• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

באור הנר - עץ משחק מו"ד 4 (4/4)

סדר יוזמה:
26צופה
24צלבן
23שוליה
20היירופאנטיס
17מאליכ
14הרוזן
10מאמין
10הית'אל
1צבת מוות

IN
האויבים מתחילם לנוע קדימה, שנים מהם הנושאים קמעות נעים בריצה לעבר כלוב הצללים, כמעט ומצליחים להיצמד אליו, בעוד אחד מהם אשר לובש שריון כבד וחמוש בחרב ארוכה מגיע במהירות לעבר הכלוב. נראה שהוא מבחין בכם במרחק, אבל בשלב הזה מתעלם מכם, במקום זאת הוא קורע ברך לצד הכלוב ונועץ את חרבו הזהורת באדמה.
מהמיקום בו אתם נמצאים, אתם כמעט בטוחים שיש פחות צללים בתוך הכלוב.

בו בזמן, אתם מבחינים שאחד התקופים אשר לא נושא כל נשק מתחיל לזמר לחש, הוא מתקדם במהירות ונציב ליד אחד מבני בריתו כאשר ידו נורות קדימה בתנועה, וקרן מרוכזת של אור משוגרת מהן לעבר צבת מוות, מייצרות חותם של אור מסביב למפלץ.

לבסוף האחד שנראה לכם כמו מנהיג הצוות מתקדם באיטיות כאשר הוא נעזר במקל ההליכה שלו, הוא ניצב ליד השוליה ומרים את המטה שלו ומתחיל לזמר פסוקים מקודשים למלאך, שרשאות של אור מתשגמות סביב המטה שלו ואז נורות לעבר מאליכ, מאיימות לכלוא את הלוחם בשרשראות זהב.

META
תור הצופים
שני הצופים משתמשים בפעולת תנועה כפולה
תור הצלבן
תנועה- הצלבן נע לH13.
פעולה רגילה- התרה - הצלבן מתחיל לשחרר את המלאך הכלוא בעגלה, במידה ו5 פעולות התרה מבוצעות, אוריאל משתחרר מכלאו. (1/5)
תור השוליה
פעולה משנית- העצמה- השוליה בוחר בן ברית בטווח 5 פיט ממנו (במקרה הזה היירופאנטיס), הוא מקבל תוסף 1 להתקפה וגורם לעוד 1ק6 נזק קורן.
תנועה לK13
פעולה רגילה -אור חורך נגד צבת המוות, 35 נגד תגובה, בפגיעה 24 נזק קורן וצבת המוות מוחלש עד לסוף תורו הבא של השוליה.
תור ההיירופאנטיס
תנועה לJ12
פעולה רגילה- שרשרות בוהק נוגד מאליכ- 23 נגד קשיחות, בפגיעה 17 נזק קורן ומאליכ מרוסן (הצלה לסיום) לאחר שהוא מציל נגיד הריסון מאליכ מואט (הצלה לסיום).

תורכם (פרט לצבת המוות)
 
מאליכּ שומר על קור רוח כשהשרשראות עוטפות אותו, תוססות כנגד התחבושות המוצללות. הוא ממלמל תפילה לפרעה ונמוג לרגע מהעין - לאחר רגע, להב כסוף מבליח מהצללים ומחטיא את מנהיג הצוות בקשת רחבה, נוחת בקול חבטה על הקרקע הבוצית.
לאחר רגע מאליכּ מתגלה לעין, עדיין כבול בשלשלאות, חיוך נבוך נראה לעין דרך התחבושות ''בדרך כלל זה עובד''.
הוא מניע את השלשלאות הזהובות לכאן ולכאן, ללא הועיל, וכופה על עצמו לנשום נשימה עמוקה. לא שהוא צריך, אבל זו דרך טובה להישאר ממוקד.
אויביהם היכו אותם, אבל הקרב רק מתחיל
Meta
פעולה משנית - ''צל עובר'', בלתי נראה עד סוף תורי
פעולת תנועה - תכסיס אקרובטי, מקבל +4 לנזק
פעולה רגילה - התקפת טווח עם פגיון
מוסיף דקירה בגב כפעולה חופשית ותקיפה נבואית כללא-פעולה

22 נגד הנמוך ביותר מבין ההגנות
פספס
6 הצלה
לא הצליח
 
IN
הית'אל מלחשש כמה מילים בשפת החושך. מתוך הצללים שיוצרת הקרינה של חסידי המלאכים, מתגבשת צורת כלב אימים. פרוותו שחורה, אניצי להבות עפים ממנה לכל עבר. פיו מלא בלהבות מלחכות בזמן שהוא שואג.
אתה יודע מה לעשות, אומר הית'אל במוחו.
תשאיר את זה לי, עונה כלב השאול. פיו מלא הלהבות נפער לרווחה, ונחשול של אש שוטף את הצופים והשוליה.

