רשומות Dark Greyhawk [ShadowDark]

[Kol Korran]

מאז ההגעה למקדש (בעצם עוד קודם לכן, בדרך למקדש) התחושה שעולה מהקריאה היא של עלייה משמעותית ברמת הסכנה, ורמת האימה. אני לא יודע אם זה נובע רק מהכמעט TPK, או משינוי באופי התיאורים, או מכך שהמקדש עצמו הוא הרבה יותר מסיבי ומורכב מאשר ההרפתקאות הקודמות, אך זה מתואר היטב.

התחלתי לאחרונה לשחק ב Shadowdark (כעת בהרפתקאה שנייה), והמשחק... מאוד מאוד שונה ממו"ד ודומיו מבחינת תחושת ההרפתקאות. עוד מסתגל לכך, אך בינתיים נהנה מכך. מפלצות מרגישות הרבה יותר... מפלצתיות, מפחידות... קרב אינה בחירת Default, אלא מצב שמרגיש ממש מסוכן... ההרפתקנות לא מרגישה כמו מקצוע הירואי, מלא אוצר, אקשן והומור גיבורי-על, אלא תחושה של עיסוק שרק נואשים/ מטורפים מנסים אותו, ורבים מהם לא חוזרים, או חוזרים שרוטים מאוד...

ואני אוהב את זה!

 

[Roy78]

זאת בדיוק הסיבה למה התחברתי למכניקה ולשיטה. וזאת הסיבה למה אני גם מריץ במקביל Call of Cthulhu.
אני לא מחפש משחק גיבורים, אני מחפש משחק ברמה קושי גבוהה, עם סכנה, עם פחד ... החבורה יכולה גם להימנע מקרב או לחילופין למצוא דרך יצירתית לנח את הקרבות ולזכות באוצר.
עם הרפתקת Dungeon ישנה כזאת כמו ToEE צריך להיות יצירתי, כי ההרפתקאות של פעם מכוונות להיות קטלניות ומכוונות לחקירה והרבה קרבות. העבודה של ה DM היא גם לגרום לאזור להיות דינמי חי וזז, ולא מעבר סיזיפי מחדר לחדר עם מפלצות שרק מחכות שייכנסו אליהן.
ToEE זה חתיכת פרוייקט. הפיילוט היה "אימה על הגבעה" (שנמצאת בthread אחר). בשק התכנונים שלי נמצא Return to the Tomb of Horrors שזה קלאסי לSD.

 

[BadBug]

התחלתי לאחרונה לשחק ב Shadowdark (כעת בהרפתקאה שנייה), והמשחק... מאוד מאוד שונה ממו"ד ודומיו מבחינת תחושת ההרפתקאות. עוד מסתגל לכך, אך בינתיים נהנה מכך. מפלצות מרגישות הרבה יותר... מפלצתיות, מפחידות... קרב אינה בחירת Default, אלא מצב שמרגיש ממש מסוכן... ההרפתקנות לא מרגישה כמו מקצוע הירואי, מלא אוצר, אקשן והומור גיבורי-על, אלא תחושה של עיסוק שרק נואשים/ מטורפים מנסים אותו, ורבים מהם לא חוזרים, או חוזרים שרוטים מאוד...

תארת היטב את הפרמיס של השיטה! עוד מאמינים לכת ה Shadowdark!

אני לא מחפש משחק גיבורים, אני מחפש משחק ברמה קושי גבוהה, עם סכנה, עם פחד ... החבורה יכולה גם להימנע מקרב או לחילופין למצוא דרך יצירתית לנח את הקרבות ולזכות באוצר.

אני בהחלט מסכים, יש משהו בקסם ובריגוש של הסיכון לאבד את הדמות שלך - שלפעמים הולך לאיבוד בשיטות החדשות.

 

[Roy78]

סיישן 31: יום חמישי Waterday בחודש Patchwall תאריך 26.10.579
"...החדר עצמו התאדר בשטיחי קיר קרועים ורקובים, שולחן חבוט עם שני שרפרפים וערימות בגדים נוספות שהיוו כרי שינה לדרי החדר. חבית מים עמדה בכניסה ושקים שהכילו בגדים ישנים נחו ליד דלת נוספת בצפון החדר."
גופות טורפי הגופות שכבו על הרצפה, אפורות, מעלות סירחון שגרם לבחילה. החבורה חיפשה אוצרות חבויים בחדר, אריק החליט להפוך את חבית המים על צידה וגילה שבר במרצפה שהיתה מתחת לחבית הכבדה, החבית הסתירה חור חפור שהוחבא בו שקיק מרופט מלא במטבעות כסף. דלת נוספת בחדר, היתה סגורה וקאר שמע טורפי גופות נוספים, כנראה תבונתיים, שכנראה הכינו את עמם להגעת החבורה. אריק בעט בדלת, שלא זזה, אז הוא תפס את הטבעת ומשך אותה, 2 טורפי גופות גדולים במיוחד, הניחו כורסה ישנה כמחסום מפני פריצה, אשר הובילה לחדר שקירותיו כוסו בפאנלים מעץ. חלק מהפאנלים כבר היו שבורים, חלקם מכוסי עובש צהבהב. על הפאנלים נתלו שרידיהם של מגני עץ מקושטים, שהחזיקו בעבר גביעים ופוחלצי חיות. השריד היחיד שנראה בעל ערך, היה מגן מלחמה ממתכת, מכוסה עובש צהוב שהיה תלוי על הקיר בקצה החדר.
הצחנה שעלתה מטורפי הגופות היתה נוראית והקרב היה מאתגר, אבל החבורה הרגה את שניהם וזכתה בשרשרת עששית קטורת כבדה שבעברה כנראה שימשה כחלק מסט של תשמישי קדושה של איש דת, השרשרת היתה עשויה מזהב טהור ובגילוי נוסף וקסום של ליריון - מגן המתכת מכוסה העובש שהיה תלוי על הקיר היה קסום.



