עגור שחור אומר/ת:
"עגור אכל בכוונה רבה, ונראה מעט כאילו הוא "תוקף את האוכל"
רועי אומר/ת:
סם מושיט את ידו לקינוח, ומתחיל לאכול *הרצה לקטע בו הם גומרים פחות או יותר*
רועי אומר/ת:
סם נשען לאחור פנטסטיים הרוחות האלה...""
עגור שחור אומר/ת:
"בהחלט"
עגור שחור אומר/ת:
INP (במהלך הארוחה הוא הקדיש מנות לכוכב נופל והעיר אותה שוב)
דניאל אומר/ת:
כוכב נופל ישנה, אך עגור כמובן יכול להעיר אותה מתי שירצה.
רועי אומר/ת:
"על כל פנים, לאיזה סולאר אנחנו הולכים לפנות?"
עגור שחור אומר/ת:
(זה מה שאמרתי, אני מעיר אותה, היא הלכה לישון רק כי הלכת...)
רועי אומר/ת:
סם פתאום מזנק על רגליו, מפיל איזו צלחת מעוטרת
רועי אומר/ת:
"בשם הש.. אל ההשקעות.. לא משנה!"
רועי אומר/ת:
"אתה קולט מה קלטתי עכשיו?"
דניאל אומר/ת:
כוכב נופל מסתכלת סביב.
עגור שחור אומר/ת:
"מה?"
דניאל אומר/ת:
"מה קרה?"
רועי אומר/ת:
סם פותח את פיו, מקמט את מצחו, ומתייש באנחה
עגור שחור אומר/ת:
עגור מלטף את הלהב של כוכב
רועי אומר/ת:
"קלטתי מה אנחנו באמת יכולים לעשות עם המפתחות."
עגור שחור אומר/ת:
לאט לאט
עגור שחור אומר/ת:
"כן?"
עגור שחור אומר/ת:
'אני לא בוטח במקום הזה לעזאזל!!!!'
רועי אומר/ת:
"אתם מבינים, את האינפורמציה על הצבאות קיבלתי בחלום."
רועי אומר/ת:
"וזה כלל מידע רגיש להפליא ומסויים מאוד."
עגור שחור אומר/ת:
"?"
עגור שחור אומר/ת:
"לא משנה"
רועי אומר/ת:
"שהמפתחות יוכלו להועיל בו."
רועי אומר/ת:
"אתה בטוח שזה חיוני? כבר אמרנו הרבה מאוד בחדר הזה."
דניאל אומר/ת:
"אבל רגע, איך?
עגור שחור אומר/ת:
"כוכב, את ישנת, אבל לא בטאוח לגמרי שהחדר הזה חסין האזנה"
רועי אומר/ת:
"איך מה? המפתחות העתיקים והממש ממש עוצמתיים של הלילה העתיקים יעזרו?"
דניאל אומר/ת:
כוכב מושחת בכתפיה. "מרגע שנגיע לבריאה תעבור שניה שם ואז הם יהיו תקועים כאן למשך מאה שנות הבריאה הקרובות"
עגור שחור אומר/ת:
"מי?"
דניאל אומר/ת:
"וכן, איך המפתחות הללו יעזרו? אתה לא שומע טוב?!" מצליפה כוכב נופל.
עגור שחור אומר/ת:
"סליחה
רועי אומר/ת:
"אני שומע מצוין.."
רועי אומר/ת:
"אני פשוט תוהה איך הם ךלא יכולים לעזור.."
עגור שחור אומר/ת:
"כוכב, תרגעי"
רועי אומר/ת:
"הם יעזרו בהגעה כמובן."
רועי אומר/ת:
"אבל שוב, כל עד עגור שלנו מתעקש על הסודיות, אני מעדיף שלא לספר עוד פרטים."
עגור שחור אומר/ת:
"אולי תכתוב את זה?"
דניאל אומר/ת:
"כן, אבל הם יעזרו להשיג מידע רגיש רק אם אתה מתכנן שוב לדלג לך לבנין של שליט נקסוסות או איש הגילדה, איך זה לעזאזל אמור לעזור? אבל שיהיה. אתם יכולים גם להתפלל אלי את הדברים הללו. כך רק אני אוכל לשמוע"
רועי אומר/ת:
"אם הם יכולים להאזין אז כתיבה לא תהיה מה שיעצור אותם.."
עגור שחור אומר/ת:
"למה?"
רועי אומר/ת:
"מצטער, הסכם זה הסכם."
