the Nerubian

לעולם שני צדדים, כך נאמר. צד חומרי וצד רוחני. הצד הרוחני של העולם הוא רסיס מהים האסטרלי, צד החומרי – שייך לכבשן היסודני.
העולם והשוכנים בו, אם כן, מורכבים מהיסודות. על היסודות ניתן להשפיע בלחשים ובהשבעות. בלחשים ובהשבעות, ניתן להשפיע על מה שהיסודות יוצרים. בלחשים ובהשבעות, בן תמותה יכול להשפיע: על עצמו.
אתה הוא ימאבושי, איש קרבות אשר למד להשפיע על היסודות שבגופו שלו. אתה משתייך ככל הנראה למסדר נזירים סגפנים או מגיע מעבר כאלכימאי. אולי אתה סוגד לקדמונים הכלואים, אולי אתה מנסה להוכיח את נחיתות היסודנים, אולי אתה סתם מחפש לך עוצמה – אבל בזכת אימונים פיזיים ונפשיים, לימודים של שנים על גבי שנים, הצלחת להשיג שליטה מוחלטת במערך היסודות המרכיבים את גופך.
היאמאבושי הוא מקצוע חדש לחלוטין למו"ד 4, מגונן יסודות, שמציג אלמנטים חדשים ומגניבים.

גזע בני-הענן, מאת חבר הפורום פלאפי, הופיע לראשונה כגזע ב"ספר הפורום 2007: גיבורים, מפלצות ומה שביניהם".
כעת, הוא הופך לגזע המקורי הראשון של מהדורה 4, בעברית.

בני-ענן (Cloudlings)​

מאפייני גזע בני-ענן
גובה ממוצע: 1.9-2.4 מטר (ברגליים: '8-"4'6)
משקל ממוצע: 50-70 ק"ג (בליברות: 110-155)

ערכי תכונות: 2+ חוכמה, 2+ כריזמה
גודל: בינוני
מהירות: 6 משבצות
ראייה: רגילה

שפה: מדוברת, דרקונית
תוספי מיומנות: 2+ דיפלומטיה, 2+ מאגיה
נוכחות פיקודית: אתה וכל בן ברית שאינו בן-ענן במרחק של 5 משבצות ממך זוכים בתוסף 2+ לכל הצלה כנגד השפעות עם מילות המפתח: הקסמה, פחד, תודעה.
חוש סכנה מאגי: אתה זוכה בתוסף של 1+ להגנת התגובה שלך.
מוצא נצחי: כיצור של קסם שמימי, אתה מקושר לים האסטראלי יותר מאשר לכל מישור אחר.
זוהר שמימי: בעת יצירת הדמות, אתה מקבל את הכוח זוהר שמימי ככוח-התקלות.


כדאי לך לשחק בן-ענן אם ברצונך...
¨ לשחק ישות נעלה שקסם זורם בעורקיה, ומוצאה מעיר שמימית מסתורית.
¨ להנהיג בחוכמה וכריזמטיות את בני התמותה של "ארצות האדמה", במלחמה כנגד הרשע.
¨ לשחק בגזע אשר מתאים למקצועות הכהן, המכשף, המצביא והפלדין.

---------- תיאור פיזי
בני-הענן בנויים בצורה שונה ביותר משאר הגזעים. הם גבוהים מאוד, אולם מבנה גופם רזה וצר ביותר, דבר הפוגע בחוזקם וחוסנם.

צבע עורו של בן-ענן נע מלבן לגמרי עד תכלכל בהיר. עיניהם מלוכסנות ביותר וצבען כחול בהיר עד כחול עמוק. יש לבני-הענן צוואר מאורך מאוד ובקצהו ראש יחסית גדול, בדרך כלל חסר שיער. לבני-הענן אין ממש אף, אלא שני חריצים מלוכסנים, שאינם שונים בהרבה מעיניהם. הפה שלהם נראה קטן, אך מסוגל להיפער עד לפי שלושה מגודלו, ולחשוף שתי שורות של שיניים טוחנות.

מלבד שיערות מעטות על הראש, אצל בודדים, לבני-ענן אין שיער גוף. אוזניהם של בני-הענן קטנות יחסית מאלו של בני אדם.

בני-הענן מתחילים את חייהם כמו בני-אדם, אך ככל שגילם נעשה מבוגר יותר, הם מזדקנים לאט יותר. כך יוצא שהם מגיעים לבגרות בגיל 20 בערך, אך לזקנה רק בגיל 250. בשלב כלשהו תהליך ההזדקנות של בני-הענן מואט כל-כך עד שהוא נפסק לגמרי. עם זאת, טיבעם של בני-הענן הוא לחזור בעת זקנה למקום בו נולדו – לרוב בעירם השמימית – ושם לבצע טקס מסתורי, ששם סוף לחייהם. ישנם סיפורים המציעים כי מטרת הטקס היא יצירת בן-ענן חדש מגופו של הקודם. רוב בני-הענן הולכים לעולמם בדרך זאת בערך בגיל 500, אך יש בודדים המתעקשים להמשיך לחיות. בסופו של דבר, אם הם עוד לא נהרגו בדרך כלשהי, יבואו שליחים מטעם העיר השמימית וייקחו את בן-הענן העקשן.

לשחק בן-ענן​

בני-ענן הם דיפלומטים מטבעם. הם מתקבלים בברכה בכל מקום, ויחסיהם בין אנשים עולים על אלו של כל גזע אחר – יש להם חוש טבעי לכך. בני-ענן הם גם מכשפים מטבעם, ויש הסוברים כי יכולות הקסם שלהם גובלות באלו של הדרקונים האדירים. עקב כל אלו, והעובדה שמשכנם הוא בממלכות אדירות המעופפות מרחק רב מעל האדמה, נקראים אלו גם "גזע האלים", ובצדק.

לבני-ענן לרוב אישיות נינוחה ושלווה. הם אינם מרבים לריב עם אחרים, אך הם מעולים בפתירת ויכוחים. נעים להיות בחברת בני-ענן, ולכן הם מהווים דיפלומטיים מצוינים. למרות שלפעמים יש הרואים בבני-ענן שחצנים מתנשאים, הסבורים שכל העולם סובב סביבם והם מעל כולם, אנשים אלו הם בדרך כלל המקנאים באישיותם הנינוחה של בני-הענן.

בני-ענן אינם רודפי תהילה או רודפי בצע. הם מעדיפים שלום על מלחמה, ואוהבים אוירה שלווה. למרות זאת, אם המצב מחייב הם נעשים מנהיגים מעולים, היכולים להנהיג את פקודיהם לניצחון ביתר קלות. המנהיגות טבעית אצלם כמו היחסים עם אנשים אחרים.

לבני-ענן ישנה משיכה טבעית לקסם, ולכל מה שקשור בכך. הם תמיד ישמחו לדעת דברים חדשים על קסמים שאותם לא ידעו קודם, אך בכלליות לא ניתן לכנות אותם סקרנים. בני-ענן לרוב מסתפקים במה שיש להם, ואינם רוצים יותר מכך. הנחושים ביניהם כמעט תמיד ישיגו את מטרתם, אך מאחורי משימה זו תמיד מסתתרת משימה אחרת, שבסיסה היא עזרה לאחרים או פתירת בעיות. לבני-הענן אשר מתמחים בתורות הלחימה של מושג הכישוף מזג קצת יותר עצבני, אך הם לעולם לא ייאבדו את השלווה והנינוחות הטבעית לגזעם.

רוב בני-הענן הבוחרים לעזוב את מולדתם מקימים להן משכנים בינות לגזעים אחרים. במקומות כאלו הם משמשים כדיפלומטים ופותרי בעיות, והם נעשים אהודים ביותר בקהילות אלו. לפעמים בני-הענן מקבלים תפקידים חשובים כיועצים ושרים, אך הם תמיד יסרבו לתפקידי שלטון. הם חשים שהמקום היחיד בו יוכלו לשלוט הוא מולדתם השמימית, שם הם מחולקים למעמדות בינם לבין עצמם. מעמדות אלו נקבעים על פי מוצאו של בן הענן, וכל בן ענן מקבל את מעמדו כגורל ושליחות. מעמדם של בני הענן בערי העננים שלהם לרוב אינו משנה לבני התמותה, אך בני ענן מהמעמד הגבוה זוכים ליחס טוב יותר בעיני בני ענן אחרים. ב"ארצות האדמה" - כך הם קוראים לכל מה שמתחת לערים המעופפות שלהם – בני הענן לרוב אינם מקימים ערים משלהם, אלא רק משתלבים בערים אחרות.

בני-הענן לרוב לבושים בגדים לבנים או כחולים, המשתלבים בצבע עורם הבהיר.גלימותיהם לרוב ארוכות מאוד, ורחבות, ולמרות גובהם של בני-הענן הגלימות משוות להם מראה יותר קטן, מכיוון שהן מאוד חופשיות ומשוחררות (בד"כ כדי לתת גישה נוחה יותר לשקי רכיבים מוסתרים, או ביצוע פשוט יותר של תנועות הנדרשות להטלת לחשים).

בני-הענן לרוב אינם סוגדים לאל אחד. כיצורים הקשורים לים האסטראלי, הם מאמינים שלכל האלים מגיע הכבוד הראוי להם. למרות זאת, מעטים מהם סוגדים באופן פעיל לאלי הרשע, והסגידה לאלי התוהו-רע היא ככל הנראה לא קיימת בקרב בני-הענן. כוהנים ופלדינים בני ענן משרתים לרוב את בהמות', פיילור, או איון.

תכונות אישיות: אמונה בגדולה-אישית, הסתפקות-במועט, התנשאות, כבוד-לזולת, נחישות, נימוס, נינוחות, פתיחות.
שמות: שם פרטי הוא דבר חשוב מאוד בתרבותם של בני-הענן. כל השמות מורכבים מצירופים בשפה הדרקונית, וכל שם מסמל את בעליו בשונה מאחרים. לכן, אין אצל בני-הענן שום שם החוזר על עצמו פעמיים, מכיוון שלכל בן-ענן אישיות מיוחדת ואינדיבידואלית משלו. לבני-הענן אין שמות משפחה, אך הסיומת של שמותיהם הפרטיים מצביעה על מעמדו של כל בן-ענן. למרות שכל בני-הענן הם שווים פחות או יותר, בקרב בני-ענן אחרים יש להם סיווגים ומשפחות.
שמות זכרים: טולקאט, מינקאט, שארקאט, פוליפ, למיפ, קיפ, סוויאנג, קריאנג, פוריאנג, למיאנג, דרפוג', נרדוג', ג'ג'וג.
שמות נקבות: בשם של כל נקבה ישנה ההברה "אינ" לאחר השם ולפני הסיומת. שמות לדוגמה: רמינקאט, לופינקאט, ננינקאט, לרינקאט, בסמיניפ, לוריניפ, קוריניפ, ברימיניאנג, קיניאנג, סאניאנג, קוניניאנג, דרינפוג', רינגוג', וונונינוג'.
סיומות:מעמד גבוה – קאט, מעמד בינוני – איפ, מעמד נמוך – יאנג, מעמד מכשף (הנפוץ ביותר) – אוג'.

בני-ענן הרפתקנים
רק מעטים מבני-הענן פונים לחיי הרפתקנות. רובם מעדיפים להישאר בעירם השמימית, ולשמור שם על השקט והשלווה. המעטים ששואפים לחיי הרפתקנות, הם לרוב אלו החסרים תפקיד בכיר בעירם, או שמוקסמים מתרבויות אחרות. הרפתקנים אלו הופכים למנהיגי קבוצות מעולים, ויכולים לפתור בעיות למען הקבוצה במילים בלבד. למרות (ואולי בגלל) שהם מהווים אחוז מועט ביותר מכלל ההרפתקנים, הרפתקנים מקרב בני הענן מתפרסמים במהירות בזכות שילוב של כושר מנהיגות, מוצא אקזוטי והתנהגות אצילית המייחדת אותם.

קורינקאט היא מצביאה כריזמטית ואמיצה. היא נשלחה לשרת כיועצת וטקטיקנית של קבוצת פלדינים נודדים מגזעים שונים, אשר הצליחו לזכות בתמיכת העיר השמימית. לאחר שמנהיג הקבוצה נפל למשכב בגיל זקנה והקבוצה התפזרה, קורינקאט התוודעה לראשונה אל הזקנה המכה בגזעים האחרים. היא החליטה שעליה לראות כמה שיותר מהעולם לפני שיגיע תורה לעזוב אותו, ועל כן ויתרה על גורלה בעיר השמימית כבת ענן מהמעמד הגבוה. לאחר שנשבעה כי רגלה לא תדרוך על מדרכות העיר השמימית לפני שיעברו עליה 500 שנים, היא יצאה לדרכה להכיר את העולם טוב יותר, ולהנחיל בדרך את הנאורות של בני-הענן בקרב אלו שזקוקים לה. קבוצה קטנה של תומכים מקרב בני האנוש והזוטונים כבר התאגדו כשוליותיה של קורינקאט בתורות הקרב ובחוכמת העיר השמימית.

דרליפ הוא פלדין מכובד ורציני, הדוגל בערכים של צדק וחוק. הוא ירד ממלכת העננים בה נולד, כדי לבער את השחיתות ופגעי הפוליטיקה ממקדשיו של בהמות'. הוא זכה בהערצה מצד אנשי העם הפשוטים לאחר שהדיח מכיסאו ראש כנסייה מושחת, ונהפך לאלופה הצבאי של הכנסייה. באמצעות חרב ארוכה מקודשת שעברה לבעלותו מידיו של אותו כוהן מושחת, הוא מוביל משלחות וצבאות קטנים למלחמות חורמה כנגד שליחי הרשע, שזוממים להפיל את הכנסייה. דרליפ מאמין שייעודו שנקבע לו על ידי בהמות' בכבודו ובעצמו הוא להביא שלום, חוק ושגשוג לארצות בני האדם, מכיוון שהם אינם מסוגלים לעשות זאת בעצמם. השחיתות והרוע שהוא רואה מסביבו מחשיכים את עיניהם של בני התמותה, לדעתו, ותפקידו כבן לגזע נעלה הוא להוביל אותם בדרך הישר. ישנם רבים המתנגדים לדרליפ ותופסים אותו כמנהיג נפוח, ומאמינים שראש הכנסייה שהפיל מכסאו עשה את מה שעשה לטובת האזרחים בלבד, על אף שפעולותיו נגדו את עקרונות האמונה בבהמות'. יש האומרים כי לא רחוק היום שבו דרליפ ילך רחוק מדי בעקרונותיו הנוקשים, ויביא יותר נזק מתועלת.

