"מעניין. ייתכן שזה קשור לפיה שפגשנו במזבלה עם אל מתים מוזרים. ידוע לך משהו לגביו?" הרן אומר.
[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 4/4 - המשחק נסגר
- מחבר/ת הנושא liorgonen3
- תאריך התחלה
"רם-דם במזבלה?" אסטל נראית תוהה מעט, "הוא אמר לכם את שמו ומי הוא?" היא שואלת
"פיות לא חושבות כמוכם." אוסקר מתערב, "מה שעבורכם נחשב מזבלה, עבורם יכול להחשב משהו אחר לגמרי. אם יש רם-דם שם, סימן שמשהו חשוב קורה שם, קרה שם, או יקרה שם."
ראשיד
"למה, את לא חושבת שאני יכול לשרת את הקהל ולמזוג להם משקאות?" הוא מעמיד פני נעלב, לפני שהוא ממשיך בצחוק קליל.
"אני לא חושב שתהיה בעיה לשנות בגדים מיד לאחר כך." הוא מצביע לשרווליו. "חוץ מזה, יש לך גם רעיון?"
"אני לא חושב שתהיה בעיה לשנות בגדים מיד לאחר כך." הוא מצביע לשרווליו. "חוץ מזה, יש לך גם רעיון?"
ראשיד
"אתה חייב להודות שאתה לא הדוגמה שעולה לאנשים בראש כשהם אומרים משרת." היא מציינת, "אבל אם אתה תהיה מוכן לוותר על כבודך, לבטח אפשר ללכת לאחד הקבלנים ולבקש עבודה."
"שיער ללבן, עור חיוור עד שקוף, כמו של מדוזה. מראה של אלף אבל בבירור פיה. הוא אחראי על הערפל והאל מתים שנמצאים לכם במזבלה. אני לא יודע את שמו אבל הוא אומר שהאל מתים הם צוות הספינה שלו, טוען שהם נשבעו לו אמונים בחיים ובמוות והמוות הגיע. לא אמר שם או מאיפה הוא בא. זולג'ין חושב שהוא לא האחראי לונדיגו, אבל הוא יידע מי הביא אותם. בכל מקרה נראה שסירונה שולחת טפילים לנמל שלכם. אנחנו נצטרך נשקי ברזל קר" זולג'ין אומר את המשפט האחרון בכוונה שיספקו להם כאלה, הוא לא הולך להמשיך להילחם נגד כל הסיכוים. משהו צריך להשוות את המאזניים.
"אתה שוכח שברזל קר רעיל גם לה." פולטת הלנה. אבל אסטל מרימה ידה בכדי להרגיע, "אני חושבת שאני יודעת מי זה, הוא מחצר האוויר, אציל זוטר אבל עדיין אציל, ועד שאוכל להשיג ראיות... אני גם לא יכולה לעשות נגדו כלום." היא יושבת ונראה שהיא מנסה לחשוב מעט.
"הנשף" אומרת הלנה. "אם סירונה מנסה לעשות משהו, היא תעשה את זה שם." היא מציעה. "כולם במקום אחד, כולל אבא שלך." אסטל מהנהת בשקט. ומביטה בכם נראה שהיא מחליקה קללה בשפה שאתם לא מכירים, כשהיא ארבעה מסמכי קלף מהמגירה שלה. "שמות." היא אומרת, שואלת לשמותכים. "אני צריכה לרשום את השמות שלכם על ההזמנה כדי שתוכלו להיכנס לנשף, לגלות מה סירונה רוצה לעשות, ולעצור אותה לפני כן. אני אדאג לספק לכם ברזל..קר" היא מוסיפה.
"הנשף" אומרת הלנה. "אם סירונה מנסה לעשות משהו, היא תעשה את זה שם." היא מציעה. "כולם במקום אחד, כולל אבא שלך." אסטל מהנהת בשקט. ומביטה בכם נראה שהיא מחליקה קללה בשפה שאתם לא מכירים, כשהיא ארבעה מסמכי קלף מהמגירה שלה. "שמות." היא אומרת, שואלת לשמותכים. "אני צריכה לרשום את השמות שלכם על ההזמנה כדי שתוכלו להיכנס לנשף, לגלות מה סירונה רוצה לעשות, ולעצור אותה לפני כן. אני אדאג לספק לכם ברזל..קר" היא מוסיפה.
