם. לאחר שלמד את השפה ועיין בהם, הוא גילה את כל התוכניות האלה שלהם, וזה רק הדליק אצלו יותר את יצר הנקם. במשך שנים רבות הוא חזר אל המבוך על מנת לכבוש חלקים ממנו ולשחרר יותר ויותר בני עמו. עכשיו, כשהוא מרגיש שהזמן קרב שבו יוכלו הפיטרינים לקיים את גורלם ההיסטורי ולשלוט בכל העולמות, הוא שולח שורד צעיר יותר של המבוך, האפלו, לעולם הראשון, לתור את הארץ ולהתהלך בה, לגלות מה יש שם, לעודד אי סדר, לגלות מה קרה לסארטן בכל הזמן הזה, ולהביא אליו מישהו שיוכל לשמש בן-טיפוחים.
לאורך רוב הסיפור אנחנו עוקבים אחרי שתי עלילות מקבילות: האחת עוסקת במתנקש שנשכר לרצוח את הילד בן ה-10 של המלך והמלכה שאיחדו את הפלגים השונים של בני האדם כנגד האלפים, והשניה בגמד קצר רואי ושובר מוסכמות שמערער על היציבות של החברה הגמדית, שבעולם הזה עוסקת בחיים סביב ותחזוק מכונה מוזרה שלא ברור מה מטרתה, אם כי האלפים דואגים לשאוב ממנה מים בתמורה לכל הזבל שהם מצליחים לאסוף במשך חודש.
עם הזמן מתברר שהילד הזה בעצם הוחלף בלידה, והוא ילדו של איזה רב-מג שרוצה להשתמש בו על מנת להשתלט על כל העולם, שיש מרד אצל האלפים שהתחיל כשכמה בני אדם, בסוף קרב גדול בו הובסו, החלו לשיר איזה שיר עם מוזר שיש לו השפעה רדיקלית על תפיסת העולם של אלה הראשונים (משהו שמאד הזכיר לי את סוף מלחמת ארץ-מינבאר בבבילון 5, אגב), שהאלפים מציגים את עצמם כאלים לגמדים, ויש אצל האחרונים כאלה שעבורם זה מאד מאד נוח, אבל שתיאורטית המידע נמצא שם כך שלו הגמדים היו שואלים יותר "למה?" הם היו יכולים אולי להבין מה לעזאזל המכונה הזו הייתה אמורה לעשות.
בלי שנדע כקוראים, למרות שיש כמה רמזים, דמות שמוצגת לנו כמשרת בלי-יעל של הנסיך המוחלף הוא בעצם סארטן - האחרון שנשאר בעולם הזה. ואילו כאשר החברה הגמדית מנסה לשחרר את עצמה מהמורד הזה שעומד ושואל "למה?", הוא במקרה נתקל בהאפלו, ומצליח להציל אותו.
כך ששני הסיפורים האלה לא רק עוזרים לנו לפרש את העולם ומעניינים מתוך עצמם, הם עומדים ברקע של מאבק הרבה יותר עמוק שלוקח זמן עד שאנו מגלים עד כמה הם כרוכים בו.
עלו לי כמה מחשבות במהלך ובעקבות הקריאה:
לגבי הספר הזה: בקצרה הוא מציג לנו את סיפור הרקע למחזור הזה, ואת הדמויות העיקריות, למרות שהוא לא מתמקד בהן, ורוב התוכן ייחודי לעולם האוויר אריאנוס.
הרקע הוא שהייתה לפני הרבה מאד זמן מלחמה עולמית גדולה בין הסארטן והפיטרינים, שני גזעים עם גישה לכוחות קסומים עצומים, בכדור ארץ דומה לשלנו, אבל איתם ועם בני אדם, אלפים, וגמדים, ששני הראשונים נהגו לקרוא להם מענטשים. הפיטרינים היו בדרך לנצחון, ובתגובה הסארטנים החליטו לפצל את העולם למרכיביו היסודיים (על פי המחשבה הקלאסית שפושה בפנטזיה מערבית, קרי אוויר, אש, אדמה, מים), בו יוכלו הסארטן להדריך את המענטשים, בעוד שאת הפיטרינים הם כלאו בעולם נוסף, מבוך לימודי שכזה, שאמור היה לשקם אותם וללמד אותם איך להיות בני תרבות כדי שיוכלו להתאים לסדר החדש.
משהו השתבש, ובמקום שהמבוך יהיה מקום לימודי, הוא הפך למכשיר עינוי אכזרי. הפיטרינים בילו דורות בלנסות לצאת משם. הראשון שהצליח, "השר", הגיע לנקסוס, לנקודת החיבור, מקום מזמין ומלא בספרי לימוד שהסארטן השאירו אחריהם. לאחר שלמד את השפה ועיין בהם, הוא גילה את כל התוכניות האלה שלהם, וזה רק הדליק אצלו יותר את יצר הנקם. במשך שנים רבות הוא חזר אל המבוך על מנת לכבוש חלקים ממנו ולשחרר יותר ויותר בני עמו. עכשיו, כשהוא מרגיש שהזמן קרב שבו יוכלו הפיטרינים לקיים את גורלם ההיסטורי ולשלוט בכל העולמות, הוא שולח שורד צעיר יותר של המבוך, האפלו, לעולם הראשון, לתור את הארץ ולהתהלך בה, לגלות מה יש שם, לעודד אי סדר, לגלות מה קרה לסארטן בכל הזמן הזה, ולהביא אליו מישהו שיוכל לשמש בן-טיפוחים.
