לגלגל מצבים חברתיים

[Adran]

יש שני מקרים שאני מזהה בהם הקראנץ׳ והפלאף לא חופפים:

• קוסמטיקה: השחקן רוצה סיף כי זה מגניב אבל נדרש כשרון. כמנחה ממש לא אכפת לי מנאמנות לשיטה במקרה כזה. הנתונים של הנשק יהיו חרב רגילה, ובעולם המשחק ברור לכולם שהדמות סייפת. כנ"ל לקשת כנשק חם, או קליע קסם שמתואר אחרת לגמרי מהספר.
• פעולה שאין לה חוקים מפורשים: כמו הגנבת לעיל שמנסה להשתמש במגן, כשבפירוש "היא לא יכולה". כאן זה באמת לשיקול המנחה, אבל כדי להימנע ממקרים כאלה אני מעדיף שיטות בהן היכולות המיוחדות של הדמויות הן לא גנריות מדי כדי לאפשר לכולם מרחב פעולות מגוון, ומסכים עם הנקודה של תוהה בנושא.

 

[אלעד הן]

תראה, Mythic Bastionland הוא בגדול אבולוציה של ItO, אז דקונסטרוקציה וזיקוק של קונבנציות OSR תוך חזרה לתפישה הפתוחה יותר של OD&D, עם הפילוסופיה של מקדאוול שבמידה רבה מתעדפת בחירה מושכלת עפ"נ כמעט כל דבר אחר ומאוד דוגלת ב TUNIC (time until next important choice ) כעקרון מנחה, כל

אני עוקב אחרי מקדאוול כמה שנים ומאוד אוהב את מה שהוא עושה ואיך שהוא חושב על משחקים. עוד לא יצא לי לשחק במשחק שלו, אבל Mythic Bastionland בהחלט מפתה אותי. אני חושב שהנתיב שלו שמחבר OSR ונרטיבי הוא מאוד פורה, ובתור מישהו שלמד המון מהיצירה ב־OSR אבל פחות בקטע של המשחקים עצמם בפועל (חרשתי את בלוגוספירת ה־OSR/גוגל+ שנים) זה מאוד מדבר אליי.
מצד שני, יש באמת המון דברים מעניינים כרגע במשחקי תפקידים. אז נראה.

הודעה חדשה מוזגה אוטומטית ב: היום ב-14:18

(טורנירים, קרבות, קרבות המון, ניהול נכס וכו'- למרות שטכנית אפשר לדלג על הרוב, גם אם זה לא יספק את החוויה המלאה).

ככל שהמשחק מודולרי וכולל מיני משחקים לניהול האספקטים השונים של "סדירות חיי האבירים" זה יותר לטעמי. אולי אני מפספס את העניין. פשוט זה מקשה עליי אפילו יותר להבין מה עושות המוסכמות הטראדיות במשחק הזה. נשמע לי כמו מערכת פאזות שאני ממש אשמח שתהיה לי במשחק.

 

[תוהה]

אני עוקב אחרי מקדאוול כמה שנים ומאוד אוהב את מה שהוא עושה ואיך שהוא חושב על משחקים. עוד לא יצא לי לשחק במשחק שלו, אבל Mythic Bastionland בהחלט מפתה אותי. אני חושב שהנתיב שלו שמחבר OSR ונרטיבי הוא מאוד פורה, ובתור מישהו שלמד המון מהיצירה ב־OSR אבל פחות בקטע של המשחקים עצמם בפועל (חרשתי את בלוגוספירת ה־OSR/גוגל+ שנים) זה מאוד מדבר אליי.

אולי צריכים לשבת לחפור קצת מתישהו, זה כנראה יציל את השחקנים בקב' שלי מקירות טקסט על מחשבות רנדומליות לגבי design או הזיות כמו לחבר בין The Play's The Thing ל Broken Tales כדי ליצור כמעט את המקבילה של The King in Yellow ואז, בלי לומר להם, לשחק Delta Green והם יגלו וינסו לעצור את האיום שהם יצרו...

מצד שני, יש באמת המון דברים מעניינים כרגע במשחקי תפקידים. אז נראה.

Amen! כל פעם מחדש משחק אחר מתגנב לראש התור

ככל שהמשחק מודולרי וכולל מיני משחקים לניהול האספקטים השונים של "סדירות חיי האבירים" זה יותר לטעמי. אולי אני מפספס את העניין. פשוט זה מקשה עליי אפילו יותר להבין מה עושות המוסכמות הטראדיות במשחק הזה. נשמע לי כמו מערכת פאזות שאני ממש אשמח שתהיה לי במשחק.

אז חושב שיהיה לך לא מעט לאהוב בו. לדעתי, תוכל לזרוק את הדברים הקראנצ'יים מדי ולכסות אותם בצורה קלילה יותר. בסוף, אתה רוצה לתת להם to empassion כדי לראות איך התשוקות שלהם משתנות. חלק מההרפתקאות הן railroady, אבל כל מה שצריך זה את הבשר של הlore, הדמויות והתמות.
אני מאוד אוהב את הActual play מבית the Esoteric order of Roleplayers- המעצב שלקח את המושכות אחרי מותו של סטאפורד הוא הGM, השחקנים ממש נכנסים לזה אבל לא בהכרח בתיאטרליות מוגזמת. הם משחקים את הגרסה הקודמת, אז תוכל לצפות שדברים ירוצו חלק יותר, אבל בעיניי זו דוג' מעולה.