"קוראים לי נל." זה לא הכי ברור מקולה, אבל עם מעט תשומת לב אפשר לראות שהיא קצת נעלבת שאסטל לא זוכרת אותה אחרי שהם חיכו ושוחחו יומיים קודם. "אתן מכירות עוד פיות שנמצאות פה בסביבה ויכולות להיות אחראיות לונדיגו מעבר לבחור שחוסל מחצר החורף ולפיה במזבלה?"
"קשה להגיד" אומרת אסטל בעודה רושמת את שמה של נל ומעבירה לה את הקלף, "יש הרבה פיות בנמל חירות, אבא שלי מנסה ליצור פה מערכת חיים שבה כולם שווים בפני החוק ואפשר לחיות יחד. אז קצת קשה לנו לגלות מי באמת יהיה סירונאי במסווה."
"אפשר פשוט לשאול" עונה הלנה.
"ואז להתסכן שנעליב אנשים חזקים במערכת השברירית גם ככה." היא עונה לה. "זה לא פרקטי לאסוף את כולם ולשאול אותם, גם ככה מי שסירואני ימצא דרך להסתיר את זה."
"אפשר פשוט לשאול" עונה הלנה.
"ואז להתסכן שנעליב אנשים חזקים במערכת השברירית גם ככה." היא עונה לה. "זה לא פרקטי לאסוף את כולם ולשאול אותם, גם ככה מי שסירואני ימצא דרך להסתיר את זה."
"כל בעלי השם יהיו בנשף." עונה אסטל, "הרוב אמורים להיות לטובתנו. אבל אם יש מישהו בצד הסירואני... אין לנו דרך לדעת מי וכמה."
״זולג׳ין. בכל מקרה אנחנו צריכים להחליט אם לחסל את זה במזבלה או לא. האל מתים שלו תוקפים כל מי שבא, שזה מספיק מפליל בשביל חיסול״.
"אתן מצפות שאאמין שאין לאדמירל סוכנים שיכולים להשיג מידע מסוג זה? לסירונה יש ברחבי העולם סוכנים ולו אין בשטח הביתי שלו? והשם הוא פשוט הרן." הרן אומר ובוחן במבט מפקפק את אסטל והלנה
"זה היה עובד, אבל אנחנו חייבות לשמור על האיזון העדין כאן." מסבירה אסטל, "גם אם תהרגו אותו כאן ועכשיו, השמועה שהוא חוסל ללא משפט וללא כל הוחכה תפגע בכל מה שיש כאן." היא אומרת, "יש פה גם סירונאים שמסנים ללכת בדרך שלנו, והם עדיין לא סיימו את המעבר אם הם ישמעו שכל סירונאי יכול להיות מחוסל סתם ככה... הם יעבדו כל רצון לעבור לצד שלנו." היא עונה לזולג'ין, "זו גם הסיבה שהמשמר לא יכול להיות מעורב כרגע, אנחנו צריכים הוחכות, ואם המשמר ינסה לרחרח... אז מישהו ישים לב." היא מוסיפה ומעבירה לשנים אישורי כניסה.
OUT
לאור הפרישה של קוריאן תניחו כרגע שאוסקר לא איתכם...
OUT
לאור הפרישה של קוריאן תניחו כרגע שאוסקר לא איתכם...
"אלא אם כן אתם מתכננים למשוך תשומת לב מיותרת, עדיף שתגיעו בשמלות וחליפות." היא אומרת ובוחנת את זולג'ין, ברור שאין אפשרות להלביש את הטרול בחליפה. "אני יכולה לספק לכם כאלה אם תצטרכו."
ראשיד
"אם לא יקרה כלום עד מחר, נשמע כמו רעיון טוב". הוא אומר, יוצא לראות האם הוא יכול למצוא משהו בנוגע לנשף שהוא עוד לא יודע בעיר.
"אם יהיה משהו אני אדאג ליצור איתכם קשר." אומרת אסטל, וחוזרת לספרים שלה, "אני אצטרך לדבר עם אבא שלי, אני רק מבקשת מכם שלא תעשו שום דבר משוגע עד הנשף." היא רוצה לסיים את השיחה, אבל נראה שהלנה מתערבת.
"נוכל להשתמש בעוד כמה אנשים." היא מוסיפה, "בייחוד אנשים שאיש לא חושב שעובדים איתנו." היא מושכת ידיים, "בכל זאת השלושה האלה נראו איתנו כבר כמה פעמים."
אסטל מהנהנת לרגע, "יש לך רעיון?" היא שואלת. "ברור שאי אפשר לבטוח בכל אחד."
הלנה מסתובבת ומסמנת לכם לעקוב אחריה. "יש לי רעיון, אני מקווה שהוא עדיין במקום שבו הוא היה בפעם האחרונה." היא מובילה אתכם בחזרה לפונדק.
