אני מעדיפה הסתכלות יותר הוליסטית ולראות איך המרכיבים מתחברים ביחד ומגיבים אלה לאלה. פירוק וקיטלוג פחות מעניינים אותי.
אלו 2 משפטים סותרים עבורי. איני יודע איך לבחון משהו הוליסטית מבלי להבין ולזהות את מרכיביו. אפילו אם מתייחסים לכל חלק כ black box, איך בוחנים השפעות, מע' יחסים וסינרגיות בלי לקטלג ולמיין את החלקים?
אבל כאמור, יש ביננו פער סמנטי ותפישתי שכנראה לא בר גישור בפלטפורמה הזו
וממילא נקודת המבט שלי היא של שה"מ שצריך לקבל החלטה במקום. ועם כל הכבוד לבחירות שעושים בתחילת המשחק אף מערכת חוקים לא תכסה את כל המצבים חלק אפילו בונות על זה שהשה"מ תדע לקבל החלטות תוך כדי משחק.
כן, בחירה נכונה פשוט תקטין את הסיכון לזה ותקל על rulings במקום להיאבק בסגנון המשחק.
כמה שמכירים יותר את ה- RAW, RAI, יחסי גומלין ודברים אחרים שיכולים להשפיע זה יעזור לקבל את ההחלטה הזו. יש גם דרכים אחרות כמו החלטה מראש או דינמיקה חברתית או סתם שרירותיות.
בהחלט, לכן הבנה של הרכיבים ומטרתם חשובה בעיניי, אבל עדיין- ללכת מראש לכיוון הזה משמעו לבחור להקשות את המשימה
אפשר לקבוע נורמות בעניין או לשפוט כל מקרה לגופו. חלק מעיצוב של שיטה זה גם מה נתון ל- ruling של שה"ם. אמור זו מילה יפה אבל היא קשורה יותר לדגים בסיביר מלמה שקורה סביב שולחן.
אפשר, אבל נורמת משחק תייתר דיונים חוזרים ונשנים כאלו. כאמור- אפשרי, אבל זה אומר לבחור בחיים קשים יותר ואני לא בטוח מה מרוויחים
מכניקה מפורטת אולי תפתור את הבעיה של להחליט מתי מגלגלים (בפועל, לא כהחלטה תאורטית בסשן 0) מצד שני תוריד את הגמישות של מה מתאים לסיטואציה, למצב העייפות של השחקנים ושל השה"מ וכו'.
אני קצת מבולבל. זה היה הטיעון שלי, לא? גדירה של ביצועים מאחורי מכניקה מורידה את דרגת חופש הפעולה.
ותמיד יכול להיות השחקן שמחפש לקצר הליכים ולהגיע כבר לגילגול. במיוחד אם הוא חושב שיש לו סיכוי טוב להצליח בו.
ליטרלי המטרה של נורמות משחק. הדבר הראשון שאני מסביר לשחקנים בשולחן שלי שאין שום משמעות ל"אני מגלגל X" בלי הקשר מלא. לפעמים זה לוקח קצת זמן, אבל כשכולם מפנימים את זה, רוב הבעיות שאני לא אוהב להתמודד איתן נעלמות.
השאלה אם זה משהו שאתה בכלל רוצה להתחשב בו כמתכנן שיטה או פשוט לתת את המכניקה כפי שהיא אמורה לעבוד וששה"מ והשחקנים כבר ישברו את הראש. מאחר והראש שלי הוא ראש של שה"מ מצבים כאלה כן מעניינים אותי.
המקס' שמעצב יכול לעשות זה להצהיר מאוד בבירור למה המשחק מיועד ולכלול את הכלל don't be a weasel. ויש שמחליטים לעשות זאת. אבל רמת ההיצמדות לכך תלויה בנורמת ותרבות המשחק בשולחן.
וכמו שיש את הסיטואציה של שה"מ שחיפשה קבוצת שחקנים באותו ראש שלה והם ישבו ובחרו שיטה כי הם גם כולם מכירים את כל השיטות הרלוונטיות ומעורים בתחום וקבעו את המוסכמות ומשחקים לפיהן והכל ברור יש גם את הסיטואציה ששה"מ שמריצה לקבוצת חברים עם רקעים שונים והעדפות שונות וחלק עוזבים ואחרים מצטרפים והם החליטו על מו"ד 5 כי זה מה שכולם מכירים ולשניים מהם אין כח ללמוד עכשיו שיטה חדשה מאפס ועוד שניים עם העדפות מאוד שונות לגבי שיטה ועוד אחד ממילא שם בעיקר בשביל החברה - בערך מה שקורה לי כשאני מנסה לאסוף חברים ולהקים קבוצה.
מקרים לא אידיאליים תמיד יהיו, לכן למצוא את הקב' עם סגנון המשחק התואם (או לפחות סגנונות סינרגיים) חשוב יותר כמעט מכל דבר אחר. אחרת, נתקעים עם משהו שצריך להילחם בו תמידית כדי לקבל את החוויה שרוצים.
