בעולם של שחקני תפקידים שולחניים, ישנם כמה שמות שחוזרים על עצמם בתור הרפתקאות קלאסיות שפשוט צריך לשחק, ושהותירו אחריהן השלכות הרות-גורל על הקאנון של עולמות הפנטזיה הללו. בשנות השמונים היה את Ravenloft; בשנות התשעים Dead Gods ו-Die, Vecna, Die!; ומאז 2007 – Rise of the Runelords היא נכס צאן ברזל ברשימת השמות הללו.
"עליית שרי הרונות" ראתה אור לראשונה כסדרת הרפתקאות בהמשכים בירחון Pathfinder, ובהמשך במהדורות נוספות. בסופו של דבר היא הודפסה באופן רשמי עבור שלוש שיטות משחקי תפקידים שונות (מבוכים ודרקונים 3.5, פאת'פיינדר 1 ועולמות פראיים), כמשחק קלפים שיתופי (Pathfinder Adventure Card Game), ובגרסאות חובבים לכמה שיטות משחק נוספות במרחק כמה לחיצות גוגל מכם. מאחר שהיא התפרסמה במקור במגזין חודשי, "עליית שרי הרונות" נכתבה כ"נתיב הרפתקה" עם נקודות כניסה ויציאה מובנות למערכה – כמעט כל ההרפתקאות בסדרה עומדות היטב בפני עצמן, אך גם יכולות להתחבר להרפתקה שקדמה להן ולהרפתקה העוקבת, ליצירת עלילה מתמשכת עבור קבוצת המשחק שלכם.
בין השנים 2002 ו-2007, חברת Paizo כתבה והפיקה את מגזין Dungeon – ירחון למנחים במבוכים ודרקונים – במיקור חוץ עבור חברת מכשפי החוף (Wizards of the Coast, הבעלים של המותג "מבוכים ודרקונים"), ובמודל של פרסום הרפתקאות בהמשכים מדי חודש – של נתיבי הרפתקה בני 12-16 פרקים כל אחד. באותן השנים יצאו בין השאר המערכות Age of Worms ו-Savage Tide שהגבירו את האמון וההערכה של הקוראים כלפי צוות הכתיבה של חברת פאיזו.
בשנת 2007, הכריזה חברת מכשפי החוף על סיום התמיכה במהדורה השלישית של מבוכים ודרקונים, על השקת המהדורה הרביעית של מבוכים ודרקונים, וגם על סיום שיתוף הפעולה עם חברת פאיזו והפיכת מגזין Dungeon למגזין מקוון בשליטה מלאה של מכשפי החוף. לצוות של פאיזו ניתנה ארכה לסיים רק את נתיב ההרפתקאות שהתפרסם במגזין באותה העת (Savage Tide) עד להרפתקה ה-12 שלו, ואז – לפרוש מניהול המגזין.
פאיזו החליטו לייסד מגזין חדש משלהם, באותה הרוח. וכך, שני הכרכים האחרונים של Dungeon (כרכים #149–#150) נפתחו בקריא למנויים לרכוש מנוי חודשי למגזין החדש והעצמאי של חברת פאיזו – מגזין Pathfinder, ולנתיב ההרפתקה "עליית שרי הרונות".
מאחר שחברת מכשפי החוף ביטלה את הקשר עם פאיזו בהתראה קצרה ביותר, נדרש העורך העלילתי הראשי של חברת פאיזו, James Jacobs, לעבוד במהירות. חברת פאיזו יצרה עולם מערכה חדש ומקורי – גולריון – והנבל הראשי שנבחר עבור נתיב ההרפתקה הראשון של גולריון היו שרי הרונות, המבוססים על קבוצת אשפים-מלכים נבלים מהמשחק בקבוצה הביתית של ג'יימס ג'ייקובס עצמו.
ההימור הזה השתלם. "עליית שרי הרונות" זכה לשבחים רבים, ומאז הושק מחדש גם במהדורת מורחבת לפאת'פיינדר 1 (לציון 5 שנים לנתיב המקורי), במשחק קלפים שיתופי, ולבסוף בגרסה משודרגת לעולמות פראיים. הגרסה הזו, האחרונה, היא שמתורגמת כעת לעברית.