OUT
פעולה משנית - מזמן כלב שאול בI13. כל יצור שמתחיל את תורו או נכנס למשבצת הסמוכה אל הכלב חוטף 5 נזק אש.
פעולה רגילה - הכלב תוקף. פיצוץ 3 שכולל בתוכו את שני הצופים והשוליה (ואת העץ).
התקפה נגד השוליה: 30 נגד תגובה
התקפה נגד צופה 1 (למעלה): 32 נגד תגובה
התקפה נגד צופה 2 (למטה): 21 נגד תגובה
סה"כ נזק: 16 נזק אש.
 
הרוזן צועד קדימה, מקל ההליכה שלו בידו, עוזר לו לעבור את שלוליות המים העומדים. הוא מצליב את מבטו עם מבטו של הצלבן, עיניו של הרוזן פוגשות את עיניו של האביר החשופות מאחורי לקסדתו.
"בוא הנה." הוא מצווה, קולו מתוק כדבש אך החלטי, אישוניו זוהרים לרגע כשהוא שולח את כוח אישיותו קדימה. מוחו של האביר אולי חזק מספיק כדי להשאר צלול, אבל גופו לא - והוא מוצא את עצמו מתקדם כמשרת נרצע, מתעלם מיצור התופת שלצידו, שמנצל את ההזדמנות.
META
פעולת תנועה- הרוזן הולך לE10.
פעולה רגילה- Passage of Swords על הצלבן הקורן. 22 נגד רצון, פספוס. כהשפעה, הצלבן מוחלק 5 משבצות אל D9, וכלב השאול יכול לתקוף אותו בהתקפת קפא"פ בסיסית כפעולה חופשית, יש לו תוסף 6+ לגלגול ההתקפה.
 
כלב הגהנום של הית'אל גורם ל2 הצופים ליפול בצרחות בעודם נשרפים חיים, השוליה ששורד את הלהבות שולח קללה ומבטיח שהית'ל ויצורי השאול שלו עוד יתנו על כך הדין.
הצלבן אשר נמשך ממקמו ממהר לתפוס את חרבו להיות מוכן לכל המתקרב, ולהכות באוביים שלו לאחר מכאן.

בנתיים 2 המאמינים ממהרים לרוץ ולעמוד ליד השוליה והביטחון היחסי שהוא מעניק, כאשר הם לא מחזיקים נשקים כלל.

META
בגלל שלכלב הגהנום אין התקפת קפאפ בסיסית, הוא לא מסוגל להינות מההיתרון של Passage of Swords
צופה 1 וצופה 2 נהרגו.
2 המאמינם מבצעים פעולת תנועה כפולה ועוצרים לצד השוליה.
תור צבת מוות.
 
צבת-מוות מסתכל על צבתו החרוכה אשר שימשה להתגונן מן הקרן אנרגיה שירו בו. הוא תכנן לצפות ולסקור, לראות אם לאנשים הללו מגיע מוות בהתאם לכבילתו עם המכשפה. אך נראה שהאנשים הללו בחרו מוות מהיר.
היצור הסרטן נע קדימה בתנועות חדות ואפקטיביות, אין תנועה מבוזבזת כאשר הוא נע הישר אל תוך האמצע של כל אויביו, אף לא טיפת חשש או פחד נקלטת ממנו בעוד הוא שולח את צבתו האימתנית קדימה ותופס את מי שנראה כמו מנהיג ישר בחזהו. הסרטן מניף אותו למעלה כפרס, מועך את בטנו גם כאשר הכוח הקדוש של השוליה מנסה להחליש אותו. צבת-מוות מנופף את מנהיגם של המאמינים אל מול, מנחיל בהם פחד כאשר הוא תופס את המנטור הרוחני שלהם.
אך הוא לא מסיים כאן, לא, הם ימותו מוות כואב. הם פגעו בו ללא סיבה מספקת וזו סיבה מספקת מבחינתו להתעלל בהם ככל שהוא יכול לפני מותם.
המים שצבת-מוות עומד עליהם מתחילים לבעבע, ומתוכם מתחילים לצאת חיות, נחשי ים, סרטנים, לובסטרים ועלוקות. כולם מזדחלים החוצה ועולים על המאמינים, נושכים וצובטים ונתלים. הם אפילו עולים על צבת-מוות עצמו, ודרך הצבת שלו, גם על ההיירופאנטיס. מראה דוחה ומחריד, של מאות מזיקים מטפסים על כל מי שמסביב, אוכלים ומרעילים אותם כשליחיו של היצור הנורא, שמתעלם מהנוכחות שלהם על שיריונו בצורה מוחלטת.
META
מאפיין- צבת-מוות(שם מקור: יד רעל): צבת-מוות מתעלם מ10 עמידות לרעל ויצורים שחסינים לרעל מבחינתו נחשבים כעמידים 20(משמע, עמידים 10 לרעל).
פעולה חופשית: משנה צורה לצורת חיה ופוסע משבצת אחת. כתוצאה מנחיל קדמוני מפחית נזק מהתקפות קפא"פ או טווח.
פעולה משנית: צבת-מוות משתמש בשיריונו של הסיוט(שם מקור: שיריונו של הטבע). הוא מקבל עמידות 4 לנזק עד סוף ההיתקלות כל עוד הוא בצורת חיה.
פעולת תנועה: נע לK12, חוטף מזדמנת ממאמין(קריט, 13 נזק שמופחת ל5).
פעולה רגילה: אחיזת מוות(שם מקור: ליפוף מוחץ) כנגד היירופאנטיס.
התקפה: 31 נגד תגובה.
נזק: 10 נזק רגיל ו2 נזק רעל(לאחר ההחלשה) והיירופאנטיס אחוז. עד סוף תורי הבא, כאשר צבת-מוות אוחז בו, צבת-מוות מקבל תוסף כוח 5+ לכל ההגנות וכל התקפה שמפספסת אותו פוגעת בהיירופאנטיס.
נקודת פעולה
מאפיין- צבת-רעל(שם מקור: ניב נחש): כאשר צבת-מוות מנצל נקודת פעולה ומבצע התקפה, כל מי שנפגע ממנה חוטף 10 נזק רעל מתמשך.
פעולה רגילה: צורה מפוזרת. התקפה בפרץ 1 מסביב לצבת-מוות.
התקפה כנגד היירופאנטיס: 30 נגד תגובה.
התקפה כנגד מאמין 1: 30 נגד תגובה.
התקפה כנגד מאמין 2: 26 נגד תגובה.
התקפה כנגד שוליה: 20 טבעי🦀
נזק: 8 נזק ו1 נזק רעל. צבת-מוות חוטף חצי נזק מכל התקפות הקפא"פ או הטווח עד סוף תורו הבא. בנוסף, 10 נזק רעל מתמשך.
נזק לשוליה: 10 נזק ו3 נזק רעל. בנוסף, 10 נזק רעל מתמשך.
 
