• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

רשומות אימה על האוריינט אקספרס - Horror on the Orient Express (Call of Cthulhu)

ולנטינו לא ידע לאן השער מוביל. כרגע הוא פועל על "עיוור" פתח שער והגיע לקרקוסה ... כשמישהו מגיע לקרקוסה ורוצה לקבל ידע ולחזור הוא צריך לשלם ... וולנטינו שילם וישלם על הסקרנות :devilish:
מעניין מה שאתה אומר, כלומר הוא הגיע במקרה למימד הזה ויכל באותה מידה לפתוח שער למימד אחר כיוון שהוא עדיין לא שולט כראוי בלחש?
יש דרך בכלל לחדד את השליטה בלחש הזה?

נראה לי שאנחנו צריכים להתחיל לחשוב על יורש לכל הידע של ולנטינו למקרה שיקרה לו משהו :LOL:
 
סשן 20

ברכבת החלום, רואים את מקנזי הסקוטי השמנמן שמחזיק תיק שהוא מחובר אליו בשרשרת.
מיסייה קרקוב, בחור בריטי מזוקן וחמור סבר.
מאדאם ברוז'ה, מחזיקה תיק, קודרת.

הנרי סיפר לנו שאנחנו יכולים ליצור חפץ בחלום ולהשליך אותו בתחנה מסויימת כדי להפטר מפוביות.

לקראת חצות, בחלום, הרכבת עוצרת ברציף של העיר שעשויה בזלת, מעין נמל.

עלה לרכבת אדם עם עיניים בצבע זהב ללא אישונים או עפעפיים בשם "מירונים מר".
דומיניק, אדריאן וולנטינו נמצאים במרכז הפאבליון על גב הרכבת החיה, מירונים נמצא בצד שמאל ולידו מאדאם ברוז'ה, לידה רומאנו וטוביאס, אח"כ של מקנזי הסקטוי, מסייה קראקוב והילדה המתולתלת עם השיער הזהוב Zsuza.

בינתיים הוסיפו לרכבת עוד Compartment שאליו עלו שישה אנשים:
משלחת האנשים המוזרים שקשה לסווג אותם אתנית, יפים.
נראים מציוויליזציה מאד מתקדמת.
מתרשמים ממראהו של ולנטינו.

עולים גם הקרפדים המבאישים עם הגוף הג'לטיני שמופנים לקרון הרחוק ביותר.
המנהיג שלהם מחזיק בסוג של צפרדע שעוזר לתרגם את הקולות שלהם.
תוך כדי מעלים ומורידים סחורות אקזוטיות מחומרים וצורות שונות.
הרכבת ממשיכה לכיוון העיר Zar.

רומאנו וטוביאס משוחחים עם מקנזי, שהתגלה כאיש שיחה, רכלן וחובב הטיפה המרה.
למקנזי זכרונות לא טובים מהמלחמה, בעיקר מדברים שהוא עשה שהוא לא גאה בהם.

אדריאן מנסה לשוחח עם מיסייה קרקוב, יש לו מבט חודר, פני פוקר, לבוש כמו מלפני 20 שנה. הוא לא מכיר את המצטרפים החדשים, הוא מזהיר את אדריאן ממקנזי שכנראה מסתיר דברים.
הוא לא הצליח לדבר עם מאדאם ברוז'ה כי היא קרה כקרח.


מאדם ברוז'ה בדיוק נכנסת עם הילדה המתולתלת והולכת לעבר קרון הLadys.

בינתיים דומיניק וולנטינו מנסים לדבר עם הסראנתיאנס.
שעונים לשמות תיופד, אמור, דולצ'ה ודסוויט.
נראה שהם מעריכים בעיקר יופי ומופתעים מהאינטילגנציה של דומיניק ואומרים בלחש רם שחבל שהוא המצא "בקליפה" כזו.
הם אומרים לולנטינו שסוזה היא רקדנית מפורסמת בעולם שלנו (כדור הארץ) ובעולם החלום.
הם כועסים שהקרפדים רוצים לבנות מקדש לאל בוקרוג לטאת המים.
הנשים של הסראנתיאנס מזמינות את ולנטינו לאמבטיה ומנסות לשכנע אותו למתוח את הקרפדים.
דומיניק מנסה לפקוח עין מרחוק כדי לוודא שלא יאונה לוולנטינו כל רע.

הרכבת חוצה נהר כחול-ירוק, גשרי אבן, נופים יפייפיים.
פריחה מלבלבת בסגול-ירוק.
חיות מוזרות שנקראות אוקאפי (פרה מאורכת).
בשמיים עפות לטאות מכונפות, מרחוק ישנם הרים מושלגים בפסגות.
הער אט אט הופך למרחבי דשא עם טרסות ועצי פרי שמעולם לא ראינו.
הגענו לחבל ארץ שנקרא Zak.

מירונים יוצא עם ארגז אל הפווליון של חדר האוכל הגדול ואמר לנו בקול נעים:
"בואו התכבדו בבקשה, הבאתי יין מסרוביאן".
בשעות הבוקר אנחנו מתעוררים על הפופים, רואים מהחלון עיירה עם בתים נמוכים, רואים טרסות ויקבים.
רואים המון מקדשים שלא כולם שלמים, נראה איזור שבנוי כמו ברומא.
לחלק מהבניינים חסרים חלקים.
ולנטינו מסיק שישנם כאן חלומות שבורים, לא שלמים, שנשכחו.
הנרי יורד לרציף לכוון את העמסת ופריקת הארגזים.

לפתע דומיניק כמעט בטוח שהוא רואה את ססיל אשתו!
הוא מזנק ורץ אחריה בעוד הנרי מזהיר את רומאנו ואחרים שבאיזורים הללו ישנם חלומות אבודים ואפשר ללכת שם לאיבוד.
לפתע מגיע אדם שמתנהג כמטורף ללא עיניים זועק "תעזרו לי אני לא יכול להשאר פה".
הוא משתולל מנסה לנשוך את רומאנו בכתף, רומאנו תוקף חזרה באגרוף.
האדם המטורף נותן לרומאנו ביס עמוק בכתף, דומיניק נכנס לדכאון עמוק שגובל בטירוף.
טוביאס רץ אחר דומיניק.

אישה שמזדהה בתור טוות החלומות, טוענת שהיא מכירה את ססיל ושדומיניק את ליבה של ססיל.
דומיניק מתייפח וליבו נשבר.
היא אומרת שססיל בסכנה כי בלב העיר זר נמצא טורף החלומות - ישות שחיה מהצער של הנשמות האבודות.
כנראה שחלומה של ססיל לפגוש את דומיניק לא מתגשם והיצור עלול לאכול את נשמתה.
היצור עשוי מהסיוטים עצמם, האם אתה מוכן להסתכן כדי להציל אותה?

תוך כדי האדם המטורף מתחנן שנעלה אותו לרכבת ונקח אותו מהמקום המסוכן הזה ושהוא פשוט לא יכול יותר.

1699554693903.png 1699554747679.png 1699554778086.png
1699554807031.png 1699554839193.png
 
עריכה אחרונה:
סשן 21

דומיניק רץ לתוך העיר המוזרה בחיפוש אחר אשתו ססיל.
הוא מתחלחל מהמחשבה שעולה בראשו: "האם אנשים שמקבלים דום לב בעת שינה נשבים בעצם בעולם החלום?".
דומיניק מגיע לאיזור שנראה כמו כיכר עתיקה, עמודים על הרצפה, מבנים מוזנחים ומפוררים מסביב.
לפתע דומיניק רואה מפלצת שחורה שמשנה את צורתה ללא הרף עם פיות ופרצופים, נמשכת לכל הכיוונים!
דומיניק כמעט מאבד לגמרי את שפיותו, אבל אהבתו לססיל מחזיקה אותו במצב מנטלי סביר.
נראה שהיצור מתקרב אל ססיל שנמצאת למרגלותיו, דומיניק קופא במקומו ולא מצליח להתקדם.
דומיניק מנסה לחשוב מחשבות טובות ועל למשוך אותה אליו, ססיל נמשכת, הולכת ומתפוגגת... באיזשהוא שלב היא נעלמת.
אותו יצור מתרחב לכיוונו של דומיניק עובר דרך דומיניק שמרגיש את גופו קופא... משהו נכנס לראשו ויוצא.
דומיניק נחרד מזה שדברים שאנשים חוטפים במציאות קשורים לעולם החלום והדבר הזה מכניס אותו לאימה מטורפת!

דומיניק חוזר אל הרכבת.
הנרי הכרטיסן מראה חוסר רצון להעלות את האדם המטורף אל הרכבת, שבינתיים ממלמל בג'יבריש...
רומאנו מנסה לשכנע את הנרי לאסוף את האדם המטורף ואיכשהו מצליח לשכנע אותו.
הוא ממשיך לדבר שטויות על חצי אחורי של פרה שרדפה אחריו עם כידון.
כשמגיעים למעלה, קרקוב בא לעזור להעלות את המטורף, תוך כדי רטינה שאדם כזה צריך להיות כלוא.