בריוג' חונך כמכשף מילדותו, כשגדל בבית של מכשפים. סקרנותו לכל הנוגע למאגיה ותורת הלחשים השתלבה נפלאות עם כישרונו הטבעי כמכשף. לאחר שהתבגר, לא לקח זמן רב עד שעשה לעצמו שם בכל הנוגע לקסמים המשפיעים ומתעתעים במוחם של אנשים. הוא החליט שיכולתו כתעתוען ואשליין תשרת אותו טוב יותר במקום בו ערכים של צדק ואמת הם פחות נפוצים מאשר בעיר העננים. לכן החל להתערות בערי בני האדם, שם יוכל לנצל את שיעור קומתו כדי לבלוט מעל הקהל, ולמשוך תשומת לב רבה לעצמו. בניגוד לציפיותיו, יכולתו לשחק במוחם של אנשים משכה יותר מכל את אנשי העולם התחתון ולא את אנשי המאגיה הגבוהה, והם החלו לשכור את שירותיו בביצוע לחשים למטרות בעלי מוסר מפוקפק. יחד עם הקריירה ההולכת ומשגשגת כפושע קטן, כך גם מוסריותו שלו הלכה והידרדרה. בחלוף הזמן הוא מצא את עצמו בסביבתם של אנשים רעים שלרוב אינם באים במגע עם בני ענן. הוא נכנס לצרות ומצא את עצמו בכלא פעמים רבות, אך הצליח לברוח משם בקלות באמצעות לחשיו. כאשר הדבר הגיע לאוזני משפחתו, הם שלחו חוליית בני-ענן להביא אותו חזרה לעיר העננים, שם יוכל להשתקם. אך בריוג' התנגד בתוקף, וברח הרחק למקום בו לא יוכל להימצא על ידי בני הענן, שם יכול לעשות כרצונו ולחיות את חייו כבן תמותה לכל דבר - רודף בצע וחסר מצפון. אבל כבד נפל בעיר השמיימית על בן הענן שהושחת.

כשרונות גזע​

לבני-הענן גישה למספר כשרונות ייחודיים.

כשרונות לתקופת הגבורה
כשרונות אלו פתוחים בפני בני-ענן מכל דרגה, אשר עונה על הדרישות.

טבע קסום משופר [בן-ענן]
דרישות: בן-ענן.
תועלת: הצלחת להעמיק לתוך נפשך ולשלוט בכוח נוסף הטבעי לבני-הענן. בחר כוח אחד נוסף שמאפשרת יכולת הטבע הקסום של גזע בן הענן. כעת, אתה מסוגל להשתמש בשני כוחות כאלו, אולם אתה יכול להפעיל רק אחת מהם בכל התקלות.

רצון בן-ענן [בן-ענן]
דרישות: בן-ענן, הכשרה במאגיה.
תועלת: הנוכחות שלך יוצאת דופן. אתה זוכה בכוח רצון בן-ענן המתואר להלן. כוח זה מחליף את אחד מהכוחות היומיים שלך, לבחירתך.


כשרונות לתקופת המופת
כשרונות אלו פתוחים בפני בני-ענן מדרגה 11 או יותר, אשר עונה על הדרישות.

נוכחות רבת-יראה [בן-ענן]
דרישות: בן-ענן, הכשרה באיום.
תועלת: הנוכחות שלך לא רק מעודדת בני ברית, אלא מסוגלת גם להכריע את יריביך.
כפעולה משנית, אתה יכול להפעיל את הנוכחות רבת היראה. עד תחילת תורך הבא הנוכחות הפיקודית שלך אינה מעניקה כל תוסף לך או לבני בריתך, אולם היא מעניקה לכל יריב בטווח מחסר 2- לגלגולי ההצלה כנגד השפעות עם מילות המפתח: הקסמה, פחד, תודעה.

"מבוכים ודרקונים" הוא משחק תפקידים שעבר הרבה מהדורות ושכלולים, המהדורה הרביעית היא האחרונה שבהם (נכון לעכשיו... קיץ 2008), וספר החוקים לשחקן הוא אחד משני הספרים הדרושים על מנת לשחק במהדורה הרביעית של מבוכים ודרקונים.

ספר החוקים לשחקן נותן את המידע הדרוש על מנת לקחת את התפקיד של דמות בעולם פנטזיה שבו חיים מאות זנים וגזעים של יצורים קסומים, ובו הדמויות הן "הרפתקנים", כלומר האמיציםטיפשים (אתם תחליטו) שיוצאים למגר את הרשע, מרבית הפעמים בכוח הזרוע והקסם, בדרכם להפוך לאגדה. מיותר לציין כי המשחק מבוסס ברובו על קרב וטקטיקה.
בניגוד למהדורות הקודמות, המהדורה הרביעית אינה טוענת לעולם-מערכה ג'נרי, אבל הספר אינו מציג כל מפה או הסבר על המישורים, הארצות או על אישים חשובים. מעבר לרשימת האלוהויות וצוויהן, וכמה קביעות היסטוריות, המידע הוא יחסית ג'נרי.

ראשית, אציין לטובה את ראשי הפרקים – כל ראש פרק כולל חצי-העמוד אשר נותן הקדמה קצרה על הפרק, ומסכם את תתי-הפרקים שבו. עמוד-וחצי נוספים מעוטרים באיור מרשים המציג קבוצת הרפתקנים במגוון מצבים – מטילים טקס החייאה, מתגנבים בחורבות מכוסות-צמחייה, נאבקים בשלדים אל-מתים או מנסים לנטרל מלכודות שמשגרת עליהם פרצי-אש ומשלחות בהם מטחי עוקצים. רוב האיורים מכילים בדיחות פנימיות (תוכלו לזהות שריון עם פנים של טרול כועס, או את גופתו המתה של הלוחם רדג'אר, אחת הדמויות האייקוניות ממהדורה 3.5).

הפרקים עצמם​

כיצד לשחק. הפרק הזה פותח בשני עמודים שמסבירים מה זה משחק תפקידים, מהו מו"ד, וגם מפרטים קצת על ההיסטוריה של מו"ד על גרסאותיו. לאחר מכן ישנם ארבעה עמודים נוספים שמציגים את הבסיס ומושגי היסוד של השיטה. הפרק לדעתי כתוב היטב, ומבהיר טוב כי הדמויות הן גיבוריה של עלילה אפית שמכתיב השה"ם, ובמידה רבה – גם השחקנים.

השיטה מבוסס ק20, וכמעט כל פעולה במשחק שיש לה סיכוי להיכשל, נבדקת על ידי גלגול קובייה בעלת 20 צדדים, אליה מתווספים מתאמים שונים, והיא נבדקת מול תוצאת מטרה. הקוביות האחרות – ק4, ק6, ק8, ק10, ק12, משמשות בעיקר לבדיקת נזק, אך לעיתים גם למטרות אחרות שכוללות אקראיות.

יצירת דמויות.
פרק זה ניתן את ההנחיות ליצירת דמות ומה היא מייצגת. יש כאן תקצירים על הגזעים והמקצועות המופיעים בספר, ותיאורים של האלוהויות. אני חייב לציין לטובה את העובדה ששישה מתוך 13 העמודים האלו מתעסקים ברקע, הופעה חיצונית, סגנון, אישיות, קוד אישי, ובקיצור – משחק הדמות.

לאחר מכן, הפרק מפרט על שיטת עליית הדרגות של השיטה, אשר מייצגת את התקדמות העוצמה והיכולת של הדמויות, וההשפעות שלה. הפרק גם מסביר על הנטיות – צדדים שהדמויות יכולות לקחת במערכה על גורל העולם: טוב, רע, סדר-טוב, תוהו-רע וחסר נטייה. ישנו הסבר גם על ששת התכונות, אשר מסווגות בשלוש קבוצות: כוח וחוסן, זריזות ותבונה, חוכמה וכריזמה.

גזעי הדמות.
מציג את האלף, הגמד, בן האנוש, הזוטוןבן-המחצית וחצי האלף המוכרים, כמו-גם מוסיף שלושה גזעים חדשים:

ה-dragonborn הם גזע מכובד דמוי-דרקון שמחליף את חצי האורקים מהמהדורה הקודמת בתור "הגזע החזק".

האלאדרין הם אלפים שדומים יותר ליצורים של המיתולוגיות הצפון-אירופאיות, יצורים שחיים במקביל בעולם הפיות ובמישור "הראשי". מתוארות ערים שלהם שמתפוגגות לתוך עולם הפיות עם השקיעה ומופיעות שוב עם הזריחה. חלקם מתעלים למצב שבו הם יותר קסם מבשר-דם, ואלו אצילי הגזע.

ה-Tiefling הם בני-אנוש עם סיפור עצוב מאחוריהם – אבותיהם שלטו כאצולה של אימפריה אדירה, וחתמו על עסקאות אפלות עם שטנים, אשר העניקו להם עמידות לאש ופוטנציאל מאגי רב-עוצמה, אולם גם סימנו אותם ואת צאצאיהם כנגועים – בעלי קרניים וזנב. בסופו של דבר, האימפריה שלהם נפלה, ונרמז שלשליט השטנים אשמדאי הייתה יד בכך.

שמחתי לראות שהטבלאות המטופשות של גובה, משקל וגיל נעלמו, וכעת לכל גזע פשוט רשומים טווחי הגובה והמשקל התקינים לבן בריא לגזע, והגילאים, כמו גם קצב ההזדקנות, רשומים כחלק מהפלאפ. לכל גזע יש דוגמאות לשלושה הרפתקנים, לתת הצעות לשחקנים על הסיבה מדוע הדמות בחרה בהרפתקנות. חלקם קלישאתיים לחלוטין (טורדק הגמד עדיין כאן, ומסתבר שהוא בן לשליט של שבט גמדים שחוסל לחלוטין) ואחרים מגניבים (ישנו סיפורה של אלאדרינית שהייתה יד-ימינה של אצילת-אלאדרין, והודחה מתפקידה על לא עוול. היא נטשה את פרא-הפיות ומאמינה שגורלה עוד יוביל אותה להיאבק בגבירתה לשעבר).

מקצועות הדמות​

זהו ללא ספק הפרק הארוך בספר, ומהווה יותר משליש ממנו. הוא מציג 8 מקצועות, אשר מייצגים את המומחיות של הדמויות עם דגש על יכולתן בקרב. הכותבים רצו לשמור על האיזון בין כולם על ידי כך שכל המקצועות פועלים לפי אותה המכאניקה: התקפות לפי-רצון הם כוחות פשוטים, התקפות להיתקלות הן התקפות חזקות בהרבה, שניתן לטעון-מחדש במנוחה קצרה. התקפות ליום הם כוחות עוצמתיים והרסניים שהדמות יכולה לחדש רק בעזרת מנוחה ארוכה, ו-Utilities הם כוחות-שאינם-התקפות, ועשויים לפעול לפי-רצון, לפי-היתקלות או אחת ליום, אבל בכל מקרה משמשים שלא על ידי גרימת נזק ישיר.

המקצועות מסווגים לארבעה "תפקידים בקרב": מגונן (שתפקידו להכנס לקפא"פ ולהדוף התקפות), סער (שתפקידו לגרום הרבה נזק למטרה בודדת), רכז (שתפקידו להרים קירות ומכשולים, לשנות את תוואי השטח, ולגרום נזק מכובד למספר מטרות) ומנהיג (שנלחם בקפא"פ או בטווח קרוב ומזכה את חבריו ביתרונות כאשר הוא פוגע בהצלחה ביריב) – לעיתים קרובות הסיווג הזה נראה שרירותי, וכל המקצועות מחזיקים בכוחות שנראים שייכים ל"תפקיד אחר".

האשף הוא מטיל הלחשים המובהק, מצויד בספר לחשים ובאביזר מאגי (כדור, מטה או שרביט) שמאפשר לו להפעיל אפקטים מיוחדים על הלחשים שלו. האשף הוא ללא ספק הדמות היעילה ביותר מחוץ לקרב, בזכות העובדה שהוא מצויד במבחר גדול של טקסים. הוא גם גמיש במיוחד ופועל לפי חוקים קצת שונים משאר הדמויות – הוא יכול לשנן בכל יום מבחר אחר של התקפות ליום ושל כוחות שאינם התקפות. לדעתי הוא בנוי היטב.

הכהן מצויד גם הוא בטקסים ובכמה כוחות מגניבים לשימוש חוץ-קרבי (כמו היכולת לזמן מרכבת עננים), הוא מאובזר בכוחות הריפוי הטובים ביותר. זה הזמן לציין שלכל הדמויות יש אפשרות לרפא את עצמן, אבל במהלך קרב הן יכולות לעשות זאת רק פעם אחת, אלא אם יזכו לסיוע (מכהן, מצביא או פלדין). הכהן מפעיל התקפות שמאפשרות לו לפגוע ביריבים, ובמקביל לאפשר לבני-בריתו לנצל "פרצי ריפוי" עם תוסף לערך הריפוי. מעטים הם הכוחות שמרפאים נזק מבלי לדרוש ניצול של פרץ ריפוי, וגם הם שימושיים רק פעם ביום או דורשים גרימת נזק ליריב בהתקפה מוצלחת. בזמן ששמעתי אנשים מתלהבים מהכהן, אני חושב שהוא פשוט חסר הגיון וחד-גוני. כמעט כל ההתקפות שלו מערבות פרץ אור שצורב יריב, ובמקביל מאפשר לבן ברית סמוך לרפא את עצמו. ההבדלים בין הכוחות הם פשוט בכמות הנזק או במחסרי הסנוור והעיוורון שהם גורמים לקרבן. ההבדלים בין כהנים של אלוהויות שונות מוגבלים למשחק הדמות.

הלוחם הוא מפלצת-נק"פ מרשימה, אולם תפקידו מצומצם לקרב פנים אל פנים, כאשר "לוחמים" מטווח מיוצגים על ידי מקצוע הסייר. הלוחם מסווג כ"מגונן", ומאפייני המקצוע שלו מאפשרים להפריע ליריבים שמנסים לעקוף אותו או לחמוק ממנו כדי לפגוע בבני-בריתו בעלי פחות הנק"פ. לרוע המזל, רבות מההתקפות של הלוחם לאורך דרגות המקצוע נבדלות זו מזו פשוט בכמות הנזק שהן גורמות.

המכשף (Warlock) הוא מטיל-לחשים רב עוצמה המצויד בכוחות שקשורים לפיות, לשטנים או ל"כוכבים והאפלה שמעבר להם" (בעיקר כוחות שקשורים במזל, בגורלות, וביצורים דמויי קת'ולהו). מאחר ועכשיו כל המקצועות פועלים לפי אותם החוקים, המכשף כבר לא מחזיק בהשבעות לפי-רצון כפי שהיו לו במהדורה 3.5, אבל הוא בהחלט מחזיק בכוחות מגניבים ביותר (עד וכולל האפשרות לגרום לאדמה להיפער תחת רגליו של מישהו ולהשליכו לסיור מהיר בגהנום). ברור שוויזארדס רצו שהמקצוע לא יראה "מרושע מדי", ולכן כוחותיו של המכשף לא באים ממכירת נשמתו דווקא: מתואר שם כי המכשפים "השטניים" הראשונים למעשה למדו סודות מאגיים מקבוצה של שטנים סוררים, וכאשר שליטי הגהנום גילו זאת, הם חיסלו את השטנים שמכרו את הסודות האלו לבני התמותה, עד האחרון שבהם. על בני התמותה שלמדו את הסודות לא הייתה לשטנים חזקה, ולכן הידע נותר עבור כל מי שמוכן ללמוד אותו.

הכוחות המעטים שמכשף מעסיק מחוץ לקרב הם מגניבים ביותר, כמו היכולת לראות דרך עיניו של מישהו אחר.

המצביא הוא גיבור כריזמטי או טקטיקן למוד-קרבות, והוא הדמות ש"תפקידה" כמנהיג הוא הבולט ביותר. רבים מהכוחות של המצביא למעשה מאפשרים לבני-בריתו לזכות בפעולות נוספות, בעמדות איגוף ויתרון קרבי, או בתוספים להתקפה.