אור בוקע מגופו של מהיירופאנטיס ברגע שהצבת פוגעת בו, אור בוהק ורותח אשר משאיר כוויות על גופו של צבת המוות. ההתקפה של הסרטן פוגעת במטרות שלה, מפילים את המאמינים לרצפה בצעקות אימה בעוד גופם נהרס ונרקב,

META
תגובה מיידת מצד ההיירופאנטיס ברגע שהוא נגפע מממתקפה
גיעור בוהק- צבת המוות סופג 10 נזק קורן.
מאמין 1+ מאמין 2 נהרגו
סוף סיבוב 1

IN
"להמשיך להילחם!" צועק ההיירופאנטיס בעוד הוא ושני האחרים הם האחרונים לעמוד, "אנחנו צריכים עוד זמן!" הוא צועק.
הצלבן הוא הראשון להבין את הסיטאוציה, "רדו על בירכם בני בליעל" אומר הצלבן וחרבו נדלקת באור בעוד הפסוקים החרטים עליה מתחילים להשימע ברחבי הביצע. "דעו כי ידו של המלאך לא תקצר, ולא תדע הארץ הזו צל או רשע עוד" הוא שואג ומכה את חרבו ברוזן בעוצמה, האור הבוהק כמעט מעורר את הפחד הקדמוני של הרוזן מאורו של החשר.

בנתיים ההיירופאנטיס האחוז באוויר מרים את מטהו "ולא נדע פחד" הוא מתחיל לזמר פסוקים, "ונראה כי אורו ישוב, ובשמו נשמע את שליחיו שרים ואת הסוגדים לצלל תעוור ותשחיר" בעוד המטה שלו מתחיל להדהד, הוא מצליח להכותו באדמה למרות כוחו של צבת המוות, וגל של אור בולע לרגע את הסביבה הקרובה אליו, ואלה אשר נקלעו לגל האור מגלים שעינייהם לא מצליחות לראות כראוי, לפחות בנתיים.
הוא מכוון את מטהו ומנסה להכות בצבת המוות, השרשרואות הבהוקות שקודם לכדו את מאליכ מנסות להתלבש גם על המפלץ הנוראי.

אחרון המאמין מנצל את זה שצבת המוות עסוק בלחימה עם הההירפאנטיס, הוא ממהר לחלוף על פני היצור ומתקרב למקום בו נמצאים מאליכ והיתאל, משליח לעבר הית'ל רשת של אור אשר עלולה תעוור גם את מאליכ.

meta
כפעולה רגילה הצלבן מתקיף את הרוזן, הוא מוותר על פעולת התנועה והמשנית שלו.

כפעולה רגילה ההירפאנטיס משתמש ב"אור מסמיע" (פרץ 5 קרוב) על הרוזן, צבת המוות וכלב הגהנום.
נקודת פעולה- ההירפאנטיס משתמש בשרשרת בוהק נגד צבת המוות. -צבת המוות מקבל התקפה מזדמנת נגד הההירפאנטיס

כפעולת תנועה השוליה ינוע לI9,
כפעולה רגילה - פרץ בוהק נגד הית'ל.