שחקני מבוכים ודרקונים הוותיקים שביניכם יודעים שבמבוכים ודרקונים מכירים (מאז המהדורה השלישית של המשחק) ב-8 מסורות קסם. אז למה רק 7 שרי רונות? כי הקיסר לא מינה שר רונות של קסם חיזוי, וחבל – מסורת החיזוי לא הייתה מפותחת מספיק באותם הימים, והקיסר לא חזה את שעתיד לקרות.
שבעת האשפים היו תאבים לכוח, לכבוד ולתענוגות החיים. הקסם שלהם הושחת, מקסם של מעלות לקסם של חטאים – ביטוי של אותן מעלות כאשר הן מיושמות בצורה אגואיסטית ונצלנית. הם בגדו במלך, הדיחו אותו, ואז פנו להיאבק זה בזה. מלחמתם נמשכה מאות שנים, רק עד לרגע שבו נחרב העולם בעקבות פגיעת מטאור, אבל שרי הרונות היו חזקים וערמומיים מדי. האגדה מספרת שחלקם הצליח לשרוד, אולי בתרדמת, אולי מחוץ לרצף הזמן.
מהבחינה הזו, שרי הרונות הם קבוצה מצוינת של נבלים למשחק תפקידים – נבלים בהשהייה – נבלים שאחד או יותר מהם עלולים להתעורר, בקצב המתאים למשחק שלכם, ולהביא לשינוי פני העולם המודרני של גולריון. מספרם ידוע, זהותם ידועה, והחזרה שלהם לעולם היא איטית ומדורגת, ולכן בשום שלב הם לא הופכים לנבלים גנריים שהשחקנים ישכחו. לכל אחד מהם שליטה במסורות קסם אחרות, אופי אחר ומשרתים שונים בתכלית, והם משפיעים על העולם בדרכים מיוחדות.
התעוררותם ההדרגתית של שרי הרונות השונים היא הסיפור ללא פחות מ-3 נתיבי הרפתקה שונים עד כה: Rise of the Runelords, Return of the Runelords ו-Revenge of the Runelords.
בנוסף, חפצי הפלא או השיקוצים הנוראיים שיצרו שרי הרונות עומדים במרכז כמה וכמה נתיבי הרפתקה אחרים, אפילו אם לא מופיע בהם אף אחד משרי הרונות עצמם – לדוגמה Curse of the Crimson Throne, Shattered Star ו-Seven Dooms for Sandpoint.
במחצית הראשונה של נתיב ההרפתקה, הגיבורים אינם נלחמים עדיין בשר הרונות עצמו, אלא בכלי המשחית ובטקסים העתיקים של שרי הרונות, שמטמאים את העולם כצלקות בנות 10,000 שנים. מהסיבה הזו, כל אחת מההרפתקאות יכולה גם לעמוד בפני עצמה כסיפור סגור - וגם אפשר להתאים אותה להתעוררות של שר רונות אחר, או אפילו של מכשף רשע אחר מעולם המשחק שלכם. אבל כאשר מחברים אותן למשחק אחד מתמשך, הן יוצרות עלילה אודות קבירה מחדש של כלי משחית מהעבר, כאלו שראוי שיוותרו קבורים.
מבנה ההרפתקה מותאם במיוחד לשחקנים מתחילים ולדמויות מתחילות, כאשר סצנת הפתיחה מעמידה את הגיבורים בתפקיד ריאקטיבי (לעצור את הגובלינים!) אך בהדרגה משתחררים גלגלי העזר של המשחק ודמויות השחקנים הופכות למי שיוזמות את ההתקפה על מעוזי הנבלים.
ההרפתקה הזו כתובה מצוין, בעיקר בזכות רוצח הרונות עצמו, שהוא נבל אקטיבי ויוזם. אם הגיבורים לא יחפשו אותו, הוא ידאג לחפש אותם. מלבד אזורי העולם הפתוח שניתן לחקור (וכמה עבריינים עם מזימות משלהם שעלולים להיות Red Herring), ההרפתקה מספקת גם כלים והנחיות להעצים את המזימה הגועלית של הנבלים ככל שחולף הזמן מבלי שהגיבורים יתקדמו.