הנוכל הוא מתגנב חשאי, בעל פוטנציאל לגרום לכמויות גדולות של נזק בעזרת פגיונות ונשקי-הטלה קטנים. הוא גם מחזיק בגישה הטבעית למיומנויות, ובזכות מבחר גדול יחסית של כוחות-שאינם-התקפות שאותם הוא יכול להפעיל לפי-רצון, הוא אחד משני המקצועות ש"יש להם חיים גם מחוץ לקרב" – בעוד שהאשף מוצלח בטקסים, הנוכל מוצלח ב"אתגרי מיומנויות". הדבר אינו פוגם ביתרונו של הנוכל בקרב, ואני חייב לציין שבניגוד ל"מקצועות הלחימה" האחרים (לוחם, מצביא, סייר), הכוחות השונים של הנוכל הם בדרך כלל לא אותה הגברת בשינוי האדרת. יש לו כוחות שמאפשרים לו להחליף מקום עם היריב, להסית התקפות כך שיפגעו במטרה אחרת, לחמוק מתחת ליריב גדול, לכפות תנועה על היריבים שלו, וכדומה.

הסייר הוא מומחה-גרילה שיכול לבחור בין סגנון לחימה של שני כלי נשק ובין סגנון של צלפות בקשת. בכל מקרה, הוא מוגדר כ"סער", מתאים במיוחד לאנשים שמעריצים את דמותו של לגולס מ"שר הטבעות", ומקיים את התפקיד של מכונת-נזק בעזרת מספר גדול יחסית של התקפות. ההבדלים בין ההתקפות השונות של הסייר הם קטנים – כל סייר יכול לירות שני חיצים במקביל לפי-רצון, אבל רק פעם ביום הוא יוכל להשתמש ביכולת ה"שניים בירייה אחת", שהיא זהה לחלוטין, מלבד העובדה שאם החץ הראשון פוגע, גלגול ההתקפה עבור החץ השני זוכה לתוסף 5+. גם ישנו חוסר איזון קל בין שני סגנונות הלחימה: בשילוב עם מאפייני המקצוע Prime Shot ו-Hunter's Quarry, ששניהם מעניקים תוספות להתקפה ולנזק (בהתאמה) כנגד יריב שהסייר קרוב אליו יותר מכל בני בריתו או כנגד היריב הקרוב ביותר לסייר (שוב, בהתאמה), נראה ברור שלסייר עדיף להלחם בקפא"פ אם ברצונו לעשות שימוש בשתי היכולות, וזאת בנוסף ליתרונות הרבים יותר שסגנון לחימה של שני נשקים מעניק.

הפלדין הוא איש-קרבות קדוש הנאמן לאלוהות כלשהי, ומצויד בנק"פ גבוה וביכולות ריפוי סבירות. בעוד שהוא אינו מוגבל בנטייה, ברור שהמקצוע כפי שמוצג בספר אינו מגבה פלדינים שמתנהגים בניגוד לקוד האביר הסטריאוטיפי שעל הסוס הלבן: אנחנו לא מצפים מפלדין תוהו-רע לקרוא תיגר לקרב-הוגן על היריב, אבל זה לא הפריע לכותבי הספר להפוך את קריאת התיגר הזו ליכולת שכל הפלדינים מצוידים בה. בעיות נוספות כוללות את העובדה שקרוב למחצית מההתקפות השונות של הפלדין מאפשרות לו להוסיף את מתאם הכריזמה, במקום הכוח, לנזק מכלי נשק בקפא"פ. אני יכול לקבל את זה בנוסף על מתאם הכוח, אבל במקומו? הפלדין גם איבד את הרמך המקודש שבו התגאה במהדורה הקודמת, לפחות עד שיגיע ספר הרחבה שיחזיר אותו.

בקצרה, מרבית השחקנים הוותיקים של מו"ד עשויים לזעם על השינויים שעבר הפלדין.

לסיכום, לדעתי אפשר היה לעבוד טוב יותר על הכהן, הלוחם, המצביא והסייר. הפלדין בנוי פשוט מוזר.

לכל מקצוע יש 30 דרגות, אבל במקצוע ובגזע לא נגמרת הבחירה של השחקן.

ובכן, לכל מקצוע ישנם 4 (למכשף יש 3) "נתיבי מופת" (Paragon Paths), שמייצגים התמחות מסוימת בתוך המקצוע, ואותם הדמות בוחרת בדרגה 11. לעיתים קרובות, הם מטשטשים את הגבולות שבין "תפקידי הקרב". ביחד עם העובדה שבעזרת כשרון מתאים, דמות יכולה לקחת נתיב מופת ששייך למקצוע אחר, הדבר גורם ל"תפקידי הקרב" להראות שרירותיים. כך, למשל, נתיב האשף "אשף המגדל הספיראלי" (Wizard of the Spiral Tower) דורש מהאשף שימוש בחרב, ומעניק כוחות שנראים שייכים לפלדין. בעזרת ריבוי מקצועות, דמות יכולה לקחת נתיב מופת של מקצוע אחר, או לקחת כוחות של מקצוע אחר במקום נתיב המופת, מה שהופך את ה"תפקידים" לקביעות מעצבנות אפילו יותר.

לבסוף, ישנם ארבעת היעודים האגדיים (Epic Destinies), אשר מעניקים לדמות כוחות נוספים החל מדרגה 21, ומאפשרים לה לסיים את המערכה ואת עלילת-העל שלה בדרגה ה-30, כאחת מהאלים, כאגדה שתיזכר לנצח, או כבת אלמוות שמסתתרת במעמקי כבשן היסודות.

גם אם חלק מהמקצועות הם "יבשים", היעודים האגדיים מספקים סיום שהוא, לדעתי, תחליף נהדר לחוקי הדרגות האגדיות המתמשכים של 3.5. הדרגה ה-30 של המשחק מייצגת את השלב שבו כדאי למנחה המשחק, השה"ם, לחשוב על סוף לסיפור האפי של הדמויות.

מיומנויות
המיומנויות מייצגות אימון וניסיון של הדמות בתחומים שהם לאו-דווקא קרביים, כמו רפואה, היסטוריה, תשומת-לב לפרטים, ניסיון דיפלומטי וידע בנושאי טבע ומאגיה. הפרק מציג את מכאניקת המיומנויות של המהדורה, מערכת שהיא לדעתי מצוינת, ואף מצמצמת את רשימת המיומנויות האדירה של המהדורה הקודמת, מבלי לפגום בחופשיות השחקנים. רבות מהמיומנויות של 3.5 אוחדו (כגון טיפוס, קפיצה ושחייה שאוחדו ל"אתלטיקה"), ואחרות הוסרו בטענה שהן מיועדות לדב"שים (דמויות בלי שחקן, NPCs), וכל שימוש של דמויות השחקן בהן הוא עלילתי (מלאכה). למרות זאת, הרשימה אינה שלמה. נראה קצת חשוד שמיומנות ההופעה חסרה, ואני בטוח שהיא תופיע באורח-פלא כאשר יפורסם מקצוע הטרובדור באחד מספרי ההרחבה. מציק קצת שלא משנה כמה הדמות טובה מבחינה פלאפית בנגינה, התבדחויות או משחק, לא קיימת מיומנות שתייצג זאת כרגע.

כשרונות.
הפרק מציג את הכשרונות, יכולות שהדמות מאומנת בהם, שמעניקים לדמות מגוון תוספים קטנים אך יעילים. בניגוד למיומנויות, הכשרונות הם כמעט תמיד מבוססי-קרב. חלק מהכשרונות משפרים את היתרונות הטבעיים של גזע או מקצוע מסוים, אחרים מאפשרים לכהן לקבל כוח שמקושר לאלוהות שלו, וקבוצה אחרונה של כשרונות מאפשרת לבצע ריבוי מקצועות: כשרון אחד המקושר לכל מקצוע מעניק לדמות מאפיין של מקצוע אחר, ופתוח לה את הדרך לקחת כוחות של המקצוע האחר. באופן כללי, מרבית הכשרונות מוצלחים.

ציוד.
הפרק מציג כלי נשק, שריונות, ציוד בסיסי להרפתקנים ומגלים, מזון ומשקה, וחפצי קסם.
השריונות נראים מוזר. בזמן שמספר סוגי הכשרונות צומצם, כל סוג מכיל גם שני "שריונות מעשה אומן", שהם למעשה קסומים או עשויים מחומר יוצא דופן. השאלה הנשאלת היא, למה הם לא מוגדרים כתכונות קסומות לשריונות מסוגים מסוימים?

למרות זאת, אני חייב להעיר שחפצי הקסם עשויים היטב: כל נשק או שריון קסום מחזיק בתכונה קסומה אחת בלבד (כגון נשק עורף, נשק יונק חיים, או שריון עור טרול) אשר מעניקה לו מבחר מצומצם של מאפיינים. תוסף ההעצמה של הנשק (1+ עד 6+) קובע את עוצמת התכונה של החפץ. לכל חפץ יש דרגה אשר קובעת את המחיר שלו ואת דרגת הדמויות שהוא מתאים להן.

הרפתקאות
זהו פרק קצר המפרט קצת על קצב מסע לאורך שעות וימים, ביבשה ובים, כמו גם מסביר את ההגדרות של "היתקלות" ו"אבן דרך", ומסביר על ה"טעינה-מחדש" של כוחות, נק"פ ונקודות פעולה. העקרונות הם ברורים ומוסברים היטב, מלבד אחד – הפריע לי שמנוחה של 6 שעות היא כל שדרוש על מנת לחדש את כל פרצי הריפוי ומלוא הנק"פ. הלוגיסטיקה של "מלאי הנק"פ" הוא לדעתי חלק מהאתגר במשחק. אני כבר מריח את חוקי הבית בנושא.

קרב​

הפרק שלו כולנו ציפינו... חוקי הקרב של מהדורה 4 נוחים יותר משל המהדורות הקודמות, וכך גם האופן שבו פועלים רעלים ומחלות. השפעות כמו נזק או מחסר לתכונות אינם קיימים, וכך גם יניקת דרגות. במקומם, ישנה רשימה מסודרת של מצבים שיצור יכול להיות מושפע מהם. הכותבים זנחו פה ושם את הגיאומטריה לטובת ההנאה, ותנועה-באלכסון מתבצעת בדיוק כמו תנועה בקו ישר. מערכת הגסיסה והמוות היא מוצלחת.

סוגי ההתקפה מחולקים להתקפות פנים-אל-פנים, התקפות קרובות (כגון פיצוצים שמקורם במי שיצר אותם), התקפות טווח והתקפות אזור (כגון יצירת קירות או פיצוץ מרוחק). מולם, ישנן ארבע "הגנות": דרוג-שריון מייצג כמה מוגנת הדמות מפני החוץ, דרך חמיקה אך גם דרך שריון. קשיחות מייצגת את העמידות של הדמות כנגד התקפות על כוח החיים שלה, הבריאות שלה, או מסת השרירים שלה (כמו ניסיונות לדחוף אותה בכוח, להרעיל אותה, או לנקז את החיוניות שלה). רצון מייצג את החוסן הנפשי והמנטאלי של הדמות כנגד התקפות על התודעה שלה. תגובה מייצגת את יכולת ההתחמקות של הדמות ויכולתה לתפוס מחסה.

גורם משפיע ובולט בפרק הזה, הוא הטקטיקה על מפת-הקרב. פס-צד או שניים מציעים לנו לקנות את המיניאטורות ומפות-הקרב של המשחק, למרות שיש גם הצעות כיצד לאלתר מפות שכאלו.
התיאורים של מושגים כמו "התפרצות", "פיצוץ", או "התקפה מזדמנת", כמו-גם תיאורי הגדלים השונים של יצורים, מיוצגים כולם בעזרת צילום ממבט-על של מפת קרב ומיניאטורות.

מה שחסר לי בפרק הזה, והפחית מהצלחתו, הוא העובדה שאפשרויות הפריקה והניפוץ אינן קיימות, בעוד שהתנפלות והטעייה-בקרב מצומצמות יחסית בהשפעתן. גם האבקות נראית קצת מוזר, ובסך הכל מונעת מהקורבן האחוז להתרחק. נראה לי חבל שדמויות עם טקטיקות מעניינות צריכות "להיענש".

טקסים
פרק הטקסים מכסה שימוש בקסמים מכל סוג, שאינם ברשימת ה"כוחות": יצירת והשמדת חפצי קסם, סקירה למרחק, פתיחת שערי-מישורים יציבים, החזרה מהמתים, הצבת הגנות קסומות על אזור, הסרת מחלות, ואפילו זימון "הדיסקית של טנסר", אשר עוקבת אחרי המטיל ונושאת בעבורו ציוד, כולם כאן. ישנם כמה טקסים מאכזבים קצת, אבל רובם כתובים היטב, משלבים שימוש במיומנויות, ומכילים גם מידע פלאפי פה ושם.

סיכום​

למרות כמה נפילות פה ושם, בכללותו הספר מצליח להעביר את האווירה ולהציג חוקים פשוטים מעט יותר מאלו של המהדורות הקודמות. יש בספר הבסיס הזה כמה קביעות שרירותיות בנוגע למקצועות, ויותר הגבלה לגבי מגוון האפשרויות שדמויות מאותו המקצוע יכולות להשיג. הספר גם אינו תומך במשחק של דמויות מרושעות או של מערכה עם אפקטים של אימה.
למרות זאת, הספר מצליח היטב במה שהוא מנסה לעשות, ואפילו הצליח להגדיל קצת את הפלאפ.
אני מתגעגע לטבלאות המקצועות, אבל נותן לספר ציון של 4 מתוך 5.

שרץ קרואופונגי
היצור המגעיל נראה כמו פטרייה מעוותת. ראש הפטרייה הוא למעשה שלפוחית מנופחת המלאה בנוזל זורח, והוא מוקף עורקים האוחזים בו כמו סבך אצבעות עקומות. העורקים מתחברים זה לזה בחלקו התחתון של ראש הפטרייה, ויוצרים גזע עבה המשמש לה כבסיס. הגזע מתפצל שנית בקצהו התחתון, הפעם באופן שמזכיר שורשי צמח עטורי-עוקצים, אבל מנותקים מהאדמה ונעים ללא-הרף...