רועי אומר/ת:
"לא מתפלל לשמש ולא לך, פשוט מאוד."
דניאל אומר/ת:
"איך הם אמורים לראות אותנו?"
עגור שחור אומר/ת:
"טוב, נו בוא ניקח את הסיכון"
רועי אומר/ת:
"ונראה לי שאם החלטנו שהם מסוגלים לשמוע כל מה שאנחנו אומרים אז אין להם גם בעיה להציץ בתכתובות שלנו."
עגור שחור אומר/ת:
"לא יודע כול העיניין הזה של החשבון הסולארי בשליטת נשגבי כוכבים, עד שנשלוט בבריאה נראה לי מסריח"
רועי אומר/ת:
"מסריח מסריח, אבל הם שאלו אם לידע אותם או לא, ואמרנו שלא."
רועי אומר/ת:
"כך שלא נראה לי שהם יודעים."
עגור שחור אומר/ת:
"אלא אם הכול איזה תוכנית סיידית משגעת"
עגור שחור אומר/ת:
"שוב"
רועי אומר/ת:
"וההשפעה של המפתחות תמנע מהם להתייחס לאפשרות שנגיע בעזרתם, אני חושב."
רועי אומר/ת:
"תוכנית כל כך מורכבת יכולה גם באותה המידה לחלץ מאיתנו את המידע ישר מהראש."
עגור שחור אומר/ת:
"אולי זה כבר קרה"
עגור שחור אומר/ת:
"טוב דבר"
רועי אומר/ת:
"עיר."
רועי אומר/ת:
"מהעידן הראשון."
רועי אומר/ת:
"מלאה אוטומטונים שיצייתו לכל נשגב."
רועי אומר/ת:
"מעגל סיידי כבר בדרך."
עגור שחור אומר/ת:
"נשמע טוב מדיי"
עגור שחור אומר/ת:
"מה המילכוד?"
רועי אומר/ת:
"שמעת."
רועי אומר/ת:
"מעגל סיידי בדרך."
רועי אומר/ת:
"ולך תדע אם זה כל מה שיש בעיר הזאת."
רועי אומר/ת:
"אלים נוטים לעשות צרות. ולא למות בחלוף השנים, כך שגם כאלה בטח יש שם."
עגור שחור אומר/ת:
(אפשר להכניס קצב לשיחה אולי?)
עגור שחור עזב/ה את השיחה.
עגור שחור הצטרף/ה לשיחה.
רועי אומר/ת:
(אין בעיה...)
רועי אומר/ת:
(אתה כאן?)
עגור שחור אומר/ת:
כן
עגור שחור אומר/ת:
למה חדש?
דניאל אומר/ת:
"האם... זה יכול להיות מענין. אולי אני אפגוש בעיר הזאת מישהו שאני מכירה. על איזו עיר מדובר?"
עגור שחור אומר/ת:
לא משנה
רועי אומר/ת:
"אני לךא יודע."
עגור שחור אומר/ת:
"כמה זמנן בדיוק היית ערה?"
רועי אומר/ת:
"רק קיבלתי מסיידי את המסר.
דניאל אומר/ת:
"קיבלת מסיידי... תזכיר לי שוב בבקשה מה זה סיידי"
עגור שחור אומר/ת:
(פור'טה, אני ממש עצבנתי עליך, הרסת לי הכול)
רועי אומר/ת:
"הוא גם סיפר לי על זה שהם הולכים לשדוד מלא קברים של סולארים בדרך."
דניאל אומר/ת:
(מה הקטע ש'ך הפעם?!)
רועי אומר/ת:
"הגם אתה ברוטוס?" שואל סם בטון פילוסופי..
עגור שחור אומר/ת:
(הפכת את החרב שלי לתככנית מניפולטורית עם זיכרון וניסיון חיים של מאתיים שנה בתווך שבין סיעת הארד והזהזב!!!!)
עגור שחור אומר/ת:
(_לא מספיק?)
עגור שחור אומר/ת:
"מה?"
עגור שחור אומר/ת:
שואל עגור
רועי אומר/ת:
"החרב שלך סובלת מהגורל המסריח בדיוק כמו בני תמותה."
רועי אומר/ת:
"או לפחות ככה זה נראה."
עגור שחור אומר/ת:
"אבל הגורל גורם לך לשכוח מה שמישהו אחר שהוא לא סיידי סיפר לך על סיידי!?"