המצודה בהר קרס חותמת את חציה הראשון של עלילת עליית שרי הרונות, ואת הפעם האחרונה שהגיבורים מתמודדים עם שרידי העבר של שרי הרונות, רגע לפני המפגש עם מזימות ההווה שלהם – מה שהופך את המצודה בהר קרס לסיום אפשרי אחד של המערכה, או לקרש הקפיצה להרפתקאות נוספות משלכם שקשורות לשרי הרונות.
אנחנו רוצים להמשיך ולתרגם גם את חציה השני של העלילה – אם נראה שאכן יש ביקוש של השחקנים בישראל לסיום המערכה.
זה הזמן לתמוך בעליית שרי הרונות, להצטרף לפרויקט המימון ולהציע גם לחברים לרכוש את ספר הבסיס המחודש של פאת'פיינדר בעולמות פראיים!
"עליית שרי הרונות" ראתה אור לראשונה כסדרת הרפתקאות בהמשכים בירחון Pathfinder, ובהמשך במהדורות נוספות. בסופו של דבר היא הודפסה באופן רשמי עבור שלוש שיטות משחקי תפקידים שונות (מבוכים ודרקונים 3.5, פאת'פיינדר 1 ועולמות פראיים), כמשחק קלפים שיתופי (Pathfinder Adventure Card Game), ובגרסאות חובבים לכמה שיטות משחק נוספות במרחק כמה לחיצות גוגל מכם. מאחר שהיא התפרסמה במקור במגזין חודשי, "עליית שרי הרונות" נכתבה כ"נתיב הרפתקה" עם נקודות כניסה ויציאה מובנות למערכה – כמעט כל ההרפתקאות בסדרה עומדות היטב בפני עצמן, אך גם יכולות להתחבר להרפתקה שקדמה להן ולהרפתקה העוקבת, ליצירת עלילה מתמשכת עבור קבוצת המשחק שלכם.
בין השנים 2002 ו-2007, חברת Paizo כתבה והפיקה את מגזין Dungeon – ירחון למנחים במבוכים ודרקונים – במיקור חוץ עבור חברת מכשפי החוף (Wizards of the Coast, הבעלים של המותג "מבוכים ודרקונים"), ובמודל של פרסום הרפתקאות בהמשכים מדי חודש – של נתיבי הרפתקה בני 12-16 פרקים כל אחד. באותן השנים יצאו בין השאר המערכות Age of Worms ו-Savage Tide שהגבירו את האמון וההערכה של הקוראים כלפי צוות הכתיבה של חברת פאיזו.
בשנת 2007, הכריזה חברת מכשפי החוף על סיום התמיכה במהדורה השלישית של מבוכים ודרקונים, על השקת המהדורה הרביעית של מבוכים ודרקונים, וגם על סיום שיתוף הפעולה עם חברת פאיזו והפיכת מגזין Dungeon למגזין מקוון בשליטה מלאה של מכשפי החוף. לצוות של פאיזו ניתנה ארכה לסיים רק את נתיב ההרפתקאות שהתפרסם במגזין באותה העת (Savage Tide) עד להרפתקה ה-12 שלו, ואז – לפרוש מניהול המגזין.
פאיזו החליטו לייסד מגזין חדש משלהם, באותה הרוח. וכך, שני הכרכים האחרונים של Dungeon (כרכים #149–#150) נפתחו בקריא למנויים לרכוש מנוי חודשי למגזין החדש והעצמאי של חברת פאיזו – מגזין Pathfinder, ולנתיב ההרפתקה "עליית שרי הרונות".
מאחר שחברת מכשפי החוף ביטלה את הקשר עם פאיזו בהתראה קצרה ביותר, נדרש העורך העלילתי הראשי של חברת פאיזו, James Jacobs, לעבוד במהירות. חברת פאיזו יצרה עולם מערכה חדש ומקורי – גולריון – והנבל הראשי שנבחר עבור נתיב ההרפתקה הראשון של גולריון היו שרי הרונות, המבוססים על קבוצת אשפים-מלכים נבלים מהמשחק בקבוצה הביתית של ג'יימס ג'ייקובס עצמו.