הרכבת יוצאת בסביבות אחת בצהרים, דומיניק ניסה לקבל תשובות לגבי למה נחוצה ההפרדה בין בני האדם לחתולים, הנרי טוען שיש חיכוך בין החתולים לבני האדם ושהוא הבטיח למלך אולט'אן למנוע את החיכוך הזה.

אדריאן וולנטינו מנסים להגיע אל האדם המטורף ולחקור אותו, הוילונות מוסטים לרווחה והקרפדים הג'לטינים צועדים שם ומדי פעם צללית עוברת באיזור.
הקרפדים ממלמלים משהו וברגע שמגיע קרפד נוסף עם הצפרדע הקטן המתרגם בידו הוא שואל "בני אדם, בני אדם, מה מעשיכם פה?".
הריח הוא על גבול הבלתי נסבל.

רומאנו שואל מנין הם, אנחנו הגענו לפני 1000 שנה ובנינו את העיר שלנו שעשויה מאבן אפורה והמון חריצים שניתן לעבור בהם, הגענו מהירח איב.
היר נהרס ובוקרוג הוביל אותנו אל ארצות החלום וכאן לבנות את ביתנו החדש, רק אנחנו לא ידענו שבני האדם מהעיר סארנאת' יהיו כל כך מרושעים אלינו, יום אחד הם פשוט הרגו את רובנו, אמרו שאנחנו מסריחים מדי.
מאז אנחנו חיים בקרקעית ובמערות.
אנחנו רוצים שהמלך קוראנוס יחזיר לנו את העיר.

אנחנו מחפשים עולם חדש ואת הפסל של בוקרוג כדי שימור עלינו, הם מבקשים עזרה מאדריאן ורומאנו.
המלך קוראנוס יפגוש אותנו בסונאניל.
אדריאן באימה טוטאלית אחרי שלחץ את היד לקרפד, כולו מסריח עם חומר ג'לטיני דביק שנכנס אל הנקבוביות שלו.

רומאנו מגיע אל האדם המטורף, ששוב ממלמל דברים לעצמו.
הוא מסב את פרצופו לעבר רומאנו וצורח תוך כדי ניסיון לנשוך את רומאנו בעקב.
רומאנו מתחמק מהנשיכה.
האדם המטורף שורט לרומאנו את הפרצוף עם הציפורניים הארוכות והמזוהמות שלו.
הוא קורע בבשר של רומאנו ומלקק את ציפורניו, רומאנו בורח מדמם.

דומיניק מנסה לתפור את רומאנו ללא הצלחה.

הנרי נראה מאד לחוץ, אדריאן מרגיש שהוא חייב להתקלח.
בארוחת הצהרים יש מרק אגוזים ועוד מיני מטעמים, כולם מגיעים לארוחה (חוץ מהקרפדים והאדם המטורף).

הנרי שלא כהרגלו נראה לחוץ וממהר בצורה מוזרה.
החוקרים פורשים לחדרים אחרי הארוחה הכבדה.
ולנטינו רואה שמסייה קרקוב הולך במהירות לכיוון חדרו והוא מחזיק את היד שלו עם ידו השנייה ובה תחבושת ספוגה בדם, אך הוא נעלם במהרה אל תוך הפאוויליון שלו.
ולנטינו מנסה להאזין, קרקוב מנסה לגרש אותו.

החוקרים שוקעים בשינה בתקווה להתעורר ברכבת בדרך לונציה.
כעבור שעה מתעוררים - אבל עדיין ברכבת החלום הבולבוסית!
ואוכלים ארוחת צהרים עם תפריט מגוון ואקזוטי (ראה תמונות).

אדריאן רואה שמישהו בפינת הפאוויליון דחף את אחד הקרפדים בין החריצים ובין הרעפים מנסה להשתחרר ולא מצליח.
דומיניק מנסה לשחרר את היצור בעזרת מגבות - הצעה של הנרי.
כולם מנסלים להמלט מהצחנה הנוראית של היצור.

פרשנו להתקלח בקרון בית המרזח, דבר שלוקח בערך שעה.
כשדומיניק חוזר לחדר שלו כדי להחליף בגדים, הוא שם לב למריחה של דם על התיבה האישית ושהחלון מעט פתוח.
דומיניק מגלה בתוך התיבה את גופתו של בלק ג'ק החתול הקטן שיש בו 3 נקודות של חירור...
דומיניק מסיק שכנראה החתול דימם את רוב דמו במקום אחר ושהפצע לא נראה כמו פצע של סכין אלא יותר של שלושה שיפודים עבים.

רומאנו רואה בדרך טוביאס מקיא את נשמתו ומישהו דחף מתחת לרצפה עוד קרפד.
אדריאן בדרך למקלחת רואה נשים סראנטיות שצועקות עליו "אתה מרושל, אתה מכוער" ובורחות לפאוויליון שלהן.

רומאנו מנסה לחלץ את הקפרד.

דומיניק רץ לחפש את הנרי.
הנרי צועק ביגון "לא.. הבטחתי למלך לשמור עליו".
הנרי מבקש שנמצא את הרוצח ומציע את עזרתו אם נצטרך להכנס לכל אחד מהחדרים ברכבת.

רבים מנוסעי הרכבת מתכנסים בחדר האוכל, גם החתולים שם במצב מאד מתוח מקמרים את גבם.
הנרי מודיע על הרצח ברכבת של אחד החתולים.
כל אחד מכם הוא חשוד, נבדוק מי הרוצח.
הנרי מקציב 5 שעות לחקירה שלנו.
רומאנו ואדריאן הולכים לסראנטיאנס, וולנטינו ודומיניק לקראקוב.
קראקוב מנסה להסתיר את הפציעה שלו ביד, דומיניק שם לב שהוא מאד לחוץ ומזיע.
הוא טוען שהוא מחזיק חרב מתחת למיטה להגנה, ושהוא מאד מפחד מרעשים ושמע רעש כשהיה בקרון האוכל, רץ חזרה לחדר להביא את החבר וכשהושיט את היד בטעות תפס את הלהב של החרב וחתך את עצמו.
מה שנראה אמין לפי תנועות הגוף של קרקוב.

בינתיים רומאנו, אדריאן והנרי נכנסים לחדרם של הסראנטיאנס.
יש בחדר כלי הגשה יוקרתיים, פירות, יין.
תיופד מדבר אליהם בזלזול, "מה אתם רוצים?".
ומנפנף את טענותיהם.


דומיניק מנסה לחקור את מאדם ברוז'ה ומצליח להוציא ממנה שישנו מישהו בשם "המכשף" שלא יכול לעלות לרכבת אבל כנראה שיש לו שליח עליה שביצע את הרצח.
היא טוענת שהיא מכשפה במקום ממנו היא באה ושאותו מכשף מנסה לקחת ממנה דבר שנקרא "הלב האוהב".
קולה משתנה לרגע לקול דמוני והיא גם מנסה להכריח אותנו לעזור לה כנגד המכשף תמורת המידע שסיפקה.

1699951115666.png 1699952231141.png 1699952301462.png
1699952343866.png
 
נשמע שאני חייב לשחק את ההרפתקה הזו! יצירתית בטירוף

דרך-אגב, אם אתם מחפשים פרופ להרפתקה:
תודה! זה כבר הגיע אלינו לקבוצת הוואטסאפ של הקבוצה :)
אני רק אציין לשבח את המנחה שלנו, שדואג להוסיף דברים מעבר למה שכתוב בספר ולשחק את הדמויות בצורה דרמטית/משעשעת :)
 
סשן 22


ולנטינו מגלה עקבות בעלי שלושה טפרים בכל גף על הרכבת.
הנסיעה לעיר אפוראת' תקח 5 שעות והנרי מצפה שבזמן הזה נגיע אל האמת בנוגע לרצח של בלאקג'ק החתלתול.

אדריאן וולנטינו הולכים לחקור את סוזאנה, הילדה.
רואים המון כתמים אדומים שמפוזרים על השידה והשטיח.
הילדה לבושה בבגדי ריקוד ונמצאת בחדר גם בובת ראווה עם סט נוסף של בגדי ריקוד.
היא מביטה באדריאן במבט נוגה.
"זה ממש עצוב שהוא מת, החתלתול היה ממש נחמד אבל ההופעה צריכה להמשיך".
"אין לי קשר למה שקרה לחתול, אני בדרך למלך כדי להפטר מקשיי הבמה שיש לי".
הכתמים השחורים מתבררים כתאונת ליפסטיק.

רומאנו ודומיניק הולכים לחקור את מירונים מאר.
נכנסים לחדרו של מירונים, רואים חדר מאד מסודר, שטיח, עוד פריט אומנות.
דומיניק שם לב שהשטיח עליו מירונים עומד מלא קפלים ומונח בצורה מוזרה.
דומיניק מזיז בעדינות אך בנחישות את מירונים ומושך את השטיח שמסתבר שהיא בעצם סוג של פרווה הפוכה של בעל חיים כלשהו.
כנראה שהשתמשו בפרווה כדי לנקות משהו, דומיניק מגלה כתם אדום על הרצפה של הקרון.
מירונים טוען שהוא נפצע בגילוח.

מירונים מנסה להתחמק מהשאלות של רומאנו וגם טוען שסכין הגילוח שלו נעלם.
רומאנו מזעיק את הנרי וולנטינו.

