Out
כול מה שעשינו בסקייפ-
השיחה עם אליאנה
[04/03/2014 19:40:12] rui: "אתה הצלת אותי על פני אמא שלך, דמך ובשרך?! אתה מבין כמה אחריות זה מטיל עלי? זה מכריח אותי לאהוב אותך, לתת לך ילדים, יורשים לבית גריאון! לדודך יש רק שתי בנות, אתה היחיד שיכול לתת יורש..." קולה נשבר. "ועכשיו אתה גורר אותי למלחמה? תרכוב עם המלך מקרב לקרב... ואני אשאר מחוייבת להתחתן, אלמנה בסופו של דבר"
[04/03/2014 19:44:30 | 19:45:15 נערך] or ben abu: "תירגעי" אומר אסאדר ברכות, והוא מנסה למצוא את המילים לדבר, שאובדות לו. כעבור רגע הוא מצליח לדבר "לא התכוונתי לזרוק עלייך את האחריות הזו, לא התכוונתי לגרום לכך. פשוט..." המילים נתקעות בגרונו של אסאדר. הוא מנסה לנשום, אך המילים מסרבות לצאת לחלל האוויר, להגיד את האמת שאסאדר כול כך לא רוצה לדעת. "...פעלתי לפי מה שהלב שלי בחר, באותו רגע. לא היה לי הרבה זמן לחשוב, עם הייתי חושב עוד רגע, הייתי מאבד את שתיכן..." הוא אומר. 'היא צודקת' אומר לו קול נוזף בראשו, וזה לא משפר את ההרגשה שלו.
[04/03/2014 19:46:23] rui: "שתיכן? אתה שמעת את הצרחות של אמא שלך?" היא אומרת, אך לאחר מכן חוזרת בה. המילים קשות מדי. "אני... אני לא התכוונתי..." היא שמה את ידה על מצחה ומשפשת בחוזקה. "זה פשוט... זה... זה מרגיש כאילו אתה רוצה מחוייבות כלשהי. אני מכירה אותך שבוע, חי מאנורה! אני לא יכולה להבטיח כלום, ואני בטוחה שלא תצווה עלי להתחתן איתך"
[04/03/2014 19:54:07] or ben abu: "את לוקחת את זה בצורה קיצונית מידי" אומר אסאדר, מבטו מושפל לרצפה. הוא לא יכול לפגוש עכשיו את מבטה. יותר מידי קשה. "לא ביקשתי דבר, עשי כרצונך, לא אעצור אותך, אני אפילו לא אכעס. אם לא סיפרת לאף אחד, אני בטוח שאף אחד לא ידע שבחרתי בך- ויוכלו לומר שלא הייתי יכול להציל את אמי." הוא אומר, קולו כמעט נשבר, אך הוא עוצר את עצמו. הוא לא ייתן לקול שלו להישבר עכשיו "אני לא האדם שיעצור אותך" הוא מסיים את דבריו.
[04/03/2014 19:57:52] rui: היא נרגעת מעט. "אם אתה חושב שאני מרכלת על מוות יש לך עוד הרבה ללמוד עלי..." היא נאנחת. "ויש זמן לכך, אסאדר. אני ואתה זקוקים לשקט. נדבר בבירה, לאחר שכל אחד מאיתנו לקח הפסקה לחשוב על האירועים. בסדר?"
[04/03/2014 20:14:46] or ben abu: "את צודקת" אומר אסאדר לאחר נשימה עמוקה בה הוא נרגע "נדבר בבירה" הוא אומר לאליאנה. לאחר מכן הוא יוצא מהחדר. התחושה שיש בליבו היא לא עצובה, להיפך, היא דווקא טובה. התגובה של אליאנה לא הייתה נוראית כמו שהוא ציפה בסופו של דבר.
השיחה עם דנדליון
[04/03/2014 20:20:50] or ben abu: אסאדר עולה אל הפונדק, ונכנס מהדלת האחורית של הפונדק. הוא הולך לדבר עם דנדליון.