ההימור הזה השתלם. "עליית שרי הרונות" זכה לשבחים רבים, ומאז הושק מחדש גם במהדורת מורחבת לפאת'פיינדר 1 (לציון 5 שנים לנתיב המקורי), במשחק קלפים שיתופי, ולבסוף בגרסה משודרגת לעולמות פראיים. הגרסה הזו, האחרונה, היא שמתורגמת כעת לעברית.
מי אתם, שרי הרונות?
לפני עידנים רבים, הייתה אימפריית תסיליון האדירה, ששרידים ממנה שולטים בנופי החוף האבוד עד עצם היום הזה. באימפריה משל קיסר אחד באמצעות שבעה נציבים-אשפים, שכל אחד מהם היה אדון למסורת אחת של לחשים, ולמעלה הרוחנית המאפשרת לשלוט באותה מסורת לחשים ברמה הגבוהה ביותר.שחקני מבוכים ודרקונים הוותיקים שביניכם יודעים שבמבוכים ודרקונים מכירים (מאז המהדורה השלישית של המשחק) ב-8 מסורות קסם. אז למה רק 7 שרי רונות? כי הקיסר לא מינה שר רונות של קסם חיזוי, וחבל – מסורת החיזוי לא הייתה מפותחת מספיק באותם הימים, והקיסר לא חזה את שעתיד לקרות.
שבעת האשפים היו תאבים לכוח, לכבוד ולתענוגות החיים. הקסם שלהם הושחת, מקסם של מעלות לקסם של חטאים – ביטוי של אותן מעלות כאשר הן מיושמות בצורה אגואיסטית ונצלנית. הם בגדו במלך, הדיחו אותו, ואז פנו להיאבק זה בזה. מלחמתם נמשכה מאות שנים, רק עד לרגע שבו נחרב העולם בעקבות פגיעת מטאור, אבל שרי הרונות היו חזקים וערמומיים מדי. האגדה מספרת שחלקם הצליח לשרוד, אולי בתרדמת, אולי מחוץ לרצף הזמן.
מהבחינה הזו, שרי הרונות הם קבוצה מצוינת של נבלים למשחק תפקידים – נבלים בהשהייה – נבלים שאחד או יותר מהם עלולים להתעורר, בקצב המתאים למשחק שלכם, ולהביא לשינוי פני העולם המודרני של גולריון. מספרם ידוע, זהותם ידועה, והחזרה שלהם לעולם היא איטית ומדורגת, ולכן בשום שלב הם לא הופכים לנבלים גנריים שהשחקנים ישכחו. לכל אחד מהם שליטה במסורות קסם אחרות, אופי אחר ומשרתים שונים בתכלית, והם משפיעים על העולם בדרכים מיוחדות.
התעוררותם ההדרגתית של שרי הרונות השונים היא הסיפור ללא פחות מ-3 נתיבי הרפתקה שונים עד כה: Rise of the Runelords, Return of the Runelords ו-Revenge of the Runelords.
בנוסף, חפצי הפלא או השיקוצים הנוראיים שיצרו שרי הרונות עומדים במרכז כמה וכמה נתיבי הרפתקה אחרים, אפילו אם לא מופיע בהם אף אחד משרי הרונות עצמם – לדוגמה Curse of the Crimson Throne, Shattered Star ו-Seven Dooms for Sandpoint.
ההתעוררות הראשונה – למה לצפות בתרגום העברי של עליית שרי הרונות?