החבורה יצאה מדלת נוספת שהובילה למסדרון המבוך שמתחת למקדש. הרגשה של אי נוחות שררה במסדרון המקושת מהאבן, צינה על טבעית קרנה מהקירות האפורים, אין ספק, שהקירות האלו ראו מראות מחרידים וכרגע נשארו כשריד אפל וקר לזוועות העבר. אריק וקאר הובילו ימינה והגיעו לפיצול, מבט זריז לעבר קצה מעגל אור הלפיד שהחזיק תורין הגמד, גילה צללית גדולה של עכברוש בגודל של טלה מכרסם עצם בהמשך. העכברוש הביט בחבורה עם עיניים צהבהבות נוצצות ומיהר לנוס מפני האור. החבורה החליטה להימנע מהיתקלות עם המכרסם המגודל, החולה והמזוהם. הם המשיכו במורד מסדרון אחר שהוביל לעבר אחד הביצורים שהניחו ההובגובלינים מפני טורפי הגופות ופנו לכיוון דלת החדר, שלטענת ההובגובלין הקודם, הכיל את אנשי הצבוע Gnolls.
אריק ניסע לפתוח את הדלת והלתפרץ לחדר, אך הבריח מהצד השני מנע ממנו. המום, הוא מעד לאחור, מעסה את כתפו הכואבת, חריץ הצצה בדלת נפתח קלות ואור הלפיד של תורין האיר פרצוף צבוע שהביט בהם, עינים צהובות ושחורות מלאות הפתעה שהתחלף בבוז, הוא נחר, סגר מייד את חור ההצצה ונבח ונהם מבעד לדלת.



לאחר מספר שניות, הדלת נפתחה מהצד השני ולחבורה נתגלה מתחם של שלושה חדרים מחוברים, הכולל יציאה אחורית למסדרון שהקיף את המתחם. במתחם הגדול היתה קבוצת Gnolls גדולה, חמושה בחניתות ובקשתות. כמעט 15 אנשי צבוע, עם עוד 4 הובגובלינים וBugbear. ההובגובלינים הממושמעים שמרו על ההסכם והפתיעו את אנשי הצבוע הלא מאורגנים, אך הפראיים. הקרב היה ארוך, אנשי הצבוע סירבו להיכנע והשתוללו בטירוף וזעם מבלי לחשוב בהגיון כשתקפו את החבורה. לבסוף, כולם נהרגו ורק הובגובלין אחד בשם Floch וה Bugbear שרדו. זוג דמוי האנוש, גילה לחבורה על זוג עוגים בחדר סמוך ששלטו ביד רמה בקבוצה שכרגע חוסלה, העוגים עבדו עבור כוהני מקדש האדמה. ההובגובלין, היה קצר במילים, הוא הבטיח לחבורה להרים איתם כוסית במסבאה ב Nulb אם וכאשר הם יחזרו. לאחר שהצמד שללו כל עסקה או עזרה נוספת לחבורה, והוא והBugbear נימלטו מהמקום אחרי חלוקת שלל מאולתרת בינם לבין החבורה.
החבורה נשארה בחדר הצפוני של מתחם אנשי הצבוע. החדר שימש כנראה בעברו חדר לדמות חשובה או לאורחים מכובדים שהגיעו למקדש, שטיחי רצפה וקיר, כרגע מזוהמים, מרופטים ומלוכלכים, כיסו את הרצפה ואת הקירות. וערימות בגדים ישנות , שנשדדו מסוחרים ואסירים, היוו בכל חדר פינות שינה לדרי המתחם. מאחורי אחד משטיחי הקיר, שתיאר נופי הרים וגבעות, היתה טבעת ברזל גדולה שהיוותה מנגנון פתיחה של דלת נסתרת שהוסוותה כחלק מהקיר. מאחורי דלת האבן, היה חדר העוגים, לטענת ההובגובלין.

** זה היה סיישן של 2 קרבות ארוכים ומהנים. שכלל הטלת לחשים, ניסיונות כיבוי של הלפיד, הצתת שולחן ותיאורי קרב מעניינים**

 

[Roy78]

יום חמישי Waterday בחודש Patchwall תאריך 26.10.579
החבורה התארגנה ומילכדה את הכניסה הסודית לחדר העוגים עם מלכודת הדובים. אריק משך את טבעת הברזל והחליק את דלת הקיר הצידה. בחדר המרוצף באבני גרניט ראתה החבורה 2 עוגים. אחד נח על ערימה גדולה של כריות, שנבזזו או נלקחו מאזורים אחרים, בועד השני ישב על הרצפה והמליח ערימת דגים שהיתה בחצי חבית יין. ליד, חבית נוספת שהכילה יין ולצידה נחו 2 ספלי עץ מוכתמים בנוזל האדום. על הקיר, מתלה נשקים אחז בחניתות. תיבת עץ גדולה, נחה בצמוד לערימת הכריות.
2 העוגים נחרו בהפתעה, כאשר הומטרו בחצים מאריק, תורין וליריון. חלבמיד הסתער עם הגרזן וקאר העכיר את ראייתו של אחד מהם.
עוג אחד נהרג מההתקפה הפראית המפתיעה, השני הזעיק עזרה מבעד לדלת נוספת שיצאה למסדרון. עוג גדול יותר שהגיע לעזרה משך את הפצוע וטרק את הדלת. לא היה בכוחה של החברה לפרוץ את הדלת הכבדה עם עוג שנשען עליה מהצד השני.


החבורה נחה ותפסה אוויר, והתכוננה למאבק שלא הסתיים. העוגים, מסתבר, אירגנו את מקצת הGnolls שעוד לא חוסלו וניסו להערים על החבורה. הדלת בחדר נחסמה מהצ השני וחבורת דמויי האדם הקיפה את המתחם והגיעה אל החבורה מאזור אחר. הפעם הקרב היה שקול יותר והעוגים היכו בעוצמה את החבורה עד כדי סכנה ממשית לחייו של תורין הגמד. לבסוף החבורה נחלצה בעור שיניה ועזבה את המקדש, חזרה למגדל, מנצחת אחרי שזכתה באוצרות העוגים והשאירה אחריה טבח במבוך, לא מראה חדש למקדש שרצפותיו ואדמתו הוזנו בדם נוסף שחילחל בין המרצפות ונאגר כמי תהום באדמה רווית השנאה של המקום האיום.

בשל הפציעות ומצבם, החבורה נחה במגדל השודדים שעדיין כך נראה, היה נטוש וחיסול השודדים מסתמן, עדיין לא התגלה, וזאת למרות שמרבית גופות השודדים כבר נאכלו על ידי עורבים ועעכרושים ושלדיהם האכולים, הצטרפו לכמויות השלדים הרבות שהיו פזורות במתחם המקדש המקולל.

יום שישי Earthday בחודש Patchwall תאריך 27.10.579
לאחר מנוחה דרושה, חזרה החבורה על עקבותיה למקדש. רק שבחלוף 10 שעות שרצו במסדרונות המתחם, עכברושים גדולים, סועדים על גופות הGnolls שהיו פזורות באזור המתחם. העכברושים הגדולים, שהיוו מכונות ניקוי מוצלחת למבוך, התריעו ורשפו בפני בני האנוש והגמדים שהגיעו, כשומרים על מזונם, ומוכנים, עד גבול מסויים להגן על הטריטוריה והמזון שלהם.