החלק הראשון של הקראופונגוס


שרץ הקרואופונגי הוא יצור ממקום אחר (לבחירת שה"ם). בעולם שממנו הגיע התפלץ, חיים יצורים אחרים מאלו של עולמנו, והקרואופונגי מכיר את מבנה גופם באופן אינסטינקטיבי. ביכולתו לחסל את היצור ביש-המזל ששימש עבורו כפונדקאי, ואז לחקות במדויק אותו. בעוד שהקרואופונגי הוא תבוני רק בקושי, השילוב של מראה גופני ומנהגים טבועים שאותם הקרואופונגי מעתיק מאפשרים לו לתפוס קורבנות חדשים ולהתרבות, באופן שמזכיר במידה מסוימת את האל-מתים הידועים כגועלים, מעולמנו שלנו.
שרץ הקרואופונגי מתחיל את חייו בתור טפיל זעיר שצף בתוך "ראש הפטרייה" של שרץ קרואופונגי בוגר. הוא מוחדר לגופו של פונדקאי, שם תהליך ההתפתחות שלו מושפע מגוף הפונדקאי, וגוף הפונדקאי מושפע ממנו- בעזרת ערור הרסני של האיזון בין המרות בגוף הפונדקאי, הוא מביא למותו האכזרי של הפונדקאי. לאחר מכן, העובר שהתבגר אוסף את איברי הקורבן ומרכיב אותם, מחבר את עצמו אליהם, ולובש את צורתו של הפונדקאי המת.
בצורה זו, הקרואופונגוס מעתיק את האינסטינקטים והמנהגים הטבועים של הקורבן, עד לרמה שבה הוא יודע מה לומר או איזו תנועה לבצע במצבים מסוימים, כפי שהיה נוהג הקורבן (למשל, לחייך ולומר "בוקר אור" כאשר מישהו אומר לו "בוקר טוב"). ברגע שהוא מרגיש בטוח בהצלחת ההתקפה, הקרואופונגוס חושף כוח פיזי שלקורבן לא היה, כמו גם מערכת עוקצים ארסיים שנשלפים מעורו, ומחדיר את עובריו הטפילים לקורבנות נוספים.
אולם ישנה בעיה- הקרואופונגי הגיע לפני תקופה קצרה לעולמנו, ואין ביכולתו לחקות כראוי את מבנה גופם של היצורים החיים כאן. באופן תיאורטי, הוא מסוגל לחקות במדויק פונדקאי מגזע מצליפי המוח או הגרלים, אולם עבור מרבית היצורים של עולמנו, התוצאה של שרץ קרואופונגי ופונדקאי היא תפלץ דוחה שלא אמור היה להתקיים.
קרב:
שרץ קרואופונגי מסוגל להתאחות רק עם שרידי הקורבן ששימש לו כפונדקאי. כאשר הוא נתקל ביצורים אחרים, הוא מונע ביצר ההישרדות, ויעדיף לסגת אל מחוץ לטווח ראיה- מודע לכך שקשה לאתר אותו בחשכה, בסבך, או כאשר הוא נע על תקרה גבוהה או על עץ.
אם השרץ נתקל ביצורים שקטנים ממנו משמעותית (הפרש של שני סיווגי גודל), ביצור בודד שאינו גדול ממנו, או ביצורים ישנים, הוא ינסה לשתק אותם ולהשקות אותם בעוברים שלו, לפני שייסוג לחפש קורבנות חדשים.
הקרואופונגי אינו יודע אילו יצורים חסינים ליכולת הפונדקאות שלו, ועשוי לנסות להחדיר עוברים לכל יצור בעל פה שבו ייתקל.
בקבוצות, הקרואופונגי מתוחכמים מספיק על מנת לשתף פעולה זה עם, ונוהגים לאגף ולהתמקד בקורבנות אחד-אחד, במטרה לוודא שכולם הורעלו, על מנת שיוכלו להחדיר לתוכם עוברים. בקבוצות, הקרואופונגי מוכנים למות למען הישרדות הגזע, אולם ברגע שמספר הקרואופונגי קטן למחצית ממספר היריבים, הקרואופונגי יימלטו מייד בכיוונים מנוגדים, בתקווה שלפחות חלק מהם יוכלו לחזור ולעקוב אחרי הקורבנות המורעלים אחר-כך.
תכונות קרואופונגי (י"ד): כל הקרואופונגי חסינים לכל השפעה ונזק שמקורו בקור, פחד, או מחלה. הם חסינים להשפעות הרעל והפונדקאות של קרואופונגי אחרים. לכל הקרואופונגי ישנה יכולת חוש הריח.
בנוסף, באופן אירוני למדי, יצורים מעולמנו מוגדרים במוחם המנוון של הקרואופונגי כתועבות של טירוף ואימה. כאשר נוצר קשר מחשבתי בין קרואופונגי ליצור מעולמנו (דרך יכולת טלפתיה או קריאת מחשבות, למשל), שני הצדדים המעורבים סופגים נקודת נזק חוכמה מייד, ושוב בכל סיבוב שבו הקשר ממשיך להתקיים. כאשר נוצר כזה מצב, השותף לקשר עשוי להבחין בהתערערות הנפשית שמתרחשת אצל הקרואופונגי (זיהוי מניע ד"ק 10, ניסיון אחד בכל סיבוב שהקשר מתקיים). מעבר לכך, הקשר המחשבתי פועל כרגיל.
רעל (י"ד): נזק ראשוני 1ק4 זריזות. נזק משני שיתוק למשך 5 דקות. קשיחות נוגד. ד"ק מבוסס חוסן.
פונדקאות (י"ד): אחת ל-8 שעות, שרץ הקרואופונגי יכול להשקות יצור חסר אונים, ישן או משותק, בנוזלים האגורים בתוך השלפוחית שלו. פעולה כזו דורשת ממנו שני סיבובים מלאים, בהם הוא מוצא את פיו של היצור, ומרוקן לתוכו את תוכן השלפוחית. הנוזל הדוחה, ביחד עם העובר הזעיר שבו, חודרים לגוף הפונדקאי ומערערים את האיזון במרות שלו. השפעה זו דומה למחלה.
ד"ק הצלה: מבוסס חוסן.
תקופת דגירה: דקה אחת. נזק: 1ק6 כוח (המחלה לא יכולה להפחית את הכוח אל מתחת ל-1), 1ק4 חוסן.
מיוחד: בתום תקופת הדגירה, דמו של הקורבן מתחיל לזרוח בהדרגה. ניתן לזהות בבירור את עורקיו הזוהרים מבעד לעורו.
כאשר ערך הכוח של הקורבן מגיע ל-1, הוא נתקף מייד בבחילה. בתוך 1ק4 סיבובים, הוא מקיא את תוכן קיבתו, ביחד עם שרץ קרואופונגי שגדל בתוך רגעים ספורים לגודלו המלא (סיווג גודל אחד מתחת לזה של הפונדקאי, עד למינימום של קטנטן ומקסימום של ענק) ונמלט מהר אל מחוץ לטווח סכנה. השרץ יעקוב בעזרת חוש הריח אחרי הפונדקאי, או תוקף אותו בעצמו, אם הוא לבד, מחכה לרגע שבו יוכל לקחת את גופו.
כאשר ערך החוסן של הקורבן מגיע ל-0, הוא מת מייד כאשר עשרות קוצים מחומר קרני נשלפים מתוך איברים וגופו מתפרק, פשוטו כמשמעו, כאשר הוא מתיז לכל עבר את כל נוזלי גופו – מלבד החומר הזרחני שמחליף כעת את דמו. ציוד נזרק ומתפזר סביב הגופה המפורקת, מגואל בדם. במצב זה, שרץ הקרואופונגי שגדל בפונדקאי מסוגל להתחבר אל השרידים כפעולת סיבוב מלא, ליצירת יצור קרואופונגי. הגופה נשארת טרייה מספיק לפעולת ההתאחות, במשך 1ק4 שעות.
מיומנויות: בזכות מהירות הטיפוס שלו, שרץ קרואופונגי זוכה בתוסף 8+ לבדיקות טיפוס. הוא רשאי תמיד לקחת 10 בבדיקות טיפוס ואינו מאבד את תוסף הזריזות לדרג"ש כאשר הוא מטפס.

הקרואופונגוס - קרסי עלילה​

- אשף יצירה מהולל כמעט והצליח לפתוח שער אל מישור חומר מקביל, אלא שאחד משוליותיו בגד בו ברגע המכריע. השער נפתח למקום הלא-נכון, וכעת שרצי קרואופונגוס מתרוצצים ברחבי האחוזה. לרוע מזלן של הדמויות, הן בחרו להתארח בעיירה הסמוכה.
- זמן רב לא נשמע קול מפסגתו הקפואה של הדרקון הלבן. בדיוק כאשר השליט המקומי מתחיל לנשום לרווחה, נשמעת זעקתו המהדהדת של דרקון ברגעיו האחרונים. כאילו בתגובה, מהצד השני של הרכס, סיירים מאתרים שרץ קרואופונגוס ענקי אשר פותח בצעדה האחרונה שלו... כשרץ דמוי פטרייה, בכל מקרה.
- בעת שהדמויות מחפשות אדון-פיות מרושע ברחבי היער המושחת שלו, רוע מסוג אחר מתחיל לעקוב אחריהן במטרה להחדיר אליהן טפילים ברגע שיירדמו...
- אשף מסתורי מחפש שכירי חרב שילוו אותו בניסיונו להיכנס למקדש אשר מספרים עליו כי הוא מקולל, ששעריו האדירים נעולים מזה עשרות שנים ואזהרות בדבר מגפה מסתורית חרוטות עליהם.

הנה משהו שבא לאכול את דמויות המו"ד 3.5 שלכם - קוראים לו "קרואופונגוס", והוא יציר דמיונם הקודח של חברי פורום הפונדק פלאפי והנרוביאן, אשר קיבלו את ההשראה מהעץ הזה בפורום הפונדק

היצור הפטרייתי המכונה "שרץ קרואופונגי" הוא רק השלב הראשון מתוך שניים במחזור החיים של היצור המתועב המכונה קרואופונגוס. השלב השני אינו באמת נחוץ להישרדות הגזע, אולם הוא הופך את ההישרדות לקלה הרבה יותר עבור התפלץ הדוחה.

קרואופונגוס​

האחוזה האדירה נודעה בכל הארץ כמצודתם של אשפי-היצירה. היא הייתה תפארת התורות המאגיות...
עד עכשיו.
שני האנשים התקדמו בדממה לאורך האחוזה רחבת הידיים, ולפתע נעצרו. הצייד התכופף והביט בזהירות בצבע הזורח אשר נמרח על מדרגות הכניסה למגדל בצפון-מזרח האחוזה. הוא התרומם ופנה אל חברו עטוי הגלימות.
"בסדר, אשף, השוליות שלכם לא נראו כאילו נדבקו בקדחת הגועל. ברור שהגזמתם עם מעגלי הקסם שלכם.
עם מה באמת יש לנו עסק?"
"... דמיין כזה מצב: במקום אחר ישנו טפיל מתועב, שמתרבה על ידי השתלטות על גוף הקורבן. הרימה שלו מפרקת את הקורבן מבפנים, ואז מרכיבה אותו מחדש כאשר היא כוללת את עצמה בתוכו..."
"דוחה. מאיזו שכבה של השאול זה הושרץ?"
"כמו שאמרתי, מקום אחר. אולי זה עולם אחר בתוך מישור החומר שלנו – כמו ביתם של הטסוקארי. אולי זה מישור אחר – כמו החור שממנו הושרצו שרי-העין. אולי זהו המחוז המרוחק בעצמו, עידן אחר, או אפילו קוסמולוגיה שנגעה בזו שלנו לזמן קצר – ככה קיבלנו את הגרלים.
הנקודה שלי היא שהיצור הזה שייך למקום אחר, לא לכאן. אבל האדון שלי עשה טעות מאגית כלשהי, ועכשיו הטפיל הזה מסתובב כאן בינינו... באחוזה שלנו, אם לא אכפת לך!"
"לעזאזל. היצור הזה יכול להיות כל אחד?"
"לא בדיוק. כמו שהיצור זר לעולם הזה, כך העולם הזה – והחיים אשר בו – זרים ליצור. האינסטינקטים שלו פשוט לא מכירים את האנטומיה שלנו. הוא לא יודע איך להרכיב נכון את הגוף שתפס."
"מאיפה אתה יודע על הדבר הזה כל כך הרבה?"
"קראתי את מחשבותיו של השרץ שהרג את רדווין. זו הייתה חוויה... מזעזעת..."
"אז למה אנחנו מצפים?"
כאילו בתשובה, קולות גרירה נשמעו לפתע ממעלה המדרגות. דמות מחרידה-למראה הופיעה שם. היא החלה לצעוד במורד המדרגות, אבל אז נעצרה.
הצייד שלף חרב כסופה. חברו החל מנענע את אצבעותיו, אורג כשף.
הדמות הנידה את ראשה כשואלת, ואז התמוטטה על המדרגות. היא החלה להתגלגל במורד המדרגות כאשר איבריה מתנופפים לכל עבר.
"... היצור הזה הרגע התפגר?"
האשף הניח את אצבעותיו הזוהרות על רקותיו. עיניו נפערו, בוהות בזעזוע לכיוון הגוף המתגלגל.
"לא, הוא פשוט החליט שככה נוח יותר לרדת במדרגות. תזהר מהקוצים שלו."
"לפני ששנינו מתים כמו כל השאר – מה קרה לתוכנית שלך?"
"מוטב היה אם אדוני היה מחוסל לפני שפתח את השער המקולל... אבל ידעתי שבעצמי לא אוכל להגיע לעולם לכאלו תוצאות... הייתי חייב לרוות את סקרנותי..."
"אתם וההתעסקות האובססיבית שלכם במעגלי זימון..."
היצור המשיך להתגלגל, זועק בצעקה צרודה...

יצור קרואופונגי לדוגמה: בן אנוש קרואופונגי​

יצור זה משתמש בבן אנוש איש קרבות כיצור הבסיס. תכונות הבסיס הן כוח 13, חוסן 12, זריזות 10, תבונה 11, חוכמה 9, כריזמה 8. הכשרון הנוסף שלו כבן אנוש הוא "רצון ברזל".
היצור נראה ממבט ראשון כאל-מת, אולם הכל בו נראה כל-כך חי...
את גופו מרכיבה מעטפת עצמות-אדם שמכילה שק של איברים פנימיים. שתי ידיים האוחזות בעיניים חיות למראה ממוקמות היכן שאמורה הייתה להיות הגולגולת. עמוד השדרה של השלד משמש כרגל אחת, המעי הדק מלופף סביב עצמו ומשמש כרגל השנייה, ועצמות אקראיות המוקפות מעט גידים ושרירים משמשות כידיים.
היצור נע כגיבן, ומעל גבו מתנשאת שלפוחית מלאה נוזל זורח, אשר ניצבת כפטרייה מפלצתית על עמוד של עורקים. עוקצים דמויי-עצם בולטים מבין איבריו של היצור, נעים פנימה והחוצה באיטיות מעוררת גועל.
קרב:
בן האנוש הקרואופונגי הוא מפלצת שלא נועדה להתקיים, והוכחה מזעזעת להיכרות המוגבלת של שרץ הקרואופונגי עם מבנה הגוף האנושי. הוא נוקט באותן הטקטיקות של שרץ קרואופונגי, אלא שהוא מעדיף לפתוח את הקרב בפרץ קוצים אשר מכוון כנגד שתי מטרות. הוא מכוון את מלוא פרץ הקוצים כנגד מטרה אחת רק כאשר הוא עומד לפתוח בנסיגה.
אם יש איתו שרצי קרואופונגי, הוא ינסה להסיח את דעת האויב מהם, על מנת שיוכלו להתגנב ולאגף את היריב, לרוב תוך צניחה מהקירות או מהתקרה.
פרץ קוצים (י"ד):כפעולה רגילה, הקרואופונגוס יכול לשגר חלק מהקוצים אשר בולטים מבשרו על מנת לעקוץ מטרות רחוקות. הוא משגר סך קוצים המסוגלים לגרום 1ק6 או 2ק6 נקודות נזק ליצור אחד, או 1ק6 לשני יצורים נפרדים. זוהי התקפת טווח-רחוק לטווח 9 מטרים המבוצעת בתוסף התקפה 6+ (כולל כשרון מיקוד הנשק). יצור שסופג נזק מהעוקצים חייב להציל מייד כנגד השפעת הרעל של הקרואופונגי.
כאשר הקרואופונגוס מבצע פרץ קוצים, הוא סופג מייד נקודת נזק אחת עבור כל 1ק6 נזק שניצל עבור ההתקפה.