בנתיב ההרפתקה "עליית שרי הרונות", אחד מהאשפים העתיקים מתעורר. אבל הנתיב לא עוסק רק בשר הרונות הזה, אלא בטבעם של שרי הרונות כולם כאיום קיומי על העולם המודרני כפי שהיו איום קיומי על העולם העתיק.במחצית הראשונה של נתיב ההרפתקה, הגיבורים אינם נלחמים עדיין בשר הרונות עצמו, אלא בכלי המשחית ובטקסים העתיקים של שרי הרונות, שמטמאים את העולם כצלקות בנות 10,000 שנים. מהסיבה הזו, כל אחת מההרפתקאות יכולה גם לעמוד בפני עצמה כסיפור סגור - וגם אפשר להתאים אותה להתעוררות של שר רונות אחר, או אפילו של מכשף רשע אחר מעולם המשחק שלכם. אבל כאשר מחברים אותן למשחק אחד מתמשך, הן יוצרות עלילה אודות קבירה מחדש של כלי משחית מהעבר, כאלו שראוי שיוותרו קבורים.
כרך 1: נקמה בוערת
ההרפתקה הראשונה בנתיב דומה במבט ראשון להרבה הרפתקאות מבוכים ודרקונים התחלתיות אחרות: להילחם בגובלינים (ואולי יש גובלין או שניים ששווה לדבר איתם?), להציל את העיירה, לזחול במבוך ולעשות קרב בוס במקדש של אלוהות מרושעת. אבל מתחת לפני השטח, העיירה הפסטורלית חוף חולות היא בעצמה דמות מפתח בהרפתקה, ויש כאן סודות לגלות אודות העבר המסתורי של האזור.מבנה ההרפתקה מותאם במיוחד לשחקנים מתחילים ולדמויות מתחילות, כאשר סצנת הפתיחה מעמידה את הגיבורים בתפקיד ריאקטיבי (לעצור את הגובלינים!) אך בהדרגה משתחררים גלגלי העזר של המשחק ודמויות השחקנים הופכות למי שיוזמות את ההתקפה על מעוזי הנבלים.
כרך 2: רוצח הרונות
אם בהרפתקה נקמה בוערת בעיקר הדפנו התקפות על העיירה וזחלנו במבוכים נסתרים, בהרפתקה השניה בנתיב יוצאים הגיבורים מאזור חוף חולות וחוקרים את רחבי החוף האבוד. מישהו (או מישהם) מבצע רציחות מתועבות, והנבל החדש לא מעוניין להרוס את העיירה – הוא מעוניין להרוס את הגיבורים!ההרפתקה הזו כתובה מצוין, בעיקר בזכות רוצח הרונות עצמו, שהוא נבל אקטיבי ויוזם. אם הגיבורים לא יחפשו אותו, הוא ידאג לחפש אותם. מלבד אזורי העולם הפתוח שניתן לחקור (וכמה עבריינים עם מזימות משלהם שעלולים להיות Red Herring), ההרפתקה מספקת גם כלים והנחיות להעצים את המזימה הגועלית של הנבלים ככל שחולף הזמן מבלי שהגיבורים יתקדמו.
כרך 3: המצודה בהר קרס
ההרפתקה השלישית מביאה את הגיבורים לראשונה אל מעבר לחוף האבוד ואל פאתי הרמה הסטרובאלית. זוהי ארץ קשוחה של ענקים, מפלצות, ומתיישבים אמיצים. על האזור הופקד משמר של מסדר החיצים השחורים, אך המסדר נשבר. הגיבורים הם הסיכוי האחרון של האזור מפני כיבוש העוגים של הר קרס – אבל אולי העוגים הם לא הסכנה היחידה באזור. אם יש לגיבורים שכל, הם יחפשו בעלי ברית מקוריים משלהם.המצודה בהר קרס חותמת את חציה הראשון של עלילת עליית שרי הרונות, ואת הפעם האחרונה שהגיבורים מתמודדים עם שרידי העבר של שרי הרונות, רגע לפני המפגש עם מזימות ההווה שלהם – מה שהופך את המצודה בהר קרס לסיום אפשרי אחד של המערכה, או לקרש הקפיצה להרפתקאות נוספות משלכם שקשורות לשרי הרונות.
אנחנו רוצים להמשיך ולתרגם גם את חציה השני של העלילה – אם נראה שאכן יש ביקוש של השחקנים בישראל לסיום המערכה.
זה הזמן לתמוך בעליית שרי הרונות, להצטרף לפרויקט המימון ולהציע גם לחברים לרכוש את ספר הבסיס המחודש של פאת'פיינדר בעולמות פראיים!