*החבורה מתלבטת אם להמשיך ולהתעמת עם העכברושים או לחפש דרך אחרת*

 

[Roy78]

יום שישי Earthday בחודש Patchwall תאריך 27.10.579
צחנת מוות היתה תלויה במסדרון, גופות ה Gnolls נאכלו אחת אחרי השנייה על ידי העכברושים שמצאו להם את מבוכי המקדש כמחילות. היו שם עכברושים רגילים, ועכברושים בגודל של חתולי פרא ובלייז אפילו הבחין לאור הלפיד, בקצה המסדרון המרוחק עכברוש פראי שגודלו כבן מחצית בוגר.



החבורה החליטה שמעבר במסדרון הזה ולמתחם שבו התגוררו ה Gnolls יגרור קרב לא רצוי וסכנה. והם החליטו להקיף את המתחם ממסדרון אחר. הם המשיכו ופנו בהמשך המסדרון הצפוני והגיעו למסדרון רחב שנראה כי התחולל בו קרב עתיק בין בני אדם ודמוי אנוש. במבט חטוף, נראה כי יותר מ100 שלדים היו בגלריה , חלקם של Gnolls וחלקם של בני אדם וגמדים. מרבית השלדים היו מפורקים - גולגולות, כלובי צלעות, אגנים שבורים ועצמות גפיים מפוזרות. חלקם כבר אכולות מהזמן. לידם נחו חרבות וגרזנים שבורים וחלודים, חניתות שבורות, שריונות בלויים ומגנים שבורים. אין ספק שהתחולל בגלריה זו קרב קשה וגדול בעבר. המקום קרן ממוות, יאוש וצער. החבורה התקדמה בגלריה כשלפתע, התמים התעוררו, נראה שגם לעצמות אין שלווה. כלובי צלעות התחברו לרגליים וגולגולות, שלדים של בני אדם ואנשי צבוע התרוממו ואחזו במגני עץ, חרבות וראשי חניתות שראו ימים של קרב מפואר. למזל החבורה, עמד האור הקדוש והמבורך של Pelor שהפיץ את קדושתו האלוהית ושטף את הגלריה. מרבית השלדים התפוררו לאבק במגע עם שטף האור, אחרים, סבו על עקבותיהם ונמלטו מהאור כמו גמד שנמלט מגל על חוף אגם.



החבורה החליטה לוותר על קרב מיותר ומצאה את עצמה נכנסת מכניסה אחרת למתחם החדרים של העוגים. העוגים כבר לא היו שם, אלא גופותיהם הזינו את נחילי העכברושים שהשתלטו על המסדרונות מדרום. החבורה פנתה לאזור המתחם השני של אנשי הצבוע, היא עברה בין חדרים שקירותיהם היו טפטים מקושטים מקולפים וקרועים, אזורי שינה שהכילו חפצים אישיים, מספר נשקים ואוכל שנעזב. החבורה עברה את המתחם הנטוש ויצאה למסדרון נוסף. הם עמדו מול דלת עם חריץ הצצה שנפתח לרגע קצר, חשף עיניים אנושיות ונסגר. קאר ניסה להלום בדלת אך היא היתה חסומה מהצד השני, אחרי מספר צעקות שנשמעו מאחורי הדלת נשמע קול של בן אדם. "אתם אלו שהרגו את Grotz אני מניח, מפה לא תעברו ... Hartsch מצפה לשוחח איתכם ולהבין מה מטרתכם פה." הוא קורה למישהו נוסף ומבקש מהחבורה להמתין. החבורה שאינה סומכת על אדם זה, מחליטה לנסות למצוא דרך אחרת כדי להגיע לחדר וממהרת במורד המסדרון. הם עוברים 2 צמתים, מבחינים בטורף גופות שנמלט לחדר מרוחק ומחליטים לפנות לדרך אחרת ... הספיקו להם מתים להיום. הם פונים למסדרון ארוך מחוסר דלתות, אריק מוביל את הדרך, ולאחריו קאר ו2 הגמדים ובלייז חצי האורק במאסף. הם עוברים דרך מחסום נוסף שהקימו דרי המבוך כדי למנוע מהיצורים הפחות תבוניים לעבור. חוסר מיומנותו של אריק וגם של קאר מונעים מהם מלהבחין במלכודת בור חניתות מכוסה חול ברצפה. הם נופלים לתוכה ונפצעים.



לאחר שקאר שוטף אותו במגע המרפא עם אורו של Pelor , אריק נופל לבור נוסף ולאחר שהוא יוצא גם משם פצוע קשה, הם ממשיכים בזהירות במסדרון שמתעקל ונחסם במחסום רהיטים כבדים. ספות וכורסאות עם שולחן עץ כבד חוסמים את המסדרון, הם הונחו בצורה כזאת שיהיו בהם חרכי ירי ומיגון מרופד. מאחורי המחסום, יש בני אדם לוחמים נוספים שמתריעים בפני החבורה מלהמשיך מבלי לתקוף.
החבורה הזהירה מחליטה לנהל שיחה. קול צעיר אך עמוק עונה להם מהצד השני "אתם..אתם הרגתם הרבה מאלו שנשאו את חותם האדמה. ולמרות זאת אתם עדיין חיים. מעשיכם מעידים על כוונה, על סיבה להיותכם פה" החבורה מזהה את הכהן כ Hartsch , כהן של כת מקדש האדמה. ויברציה קלה עוברת בקירות המערה, כאילו מסדרון האבן עצמו מגיב לנוכחות של הכהן. "הזזתם את ערמית האבנים ממקומה, העוגים היו נבזיים ובריונים, אנשי הצבוע היו בלתי ניתנים לאמון ... גם אנחנו, אולי גם אתם מעדיפים ברית ... או שיתוף פעולה יציב יותר". החבורה הביעה עניין בברית הזהירה ושאלה לפשר תנאי שיתוף פעולה וHartsch הציע מפגש עם Romag" הכהן הראשי של מקדש האדמה לדיון בתנאים כאלו שכולם יצאו מורווחים.

