פאת'פיינדר פראי שחקן עם דמות לא קרבית

[The oldman]

למי שעקב אחרי הרשומות האחרונות של הקבוצה שלי שחקן חדש הצטרף לקבוצה - פאת'פיינדר פראי - עליית שרי הרונות, בסגנון דוהר וסוער

והוא החליט לבנות דמות לא קרבית ובכלל של לא יוצלח, לדבריו את ג׳רי מריק ומורטי.

בגלל שזה עולמות פראיים ולא מבוכים ודרקונים רגיל, בהחלט אפשרי לבנות דמות כזו, והוא בנה.

השאלה שלי כמנחה זה איך להתמודד עם זה מכאנית. כאילו הדמות לגמרי לא יעילה בקרב (וגם לא ממש מחוץ לקרב). לשחקן זה לא מפריע אבל לי זה ממש מוזר, ולא בטוח מה נכון לעשות.

 

[המפקד האלמוני]

כמו בספרים, סרטים והמציאות - או שהוא ילמד איך להלחם, או שהוא ימות.

 

[The oldman]

מכיר את הרפרנס?
הוא לא רוצה למות, הוא פשוט רוצה לשרוד בדרכים מצחיקות.
השיטה תומכת עם כל מיני פיצ׳רים בזה, פשוט הוא לא מועיל במיוחד.

 

[המפקד האלמוני]

אז השחקן שלו ימות.
משעמום.

 

[the Nerubian]

השאלה שלי כמנחה זה איך להתמודד עם זה מכאנית. כאילו הדמות לגמרי לא יעילה בקרב (וגם לא ממש מחוץ לקרב). לשחקן זה לא מפריע אבל לי זה ממש מוזר, ולא בטוח מה נכון לעשות.

הדמות אולי לא יעילה בלהרוג, אבל בעו"פ ממש ואלידי לעשות דמות שממוקדת על עימות/תמיכה/לחשים/לטעון למישהו אחר את רובה הקשת.

אני לא בטוח אין זה עם היריבים בנתיב ההרפתקה המסוים, אבל עו"פ ככלל תומכת בקרבות שבהם ממילא לא יעיל שכולם יגלגלו התקפה. לדוגמה התנין הענק בסוף של "עינו של קילקואטו", שהטקטיקה המתאימה נגדו היא "להלביש עליו מחסרים", ובמקביל להלביש תוספים על דמות עם נשק כמה שיותר גדול כדי שיהיו העלאות בגלגול ההתקפה ובגלגול הנזק.

 

[המפקד האלמוני]

עלילה יכולה לתמוך בזה שיש מישהו שלא מוצלח בדברים ושתמיד ניצל ברגע האחרון, השאלה היא אם זו הנישה שהדמות הולכת למלא מעתה ועד עולם או שמעצם החיכוך בעלילה היא תתפתח ותשתנה לכל מיני כיוונים.

גם נשאלת השאלה עד כמה שחקן שמשחק דמות בסגנון "Dumb Donald" יהנה לאורך זמן ועד כמה שאר החברים בקבוצה יהנו מהגאגים שלו.

 

[המפקד האלמוני]

הדמות אולי לא יעילה בלהרוג

פתאום כשאני חושב על זה, אני לא יודע איך זה בעולמות פראיים, אבל במו"ד לדורותיה כבר יש מקצוע שממש לא יעיל בלהרוג את אויבי החבורה.

לוחם.

 

[SandChicken]

גרי הוא בבירור דב"ש, אם זה מה שהוא רוצה לשחק שיבושם לו. תתייחס לזה בהתאם, אל תתחשב בו באתגרים הקרביים ותשתמש בו ככלי עזר למנחה כשזה מתאים.

 

[כליל החורש נאורי]

אם המטרה שלו לא לחבל ביכולת שלכם להנות מן המשחק כולו, כולל הקרבות, אז שיעשה טובה ויחזור לשולחן העבודה ויבנה דמות של מגן במעטפת שלומיאל-שלימזל: דמות שבקרבות מושכת אל עצמה אש או מוצאת עצמה בטעות נופלת בדרכם של חיצים של האוייב, ומצליחה לשרוד למרות הכל.

 

[Nextorl]

אני לא מבין את הבעיה.
השיטה תומכת לגמרי בדמות לא קרבית, ואפשר להיות סבבה לגמרי בקרב גם כשעושים רק תמיכה ובדיקות מיומנות.
זה לא אומר שהדמות לא תהיה מטרה לאויבים, אבל כנראה בדר"כ תהיה פחות מטרה מדמויות יותר קרביות.