התקפות נגד הרוזן - הכאה בוהקת - 33 נגד דרג"ש, בפגיעה 18 נזק קורן והרוזן הלום עד לסוף תורו הבא של הצלבן
אור מסמיע - 26 נגד תגובה - בפגיעה 12 נזק קורן והרוזן עיוור (הצלה לסיום)

התקפות על צבת המוות - אור מסמיע- 29 נגד תגובה- בפגיעה 12 נזק וצבת המוות עיוור (הצלה לסיום)
שרשרות בוהק -25 נגד קשיחות, בפגיעה 10 נזק קורן, וצבת המוות מרוסן (הצלה לסיום) לאחר שהוא יציל נגד הריסון צבת המוות יהיה מואט (הצלה לסיום)

התקפות על כלב הגהנום - אור מסמיע - 34 נגד תגובה- בפגיעה 12 נזק וכלב הגהנום עיוור (הצלה לסיום)

התקפות על הית'ל - פרץ בוהק- 18 נגד תגובה, מאמין שהחמיץ אבל אם לא 9 נזק קורן.
בלי קשר לפגיעה, איזור בטווח 3X3 נוצר מסביב להית'ל, כל דמות שמתחילה את תורה בתוך האיזור עיוורת עד לסוף תורה.

בדיקות הצלה
ההירפאנטיס - הצלה נגד נזק מתמשך 18 סה"כ מצליח.
שוליה- הצלה נגד ננזק מתמשך 15- מצליח.
 
חרבו של הצלבן חותכת את בגדיו של הרוזן, חושפת עור חיוור ובשר, דם ניגר מהפצע - כהה וצמיגי. הריח חזק, לא רע - אבל חייתי. גורם לשיערות בני האור לסמור. הפצע לא עוצר את הרוזן. עיניו עצומות מאורו המסנוור של המזמר, החיוך שלו נעלם מפניו. אבל ידרש יותר על מנת להפיל או להשפיל אותו.
"אני מחלק פקודות כאן." הוא אומר בקול רגוע שכמו מתגנב אל תוך קסדתו של הצלבן ומהדהד בפנים בין דפני המתכת, "והפקודה שלי פשוטה. לך." הוא מצביע עם מקל ההליכה שלו לכיוונו של מאליכ, "והגש לו את ראשך."
הוא פוקח את עיניו, צופה בו הולך. הפצע שלו נסגר. המתנקש של הפרעה לא עושה עבודה טובה? ובכן, הרוזן יצטרך לשפר את הביצועים שלו.
"מימינך." הוא לוחש, קולו נישא כצל ארוך ומגיע אל אוזניו החבושות של מאליכ. "הרטב את נשקך בדם."
META
הרוזן מדמם
בגלל שהוא ספג נזק קורן, ההתחדשות שלו לא פועלת.

Ardent Outrage - ללא פעולה. כשהרוזן הופך למדמם, כל האויבים בפרץ 5 ממנו (כלומר, כולם כרגע) מעניקים יתרון קרבי עד סוף תורי.
(לפרוטוקול, התור קורה אחרי הית'אל וצבת-מוות, כדי שהם יוכלו להנות מהתוסף הזה)

Ardent Surge - הרוזן מנצל פרץ ריפוי ומחדש 13 נק"פ נוסף. הוא מקבל תוסף 2+ לגלגולי התקפה עד סוף תורו הבא.
כבר לא מדמם.

נקודת פעולה -
Stygian Blade -
משדרג אותו עם 2 נקודות כוח.
33 נגד רצון. 17 נזק תודעה, ואני דוחף את הצלבן 4 משבצות ומחליק אותו משבצת אחת. מה שמוביל אותו בסוף אל H5.
מאליכ יכול לבצע נגדו התקפת קפא"פ בסיסית כפעולה מזדמנת.
מכיוון שניצלתי על זה נקודת פעולה, הצלבן גם סובל מרגישות 4 לכל הנזק עד סוף תורי הבא.

ערפד פסיוני - כוח התקלות פסיוני שלי פגע באויב, ועל כן אני מקבל פרץ ריפוי.

הצלה לסיום העיוורון: 13, הצלחה.
Mantle of Understanding - בני ברית בטוח 5 משבצות (כלומר, מאליכ) מקבלים תוסף 2+ לזריקות הצלה עד תחילת תורי הבא.
 
התפתחות הקרב מחתה את החיוך מפניו של מאליכּ, אבל הוא לא מפסיק לנשום, אט אט, ומהנהן כשהוא שומע את קולו הפוקד של הרוזן.
כף ידו מתהדקת על שוליה המחוספסים של התחבושת, דם נוסף מטפטף ממנה, והוא חושק את שיניו כשהוא שומע את האביר נעצר מולו בחבטה.