 

[Roy78]

יום שישי Earthday בחודש Patchwall תאריך 27.10.579
הלוחמים והשומרים של מקדש האדמה הסירו בזהירות ובנשקים שלופים את המחסום המאולתר שבנו, ניתן היה לראות שמרבית השומרים הם אנשים צעירים, מבוגרים ואפילו מספר נשים שכנראה נפלו לקשיים כלכליים והפכו את השירות עבור מקדש האדמה לחלק מהחיים. כנראה הם גם לא היו מאומנים בנשק. בנוסף, היו שם מספר לוחמים מאומנים וחמושים יותר שהרכיבו את ההנהגה הבכירה יותר של מקדש האדמה. המפקד שעבד בצמוד לכוהנים Hartsch (שמאל) ו Romag (ימין) היה Beregond.


הכוהן Hartsch הוביל את החבורה לאורך המסדרונות ומספר חדרים שהיוו את מתחם מקדש האדמה בליווי שומרים חמושים וזהירים שלכל אורך הדרך היו עם היד על הנדן. חלק מהחדרים היו פתוחים והציצו מהם שומרים ולוחמים נוספים שהביטו בעוינות מסויימת אך מצד שני בכבוד מסויים בחבורת בני האדם ו2 הגמדים שהצליחה להביס את חיל המצב של אנשי הצבוע ואת המנהיגים העוגים החזקים. דרך המסדרונות הובילה לבסוף למסדרון רחב מרוצף בשיש בגווני חום מעותרים בשילובי עורקים צהובים. מצד אחד הוא המשיך לגרם מדרגות גדול שהקרין אור כחלחל ורוע, רוע קשה להכלה, מהצד השני החבורה הובלה דרך פרגוד אפור ורצפת שיש מעוטרת במשולשים צהובים לאולם המרכזי של מקדש האדמה. קודש הקודשים היה מרוצף במסגרת שיש חומה וצרה, לפידים ומחתות (Brazier) עם גחלים לוחשות. רצפת המקדש מעבר למסגרת היתה חול ואפר בצבע חום כהה מעורבב עם אבנים. תקרה האולם הגבוהה היתה שרויה בחשיכה ועשן קל והקירות הכהים היו מכוסים באזוב זרחני שהפיק אור קלוש ונתעב. המזבח היה פירמידה (בסיס 6 מטרים) גבוהה עם עמוד מרובע גבוה (2 מטרים) במרכזו שפאותיו החזיקו שלשלאות קורבנות עבר.
בחלק הרחוק של החדר, היו 3 דלתות. 2 רגילות ועוד זוג דלתות ברונזה כפולות עם רונות שהקרינו הגנה ואימה ... החבורה לא הצליחה להיישיר מבט לדלתות, שהיו זהות לאלו שהיו בכניסה למקדש וכנראה במורד גרם המדרגות במסדרון שהוביל לכאן.



על החול, יחף ועטוף בגלימה עבה עמד Romag. הוא פנה אל החבורה בעיננים עצומות ובקול עמוק וצרוד שהזכיר אבנים נטחנות תחת מכבש.
"שפכתם דם על האבן! האבן זוכרת. האבן סובלת.
אוויר זה רוח ורעש. אש זה רעב וגאווה. מים זה שינוי ובגידה ... אבל אדמה, אדמה זה לתמיד.
אם תכרעו ברך בפני האדמה, האבן תכיר אותכם. אם תשבעו פבני האדמה, האבן תכיל אותכם ואם תבגדו באדמה, האבן תקבור אותכם".
החבורה שאלה לפשר הטקס וניהלו עם הכהן העליון מו"מ. קאר הכהן של Pelor ות'ורין הגמד החליטו לשמש כשכירי חרב בעבור מידע ועזרה.
ליריון הקוס, אריק ובלייז הלוחמים החליטו להצטרף למסדר מקדש האבן והשתתפו בטקס שכלל חיתוך דוימום על אבן המזבח שספגה את הדף. 4 יסודני אדמה גדולים ומרתיעים עלו מהאדמה לכל תשואות ומזמורי חברי הכת. בסיום הטקס, הופיע סימן צרוב על ידם ועור גופם התקשה וקיבל גוון אפרפר יותר (+2 AC כל עוד הם דורכים על אבן או אדמה). הם קיבלו גלימות עבות של מקדש האדמה. בתמורה, עליהם לעזור למקדש האדמה להיות הפלג הדומיננטי במקדש ולעזור להם להכניע את הפלגים האחרים.
הקבוצה הגדולה פינתה את המקדש והלכה לאחד מחדרי מתחם הכוהנים והלוחמים. חדר נוח ומרוהט שהכיל ספות, קישוטי קיר ואוכל משובח שכלל נקניקיות, גבינות , פירות וברנדי. הם הורשו להסתובב במתחם בחופשיות כעת שהם הפכו להיות אחים מהמניין ולהתפלל בחדר מדיטציה.


המידע שנתן להם Romag כלל סקיצה גסה על קלף עבה המראה כניסות לקומות התחתונות, מיקומים על אזורי מקדש המים, האאש והאוויר. הוא מספר שבקומה השלישית נמצא הכוח האמיתי, שם נמצא הפלג השולט על כל כתות היסודן ועליו שולטת גבירת הרקב והיאוש.
הוא מציין את הפנתרה השחורה, Brunk שלא משתייכת לאף פלג והיא משרתת ישירות את Feldrin החזר. היא אוכפת, ציידת, מחסלת. בחוץ היא לא לובשת גלימה. לא של אדמה. לא של אש. לא של אוויר. לא של מים. היא חופשיה בין הפלגים, אפילו כהנים לא מתערבים בדרכה כי היא מסוכנת יותר ממפלצות.

מקדש האש - אלרם הוא כהן אש כריזמטי ומסוכן שמאיים על רומאג לאחד כוחות נגד אוויר ומים. אלרם חושב שאש מחשלת בריתות. הוא טועה. אש רק צורכת. מקדש האש חזקים בקסם התקפי אבל פחות ממושמעים ומחפשים רגע להדליק מלחמה כוללת.

על מקדש האוויר שולט Belsornig הכריזמטי, החכם והערמומי. יש לו צבא בוגבירים והוא שולט בשער ברונזה חשוב. רומאג מיזהיר שהאוויר חושב שהוא מעל כולם. אבל הוא רק רעש. הרבה רעש. המקדש מחזיקים עמדות חזקות במסדרונות וטובים במארבים והכוהן הראשי בלסורניג יודע הרבה - אולי יותר מדי.

מקדש המים - המנהיג המקולל הוא Kelno, הם פחות חזקים במספרים אבל מסוכנים מאוד בטקסים. רומאג מודה שהם חופרים מתחת לכולם. כמו רקב במרתף., אם היו יכולים היו מטביעים את כולנו. הוא מוסיף שנתיבי גישה רטובים

החבורה סיימה את היום בחדר ספריה ישן וחצי הרוס שהוקצה להם למגורים.