אדריאן ורומאנו הולכים לחקור את מקנזי, חדר מסודר, ספרים, ערמות בגדים.
מקנזי הדיף ריח של אלכוהול כשאדריאן ורומאנו ביקרו אותו, למרות שהחדר עצמו היה מסודר.
הוא סיפר שהוא רכש את הבגדים שלו ב-Ulthar
וסיפר לאדריאן שזה מאוד קשה להעביר חפצים בין העולם האמיתי לעולם החלומות
ושצריך ללכת לישון עם החפץ ולחשוב עליו חזק.


דומיניק, וולנטינו והנרי הולכים אל הקרון של החתולים.
יש שם חתולה בשם סופי שתוכל לזהות אם דמו של בלק ג'ק נמצא בקרון של מירונים.
החתולים מרתיעים מעט את מירונים מאר, החתולה מרחרחת את הדם ושיערה סומר, אוזניה מוטות אחורה.
מירונים מאר מתקלף מגופו דמוי האנוש ויוצא מתוכו יצור זוועתי דמוי סרטן מפלצתי.
זרועות ארוכות, גובה כ-2 מ', עור עם קשקשים, פרוק רגלים (ראה תמונה מטה).

היצור מנסה לחבוט ולהעיף את דומיניק.
דומיניק נפצע בצורה רצינית, היצור מפנה את מבטו אל אדריאן וקופץ להתקיף אותו.
וולנטינו מנסה להתקיף, אדריאן מנסה לברוח.

כשמירונים נלחם בנו, אדריאן השליך עליו את השטיח לפני שהוא נמלט.
וולנטינו נתן לו בומבה על הראש.
הטנטקלים מתערבים ומחזיקים את החתולים ואת היצור הסרטני.
הנרי מגיע וזועם, משחרר את החתולים ואת ולנטינו ומעביר את היצור לכליאה.

מירונים הודה ברצח של החתול וטען שהיפנטו אותו.
הנרי מתלבט אם להעיף את מירונים מהרכבת או להביא אותו לאולת'ר למשפט.

מאדאם ברוז'ה לא נמצאת בחדרה.
מוצאים אותה לבסוף ומספרים לה על היצור.
המאדאם סיפרה שהמכשף רודף אותה ורוצה את הלב האוהב ושזה סיפור מורכב מדי כדי להסביר לנו אותו,
אבל הציעה לאדריאן לחקור על הלב העולם האמיתי שלו.

.
.
.

התעוררנו חזרה במציאות - באוריינט אקספרס.
לדומיניק שטף דם ביד.
טוביאס שוב עם היד הכואבת שמתאימה באופן חשוד לזרוע שהוא מחזיק ואדריאן באופן דומה עם פצעים על החזה.
סימן צלקת על השכם של וולנטינו ורומאנו (ראה תמונות מטה).

הרכבת (אוריינט אקספרס) מתקרבת לוונציה.

1700938871784.png 1700938938617.png1700938921951.png
 
סשן 23 - מגיעים לונציה

כאמור התעוררנו ברכבת בדרך לוונציה, מריה סטגליאני מכרתו של רומאנו, אביה (ג'יובאני סטאגליאנו) נפטר משחפת, הוא החליק לאחת התעלות, בלע מים ככל הנראה.

מגיעים לונציה כמה דקות אחר השעה 17:00.
דומיניק מקבל דה ז'ה וו מצלצול הפעמונים, שמחזיר אותו ללוזאן בארצות החלום, מה שגורם לו לרעד קל וחשש כשהוא יורד לרציף.
ונציה צפופה ומלאת סמטאות, תעלות, גשרים, העיר מחולקת לשישה רובעים.
ניתן להגיע ממקום למקום באמצעות גונדולה.
המפורסמת בכיכרות בה היא פיאצה סאן מארקו הפונה לתעלה.
וסנט מארק בזיליקה, השומרת על הגופה החנוטה של הקדוש מארק שהובא מאלכנסדריה ב829 לפנה"ס.
כמו כן הספריה המהוללת מרסיאנה שבה מאות אלפי ספרים מודפסים וכתבים נדירים ועוד אוצרות שהובאו מקונסטנטינופול לונציה.

בפלטפורמה המון המון סבלים עם עגלות שמחכים להוביל את הנוסעים היורדים לבתי המלון המרכזיים בונציה.
רומאנו שם לב שיש על הרציף קבוצה של 9 ביריונים לבושי שחור (מדי המפלגה הפשיסטית) שמלווים פקיד רם דרג (אלברטו רוסיני) שמנופף לשלום "מריה, מריה" למכרתו של רומאנו.
הפקיד נראה לא נעים למראה, שמנמן מלא בטחון ויוהרה, פונה למריה.
"תנחומיי על מות אביך, שלא תדעי עוד צער, נעזור לך, אני פה לשירותך...".
מריה אומרת לו "לא צריך, זה בסדר".
הפקיד לוחץ עליה לבוא אל האופנוע שלו ופועל בתקיפות.
נראה על פניה שהיא לא מעוניינת ללכת.
בחור צעיר מנסה לומר לו שהיא לא מעוניינת לבוא איתו.
מריה אומרת לו בדאגה "זה בסדר ג'יאורג'יו, אל תתערב, תלך".
דומיניק שם לב שהיא מסתכלת לכיוונונו וזועקת לעזרה בצורה אילמת.
וולנטינו מנסה להתערב ומקבל מבטי בוז ותשומת לב שלילית של חבורת לובשי החולצות השחורות.
הפקיד דורש מאיתנו מסמכים מזהים ומתחילים לבחון אותם בקפדנות.
הם רושמים את הפרטים שלנו והפקיד אומר לנו "תזהרו לא להסתבך בבעיות כאן בוונציה".
מרגיש שהם מתנהגים כחיילים לשעבר.
ולנטינו מציע לו ולחבריו הופעה והוא מלגלג על חנפנותו של ולנטינו.

מריה שואלת באיזה מלון נתארח (גריטו פאלאס) ומבקשת שנבוא להלוויה של אביה בעוד יומיים מהיום.
אנחנו יודעים שככל הנראה ישנה פיסה מהסימולארקום בוונציה.
אנחנו מגיעים לפיאצה סאן מרקו ששם המלון גריטי פאלאס בו נתאכסן.
האוויר קריר ולמים גוון שומני מגעיל במהלך היום.
הגענו למלון וסגרנו את היום.

בבוקר התפצלנו לבזיליקה (דומיניק, טוביאס ורומאנו) ולספרייה (אדריאן וולנטנו) , אי אפשר שלא להתפעל מהאוצרות.
סוסי הברונזה המפורסמים ניצבים בחזית הבסיליקה.
תקרות מקושטות די גבוהות, נצנוצי זהב ויהלומים.
ולנטינו ואדריאן, מגיעים לספריה ומחפשים מידע על נפוליאון ואוצרותיו.
הם משכירים את עזרתו של בופון בחקירה.
אנשי נפוליאון הביאו את האוצרות ואנשים מספרים על התפתחות של כאבים חזקים ברגל שמאל שלא מוסברים.
אדריאן וולנטינו מוצאים דו"ח של קצין בשם קפיטן דובוואה בצרפתית.
ולנטינו ממהר לחפש את דומיניק כדי לתרגם.
אדריאן מוצא אזכור לספר שנכרך בונציה ב1505, שנכתב על ידי כומר משוגע שהעותק היחידי שלו נמצא בכנסיית סאן מריה סלסט בונציה.

דומיניק קורא את הדו"ח (ראה צילומים) שמדבר על רגל פורצלן.
מנסים להגיע לגלגולה החדש יותר של כנסית סאן מריה סלסט שכיום לא קיימת.
כנסיה זו הייתה חלק מרובע קאסטלו אבל הכנסיה הזו נהרסה על ידי אש תותחים ב1569, שגרמו להתפרצות שריפה שהלכה והתפשטה.
והכנסיה גם נפגעה, חלק מהספרים נשרפו, לא ידוע אם אותו ספר שרד או לא.
כשעוזבים את הספריה יש ריח רע באוויר, משהו דוחה ושמנוני במים.

כשמגיעים לבית המלון, פקיד הקבלה מסמן לרומאנו להגיע ואומר לו שהבחור שיושב בטרקלין מחפש אותך, שם יושב ג'ורג'יו שמנופף ברגע שהוא רואה את רומאנו.
יוצאים איתו להליכה אל קמפו סן אנג'לו - שם ישנו בית קפה.
ג'ורג'יו מתדווה שהוא אוהב את מריה אבל משפחתה ואביה לא הסכימו למישהו עבורה שהוא ללא דם ונציאני.
ג'ורג'יו מקווה שעכשיו כשאביה לא בתמונה יהיה להם יותר קל להיות ביחד.
הוא חושד שמותו של אביה של מריה קשור באלברטו רוסיני וחבורת הפשיסטים שלו (החולצות השחורות).
כי החבורה הזו בעבר הציתה בית של חבורת קומוניסטים שנשרפו בעודם בחיים.
הוא גם מודיע לרומאנו שההלוויה תערך על אי קטן באיזור הלגונה ושמריה מאד תשמח אם נגיע ללויה.
באמצע הלילה השינה שלנו מופרעת על ידי מישהי שצורחת ברחוב "מוות מוות" באיטלקית.

