משחק נשגבים- 'מבטן האדמה'(4/4)- התחלנו

[forte]

IN
הקדמון מהנהן לכולכם בהבנה, כשאתם צועדים אל תוך המחומש. ערפך כבד עוטף אתכם, כשרונות מקיפות אתכם, וזוהרות באור ירוק משונה אשר משנה את צבעו- כסף זוהר רך, לבן בהיר, זהוב, ירוק, כחול, אדום, לבן, ולבסוף זהוב זוהר בהיר ובניגוד לו שחור מופץ נורא, וגם מעין חומר בעל צבע מועת, כמעת חסר צבע, ועימו עיניים המסתכלות עליכם במבט מוזר...
הכל נעלם. אתם באותו מקום, עם הקדמונים. "שלחתי הודעה לשאר האנשים. מחר בבוקר שלוש שעות לאחר זריחת החמה. לבנתיים תוכלו לנוח כאן" הוא מצביע על דלת בחלק האחרוי של המסדרון, אשר בהנף ידו גל של אוויר עובר, ופותח אותה. מאחוריה אתם בוהים כשבאור האנימה שלכם אתם רואים שיחים עבותים. הקדמון מרים את ידו והשיחים פשוט זזים הצידה, חושפים 10 מיטות. הקדמון מחווה בידו, והן נעלמות, ואת מקומן מחליפים 9 מיטות מהודרות עוד יותר, עם מצעים נקיים ולבנים. הוא מחווה בידו על פתחים המובילים לאין לדעת, אשר באופן מתוחכם כולשהו מעבירים אוויר ויוצרים אווירה של אוויר צלול בחדר. הקדמונים כולם[כולל האחד הקטן שמופיע פתאום] נשכבים במיטות הקרובות, שם הם מתיישבים ומצביעים על המיטות הנותרות, אשר הן בעלות משענות זהובות מדהימות. אתם בוהים בא... עושר המוצג לפניכם בפליאה, ונזכרים...
'אנחנו נרצה ללון כאן ברשתוכם'.
'כמובן! הרי שמשפחת אמיליו תמיד שמחה לארח סולארים ממעוצת השמש! יש לנו חדרים במשכן המיועדים בדיוק לכם. אתם יודעים...'
'כן כמובן, אך מה שמך בני'?
'אני הוא ללוש אמיליו. זוהי אשתי קסרינה. אנחנו שמחים לארח אורחים רבי חשיבות כמותכם. יש לנו את חדרי המיזוג, ואת חדרי הפרטיות. אני מניחה שתרצו את חדרי הפרטיות'.
'אנחנו רוצים שהם יהיו גם מגוונים. מספר בני פיה הסתננו לבריאה, והם יתפסו רק מחר בבוקר[זה נחזה בידי הסידראלים, סידראלים, סידראלים*], אז אנחנו רוצים חדרים מוגנים'.
'אין בעיה!'
הקדמון מחייך למבתכם המשתאה. "קשה מאוד לפרוץ את הדלת, כי היא עשויה ממתכת קסומה. היא אומנם מצופה מבחוץ בלבנים כדי להסתיר. כך או כך יש אזעקה. אתם מבינים, למשכן הזה יש הון כביר הנובע מהיותו שמור עוד מלפני העידן הראשון. עוד בבריאת הבריאה המשכנים הללו נוצרו[טוב... קצת אחרי]. אני עצמי כאן מאז תחילת העידן הראשון, והייתי בחגיגות הניצחון על הקדמונים, אי אז הוקמה העיר הזאת. זה קרה לפני למיטב זכרוני בסביבות ה-3500 שנה. לצערי כוחי תלוי לגמרי במי שמכוון למשכן, ואני מתחזק מכך, כך שבימים אללו אני רק אחד משלושת העתיקים, אלה אשר תבקשו מחר בבוקר הם השניים האחרים. כוחנו מועת, אך אנו מכירים את המשכן, ורבות מאוצרותיו עודנם מוכרים לנו. המקום הזה עצר 3 בני פיה שהסתננו לכאן, וכולם מהפראא העמוק עצמו." אומר בקול גאה הקדמון, וצורת הרוח שלו יוצרת יד המחווה על החדר. "לשרותכם, אדוני הבריאה" הוא אומר בחיוך.
*סידראלים סידראלים סידראלים סידראלים... המילים מהדהדות בראשכם בעוצמה, כשאתם שוב מרגישים בתודע הזרה אשר במוחכם, מספרת לכם על קיומם של אלה, מונעת מהמילים לברוח מכם. אתם בוהים כשמכה בכם ההבנה, שכל מה שאתם זוכרים זה מה שהתודע הזאת מזכירה לכם... וצריך להזכיר באופן כה אינטנסבי! והתודע הזאת... כבירה!