דניאל אומר/ת:
(זה האופי שלה. היא קיימת כבר אלפי שנים, יהירה, וכן הלאה) "לא, אני לא. אני מסוגלת להתנגד לזה, אבל קשה לי פשוט. אני כבר לא חזקה כמו פעם, ולפעמים זה חומק ממני"
עגור שחור אומר/ת:
"סיידריאל החזיק בה מאות שנים!"
רועי אומר/ת:
"נו, נראה שכן."
רועי אומר/ת:
"רגע..."
עגור שחור אומר/ת:
(בדיוק זה, אני לא חזקה כמו פעם, זה חרא, זה מה שאני מתכוון בהרס החרב)
רועי אומר/ת:
סם שולף סכין, וחורט על השולחן מילה-
רועי אומר/ת:
'סיידריאלים'
רועי אומר/ת:
ואז מתחת-
רועי אומר/ת:
'נשגבי עלמות'
עגור שחור אומר/ת:
(רציתי משהו הרבה יותר, נקי, אופי של נזיר זן בודהיסטי היה מתאים יותר)
דניאל אומר/ת:
(למה בדיוק? זה האופי שאמור להיות לחרב שנוצרה בעידן הראשון עם כל הכבוד). סם ממתין רגע, ומתחיל לסרטט מתחת כשהכתובת נעלמת, והפצע בשולחן נעלם פשוט. השולחן נקי בלי שום כתובת.
רועי אומר/ת:
"חרא."
עגור שחור אומר/ת:
(לא בהכרח)
דניאל אומר/ת:
(היא של אומנות השליפה המהירה- תמיד פועלת ראשונה. הרבה גבורה, עוצמה, זריזות, גמישות, יכולת חשיבה כל כך מהירה עד שהיא יכולה ברגע אחד להמציא פילוסופיה, זה הסגנון)
עגור שחור אומר/ת:
(בעיקרון הרעיון המקורי היה שהיא מתעוררת פעם ראשונה... אחרת למה שתירדם שוב?)
רועי אומר/ת:
"הנה הלך הסיכוי לכתוב את החרא הזה."
דניאל אומר/ת:
(העובדה שהיא מתעוררת פעם ראשונה לא אומר שהיא לא היית קיימת לפני כן. לכן היא למעשה כן בת אלפי שנים, כי האלה היא החרב. האלה היא החרב)
עגור שחור אומר/ת:
"חרא מטורף!"
רועי אומר/ת:
"איך בעצם אנחנו זוכרים את זה אם העניין כל כך חזק?"
רועי אומר/ת:
"אולי כישוף שמיימי מהספר יספיק?"
עגור שחור אומר/ת:
"אולי יהיה אפשר לחקוק את זה עם מהות?"
רועי אומר/ת:
"איך? תעצומות?"
עגור שחור אומר/ת:
"כן"
עגור שחור אומר/ת:
"לאו דווקא"
עגור שחור אומר/ת:
"לתעל מהות דרך הסכין יכול לעבוטד"
רועי אומר/ת:
"אולי שושנה תוכל לעשות משהו כזה.. אלא אם היא הגזימה בטענות שלה לגבי כתיבה."
עגור שחור אומר/ת:
"בצורה שזה יחקוק את המילים"
רועי אומר/ת:
"אנסה."
רועי אומר/ת:
סם מחזיק את הסכין שוב, ומביט בשולחן
דניאל אומר/ת:
לפתע שניכם שומעים כל בראשכם. זה ממש מגוחכך- "תקשיבו, ממש כיף להקשיב לכם מפטפטים. התפנה לי זמן בדיוק וחשבתי להעביר לכם מסר. אתם תקבלו אותו ברגע שתדברו עלי. אני זה שדואג שתזכרו. אני חבר בכיר בברית הכסופה. אני לא יודע כמה אני בעד עזרה במלחמה, למעשה אני דיי נגד שהברית תילחם מלחמה חזותית. מה שכן, הייתי רוצה שברגע שתדברו עלי משום מה תדעו שאני עוזר לכם ומאפשר לכם לזכור מסיבה אחת: הייתי שמח אם כן תעזרו
דניאל אומר/ת:
בדרך כולשהי שאתם יכולים. אני יודע שזה משוגע המסר הזה, אבל זה חשוב מאוד.
דניאל אומר/ת:
תודה, ותודה שחשבתם עלי"
עגור שחור אומר/ת:
"מה!?"
עגור שחור אומר/ת:
"שמעת מה קרה פה הרגע?"
דניאל אומר/ת:
(בדיוק XD)
עגור שחור אומר/ת:
"שיט, שיט!"