 

[The oldman]

אם המטרה שלו לא לחבל ביכולת שלכם להנות מן המשחק כולו, כולל הקרבות, אז שיעשה טובה ויחזור לשולחן העבודה ויבנה דמות של מגן במעטפת שלומיאל-שלימזל: דמות שבקרבות מושכת אל עצמה אש או מוצאת עצמה בטעות נופלת בדרכם של חיצים של האוייב, ומצליחה לשרוד למרות הכל.

בגדול, אני חושב שלשם הוא מכוון.
הוא לא רוצה למות או לחבל בחבורה, פשוט ליצור דמות קומדית בסגנון שתיארת.

אני כן תוהה איך זה יעבוד לאורך זמן ומתכנן לדבר על זה עם השחקן. זו לא דמות תומכת במובן של תמיכה ובדיקות מיומנות, אלא שלומיאל-שלימזל (לא הכרתי את המונח...)

 

[SandChicken]

אם במקרה הדמות שלו תצליח להיהרג, תחליף אותה בשיבוט/דמות ממימד מקביל שזהה לה לחלוטין מלבד דבר אחד (יכול להיות גם שינוי קוסמטי, לא חייב משהו מכני). במחשבה שניה, הייתי מלכתחילה מציע לו לשחק דמות עם פציעה אחת בלבד כדי להפעיל את היתרון הזה.

 

[Blue Beetle]

הבעיה פה היא לא התאמה לשיטה, אלא התאמה לליבה של המשחק עצמו. אני מניח מהתיאור שאתה מכוון למשחק ממוקד קרבות ואקשן: זה מה שהשחקנים עושים - מקבלים החלטות בהקשר הזה.
גם דמות לא קרבית היא לא הבעיה אם השחקן מודע לכך שהוא משחק ב"רמת קושי" גבוהה יותר. דמות לא קרבית בקמפיין קרבי היא מאתגרת יותר למשחק ולכן גם יכולה מאד לעניין.

ממה שאני מבין, השחקן לא בא לשחק את המשחק שאתה מכוון אליו, אלא לגלם אתנחתא קומית. זו התנגשות חזיתית מאופי המשחק. או שגיג של השחקן ימצא את עצמו מאד מהר, או שהוא ישתעמם או שאופי המשחק ישתנה כדי להתאים אליו ויהרוס לך ולשאר השחקנים.

זו בדיוק המקום לשיחה מחוץ למשחק.
שוב, הבעיה פה היא לא קרבי / לא קרבי אלא מה מצופה משחקנים לעשות במשחק.

 

[Nextorl]

אני מסכים שזה יותר עניין של טון במקרה הזה.
כן אציין שרוב ה"שלומיזל"ים שאני מכיר כן קרביים אבל השחקן מתאר דברים כמקריים ומזליסטים. הדמות יורה חץ ומפספסת, אבל זה פוגע במשהו שמעיף את החץ ואחרי סדרת טעויות בסוף האויב נפגע מהריקושט לדוגמה.

 

[המפקד האלמוני]

האמת שדי קשה להבין את זה בלי דוגמאות קונקרטיות.

ההרפתקה, עד כמה שהבנתי, אמורה להיות אפוס כמומו"ד קרבי טיפוסי:


רק בתמונה של הקופסא ספרתי לפחות ארבעה כלי-משחית שונים ושני לחשים פיצוציים.

מה באמת הדמות של לא-יוצלח שלא יודע להילחם עושה שם, חוץ מלהפריע ולהיות טמבל מצחיק-חיק-חק?

השיטה כנראה תומכת את האפשרויות שעומדות בפני דמות כזאת יותר מאשר מו"ד/פאת'פיינדר המקוריות יודעות לעשות את זה, אבל איך זה מתבטא במשחק בפועל? כי ממה שעולה עד כה, זה נשמע כמו שחקן מעצבן ומיוחדג' עם דמות שמטרתה לעורר אנטגוניזם, שזה חתיכת דגל אדום ברמת ה"אני רוצה לשחק קנדר".

איפה שכן ראיתי שילוב מוצלח של דמויות לא-קרביות, היה בהרפתקאות/מערכות שבהן לא היה דגש מרכזי על קרבות ולחימה, או במשחקים שבהם לדמויות הייתה אפשרות מעשית כן לעשות דברים מועילים אחרים - למשל לאסוף מידע, להסיר מכשולים (פריצת מנעולים ומלכודות/האקינג/שכנוע) להגיש עזרה רפואית וכד'.

