בגדול, אפשר לחלק את הדתות בעולמות פנטזיה (ובמידה מסוימת בעולם האמיתי) לשלוש: דתות שמיים, דתות ארץ, ודתות שמתחת לארץ.
דתות שמיים: האלים הם ישויות טרנסצנדנטליות, לפעמים ממש מופשטות, ועם כל מיני עקרונות נעלים. הם מסתכלים מלמעלה ושופטים את בני האדם, פחות מתערבים בעולם עצמו, ובעיקר מספקים כללים. לדתות האלה יש נטיה להיות מאוד מוסדרות והירארכיות, כשהסדר החברתי אמור לחקות את הסדר האלוהי. למשל - כל מיני אלי שמש/ירח/כוכבים מיתולוגיים, דתות מונטואיסטיות ודואליסטיות וכד'.
דתות ארץ: האלים קשורים לכוחות העולם החומרי, ומזוהים עם תופעות טבע או פעולות אנושיות. אפשר להתמקח איתם, לבקש מהם דברים ולתת בתמורה, ובחלק מהמקרים הם גם מתהלכים על פני האדמה בין בני התמותה. חלקם עשויים להיות גחמניים ובלתי-צפויים. למשל - אלי ים, יסודות ומזג אוויר, רוחות טבע, אלים שהם אבות מייסדים של עם או גזע מסויים.
דתות שמתחת לארץ: האלים האלה מסתוריים, אפלים ולפעמים מרושעים. הם קשורים לכוחות נסתרים של כישוף ושבירה של כללי המציאות, אשליות וקשר למימדי קיום אחרים ולעולם הבא. הדתות שלהם הרבה יותר מחתרתיות ופחות ממוסדות - יותר עם מאפיינים של כת. למשל - פולחני שדים, דרישה אל המתים, אלי מוות או מוות-ולידה-מחדש מיתולוגיים, אלים של כשפים, תורת הנסתר וחיזוי עתידות.