תבנית: קרואופונגי​

היצור הפטרייתי המכונה "שרץ קרואופונגי" הוא רק השלב הראשון מתוך שניים במחזור החיים של היצור המתועב המכונה קרואופונגוס. השלב השני אינו באמת נחוץ להישרדות הגזע, אולם הוא הופך את ההישרדות לקלה הרבה יותר עבור התפלץ הדוחה.
סוג וגודל: סוג היצור משתנה לתפלץ, גודלו נותר ללא שינוי. הוא שומר על כל תתי הסוגים שלו, אבל לא מקבל את תת-הסוג "משופר". יש לחשב מחדש הצלות, מיומנויות, תה"ב ונק"פ.
נק"פ: היצור מאבד את כל דרגות המקצוע שלו, אבל מקבל 3 ק"פ בנוסף לכל ק"פ גזע שכבר יש לו. בנוסף, משום שכל קוביות הפגיעה של היצור נעשות ק"פ תפלץ ומשום ערך החוסן המשופר שלו, יש לחשב את נק"פ היצור מחדש.
מהירות: הפחת בחצי את כל אופני התנועה של היצור. אם ליצור יש מהירות מעוף, הפחת את התמרון שלו בשני שלבים, עד למינימום של תמרון מגושם.
דרג"ש: הפחת ב-5 את תוסף השריון הטבעי של היצור, עד למינימום של 0+.
התקפות: היצור שומר על כל ההתקפות הטבעיות שלו. אם אין לו התקפות טבעיות, הוא זוכה בהתקפת חבטה אחת.
החבטה גורמת נזק מוחץ ודוקר לפי הטבלה להלן:
גודל היצור נזק החבטה
קטן 1ק6
בינוני 1ק8
גדול 2ק6
ענק 3ק6
עצום 4ק6
כביר 6ק6
התקפות מיוחדות: היצור מאבד כל התקפה קסומה של היצור, כולל יכולת הטלת לחשים, יכולות דמויות לחש, התקפות על-טבעיות וכוחות פסיוניים. הוא שומר רק על התקפות מיוחדות שנובעות מתתי סוג שיש לו, ועל כל ההתקפות יוצאות הדופן שלו (מלבד אלו שמקורן בדרגות מקצוע), ומקבל את ההתקפות המיוחדות הבאות:
מבנה-גוף מעוות (י"ד): שרץ הקרואופונגי השולט בגוף הקרואופונגי אינו מכיר את מבנה הגוף של יצור הבסיס, ואינו משתמש בו כראוי. למרות שהיצור שומר על כל ההתקפות יוצאות הדופן שלו, בכל פעם שהוא רוצה להפעיל התקפה כזו, יש לה סיכוי של 25% להיכשל. כאשר ברדלס קרואופונגי מנסה להאיץ, למשל, ישנו סיכוי של 25% שהוא יבצע הסתערות רגילה, במקום לבצע הסתערות מואצת. החיסרון הזה קיים רק עבור התקפות שאותן צריך להפעיל. אם היצור אינו יכול לבחור שלא להפעיל את היכולת, אין לה סיכוי להיכשל. כך, למשל, ברגע שצפע קרואופונגי פגע בהתקפת נשיכה, ליכולת הרעל שלו אין סיכוי כשלון אוטומטי. היכולות שמעניקה תבנית הקרואופונגי אינן סובלות מסיכוי כשלון, בכל מקרה.
פונדקאות (י"ד): אחת ל-8 שעות, הקרואופונגי יכול להשקות יצור חסר אונים, ישן או משותק, בנוזלים האגורים בתוך השלפוחית שלו. פעולה כזו דורשת ממנו שני סיבובים מלאים, בהם הוא מוצא את פיו של היצור, ומרוקן לתוכו את תוכן השלפוחית. הנוזל הדוחה, ביחד עם העובר הזעיר שבו, חודרים לגוף הפונדקאי ומערערים את האיזון במרות שלו. השפעה זו דומה למחלה.
ד"ק הצלה: מבוסס חוסן.
תקופת דגירה: דקה אחת. נזק: 1ק6 כוח (המחלה לא יכולה להפחית את הכוח אל מתחת ל-1), 1ק4 חוסן.
מיוחד: בתום תקופת הדגירה, דמו של הקורבן מתחיל לזרוח בהדרגה. ניתן לזהות בבירור את עורקיו הזוהרים מבעד לעורו.
כאשר ערך הכוח של הקורבן מגיע ל-1, הוא נתקף מייד בבחילה. בתוך 1ק4 סיבובים, הוא מקיא את תוכן קיבתו, ביחד עם שרץ קרואופונגי שגדל בתוך רגעים ספורים לגודלו המלא (סיווג גודל אחד מתחת לזה של הפונדקאי, עד למינימום של קטנטן ומקסימום של ענק) ונמלט מהר אל מחוץ לטווח סכנה. השרץ יעקוב בעזרת חוש הריח אחרי הפונדקאי, או תוקף אותו בעצמו, אם הוא לבד, מחכה לרגע שבו יוכל לקחת את גופו.
כאשר ערך החוסן של הקורבן מגיע ל-0, הוא מת מייד כאשר עשרות קוצים מחומר קרני נשלפים מתוך איברים וגופו מתפרק, פשוטו כמשמעו, כאשר הוא מתיז לכל עבר את כל נוזלי גופו – מלבד החומר הזרחני שמחליף כעת את דמו. במצב זה, שרץ הקרואופונגי שגדל בפונדקאי מסוגל להתחבר אל השרידים כפעולת סיבוב מלא, ליצירת יצור קרואופונגי. הגופה נשארת טרייה מספיק לפעולת ההתאחות, במשך 1ק4 שעות.
פרץ קוצים (י"ד): כפעולה רגילה, הקרואופונגוס יכול לשגר חלק מהקוצים אשר בולטים מבשרו על מנת לעקוץ מטרות רחוקות. הוא משגר סך קוצים המסוגלים לגרום עד 1ק6 נזק דוקר \ 2 ק"פ, כאשר הוא מפצל כרצונו את קוביות הנזק בין כל מטרה שיבחר בטווח 9 מטרים. כנגד כל מטרה שנבחרה, הוא מבצע התקפת טווח המתואמת במתאם הכוח, במקום הזריזות. יצור שסופג נזק מהעוקצים חייב להציל מייד כנגד השפעת הרעל של הקרואופונגי. כאשר הקרואופונגוס מבצע פרץ קוצים, הוא סופג מייד נקודת נזק אחת עבור כל קוביית ק6 שניצל להתקפה.
רעל (י"ד): פציעה. נזק ראשוני 1ק4 זריזות. נזק משני שיתוק למשך 5 דקות. קשיחות נוגד. ד"ק מבוסס חוסן. הרעל מתווסף לכל התקפה טבעית של יצור הקרואופונגי.
תכונות מיוחדות: היצור מאבד כל תכונה קסומה של היצור, כולל יכולת הטלת לחשים, יכולות דמויות לחש, התקפות על-טבעיות וכוחות פסיוניים. הוא שומר רק על תכונות מיוחדות שנובעות מתת סוג שיש לו, ועל כל התכונות יוצאות הדופן שלו (מלבד אלו שמקורן בדרגות מקצוע), ומקבל את התכונות המיוחדות הבאות:
תכונות קרואופונגי (י"ד): כל הקרואופונגי חסינים לכל השפעה ונזק שמקורו בקור, פחד, או מחלה. הם חסינים להשפעות הרעל והפונדקאות של קרואופונגי אחרים. לכל הקרואופונגי ישנה יכולת חוש הריח.
בנוסף, באופן אירוני למדי, יצורים מעולמנו מוגדרים במוחם המנוון של הקרואופונגי כתועבות של טירוף ואימה. כאשר נוצר קשר מחשבתי בין קרואופונגי ליצור מעולמנו (דרך יכולת טלפתיה או קריאת מחשבות, למשל), שני הצדדים המעורבים סופגים נקודת נזק חוכמה מייד, ושוב בכל סיבוב שבו הקשר ממשיך להתקיים. כאשר נוצר כזה מצב, השותף לקשר עשוי להבחין בהתערערות הנפשית שמתרחשת אצל הקרואופונגי (זיהוי מניע ד"ק 10, ניסיון אחד בכל סיבוב שהקשר מתקיים). מעבר לכך, הקשר המחשבתי פועל כרגיל.
תכונות: 4+ כוח, 6- זריזות (עד למינימום של 1), 6+ חוסן, 2+ חוכמה. עבור ערכי התבונה הכריזמה, היצור מקבל את הערכים הרשומים בטבלה:
ק"פ חדש של היצור ערכי תבונה וכריזמה חדשים
5 ומטה 4
6-10 6
11-15 8
16-20 10
21-25 12
26 ומעלה 14
מיומנויות: יש לחשב מחדש נקודות מיומנות. מיומנויות המקצוע שלו הן האזנה, זיהוי, חיפוש, טיפוס, קפיצה.
היצור מקבל נקודות מיומנות לפי ק"פ התפלץ שלו: (2+ מתאם תבונה, ולפחות 1) X (3+ ק"פ חדש) נקודות מיומנות.
כשרונות: היצור שומר על הכשרונות הנוספים שלו (מלבד אלו שמקורם בדרגות מקצוע). הוא מאבד את הכשרונות האחרים, ועליו לבחור מחדש כשרונות. הוא זוכה בכשרונות המעקב והסיבולת ככשרונות נוספים.
שני הכשרונות הראשונים שהקרואופונגוס לוקח עבור 3 הק"פ הראשונים שלו הם תמיד מת לחיות ומיקוד נשק (נשק טבעי כלשהו או פרץ קוצים). ברגע שיש לו 6 ק"פ לפחות, הקרואופונגוס בוחר כרגיל את שאר כשרונותיו.
סביבה: כמו יצור הבסיס.
ארגון: בודד או קבוצה (2-8)
דרוג אתגר: דרוג האתגר החדש של היצור נקבע לפי הק"פ החדש שלו. הוא שווה לחצי הק"פ החדש, +3, ומעוגל כלפי מטה.
אוצר: חצי משל יצור הבסיס.
נטייה: תמיד רוע נטרלי.
התקדמות: אין, אבל יצורים שמתקדמים באופן טבעי בק"פ גזע שומרים על הק"פ המשופר עם הכלת התבנית.
שרץ הקרואופונגי, קרס-עלילה, ופירוט על מעגל החיים של הקרואופונגוס...
צפו לחלק השני של הכתבה בקרוב!
(בינתיים אתם יכולים להביע את דעתכם ולפרסם יצורים עם התבנית בפורום מו"ד של הפונדק)

"אדוני הטירוף" הוא הספר השלישי בסדרת הסוגים (בין ליבריס מורטיס ו-FC1). הוא עוסק ביצורים מסוג תפלץ- והוא מצליח בגדול, בעזרת 224 עמודים של מידע.

The Codex Anathema- הוא ספרו המזעזע של האשף העתיק איפגור. איפגור, תוך שימוש בעתק מסתורי הידוע כהמראה הכהה, הצליח לאסוף מידע מאלפי מקורות, וקיבץ את כולם בספרו. הספר הוא חסר סדר ולא מאורגן, כתב ידו של האשף המטורף. בספר כלולים ראיונות עם מצליפי מוח ואצילי הטסוקאר, הצצות אל השאול ואל המחוזות הרחוקים (The Far Realm), ותיעוד מסעות אל עומק מישור הצל והמישור האסטראלי - רובם כוללים רסיסי מידע שמוטב לבני התמותה לא לקרוא.
המידע הפלאפי ב"אדוני הטירוף" מבוסס כביכול על ספרו של איפגור. תוכלו למצוא גם שאחד מחפצי הקסם החדשים הוא עותק של הקודקס אנת'מה (דרישות היצירה של העותק כוללות "חייב היה לקרוא בעבר עותק של הקודקס אנת'מה"). מגניב.

הספר פותח בהקדמה אשר מסבירה את הקושי שבסיווג התפלצים כ"סוג"- כולם שונים, בעלי כוחות מגוונים וללא שום קשר אבולוציוני. על כן, מוסבר בהקדמה, הספר יתמקד בששת "תפלצי העל"- תפלצים שסווגו בתור המסוכנים ביותר, משום שהם משלבים תבונה עם כוחות שליטה או הרס.

מהו תפלץ?
הפרק הזה מספק לנו את סיפורו של הקודקס אנת'מה (ראו לעיל).
לאחר מכן, הפרק פונה למקורות השונים של התפלצים- מחוץ לחלל, מחוץ לזמן, יצירות של אלים מטורפים, תוצרים מאגיים, ממישורי חומר מקבילים, וכו'. ישנם גם פסי צד המיידעים אותנו על יצירת הצ'ול, וכן על מקומם של התפלצים בעולם אברון (יצירות הדלאקייר או שרצי הקהייבר).
מתוארים המאפיינים אשר משותפים בכל זאת לכל התפלצים- בראש ובראשונה "אינו שייך לסדר הטבעי של אף מקום".
בסוף הפרק תוכלו למצוא 40 רעיונות להרפתקה מבוססת תפלצים (אם כי בערך 30 מתוכם מזכירים באופן חשוד את 100 רעיונות להרפתקה מהמדריך לשה"ם), וכן מידע על מבנה של הרפתקה תפלצית ("זה מתחיל רע, ורק נעשה גרוע יותר", כפי שמוסבר כאן).

ששת הפרקים הבאים עוסקים בששת התפלצים שסווגו כ"תפלצי העל":

אבולת'- אדוני המעמקים
אנטומיה, פסיכולוגיה, תזונה ורבייה. תתי סוגים (אמפיבי, אווירי, סטיגיאני). מקצוע יוקרה לאבולת'ים- Savant Aboleth, עם לחש חדש. אוסף כשרונות המיועדים לאבולת'ים, חפצי קסם (כולל סוג חדש של "חפצים"- תחריטי אבולת'). דת וקסם, שפה, יחסים עם יצורים אחרים, משרתים, ערים ומאורות, מטרות, דב"שים אבולת'ים לדוגמה.
"האל שבאגם"- מיני הרפתקה.

בוהה- שרי העין
אנטומיה, פסיכולוגיה, תזונה ורבייה. תתי סוגים. מקצוע יוקרה לשרי העין- "מג בוהה" (בוהה שעוקר את עיניו בזו אחר זו על מנת להגיע לרמה של מכשף בדרגה 20, בתוך 10 דרגות- מגניב). אוסף כשרונות המיועדים לבוההים, אבל יכולים לעזור גם לאחרים (כשרון שמאפשר לפסל בעזרת התפוררות!). חפצי קסם של שרי העין (וכלי נשק שאפשר להחזיק בעזרת הפה). דת וקסם, שפה, יחסים עם יצורים אחרים, משרתים, קינים, מטרות, דב"שים בוההים לדוגמה.
שתי מיני הרפתקאות- "מאורתו של סקארבו", "כת העין הרעבה".

אילית'יד- מצליפי המוחות
אנטומיה, פסיכולוגיה, תזונה ורבייה. תתי סוגים ויצורים קשורים. חפצי קסם של האילית'ידים(כולל סוג חדש של "חפצים"- חותמים פסיוניים). דת וקסם, יחסים עם יצורים אחרים, משרתים, ערים ומאורות, מטרות.
מיקום- עיר אילית'ידית לדוגמה.
מיני הרפתקה- "מסתורו של סארקת".