[04/03/2014 20:26:00] rui: "אסאדר! אתה נראה חיוור כמו עצם. קח כוס בירה, ילד" הוא מגיש לאסאדר את הבירה שראה את אביו שותה כשהוא עוד היה ילד. "דיברת עם המלך? העיר מתה לדעת מה הוא אמר לך"
[04/03/2014 20:31:12] or ben abu: אסאדר שותה מעט בשביל הנימוס "הוא נתן לי תפקיד, בקרוב אלך איתו לבירה" אומר אסאדר, לא מפרט בינתיים מעבר "אך לא על זה באתי לדבר, דנדליון, באתי לדבר איתך על נושא אחר" הוא אומר לו. כעבור רגע הוא מתחיל להסביר "אני יודע על כמה אתה כועס על השלטון של ריטקט בעיר, עד כמה אתה מרגיש לא טוב עם השלטון שלו. אך אני מצטער להיות זה שאומר את האמת המרה- שרק ריטקט יצליח להחזיר את פאנדל למה שהיא הייתה" אסאדר אומר. "אך עם זאת, יש לי אליך הצעה שאולי תרצה גם אותך, ותיתן לך את האפשרות למנוע את השחיתות." הוא אומר.
[04/03/2014 20:45:53] rui: "אתה מחזיר את השליטה בעיר אליו? אתה רציני?" הוא זועם ולוקח את אחת הכוסות, זורק אותה בכעס על הקיר. "הוא איש מושחת ומגעיל, ולא אכפת לי שהמשפחה שלו מתה. זה רק קצה הקרחון ממה שהוא האכיל אותנו פה במשך שנים. אתה חושב שבגלל שהוא מדבר מילים חדשות וכורע ברך בפני מזבח הוא אדם שונה? הוא אותו אדם מושחת, ואתה מכל האנשים אמור לראות את זה. המלך דיבר איתך לא כי אתה טיפש. תן את השליטה בעיר למישהו שיכול לנהל אותה - אני, או כל מי שתמצא לנכון"
[04/03/2014 20:48:20] or ben abu: "אל תתרגז כול כך" אומר אסאדר "אני לא מפקפק ביכולת שלך לשקם את העיר. אך אני יודע שהעיר לא תשרוד שום מהפכה, שלך או של ריטקט, אחרי כול מה שעבר עליה. לכן, אני מציע גם לך חלק בהנהגה. אם תרצה, אתן לך מינוי כסגן ראש העיר, מה שייתן לך סמכויות פוליטיות בעיר ואת היכולת לשנות ולהשפיע על החלטותיו של ריטקט. התפקיד התפנה לאחרונה" אומר אסאדר, ומציע את ההצעה. מקווה שדנדליון יקבל אותה.
[04/03/2014 20:51:41] rui: הוא צוחק צחוק ציני. "סגן ראש העיר, וואו, כמה כוח פוליטי יהיה לי. מספיק כדי לסרסר את האנשים כמו הבוס שלי?" הוא גומע הרבה בירה מכוס שלידו, וקצף על כל פניו משרה לו מראה של זקן גדול ורחב, ואסאדר מתאפק לא לחייך. "אני לא אשרת תחת ריטקט. אם אכפת לו מהעיר הזאת ולו קצת, זרוק אותו מכאן לכלבים"
[04/03/2014 20:59:37] or ben abu: "המצב השתנה, דנדליון" אומר אסאדר "לפני הקרב ואחרי הקרב זה זמנים שונים לחלוטין. אז, אולי הייתי מסכים לכך. היום, אחרי כול מה שקרה לעיר, אני לא יכול לבחור באף אחד מכם על חשבון השני. האצילים והאנשים סומכים על ריטקט, ואני לא יכול להסתכן בכעס של התומכים בו. אותו הדבר לגביך. העיר הזאת נמצאת במצב עדין במיוחד, ורק אם תסכים להצעה שלי אולי נוכל לשקם אותה. לא אני צריך להחליט כאן אם אכפת לי מהעיר או לא, אלא אתה. אם לך אכפת מהעיר ואתה רוצה באמת לשנות משהו, קבל את ההצעה שלי ואת כול הסמכויות הנלוות לכך, שהן מספיקות בהחלט בשביל לעשות שינוי. אם אתה רוצה להמשיך לנהל את הפונדק שלך בשקט ולהתלונן על השחיתות בלי לשנות דבר, אתה יכול, אך תמיד תזכור שהיית יכול לשנות את המצב" אסאדר מרגיש שהוא קצת זועם, למרות שנימת קולו לא מתלהטת במיוחד, היא משתנה רק במעט. אסאדר מנסה להישאר עם מראה רגוע ומחושב. כעס לא יגרום לדנדליון לקבל את ההצעה שלו, והוא יודע את זה.