---------------------------
חקירה יכולה ללבוש כל מיני צורות. למשל שוטר יכול לעצור לבדיקה שגרתית את הדמות שלך, לקחת את תעודת הזהות המזוייפת שלה ולשאול מה תאריך הלידה ומספר תעודת הזהות. אם לא הכנו פרופ כזה מראש, אפשר לגלגל "חקירה" או "שכנוע" או משהו דומה רק כדי ליצור סיבוך מעניין - הדמות שלך חטפה בלקאאוט ולא זוכרת את הפרטים האלה.
כאן המע' יכולה לעזור, אבל הטון של המשחק קובע ולא מעט מזה תלוי בסוג המשחק שהחלטת להריץ. עד כמה הדמויות מיומנות? מה רמת הכוח והז'אנר?
אם זו הרז', הייתי מבקש מכל שחקן להכין ת"ז כשהם מנסים לזייף אותן ואז אם הוא זוכר זה ללא גלגול ואם לא, מגלגלים. אם מדובר בסוכנים מיומנים, אפשר פשוט להניח שהם מצליחים, והשאלה היא רק עד כמה. אבל זו נשמעת יותר כמו פעולה אגבית ולא מאוד חשובה (אא"כ השומרים מאוד דרוכים ו/או הדמויות לא מנוסות בכך- פה engagement rolls בFitD או reaction rolls ממע' OS עושים עבודה טובה בסמלוץ רנדומליות, אא"כ השחקנים בוחרים לבצע עבודת הכנה ולוודא מצב מסוים)
עכשיו השוטר כבר חושד, אבל עדיין אפשר לנסות לצאת מזה - המרגל שלנו (או סתם דמות מתחילה בקורס "התנהגות חשאית בציבור" שבונה את הרקע וההכשרה תוך-כדי-משחק) מנסה לשכנע את השוטר שהוא, כאדם תמים וישר דרך, מאוד נלחץ ונבהל מהסיטואציה של מפגש עם שוטר וחטף בלקאאוט בגלל זה - בינתיים השחקן מצליח באיזו גרסא של בדיקת תבונה ונזכר בפרטים האלה שהדמות טרחה לשנן היטב. למרגל מנוסה, עם רמות מיומנות גבוהות יותר, זה כנראה לא היה קורה בכלל.
אז, אם יש טיעון טוב, יכולת משחק משכנעת או גלגול טוב. יחד עם זאת, אפילו עם הצלחה פה, בעיניי תהיה משמעות לכשלון הראשוני. אם זה היה בבליידס, הייתי מתחיל שעון של "מזומנים לתשאול אישי" או "מתגלים כמרגלים" כאן.
חקירה אחרת יכולה להיות תוך כדי שיחה. לא קרה לכם אף פעם שבשיחה פלטתם משהו שעדיף שלא הייתם אומרים? גם הדמויות שלכם יכולות להיאלץ לעשות את זה בגלל כשלון בגלגול ולנדב למרגלת איראנית שדוד שלכם הוא טייס אף-15 שבארוחת שישי האחרונה קם ויצא מביתו בבהילות רבה, סתם כי רציתם להרשים את הודיה ורדי שהיא בעצם האידה גול.
פה הייתי מצריך גלגול רק אם יש יריב מאוד מיומן או חומרים משני תודעה (אפילו ברמת אלכוהול בארוע, אם הדמות שותה בצורה. שאינה מינימלית. זה המקום לעודד לעשות זאת- תלוי בשיטה ובך כמה מזה תרצה לבטא מכנית. בפנדרגון אם נכשלת בגלגול, אתה תשתולל עם אלכוהול, אבל באותה מידה תוכל להקניט דמויות שמתנזרות אל לתאר דמות שנפגעת מסירוב לשתות איתה. זה מותיר פתח לשחקן לנסות לרמות, לשכנע, להעמיד פנים וכו')- אבל שוב, הטון שביססת משליך כמעט על כל דבר.
וחקירות שמופעל על הדמות לחץ פסיכולוגי או שהיא עוברת עינויים? כאן זה בכלל יכול להיות לא תלוי ברצונה של הדמות או במה שהשחקן מחליט בשבילה בעודו יושב במזגן ואוכל פיצה בזמן שהדמות נאלצת לשמוע בלופ קלטת של יובל המבולבל בזמן שיש לה שק שחור ומסריח על הראש.
חד משמעית. דברים כאלו הייתי מוציא לגלגול, או דורש מחיר משמעותי אם הוא רוצה לומר שהצליח.
זה עוד לפני שאנחנו מכניסים לתמונה קסמים או גאדג'טים טכנולוגיים*, בהנחה שהללו עובדים בכלל.
* המחבר המסתורי "ישמעאל ג'ונס" טען בספרו "the human factor" שפוליגרף הוא הונאה פסיכולוגית אחת גדולה - אתה בטוח שהמכשיר יכול לגלות אם אתה משקר ולכן אתה מנדב מידע שאחרת לא היה מתגלה אף פעם.
בעיניי, אלו לא אלמנטים מסובכים לשקלול, כל עוד מבינים היטב את העולם, הטון ומרכז הכובד שבחרנו למשחק ואין דיסוננס משמעותי בינם להנחות המע'.