 

[Roy78]

מפת קומה -1 של השחקנים.

 

[Kol Korran]

השחקנים החליטו להפוך (לפחות זמנית?) לחלק מכת האדמה? מעניין...
אני זוכר מעט מהפעם שאני שיחקתי בכך, ולא הגענו לסוף... אני זוכר שהסתבכנו עם כת האדמה, מצאנו ירידה אחרת, ואני זוכר רושם ממש חזק מכת המים- Sneaky freakingly disturbing bastards you don't want to mess with! אבל... אני לא זוכר למה... רק זוכר שממש שנאנו אותם.

לא זוכר שהגענו לשורש העניין, אני חושב שאז החבורה התפרקה.

 

[Roy78]

יום שבת Freeday בחודש Patchwall תאריך 28.10.579
החבורה המשיכה לחקור את מתחם מקדש האדמה. הם מצאו אזור של תאי כלא, את מצאו חדר עינויים וחלקם נקרעו מהצורך לעזור לשבויים ומצד שני לנאמנות החדשה שלהם למקדש האדמה. הם החליטו לנסות ולשחרר את השבויים במועד מאוחר יותר אם יצליחו לעשות זאת בהיחבא.
החבורה מצאה מדרגות אשר יורדות למטה וניסתה לפתוח את הדלת לקטקמבות אבל רונות הגנה שיחררו עליהן מלכודת כפור מסוכנת.



לאחר בטלה ממושכת ולמידת שגרת המקדש אשר כללה השתתפות בתפילות, אימון עם הלוחמים המקצועיים והשומרים הלא מקצועיים, עזרה בחלוקת מזון ורישום משמרות. חלק מהחבורה השתתפו בפטרולים.
החבורה למדה שחיילי מקדש האדמה שמחים שהם הגיעו והם מאמינים ש"החדשים" יטו את הכף לטובתם. שיש להיזהר מטורפי הגופות והעכברושים ולהחזיק את מסדרון היציאה עם פטרולים קבועים. בשלב מאוחר יותר הם זומנו לכהן הראשי וקיבלו נזיפה על בטלה. נדרש מהם בכעס למלא את חלקם אחרת ...!
רומאג הציב בפנים משימה שהמטרה הראשונה היא להחליש את האוויר שנתפס כאיום הגדול ביותר. ולנטרל את האש והכהן הראשי אלרם כי הוא נוהג לאיים על מקדש האדמה. במידה והם מגיעים לאזור מקדש המים, בערמומיות או תככנות לנסות לשדל אותם לשתף פעולה כי מים אמורים להיות נחותים מאדמה. בכל אופן, הם התבקשו לא להרגיז את השלטון העליון של המקדש Elder Elemental Eye.

בשלב מאוחר יותר, החבורה גילתה, מחיילים פצועים שהגיעו מבחוץ, שחבורה של עוגים ובאגברים נשחטו באכזריות על ידי 2 ענקים שהשתלטו על המגדל בחוץ. לכל אחד מהענקים היו 2 ראשים Ettins. הם השתלטו על המגדל וכנראה גם על הציוד והסוסים של החבורה. החבורה החליטה שהם כנראה מסוכנים והחליטו לא להתעמת עם זוג הענקים אלא לרדת לקומה השנייה.

מדרון מסדרון מתון ירד לקומה השנייה. את קירותיו כיסו ציורים שהציגו אלימות וזוועות, המסדרון הסתיים בזוג דלתות ברונזה גדולות עם תבליטי ראשים מזוויעים ששום בן אנוש כנראה לא יוכל לפתוח. מסדרון חשוך הוביל לחדר בו החבורה נתקלה בטרול וחיית המחמד שלו - דב ינשוף. הקרב היה קצר. בחדר סמוך, מלא בקישוטי עצמות עם תצוגת גולגולות על המדפים וכיסא עשוי עצם, חיכה טרול צ'יף חזק, לבוש בשריון עצמות, שאמנם הסב נזק אך החליט להיכנע ... בדיוק ברגע שהחל המו"מ לחש האור של ליריון נגמר ... חושך.

 

[Roy78]

יום שבת Freeday בחודש Patchwall תאריך 28.10.579

OOC - אחד הקרבות הקשים והארוכים היו בסיישן אתמול. הנאה צרופה של קרב גדול.

...בדיוק ברגע שהחל המו"מ לחש האור של ליריון נגמר ... חושך...
*בום* , בלייז חצי האורק מ ותך אל הקיר וליריון הקוסם מותך אל הרצפה כאילו היה כיסא עץ בקרב שיכורים במסבאה. הטרול צ'יף ניצל את החושך והדף את שניהם וברח אל החשיכה. בלייז ה Lightbringer מייד הצית לפיד והחל במרדף, שאר החבורה המופתעת עקבה אחריו.
הטרול הערמומי הוביל אותם למסדרון הזוועות שהכיל תבליטי אימה, כאילו המסדרון עצמו רק חיכה לקבל ולהכיל קרב נוסף, סיבוב נוסף של זוועות ודם שיחלחל בין מרצפותיו, המקדש תמיד שם, תמיד מחכה, לעוד דם, לעוד הרג והאדמה, האויר ... הכול נספג ומזין רוע קדמוני.

החבורה החלה קרב עם הטרול אשר פצעיו הבריאו, הוא קרא בקול ערמומי ומהחדר הכיפתי (Domed Chamber) שהיה ליד, הגיח הטרול הנוסף שברח מקודם, אבל הפעם עם החיה המאולפת שלו. זה לא היה דב ינשוף "פשוט" ומשתולל אלא הידרה גדולה, עם 5 ראשי נחש מסוכנים.
הקרב היה קשה, חלבמיד הגמד נפל ושאר הלוחמים וקאר הכוהן נפצעו בצורה קשה, אבל הטרול צ'יף וההידרה חוסלו. הטרול הקטן יותר והנבזי, שהיה משרת של מקדש האש נמלט לחשיכה עם יצר נקמנות גדול. מהטרול הגדול אספה החבורה אוצרות שהוא קיבל מהמקדשים השונים.



לאחר שהחבורה נסוגה למבטחי מקדש האדמה, אנשי הכת קיבלו אותם בתשואות ושמחה. החבורה הביאה כבוד למקדש אך גם חשש מנקמה של מקדש האש. הטרול הרי ברח ו Alrrem הכהן של מקדש האש, לא יסלח כל כך מהר. החבורה ישבה עם romag ו hartsch כדי לתכנן את ההמשך. מקדש האש ינקום את ההשפלה והחבורה שעכשיוהאחים החדשים שלה ממקדש האדמה צריכים להיות מוכנים.