עגור שחור אומר/ת:
"עגור מזוזע לחלוטין"
רועי אומר/ת:
"מה לעזאזל..."
רועי אומר/ת:
"של מי היה הקול הזה?" תוהה שסם בקול, מעווה את פניו
רועי אומר/ת:
(דניאל, יש איפיון כלשהו לקול?)
עגור שחור אומר/ת:
עגור מנסה לאתר את מקור הכול ולענות במחשבה
עגור שחור אומר/ת:
"אולי תגיד לנו את השם?"
דניאל אומר/ת:
(שום דבר. קול? איזה קול? זה היה 'מסר תת הכרתי' XD)
עגור שחור אומר/ת:
(בסדר, אני חושב אליו)
רועי אומר/ת:
(גם לדברים כאלה אמור להיות גוון מסויים, לא?)
עגור שחור אומר/ת:
(מהרהר במילים ואומר אותן)
רועי אומר/ת:
(איך זה היה? מונוטוני? מחוספס? חדר ישירות לראש כמידע טהור?)
רועי אומר/ת:
(מה?)
דניאל אומר/ת:
עגור מתאמץ למצוא את הקול, ומוצא אותו להפתעתו, בתוך מוחו, מזמר בדממה קלושה החודרת לך למוח- 'הסיידי קיימים. הם שם. הם קיימים, הם שם. הם קיימים, הם שם. אתה לא תשכח את הסיידי. הנה אני מזכיר לך את הסיידי. ושוב אני מזכיר לך את הסיידי. ושוב. סיידראלים. סיידראלים. סיידראלים.
רועי אומר/ת:
"חזק מאוד בע"מ.." מממלמל סם
דניאל אומר/ת:
(כן, זה היה סוג של מידע טהור)
רועי אומר/ת:
"או מעניק הצל.. אם כי לא נראה לי."
רועי אומר/ת:
"אני די בטוח ששמעתי את הקדמון ההוא אומר שמדובר בסוג של מעשה מתועב שגורם לכולם לשנוא אותך."
עגור שחור אומר/ת:
"טוב מעניק הצל שומע אותנו עכשיו, ככה שאפר לומר לו שלם אני מניח"
עגור שחור אומר/ת:
"לא?"
רועי אומר/ת:
"טוב. אני מניח שאנחנו צריכים להצדיק איכשהו את זה שאנחנו יודעים על המשמעות של העולם מבחינה מעשית..."
רועי אומר/ת:
"'שלום, פגשנו את המשרת לשעבר המטורף שלך, נחמד לשמוע ממך שוב, ביי?'"
רועי אומר/ת:
"בו נתרכז בתוכניות בינתיים, אני בטוח שטיפוס 'שפוי' יחסית ועתיק כמוהו יכול לתכנן תוכניות מזעזעות בסדרי הגודל שלהן גם בלעדינו.."
רועי אומר/ת:
"בכל מקרה, אולי נתחיל את מסע הגיוס דווקא אצל הלונארים?"
דניאל אומר/ת:
כוכב נופל מרימה גבה. "האם חשבתם במקרה על האופציה להתחיל את הגיוס אצל אנשים גדולים מכם וחזקים מכם שכבר התחילו אותו? כגון לדוגמא... סיעת הזהב?"
רועי אומר/ת:
"שגוססים בכיף יחד עם בלונארים?"
דניאל אומר/ת:
"מה?"
עגור שחור אומר/ת:
"ואיתנו?"
רועי אומר/ת:
"חלק מהמסר ההוא"
רועי אומר/ת:
"איך זה הלך..."
עגור שחור אומר/ת:
"אמממ?"
דניאל אומר/ת:
"אם אתה מתכוון שהם כלואים שם אתה שוטה. ניתן בעזרת כישופים דיי פשוטים להעלם. הלונארים עצמם לא יפגעו, אלה רק צבאות הלונארים, ואולי כמה לונארים שלא יספיקו לעבור"
רועי אומר/ת:
"אני לא מתכוון פיזית, או נפשית אפילו.."
עגור שחור אומר/ת:
"על מה אתם מדברים?"
רועי אומר/ת:
"ותרגיעי ברשותך, זה שעגור סוגד לך לא אומר שכולם חייבים."
רועי אומר/ת:
"על הברית הכסופה וסיעת הזהב."
רועי אומר/ת:
"שאיבדה לאחרונה שישה חברים בערך."