1701423030246.png 1701423047562.png
1701423085035.png 1701423103147.png 1701423131585.png
1701423155827.png 1701423179802.png 1701423200548.png
1701423248944.png1701423270114.png
 
עריכה אחרונה:
כרגיל, מגניב
לא הצלחתי כלכך להבין את הסצנה עם מירונים. הוא לא הפך ליצור אימה? זה היה בעולם חלום ?
תודה! אנסה לענות על פי ההבנה שלי כשחקן :)
אז כן, כל ההתרחשויות שקשורות לרצח על הרכבת ובהם מירונים (רוצח החתלתול) קרו בעולם החלום.
מירונים אכן הפך ליצור אימה, אבל הוא נעצר לפני שהצליח להרוג בנו.
כל הנוסעים ברכבת החלום הם בעצם סוג של יצורים/דמויי אדם שהם עצמם בעת חלום וחלקם בכלל מיקומים/עולמות/כוכבים אחרים וחלקם יכולים להיות אף מזמנים אחרים!
יש גם תופעות של אנשים שיכולים להיות לכודים בעולם החלום ולא לחזור למציאות שלהם...
ההשלכות של העפה מהרכבת עלולות להיות קשות - כמו להתקע לנצח בעולם החלום או אף גורל גרוע יותר...
 
סוף סוף קראתי הכול.
זה באמת מרשים ונשמע כמו קמפיין שאם היתה לי חבורה irl היה שווה להשקיע בשביל זה.

משום מה הרכבת גורמת לי לחשוב על הרכבת בהארי פוטר ןעל פאנפיק מןזר שכתבתי בזמנו..

מעניין שבDreamquest Of Unknown Qadath
(משימת החלומות של קאדאת' הבלתי נודע? עעעעעע)

הוא מתנייד בעיקר בספינות
ואחר כך במנהרות.
אז אם אני מבין, נוסעים ברכבת בעולם האמיתי, נרדמים בה ונוסעים ברכבת בארץ החלומות?
 
סוף סוף קראתי הכול.
זה באמת מרשים ונשמע כמו קמפיין שאם היתה לי חבורה irl היה שווה להשקיע בשביל זה.
מגניב שקראת! רוב מה שכתבתי שם הוא ממש חלק קטן ממה שיכולתי להביא לכתב, חלק גדול מהמשחק זו האימה סביב השולחן (וגם הרבה רגעים של צחוק עד שכואבת הבטן), משחק הדמות של המנחה והריגוש כמשהו קורה ואתה יודע שהדמות שלך בסכנה אמיתית!
אני שמח שמצאתי את הקבוצה הזו (כולנו אנשים בוגרים סביב 40 וחלק פלוס).

בעקרון עלינו על האוריינט אקספרס (קו רכבות מפורסם בעולם האמיתי) ויש הקבלה מוזרה שלו בעולם החלום.
אנחנו לא תמיד שולטים מתי נכנס ונצא מעולם החלום, אבל לאט לאט מתחילים למצוא תבניות שחוזרות על עצמן או קשרים מוזרים ומפתיעים בין העולם שלנו לעולם החלום.
זה רק בשולי הדברים, המשיפה האמיתית שלנו היא לאסוף את חלקי הסדפקאר, שלהבנתי עד רגע זה הוא סוג של פסלון מקולל (חלקיו פוזרו ברחבי אירופה) שבשלב מסויים נצטרך לחבר אותו רק כדי לבצע טקס להשמדתו...
 
הייתי שמח מאוד לקבוצת irl במיוחד עם אנשים בוגרים. (לאו דוקא גיל.. במנטאליות)
אנחנו מלאים, אבל אם יתפנה סלוט ויתאים לך, כמובן שאעדכן.


קת'ולהו מאד נישתי בשוק הקטן ממילא של התחביב שלנו, אז אני מעריך שיש קבוצות בודדות בארץ, אבל חוץ מהפונדק אני ממליץ להתעדכן ולעדכן בקבוצת הפייסבוק הרלוונטית:


ויש גם קבוצת וואטסאפ יחסית חדשה (תת קבוצה של קת'ולהו):

 
סשן 24 - הרצח בוונציה!

באמצע הלילה השינה שלנו מופרעת על ידי אישה שצורחת ברחוב "מוות מוות" באיטלקית ונעלמה במורד הרחוב.
חלק מחבורת החוקרים יורדת למטה לבדוק מה פשר העניין, בלובי המלון רק פקיד מנומנם ואדם שכנראה השתכר ונרדם על אחת הכורסאות.

לא מצאנו שום דבר, חוזרים לישון.
מתעוררים למחרת, יורדים לאכול את ארוחת הבוקר וקונים את העיתון.
חלק מהמשרתים טוענים שגם הם התעוררו מהאישה שצרחה ברחוב אחרי שהייתה עדה לרצח המזעזע שקרה.
בעיתון רשום: "רצח מזעזע בונציה, הפרטים יהיו במהדורת הצהרים".
ולנטינו מנסה לחקור קצת את אחד המשרתים, הוא טוען שמצאו את הגופה של ארוסה של גברת מורטי - מר רוסי.
אומרים שרוסי נמצא משופד על מוט ברזל של גדר בגובה 3 מ' מעל הקרקע שכל גרונו פתוח, כנראה מעשה של בעל חיים מטורף - לדברו.

האומנת של מריה הגיעה במיוחד כדי למסור לנו הזמנה רשמית להלוויה ביום למחרת.
היא אומרת שמריה בסדר ושהיא היא גם סולדת מהפקיד שהביא אותה.

רומאנו נזכר במקרה המוות הקודם של מר פאשיה, שגם עירב מוות בזירה גבוהה (גג האופרה).

החלטנו להתפצל:
אדריאן ודומיניק חוזרים לספריה, וולנטינו הולך למשטרה לנסות לברר על הרצח, רומאנו וטוביאס הולכים לרובע קאסטלו, לחפש את מה שנשאר מכנסיית מריה סלסט (כרגע יש שם בית ספר למכונאים).

אדריאן ודומיניק מחפשים אזכורים למה שקפטן דובוואה לא הזכיר בדו"ח.
לאחר חקירה ממושכת אנחנו מוצאים את היומן של קפטן דובוואה (ראה תמונה למטה).
אחרי מספר עובדות מעניינות מדובר על הסתרת החפץ בחצר הבזיליקה.
לנטינו בינתיים במשטרה, מנסה לברר פרטים נוספים על הרצח.
כמו ולנטינו העיד על הצרחות בלילה והתברר שאותה אישה שצרחה נמצאת כרגע ברשות המשטרה.
באזור הרצח היו רק משתהים ומתעניינים... לא נשאר שם כלום... גם לא כתם דם.
קורבן הרצח נזרק מגובה רב ושופד על מוט ברזל בגובה 3 מ' כאמור ודרוש כוח על אנושי בשביל לעשות דבר שכזה.
הגופה הייתה מרוקנת כמעט כליל מדם!.
האישה דיברה על אדם לבוש שחורים "ראיתי את השטן" נשך אותו בצוואר, נתן זינוק באוויר ושיפד אותו.
האישה נשכה לעצמה את הלשון בחוזקה ואיבדה את שפיותה וכבר לא מדברת.

רומאנו קורא בדרך לרובע, את ההזמנה להלוויה.
הוא מגיע יחד עם טוביאס לרובע קאסטלו ומתחילים לחקור ולחפש את הספר.
הפקידה של בית הספר למכונאות (שנמצא במקום) מפנה אותם למנהדס אוניות איטלקי מבוגר (אלברטיני), הם שואלים אותו מה היה במקום במאה ה-16.
"אנחנו בעצם עומדים כאן על חורבות של חיל המצב של התותחנים הונציאנים, שהוא עצמו הוקם על חורבות כנסיה מ1596".
לפי הרשומות חיל המצב של התותחנים העביר את כל מה ששרד את השריפה מהכנסיה שעמדה במקום לבביליוטקה (הספריה הגדולה).
הריח העולה מהתעלות הולך ומחריף.
נפגשים ליד הבסיליקה (סאן מארקו) ומחליטים שוב להתפצל.
דומיניק וטוביאס נשארים בבסיליקה לנסות ולחפש את רגל הפורצלן שכנראה קבורה בקרבת מקום.
הם מגיעים לקפלת סיינט איסידורו שבמרכזה מצבה או קבר של אותו קדוש, מעטר באריות ברונזה מעופפים.
ישנם ציורים המראים כיצד אותו קדוש מעונה מת - סוסים סוחבים אותו קשור מרגלו!.
טוביאס שם לב שמתחת לאחד מהמדפים הטבעיים שם הוא מוצא אבן גדולה ושחורה (אבן ציון דרך) ויש לה מעין ברק עמום.
עושה רושם שהיא הוכנסה למקום וצופתה מסביב במלט.

אדריאן וטוביאס מחפשים מידע נוסף על מריה סלסט ומוצאים דו"ח על זקנה שהכיל עובר מת משנים עברו.
ולנטינו מצא אסופת מסמכים שהיא לא מקוטלגת או מסומנת על ידי הספריה והכותרת שלה: "The Devil Simulare".
אחרי שמצאנו את המסמכים, ולנטינו הלך לפלרטט עם הספרנית ורומאנו פשוט נעלם עם המסמכים.

