מי שהכי השתלם לו להתמחות בזיק, היו לוחמים עם כוח של 18/00 - כל זיק לכשעצמו עשה רק 1ק3 נזק, אבל היה אפשר לזרוק שלושה כאלה בסיבוב ומי שהתמחה בזיקים - יכל לזרוק יותר, עד לקצב של חמישה או שישה זיקים בסיבוב בדרגה 13. תוסיף לכל אחד כזה את ה6+ לנזק שמקבלים עם כוח 18/00 ותראה שהלוחם שלך יותר קטלני ככה מאשר אם יתמחה בחרב דו ידנית.
אגב, משום מה בקבוצה שלי אף אחד לא שיחק ככה. הם גם הלכו עם לכל היותר שריונות עור כי "לא נוח להסתובב בשממה עם שריון לוחות". אחלה שחקנים (ושחקנית אחת שהייתה איתנו ברצף מכיתה ט עד סוף התיכון, היו עוד שחקניות אבל הן באו והלכו).
בכל מקרה, אנחנו מגיעים כבר לגליון 19, שתמונת השער שלו היא של מין ליצן קריפי עם חרב סיף ומעיל עור של אופנוענים שמקושט בסיכות. לא מזהה מאיזה מוצר או ספר הוא מגיע. כרגיל, יש לנו סקירות על משחקי מחשב וקונסולות, כולל משחק תוצרת הארץ בשם "נער הסקטבורד" ועוד פטפוטי מולטימדיה ותכני משחקי התפקידים מתחילים רק ברבע האחרון של הגליון.
כתבת משחקי התפקידים הראשונה היא בעמודים 34-35 בהם גבע פרי מספר על הנסיעה שלו למכה.
כן, מכה (MECCA) קראתם נכון. האם גבע פרי התאסלם? לא הוא פשוט נסע לכנס ג'ן קון במילווקי, כנס של ארבעה ימים ושלושים אלף משתתפים שמתקיים במרכז הכנסים Milwaukee Exposition and Convention Center and Arena (MECCA) או בקיצור בעברית - מכה.
יחד עם גבע פרי נסע אוריאל גיבנבר בן ה-15, שזכה במקום הראשון בטד"י ובמימון הוצאות השהייה בכנס.
הכנס נשמע מאוד מרשים, הנה דוגמא קטנה ממה שגבע ואוריאל ראו שם:
אושפיזי הכנס, לעומת זאת, נראים כמו טיפוסים מהסוג שאפשר לראות גם בכנס ממוצע בארץ:
שימו לב שבתמונה התחתונה יש בת! או שזה בחור עם שיער ארוך. אפשר להתרשם גם מהגיל המבוגר של השחקנים - אני לא חושב שבשום מקום בארץ ב-1992 היה איזשהו שה"מ מקריח עם שפם.
מלבד דיווחים על הכנס ונפלאות מכה, גבע פרי מציג לנו גם חדשות מרעישות - גארי גייגקס, הוא ולא אחר, הציג בכנס הספציפי הזה משחק חדש שפיתח בשם "מסעות מסוכנים" שיסוקר בהמשך הגליון!
המדור של מורגן לה-פיי חוזר בעמ' 38, אבל הפעם אין כאן שאלות ותשובות - למעשה, ערן בן סער מתאר בו שיחה עם דמות, או דב"ש חביב-המנחה, של סייר מדברי קשוח שלקח חלק בהרפתקה אפית בעולם שבו הוא הנחה פעם.
נשמע כמו אחת ההרפתקאות המאוד אפיות בסגנון שר הטבעות ורומח הדרקון שכולנו ניסינו להריץ בתקופה ההיא ולא תמיד הצלחנו.
בעמוד 39 עדי ורניק ממשיך עם תחמוניו - אם בפרק הקודם הוא הסביר איך לנצל לחשים שונים כדי להיכנס לטירות, עכשיו הוא מפרט אילו כשפים להטיל כשכבר נמצאים בתוך הטירה ורוצים להסתובב שם ולגנוב דברים מבלי להיתפס.
בעמודים 40-41, כמובטח, סקירה על המשחק החדש "מסעות מסוכנים" של גארי גייגקס, פרי עטם של ערן בן סער ואבי סבג. השיטה עצמה היא שיטת ניינטיז מסובכת טיפוסית - 18 תכונות, 40 מקצועות, עשרים כשרונות לכל מקצוע, רמות שונות של נקודות פגיעה וחוקי קרב מפורטים ומסובכים שאמורים גם להיות ריאליסטיים.
את הגליון סוגר והפעם בפעם האחרונה הקומיקס "יאנוס" - תום וחבריו פוגשים את מנהיג המורדים שמתגלה כגבר השעיר עם בגד הים הצהוב של הזקנות שהציל את תום מהשודדים כמה גליונות קודם לכן. מר שיער שולח את תום וחבריו לנוח ולהתכונן להמשך ההרפתקה, אבל עליה לא נקרא כבר כאן או אף פעם - אולי לאורן ואייל היוצרים נגמר הכוח או שהם רבו עם וויז על כסף, אבל זהו סוף הקומיקס - העמוד האחרון מציג לנו מפה לא ממש מפורטת של "ממלכות מזרח יאנוס", עם דרקון ולוחם עם חרב סביבה, ומבהיר בכיתוב למטה: תם, אך לא נשלם.
בגליון הבא כבר יהיה קומיקס מסחרי מתורגם ודי מכוער של סוניק, במסגרת הנסיונות של באג להמשיך ולדחוף לנו את מוצרי סגה אותם היא ייבאה באותה תקופה.
את גליון 19 אתם יכולים לקרוא בעצמכם ממש פה.