עגור שחור אומר/ת:
"אני לא סוגד לכוכב, בן אדם!, אבל אני לא אכחיש שהיא מייצגת אידאל שאני כן סוגד לו"
דניאל אומר/ת:
"אוי נו באמת, זה שאיש לא סוגד לך סם לא אומר כלום. עכשיו בוא נרד מזה, כי ברצינות. מה שלא יהיה, עובדה: סיידראלים יכולים להסתתר פי שמונה עשרה יותר טוב מכם הסולארים. עובדה: סיעת הזהב יותר חזקה מכם. עובדה: סיעת הזהב מסתירה אצלה כרגע הכי הרבה סולארים יותר מכל מקום בעולם. להזכירכם הייתי חלק מהסיעה הזאת זמן רב מאוד. אני יודעת דבר או שניים, ואחד מהם הוא זה שאולי אתם חלק מהמעגל העתיק של איזה לונאר חזק לא
עגור שחור אומר/ת:
"מצטער"
דניאל אומר/ת:
אומר שתצילחו יותר מסיעת הזהב, עובדתית, כי אתם לא!" האלה נראת קצת עצבנית, ונעה במהירות ובגמישת מדהימה בחדר, כמו מהלכת, אלה לטווח מאוד קצר בעיקר מכיוון והיא עדין קשורה פיזית לחרב. "זו הצעתי. הסיידראלים" היא מסכמת מייד
עגור שחור אומר/ת:
"אבל אם היית מבקשת ממני לוותר על אומנות השליפה הייתי מסרב"
עגור שחור אומר/ת:
(נגיד שדיברתי לפניה)
עגור שחור אומר/ת:
(במשפט הקודם)
רועי אומר/ת:
"אז למה לא פשוט אמרת שיש אצלם הרבה סולארים?"
רועי אומר/ת:
"את לא צריכה לרדת עלי בכל משפט שני.. וזה גם לא בריא במיוחד.."
עגור שחור אומר/ת:
"אני אל חושב שיש אצלם המון סולארים,ף יותר הגיוני שהם פשוט מתייקים עליהם מיידע"
רועי אומר/ת:
"על כל פנים, למיטב ידיעתי המצומצמת הם עברו לברית הכסופה או משהו."
עגור שחור אומר/ת:
"בקיצור הכול נופל, אוי, חשבתי על רעיון מזעזע"
דניאל אומר/ת:
"סיעת הזהב לברית הכסופה? למיטב הבנתי הברית הכסופה היא נגד הציויליזציה. איך זה יתכן?"
דניאל אומר/ת:
"ומה הרעיון, עגור שחור?" שואל בכבוד פתאומי כוכב נופל כשהיא פונה לעגור.
עגור שחור אומר/ת:
"על עיקרון פשוט, האויב של האויב שלי הוא החבר שלי"
עגור שחור אומר/ת:
"לא יהיה מעניין לצאת מכאן, ואז לחזור, לחכות כאן שניה, ולצאת לבריאה של עוד מאה שנה מעכשיו?"
עגור שחור אומר/ת:
"כרעיון תיאורטי אני מתכוון"
עגור שחור אומר/ת:
"זה משהו היפוטתי לחלוטין"
רועי אומר/ת:
"מסוכן מידי."
רועי אומר/ת:
"לא אכפת לי מה החרב שלך חושבת, אנחנו כוח משמעותי בבריאה."
עגור שחור אומר/ת:
"אני יודע, א בל עצם הרעיון מסקרן אותי"
עגור שחור אומר/ת:
"אם הייתי יכול רק להציץ..."
רועי אומר/ת:
"אולי אפשרי."
רועי אומר/ת:
"היי..."
רועי אומר/ת:
"אנחנו יכולים לזרוק לכאן אנשים בכיף."
רועי אומר/ת:
"שנייה אחת והם מחוץ למשחק במאה השנים הקרובות."
עגור שחור אומר/ת:
"מסכת החורפים?"
עגור שחור אומר/ת:
"אומר עגור בגיחוך
רועי אומר/ת:
"אל תגזים."
עגור שחור אומר/ת:
"אני לא חושב על מישהו ראוי פחות, להיכלא למאה שנים"
רועי אומר/ת:
"אולי..."
עגור שחור אומר/ת:
"אולי בכלל כול שרי המוות, אחד אחד, לקטוף אותם!"
רועי אומר/ת:
"אבל עד שנצליח לתקוע אותו שם, כבר יעברו איזה מאה שנה.."