 

[Anonymous]

סם בוהה לרגע במיטות, מחייך, ומכרכם את פניו "שמע, אני מודה לך מעומק ליבי על היעילות המדהימה שלכם, אבל יש לי שאלה די חשובה שסטיסטית רק אתם תוכלו לענות עליה, והי פשוטה- כמה מתכות קסומות קיימות בתוך המתכת הירוקה שהמשכן בנוי ממנה?"
איזה צחוק, אני מקווה שגם שוש תפסה את זה, עם קצת מזל נוכל לגרום לחצר הקדמונים הזאת לאחד את המשפחות בשם אמליו-ללוש..

 

[forte]

IN
הקדמון מחייך אליך. "מה, אתה לא יודע מי מבין במתכות הקסומות? כי אני עצמי לא יודע, אני רק נוצרתי מהמהות והיה לי אלפי שנים לחקור זאת. לך אל מי שבאמת ככול שאני חוקר אני יותר תוהה איך הוא יודע זאת- השליח של נקסוס. הוא בא לבקר במשכן הזה לעיתים, ומשתאה על המתכות. השריון שלו נראה בדיוק אותו דבר, אלה שהגימור של השילוב של המתכות הקסומות שלו טוב בהרבה מהגימור שאוטוכטון עשה. מוזר נכון? לך תשאל אותו. לי אין תשובות, חוץ מזה שהשליח של נקסוס מסתורי..."

 

[dart-b]

שושנה מחייכת ,כול האירועים רק חיזקו את רצונה למיטה, נראה שהיא עוד שנייה תמעך את כולם בשביל לתפוס תנומה.
"סם אתה והקדמון תדברו, אני חייבת לישון ! " אומרת שושנה תוך ריצה מהירה ,קפיצה קלה, ומשיכה של כול השמיכה מעליה.
"אל תעירו אותי ! אני אתעורר לבד ! " שושנה מניחה את ראשה על הקרית באושר ,אבל דממת השינה המבורכת לא באה בקלות .
רק לפני כמה ימים פגשתי אותם, אני זוכרת זה היה כולה בפונדק ,מפגש מקרי, ומאז כול חיי משתנים.
מצוד פרא, סידריאלית ,סולאר בוגד ,לאן נעלמו הימים שסתם הסתובבתי במאה הממלכות ? נעלמו ולא ישובו...זה פשוט מוזר ,אבל כנראה שאת השנים הבאות אבלה איתם ,אלא אם כן הם ימותו בדרך .
מה שאני יודעת הוא שיש לי עוד הרבה לדעת ,הבריאה היא כול כך גדולה שם בחוץ ,יש לנו כול כך הרבה אפשריות ,שכול כך קשה להחליט ,טוב נראה שרק שינה טובה תוכל לעזור לי בזה ,רק שינה טובה.
לאחר כמה דקות, כבר אפשר לשמוע את נחירותיה השקטות של שושנה שחורה, שכאת הפכו להרבה יותר קולניות ,שהיא מרוקנת ממהות.
out
דניאל ,לא אמרת שהסיפור עומד להסתיים? אני מניח שכשסם יסיים את השיחה אם הקדמון ,תסיים נכון?
(פשוט יש לי תוכנית מרושעת, הכוללת בני תמותה מוארים אשר סרים לפקודתה של שושנה)

 

[The Time]

"אתה רוצה להגיד לי שאתה לא יודע ממה אתה בנוי?" שואל סם בחוסר אמונה..
נשמע הגיוני, אוטוכטון לקח את הסודות שלו לקבר.. לקבר.. לקבר? מה הרג את הנבלה הזאת בעצם? כנראה הקדמוים האחרים..
טוב, אז לעבודה.
"אה כן, אני מניח שמובן מאליו שאנחנו מצפים לתידרוך לגבי המבנה של המשכן וכל הסמטוחה מסביב (שומרים וכד') כן?"

 

[forte]

דארט, כנראה שאם תישארו בעיר הסיפור ימשיך עוד 'מפגש'. אבל מה שכן, כבר קודם לכן, עם סיום דבריו של מעניק הצל נגמר פרק ונגמרה סצנה. המפגש יגמר כשסם ילך לישון, וכנראה שצפוי לכם עוד פרק אחד(כי אתם עדין באותה עיר). עם זאת, בסוף המפגש תקבלו את הנק"I הרצוי בלי קשר אם זה מה שאתה דואג...
ודארט, שלחתי לך ה"פ. כי אני פשוט לא מאשר את התעצומה ההיא.
IN
הקדמון מחייך. "ואתה רוצה לומר לי, שאתה כן יודע ממה אתה עשוי?" שואל הקדמון את סם. "כמובן שאם תתכווננו, ותשלמ את המחיר שלנו, אנחנו נספר לכם את כל הידוע לנו על המקום! אל דאגה.
ואת מחוקקת יקרה, ליל פז וחלומות נעימים לך."
איינידאומה גם היא הולכת לישון לאחר אמירת 'לילה טוב'. עיניה נראות טרודות מאוד.
OUT
רק לדארט:
IN

