The Time אמר/ה:
משהו שתמיד סקרן אותי - איך הכוחות הקדושים עובדים באברון? רוב מו"ד מניח מראש שקיימים אלים והם עונים למשאלות הכוהנים שלהם ושו"ת, אבל באברון, למיטב הבנתי, לא ממש ברור מה מעמדם של האלים. הכהנים שם עובדים מכאנית כרגיל?
זה לא שלא ברור מה מעמדם של האלים - לא ברור אם האלים באמת שם. או בעצם, ברור רק למי שמאמין בהם.
הספר הבסיסי של אברון של 3.5 אומר שהכוח הקדוש בא מכוח האמונה האדוקה של הכהן, אם כי אני אישית מעדיף את הגישה של מהדורה 4 בעניין, שהכוח מגיע דרך טקסים דתיים וסודות בסגנון הקבלה, מה שהופך את הקסם הקדוש באברון לדומה יותר לקסם מאגי.
על כל פנים, באברון כהן יכול להיות בנטייה שונה מזו של האלוהות המועדפת עליו. הדת המונותאיסטית היחידה באברון היא דרך השלהבת הכסופה והיא מזכירה מאוד את הנצרות הקתולית בימים האפלים שלה. נוסף לכך, ישנו המקביל שלה לאנטי-כרייסט, "הצל שבלהבה" שהוא הצד החלש והמרושע של השלהבת שמחפש להתחזק. בעצם לשלהבת יש שלושה היבטים ששניים מהם טהורים והשלישי מרושע, וכשהשלהבת לוחשת אל המאמינים, קשה לדעת איזה היבט הוא הלוחש והכהנים מעדיפים להקשיב ללחישות שמתאימות ביותר לנטיות הטבעיות שלהם (למרות שהדת עצמה מוגדרת "סדר-טוב").
הדת השלטת היא האחווה הנשגבת, אבל היא מפוצלת לאחווה עצמה (אלוהויות היצירה והקדמה שעוזרות לתרבות להתפשט) ולשישיה האפלה (אלוהויות הפרא והיצרים האפלים של האדם - לאלוהויות בשישיה האפלה אין שמות אלא רק כינויים, משום ששמות הם דברים שהתרבות בעלת השפה מעניקה לדברים). כהן של אונתר, אל היצירה ובעלי המלאכה, יכול להתפלל באותה המידה אל "הטורף", אל הסופות והים, בכדי שירחיק את הסופות מהבית שלו. הכהנים של האחווה הנשגבת נאמנים כמעט תמיד לאלוהויות האחווה, אבל גם אם אתה מרושע ונצלן זה לא אומר שאתה רוצה שהמגיפות של "השומר" או הסופות של "הטורף" ישמידו את כל התרבות.
קיצר, הדתות של אברון מאגניבות.
קינג ריבנג' - אפשר לכתוב את זה בפורמט אחר לגמרי כמעין יכולות על טבעיות שהכהן בוחר מתוכן. אפשר גם להוסיף לתפילות\ניסים מאפיינים משלהן - למשל שאפשר להפריע לכהן להתרכז ולהפעיל אותן, אבל ששדה נוגד קסם בכלל לא משפיע עליהן או שלא ניתן להטיל כנגדן לחש-נגד.