עגור שחור אומר/ת:
ריצוד מבהיל מתגנב שוב לעיניו של עגור
רועי אומר/ת:
"לא ממש ילך."
עגור שחור אומר/ת:
"סם, אני נגעתי בו"
רועי אומר/ת:
"הם לא בליגה שלנו בינתיים."
רועי אומר/ת:
"תחסוך ממני את סיפורי האימה בבקשה."
רועי אומר/ת:
"אני יודע שזה וודאי מחרידץ"
עגור שחור אומר/ת:
"הוא? הוא פרח, יחסית, אבל לא ניכנס לזה"
רועי אומר/ת:
"אבל אין טעם להתחיל לנסות לסכל את קיומם יותר משיש טעם לחסל את עלמת הקרבות."
עגור שחור אומר/ת:
ושוב נימה מוזרה, הפעם מעט אשמה
רועי אומר/ת:
"הישרדות תהיה מטרה מספיק רצינית בינתיים."
עגור שחור אומר/ת:
מתגנבצת לעינו של עגור
עגור שחור אומר/ת:
( )
רועי אומר/ת:
"מה העניין?"
עגור שחור אומר/ת:
"מה?"
עגור שחור אומר/ת:
(סתם, זה היה המניע הראשון שלו)
עגור שחור אומר/ת:
(להביס את מארס)
רועי אומר/ת:
"אתה נראה מוזר."
עגור שחור אומר/ת:
"חם פה, זה הכול..."
עגור שחור אומר/ת:
"טוב, לעיניין!" משתעל עגור
רועי אומר/ת:
סם מחייך
רועי אומר/ת:
"כן. לעניין."
רועי אומר/ת:
"מה עדיף ברמת העיקרון, לנסות את העיר, או להתחיל באחת מהסיעות של הנשגבים האחרים?"
רועי אומר/ת:
"סיידי או לונארים, זה לא משנה כרגע."
עגור שחור אומר/ת:
"מה בדיוק תעשה בעיר?"
רועי אומר/ת:
"יש לך נקודה."
רועי אומר/ת:
"אתה בטוח שהדלת נשארה אחרי שהלכתי?"
עגור שחור אומר/ת:
"לא הבנתי, יש עיר עם אוטומטונים, אבל איפה המילכווד?
"
עגור שחור אומר/ת:
"כן"
עגור שחור אומר/ת:
"אחרת איך נכנסתי?"
רועי אומר/ת:
"כבר אמרתי לך, גם הסיידי הלא ידידותיים יודעים עליה."
רועי אומר/ת:
"ממ.."
רועי אומר/ת:
"מעניין לכמה זמן זה יהיה אפקטיבי."
רועי אומר/ת:
סם קם, ומביט בקיר
רועי אומר/ת:
(דניאל, תאר בבקשה את הציור שכולל את המפתחות)
עגור שחור אומר/ת:
"אפקטיבי מספיק זמן, כדי להכניס את שושונה לביקור אצל גילדה?"
עגור שחור אומר/ת:
"רק שלא נחזור ונגלה שהיא כבלה אותו באיזה שבועה!"
עגור שחור אומר/ת:
עגור מחייך
רועי אומר/ת:
סם צוחק בקול
רועי אומר/ת:
"יפה אמרת, אבל זו הדאגה האחרונה שלנו לגבי הדלת ההיא כנראה."
דניאל אומר/ת:
בציור נראה סם מנדז, כשמולו דלת והציור מתאר גם את מה שמעבר לה, שזה בניני זכוכית. האיש אשר אוחז במפתחות נראה כעומד להכניס מפתח למנעול הדלת, כשמהות זוהרת סביב המפתח(בתוך הציור. כמו קוים כחולים לבנים שבוקעים מתוך המפתח)
רועי אומר/ת:
(סם מנדז?)
רועי אומר/ת:
(כמו שהוא עכשיו?)
עגור שחור אומר/ת:
(אגב, מה היה לליקוי חמה בציור?)
דניאל אומר/ת:
(תליון שזוהר באור גדול, וקוים לבנים יוצאים ממנו כמו זוהר ומסתובבים סביב צווארם של יצורים רבים ומשונים סביבו, כמו כובלים אותם עם קולר)
רועי אומר/ת:
(ולגבי השאלה שלי, האם ם הוא מי שמופיע בציור? או שזה לילה אחר?)