ספוילר

בלילה, הרצון של שושנה שחורה, סורק, בעין לדעת מה, אחר משהו... בתת מודע כלל, הרצון שלה, מחפש משהו. ולפתע הכל מתבהר. היא רואה את עצמה ישנה, אבל כל השאר מטושטשים. הא עוברת דרך הקירות, תודעתה עוברת הלאה, ולפתע היא נבהלת כשהתודע תופסת קצב מדהים. העשבים נעים מעליה במהירות, והיא צורחת... היא עוברת דרך הרים, דרך ערים, היא רואה את סלרן, שלט כניסה לעיר- 'ברוכים הבאים לסלרן', היא רואה את המשכן שבמרכז סלרן, אבל זה נעלם במהירות, אם כי משהו במשכן מושך אותה...
היא ממשיכה- אל הים! היא עוברת נצח בים, דרך כרישים, לוויתנים, ותודעה ממשיכה להתפרש בלא שליטה. היא מנסה להתעורר, אך גופה רחוק מכדי להיות תחת שליטתה. היא רואה את הממלכה, ובוהה בהפתעה ובציי הספינות הנאספות על החוף, והלגיונות המתכוננים לזוז מזרחה. קול קורא, אך קולו מטושטש, במהירותה של שושנה שחורה, היא בקושי שומעת אותו- "אל הברית הכסופה, אל סיעת הזהב, ואל חיסול התועבות!" הלגיונות יוצאים לדרכם, והמפקד מוסיף דברים אשר לא נשמעים כשהספינות יוצאות מזרחה. אבל אז סקרנותה של שושנה לא מצליחה להחזיק אותה עוד שם, והיא ממשיכה להימשך הלאה. הרים על הרים ומדשאות, יבולים, כפר או שניים עובירם במרחק, והרים, והרים, וההר הקיסרי. שושנה מרגישה איך ההר הקיסרי, והוא לא מטושטש אלה בהיר ברמה מדהימה- מרכז המציאות. שושנה נמשכת, אך לא יכולה לעבור דרך ההר. היא נמשכת במקום זה מעלה מעלה מעלה, וההר ממשיך להיות אדיר. צוקים על צוקים, ואפילו בקתה או שניים! היא עולה ועולה ועולה, ונצח עולה. לפתע היא רואה, וסקרנותה בולמת אותה כשהיא עוצרת בפתאומיות ומביטה על הדמות אשר עומדת מולא- אדם נמוך שמנמן ומזוקן, ולא אנושי כלל. אדם... אח ! העצירה הכאיבה לשושנה, והאי ממשיכה הלאה. ואז, היא מסתכלת לפתע, עוצרת שוב- כל המזרח נשקף לעיניה, ותודעתה סורקת ומוצאת את גופה, במרחק אלפי קילומטרים משם, אבל אז היא ממשיכה בקצב מכופל, עולה, עולה, עולה, ואז הקצה! אבל היא לא מצליחה לעצור, ונזרכת למעלה, למעלה, והיא עומדת להתרסק למטה, ואז היא נעצרת. היא על כר דשא, ביו-שאן. אבל אז היא נזרכת למעלה שוב, פניה למטה והיא רואה את הריצפה מתרחקת במהירות. היא עוברת על מרפסת, ומבט מהורהר של איש לבוש בשריון עשוי.... שושנה מביטה. לימינה, יש תודעה חסרת צורה, אך קוי נמר מחושפשים מופיעים. התודעה לוחשת לה- שריון מתכת כוכבים, כן... הוא סידראל, מתכת כוכבים אך התודע מתרחקת בשנית, ושושנה ממשיכה לעלות במהירות. התודע עולה איתה, עוקבת אחריה, ואז היא מגיע לפתע למרפסת בגובה האדיר בבריאה כולה, ומעליה רק מספר מרפסות. לפתע היא מרגישה איך היא עוברת מחסום, והיא רואה את התודעה הכבירה נעצרת אל מול המחסום. כאן כבר לא תזקקי לי אומרת התודע, ושושנה נעצרת, כשמבט פרידה בלתי רצוני נשלח חזרה אל התודע. אבל היא ממשיכה, ומגיע אל המרפסת, שם היא נעמדת, והיא שושנה שחורה, עומדת שם. "הגעת". מולה עומדת דמות מטושטשת ומבט מחייך אל שושנה, הנמשכת אל הדמות בלא רצון. "עברת את הבריאה כולה לכאן, מרצונך שלך, ומחיפושיך שלך. כבר הגעת אלי פעם, לפני אלף שנים בדיוק. מעניק הצל ביקש ממני את הטובה, אז אל תאכזבי אותי. כרגע, דרישתי היחידה, היא שתעברי את כל המסע הזה, כל לילה, ותגיעי אלי, ותלמדי את אשר רצית. את אשר מעניק הצל מאמין שתוכלי, ותמששי את הפוטנציאל שלך, שלכל נשגבי השמש אין אותו. אם תסרבי, שוב לא יהיה הפסד גדול יותר עבורך בלילה הקרוב, בואי. כעת, אני אכוון אותך חזרה, אך מחר, לא אכוון אותך חזרה" שושנה מועפת, למטה, אך מרגישה איך היא מרחפת. "פרשי תודעתכת. זה חלום, ובחלום, הכל אפשרי. מי שמאסטר על החלום, יכול להפוך את החלום למציאות. ובחלום, אם הוא מתרחש במציאות או בחלום, המאסטר על החלום יכול הכל." שושנה מרחפת, ונזכרת במילים עתיקות- ויהיי כוח משיכה, אשר ימשוך את כל היצורים מטה מטה מטה.
"אך זהו חלום, וחוקי הקדמונים אשר הם הטילו על הבריאה חסרי משמעות. כאן, את יכולה הכל, כי הכל בראשך. אך בהמשך, תוכלי ללמוד איך למשוך אחרים לראשך, ואיך להגדיל את ראשך השמימיה, הלאה" הדמות מצביע, ושושנה מועפת לשם במהירות, בלא יכולת לשנות כלום. "חישבי על פניה, תהיי בטוחה שאת פונה, ותפני" שושנה חושבת, אבל זה לא עובד. "הצלחת!" שושנה מרימה גבה. היא לא הצליחה. או שכן?! היא בוהה כשהיא מתחילה לשנות כיוון באוויר, והנה העיר בא היא נמצאת, אבל היא לא מצליחה להאט! אאאאאאאאהההההההה!!! בום. שושנה מזדקפת במיטתה.