ההנחות של אדריאן ורומאנו:
התיאור של היצור הלבוש שחורים ש"זינק באוויר" מזכיר את היצור לבוש שחורים המעופף שהוא והילדה ראינו בצרפת באחוזה שנבנתה על ההריסות של האחוזה של פנליק וכמו שרומאנו אומר, זה דומה גם באופן מעורר חשד לרצה של פאשיה על הגג במילאן.
אז בהנחה שאיזה איזה יצור על טבעי, העלנו את הרעיון שזה או פנליק או הרוזן.
ולפי מה שהאישה אמרה הוא נשך את רוסי בצוואר, אחר כך מצאו אותו מרוקן מדם. נשמע ערפדי משהו...
זה מתאים לפנליק שחי מאות שנים.
לא בטוח לגבי הרוזן מה אנחנו יודעים עליו ועל העבר שלו.
בכל מקרה מה שהדבר הזה לא יהיה, יכול להיות שהוא תוקף את אנשי הכת שפאשיה היה חבר בה ולמיטב הבנתו של אדריאן, גם מקריאט.
ואז יש לנו או 2 קבוצות יריבות או 3 (הכת, הרוזן ופנליק שאולי עובדים ביחד).
טכנית אולי הרוזן ופנליק זה פשוט אותו בן אדם :eek:

1702633496151.png 1702633515401.png 1702633536121.png
 
עריכה אחרונה:
הייתי שמח מאוד לקבוצת irl במיוחד עם אנשים בוגרים. (לאו דוקא גיל.. במנטאליות)
יש לי תהיות לגבי קמפיינים של איסוף סט של חפצים. אבל זה כבר דיון אחר
שלח לי את המספר שלך ובמידה ויהיה SPOT פנוי בקבוצה שלי מתישהו אני אצור איתך קשר.
 
סשן 25 - ההסתננות לבזיליקה והטעות בזיהויו של מוט הברזל!

דומיניק וטוביאס נמצאים בקפלה קטנה וחשוכה יותר מהאחרות, שבה, על פי האמונה נמצא הקבר עצמו של הקדוש איזודורו!.
מביטים עלינו מלמעלה שני אריות ברונזה מכונפים שמזכירים לנו את הסיוט בלוזאן, בעולם החלום, אותה דמות מחופשת לאריה...
כשהעיניים מתרגלות לחשיכה, נגלות לפנינו מוזאיקות יפות המעטרות את הקפלה ובעצם מספרות סיפור מרהיב בזכוכית:
התהליך בו הפך איזודורו לקדוש תחת עינויים רבים - רואים אותו נגרר על ידי סוס מרגלו השמאלית שנראית כאילו היא עומדת להקרע לו מהגוף...
ברצפת הגרניט ישנה אבן גדולה שחורה שנראית עשויה מחומר אחר, שחורה כליל אך יש בה מדי פעם נצנוצים.
בניגוד לשאר האבנים, המלט שהונח סביבה נראה חדש יותר.

אחרי סריקה קצרה, דומיניק מבחין שישנם בבזיליקה מקומות להסתתר בהם ועולה במוחו רעיון - להסתתר בבזיליקה עד אחרי שעות הסגירה, כדי שנוכל לחקור יותר בחופשות ואולי אף לחפור סביב האבן השחורה.
כמו כן, דומיניק שם לב לכך שהמלט סביב האבן השחורה פריך ומתפורר בקלות יחסית.

טוביאס ודומיניק יוצאים במהירות לעדכן את ולנטינו, אדריאן ורומאנו בממצאים ובתוכנית להשאר בבזיליקה שאמורה להסגר בעוד כשעה.
בינתיים, טוביאס שוטט בסביבה לחפש אחר לום או מוט ברזל, השעה היא שעת בין ערביים והוא חושב שהוא מבחין בכלי מתאים ומרים אותו, אך אבוי! זה לא מוט ברזל!
טוביאס מרים צואת סוס עצומה ומוארכת! ואני רוצה להתעכב על זה - ממש מאורכת ומצחינה שמיד נמעכת תחת אחיזתו החזקה ורעשי בוץ נוזליים נשמעים.
דומיניק מניח את ידו על פניו משתדל שלא לנשום את הזוהמה הזו, מה גם שהוא יודע עד כמה מהר אפשר להדבק בסלמונלה, קולי ושאר מריעין בישין חמורים אף יותר והוא תופס מרחק מטוביאס, אפילו עושה עצמו כאילו הם לא מכירים מהמבוכה של הצואה שכבר הספיקה להמרח על עוד חלקים מגופו של טוביאס שמנסה לנקות עצמו ללא הצלחה בלשון המעטה.
אחרי שרומאנו ואדריאן עודכנו על התכנית בבזיליקה, רומאנו החליט להישאר במלון ולקרוא את הדוויל סימולאר (מסמך מורכב לתרגום שמצאנו בסשן קודם).
אדריאן בתור קתולי מאמין, העדיף שלא לשתף פעולה "עם השטויות האלה" ששאר החוקרים החליטו לעשות בכנסיה.
מה גם, שהם שמעו במלון את השוערים שמדברים על זה שהפסלים של ישו בכנסיה דמעו דם.

שעת הסגירה של הבזיליקה כמעט הגיעה, טוביאס מסתתר בתא וידוי, ולנטינו מאחורי קבר עתיק ודומיניק מאחורי צינורות עוגב גדול.
טוביאס וולנטינו מצליחים להסתתר היטב אבל דומיניק, על אף שהגה את הרעיון, התגלה וננזף על ידי עובד המקום בשטף נרגז של מילים באיטלקית וצרפתית.
בלית ברירה דומיניק יוצא החוצה, נשאר קצת להשגיח בבית הקפה ממול, אך ריבוי השוטרים ואנשי החולצות השחורות גורמים לו לחזור מוקדם יותר אל המלון.
טוביאס וולנטינו מחכים, עד אשר אפילו הקולות של צוות המנקות שסיימו את עבודתן מסתיים והם יוצאים ממקומות המסתור שלהם.
אל מול אור הירח, הפסלים נראים כאילו מביטים בטוביאס וולנטינו שבדיוק מצא אחרי חיפוש - נרות וגפרורים.

זוג הפורצים מפנה את המלט ומנסה להרים את האבן השחורה.
מתחת לאבן נראה שישנה גומחה ריקה שבתוכה נראה שיש תוואי מלא אבק של רגל (שכנראה הייתה שם פעם).
בנוסף ישנה מעטפה חתומה מצהיבה בגומחה, כשחותם השעווה עליה נראה כמו מלאך המחזיק בבובה.
ולנטינו וטוביאס פותחים את המעטפה ומגלים מכתב (ראה בצילומים מטה).
שני השובבים שלנו מחזירים את האבן למקומה, חוזרים אל מקומות המסתור שלהם וממתינים לבוא הבוקר כדי להתמזג עם ההמון ולצאת מהבזיליקה אחרי ששעריה נפתחים למבקרים הראשונים.
הקור והדוחק לא אפשרו להם לישון, מה שגרם להם להראותןלהרגיש זוועה בבוקר.
הם חוזרים למלון להצטרף אל שאר החוקרים לארוחת הבוקר, כאשר העיתון המקומי מדווח על רצח זוועתי נוסף.
"פאולו ריזו, משיט גונדולות, נמצא קרוע לחתיכות שיבשות לחלוטין מדם!".

אחד ממנקי הרחובות שמסר עדות, טוען שהמוות עצמו השיט גונדולה בלילה! - דמות שחורה ואפלה שהשיטה גונדולה בין התעלות...
המלצר בארוחת הבוקר נעתר לבקשת העזרה שלנו וזיהה את חותם השעווה כזה של משפחת גרמנסי, משפחה ידועה של יוצרי בובות בעבר וכיום מייצרים בעיקר פרוטזות.
יוצרי הבובות נמצאים ב"Campo le bambino" ולשם מועדות פנינו!
ולנטינו וטוביאס פרשו לחדרם לישון אחרי מקלחת קצרה, בניסיון להתאושש מחוסר השינה של ליל אמש.

המפעל של משפחת גרמנסי נראה מרשים! תיירים מסתובבים באיזור, בית קפה מוזנח יחסית ממוקם ממולו.
באיזור ישנם אנשים עניים, רבים מהם עוד לובשים מדים מרופטים מהמלחמה.
ריח נוראי עולה מהתעלות, שמענו גם על עליית מפלס המים, שחדרו לקומות הראשונות של מספר בתים בסביבה וילדים ששיחקו במים פיתחו חולי נוראי.
המפעל ממוקם בין שתי תעלות, הכניסה מרכזית אליו פונה לכיכר.
רומאנו דיבר עם אחד הווטרנים שהיה בחוץ. הווטרן סיפר על זה שהמשפחה מכינה בזול פרוטזות ואפילו תורמת למי שידו לא משגת.
רומאנו שאל אותו לגבי מרקו גרימאנסי והוא סיפר לו על זה שמרקו זה הבן שמת במלחמה ואבא שלו אנטוניו ואחיו סבסטיאנו עובדים שם עכשיו.