''אתה יודע, הצרתי על רבות מהמיתות שגרמתי'' הוא מספר באגביות לאיש שנעמד מולו בנוקשות, הווריד הפועם בצווארו כשהוא מנסה להתנגד להקסמה כמו שר באוזניו של מאליכּ
''על פרחח כמוך, שחושב שהוא יכול לתקן את העולם בקצה להבו, אני לא אזיל דמעה.''

למרות השרשראות הזהובות שעוטפות אותו, מאליכּ מצליף במפרק כף ידו, ותחבושת מחוספסת מצליפה מהחשכה, מתלפפת סביב גרונו של הצלבן, מותירה סימן מדמם בעודה גוררת אותו הצידה. התחבושת נעלמת אל הצללים, נמשכת מטה בחוזקה ומותירה אחריה גרון משוסע וצלבן מת.

מאליכּ נושם פעם יחידה נוספת, הצללים אופפים אותו, ובזמן שהעולם מתגלה לעיניו, הוא מתפוגג מעיני העולם. השרשראות נושרות ממפרקיו, והוא מספיק לקרוץ לרוזן רגע לפני שהוא נעלם מהעין.
Meta
מתקפה בסיסית עם יתרון קרבי נגד הצלבן, מפעיל גם את היכולת דקירה בגב
20!+21-7=34
נזק 65
מחליק אותו משבצת אחת, בזכות deadly draw, יש לי יתרון קרבי
תורי
מנצל נקודת פעולה כדי לתקוף עם התקפה חזויה (פוגע בנמוך ביותר מבין ההגנות הלא דרג''שיות שלו)
17-7+18=28
נזק 32

פעולה משנית - מטיל 'אורות ערביים', המשבצת שלי מוארת באור מועט
פעולת תנועה - תכסיס חמקני, מגלגל התגנבות - 10+18=28

פעולה רגילה - משאב מרענן, מרפא 16 נק''פ, +2 להגנות

הצלה נגד ריסון - 16 (מציל)
מסיים תור, עיוורון נגמר
 
השוליה בא לברוח, רץ מסביב ליצור האיום שמלפניו. אך בתנועה חדה, חלקה, רגלו של צבת-מוות נעה מבלי שזה יסתכל בכלל, חודרת את כף רגלו של החובבן ומשפדת אותו לרצפה. "אין אשר שומע את תפילותיכם" הם שומעים בתוך מוחם כאשר צבת-מוות שולח את צבתו אל זרועו של ההיירופאנטיס, מנפץ אותה כאילו הייתה מקל עץ פשוט, צליל פקיקה מחריד ופתאום היד עקומה בצורה כה לא טבעית שהיא תגרום לחלשי הלב להקיא. שרשראות האור של ההיירופאנטיס יוצאות ממטהו, אך צבת-מוות פשוט מרסק את מנהיג הכת אל תוך השרשראות, גורם לו להיכבל בהן ללא בחירה בנושא.

"רק המוות יגאול אתכם" הם שומעים שוב בתוך ראשם, מהדהד. צבת-מוות פוער את פיו ונושף ערפל ירקרק אל הרצפה, ערפל החונק את אלו הנמצאים בו ומשתק את הרגליים שלהם, מונע מהם לברוח. הרעל הקטלני זורם בעורקיהם ומתחיל אט אט לעשות משהו נורא. לפתע פצעיהם מתפוצצים באכזריות כאשר פורצים משם עכבישים, קטנים וגדולים, ארסיים ורעילים. דמם שמתערבב עם הרעל הקסום הופך בעצמו ליצורים פרוקי הרגליים, שקורעים את דרכם החוצה בניסיון אכזרי להגיע אל החופש מחוץ לגוף המארח של אנשי הכת הקדושה.

רבים המלחים שקפצו למים בשביל לברוח מצבת-מוות, אף אחד לא שרד. היצור המתועב לא נותן לשום דבר לברוח ממנו.
META
מזדמנות-
מזדמנת על השולייה כאשר הוא זז(קורה לפני העיוורון)
צבתות אוחזות- התקפה: 26 נגד תגובה.
נזק: 14 נזק ו4 נזק רעל. השולייה נטוע עד סוף תורי הבא או עד שאני לא סמוך אליו יותר.
מזדמנת על ההיירופאנטיס(לאחר העיוורון)
קריעה אכזרית- התקפה: 1 טבעי, פספוס.

תגובה מיידית- מחשבה לא בריאה.
מופעל כאשר צבת-מוות חוטף נזק מאור מסמיא.
עד סוף תורו כל יצור שנכנס למשבצת סמוכה אליו או מסיים את תורו לידו חוטף 5 נזק תודעה. ההיירופאנטיס סיים את תורו לידו ולכן חוטף 5 נזק. כל יצור יכול לחטוף את הנזק הזה אחת לתור.