OUT
דארט, אני אחזור אליך כנגמור עם השאר.

 

[The Time]

"אממ.. כן, די, אולי לא עד הפרט האחרון, אבל באופן כללי.. כן. על כל פנים, למה אתה מתכוון ב'המחיר שלנו?'" ביינתיים הוא שולף דף, ומתחיל לכתוב עליו..

בהתחלה ירוק, אבל משתנה לאט בין-כסף זוהר רך (כסף לבנה?), לבן בהיר (ברקת?), זהוב (אוריכלקום?), ירוק (ברקת), כחול(ברקת), אדום (ברקת), לבן (ברקת.. אבל אז מה הקודם? מתכת כוכבים?), ולבסוף זהוב זוהר בהיר (בטוח אוריכלקום) ובניגוד לו שחור מופץ נורא (פלדת נשמות, לחלוטין.), וגם מעין חומר בעל צבע מועט, כמעת חסר צבע, ועימו עיניים המסתכלות במבט מוזר(WTF?!)...

 

[הדון גובלאונה]

"אה,יש לך משכן? תגיד, יש סיכוי שתוכל להשאיל לי ללילה את אבן המוקד? המצב שלי על הפנים מבחינה מהותית, ואצטרך די הרבה כדי לאחות ת'פציעות של כולם."

"כן בטח, אין שום בעיה"
אומר עגור שחור, ומתיישב על אחת המיטות, בישבת לוטוס, חרבותיו על בירכיו, והוא נושא תפילה חרישית לאלים שלהן, בעודו מבריק את להבי מתכת הכוכבים, והאורכילקום, המבריים כב ללא דופי.

ספוילר

אגב, אם אתם עושים את זה, אז אתה לא תקבלטיפת מהות, רק מי שמחזיק בצ'ארם בעמידה של אומנות השליפהב יכול להיתכוונן למשכן (זה קטע שישמעאל המציא כשהמשכן עוד היה שייך לעגור לבן)

 

[The Time]

אבל סם לא יודע את זה .
IN
"מצוין, אז אכפת לך להעביר לי את האבן? ככל שזה יוקדם כך אוכל לשחזר יותר מהות למחר." הוא מתיישב על המיטה, ואז משתטח עליה, מפהק פיהוק רחב, מציץ בדף, וחוזר לישיבה מנומנמת, מביט בעגור, ואז בקדמון.
יש לנו שתי מתכות עודפות, זהובה רגילה, ואת המתכת של החבר המסתורי שלנו.
קיום פלדת נשמות בתוך העניין מעורר תהיה לגבי כמה ידע אוטוכטון על העולם התחתון..

 

[הדון גובלאונה]

גם לעגור אין מושג, עגור לבן אבל בטח ידע...

אגב, דני, יש סיכוי בעיקורן הוא יעיר את האל של החרב שלו למודעות? (חרב היא עתק 4), אני מדבר אוף פליי, אינפליי הו ימשיך לנסות ולא משנה מה...