הדמות של החובש שנמנע מהרג ולחימה למשל, היא Trope שקיים היסטורית:

דזמונד דוס, חובש וסרבן מצפון שטיפל בפצועים, קיבל את מדליית הכבוד, אבל סירב להשתמש בנשק מטעמים דתיים:



ומעולם הקומיקס והתרבות הפופולארית - החובש "קו חיים" מכוח המחץ, שאמנם בגרסת בובת המשחק שלו מוצג כאוחז באקדח, אבל בסדרה המצויירת משנות השמונים תואר כפציפיסט שמסרב להשתמש בכלי נשק ועם תסביך מסויים עם אביו הכומר שמאוכזב ממנו על שהצטרף לארגון צבאי - דמות די מורכבת יחסית לזיכיון שהוא הופיע בו.



מניח שאפשר למצוא עוד דוגמאות של הרפתקנים שלא נלחמים - למשל עולה לי לראש "מקגייוור" שהיה מומחה לאלתורים וגאדג'טים בסדרת האייטיז שנשאה את שמו, שבמוצהר סלד מכלי נשק ולא היה מוכן להשתמש בהם בגלל טראומת ילדות ממקרה בו חברו נהרג בתאונת ירי.

אף אחד מהמקרים האלה הוא לא לוחמני, אף אחד מהם הוא לא גאג על שלומיאל פוזל ידיים שמצחיק רק את השחקן של עצמו.

 

[The oldman]

יאפ, לכן פרסמתי את הפוסט מלכתחילה - לסשן ראשון זה עבד בסדר.
לטווח הארוך זה פחות מסתדר ושוקל כמה להתערב או פשוט לתת לאיזון להגיע מעצמו. או שלשחקן ישעמם מהדמות או שהיא תמות…

 

[תורין]

הוא יכול להביא תועלת בתור נושא כלים של אחת הדמויות-מגיש חצים, משחיז חרבות, רץ לחתוך את החבל ההוא, מביא את הסוסה לשם.

 

[אני רק תשובה]

אני גם חושב שזה לא עניין של האם אפשר לבצע את זה בשיטה, אלא שאלה של האם צריך לאפשר את זה בסגנון המשחק שלכם.
הדמויות בפת׳פיינדר מכונות ״גיבורים״, ולא בכדי. הן גדולות מהחיים. ובעו״פ הן בכלל דמויות ראשיות. אתה רוצה לתת אופי מעניין קלאמזי או רשלני ןכו׳ ? בשביל זה יש קשיים או משחק דמות רגיל (בכלל משהו ששוכחים לעיתים). אבל מעבר לזה לתת לדמות כזו מגבלה מכאנית זה לפספס את סגנון המשחק לגמרי.
אלפרד לא נלחם לצד באטמן ולויס ליין לא מנפנפת בנשק מול נבל-על. הם תומכים בדמויות הראשיות, לא מחליפים אותן.

אבל עדיין - יש דרכים לטפל בדמות כזו במקום להרוג אותה ולאלץ את הדיקן להיות דמות חדשה - אפשר למשל לקבל החלטה מוסכמת שכרגע כל מעשי הדמות מתפרשים כעימות או תמיכה בלבד, לדוגמה. נתנו פה את הדוגמה של חץ שמפספס אבל איכשהו בגללו היריב מועד או שדמות אחרת תופסת אותו ומשתמשת בו - אפשר להחליט בדוגמה כזו שהשחקן מגלגל התקפה כרגיל, כלומר: דמותו מנסה באמת ובתמים לפגוע, אבל בפועל המכאניקה מתבטאת רק בתמיכה או עימות.
ועם הזמן הדמות ״תתפתח״ ותתאים עצמה למכאניקה האמיתית ולסגנון המשחק.

 

[המפקד האלמוני]

הוא יכול להביא תועלת בתור נושא כלים

אני לא מכיר הרבה אנשים שיהנו ממשחק של דמות-משנה לאורך זמן.
יצא לי לפגוש בחיים הרבה אנשים שלא היו הדמות הראשית אפילו בסיפור של עצמם, אבל לא נראה לי שמישהו היה רוצה לשחק אותם במשחק תפקידים.

 

[The oldman]

בינתיים הוא שני סשנים במשחק, ובתור תומך לחימה הוא די יעיל - מטיל המון בלבול באזור השפעה שהופכים יריבים לפגיעים ומוסחים, שזה די חזק.

בתור משחק דמות, הוא בינתיים זורם עם זה אבל גם אני בספק שהוא ימשיך ליהנות עוד 20 מפגשים בסגנון הזה.
אולי אנסה לפתות אותו עם איזה שר.ת רונות