נאוגי- לוקחי העבדים
נתוני נאוגי מעודכנים לגרסה 3.5. אנטומיה, פסיכולוגיה, רבייה. תתי סוגי. אוסף כשרונות לנאוגי. תרבות. יחסים עם יצורים אחרים, משרתים, "ספינות העכביש", מטרות, דב"שים נאוגיים לדוגמה. בניגוד לאבולת', הבוהה, האילית'יד והטסוקאר, הנאוגי יכולים לשמש גם כבני ברית מצויינים עבור הדמויות.
מיני הרפתקה- "נפילתה של 'עכביש מוח' ".

גרל- הטורפים
אנטומיה, פסיכולוגיה, תזונה ורבייה. כשרונות המיועדים לגרל (או לתלמידים מגזעים אחרים). חפצי קסם. קסם, יחסים עם יצורים אחרים, משרתים, מאורות, מטרות, דב"שים גרלים לדוגמה. בניגוד לאבולת', הבוהה, האילית'יד והטסוקאר, הגרלים יכולים לשמש גם כבני ברית מצויינים עבור הדמויות.
מיני הרפתקה- "הריסות סאנגקון בהת".

טסוקארי- לובשי הבשר
אנטומיה, פסיכולוגיה, תזונה. תתי סוגים. כשרון המיועד לטסוקארי, אבל יכול לשמש כל יצור עם יכולת הטלפתיה. שני לחשים. חפצי קסם של הטסוקארי. דת וקסם, שפה, יחסים עם יצורים אחרים, משרתים, מטרות, דב"שים לדוגמה (גם לא טסוקארים, משום שהטסוקאר הממוצע נמצא בתוך בן תמותה כלשהו ושולט בו). הטסוקאר אינו יצור בודד, אלא אוסף של נחשיםתולעים (תחליטו אתם) שמתחברים ליצירת תודעה משותפת. מגניב.
מיני הרפתקה- "ביתו של דרוס פריסט"

מפלצות חדשות
טווח ד"א של 2-25. 4 תבניות. יצור אחד (המלמלוען) הוא גרסה מעודכנת של יצור ממגד"מ הראשון.
יש כאן את הדברים שהכרנו ממוד"מ- הפסורולון, לדוגמה, וכן את המוח העתיק המאיים, וכמה דברים מאוד לאבקראפטיים.
שימו לב לזאוגלאק (מגניב!) ולסילתילאר (יצורי פיה שפירקו את עצמם לענן של פיסות בשר ועצם על מנת לחיות לנצח. מתמחים בשתלים, נוטים לתוהו טוב).

ציידי התפלצים
טקטיקות כנגד בוההים. חמישה אלי תפלצים.
20 כשרונות- 1 על קסם, 8 כלליים (רובם יעילים במיוחד כנגד תפלצים), 11 מורשת תפלץ (הופכים בהדרגה את הדמות למשהו לאבקראפטי).
6 מקצועות יוקרה (כולם באים עם דמות לדוגמה)-
המטהר הוא דרואיד שמעצים את צורת הפרא שלו כדי להפוך למהות הטהור והטבעי. מחסל תפלצים, קל להתאמה כדי לשמש גם כנגד יצורים אחרים. 10 דרגות. נחמד.
הרץ האפל הוא סייר מערות החבר בגילדת הרצים האפלים. הוא שכיר החרב, מעביר ההודעות והגשש של האפלה-שמתחת (the Underdark). מומחה בתנועה במקומות בעיתיים. 10 דרגות. מגניב.
מעוות הבשר הוא מטיל לחשי מאגיה שמתמחה בהכנת שתלים, ושואף להגיע להתעלות והשבחה עצמית דרך שתלי תפלץ. 10 דרגות. פגיעה קריטית של הספר, גאוני!
שומר אות הסרולין הוא מטיל לחשים המשתמש באות הסרולין, כוח קוסמי שפוגע בתפלצים. 10 דרגות. חביב.
מוח בטוח הוא לוחם-פסיוני, פלדין, או כהן שמתמחה בהגנה עצמית ובחיסול יצורים מרושעים עם כוחות פסיוניים. 5 דרגות. מגניב, מגניב, מגניב.
שומר הטופז הוא חבר במסדר קדוש שנשבע להכחיד את התפלצים מעל פני העולם. 5 דרגות. נחמד.

לחשים (ו-6 תחומי שליטה). חפצי קסם. שתלים (אבולת', איליתיד, סילתילאר) וגם כשרון השתלת הבשר.
ארגונים- מעגל האמת, גילדת הרצים האפלים, המוחות הבטוחים, מסדר הטופז. כולם מיועדים עבור מקצועות היוקרה של הספר.

״בוחטה של שדים."
אם זה היה ספר מפלצות רגיל, לא הייתי סוקר את Fiend Folio. אני בכלל לא מתכוון לעבור עכשיו על המפלצות, ורק אציין את הנקודות החלשות והחזקות בנושא. אז, אעבור למה שמבדיל את הספר הזה מהמגד"מים הנפוצים.
עדכון התוכן: אני מכנה את פיינד פוליו "גרסה 3.25". הוא יצא באפריל 2003, כשלושה חודשים לפי הסל"ש 3.5. הוא משלב מאפיינים של שתי הגרסאות- בין השאר תוכלו לזהות את "תפוסה\הישג", "התקפה מלאה" ו"מלאכה (אלכימיה)" של גרסה 3.5, אבל הד"א של המפלצות נקבע לפי המפלצות של גרסה 3- כתוצאה, חלק מהמפלצות אמורות להיות בד"א טיפה יותר נמוך. הבדל נוסף הוא שכאן יצורי נחיל תופסים רק 1.5 על 1.5 מטרים. יש כאן מתאמי דרגה.

מפלצות: בספר יש 145 מפלצות (בהנחה שספרתי נכון) וכן 7 סימביונטים (ראו בהמשך). אנחנו מדברים על "בוחטה של שדים", ואכן הרבה מהמפלצות כאן הן חוצנים, ורבות אחרות הן בעלות תת הסוג "נוכרי".

גולם הדם הוא נקודה חזקה בספר. הגולם הזה מטפטף חלקים מעצמו לכל עבר, וסופג נזק בכל יום, אבל יש אפשרות ליצור עבורו חליפה\שריון שמשמר אותו טוב יותר, וכולל שני תאים לאכסון דם נוסף. הדבר הזה הוא מגניב. נקודה.
דיסצ'נתר הוא נקודה חלשה וכואבת. זו מעין ג'ירפה שמבטלת קסם עם הלשון הארוכה שלה.
רפש אתרי הוא נקודה חזקה. קוביית רפאים שבולעת אנשים ומעבירה אותם למישור האתרי? גדול.
יוגולות' וסלאאד הם די עלובים בספר, וחבל. כלומר, הסלאאד בספר (סלאאד בוץ) ואחד משני היוגולות' מצויידים ביכולת המרשימה... להתחנן לרחמים. כן, יכולת שמאפשרת להם להתחנן לרחמים כך שכולם לא ירצו לתקוף אותם. היוגולות' עוד מילא, כי יש לו ד"א נמוך, אבל סלאאד בד"א 6 שמתחנן לרחמים? עם ד"ק 11 כדי לתקוף אותו בכל זאת? עלוב.
בלתי נמנעים זוכים פה לשני סוגים. אחד אחראי על החלל-זמן, והשני הוא שומר על האלים, ושומר שבני תמותה לא יתעלו לדרגת אלוהות (אם הוא נכשל במשימה הזו, הוא עובר למשימה השנייה והופך לשומר הראש של האל-החדש). שניהם מגניבים. נקודה חזקה בספר.
חנית עצם הוא צרצר ענקי, עם קרניים דמויות צלצל במקום מחושים. הוא יורה את הקרניים שלו (נותרות זרועות דקות שמקשרות בין הקרניים לראש), ואז גורר חזרה את הקרן, עם הטרף המשופד. ממש מגניב, וכל קרן מוציידת ברעל אחר. אהבתי.
נקרופידיוס הוא יציר כפיים המעוצב כשלד נחש עם גולגולת אנושית. תמיד שנאתי אותו, ואני ממש לא מבין איך הזוועה הזו שרדה גם את מוד"מ וגם את מהדורה 3. אני שונא אותו, כי היצור חסר התבונה הזה פשוט "רוקד" את דרכו ליריב, מהפנט אותו, ומבצע התקפת פתע. wtf?!
יואן-טי, אנת'מה הוא מפלץ אדיר. זהו יואן טי שנישל כמעט כל אנושיות, והוא כעת נחש שש-ראשי עם ידיים. היצורים האלו מנהלים כתות קטנות של יואן-טי ושל בני אדם מושחתים. הם מתמחים ביצירת חפצים קסומים ובהשתלות (ראו בהמשך). נקודה חזקה.
זודאר הוא יציר כפיים רב עוצמה (ד"א 16) עם כוח אדיר. הוא נוטה -שימו לב- ל"תכופות תוהו נטרלי". הוא לא מדבר הרבה, אבל הוא חכם ביותר, וכשהוא מדבר, כדאי להקשיב לו טוב (כל מילה שלו מובנת על ידי כל יצור תבוני). הוא יכול לבצע משאלה, והוא בנוי בצורה מתוחכמת (לא יודעים יותר כיצד הזודאר נוצרו- הם כמו עתקים מהלכים), כך שהוא חסין לכמעט כל התקפה פיזית. אבל הזודאר הוא בכל זאת נקודה חלשה מ-א-ו-ד בספר. למה? כי הוא חסר תבונה. נכון, חסר תבונה. הוא חכם, הוא "תכופות תוהו נטרלי", הוא מפעיל משאלות... ואין לו ערך תבונה, ישמור השם. כנראה שהכותבים לא היו סגורים אם לעשות אותו "גולם עתק" או "עתק ידע מהלך".
לוע-מתכת הוא מעין טריאנט עצבני ורשע. אין לי מושג איך השם קשור ליצור עצמו. נפילה.
טורף מתכת הוא נקודה חזקה. זו מפלצת חתולית, שחיה באכרון, וניזונה מחפצים מתכת מעובדת. הוא במיוחד אוהב חפצים קסומים.
ספריגאן הוא יצור פיה דמוי יודה, חמוש בהתקפת פתע ויכולת דמויות לחש. אבל יש לו היכולת להפוך לגרסה ענקית ומפלצתית של עצמו. נקודה חזקה. מהווה בסיס מצויין לדמות מגוונת (האפשרות להחליף בין "צורת נוכל" ל"צורת לוחם", למעשה).

למה זה לא ספר מפלצות רגיל:
כי יש בו מקצועות יוקרה. שלושה מהם- אבל הם מיועדים לחוצנים מרושעים בלבד. מצד שני, שלושת מיועדים במיוחד עבור נבלים ראשיים. כולם בני שש דרגות.
שטן המארה הוא מקצוע יוקרה עבור שד או שטן שמקים כת. הוא מקבל חמישה דרגי לחש, ואת היכולת ליצור קשר עם מספר בני תמותה, להם הוא יכול להעניק לחשים או יכולות דמויות לחש שלו. הוא גם יכול לצפות בהם מרחוק. מקצוע בינוני.
שד השחיתות הוא עבור חוצן מרושע שמתמחה בהדחת בני תמותה לרוע, או כליאת נשמותיהם בתוך אבני חן, אם הם מתנגדים. הוא זוכה ביכולות לשנות את צורתו, להסתיר את נטייתו, ולהעניק מספר תוספים מגניבים ליצורים (תוספים "ממכרים"- הם הופכים למחסר לאחר מכן, ורק שימוש נוסף ביכולת מתת הזו מבטל את המחסר ומחזיר את התוסף). הם יכולים גם להציב קללות מגבילות על מטרות ההשחתה שלהם, וכן להעניק שתלים (ראה בהמשך) וחפצים קסומים או זהב. מקצוע מגניב. אהבתי. בהחלט יש לו את היכולת להתעלל בדמויות, במסווה 'הדב"ש שבו משתמש השה"ם כדאוס אקס מכינה".
שד הדיבוק הוא חוצן מרושע שמתמחה בהשתלטות ודיבוק, ונכנס בחפצים, ומאוחר יותר גם ביצורים. זה מקצוע שמיועד לחוצנים מרושעים שרוצים לקבל את יכולת הדיבוק (המוצגת גם במספר ספרים אחרים, כמו FC1), למרות שהם חסרים אותה. מקצוע נחמד.

יש כאן גם כמה חפצים קסומים (של היואן-טי, אנת'מה), וכן שתלים- סוג חדש של "חפצים".
השתלים הם איברים של יצורים אחרים, או מתקנים מכניים דמויי-איברים, שמחוברים לגופו של יצור, הופכים לחלק בלתי נפרד ממנו, ומתפקדים כחפצים קסומים. אני אישית אהבתי. השתלים מחולקים לכמה קבוצות, לפי הגזע שמשתמש בהם (שתלי האבולת', למשל, כוללים איברי נאלח). יש כשרון שמאפשר להשתיל שתלים, ובכל לקיחה של הכשרון יש לבחור סוג שתלים. לחלק מהסוגים (אם לדייק- שתלי אבולת', אילית'יד, שדים ויואן-טי) יש דרישות גזע.
השתלים קיבלו הרחבה רצינית ב"אדוני הטירוף", ואני חושב שאם יש לכם ספר אחד מהשניים, ואהבתם את הרעיון- שווה לקנות גם את השני.

ולבסוף- הסימביונטים (שיתופנים): אלו יצורים חלושים בפני עצמם, שנצמדים ליצור אחר. הם חיים ממנו (נזק תכונה יומי), אבל מעניקים לו מגוון השפעות מיטיבות. למרות זאת, חלק מהסימביונטים המרושעים עשויים להפוך לטפילים, או גרוע מכך- כמו חפצים תבוניים, יש להם תכונה שביעית- אגו. אני אוהב את הרעיון.