פעולה רגילה: עכביש קדמון.
צבת-מוות מפעיל את הכוח על המשבצת שהוא עומד עליה. הוא עושה פרץ 1 ומעורר מזדמנות מהשוליה ומהההיירופאנטיס.
התקפה על עצמו: 30 נגד קשיחות, פגיעה.
התקפה על שוליה: 31 נגד קשיחות.
התקפה על ההיירופאנטיס: 34 נגד קשיחות.
נזק: 14 נזק רעל ועוד 6 נזק רעל וכולם נעשים נטועים(הצלה לסיום).
בפספוס: חצי נזק והם מואטים עד סוף תורי הבא.
השפעה: עד סוף ההיתקלות כאשר צבת-מוות בצורת חיה, כאשר הוא פוגע באויב בהתקפת קפא"פ האויב מואט עד סוף תורו הבא.

הצלה נגד עיוורון: 16, הצלחה.
הצלה נגד נטיעה: 9+2=11, הצלחה.
 
עריכה אחרונה:
IN
הוא שונא את האור. הית'אל תמיד שנא את האור. הפרץ הבוהק מסמא את עיניו, ועורו בוער. בעתה נוראית אוחזת בו. האינסטינקט שלו קופץ לפעולה, והוא מחפש את הצל הקרוב ביותר אליו, מתחיל לרוץ אליו.
אך למזלו, השריון שנתנה לו הגבירה הלבנה מגן עליו. צל מתחיל להתפתל מתוך השריון, ולאפוף את הסביבה חזרה בחשיכה.
כלב השאול, מבוהל גם הוא מהעיוורון, מוציא מפיו גל להבות שני, שעוטף את בני האור וצבת-מוות.
בשלווה הרגעית שהוא מוצא, הית'אל משרטט במהירות כמה רונות, ושתי גחליליות גדולות במיוחד מזדחלות מהקרקע ליד היירופאנטיס והשוליה, גלי חשמל עוברים מהן אל בני האור.

META
פעולת תנועה: הית'אל נע לH6. הוא נע 4 משבצות, כך שהוא מפעיל כפעולה חופשית את כוח השריון שלו.
פעולה חופשית: כוח שריון. אם נעתי יותר מ3 משבצות, המשבצת שלי והמשבצות הסמוכות נהיות מוארות באור מועט.
פעולה רגילה: נחיל חיפושיות חשמל. התקפה נגד קשיחות, פרץ 1.
נגד היירופאנטיס: 13
נגד השוליה: 12
נגד צבת מוות: 12
7 נזק ברק בפגיעה. בנוסף, מי שנפגע, חיפושית החשמל נשארת במשבצת שלו, וכל מי שמתחיל את תורו במשבצת או סמוך אליה חוטף 3 נזק ברק.
כולם מפספסים.

כלב השאול תוקף בפרץ אש נוסף. פיצוץ 3.
תבונה נגד תגובה.
נגד היירופאנטוס: 22
נגד השוליה: 26
נגד צבת-מוות: 18
12 נזק אש בפגיעה.

מאחר ולא נתתי פקודה לכלב השאול, אני חוטף 5 נזק.
גלגול הצלה נגד עיוורון לכלב: 7. כישלון.
נק"פ: 59/64
 
עריכה אחרונה:
בנחישות, בדיוק, ככה נלקחים חיים,
ברצף של מכות נוראיות, אתם מכים בתוקפים שלכם האחד אחר השני, ראשון ליפול הוא הצלבן, אשר נופל למתקפה חסרת הרחמים של נבחר הפרעה.
לאחר מכאן השוליה וההירפאניטס מוכים פעם אחר פעם על ידי צבת המוות והית'אל, עד אשר הם אינם בטוחים עוד במה הם מכים, או מי מכה בהם.
אחד אחרי השני הם נופלים, האור של אדונם קמל מול פניהם.
לאט
לאט.

הצל משחיר את הלילה לרגע, בדמהה. זהו שקט קדוש, שקט שרק הלילה יודע להחיל, שקט מהסוג שלא מאפשר לדבר להתקיים בו, זהו ריק, פחד, אמת.
אולי העולם ממתין לכם, בצידקתו הלא ברורה הוא חוצץ בינכם לבין האראלים אתם חרשים לתפילות ועיוורים לדעמות.
החיים לא הגונים אמר פעם אדם, הם מלאים ברעש ובפחד ובכעס, וכל מה שנותר לנו הוא לבכות ולקוות שיהיה מי שיאזין.

והאור שחוצץ בינכם מנסה להבין, להקשיב, לדעת, האור נמצא במאבק אחד אחרון, ניסיון בודד להדליק ניצוץ של אשר יאיר את שמי הלילה
אחז בתקווה, הביתה אני שב,
גם באופל הליל, יש אור שניצב,
מניצוץ עוד נקימה אש,
שתאיר את צללי הספק.


