פנג הדרואיד
פונדקאי ותיק
גזר, אני חושב שהנחת היסוד שלך לא נכונה. המטרות של החינוך- במתמטיקה ובשאר המקצועות- הן:
1. לתת לך כלים ללמידה ולפתח את החשיבה
2. להעניק ידע, שמתחלק לשניים- ידע פונקציונלי שישמש אותך בעתיד (אריתמטיקה ויסודות האלגברה, אנגלית, אזרחות ומקצועות הרחבה) וידע אלמנטרי שמתבסס על דברים ש 'צריך לדעת' (שם נכנסים ספרות, תנ"ך, היסטוריה, לשון וחלק מלימודי האזרחות)
בסדר החשיבות הזה. בפועל זה די הפוך.
לימודי המתמטיקה בתיכון מתמקדים בעיקר באלגברה (סטטיסטיקה, בעיות למיניהן, משוואות עם נעלמים...), בגיאומטריה (כולל גיאומטריה קלאסית, אנליטית וטריגונומטריה במישור ובמרחב) ובחדו"א (פונקציות פולינום, מכפלה, מנה ושורש, ופונקציות טריגונומטריות, מעריכיות ולוגריתמיות. 5 יח"ל גם לומדים אינפי). בנוסף, 5 יח"ל לומדים אינדוקציה, אבל אני לא יודע איפה להכניס את זה.
המטרה של האלגברה היא להכין אותך לחיים- בחיים אתה תשתמש הרבה מאוד באריתמטיקה, בבעיות ובסטטיסטיקה (ואם תזכור את השיטות, גם במשוואות עם נעלמים) גם אם תהיה עיתונאי או מוכר פלאפל. הידע שמשרד החינוך טוען ש 'צריך לדעת' מגיע בתור גיאומטריה וחדו"א. שני תחומים שרוב הסיכויים שלא תפגוש בחייך.
אם ככה, למה לומדים אותם ולא לוגיקה? מכיוון שלוגיקה שייכת לידע הפונקציונלי ולא לאלמנטרי, וצריך לשמור על איזון ביניהם. (באותה מידה שלימודי אזרחות מלמדים אותך את מגילת העצמאות- אפס שימושיות, אבל זה ידע שהישראלי הבוגר צריך שיהיה לו). גיאומטריה וחדו"א מביאים אותך לשני תחומים מאוד שונים מהאלגברה, בעוד שלוגיקה די קרובה לה. זו הרחבת אופקים על חשבון מיקוד.
בנוסף, קח בחשבון שרוב האוכלוסייה בארץ מסוגלת ללמוד גיאומטריה וחדו"א הרבה יותר טוב מלוגיקה, וגם זה נתון שמשרד החינוך מתחשב בו- בצדק או שלא בצדק, זה כבר נתון לויכוח. הרבה יותר פשוט לגזור כמו תוכי פולינומים מאשר ללמוד לוגיקה.
ואם כבר מדברים על איך שתעודת בגרות צריכה להיראות, אז אני אומר כך:
3-5 יח"ל אנגלית (עם דגש על תרגול של האנגלית- דרך סרטים, ספרים ומחזות)
3-5 יח"ל מתמטיקה
1 יח"ל תנ"ך (בעיקר ללמוד כמו תוכי את החומר, מי שירצה לפתח את כישורי האנליזה שלו שירחיב תנ"ך)
2 יח"ל ספרות (כאשר נותנים הרבה יותר דגש לאנליזה ספרותית על חשבון השינון. ובשם אלוהים, תכניסו כבר את שייקספיר ומילר לתוכנית הבגרות!)
2 יח"ל היסטוריה (יחידה אחת שמתמקדת בהיסטוריה יהודית- עליות, שואה והקמת המדינה ויחידה שנייה שמתמקדת בהיסטוריה עולמית, כולל הנאורות, המהפכה הצרפתית והאמריקאית ומלחה"ע השנייה)
1 יח"ל לשון (דקדוק, תחביר, הבנת הנקרא, אמצעים רטוריים וכו')
1 יח"ל הבעה (אשכרה ללמוד איך מביעים את עצמך- בכתב ובעל פה- ולא השטויות המבניות שמלמדים בשיעורי לשון, ללמד באמת)
2 יח"ל אזרחות
1 יח"ל מדעי הבריאה (כולל מפץ גדול ואבולוציה. אם מלמדים אותנו את הגישה הדתית, שילמדו גם את הגישה החילונית ויתנו לכולנו חופש בחירה)
1 יח"ל מקצוע מדעי כלשהו (ביולוגיה/כימיה/פיזיקה- אתה חי על הכדור הזה וצריך לדעת את הבסיס של החוקים שלו)
ולפחות מגמה אחת בת 5 יח"ל
מינימום יחידות- 22. עוד יחידה אחת לא תהרוג אף אחד.