 

[forte]

אז כשהוא יצליח מספיק טוב אז הוא יעיר את החרב. כרגע יש אל לחרב, הוא פשוט קטן מדי. סגידה תגדיל אותו...
הקטע עם המשכן הוא רק עוד קטע מהקטעים בהם או הכריח או לא שאל אותי ישמעל בנוגע לדמות שלו, וגם הוא לא מאושר(הוא כלל לא הודיע לי על זה!).
למעשה, כל נשגב יכול להתכוונן למשכן, אלה אם זה משכן שמימי ואז רק יצורים שמימיים. וכדי להיות בטוח שהכל במשכן קשורה- מה אבן המוקד?
IN
"המחיר שלנו הוא דיי פשוט ומשתלם. אנחנו דורשים חלק מכם, כי אל המשכן שואב את עוצמתו מהמשכן, ואתם תשאבו עוצמה מאל המשכן, אך אנו, אנו קשורים במשכן, אך לא במאגריו. תוכלו להעביר לנו מהות ונוכל להעביר אליכם מהות בשעות חירום, אבל אנחנו דורשים גם חלק מכם, כי זה החלק עליו אנו בנויים. מחיר קטן, והתמורה גדולה. אני לא עובד עליכם, זה באמת מחיר קטן." אומר הקדמון.

 

[The Time]

שתי מתכות חסרות.. זה מהגרסא הישנה, אבל בגירסא של השליח בטח יש עוד, אני לא מאמין שהוא באמת חישל אותה טוב יותר מאוטוכטון, אבל קיום מתכת נוספת קצת יותר מציאותי..
חה.
סם מתמקד בקדמון "קדימה חביבי, אני מקשיב, אני עוד לא מבטיח כלום עד ששוש תתעורר, אבל אין לי בעיה להקשיב, מה אתם דורשים? נשמה? זיכרון? אצבע? מהות מוקדשת? אני כולי אוזן."

 

[forte]

IN
הקדמון מסתכל על סם במבט עצבני. "חוש עסקים הא? בסדר גמור. מהות מקודשת תהיה דבר נהדר, וכן גם תפילות. אבל אנחנו רוצים חלקים מכם, חלקים מאישיותכם, מנשמתכם. רק חלק קטן, ומזה אנו הקדמונים בנויים. רק מי שיש לו את זה מסוגל לשלוט במהות, והמהות הטהורה היא לא כלום. המהות הטהורה היא זאת אשר מתועלת לתוך המשכן, ואנו, אנו לא מהות טהורה. אנו לבישה אינטלגנטית של המהות הקמאית הזאת. ובשביל לשרוד, אנחנו צריכים לתדלק את עצמנו. מעת דם נשגבים, טיפת אישיות נשגבים, תאריך את קיומנו בעשרות שנים, ואפילו תיצור עוד יצורים. אתם מבינים, ככול שאתם מוסיפים להתכוון אתם מכניסים אינטליגנציה למהות הקמאית, והמהות הזאת לובשת צורה. זה כל אשר אנו דורשים. אתם לא תרגישו בהבדל, ובאמת שניכך את המינימום הפאשרי. גם כך תוכלו אם ניקח יותר מדי לבטל את ההתכוונות, ובכך לעצור אותנו. נארגן שבוע שתבטיח את טובתכם. אבל מחר צפוי לכם מפגש אם שני ברנשים שעושים המון כאב ראש, והם הרואה כל ויודע כל, וההבנה המגלה את המחשבות. אגב, אני הוא הנעלם בין כוכבי השמיים, נעים מאוד. אני מהחצר המבצעת, ומאידך אני זה שדיבורו מסב הכי מעת כאב ראש(ההבנה המגלה את המחשבות חפרן, והרואה כל ויודע כל חושב שהוא יודע הכל ורואה הכל, רק בגלל שיש לו כוחות חיזוי), ונראה לי שאני יחסית לא מכריח אתכם להשתחוות וכל זה, למרות שהרי שחייתי לפני 3500 שנה[משהו כזה...]. אז אני ממליץ לך לישון היטב הלילה... לילה טוב" הקדמון מהנהן לעברך, וגוש הערפל מתחיל לסגת... האם סם ישיג אותו, או ילך לישון, או יקלף בננה רקובה? מה הוא יעשה?

 

[Anonymous]

אם כך מעט דם ומהות.
יותר חפרן ממנו? איזה כאב ראש יהיה מחר..
טוב, אני אטפל בשקרים שלהם ובתעלומת סוגי המתכות העודפות אחר כך, עכשיו הזמן..
סם מפהק, ושולח את ידו אל עגור "תעביר לי את האבן בבקשה, אחזיר לך אותה מחר."
ו..(בהנחה ועגור נותן לו את האבן..) נרדם.
לישון.

 

[הדון גובלאונה]

אז כשהוא יצליח מספיק טוב אז הוא יעיר את החרב. כרגע יש אל לחרב, הוא פשוט קטן מדי. סגידה תגדיל אותו...