 

[אלעד הן]

אולי צריכים לשבת לחפור קצת מתישהו, זה כנראה יציל את השחקנים בקב' שלי מקירות טקסט על מחשבות רנדומליות לגבי design או הזיות כמו לחבר בין The Play's The Thing ל Broken Tales כדי ליצור כמעט את המקבילה של The King in Yellow ואז, בלי לומר להם, לשחק Delta Green והם יגלו וינסו לעצור את האיום שהם יצרו...

בהחלט

 

[Felis Renidens]

זה ההיפך מאבסטרקציה- לפרק את המכניקה לגורמים הספציפיים שלה כדי לקטלג אותם לפי מהות ומטרה מכנית ורק אח"כ לבחון את אופן השימוש ורמת ה ludonarrative resonance, אבל ניכר שאיני מצליח להסביר את עצמי כראוי, אולי זו נק' טובה לעצור בה.

בדוג' הספציפיות את מתארת בחינה של כל סיטואציה כdesigner בזמן אמת, מה שמניח שכולם מכירים ומבינים את הdesign ומטרת ההחלטות בו, זוכרים הכל ולוקחים בחשבון השלכות מסדר שני ושלישי. אפילו אם כן, זה מוסיף עומס קוגניטיבי שנדרש עבור דברים אחרים במהלך הסשן. נשמע לי כמו tall order עבור משהו שניתן לפתור בקלות יחסית עם מחשבה על מה מתעדפים ובחירת מע' מתאימה לפני תחילת המשחק.

אני מעדיפה הסתכלות יותר הוליסטית ולראות איך המרכיבים מתחברים ביחד ומגיבים אלה לאלה. פירוק וקיטלוג פחות מעניינים אותי. וממילא נקודת המבט שלי היא של שה"מ שצריך לקבל החלטה במקום. ועם כל הכבוד לבחירות שעושים בתחילת המשחק אף מערכת חוקים לא תכסה את כל המצבים חלק אפילו בונות על זה שהשה"מ תדע לקבל החלטות תוך כדי משחק. כמה שמכירים יותר את ה- RAW, RAI, יחסי גומלין ודברים אחרים שיכולים להשפיע זה יעזור לקבל את ההחלטה הזו. יש גם דרכים אחרות כמו החלטה מראש או דינמיקה חברתית או סתם שרירותיות.

לא בטוח למה הכוונה ב"במקרים האלה": מע' מסוימות? לפעמים זו החלטה שניתנת לשחקנים.

נראה לי שדיברתי על סיטואציות חברתיות במו"ד 5. כעקרון לפי הכללים השחקן אמור לתאר מה הדמות שלו עושה ושה"מ קובעת אם זה מצריך גילגול ואיזה. בפועל הרבה פעמים שחקן יכול לנסות לומר "אני מגלגל שיכנוע" ואז המנחה צריכה להחליט אם לזרום עם זה או לדרוש תיאור של הפעולה כפי שהכללים דורשים.

אם זה לא מוגדר ספציפית בחוקים זו כבר נורמה חברתית ומשהו שצריך להיסגר מעל השולחן.
מה המשמעות של גלגול עצמאי? גלגול אמור להתרחש כשהשיחה הגיעה לנק' בה כולם מבינים מה הסיטואציה, המטרה (וכפי שאלעד ציין, בעדיפות גם מה הposition & effect) ונותר רק לראות מה קורה. גלגול עצמאי מדלג על המון שלבים, לרוב לא יהיה לי מושג איך לפרש אותו, המון הקשר חסר.

זה מוגדר כנתון לשיקול דעת של שה"ם. אפשר לקבוע נורמות בעניין או לשפוט כל מקרה לגופו. חלק מעיצוב של שיטה זה גם מה נתון ל- ruling של שה"ם. אמור זו מילה יפה אבל היא קשורה יותר לדגים בסיביר מלמה שקורה סביב שולחן. מכניקה מפורטת אולי תפתור את הבעיה של להחליט מתי מגלגלים (בפועל, לא כהחלטה תאורטית בסשן 0) מצד שני תוריד את הגמישות של מה מתאים לסיטואציה, למצב העייפות של השחקנים ושל השה"מ וכו'. ותמיד יכול להיות השחקן שמחפש לקצר הליכים ולהגיע כבר לגילגול. במיוחד אם הוא חושב שיש לו סיכוי טוב להצליח בו. השאלה אם זה משהו שאתה בכלל רוצה להתחשב בו כמתכנן שיטה או פשוט לתת את המכניקה כפי שהיא אמורה לעבוד וששה"מ והשחקנים כבר ישברו את הראש. מאחר והראש שלי הוא ראש של שה"מ מצבים כאלה כן מעניינים אותי.

וכמו שיש את הסיטואציה של שה"מ שחיפשה קבוצת שחקנים באותו ראש שלה והם ישבו ובחרו שיטה כי הם גם כולם מכירים את כל השיטות הרלוונטיות ומעורים בתחום וקבעו את המוסכמות ומשחקים לפיהן והכל ברור יש גם את הסיטואציה ששה"מ שמריצה לקבוצת חברים עם רקעים שונים והעדפות שונות וחלק עוזבים ואחרים מצטרפים והם החליטו על מו"ד 5 כי זה מה שכולם מכירים ולשניים מהם אין כח ללמוד עכשיו שיטה חדשה מאפס ועוד שניים עם העדפות מאוד שונות לגבי שיטה ועוד אחד ממילא שם בעיקר בשביל החברה - בערך מה שקורה לי כשאני מנסה לאסוף חברים ולהקים קבוצה.