1. לתת לך כלים ללמידה ולפתח את החשיבה
2. להעניק ידע, שמתחלק לשניים- ידע פונקציונלי שישמש אותך בעתיד (אריתמטיקה ויסודות האלגברה, אנגלית, אזרחות ומקצועות הרחבה) וידע אלמנטרי שמתבסס על דברים ש 'צריך לדעת' (שם נכנסים ספרות, תנ"ך, היסטוריה, לשון וחלק מלימודי האזרחות)
בסדר החשיבות הזה. בפועל זה די הפוך.
לימודי המתמטיקה בתיכון מתמקדים בעיקר באלגברה (סטטיסטיקה, בעיות למיניהן, משוואות עם נעלמים...), בגיאומטריה (כולל גיאומטריה קלאסית, אנליטית וטריגונומטריה במישור ובמרחב) ובחדו"א (פונקציות פולינום, מכפלה, מנה ושורש, ופונקציות טריגונומטריות, מעריכיות ולוגריתמיות. 5 יח"ל גם לומדים אינפי). בנוסף, 5 יח"ל לומדים אינדוקציה, אבל אני לא יודע איפה להכניס את זה.
המטרה של האלגברה היא להכין אותך לחיים- בחיים אתה תשתמש הרבה מאוד באריתמטיקה, בבעיות ובסטטיסטיקה (ואם תזכור את השיטות, גם במשוואות עם נעלמים) גם אם תהיה עיתונאי או מוכר פלאפל. הידע שמשרד החינוך טוען ש 'צריך לדעת' מגיע בתור גיאומטריה וחדו"א. שני תחומים שרוב הסיכויים שלא תפגוש בחייך.
אם ככה, למה לומדים אותם ולא לוגיקה? מכיוון שלוגיקה שייכת לידע הפונקציונלי ולא לאלמנטרי, וצריך לשמור על איזון ביניהם. (באותה מידה שלימודי אזרחות מלמדים אותך את מגילת העצמאות- אפס שימושיות, אבל זה ידע שהישראלי הבוגר צריך שיהיה לו). גיאומטריה וחדו"א מביאים אותך לשני תחומים מאוד שונים מהאלגברה, בעוד שלוגיקה די קרובה לה. זו הרחבת אופקים על חשבון מיקוד.
בנוסף, קח בחשבון שרוב האוכלוסייה בארץ מסוגלת ללמוד גיאומטריה וחדו"א הרבה יותר טוב מלוגיקה, וגם זה נתון שמשרד החינוך מתחשב בו- בצדק או שלא בצדק, זה כבר נתון לויכוח. הרבה יותר פשוט לגזור כמו תוכי פולינומים מאשר ללמוד לוגיקה.
ואם כבר מדברים על איך שתעודת בגרות צריכה להיראות, אז אני אומר כך:
3-5 יח"ל אנגלית (עם דגש על תרגול של האנגלית- דרך סרטים, ספרים ומחזות)
3-5 יח"ל מתמטיקה
1 יח"ל תנ"ך (בעיקר ללמוד כמו תוכי את החומר, מי שירצה לפתח את כישורי האנליזה שלו שירחיב תנ"ך)
2 יח"ל ספרות (כאשר נותנים הרבה יותר דגש לאנליזה ספרותית על חשבון השינון. ובשם אלוהים, תכניסו כבר את שייקספיר ומילר לתוכנית הבגרות!)
2 יח"ל היסטוריה (יחידה אחת שמתמקדת בהיסטוריה יהודית- עליות, שואה והקמת המדינה ויחידה שנייה שמתמקדת בהיסטוריה עולמית, כולל הנאורות, המהפכה הצרפתית והאמריקאית ומלחה"ע השנייה)
1 יח"ל לשון (דקדוק, תחביר, הבנת הנקרא, אמצעים רטוריים וכו')
1 יח"ל הבעה (אשכרה ללמוד איך מביעים את עצמך- בכתב ובעל פה- ולא השטויות המבניות שמלמדים בשיעורי לשון, ללמד באמת)
2 יח"ל אזרחות
1 יח"ל מדעי הבריאה (כולל מפץ גדול ואבולוציה. אם מלמדים אותנו את הגישה הדתית, שילמדו גם את הגישה החילונית ויתנו לכולנו חופש בחירה)
1 יח"ל מקצוע מדעי כלשהו (ביולוגיה/כימיה/פיזיקה- אתה חי על הכדור הזה וצריך לדעת את הבסיס של החוקים שלו)
ולפחות מגמה אחת בת 5 יח"ל
מינימום יחידות- 22. עוד יחידה אחת לא תהרוג אף אחד.