 

[Roy78]

סיישן 31: יום שבת Freeday בחודש Patchwall תאריך 28.10.579

בכירי מקדש האדמה החליטו לעשות פגישה כדי לדון בתוצאות ההתקפה של החבורה על מתחם הכניסה של מקדש האש.
"האש צורחת אבל האבן זוכרת. התחלתם מלחמה ואנחנו צריכים להיות עם ידינו על העליונה" סיכם Romag" הכהן הראשי של מקדש האדמה את המצב.
החבורה דנה עם הכהנים הראשיים על המצב והתוכנית לעתיד שתציב את מקדש האדמה ככת המובילה של ה Elder Elemental eye. הכהן הראשי רומאג, רוצה מחויבות שלמה של ליריון הקוסם ושל החבורה. הוא רוצה שליריון יהיה מטיל הלחשים המרכזי של המקדש, הוא מוכן שבלייז חצי האורק ה Light Bringer יעמוד בראש מקדש האש הבובתי (Puppet) אשר יקבל פקודות ממקדש האדמה לאחר שינוצח. ליריון מסכים לעבור טקס נוסף, בלייז קיבל בשמחה את ההצעה וגם ת'ורין שוכנע להצטרף רשמית למקדש ולקבל על עצמו את סימן האדמה. לטקס של ליריון נדרשות אבני אודם מהתכשיט שהם לקחו מהטרול וחתיכות בשר מההידרה שהם חיסלו. החבורה הסכימה והתחילה להתכונן.

בנתיים, הכהנים צריכים להתכונן לטקס כדי להכין את המקדש לעימות הקרב כי המסדרונות מתחילים להתחמם, אש הנקמה בוערת בקומה התחתונה (הקומה השנייה) ואוויר חם כבר עולה ומחלחל לקומה הראשונה של המקדש. כת האש בוערת, כת האש כועסת וכשהאש זועמת היא צורבת ושורפת אבל למזלם של אנשי האדמה, האבן הקרה סופגת, האבן הקרה מכילה ומגינה כל עוד הם פה.

רומאג הכהן הראשי ובלגרונד המפקד הלוחם מבקשים מהחבורה לעזור בחיסול טורפי הגופות שעד לפני כמה זמן, היו בהסכם שברירי של שמירה על גרמי המדרגות בתמורה לאסירים וגופות. ההסכם נשבר וכעת טורפי הגופות שנשארו הם מטרד מסוכן לשומרים והחיילים חסרי הניסיון של מקדש האדמה שעושים פטרולים ממתחם מקדש האדמה לכיוון היציאה כדי לשמור על מעבר בטוח. החבורה יוצאת למתחם המזרחי של הקומה הראשונה ונופלת למלכודת באולם מקושת ומלא שרידי אנשים ... מזמור נשי מהפנט מערפל את חושיהם של אריק, בלייז, קאר ות'ורין בעוד 2 הרפיות עפות מהתקרה הגבוהה לתקוף, 6 טורפי גופות נוספים פורצים מחדר סמוך. הקרב היה קשה, נשיכתם המסוכנת של טורפי הגופות "שיתקה" את שריריהם בעוד הם מסוחררים משירתם המערפלת של ההרפיות. בחדרים סמוכים היו עוד 4 טורפי גופות ו Ghasts ערמומיים. לבסוף, לאחר פציעות רבות החבורה הצליחה להתגבר על המפלצות ושקט השתרר באולם הגדול.
מעבר למטבעות מפוזרים, החבורה מצאה שריון שרשראות ממית'ריל נדיר.
עכשיו שהאיום של טורפי הגופות הוסר, החבורה תוכל להתרכז בהסרת האיום של מקדש האש או ליפול למלכודת שתשרוף אותם סופית.

 

[Kol Korran]

תודה רבה על היומן! כל החל- של הטרול הצ'יף וההידרה שלו נשמע כמו איום מגניב, הייתי שמח לשמוע על כל (פירטת מעט, ורציתי לשמוע יותר?).

גם השילוב של הרפיות וגועלים! שתי סוגי מפלצות מנטרלות ביחד! יפה ששרדו.

אני מאוד אוהב את הצורה שאתה מתאר את המקדש עצמו כסוג של יישות חיה ונוכחת. די קשה לעשות זאת כמנחה, לזכור זאת בין כל השאר.

שאלות נוספות לגבי החבורה:
# הם התחברו מאוד מהר למקדש האדמה. האם הדמויות (והשחקנים) מרגישים נאמנות או חיבור אליהם? או שמא מבחינתם אלו בעלי ברית זמניים במהלך חקירת המקדש ומתכננים לבגוד בהם מאוחר יותר? (הרי מטרתם להסיר את איום כלל הקבוצות במקדש, לא?)

# נשמע ממש מגניב! איך השחקנים מגיבים לחקור Megadungeon, ולאינטירגות בין הפלגים במקדש?

 

[The oldman]

אם הדמויות באמת בברית עם מקדש האדמה זה ממש יפתיע - פשוט כי שחקנים לרוב לא באמת משחקים ככה
מצד שני אני גם אופתע אם מקדש האדמה לא יבגוד בהם ...

 

[ליריון לאמס]

תודה רבה על היומן! כל החל- של הטרול הצ'יף וההידרה שלו נשמע כמו איום מגניב, הייתי שמח לשמוע על כל (פירטת מעט, ורציתי לשמוע יותר?).

גם השילוב של הרפיות וגועלים! שתי סוגי מפלצות מנטרלות ביחד! יפה ששרדו.

אני מאוד אוהב את הצורה שאתה מתאר את המקדש עצמו כסוג של יישות חיה ונוכחת. די קשה לעשות זאת כמנחה, לזכור זאת בין כל השאר.

שאלות נוספות לגבי החבורה:
# הם התחברו מאוד מהר למקדש האדמה. האם הדמויות (והשחקנים) מרגישים נאמנות או חיבור אליהם? או שמא מבחינתם אלו בעלי ברית זמניים במהלך חקירת המקדש ומתכננים לבגוד בהם מאוחר יותר? (הרי מטרתם להסיר את איום כלל הקבוצות במקדש, לא?)