תראה, הוא כבר עושה את זה שנים... XD
הוא עשה את זה גם כמה פעמים לאורך המשחק, אני אדבר איתך מסנג'רית בנוגע לעיניין הזה...

הקטע עם המשכן הוא רק עוד קטע מהקטעים בהם או הכריח או לא שאל אותי ישמעל בנוגע לדמות שלו, וגם הוא לא מאושר(הוא כלל לא הודיע לי על זה!).
למעשה, כל נשגב יכול להתכוונן למשכן, אלה אם זה משכן שמימי ואז רק יצורים שמימיים. וכדי להיות בטוח שהכל במשכן קשורה- מה אבן המוקד?

תראה, אני לא יודע זה מה שהוא העביר לי... טוב, לא משנה, אבן המוקד הייתה שבע הדרקונים המזנקים, זמן הקרב עם 7 די דרקון למרגלות המשכן, בו 5 דמי דרקון אדמה הרעידו את האזור וקעואת זרמי המהות, הפכו אותם ממעודנים לגסים, הפכו את האזור לאדמת בור וכו' וכו', (ואז עגור שחור נתקף בקללה, והרג את עגור שניסה למנוע ממנו לחסל את אחד מדמי הדרקון)
לאחר הקרב הזה, המשכן נעשה הרבה פחות עדין ומדוייק, והרבה יותר גס, אם כי רמת העוצמהשלו לא הישתנתה, ובעזרת תיאור פלאפי מגניב של הטבעת שיריון החזה של עגור לבן לעץ הערבה שצמח בין קברו של המאסטר לבין קברו שלעגור לבן, המשכן הפך למזוהה עם השיריון, ובנוסף לעוצמה שבו שהפהפכה ממעודנת לגסה, הא נהפך למשכן שנותן את אבן עור האדמנט.



בקרוב ככוב נופל תתעורר, ואז! אז אדע עם אני ראוי לה!

 

[forte]

נשמע מוזר, אבל מאושר. אבן המוקד לא השתנתה, זה יותר שקוי המהות של מקווה המהות שמתחת למשכן הופרעו, ומהות שונה עלתה למשכן, מנפצת את אבן המוקד הקודמת ויוצרת את אבן המוקד הזאת. מילא. כל נשגב יכול להתכוון למשכן חופשי כמו שאמרתי. וזה לא משכן שמימי, זה למעשה משכן ארצי(אבן עור האדמט זה משכן של אדמה).
IN
עגור מעביר לסם את האבן[כך אני מבין], ואתם הולכים לישון. הקדמונים שומרים, ושבועתה של שושנה שחורה מונעת מהקדמונים לבגוד בכם, וכך השלווה נופלת עליכם כשאתם נרדמים.
השינה מגיע אליכם, אך בקושי. בקושי רב אם לדייק. החלומות שלכם...
OUT
רועי:
IN