איש הצוות הזוטוני הוא מקצוע יוקרה בן 5 דרגות, המופיע בחלקו בדוגמית התוכן. זה מקצוע שימושי ביותר ונוח להמרה עבור כל גזע (רק צריך להחליף את היכולת "יחף ויציב", ואולי להוסיף כמה תפקידים קרביים). איש הצוות הזוטוני הוא חייל בן מחצית המתמחה בעבודת צוות, ובשירות על כלי מלחמה. הוא בוחר מספר תפקידים קרביים (שיש להם דרישות בפני עצמם), כולם מגוונים.
אלוף התקווה \ הגאווה הזוטונית הוא מקצוע בן 7 דרגות. הוא מעין פלדין, אבל בלי מיקוד קדוש- הדבר שמניע אותו ומעניק לו את כוחותיו הוא הצדק והמוסר של העם הזוטוני. הוא מתמחה בעבודת צוות, עם דגש על פיקוד וסיוע לבני ברית.
נקי הכפיים הוא בן מחצית המשתייך למסדר של טבחים, בעלי התמחות יוצאת דופן: מטעמים רעילים. המסדר הוא חוקי לחלוטין (הם מתמחים ברעלים טעימים במיוחד, ויש אנשים משועממים מ-א-ו-ד שמסתכנים עבור ארוחה עם טעם שמימי) וקל להתאמה לכל עולם מערכה שבו הזוטונים שלכם הם תרבותיים וטבחיים (כלומר- לא השמש השחורה, אבל כל דבר אחר). אפשר להלביש בקלות על גזעים אחרים.
מבחינת נתונים קרביים, נקי הכפיים מתמחה ברעל באופן כללי, ומצוייד גם בהתקפת פתע ובעמידות לרעל. חמש דרגות.
תלמיד חכם של האבנים המתגלגלות הוא שבע דרגות של תאוריית הכאוס הזוטונית. ממש מגניב. הוא מתמחה בניחוש והבנה של השתלשלות האירועים, כולל האפשרות לבצע פעולה שתעורר פעולה אחרת, לקבל רמזים מהשה"ם, וכן לזכות בתובנה של הסביבה בטווח של כמה ק"מ.
קורא התיגר דווקא מתאים לכל יצור בסיווג גודל קטן, אבל פלאפ המקצוע מציין שרוב קוראי התיגר הם זוטונים. קורא התיגר הוא ממזר עצבני ועקשן שלא יודע מה הם "פחד", "מוות", או "לוותר". כמו שבוודאי ניחשתם, מקצוע עשר הדרגות הזה מיועד בעיקר לברברים. הוא מתמחה בללמד אחרים מהו "יתרון הגובה", ונכנס לטירוף של התקפות. מאחר והוא בעצם "מלמד לקח", הוא מסוגל לגרום נזק הכנעה במקום נזק רגיל.
גזע חדש- הננס המכני הוא יציר כפיים שנבנה בדמות ננס, ומתוכנת להתנהג כמו ננס. יש לו סיפור הקדמה משעשע למדי, והוא מאוזן (עם מתאם דרגה 2+) ומגניב. יש אפשרות ליצור ננסים מכניים עם שידרוגים, התאמות ושיפורים. זה עשוי להגדיל את מתאם הדרגה.
שוכן המחילות הוא מקצוע יוקרה המייצג ננס שפנה לכיוון ההפוך מרוב הננסים- חזרה לשורשים. במקום לשפשף ולאמן את כשרונותיו המכניים, האלכימיים, או אף כשרונות האשלייה והתעלולים, הוא פונה לחזק את יכולתו לדבר עם חיות- על מנת להפוך לכמעט-חיה בעצמו. מקצוע היוקרה הזה הוא בן עשר דרגות, ומיועד בעיקר לברברים. הוא אומנם ממש מגניב, אבל אני מוצא אותו מתאים יותר לדב"שים ("היי גורסון, ממתי יש לך פרווה? גורסון, למה אתה נוהם עליי? גורסון רע! גורסון רע! רד ממני!").
יצור חדש- הננס האבוד \ שוכן מחילות, דור שני הוא יצור, ננס חייתי. הוא בנם של שני ננסים שהתקדמו מאוד במקצוע שוכן המחילות, ומשמר מעט מאוד מהאנושיות שלו.
אשליין הוא מקצוע יוקרה בן 10 דרגות המיועד אך ורק לאשפים שבחרו את מסורת האשליה כמסורת התמחות. אני מוצא שזה די מגביל, ולדעתי כדאי היא לאפשר גם לדמויות אחרות להפוך לאשליינות. מצד שני, המקצוע הזה עושה את העבודה שלו מצויין. האשליין מתקדם כמטיל לחשים, ובוחר בכל דרגה יכולת לשיפור סוג מסויים של אשליות.
המג המשוריין הוא מטיל לחשים\לוחם, ומתמחה בהטלת לחשים בשריון. היכולת הבסיסית שלו היא להאריך את משך ההטלה של לחש כרצונו, כאשר כל סיבוב נוסף מפחית את סיכויי כשלון הלחש. הוא גם יכול להטיל לחש, אבל אז לשמור את הלחש ולשחרר אותו כפעולה חופשית, בהפתעה. המקצוע הזה הוא מגניב, אבל אני לא מוצא סיבה אמיתית למה לקחת את כל עשר דרגותיו- בדרגות 2-10, הוא מקבל רק כשרונות נוספים ושיפורים לדרגת ההטלה, לסירוגין, וכן שיפור קל ליכולת עיכוב הלחשים שלו, שלא ממש משתמשים בו במרבית המקרים. אפשר היה לכווץ ל-5 דרגות.
המנתץ הוא גמד שמקדיש את עצמו לאל סמארגן, אל המרד הגמדי המוצג בספר. המנתץ נושא איתו מקבת אדירה בגודלה, עליה הוא מסוגל להוסיף תכונות קסומות תוך שימוש בקורבן אישי המתבטא בנזק הכנעה. הוא זונח את יכולת הטלת הלחשים המופיע בדרישות בתמורה ליכולת לחימה מרשימה, וזה שווה את זה. מקצוע יוקרה מגניב ויעיל. 10 דרגות.
נושא הסלע הוא המקביל הסדרי של המנתץ- גמד המקדיש את עצמו לאל המסורת העתיקה, אוכרם. הוא נושא איתו סלע גדול, המשמש לו כנשק וכמגן, וכן מסמל את המשא והאחריות שכל גמד צריך לקחת על עצמו. הוא מסוגל לברך את הסלע ביכולות קסומות. נושא הסלע זונח את יכולת הטלת הלחשים המופיע בדרישות בתמורה ליכולת לחימה מרשימה, וזה שווה את זה. מקצוע יוקרה מגניב ויעיל. 10 דרגות.
שתי אלוהויות חדשות- אוכרם וסמארגן הם שני אלים גמדיים, אב ובן (בהתאמה), הנתונים במאבק מתמיד לגבי ערכי התרבות הגמדית: סדר מול תוהו, מסורת מול חדשנות. כל אל מצוייד גם בתחום שליטה חדש (מסורת אבות, מרד נעורים). מסופר כי הויכוח החל במהלך קרב של השניים מול ישות (או ישויות) מסתורית- האורימריג'.
שני רעלים חדשים (אחד מהם טעים מאוד, ומקושר למקצוע נקי הכפיים) נמצאים בספר.
אוסף חיות שוכנות מחילות היכולות לשמש כמלווים לשוכן המחילות, או כיצירי סוד לכל דמות. כולל ארנב, בואש, גירית, נברן, סמור, נמייה, עכברוש ושועל.
אוסף של שבע כשרונות כולם מגניבים ויעילים. אחד מהם אינו מקורי- התקפה טבעית משופרת.
חומר חדש- פרומיניאום הוא חומר דמוי מתכת, ממנו עשויים הננסים המכניים.
תכונות חדשות עבר כלי נשק קסומים כולל הגורר והמכביד המגניבים, המרסק (שיעיל כנגד יצירי כפיים) והמרטש ההרסני. 9 בסך הכל.
כלי נשק הם כמה דברים נחמדים. רובם לא ממש מקוריים (מקבת, בולה), אבל שימו לב לכף האלון הזוטונית (כלי מטבח דו-תכליתי, שהוא בעל תכלית שלישית ככלי נשק!).

סיכום- התוכן כאן הוא ברובו מקורי ומגניב, ובהחלט יעשיר את המשחק שלכם. עם זאת, יש כאן חוסר קל.

*- ומאחר והחוברת נכתבה עוד בראשית המהדורה השלישית של מו"ד, יש כאן כמה דברים לא ממש מעודכנים. אולי התעשייה יוסיפו קובץ תיקונים באתר החדש. אם לא (ננסק, פרנהייט?) אני אשמח לעשות קובץ תיקונים לא רשמי, ולהוסיף אותו להודעה הזו בעריכה.

הספר מורכב מחמישה פרקים, וכן מנספח של עמוד אחד ומהקדמה של שלושה עמודים. הוא כולל 160 עמודים.

הקדמה: האמנה הבראשיתית
הדרך הטובה ביותר להבין את השטנים, היא לשמוע מה הם מספרים על עצמם
כך נפתחת ההקדמה, שכוללת, מעבר להמלצות והפניות לספרים אחרים והחוקים של פעולה מהירה ופעולה מיידית, גם את האגדה על האמנה הבראשיתית. האגדה ממשיכה את תאוריית הבריאה שהוצגה ב-FC1, לפיה אלי הסדר יצרו את קוסמולוגיית הגלגל הגדול מתוך השאול, שהוא המישור המקורי. האגדה מספרת על בריאת השטנים, וההסכם לפיו הם רשאית לקחת כל נשמה הנוטה לסדר רע, ולצרף אותה לצבאם.

הכל על שטנים
הפרק מסביר על הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה של שטנים (ידעתם שמרבית השטנים פוחדים לרדת בדרגה יותר מאשר להיות מושמדים לחלוטין?), שילוב השטנים במערכה וקרב עם שטנים, יחס השטנים לאלים, מלחמת הדם, וכן מידע על כתות שטנים ושפת התופת. יש כאן גם הסבר על קידום שטנים לסוגי שטנים אחרים, ומידע על מה קורה לנשמות שמגיעות לגהנום- עד שהן הופכות לשטני למור.
בפרק זה יש חוקים לעסקאות עם שטנים(מה הדמות מקבלת, ומה המחיר), חוקים לשימוש בעינויים, וחוק חלופי שנועד למנוע מדמויות לחמוק בקלות לאחר שחתמו עם עיסקה עם שטן, אבל מאפשר גם לדמויות מנטייה תוהו-טוב לחתום על עיסקאות (במקום שינוי נטייה, הדמות מקבלת "נקודות שחיתות" ו"נקודות סדר", שמאוד קשה להיפתר מהן).

תשעת הגהנומים
הפרק מתאר את מישור באאטור, על כל שכבותיו. יש כאן גם הסבר על מה שקורה ליצורים שעפים אל מחוץ לגבולות באאטור (פני השטח של כל שכבה הם סופיים, למרות שמערות או מבנים נוטים להיות אינסופיים בגודלם- מבפנים).
אוורנוס היא הגהנום הראשון והגדול ביותר. הנהר סטיקס זורם בה, מגיע ממישור ג'הנה הסמוך, ונשפך אל השכבות הבאות של הגהנום. נשמות של סדר-רע מוצאות את עצמן כאן לאחר מותן: צפות על רפסודות בנהר האפל. כאן, דייגים מגזע הברבזו (השטן המזוקן עבר שינוי מהותי- עם הוספתם של שלושה סוגי שטנים אחרים שנועדו לחיל הרגלים, כולם בד"א 3-8, הוא הפך ל"שולה הנשמות" של הגהנום). סמל לחורבן ומלחמה, מאוורנוס גם יוצאים כוחות הפלישה במלחמת הדם. לכן, אוורנוס שורצת גם בשדים, שטנים בוגדים, ושכירי חרב ממאות עולמות. כאן נמצאים גם האלים תיאמת וקורטולמאק.
דיס היא הגהנום השני, עיר הברזל. דיס היא סמל ליאוש, בגידה, תככים ופרנויה. בפקודת שליט השכבה, דיספטאר, חצי מהשטנים כאן מרגלים אחרי החצי השני, בעוד שהחצי השני מרגל אחרי הראשון. דיס היא שכבה עירונית- העיר הגדולה ביותר בבאאטור, והיא מושחתת, מסוכנת, ואכזרית גם כלפי תושביה שלה. רפאים מטיילים בעיר, ועליהם ארחיב בהמשך.
מינאורוס היא ביצה מצחינה ומוכת קרה. זוהי שכבת המולדת של שטני השלשלאות (קייטון), אשר בירתם בעיר השלשלאות הנוראית, שתלויה מצידה התחתון של שכבת דיס. ערים אחרות נדירות בשכבה, ורובן פשוט שוקעות לתוך הביצה.
פלג'תוס היא השכבה הרביעית. המקום הבוער הזה מסמל את הצד התוהני יותר של הגהנום- תענוגות הגוף, אך גם סאדיזם ועינויים. להבות השכבה נמשכות להתקרב אל יצורים נעים.
סטיגיה היא ים הקרח שמשמש בתור השכבה החמישית. כאן, מופיע שוב הסטיקס, כשהוא זורם ממש בתוך הים- עם שובל משלו, כמו זרם אחיד של נפט. השכבה הזו עברה הרבה החלפות שליטים, ושליטה הנוכחי כלוא בתוך גוש קרח עצום. על כך ארחיב בהמשך. למרות זאת, סטיגיה מסמלת את הצד ההגון שברשע. כאן, שטנים רשאים להתקדם דרך הזמנה לדו קרב עד המוות- והקרב תמיד הוגן.
מאלבולג' היא השכבה השישית, וזה שעברה הכי הרבה שינויים מאז Book of Vile Darkness. זוכרים את הרוזנת המכשפה מלגראד? היא מתה, פחות או יותר. יום אחד היא פשוט התחילה לסבול מכאבים, ואז היא התחילה להתנפח, והגיעה לגודל עצום, ואז- התפוצצה. סוף מזעזע לרוזנת. השכבה והרוזנת התמזגו, וכעת תוכלו למצוא כאן מקומות כמו "יער השערות". מייד לאחר ההתרחשות, הגיעה גלסיה, ביתו של אשמדאוס, והכריזה על עצמה כשליטה החדשה. כעת, היא חיה במצודה שהוקמה בתוך הגולגולת הענקית של הרוזנת, והשכבה הפכה להיות סמל לריקבון וחולי.
מלדומיני היא השכבה השביעית, מקום של שחיתות פוליטית ועצלנות.
קאניה השכבה השמינית והקפואה. היא הסמל לשימוש במדע ובקסם למטרות לא מוסריות. כאן שכבת הבית של שטני הקרח (גלוגון).
נסוס היא השכבה התשיעית והאחרונה. זה מקום המצולק בקניונים אדירים, ומקום מושבו של אשמדאוס, עם הצבא האדיר שלו. כאן מוצב אחת משלושת העותקים הקיימים של האמנה הבראשיתית- עתק רב עוצמה של סדר, טוב ורע כאחד, אשר מחליש שטנים וארכונים בסמוך לו. אשמדאוס עצמו מתרחק מהעתק, ובני תמותה שנבחרו היטב (ונשלטים באופן קסום, במקרה הצורך) שומרים עליו.

יש כאן גם לפחות שתי היתקלויות לדוגמה בכל שכבה, וכמה אתרים קסומים לדוגמה. רוב האתרים הקסומים דורשים מהדמות לשרוד כמות מטורפת של נזק כדי לקבל בונוס מגניב למשך זמן מוגבל. כדי לחדש את הבונוס, צריך לעשות משהו מרושע.