נכנסו למפעל, בין הפרוטזות לא ראינו אחת עשויה פורצלן כמו זו שאנחנו מחפשים והחלנו לדבר עם האבא אנטוניו וסבסטיאנו.
כשנכנסנו למפעל, אדריאן חשב על הסימולאקרום, מה שגרם לו התחיל להזיע בהגזמה וגרד מטורף התפשט בגופו והוא התגרד על ויטרינות בצורה מטרידה!
סבסטיאנו איבד רגל במונטה גראפה, איפה שמרקו מת, ואדריאן הציץ מתחת למכנסיים שלו כדי לבדוק את הרגל המלאכותית וראה שהיא עשויה מעץ.
הראנו לשניהם (סבסטיאנו והאב, אנטוניו) את המכתב שמצאנו בבזיליקה, סבסטיאנו אמר שזה מרקו, הסבא לפי הכתב, אבל הוא מת ב1918.
שמנו לב שהסבא עדיין כתב ב15 למרץ 1918 והוא מת מיד אחרי, ב9 לאפריל 1918.
מרקו הסבא כתב את המכתב, סבסטיאנו אמר לנו שהוא מזהה את הכתב של סבא שלו, אבל לא מכיר את הסיפור.
הסבא שלו מכין פרוטזות וגפיים לפסלים ובובות.
הסבא שניהל את המפעל פעם השאיר המון דברים במשרד שלו, אז סבסטיאנו לקח אותנו למשרד ואפשר לנו לחפש שם.
מצאנו שם בין השאר חשבוניות אבל אף אחד לא מספיק מבין בעניינים האלה כדי לפענח אותן,
מצאנו גם את הדף הזה (ראה למטה "The Ledgers of Marco Gremanci").
הלוויה מתקיימת היום בצהריים, אז אחרי הקפיצה למפעל התכנון שלנו הוא ללכת להלוויה.

1704016943503.png 1704016987062.png
1704017031878.png 1704017072656.png 1704017125417.png
 
עריכה אחרונה:
סשן 26 - הלוויה ורגל הפורצלן

*דיסקליימר - סשן שלא נכחתי בו ורק ערכתי מעט את הסיכום המצויין של אחד השחקנים שלנו*

31 בינואר, רומאנו ואדריאן נמצאים עדיין במפעל. הם שמים לב שדומיניק פתאום נעלם בלי שהם שמו לב ושומעים וטרנים מהלובי של המפעל צועקים שאיזה צרפתי מסריח (ליטרלי) רץ שם החוצה. כנראה רוסו שתה בטעות מהתעלות של ונציה או משהו.
רומאנו שואל את סבסטיאנו על סניור רזיוניאני והוא אמר שהשם לא נשמע לו מוכר אבל הוא קרא לאנטוניו ושאל אותו.
הם שלפו איזה ספר שרשום בו על זה שמרקו הסבא בנה למגדל השעון 8 אוטומטות מכניות של דמויות שנעות שם על המסילה של השעון והן: מלאך גן עדן, מלאך המוות, חייל, אריה מכונף, טורקי, מתנקש, איש ואישה. ולנטינו מסיק שהרגל של הסימולקרום נמצאת על אחת מהאוטומטות (דמויות אגב שאנחנו זוכרים מעולם החלום...).
סבסטיאנו העביר לנו פתק שדומיניק מתנצל, אבל הוא חייב לשירותים.

רומאנו ואדריאן חוזרים למלון מהמפעל, דומיניק טרם הגיע, אבל הם מתארגנים יחד עם טוביאס וולנטינו ושמים פעמיהם אל ההלוויה שבאיזה אי ליד ונציה.
בהלויה לא קרו איזה שהם אירועים מיוחדים מלבד זה שג'ורג'יו ואלברטו רוסיני (בלי החבורה שלו) שניהם היו נוכחים ועמדו רחוקים אחד מהשני.
בנוסף הריח מהתעלות היה בלתי נסבל וכולם פשוט סתמו לעצמם את האף כי הם לא היו מסוגלים לסבול את הריח.
לאחר מכן החבורה המשיכה ל-reception באחוזה של משפחת סטליאני, גם אליה הגיעו בגונדולות.
החוקרים המורעבים שקצרים בכסף ניצלו את הבופה ואכלו מכל הבא ליד. בין ביס לביס גם ניסו לנחם את מריה ושאלו אותה אם אפשר לעזור לה, אך היא אמרה שהיא רק צריכה זמן לעכל את המצב. ג'ורג'יו תפס את ולנטינו באמצע ביס וביקש להתלוות אל החבורה בדרך חזרה לעיר, כי הוא חושש שאלברטו זומם משהו. החבורה כמובן הסכימה ולאחר שההלוויה נסתיימה הם תפסו גונדולה יחד במטרה לשוט בחזרה אל מרכז העיר.
בשלב מסוים בדרך ג'ורג'יו מתוווכח עם הגונודלייר ושואל אותו למה הוא עושה עיקוף במקום לשוט בדרך הרגילה. הגונודלייר מתרץ שיש פקק ולכן הוא משנה כיוון, אבל מהר מאוד מתבררת הסיבה האמיתית לכך.
הגונדולייר עוצר באמצע הדרך, קושר את הגונדולה לאיזה עמוד וממהר לעזוב את הגונדולה ולרוץ משם. בזמן שהוא נמלט, אלברטו רוסיני מופיע עם 4 ביריונים שריריים.
ג'ורג'יו יוצא מהגונדולה אחוז אמוק ומאיים עליהם שהוא הולך לקרוע להם את הצורה. לפני שהמצב מספיק להתלקח, טוביאס שולף אקדח ויורה יריה באוויר. אלברטו והכנופיה מתפזרים וצועקים Polizia וג'ורג'יו מצידו צועק על טוביאס שהוא מטורף ושהם יבואו לחפש אותו ושעדיף שיתן לו את האקדח כי אם יתפסו את טוביאס הזר עם אקדח ובלי אישור נשק, הוא יגמור בקלבוש. טוביאס מתלבט אך מחליט לבסוף להעניק לג'ורג'יו את האקדח וקובע איתו להיפגש מאוחר יותר בבית הקפה שבו הם נפגשו בפעם הקודמת על-מנת לקבל אותו בחזרה ומדגיש זה אקדח חשוב עם ערך סנטימנטלי של חבר שמת.
[קלוזאפ בשירותים של המלון על דוקטור רוסו שצועק "שמואל!"]
הגונדוליר חוזר ואומר לחבורה שהוא מתנצל על מה שקרה ואמר שציוו עליו לחפש את ג'ורג'יו כשהוא יוצא מההלוויה ולדאוג לקחת אותו ולהביא אותו לפה, ושאיימו על המשפחה שלו אם הוא לא ישתף פעולה. זה לא היה קשור לחבורה, פשוט יצא שהם היו בגונדולה עם ג'ורג'יו שהיה המטרה של האמבוש. לאחר מכן הוא מחזיר אותם למרכז העיר כמו בתכנון המקורי.
רומאנו דיבר איתו מעבר לזה, בין השאר שאל אותו כמה זמן התעלות מסריחות ככה והוא סיפר שהוא ראה דגים עם זרועות של בן אדם במים ונדמה לי שהוא גם זה שאמר לנו איפה הפלזו רוזניני נמצא.

לפנות ערב והחבורה שמה פעמיה לפלזו רזונני, הקור מתחיל לחדור לעצמות וערפל כבד יורד על העיר. הם ניגשים ישר לכניסה לכנסיה אבל הדלת נעולה, עם knocker של אריה עליה ופתק שבקיץ היא פתוחה בין 10:00 ל-18:00 ושבחורף צריך לדבר עם Nonno Fidele כדי לסייר.

מסתכלים מסביב וקולטים חבורה של ילדים שמשחקים כדורגל עם כדור עור מרופט, ואחד הילדים יושב בצד וצופה. ולנטינו מציע לו סוכריה אם הוא יבוא איתנו, אבל הוא דורש לירטה, ולנטינו מבטיח לו אפילו 2 אם הוא יקח אותם לנונו פידל.
הילד בשמחה פשוט לוקח את החבורה מסביב לבנין ושם הבית הקטן של נונו.
דפיקה בדלת והאיש הזקן מופיע. נונו מספר לחבורה על סניור רזונני שניהל את המקום ובשלב מסוים חטף דלקת פרקים קשה ברגל שמאל. בשלב מסוים הוא מת אבל גילו את זה רק מספר שבועות אחרי, כשמצאו את הגופה שלו יושבת נרקבת על ה-armchair שלו בקומה השלישית של הכנסיה. הנכד שלו היה הצאצא האחרון לבית רזונני, אבל הוא נהרג במלחמה כך שלא נותרו עוד צאצאים לשושלת ובימינו העיריה מחזיקה במבנה. בנוסף הוא סיפר על מרקו גרימאנסי האב שיצר את האוטומטות ובא לתקן אותן, אבל הפעם האחרונה שהוא בא היתה לפני בערך 5 שנים כבר. נונו אומר לחבורה שבתמורה ל-20 לירטות הוא יאפשר לנו לסייר בעצמנו במשך שעתיים בכנסיה ובתמורה לעוד 10 לירטות הם יקבלו שני פנסים. משלמים לו 40 בשביל הכניסה ועוד 4 פנסים. הוא מציע להישאר כל הלילה בשביל 500 לירטות, אבל לא קופצים על ההצעה שלו. בנוסף נונו מספר שלו בעצמו יש כאב ברגל שמאל וכשהוא מתקרב למגדל השעון ועולה במדרגות זה מחמיר ולכן הוא משתדל להמנע מכך. כנראה המבנה של המדרגות הצרות מפעיל איזה לחץ ברגל שגורם לו לכאבים.