ספוילר

"יש לך הודעה מסיעת הזהב, הם ביקשו ממני להעביר לך אותה." אומרת הדמות המטושטשת, ומוסיפה במשיכת כתפיים- "אם כבר יצרתי קשר עם שושנה שחורה, אז כבר רציתי להעביר לך את זה"
*********
סם מנדז בוהה. הוא במרפסת פתוחה, ואוויר צלול עובר בוא. הוא משקיף ונבהל למראה מגדלים בגובה של קילןומטרים, אשר גובהם ממשיך עד אשר הם נעלמים מהעין לכל הכיוונים נפרשים לפניו. "אהבת את הנוף? יו-שאן היא מקום מקסים, אני מסכים" אומרת דמות. סם מסתובב, ורואה מולו... כעת הוא קולט, שזיכרון האיש פרח מזיכרונו, והנה לידו תודע זרה, אשר קוים ארוכים ושחורים על רקע משהו צהוב נראים עליה, והיא לוחשת לך- סידראלם. גדלת אצל סידראלים. הוא היה סידראל ואתה מזהה. הדמות אשר עומדת מולך, היא אותו אחד אשר אי אז אצל החשישאים במסדרון כשסמל האנימה שלך בער והוא ראה אותך, הוא חייך. אותו אחד אשר כעת אתה קולט פרט בזיכרון שלך נכנס למקומו- אותו אחד שיצא מהחדר אליו נכנסת רגע לאחר מכן ושם מצאתה את הפתק ובתוכו את קרדומי עינוי הברק! מולך עומד אדם גבוה, לבוש גלימה כחולה עם כוכבים מצויירים עליה בצבע לבן זוהר. הוא חוגר למותניו זוג טפרי נמר עשויים.. מתכת לבנה הזהה למתכת אשר הייתה בדלת הכניסה לחדר המגורים- מתכת כוכבים. "שלום, סם מנדז היקר. רצינו להודיע לך, שקיבלנו הודעה מטרידה מאל ההשקעות של נקסוס, שהעסקים שלך קרסו ביו-שאן, שאתה ידוע שם, ושאתה בעיר המשכן האבוד. מה שאתה לא עושה שם, עברנו אל המזרח הרחוק, במקום מבצרם המזרחי של הברית הכסופה. שם אנחנו מנסים לשאת ולתת עימם, אך נראה שהם לא מוכנים לסולארים. עם זאת, הסמכנו להשאיר את צרותנו ויריבותנו מאחור, בגלל התמונות הללו:
סם מנדז צופה אל מעבר למרפסת, אך היכן שעמדה יו-שאן כעת עומדים נמלים אדירים. "אלה נמליה של העיר הקיסרית" מסביר הסידראל. הוא מצביע, וסם רואה לגיונות על לגיונות נכנסים אל ספינות קרב אדירות. "הקיסרות חזרה לעמוד, וקיסרות חזקה החליפה את העוצר פוקוף, והיא טוענת לקיסרות באמת ובתמים, ולא פוחדת מקיסרות הארגמן. נמון גילתה עם מרגליה את מקום מחבואם של הברית הכסופה, ואם זה לא מספיק סיעת הארד יצאה בתוכנית רחבת היקף אשר אומרת שהלגיוןנות יעברו בכל המזרח, ויצודו את נשגבי השמש. מחצית מנשגבי השמש נמצאים במזרח במקום כולשהו. אנחנו מקווים שהלגיונות יופלו בידי שרי המוות, אך הוורד השחור עומדת בראש הצבאות האלה, ועיתה כל המסדר הטהור. הסיכוי להביס את הלגיונות הללו שואף לאפס. עם זאת שרי המוות סביר להניח יוכלו לעמוד בהתקפה, והלגיונות יאלצו להטיל עליהם מצור. 5 סידראלים מתו כדי להביא לנו את המידע הבא, האומר שהלגיונות ימעשה ידלגו על כל האויבים מלבד התועבות, ויניחו לארצות הצללים לעת עתה. למעשה הם גילו את מיקומם של עשרות קברים מלאי אוצרות, והכי גרוע זה שמעגל שלם של סידראלים מסיעת הארד איתר עיר מהעידן הראשון, אשר כל החיים בא הושמדו מלבד זן תושבים אחד ויחיד. הענין הוא שהמקום שורץ אוטומטונים. האוטומטונים ישרתו כל נשגב, כך שאם רק נוכל להביא לשם סולאר בלי שיחוסל לפני שהסידראלים יתכנתו מחדש את המקום, נוכל לעצור אותם. אבל כרגע, הלגיונות יביסו את הברית הכסופה בנקל, אז הם יחדרו פנימה כדי לחסל את האל-מתים, וכאן הם יקבלו תמיכה של הכל, ואז כשהם יהיו בתוך ארצות הבוזזים הם יביסו את ארצות הבוזזים. אני לא יכול להמשיך להסביר לך זאת, כי עלי להיות בתנוע מתמדת מפני סיעת הארד, שכן אני החי היחיד שהשיג את המידע. בחרתי בך ובמעגלך בתקווה שבשעת הצורך אותם קשרים רבי עוצמה שיש לכם יגנו עליכם, וגם מפני שבעידן הראשון, וחש אנוכי שגם כעת, אתם אדוני הבריאה. חשוב לעדכן אתכם, שהלגיונות נעים במהירות, ומתפרשים לאורך ארצות הבוזזים. מדובר כאן על 20 לגיונות, וצבא כזה נוכל להביס רק אם נשלב ידיים עם הברית הבסופה, ואז האל מתים יביסו את הבריאה... אתם החכמים והדגולים, אתם מנהיגי הבריאה. האם יש לכם פתרון? אנחנו נהיה באזור של הברית הכסופה, הרחק במזרח. עזרו לנו אם רצונכם בכך, או עשו באשר תרצו, אך העיקר שתדעו מה קורה כאן! זה חשוב מפז המידע הזה, ואני...."
איש עם סכין, לבוש שריון עשוי מתכת כוכבים גדולה, מרים דייקלהב קצר עשוי מתכת כוכבים כאילו הוא סכין. "אני סומך עליכם..." ממשיך הסידראל, מתעלם מהדמות. סם מנסה לומר לו, אבל כמו שהוא כבר הבין, זוהי הודעה מוקלטת בלבד. סם מנדז יכול רק לראות, והוא לא רואה אותו. "שתעשו את הדבר הנכון..." הסכין מורמת ומתכוונת לצוואר, "ותודיעו לנו אם תשרדו. אתם היחידים שיודעים זאת, אז תהיו זהירים, שלא ינעצו סכין בגרונכם מאחוריכם יום אחד"
צלש!
הסכין ננעצת בצווארו של הסידראל, וסמלה של עלמת הקיצים מופיעו על מצחו של הסידראל שמאחוריו. "שלום לך סם מנדז" אומרת הדמות, והסכין משספת את גרונך.