חוקי המשחק
כאשר נשמה של סדר-רע נמצאת בדרכה לגהנום (תהליך של מספר שניות בין רגע המוות ובין הנחיתה על רפסודה בסטיקס) היא יכולה לבקש מחילה על חטאיה- ולהגיע למישור של סדר-נטרלי או סדר-טוב במקום.
נשמות מסויימות מבקשות מחילה רק כשהן נשלות על ידי השטנים המזוקנים, על חוף הסטיקס- אך זה מאוחר מדי. כעת, הן לכודות בבאאטור, אבל לא נוטות לרוע. לרוע מזלן, שליט השכבה השנייה, דיספטאר, כבר מצא להן שימוש- להפוך אותן לרפאים של דיס, אל-מתים מעונים שכל מגע איתם יונק חיים, ומקוללים לשוטט בעיר לנצח, כשהם רק מחפשים בני תמותה לחבק ולבכות על כתפם.
אבל יש גם קבוצה שלישית- אלו שביקשו מחילה רק כאשר מצאו את עצמם על רפסודה, אבל לפני שהגיעו לחוף. לגהנום כבר יש אחיזה בהם, ואלי הטוב לא לחלוטין בוטחים בהם. לכן, הם מקבלים הזדמנות שנייה להוכיח את גבורתם, טוב ליבם, ושנאתם לרוע: הם מוחזרים למישור החומר כ"ילידי הגהנום" (Hellborn).
בפרק הזה ישנו הגזע החדש הזה, שהוא בעיקרון גזע נחמד, וכן כעשרים כשרונות (כולל כשרונות כלליים, כשרון על-קסם אחד, כשרונות קדושה וכשרונות נגועי-שטנים). יש כאן גם לחשים ותחומי שליטה, כולל סוג חדש של לחשים, שמייצג את לקיחת המהות של חוצן והטמעתו באופן זמני ביצור. רוב הלחשים כאן הם לחשים מהסוג הזה, הכוללים את ההטמעה של כמעט כל שטן מהמגד"מ או מ-FC2.
הספר הוא לא סתם FC2, ומשלים את מקצועות היוקרה שלא היו בקודמו- יש כאן ארבעה מקצועות יוקרה:
פורץ הגהנום, שמתמחב בשוד, גניבה וחיסול של חוצנים מרושעים. הוא יכול לגנוב יכולות דמויות לחש, לבצע התקפת פתע, לתפוס טרמפים על לחשי טלפורציה, ולשבש טלפתיה והשפעות זימון בסביבה. מקצוע נחמד, 10 דרגות.
אמגוש אש-גהנום (זה נשמע יותר טוב באנגלית: Hellfire Warlock) הוא אמגוש (ובעזרת חוק חלופי המוצג בספר- כל מטיל לחשי מאגיה עם גישה לכדור אש) שלמד לתעל את מהות הגהנום: עוצמה קסומה הידוע כ"אש הגהנום" (ראה בהמשך מידע על מפיסטופלס). הוא לא חייב לנטות לרע, אבל אש הגהנום אוכלות אותו מבפנים, וגורמת לו לנזק חוסן כשהוא מפעיל את יכולות המקצוע. מקצוע מצויין, 3 דרגות. אני כבר יכול לראות את הפונטציאל שבאמגוש\כובל שמזמן את שריד הנשמה "נאבריוס" .
מחסל הגהנום הוא לוחם המתמלא בזעם קדוש למראה שטנים. זה אולי נשמע לכם משעמם, אבל שימו לב- פלדין\מחסל הגהנום הופך לפלדין לשעבר. זה מקצוע יוקרה לברברים. גם כשקראתי את יכולות המקצוע, כל הזמן הייתה לי ההרגשה של "זה בחור מטורף". מקצוע מצויין, 10 דרגות. אין שיפור ליכולת הזעם.
שומר הנשמות הוא מישהו שמתמחה בלחשי מגננה כנגד הרוע. מקצוע משעמם שמקבל בעיקר יכולות דמויות לחש ושימושים נוספים לגירוש\געירה. 10 דרגות.

שטנים
הפרק הזה מציג שוב את תת הסוג בטאזו. יש כאן חוק חלופי שמציע להחליף את יכולת הזימון האקראית וה"תוהנית" של השטנים בכשרונות נוספים שמייצגים את נאמנותם לאחד מעשרת שליטי הגהנום. יש גם חוק חלופי שמציע להחליף יכולות דמויות לחש לפי טבלה (אתם תצטרכו את החוק הזה, כי לחלק מהשטנים פה יש יכולות דמויות לחש שהן מ-FC1).
הנתונים של השטנים מוצגים במבנה החדש, ואצל רובם יש מידע לגבי הכנסתם לרשימת זימון מפלצת, לחלק יש גם מתאם דרגה.
אבישאי הם שטנים דמויי גרגויל שמשרתים את תיאמת. חמשה סוגים, כל אחד בצבע אחר התואם לאחד מסוגי הדרקונים הרעים. ד"א 4-8. לא ממש ברור לי למה הם נחשבים כבטאזו.
אמניזו הם השומרים והמאבטחים של הגהנום. יש להם מגע מטמטם וכמה חסינויות. ד"א 7. כולל דוגמה למוצב בכניסה לגהנום.
שטן מתנקש (דוגאי)- היצורים האלו רשאים לעקוף חלק מהחוקים של הגהנום, אבל חסרים את יכולת הזימון. לכן, הם משמשים כמרגלים ומחסלים בתוך הגהנום עצמו. ד"א 11. חדש לחלוטין.
נחיל אייפרובוס הוא נחיל של שרצים קטנים ומטורפים. הם תוקפים בני תומתה ושטנים כאחד, ומסוגל להיכנס לתוך יצורים חיים ולשלוט בתנועתם. מאחר והם יצירה מטורפת של בעלזבול, אני לא ממש מבין למה הם נחשבים כבטאזו. ד"א 12. חדש לחלוטין.
שטן איסוף (פאלקסוגון) הוא האחראי על איסוף וכריתה של עיסקאות עבור שטנים חזקים יותר. לפי חוקי האמנה הבראשיתית, היקום עצמו מגן על היצורים האלו מכל התקפה- לפחות עד שהם תוקפים ראשונים. ד"א 7. עוד אחד חדש.
מכונת אש גהנום הם מכונות ענק שיצר מפיסטופלס, בעיקר עבור מלחמת הדם, אך גם כנגד שליטי הגהנום האחרים. הענקים דמויי הגולם האלו עשויים מברזל קר ופועלים בכוח אש הגהנום. ד"א 19. למה אין לו חסינות לקסם? חדש, אם כי לא לחלוטין מקורי.
קלאבון. זוועות שנוצרות ספונטנית מתוך שכבת מאלבולג'. היצורים האלו מונעים בכוח חייה של הרוזנת המתה, ומהווים מטרד מתמיד לגלסיה ומשרתיה. הקלאבונים מתאחדים זה עם זה ליצירת תפלצי ענק של בשר, זרועות ועיניים, ומנסים להחזיר לחיים את הרוזנת. ד"א 1/2 (ובעזרת איחוד זה עם זה- עד ד"א 8). חדש לחלוטין.
שטן לגיון (מרגון) הם חיילי הרגלים של הגהנום. הם יכולים לקשר את כוח החיים שלהם ליצירת 'נק"פ משותף'- תוכל להכות אחד מהם במשך שעות, עד שלפתע כולם ימותו בבת אחת. ד"א 3. היצור הזה לא זכה לאיור. חדש לחלוטין.
מאלבראנצ' שטן עצום ורב עוצמה. מסתער בנגיחה הרסנית. חסר יכולת זימון. ד"א 14.
נארזוגון הם הפרשים של הגהנום. נראים כמו אל-מתים, ומבטם מציג את הפחדים הגדולים של המתבונן (הם הוחלשו מאוד מאז Manual of the Planes- עכשיו מדובר בהשפעת פחד רגילה, ולא במבט רוצח הזוי). מאז ומעולם אהבתי אותם. ד"א 5.
נופריבו הוא יצור חלש ומעורר רחמים, עיוור וחירש.כאשר שטן נכשל בצורה מבישה במשימתו, מפקדו מוסר אותו לטיפולם של שטני הכאב. הם מענישים אותו על ידי הפיכתו לנופריבו. ד"א 2.
אורת'ון חיילי הסער של הגהנום, עם מומחיות לחיסול שדים. הם חיים בסבל מתמיד, מאחר ושריונם ממוסמר לבשרם. רק לחימה מסיחה את דעתם מהכאב. מסוגלים לשבש טלפורציה. ד"א 8. חדש, אאל"ט.
פליריון יצור מכוער ודוחה שמתמחה בארגון מרגלים ואיסוף מידע. מסוגל להאריך את טפריו, להפריש סירחון מטמטם, ולמצוא בדיוק איזו קללה תבייש כל אחד. הוחלש מאז FF, וכעת ד"א 18.
שטן כאב (אקסקרושיארצ') הוא יצור סדיסטי שמתמחה בעינויים. הוא מסוגל להפוך נשמות ללמורים ולהפוך שטנים אחרים לנופריבו. ד"א 7. למרות ששטן הכאב כבר הופיע ב-BoVD, אני אחשיב את הבחור הזה כיצור חדש- הוא כבר לא חיפושית מגודלת עם טפרי ענק, אלא יצור אנושי שעוטה מסכת ברזל מכוסה קוצים. אין לו איור.
שטן תענוגות (בראצ'ינה) הוא הגרסה המשופרת של האריניס. אומן\ית פיתוי, שקרים והדחה לרוע. ד"א 11. חדש, אבל לא ממש מקורי.
שטן משפד (ספינאגון) הוא יצוק קטן, מכונף וקוצני, אפוף להבות. סייר, מעביר הודעות, וחייל גיבוי של השטנים. משליך את קוציו ומשפד יריבים. ד"א 4. אני לא מבין למה אין אצלו אפשרות של יציר סוד משופר.
שטן פלדה (בוארוזה) הוא חייל ממושמע שמתמחה בחיסול מטילי לחשים. ד"א 6. הוא מתואר כחליפת שריון מאובקת ומכוסה קורים, אבל האיור מציג אותו כיצור דמוי אלף משוריין... אני אתעלם מהאיור. יצור חדש.
זרפילסטיקס הוא שטן שחסין למים של נהר הסטיקס. החסינות היא רק חלקית, והיצור הזה בכל זאת מטורף לחלוטין. הוא יונק מהסטיקס את הזכרונות שאחרים איבדו בו, וזה לא מוסיף לשפיותו. ד"א 15.

יש לציין שבתיאור השכבות מתוארים יוצרים נוספים, אם כי רק גרסאות משופרות של יצורים קיימים- קובולדים בני אופל נזירים, לדוגמה.

אדוני התשעה
תיאור קל של המושג "הוויה" (אספקט). כל הנתונים המוצגים בספר נחשבים כאספקטים של אדוני התשעה האמיתיים. הספר מפנה את הקורא ל-BoVD עבור נתונים של השליטים עצמם, ומסביר כיצד לשפר את האספקטים כדי ליצור את אדוני התשעה האמיתיים לפי חוקי 3.5 (ואין לכם ברירה- כי גלסיה לא מופיעה ב-BoVD).
בל הוא כוכב עולה בגהנום. רוב השטנים נמוכי הדרג מעריצים אותו, מאחר והוא התחיל את דרכו כנשמה של סדר-רע, והצליח להתעלות בכוחות עצמו לדרגת שליט השכבה הראשונה. רוב השליטים האחרים מתעלמים ממנו בתוקף, אבל לו זה לא אכפת- הוא בכל זאת מקבל בסופו של דבר את השליטה בצבאותיהם עבור מלחמת הדם. מגובה בידי אשמדאוס. ד"א 20.
דיספטאר הוא שליט השכבה השנייה, דיס, ואחד משלושת השליטים המקוריים. הוא פרנואיד, לעולם לא יוצר מהמבצר שלו, ושולח אספקטים שלו לכל מקום אליו הוא צריך להגיע. הפרנויה שלו גדלה לאחר שגלסיה לקחה לעצמה את מאלבוג'. מתמחה במתכות וחלודה. ד"א 21.
ממון הוא רודף בצע (נכון, יש כאן שמות בעברית), המאהב לשעבר של גלסיה, וכל שאר השליטים רואים בו בוגד דו-פרצופי. הוא וויתר לאחרונה על הפוליטיקה, ופנה להסתגרות במינאורוס, תוך התעלמות משאר השליטים. מסוגל להחדיר תאוות בצע ביריביו. ד"א 21. הספר לא מרחיב על העובדה שצורתו דמויית הנחש היא בדיחה פרטית לאחר ה-Reconing והדחת גריאון. חבל.
בליעל (כן, עוד שם בעברית) הוא השליט בפועל של פלג'תוס. אב, יועץ ומורה לפירניה. בן הברית של בעלזבול. ד"א 21.
פירניה השליטה בתואר של פלג'תוס, אבל עדיין לומדת כיצד לשלוט מאביה, בליעל. בת ברית לגלסיה. ד"א 19.
לויסתוס שליט סטיגיה. אשמדאוש הדיח אותו וכלא אותו בגוש קרח ענק לאחר שניסה להסית את בת זוגתו של אדמדאוס כנגדו, וכשסירבה, חיסל אותה. לאחר ה-Reconing, אשמדאוס הדיח את השליט החדש, גריאון, משום שבגד בשאר השליטים ומכר אותם לאשמדאוס. לויסתוס קיבל חזרה את השכבה שלו, אבל עדיין כלוא בגוש קרח. עכשיו הוא מוטרד פחות בעניין להשתחרר ויותר בעניין גלסיה. חסר בני ברית, אבל סייף אומן. ד"א 21.
גלסיה ביתו המרדנית של אשמדאוס, אשר הגיעה איתו לאחרונה להסכם קצת לאחר מותה של הרוזנת, לפני פחות משנה. איך שניהם קשורים להתרחשות? היא המאהבת לשעבר של ממון, ומתמחה ברעלים ומחלות. ד"א 22.
בעלזבול (ולא "בעלזבוב", שימו לב) הוא השליט המפוסם ביותר. היה מלאך-חמה יפה-תואר, אבל רצה להיות יפה יותר. השאיפות המוגזמות שלו השחיתו אותו, והוא נפל לבאאטור, תוך שהוא נצבא אפור ומקבל עיני זבוב. אשמדאוס העניק לו מייד את מלדומיני (על חשבון מפיסטופלס). בעלזבול לא ויתר על השאיפות שלו למראה מושלם, ולכן אשמדאוס הפך אותו ליצור דמוי חשופית לאחר ה-Reconing. זה רק עשה אותו מריר יותר. בן בריתו היחיד הוא בליעל. ד"א 23.
מפיסטופלס אחד משלושת השליטים המקוריים, וללא ספק המוכשר מבין השליטים בכל הנוגע למדע ולתורה המאגית. הוא מנהל את הצבא החזק ביותר בגהנום, והתחיל גם לצבור תאוצה במישור החומר, לאחר שהצליח לפצח את סודות אש הגהנום- המהות של באאטור. הוא מאמין שהוא נועד לשלוט בגהנום, ולא ממש מבין למה אשמדאוס לא פשוט ניגש אליו ומעניק לו את מטה האודם. הוא יריב של בעלזבול, ורוצה לחסל אותו ואז לפנות לכיבוש נסוס. ד"א 24.
אשמדאוס אחד משלושת השליטים המקוריים, ורב העוצמה ביותר. אב לגלסיה. נושא את מטה האודם, שמייצג את השליטה בבאאטור, וזומם למחוץ את השדים של השאול, ואז לפנות כנגד המישורים העליונים. הוא עדיין פצוע מהתרסקותו לתוך נסוס, כאשר אלי הסדר השליכו אותו לאחר שהבינו את המלכוד שבאמנה הבראשיתית. ד"א 27.

נספח
הנספח מציג את כל השטנים, וכן מספר יצורים קשורים, אשר הופיע לאורך מהדורה 3 ו-3.5, לפי דרוג אתגר וספר מקור. חלק מהיצורים שעודכנו ב-FC2 עברו שינוי רציני, ולכן מופיעים פעמיים בטבלה (הדוגמה הבולטת ביותר היא הנרזוגון, שמופיע גם בד"א 5 וגם בד"א 10).

סיכום: הספר הזה הוא אכן חלק 2. הוא משלים את FC1 ונתמך על ידו. מצד שני, הוא גם נתמך יותר מדיי על Book of Vile Darkness, ומצפה מכם לדעת לבד מה הם "Reconing" או "גריאון". בניגוד ל-FC1, הוא לא מציג תתי סוגים חדשים, ולא מרחיב על יצורים קשורים שאינם בטאזו- נראה שכותבי הספר פשוט נתנו את תת הסוג "בטאזו" כמעט לכל יצור בספר. אפילו לשטן השלשלאות הם מתייחסים כבטאזו (והוא לא).