בזמן שמדברים איתו, כשהשעון מראה 17:45 נשמע צלצול ורואים את האוטומטות בראש המגדל יוצאות על המסילות שלהן, כל אחת עושה על הדרך תנועות עם הידיים או עם הכלי שהיא מחזיקה ביד (מלאך המוות עם החרמש, החייל עם החרב וכו'). בנוסף רומאנו חושב שהוא מבחין באיזו דמות שחורה שנעה במעלה המגדל, אבל זה קורה כל כך מהר שהוא לא בטוח אם זה באמת קרה או סתם תעתוע.

החבורה נכנסת לכנסיה שחשוכה ברובה, ושקר בה יותר מבחוץ אפילו משום מה. מבצעים סריקה של החצר ושל החדרים, מתפעלים מהארכיטקטורה היפהפיה של המקום ומוצאים יצירות אומנות מכוסות, אבל מעבר לכך הרבה אבק ולא משהו מעורר ענין. יש רעשים מוזרים בכניסה הנטושה אבל זה כנראה תוצר של הרהיטים הישנים. בזמן הסריקה, אחד החלונות נפתח פתאום ורוח נכנסת, אבל ולנטינו ניגש לחלון וסוגר אותו בלי אירועים מיוחדים. אכולי פרנויה, החוקרים מחפשים איזה משהו להתגונן בעזרתו ומוצאים שני pokers של אח. במקביל טוביאס Pulls a Macgyver ובעזרת רגלי כסא שהוא שובר ואיזה בדים שהוא מוצא הוא מכין שני לפידים. כשהם מגיעים לקומה השלישית החוקרים מוצאים שדלת הכניסה למסדרון נעולה, אבל עם קצת כוח הדלת נפתחת בקלות. כנראה שהציר כבר חלוד. בקומה הזו הם מוצאים את החדר שבו כנראה סניור רזונני נפטר. החדר מכיל armchair מוכתם בנוזלי גוף שנראה שיצאו מאיזה גופה שנרקבה עליו ולצד זה מיטה מכוסה עם סדין. ולנטינו חותך את המיטה עם ה-poker שהוא מצא אבל לא מוצא שם משהו יוצא דופן. בנוסף בחדר הזה ישנו חלון עצום דרכו החבורה שוב רואה את השעון שמצלצל ואת האוטומטות שנעות על המסילה. הפעם בסדר שונה מהסדר שבו הן נעו קודם. בנוסף ולנטינו וטוביאס מבחינים בדמות עטויה שחורים שנעה במהירות על הצד של המגדל. זה נראה כמו עטלף עצום אבל ברור להם שאין עטלפים בכזה גודל.

כשעולים למגדל, המדרגות בנויות בצורה מוזרה יחסית. גבוהות אבל צרות ברמה שלא יותר משלושת רבעי רגל יכולה לעמוד על כל אחת מהמדרגות. אדריאן מתאמץ בעליה באופן לא ברור, הרבה יותר ממה שהוא היה מצפה ומתנשף כולו. בנוסף החבורה בכללותה סובלת מכאבים בחלקים שונים של רגל שמאל, כל אחד בחלק אחר בין אם בברך או בעקב. ולנטינו שמראש יש לו בעיה גם ברגל ימין, עולה במדרגות בהליכת ברווז עכשיו.

כשלבסוף מגיעים לסוף המדרגות, אדריאן חייב לשבת להסדיר את הנשימה. בחדר הקטן שבראש המדרגות ישנו סולם קטן שמסתיים ב-trap door נעולה. טוביאס מטפס ומצמיד את האוזן ל-trap door במטרה לנסות לשמוע אם יש איזו התרחשות מבעד אליה. בדיוק ברגע שהוא מצמיד את האוזן השעון מצלצל שוב והפעם במרחק מאוד קצר מהחוקרים שחייבים לסתום את האוזניים מהראש העצום שהם שומעים. בעקבות כך טוביאס מאבד את האחיזה בסולם ונופל, אבל ולנטינו עם אינסטינקט מהיר מצליח לתפוס אותו לפני שהוא פוגע ברצפה. בנוסף החוקרים לא יכולים להתפלא איך עברה רבע שעה בזמן הטיפוס במדרגות שנראה שאמור להיות הרבה יותר קצר מכך. כמו כן דווקא נהיה פחות קר יחסית באיזור הזה של הכנסיה. לאחר שהם מתאוששים, ולנטינו פורץ בכוח את ה-trap door שדומה לדלת הקודמת, לא מראה הרבה התנגדות. החבורה מטפסת במעלה הסולם ומגיעה לחדר בגודל 6 על 6 מטר, מלא בגלגלי שיניים, שרשראות ושלל מנגנונים שמפעילים את השעון וכמובן האוטומטות שמחכות על המסילה.

כדי להגיע אל האוטומטות צריך ללכת בזהירות בין כל המנגנונים, להתכופך ולטפס. האוטומטות נמצאות בשתי שורות נפרדות, רומאנו ניגש אל אחת מהן וולנטינו אל השניה. במקביל טוביאס מנסה להבין איך המנגנון של השעון עובד במטרה למנוע מהאוטומטות לנוע בצלצול הבא של השעון. אדריאן שחושש לקפח את חייו בתוך המנגנונים הענקיים הנעים כאשר הם יפעלו, עומד בכניסה לחדר ומאיר עם הפנס שלו.
רומאנו וולנטינו מתחילים לסרוק את האוטומטות, כל אחד בשורה שלו. רומאנו נתקל במלאך המוות וולנטינו במלאך גן העדן. אבל נראה ששניהם עשויים מקשה אחת ושהרגל שהם מחפשים לא נמצאת עליהם. לאחר מכן רומאנו ממשיך לחייל הטורקי וולנטינו לאריה המכונף. ולנטינו רואה שלאריה יש רגליים של אריה ולכן לא יכול להיות שהרגל תהיה שם. רומאנו משום מה המשיך ישר לחייל אני זוכר, לא ברור לי למה או שאני מבלבל. בכל מקרה החייל בנוי מחלקים שונים אבל צבועים ככה שלא ברור אם רגל שמאל שלו היא המבוקשת. רומאנו מגרד אותה קצת עם ה-poker ואכן נגלה לפניו משטח החרסינה המוכר והאהוב.
בזמן שרומאנו וולנטינו עסוקים בבדיקה של האוטומטות, אדריאן וטוביאס מבחינים בדמות עטוית השחורים על החלון של המגדל. הדמות מביטה לאדריאן בעיניים לפני שהיא נופלת לאחור מחוץ למגדל. אדריאן חוטף שוק מהתקרית. טוביאס מצידו ממשיך להתעסק עם המנגנונים של השעון, מוצא 3 ידיות ומתחיל לשחק איתן. שומעים קצת רעשים אבל לא נראה שיש איזו תנועה מיוחדת. ולנטינו שהיה עם הראש טמון בתוך אחד המנגנונים באותו רגע דואג להוציא אותו לפני שמשהו יתחיל לזוז והוא יאבד אותו.
רומאנו מודיע לחבורה שהוא מצא את הרגל והחבר'ה מתקבצים סביבו. בתחילה טוביאס מנסה להבין איך הרגל מורכבת ולפרק אותה, אבל הוא לא מבין מה מרקו עשה שם. במקום זה מוחלט ללכת על הדרך הפשוטה וטוביאס, רומאנו ואדריאן מתחילים להכות אותה בזמן שולנטינו עומד בצד ומעודד (פלאשבק לסצינה הדומה בצרפת כשהחבורה ניסה לפרוץ את הדלת של המרתף וולנטינו שר את ההמנון האמריקאי. הפעם בניגוד לאז לא היה צריך שהוא יפשיל שרוולים ויעזור לפתוח את הדלת בעצמו בסופו של דבר). לאחר מספר מכות, רומאנו מצליח להוציא את הרגל ממקומה. הוא מרגיש קנאות כלפי הרגל וממהר לקחת אותה לידיים שלו. ברגע שזה קורה האוטומטות כולן כאילו מתעוררות לחיים ומתחילות לנוע בתנועות שהן לא נעו בהן קודם. החוקרים מתחילים לנוס אל עבר היציאה, אבל נראה כאילו האוטומטות מתבייתות כל אחת על מישהו אחר ומנסות להכות אותו. החייל מניף את החרב שלו בעקבות רומאנו שמתחמק, רק כדי לחטוף בומבה מהאלה של הטורקי. ולנטינו מתחמק מהמכה שמלאך גן העדן מנסה להנחית עליו. טוביאס מתחמק מהאישה ואדריאן חוטף מכה מהחרמש של מלאך המוות ומופל לרצפה, אבל חוזר מהר לעשתונותיו וקם על הרגליים. כולם מלבד אדריאן מתחמקים מהמכשולים ומגיעים אל היציאה בקלות. אדריאן כמעט עושה את זה אבל אחרי התחמקות משני גלגלי שיניים שכמעט נסגרים לו על הראש וכשהוא בטוח שהוא כבר בחוץ. אחד מגלגלי השיניים מכסח לו את אחורי הראש ובעור שיניו הוא מצליח לבסוף גם כן להגיע אל היציאה. החוקרים רצים במהירות ובדיוק מפתיע במדרגות למטה בלי ליפול ורצים החוצה מהכנסיה כשהם שוכחים להחזיר לנונו את הפנסים שלו.