זו שעת ערב מוקדמת, השלב הזה ביום שבו אנשים חזורים מהעבודה הבייתה, אבל עדיין לא יוצאים לפונדק או למסבאה, זה השלב שבו מוודאים שכל המשקאות מוכנים והאוכל בתנור, בודקים שהטרובדור הגיע והכלים שלו מכוונים. זה זמן מוזר כזה שבו אם מישהו נמצא בפונדק - אז הוא עובד שם, או מסיבה ממש טובה אחרת.
ודלת הפונדק נפתחת כאשר טרול, אלפית ואלף נכנסים פנימה, מלווים בבת האנוש שאנשי נמל חירות יודעים לזהות בתור הלנה, בת הזוג של ביתו של האדמירל- אסטל.
השלושה האלה יכולים להבחין שפרט לעובדים של הפונדק, לרבות המוזגת הרעגית שנמצאת בו, יושב באחד השולחנות בן אנוש - רעגי גם הוא. אשר מבחין בהם בדיוק כמו שהם הבחינו בו.
"בואו" אומר הלנה לשלושה ומתקרבת לשולחן של בן האנוש. "אנחנו צריכים לדבר." היא מוסיפה, "כולנו."
"נוכל להשתמש בעוד כמה אנשים." היא מוסיפה, "בייחוד אנשים שאיש לא חושב שעובדים איתנו." היא מושכת ידיים, "בכל זאת השלושה האלה נראו איתנו כבר כמה פעמים."
אסטל מהנהנת לרגע, "יש לך רעיון?" היא שואלת. "ברור שאי אפשר לבטוח בכל אחד."
הלנה מסתובבת ומסמנת לכם לעקוב אחריה. "יש לי רעיון, אני מקווה שהוא עדיין במקום שבו הוא היה בפעם האחרונה." היא מובילה אתכם בחזרה לפונדק.
זו שעת ערב מוקדמת, השלב הזה ביום שבו אנשים חזורים מהעבודה הבייתה, אבל עדיין לא יוצאים לפונדק או למסבאה, זה השלב שבו מוודאים שכל המשקאות מוכנים והאוכל בתנור, בודקים שהטרובדור הגיע והכלים שלו מכוונים. זה זמן מוזר כזה שבו אם מישהו נמצא בפונדק - אז הוא עובד שם, או מסיבה ממש טובה אחרת.
ודלת הפונדק נפתחת כאשר טרול, אלפית ואלף נכנסים פנימה, מלווים בבת האנוש שאנשי נמל חירות יודעים לזהות בתור הלנה, בת הזוג של ביתו של האדמירל- אסטל.
השלושה האלה יכולים להבחין שפרט לעובדים של הפונדק, לרבות המוזגת הרעגית שנמצאת בו, יושב באחד השולחנות בן אנוש - רעגי גם הוא. אשר מבחין בהם בדיוק כמו שהם הבחינו בו.
"בואו" אומר הלנה לשלושה ומתקרבת לשולחן של בן האנוש. "אנחנו צריכים לדבר." היא מוסיפה, "כולנו."
ראשיד מנפנף להם לשלום, מחייך קלות. "בואו", הוא אומר, "האוכל עוד חם והמשקאות קרים!".
ראשיד הוא רעגי בגיל העמידה עם כתפיים רחבות ומבנה גוף מוצק. גובהו ממוצע ושיערו השחור כמעט קצוץ, אך ניכר ששפמו הגדול הוא האטרקציה המרכזית בפרצוף. מבטו נעים אך משדר טיפה חלקלקות. הרעגית השניה גבוהה מעט יותר ונראית כנערה עם שיער אדמוני וממבט ראשון נראה שהדמיון היחיד בינה לבין הרעגי השני הוא המוצא שלהם וצורת העיניים. היא מנקה את האזור ונראית כמקשיבה, מבטה חד ופחות חברותי.
ראשיד הוא רעגי בגיל העמידה עם כתפיים רחבות ומבנה גוף מוצק. גובהו ממוצע ושיערו השחור כמעט קצוץ, אך ניכר ששפמו הגדול הוא האטרקציה המרכזית בפרצוף. מבטו נעים אך משדר טיפה חלקלקות. הרעגית השניה גבוהה מעט יותר ונראית כנערה עם שיער אדמוני וממבט ראשון נראה שהדמיון היחיד בינה לבין הרעגי השני הוא המוצא שלהם וצורת העיניים. היא מנקה את האזור ונראית כמקשיבה, מבטה חד ופחות חברותי.