לאורך רוב הסיפור אנחנו עוקבים אחרי שתי עלילות מקבילות: האחת עוסקת במתנקש שנשכר לרצוח את הילד בן ה-10 של המלך והמלכה שאיחדו את הפלגים השונים של בני האדם כנגד האלפים, והשניה בגמד קצר רואי ושובר מוסכמות שמערער על היציבות של החברה הגמדית, שבעולם הזה עוסקת בחיים סביב ותחזוק מכונה מוזרה שלא ברור מה מטרתה, אם כי האלפים דואגים לשאוב ממנה מים בתמורה לכל הזבל שהם מצליחים לאסוף במשך חודש.
עם הזמן מתברר שהילד הזה בעצם הוחלף בלידה, והוא ילדו של איזה רב-מג שרוצה להשתמש בו על מנת להשתלט על כל העולם, שיש מרד אצל האלפים שהתחיל כשכמה בני אדם, בסוף קרב גדול בו הובסו, החלו לשיר איזה שיר עם מוזר שיש לו השפעה רדיקלית על תפיסת העולם של אלה הראשונים (משהו שמאד הזכיר לי את סוף מלחמת ארץ-מינבאר בבבילון 5, אגב), שהאלפים מציגים את עצמם כאלים לגמדים, ויש אצל האחרונים כאלה שעבורם זה מאד מאד נוח, אבל שתיאורטית המידע נמצא שם כך שלו הגמדים היו שואלים יותר "למה?" הם היו יכולים אולי להבין מה לעזאזל המכונה הזו הייתה אמורה לעשות.
בלי שנדע כקוראים, למרות שיש כמה רמזים, דמות שמוצגת לנו כמשרת בלי-יעל של הנסיך המוחלף הוא בעצם סארטן - האחרון שנשאר בעולם הזה. ואילו כאשר החברה הגמדית מנסה לשחרר את עצמה מהמורד הזה שעומד ושואל "למה?", הוא במקרה נתקל בהאפלו, ומצליח להציל אותו.
כך ששני הסיפורים האלה לא רק עוזרים לנו לפרש את העולם ומעניינים מתוך עצמם, הם עומדים ברקע של מאבק הרבה יותר עמוק שלוקח זמן עד שאנו מגלים עד כמה הם כרוכים בו.
עלו לי כמה מחשבות במהלך ובעקבות הקריאה:
- אני לא יודע אם אני רוצה יותר לשבח את וייס והיקמן על זה שהם ביצעו בניין עולם ממש עמוק ומלא רבדים עבור אחד בלבד מתוך ארבעה ייקומים מרכזיים של הרב-יקום הזה, או לשאול האם הם הגזימו. אפשר היה להציב סאגה שלמה שהייתה ממלאת טרילוגיה רק באריאנוס. זה לא המון רמזים לכך שהעולם גדול יותר, נניח כמו שיש בשר הטבעות, זה פשוט המון פרטים, כולל רציונליזציה חצי-מדעית לאיך העולם העובד.
- אני לא יודע מה לחשוב על זה שעם כל זאת שזה לא ספר שנכתב עבור מו"ד, יש פה בני אדם, אלפים, וגמדים, פלוס עוד שני גזעים עם כוחות שהם מעל ומעבר ליכולת התפיסה של שלושת הראשונים. האם זה יותר קיצור דרך שמועיל לקורא? או שמא זה סתם מרגיש מאולץ? אני אישית הייתי מעדיף שלא יהיו פה, שפשוט היו עמים שונים או קהילות שונות שתקועים בחלקים שונים של העולם. גם העובדה היא שהסארטן והפיטרינים מתוארים כמאד דומים לבני אדם, ויש רמזים שאולי הם היו בני אדם, ובספרים שלאחר מכן יש יותר ויותר רמזים לכך שהעולם שסארטן חילקו היה ממש כמו שלנו - זה היה יותר משכנע בלי אלפים וגמדים, לדעתי.
- יש משהו מאד טראגי-קומי בכך שאנחנו מתחילים בידיעה שיש קנוניה של שר הפיטרינים להשתלט על העולם הזה, ואז עם הזמן זה מתחבר לקנוניה של איזה רב-מג אנושי שבטוח שרק לו יש את יכולת הקסם מצד אחד והתעוזה והיוזמה מצד שני על מנת להציל את הרב-מגים (שמסיבות של בריחה גבוה מדי ונישואי קרובים מוצאים את עצמם לקראת הכחדה), כשבפועל היכולת שלו ואפילו החזון שלו בטל בשישים לעומת קנוניית המסגרת. יש פה טעימה של אימה קוסמית שמצאה חן בעיני.
- אני לא מתחבר להסברים המפורטים על שיטות הקסם בנספח לספר, ולא חושב שבאמת מועיל לקורא להעמיס את זה עליו. אני חושב שהיה מספיק לו היו שומרים את המודלים האלה לעצמם כסוג של כלי להסביר לעצמם איך להגביל את הכוחות של הקוסמים השונים. במיוחד כל ההתייחסיות הפסבדו-מדעיות לתורת הקוונטים חורות לי, אבל זו אולי אשמתי שעשיתי בזה דוקטורט.