אדריאן תהה לגבי זה שהבחור בשחור כל פעם מופיע ומפחיד את החבורה, אבל לא שוחט אותה כמו שהוא עשה כנראה לקורבנות שנערמים, ורומאנו העלה השערה שהוא רוצה את הסימולקרום ופשוט מחכה שנאסוף אותם ואז ישחט אותנו. זו תיאוריה מלחיצה ומעניינת כאחת.

בתמונות מטה: Nonno Fidele, Palazzo Rezzoniani, בית משפחת סטאגליאני ולבסוף רוסו בשירותים :)

1705099797468.png 1705099883173.png
1705099930147.png 1705100424645.png
 
עריכה אחרונה:
סשן 27 - זוועות בתעלה ומהומות בונציה

האוטומטים המשתוללים וגלגלי השיניים החורקים במגדל השעון יוצרים המולה ורעש. חבורת החוקרים שומעת משטרה מרחוק, אורות נדלקים בבנינים ליד.
החוקרים חותכים לכיוון ההפוך מההמולה והמשטרה אל התעלה, לוקחים גונדולה ומתחילים לחתור.
סרחון נוראי עולה מהמים שהפכו לעכורים - לא דומים לשום מקור מים שראינו בעבר, כאילו מפליגים על נהר של שמן.
משהו מנסה לתפוס את הגונדולה, יד שיוצאת מהמים.
רואים בנהר מחזה מזוויע של דגים עם זרועות אדם!!!
החוקרים בבהלה מטורפת! בינתיים רומאנו מגיע לגדה וקושר את הגונדולה, תוך כדי שהיצורים המוזרים נעלמים.

ברגע שאנחנו יורדים מהגונדולה, עושה רושם שמשהו מושך אותה לכיוון ההפוך מהגדה.
בקמפו סן אנג'לו ישנו בית קפה בו גיאורגיו (שמאוהב במריה ומסוכסך עם הפאשיסטים) מבקר לעיתים קרובות ואצלו נמצא האקדח של טוביאס.
ולנטינו מתלווה אל טוביאס בדרך לבית הקפה, פוגשים את גיאורגיו שנראה חבול ופצוע, עם פנס בעין וחתך בלחי.
"הם לא יורידו קומוניסט כמוני כל כך מהר! איפה הייתם?".
גיאורגיו אומר שלקחו לו את החבילה (עם האקדח) אחרי שפיצצו אותו במכות וזרקו אותו לתעלה.
טוביאס זועם, ולנטינו מחזיק אותו מחשש שיתנפל על גיאורגיו.
מאוכזבים הם עוזבים את המקום חזרה למלון ואל יתר חברי הקבוצה.

בינתיים במלון, דומיניק מפענח חלקים מהמסמך "Devil Simularcum" (ראה מסמך למטה).
דומיניק יורד לאכול בחדר האוכל של המלון ומתעדכן עם השאר לגבי מעלליהם.

הלילה יורד כולם נרדמים, אדריאן מדמיין שמישהו מלטף לו את הדג והוא נזכר בדג עם ידי האדם והוא מתעורר בבהלה.
ולנטינו נרדם ומתעורר לנוף שונה, הביניינים שם מעוגלים ומסובבים כמו מדרגות לוליניות, חלקם בזוויות מוזרות.
מלודיה חלשה ואפלה נישאת ברוח "... לך לישון...", ולנטינו מביט בכוכבים ולא מזהה שום מערכת כוכבים מוכרת.
ולינטינו לא בטוח אם הוא הוזה או חולם.
מתוך הסמטאות יוצאת דמות עם גלימות בצבע צהוב מחליא שחובשת מסיכה שנראית כמו פנים ללא הבעה כאשר העיניים רואות לתוך נשמתו של ולנטינו.
"ראית רק שבריר מהכוחות שאני יכול להעניק לך, מוחך בשל להארה!"
ולנטינו מרגיש כאב בכתף וקושי לנשום והשרירים שלו לא מצייתים, הוא ממשיך לבהות קדימה משותק.
ולנטינו מרגיש שהישות הזו מאחוריו, מציעה לו דברים והוא חש שהוא חייב לציית.
ולנטינו מתעורר!
הוא רואה שתי עיניים צהובות מביטות בו מקצה החדר.
ולנטינו מתכסה ומנסה לדבר אבל אין קול ואין עונה.
ולנטינו במבט שני רואה ש"שתי העיניים" היו בעצם כפתורי המעיל שהיה תלוי...

רומאנו חולם שהוא בקרחת יער, שדומה למיקום השער שולנטינו פתח בעבר, העצם שם מקופלים ומעוותים, הגזעים והענפים מפותלים בצורה מוזרה, העלים שחורים ומתים והשאר נראים אדומים בצבע דם.
הרוח נשמעת כמו לחישה, כאילו העצים משתפים סודות אחד עם השני.
רומאנו מרגיש קפוא, הוא רואה את אותה דמות שראה ולנטינו עם גלימות צהובות שקוראת בשמו: "הצצת לקצה השפיות, אני רוצה להציע לך מסלול לעוצמה, המסירות שלך תשתלם".
רומאנו מרגיש שהוא נופל לאט והפרצוף מולו מבקש: "הצטרף אליי ויחד נשנה עולמות!"
רומאנו מתעורר וזע במיטה, מתעורר עם עוויתות והוא לא מצליח לשלוט ברגל שמאל, ששולחת בעיטה לא רצונית למשקוף - כאב רב!.
ואז הוא שומע את ולנטינו מהעבר השני מתדפק על דלתו של טוביאס.
ולנטינו ורומאנו מרגישים דימום באותו איזור בגב.
הצורה של הקעקועים שלהם נראו כאילו נפתחו ודיממו.
רומאנו מתחיל להרגיש שיכרון חושים ומנסה לסחוף בהתלהבותו את ולנטינו.
דומיניק יוצא עם מצנפת וברטה לראות מה פשר המהומה, מתעצבן קצת על ההפרעה וחוזר לישון.

מתעוררים, קוראים עיתון ואוכלים משהו.
קוראים על נזק גדול למגדל השעון, מספרים על תיירים שגורמים להרס.
מספרים גם על קבוצות של תושבים שמתארגנים במיליציות קטנות כדי לשמור על הסדר.
במקביל קבוצות אחרות מנצלות את המהומות בונציה כדי לבזוז מספר חנויות בצד העני של העיר.

האומנת מגיעה בריצה אל רומאנו, בוכה, מתחננת לעזרה, ואומרת שאלברטו הגיע עם אנשיו ומחזיק במריה.
רוצים לחתן את מריה בכוח עם אלברטו, גיאורגיו נעלם.

מחפשים ומוצאים את גיאורגיו, שנראה עוד יותר מפוצץ במכות, בקושי מצליח לדבר בבירור.
מספרים לו על המצוקה שנמצאת בה מריה, הוא רוצה לארגן מספר מחבריו כדי לנסות ולהציל אותה.

1706822115277.png 1706822142831.png 1706822172691.png1706822231151.png 1706822270189.png
1706915421906.png 1706915447687.png 1706915473886.png
 
עריכה אחרונה:
מהמם!
אחד הדברים הכיפיים בהרפתקאות של קתולהו זה כל התמסירים לשחקנים
תודה!
אני גם מרגיש שכל הפרופס, המסמכים, התמונות גורמות לקמפיין להרגיש הרבה יותר "חי" בדימיון שלנו.
אנחנו גם מג'נרטים תמונות רלוונטיות שאת חלקן אני גם מעלה כאן (עדכנתי הרגע כמה).
אני לא זוכר אם כבר כתבתי את זה כאן, אבל יש תחושה של מחשבה על הפרטים הקטנים מבחינת הזרקת האימה: לדוגמה פוחלצים שבאור הברק נראים כאילו מביטים בנו, דברים מוזרים במים שפרטים לגביהם נבנים בהדרגה ולא בבת אחת, דמויות בצללים שאנחנו כבר לא בטוחים אם הן שם או שהזינו אותן 😆

אבל מה שהכי מורגש והמנחה שלנו Roy78 Roy78 מתענג על כך, הוא זה שאנחנו מייצרים לעצמנו את הפראנויה! כמעט כל סשן חושבים להחליף מלון ומתווכחים איך להסתיר את חלקי הפסלון והאקדחים, חושדים בכל דבר שזז (או שלא זז) ובונים קונספירציה לגבי כל מה שאפשר.
 
עריכה אחרונה:
חזרה
Top