עגור שחור מתעורר בבהלה ובוהה בסם מנדז ושושנה שחורה. שניהם קפצו והשמיעו צעקה אשר הבהילה אותו. סם מנדז זקוף ומזיע, וידיו סביב צווארו, ושושנה שחורה מזקפת, תחת מיטתה השבורה לשניים, אשר זה נראה כאילו היא נזרקה לשם. איינידאומה מתעורוררת גם היא. 5 הקדמונים הערים לחלוטין מזקפים. כשהראשי שבהם שולף מטה שבעה חלקים עשוי מתכת ירוקה, הזה עם המשקפת הירוקה קם והמשקפת הופכת לדייקלהב עשוי מתכת ירוקה, בעוד שלושת שומרי הראש שולפים האחד בומרנג ענקי, והשני קשת עוצמה. האחרון והנמוך מזנק לאוויר ועיניו סורקות את השטח. "מה קרה?" שואלים הקדמונים.
OUT
הלכתם לישון, התעוררתם מזעקה משותפת מפיהם של שושנה שחורה וסם מנדז.

 

[הדון גובלאונה]

רגע, אז זה הפך ממשכן שמימילארצי בגלל כול הבאלגן שהלך שם? (מאבן שבעת הדרקונים,לאבן עור האדמנט)


עגור שחור פוקח עיניו בחטף, שום שריר לו נע ולא זע בגופו, או לפחות כך נראה, הו מתמיד בישיבת הלוטוס, ידו על ניצב חרבו.

"מה, קרה?" הוא שואל בשקט.

 

[dart-b]

שושנה נראית כאילו ראתה את אדוני השדים עצמם, זיעה מכסת את פניה "אני ראיתי מישהו ,אני לא בטוחה מי אבל ראיתי מישהו ביו שאן ,אני לא בטוחה אבל ראיתי בחלום לגיונות של הממלכה ,הם אמרו משהו למזרח ! עגור הם בדרך לכאן ! " היא רואה את טעותה "סליחה אם כבר קיבלת אותי כתלמידה ,מן הראוי שאקרא לך מאסטר " היא נופלת על המיטה שלה "אבל האיש הזה ,החלום הזה היה כול כך מוזר טוב, אני חייבת לבדוק שוב "היא עוצמת את עיניה ומנסה להירדם שוב .
out
אפשר להיכנס לחוב נקודות נסיון ?

 

[The Time]

איך לעזאזל תיכנס לחוב נקודות נסיון? יש לנו מלא נק"נ, ומעט מאוד זמן אימונים..
IN
סם נאנח, מתיישב על המיטה תוך שיפשוף צווארו "אוקי, קודם כול שוש, תרגיעי, יש לנו עוד קצת זמן, ידע סודי, ומשאבים שנוכל לנצל כדי לצאת מכל העניין הזה כשידנו על העליונה, דבר שני, כולם יכולים להכנס לפאניקה, יש בערך עשרים לגיונות שטסים לכאן במהירות שיא כדי לחסל את כולנו, כלומר את הנשגבים השמימיים, כלומר, אותנו ואת הלונארים, וגם לבזוז בדרך עשרות מהקברים של חברים שלנו, הם בדרך למפקדת הברית הכסופה, ובאופן אירוני היחידים שיכולים לעצור אותם זה שרי המוות, כבר הזכרתי שכל המסדר הטהור איתם? ושמי שמסר את ההודעה נרצח באכזריות על ידי סידריאל אחר?" קולו של סם לא מסגיר את הארועים הרי הגורל שהוא מדבר עליהם, והוא נשמע פשוט.. מאוכזב.
אין סיכוי שאצליח לגנוב משהו בכל הבלאגן הזה, אפילו אם נצליח להשפיע אני אזכר כאחד מאלה שעצרו את הלגיונות, לא כגנב הטוב ביותר.. אוף, טוב, צריך עכשיו לעבד תוכנית הישרדות, ועדיף שהיא תכיל גם את כל שאר הנשגבים השמימיים הידידותיים במזרח..

 

[forte]

דארט, באמת יש לכם טונה נק"ן, אין לך צורך בזה.
דון, כן. המשכן הפך ממשכן שמימי למשכן אדמה, כתוצאה מאנרגיה של נזירי האדמה שתקפו אתכם בכמויות, וחרבם שברה לשמונה-עשר את המשכן. המשכן התייצב מחדש תחת המהות אשר סידרה אותו, אבל אנרגית האדמה שינתה את צורתו ומהותו.
IN
הקדמונים בוהים לרגע במתח, ואז שואלים שאלה אחת- "האם אנו בכוננות? ובאיזו דרגה?"