עגור שחור אומר/ת:
(ותאר בבקשה את הנדן והמאוחז בו, כמו שאני מכיר אותך זה בטח עגור לבן)
דניאל אומר/ת:
(לא, למען האמת אתה חושד שזה יותר מתאים לך.) אחת הדמויות בקיר נראת כגבוה ולבושה גלימה וברדס. יש לה נדן לחגורת זהוב גדול ומלא סמלים זוהרים באור זהוב.(שוב, כתמי דיו לא באמת זוהרים). הדמות שם נראת כמו היא שולפת להב פשוט ולא מיוחד מתוך הנדן כשהנדן שולח כבלי דיו זהוב אל עבר הלהב, וזה מראה משונה למדי.
רועי אומר/ת:
(*אהמ*)
עגור שחור אומר/ת:
(חחח)
דניאל אומר/ת:
(מה רועי?)
רועי אומר/ת:
(שאלתי בראשונה, שאלתי בשנייה, ואשאל גם בשלישית- האם סתם נפלט לך ה'סם מנדז' בתיאור של האיש שמחזיק במפתחות? או שזה באמת ציור שלי?)
עגור שחור אומר/ת:
(עגור שולח תפילונת לכוכב, "חביבתי, אני חושב שאנחנו נמצא לך נדן ראוי, ואני חושב שאקיל יעזור לנו זה, אולי זה מה שיאחד שוב את הסיעות...)
דניאל אומר/ת:
כוכב נופל מכחכחת בגרונה. "אתה יכול גם לדבר אלי ישירות" היא מציינת. "טוב, מתחילה להיגמר לי המהות. אם לא בא לכם לתת לי מהות כדי שאשאר ארע נראה לי שאפשרוש למשכני הפרטי"
עגור שחור אומר/ת:
"חכי"
רועי אומר/ת:
"יש לך משכן פרטי?"
עגור שחור אומר/ת:
"כדי שתתאמני בשהייה ממושכת איתנו"
רועי אומר/ת:
(אהמ אהמ אהמ אהמ!!)
רועי אומר/ת:
"זה לא תקף רק לאלים... טוב.. שקיימים מספיק זמן כדי להכין אחד?"
עגור שחור אומר/ת:
"אך תשכח שכוכב הייתה ערה זמן מה"
דניאל אומר/ת:
"יש לי משכן פרטי. הוא החרב כוכב נופל. ואתה צודק עגור שחור, אך אם תתן לי מהות קצת בעבור זה זה יעזור"
עגור שחור אומר/ת:
"לפני שהייתה אצלי"
רועי אומר/ת:
"וואלה?"
עגור שחור אומר/ת:
"העיניין הוא להיתרגל להישאר כאן בלי מהות"
רועי אומר/ת:
"הייתי בטוח שהעניין היה תלוי בהקרבה של אחותה.."
דניאל אומר/ת:
"אהם, אשתדל" אומרת כוכב נופל.
עגור שחור אומר/ת:
עגור מחייך אלךיה חיוך מעודד
רועי אומר/ת:
(דניאל...)
רועי אומר/ת:
(כן או לא?)
עגור שחור אומר/ת:
"ושביט ייצבה את הקיום שלה מבלי שאני אצטרך להשקיע בכך מהות קבועה ולהאבק על הערות שלה"
עגור שחור אומר/ת:
"זה לא לפחות מה שנראה לי"
עגור שחור אומר/ת:
(תתעלמו מה "לא")
רועי אומר/ת:
"מעניין."
עגור שחור אומר/ת:
"מאד, ואני עוד יחזור לזה בזמנים שקטים יותר)
עגור שחור אומר/ת:
"
רועי אומר/ת:
(דניאל, אתה כאן בכלל?)
שלחת נדנוד עכשיו.
דניאל אומר/ת:
כן אני כאן! למה?!
עגור שחור אומר/ת:
(כי אתה נרדם)
רועי אומר/ת:
(ת- האם סתם נפלט לך ה'סם מנדז' בתיאור של האיש שמחזיק במפתחות? או שזה באמת ציור שלי?)
עגור שחור אומר/ת:
(בכמה שיחות אתה בכלל?)
רועי אומר/ת:
(זו הפעם הרביעית בערך שאני שואל.)
דניאל אומר/ת:
(היי! אני באפס שיחות! אני פשוט אין לי מה לומר!"
דניאל אומר/ת:
)
עגור שחור אומר/ת:
(טיים שואל שאלה כבר שעה)
רועי אומר/ת:
(אז תענה לי על השאלה במטותא ממך...)
דניאל אומר/ת:
רועי אומר/ת:
(מה זה אומר? של סם או דמות מסתורית?)
