"אני נולדתי במנזר אחד. זה היה המקדש של סיילרה. מאז שנולדתי, חינכו אותי לעבודת האלה. כמובן שנשים לא אימנו להיות כוהנות, ולא לימדו אותנו את אומנויות הלחימה. יום אחד, זה היה תורי להקטיר קטורת. לפתע, קול ענוג הדהד במחשבתי: "את, זו שאני רוצה!" אם המנזר הייתה שם, וגם היא שמעה את הקול. עוד באותו היום היא לקחה אותי, בליווי כל הכוהנים לאובליסק סיילרה. כל אביר חייב לבקש את הברכה שלה, וכל כוהן חייב לקבל את הסכמת האלה. אבל, האובליסק שתק במשך עידנים. כשנגעתי בו, הוא התעורר לחיים, ואמר: "את הנבחרת, מקבלת בזו את ברכת האלה!" הרגשתי משהו חדש, כוח גואה בתוכי, והוא התפרץ. לא יכולתי לשלוט בו. לכן כל פעם שאני משתמשת בכוחי הכוח משתלט עליי, וכוח שלי יש אישיות שונה לגמרי... אני מצטערת על זה שצעקתי עליך בחדר של ת'ורד, לא יכולתי לשלוט בכוחי..."