# נשמע ממש מגניב! איך השחקנים מגיבים לחקור Megadungeon, ולאינטירגות בין הפלגים במקדש?

אז ככה, ליריון שרד לבד קרב במקדש כשכל החבורה שלו מתה והוא הצליח לברוח בקושי. מאז הוא הרבה יותר שמרן עם הקרבות שלו וההתנהלות בכלל. כרגע הוא מרגיש תקוע במקדש, אפילו לא יכול לצאת לעדכן את מי ששלח אותו על המידע החדש כי יש מפלצות בחוץ.
בנוסף, המניע המרכזי של ליריון למה שהוא עושה במקדש זה נקמה בחבורה שחטפה אותו ומכרה אותט לבאג-ברים, היום הוא יודע שאלו למעשה השליחים של גבירת הרקב, כשהוא יסיים איתם הוא ימשיך בדרכו, אלא אם כן ירגיש שזה מסוכן מידי ויעזוב את המקדש.
לגבי כת האדמה, לא יודע אם זה עבר בתיאורים, הסכמנו על שיחה איתם, הובילו אותנו דרך מפגן כוח של מעל 30 חיילים ובסוף גם הציבו אותנו מול מקדש מוקף יסדוני אדמה והציעו לנו לעבור את הטקס. לליריון זה לא ממש הרגיש כאילו יש לו ברירה. הוא כן הבהיר שהוא בעל ברית, שיש להם כרגע מטרה משותפת והבטיח לא לבגוד בהם ביודעין כל עוד לא בוגדים בו, אבל הוא ממש לא התחייב לכת בצורה ארוכת טווח.
עכשיו שהוא טעם את הכוח שהאדמה נותנת, והבטיחו לו כוחות נוספים, בתמורה לדברים שהוא לא צריך, והבטיחו לו שזה לא יכבול אותו למקדש, הוא מעוניין בכוח הנוסף, בעיקר כדי לשרוד שוב את הקרב הבא.
מקווה שזה מסביר את העמדה שלו לפחות.

לגבי השאלה של איך מתמודדים עם מבוך חי? ליריון לפחות הבין שאין לו מה לשמור אוצרות לטווח הרחוק ועדיף לו להשתמש בהם בסחר או דרך החברים החדשים שלו בכת אם הוא יכול כי אין שום הבטחה שהאוצר שלו יחכה לו איפה שהוא השאיר אותו

 

[Roy78]

תודה רבה על היומן! כל החל- של הטרול הצ'יף וההידרה שלו נשמע כמו איום מגניב, הייתי שמח לשמוע על כל (פירטת מעט, ורציתי לשמוע יותר?).

גם השילוב של הרפיות וגועלים! שתי סוגי מפלצות מנטרלות ביחד! יפה ששרדו.

אני מאוד אוהב את הצורה שאתה מתאר את המקדש עצמו כסוג של יישות חיה ונוכחת. די קשה לעשות זאת כמנחה, לזכור זאת בין כל השאר.

שאלות נוספות לגבי החבורה:
# הם התחברו מאוד מהר למקדש האדמה. האם הדמויות (והשחקנים) מרגישים נאמנות או חיבור אליהם? או שמא מבחינתם אלו בעלי ברית זמניים במהלך חקירת המקדש ומתכננים לבגוד בהם מאוחר יותר? (הרי מטרתם להסיר את איום כלל הקבוצות במקדש, לא?)

# נשמע ממש מגניב! איך השחקנים מגיבים לחקור Megadungeon, ולאינטירגות בין הפלגים במקדש?

*ביקשתי מהשחקנים שיענו - אחד ענה, נראה מה עם השאר.
*תודה על הפידבק החיובי. מקווה שאתה קורא את המשחק השני שלי Orient Express ששם BadBug מעלה את הפוסטים במקומי.
*תגיע למשחק CoC שלנו בדרקוניקון שאני מGM שם גם.
*אני מנסה להריץ מקדש ועולם דינאמי. נכון זה לא קל אבל זה הכרחי כדי לקבל משחק חי ולא אסופת חדרים סטאטית עם טבלה של מפלצות משוטטות כמו בהרפתקאות הישנות.

אני לא יודע עד הסוף מה השחקנים רוצים, אני מגלה את זה וגם מופתע תוך כדי משחק. מבחינתי, מקדש האדמה לא רוצה להיות מובס אז מציע מה שאפשר. יכול להיות שחלק מהשחקנים שוכנעו ופותו על ידי הרצון לכוח וכמה מהם כן ישמרו אמונים לכוחות הטוב שבחוץ.. השחקנים מגיבים טוב שהמקדש חי , הם לא היו רוצים אסופת חדרים סטטית - כרגע יש רק אינטראקציה בין מקדש האדמה לאש , מפלצות שהגיעו מבחוץ, מרגישים תחושה שהכול זז. לא מבינים או לא מתייחסים עדיין לגודל עדיין של המקום.

 

[Roy78]

סיישן 32: יום שבת Freeday בחודש Patchwall תאריך 28.10.579

החבורה החליטה למפות את החדרים האחרונים בקומה הראשונה של המקדש – חדרים שאפילו אנשי כת האדמה נמנעו מלהיכנס אליהם.

הכהנים הזהירו אותם. אלו לא היו חדרים של מקדש האדמה, הם היו עתיקים יותר. הם השתייכו לעידן שבו המקדש לא סגד עדיין לארבעת היסודות, אלא לדבר־מה קדום ואפל יותר – The Elder Elemetal Eye. איש לא ידע לומר בדיוק מה נותר שם. רק שדברים נכנסו אליהם... ולא תמיד שבו כפי שנכנסו. החבורה נכנסה בכל זאת.
האבנים בחדרים הללו היו שחורות לחלוטין. לא כהות – שחורות באמת. מלוטשות עד ברק מושלם, כאילו בלעו לתוכן כל השתקפות וכל ניצוץ אור. אפילו קול הצעדים נשמע עמום ולא טבעי, כאילו האבן עצמה סירבה להחזיר הד. במרכז החדר הראשון ניצב מזבח אובסידיאן שבור.
מעליו התנשאה כיפה גבוהה ובה מאות נקודות זרחניות זעירות. בתחילה נראו כמו כוכבים, אך ככל שהמבט השתהה עליהן התברר שהן אינן שמי הלילה המוכרים. אלו היו קבוצות כוכבים שאיש מהם לא הכיר. מערכים בלתי אפשריים, שמים של מקום אחר.