עגור שחור אומר/ת:
(ת- האם סתם נפלט לך ה'סם מנדז' בתיאור של האיש שמחזיק במפתחות? או שזה באמת ציור שלי?)
רועי אומר/ת:
(תענה כבר בבקשה כדי שאוכל להמשיך בשיחה ><)
דניאל אומר/ת:
עניתי לך! כבר עניתי לך 4 פעמים! אתה פשוט עילג מכדי לראות את התשובה! לעזאזל!
דניאל אומר/ת:
*5
עגור שחור אומר/ת:
כנראה שזה לא ברור
עגור שחור אומר/ת:
תגיד שזה לא ברור
רועי אומר/ת:
אין בעיה, אז הרשה לי לאמר- אני לא רוצה תשובה שאפילו לא שמתי לב אליה, אני רוצה לדעת, כן או לא.
דניאל אומר/ת:
רועי אומר/ת:
אני מניח שזה רק מזכיר את סם, אבל אתה המנחה, לא אני.
עגור שחור אומר/ת:
האם מי שרואה את סם ליד התמונה יגיד מייד- "זה סם!"
רועי אומר/ת:
או שהוא רק מזכיר, או שאפילו זה לא, או שזה, או שזה, או שזה..
דניאל אומר/ת:
לעזאזל יא עילג! תחשוב! תחשוב שהיית שואל את אותה שאלה על סיידראלים, מה הייתי עונה?! חבורה של עילגים!
דניאל אומר/ת:
אם אני לא עונה, יש לזה סיבה!
עגור שחור אומר/ת:
אני הבנתי כבר מקודם, אתה פשוט היית יכול להגיד את זה אופך פליי אתה יודע...
רועי אומר/ת:
אין בעיה..
עגור שחור אומר/ת:
"מוחכם מתכחש לזיהוי התמונה כסם וכו' וכו'"
רועי אומר/ת:
אבל הנחתי שאתה לא עונה סתם.
דניאל אומר/ת:
והיא לא שאני אידיוט מכדי להבין את השאלה. ואם הייתי אומר אוף פלי זה היה יוצא מעפן.
דניאל אומר/ת:
עדיף להשאיר את השחקן תוהה למה זה נשכח, עד שהוא ישכח את הנושא בעצמו.
עגור שחור אומר/ת:
בשלושת הפעמים הראשונות זה בהחלט נראה כאילו אל שמת לב
רועי אומר/ת:
ועכשיו הצלחת להגיד את זה אוף פלי לא סתם באופן מעפן, אלא באופן סופר מעפן, תוך קריאת 'מעפן אחד!' שלוש פעמים..
רועי אומר/ת:
מזל טוב..
עגור שחור אומר/ת:
באמת נראה לך ששוכחים כזה דבר?
רועי אומר/ת:
IN GAME
רועי אומר/ת:
"מוזר..."
רועי אומר/ת:
סם מקמט את מצחו
עגור שחור אומר/ת:
"מה?"
רועי אומר/ת:
"תסתכל על התמונה..."
עגור שחור אומר/ת:
"???"
רועי אומר/ת:
(דניאל כתב-בציור נראה סם מנדז, כשמולו דלת והציור מתאר גם את מה שמעבר לה, שזה בניני זכוכית. האיש אשר אוחז במפתחות נראה כעומד להכניס מפתח למנעול הדלת, כשמהות זוהרת סביב המפתח(בתוך הציור. כמו קוים כחולים לבנים שבוקעים מתוך המפתח)
)
עגור שחור אומר/ת:
(לגלגל תפיסה משהו?)
רועי אומר/ת:
"זה אני שם או לא?"
דניאל אומר/ת:
אתם מסתכלים. לא, זה סתם חבוב כולשהו.
עגור שחור אומר/ת:
עגור מתקרב
עגור שחור אומר/ת:
"מזכיר"
רועי אומר/ת:
"קודם כן.."
רועי אומר/ת:
"עכשיו לא ממש..."
רועי אומר/ת:
סם מתקרב גם הוא
עגור שחור אומר/ת:
אולי אחד האבות שלך?
רועי אומר/ת:
"מאוד לא סביר."
רועי אומר/ת:
"כנראה גילגול קודם."
עגור שחור אומר/ת:
"אולי משחק של סיידים?"
רועי אומר/ת:
"לא חושב."
רועי אומר/ת:
"אולי, אבל יש לי הרגשה שלא."
רועי אומר/ת:
"יותר משחק של המפתחות.