פעימה ראשנה מהדהדת בביצה.
ואז פעימה שנייה, קולה לא ברור.
זו לא שירה, זה לא מזמור, ואולי זו תחינה.
כשהמלאכים בוכים, האדמה מאזינה.
היא מאפשרת להם לנוע במקומות שהיו סגורים לפני כן,
היא נותנת להם הזדמנות שהצל לא לא יכול להכיר.
זוהי מתנתו של השמש, מותו לא לקח אותה. לא לגמרי.
קרן אור אחרונה מאירה את הליל, מגיע מהדבר אשר חצץ בינכם לבין שאר הצבא, היא יוצאת לעבר החשיכה שלידכם, לא יותר ממגע קל ובודד על העולם.
ואז היא נמוגה.

ואז באחת הכל חדל, הקולות מפסיקים והפעימות משתתקות. "לסגת" נשמע מבעד לאור. "נכשלנו."
אתם מצליחים להביט לתוך המקום בו עמד האור קודם, קולות הקרב מתחילים להתחלף, תחילה בקולות של אנשים בורחים, לאחר מכאן בקולות של אנשים מתחננים.
החי"ר שהובלתם לא קרובים ללהיות אלופי הברונים, עשרה מהם לא שווים אחד כמוכם, אבל הם יודעים להילחם ולשאת מתכת, האויב שתקף אתכם האמין שההפתעה תעניק לו יתרון.
היא לא.

בתוך פחות מרבע שעה מהרגע בו ההתקפה על המחנה שלכם התחילה, צבא הברונים חיסל לחלוטין את הכוח שהתקיף את המחנה, מבט על הגופות מעיד שהם נשאו עליהם סממנים די דומים- הם היו חסרי סמל, והם ניסו להסתיר את פניהם בצורה זו או אחרת, כאילו הייתה בליבם תפילה שישרדו את הלילה וזהותם תהיה דבר אשר יש מה להגן עליו. כעת הם גופות המסודרת בשדה, ויש כאלה שהתפקיד שלהם הוא לדון מה לעשות בהם.
מעבר לזה לא נראה שמדובר באנשים מאומנים, פרט למעטים בהם אתם נתקלתם רוב הגופות הם של אנשים צעירים שאפשר להניח די בקלות שהם חסרי ניסיון, הנשק שהם נשאו עליהם היה מאיכות ירודה ולא שרד את הקרבות, מעטים מהם לבשו שריון.
סה"כ הם היו חמישים אנשים כשלוקחים בחשבון גם אתה אלה שאתם נלחמתם בהם, הם הצליחו לפגוע בכמה חיילים שלכם, אבל האם זה משהו שמעניין אתכם בכלל?


בתוך זמן קצר המחנה "חוזר לשגרה", הירח הופך להיות מקור האור היחידי על הלילה והוא כמעט ונראה מרוצה, אם גוש סלע שמעופף בריק היה יכול להיות מאושר.
קיאר מסתובב בתוך המחנה, צולע מעט לאור פגיעה שהוא ספג, השמועה אמרה שהוא איבד לחלוטין את הרגל שלו בקרב, אבל היא כבר החלימה לחלוטין בזכות הכוחות שהוטבעו בו.

"אנחנו צריכים לדבר." הוא אומר לכם כאשר הוא מצליח לאסוף אתכם. "אני חושב שזה היה מסוג הדברים שאנחנו אמורים לדווח עליהם ל... חברה שנמצאים מעלינו." הוא אומר.
 
עריכה אחרונה:
"מדוע?" שואל הרוזן, הוא עודנו לובש את בגדיו הקרועים. מציג להמונים מצג של כוח - החתך הזה הוא כלום ושום דבר בשבילו. הבשר אולי קרוע, אבל הוא יותר מרק בשר. הרבה ביותר.
"האם זה כה מפתיע שהותקפנו בידי אויבינו? איני רואה צורך להטריח בכך את הברונים עצמם. האם אתה חושב שאין להם דברים חשובים יותר לטפל בהם מהתגוששות קלה בין צבאות?" הוא רוכן קדימה, מביט בעיניו של הלוחם שמולו, מחפש את ניצוץ השד הכלוא בתוכו. "דבר אחד ברור מההתגוששות הזו, והיא שהגששים שלנו עשו עבודה גרועה. אתה רוצה לדווח? דווח לי. מדוע פספסנו את המארב הזה? מדוע לא קיבלנו אף התראה מקדימה? ומדוע אף אחד לא שמר על רכיבי הלחש?"
"אתה מבין, קיאר." הוא מתיישר חזרה, לוקח צעד לאחור. "אני לא מופתע מכך שמצאו אותנו. משימה סודית, אך אף סוד לא נשמר לנצח. וודאי שלא סוד רועש כמו פלוגת חיילים. אין זה אומר שלא צריך לחקור כיצד הסוד התגלה - מעיניו של עיט, או מפיו של עכברוש המוכר את נאמנותו למרבה במחיר? משפט שנפלט בטעות, או אחד שנאמר בכוונה? - אבל זו לא בעדיפות מבחינתי."
 