נדמה היה שכל מבט נוסף גובה מחיר קטן מן הנפש. האותיות החרוטות מעל הקשת הדרומית נצצו קלושות: "לשכת ההתנבאות העליונה"
החבורה המשיכה אל החדר הבא. גם הוא היה עשוי מאותה אבן שחורה ומבריקה, אך האורות שמעל נשאו גוון כחול־קר.
במרכזו שקערורית עגולה, ומסביבה מושבי אבן נמוכים להפליא. מתאימים ליצורים קטנים או לסגירה והתרפסות.
קאר התיישב, ידיו גיששו מבלי משים מתחת למושב. מגירות נסתרות. שבע מהן היו ריקות. באחרונה נמצאו חפצים מוזרים: קוביות, מוטות, חרוטים וצורות עשויות עצם, שנהב, אבן ועץ. נראה כמו totems עתיקים, אשר היו א מורים להיזרק לשקערוית הגדולה ששימשה כקערה נבואית גדולה.
איש לא ביקש ממנו, איש לא אמר לו מה לעשות, ובכל זאת...
קאר הרגיש בתוכו, הוא ידע שעליו להטיל אותם אל תוך השקערורית כאילו עשה זאת אינספור פעמים בעבר כשרצה לתקשר עם ישיות אלוהיות במנזר או כנסיה. החפצים נפלו באיטיות חרישית. צליל נקישתם נשמע רחוק. רחוק מאוד. ואז הוא נפל לברכיו, גופו התעוות והתפתך ומבטו נסק לתקרה השמיימית, כאליו מביטה מעבר, לזמן וחלל אחרים. הוא שמע בראשו קולות - אולי אזהרה, אולי נבואה.

תתנגד באזור הרחוק שנמצא למטה. משהו לא נודע.
דממה השתררה ואולי זה היה רק במוחו. קאר הביט שוב למעלה. הכוכבים כבר לא היו כוכבים - הם הביטו חזרה.
הוא חש בנוכחות עצומה ועתיקה. הכוונות לא היו ידועות, אולי משהו שהיה קיים הרבה לפני המקדש. קול ללא מילים נגע במחשבתו.
רעיון. אזהרה. שאלה ואולי הזמנה.

כאשר החבורה נסוגה לבסוף מן החדרים, מתנשפת ומבולבלת, נדמה היה להם כי שהו שם דקות ספורות בלבד. אולם במסדרונות המתינו להם כהני האדמה. עייפים וזועמים, קצת מודאגים. מסתבר שחלפו שעות ארוכות. זמן המקדש וזמן החדרים לא היו אותו הדבר. איש מאנשי האדמה לא שאל מה ראו שם ואיש מן החבורה לא היה מסוגל להסביר.



שעות לאחר מכן נאספה החבורה בלב מקדש האדמה. הלפידים בערו ואבק ירד מן התקרה כאפר עתיק. המזבח הפירמידלי ניצב דומם.
רומאג עמד יחף על החול הכהה ועיניו עצומות ובקערת האבן שלפניו התערבבו: אדמת הקודש של המקדש, נתחים מיובשים מגופת ההידרה,
דמו של ליריון, וארבעת אבני האודם המרוסקות שנלקחו ממקדש האש. הוא ערבב את הכול בידיו החשופות.
האדמה החלה לפעום. תחילה קלות ואז כמקצב תופים. האולם כולו רעד. מן הרצפה התרוממו ארבעה יסודני אדמה עצומים. לא כיצורים זועמים.
אלא כשופטים. כפסלים חיים ועדים. רומאג הרים את הבוץ הטקסי.
"האדמה זוכרת. האבן סובלת. האש צורחת. אך רק האבן שורדת." הוא משח את הבוץ לאורך גופו של ליריון. כתפיו. חזהו. פניו. החומר נספג בעורו.
הוא חש כאילו גופו עצמו הופך לסלע, העור קיבל גוון אפרפר וסדוק. חום כבר לא צרב אותו כפי שצרב בעבר.
אך בו־זמנית... גופו הפך כבד יותר. כוח חדש אך כנראה עם מחיר שיתגלה בהמשך.
מן הקערה נשמעה תנועה - משהו קטן וחיוור זחל החוצה. תולעת כמעט עיוורת. גופה לבנבן. פיה עגול ומלא שיניים זעירות. היא זחלה על האבן, הריחה את האוויר, ואז טיפסה אל זרועו של ליריון. החיבור נוצר, bond חדש - Familiar.

רומאג הנהן. "האבן בחרה, יש לך כעת עיניים במקום שהעיניים אינן רואות."
לאחר מכן פנה אל חלבמיד, הגמד המוצק עמד בפינה והביט במחזה, מופלא בכוחה של האבן שיצרה את אבותיו הגמדאים.
הכהן הגדול הביט בגמד הארוך והשתתק רגע, כאליו מנצל את החוסן הגמדי והמבטח הבוחן. "יש בך כוח. לא של תפילה. לא של קסם.
כוח של הרים. הבא לי את חורבנם של עתקי המים... ואבנה ממך את הפטיש שישבור נהרות."



אך לא נותר זמן למנוחה. בזמן שהחבורה נעדרה בחדרי עין היסודות ובטקסי האדמה, מקדש האש פעל. שני שומרים נמצאו במסדרונות. שרופים.
לא נותרו עליהם כמעט סימני מאבק. רק בשר חרוך. המסר היה ברור. אלרם ידע והוא ענה. החבורה ירדה שוב לקומה השנייה. הם חלפו על פני גופתו העירומה והמבוזזת של הטרול. על פני שרידיה החרוכים של ההידרה הגדולה. וככל שהעמיקו במסדרונות... החום הלך וגבר.
האבן עצמה נעשתה חמימה למגע. ריח גופרית צרב את האף. אדי קיטור זחלו לאורך הרצפה. הלפידים ריצדו כאילו נשמו, כאליו האש קבל קיבלה פקודות ממקום אחר, נשלטת על ידי מקור אחר. הזיעה נטפה. הם הצליחו להתחמק ממלכודת אש מסוכנת אך נפלו בהמשך למארב. מאחוריהם, מתוך החשכה והקיטור, נשמע קול מוכר. גרגור רטוב וכבד. הטרול ששרד. פניו המעוותות נשאו כעת שנאה טהורה, נקמה על הרג החיה שלו.
ומלפנים, מתוך מסך אדי הקיטור הופיעו דמויות גבוהות ורחבות - Bugbears. חמושים ומאורגנים. עטויים שריונות כהים וגלימות בגוני אדום וצהוב, כלהבות רוקדות. עיניהם ברקו באור הכתום של האש. הטרול חייך מאחור. הבוגבירים הרימו את נשקיהם מלפנים ומסדרונות מקדש האש נסגרו סביב החבורה כמו תנור קבורה.