צבת-מוות מתעלם מן הדיבורים העלובים. לא אכפת לו איך גילו אותם, או למה ההתקפה הזו קרתה או איך. לא אכפת לי מי מת מהצד שלהם, או מהצד של הברונים. אך יש דבר אחד שמעניין אותו.
היצורים הללו, התוקפים, לא רק ידעו על להגיע לכאן. הם ידעו יותר מזה. הם ידעו איך לשחרר את המלאך. אותו כוח עולמי שמסדיר את החוקים הטבעיים, אותו משהו שחומק מהצבת האכזרית של המוות. והם ידעו משהו על כוחו. מישהו יודע מספיק על מלאכים בשביל לתת להם את המידע הזה. ואולי, רק אולי, יהיה לו גם מידע איך להביא את המוות גם ליצורים נעלים.

צבת-מוות הולך אל השוליה הגוסס, מתקרב אליו באיטיות ומניח עליו את צבתו. ״מוות אכזרי או חיים בשירות?״ השוליה שומע בראשו, מקבל הצעה שמעטים קיבלו. הצעה לשרת יצור שאף אדם לא באמת מבין.
 
"הבעיה היא", פונה הית'אל לרוזן, "לא שמצאו אותנו, ומי הלשין. הבעיה היא שיש בכוחם לשבור את העגלה שלנו, והם כנראה ינסו לעשות זאת שוב. צריך להבין איך אנחנו מתכוננים להתקפה נוספת כזאת, שכנראה תהיה חזקה יותר מזאת".

הוא מביט בצבת מוות, אך הוא לא מתייחס לעניין. אם הסרטן המגודל רוצה עוד משרתים, הית'אל לא יהיה זה שיעצור אותו.
 
מאליכּ ממתין למוצא פיו של השוליה הגוסס, אבל לחישותיהן של הגוויות הטריות מלחכות את שולי תודעתו. הם יוציאו מה שיוכלו ממנו, ואז הוא ילך לדובב אותו בשם הפרעה. שיחת המתים היא משאב יקר ערך - אך אמין בהרבה מרוב הבלי הפה של החיים.
 
קיאר מצביע על הית'אל, "בדיוק." הוא אומר, "יש לדעת שאנחנו פה, ויש לדעת מה אנחנו מובילים." הוא נראה לחוץ, כמעט כאילו הוא לא אוהב את הרעיון שאתם אל מסכימים איתו. "אתם לא חושבים שאם אנחנו מעבירים את המטען הכי רגיש שהברונים יכלו לתת לנו אנחנו אמורים לדווח להם שאיכשהו עלו עלינו?" הוא ספק שואל, "לכל הפחות כדי שמישהו יתחיל את התהליך של לגלות מי הדליף או איך גילו אותנו?"

צבת המוות מוצא את השוליה ברגעיו האחרונים, ורידיו שחורים מהרעל הפועם בו, הוא יותר גוייה חמה מאשר יצור חי בשלב זה.
למרות זאת, הוא מצליח להסתכל לעבר צבת המוות, ובמה שנראה שהיו הכוחות האחרונים שלו מרים לאט את ידו השמאלית ומבצע תנועה מגונה לעבר צבת המוות, מת לאחר מכאן.
יש שיגידו בחיוך.
 
צבת-מוות ממשיך משם. אינו אכפתי לעניין. היצור יכל למות בעתיד או למות עכשיו. ובסוף, זה לא משנה מתי זה ייקרה.
שדה הקרב גדול, רחב, אפשרי שמישהו ברח, או שנשארו רמזים מאחור. צבת-מוות מתחיל להתפרק לחתיכות, חתיכה אחר חתיכה ממנו הופכים לעורבים שעפים לכל עבר, עולים על גופות ומתחילים לאכול אותם, תוך כדי שהם מסתכלים סביב, בוחנים את השטח.
Meta
הבחנה: 14+18=32.
 
"אתה מדבר עם נציגי הברונים. אנו נמצאים כאן כיוון שלהם יש עיסוקים אחרים. אתה רוצה להפריע לעיסוקיהם מסיבה כה נלוזה?" הרוזן שולח שאלה אחרונה לקיאר, מתכונן לצאת מהאוהל. "נטפל בכך בעצמנו. גופתו של מנהיג התוקפים שוכבת באוהל שלי, מחכה לשאלותיכם. מאליכ?" הוא מסמן למתנקש לעקוב אחריו, הוא עשה את המחקר שלו. הוא לא היה יוצא למשימה הזו מבלי לבדוק מהם כישוריהם של בני בריתו.
 

התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים

נושאים לוהטים

פוסטי פרופיל אחרונים

מתחיל בפעם הראשונה את המסע המופלא של עולם הדיסק!
הרגע שמתי לב, אתמול בדיוק, לפני שנתיים הצטרפתי לפורום!
לאחר דחיות רבות, הצלחנו תחת מטר הטילים, לקיים עוד סשן מטלטל של קת'ולהו: אימה על האוריינט אקספרס.
עולמות השנה, פיזי או בזום?
רכבת האוריינט אקספרס עוצרת בקונסטנטינופול אבל האימה ממשיכה לדהור.
חזרה
Top