[04/03/2014 21:03:27] rui: "לא" הוא קם, כרסו עוקבת, וכשהוא רואה שכוסו ריקה הוא מניח אותה על השולחן בחבטה. "אני לא אשרת את הממזר הזה תמורת שום הון שבעולם. הצעד הראשון שלך כלורד פאנדל היה למכור את העיר. נראה שאתה לא שונה. מה חבל שדודך ואמך לא פה כדי לראות כיצד אתה מכהן כלורד גריאון" הוא עוזב את החדר בשעטה, סוגר את הדלת בחבטה רועשת.
[04/03/2014 21:05:56] or ben abu: אסאדר עוזב את הפונדק בהליכה שקטה, מאוכזב מעט מזה שדנדליון סירב, אבל הוא יודע שהוא לא יכול להצליח בכול דבר שהוא מבצע. אולי ההערה על וינסטון ואוליביה הייתה קצת לא במקומה, ולרגע פגעה באסאדר, אך הוא מחליט שלא לכעוס. דנדליון אמר את זה מכעס, ולא מעבר לכך.
דברים באמצע-
[06/03/2014 15:57:33] or ben abu:- לשים מס על כניסה למשמר (כי רוב השומרים נתלו בגלל התמיכה בלנטרוק, ומס נמוך אך מקובל יוכל למלא את הקופה של פאנדל מעט)
- להפוך את אסאדר ליועץ משני של ריטקט מבחינה פוליטית (תפקיד שבעצם אומר שהוא מקבל דיווחים על מה שיקרה בעיר מריטקט אחרי עזיבתו, ויוכל לייעץ לריטקט מה לעשות, זה בעיקר בשביל הדיווחים על המאורעות בעיר גם אחרי שאסאדר יעזוב)
- [08/03/2014 00:30:01] or ben abu: אסאדר הוא הולך לאיווניס ורוגל ומודה להם על זה שהם הגנו לו על הבית. (אין טעם לשיחה)
השיחה עם רגנאר-
[06/03/2014 15:57:40] or ben abu: אסאדר הולך אל רנגאר
[06/03/2014 15:59:53] rui: הוא יושב סביב מה אלו שנשארו חיים לאחר הקרב של פאנדל. מעל לשלושים אנשים, חלקן נשים, רואים בו מעין מנהיג. הוא גידל זקן שחור פרוע תוך שבוע... כנראה לא כל התכונות של אנשי הזאב נעלמו מדמו.
"אסאדר" הוא מחייך ולוחץ את ידו בחוזקה. "או שאקרא לך לורד עתה?"
[06/03/2014 16:01:04] or ben abu: "אסאדר זה בסדר מבחינתי" אומר אסאדר. "באתי להודות לך על עזרתך בקרב" הוא אומר לו בחיוך.
[06/03/2014 16:27:23] rui: "בסך הכל היינו נאמנים למי שהציל אותנו" הוא מתיישב ומציע לאסאדר שרפרף עץ קטן, בזמן שהוא יושב על המדרכה הקרירה. אור השמש מאיר חזק, אבל הבניין שלידם מספק צל.
[06/03/2014 16:28:12] or ben abu: אסאדר מתיישב לידו "אז מה אתם הולכים לעשות הלאה?" הוא שואל את רנגאר לאחר שהוא מתיישב.
[06/03/2014 22:38:24] rui: "לעבור. אנחנו לא רוצים להישאר כאן, עם כל הכבוד..." הוא מסתכל על אסאדר ונראה שהוא חושב. "אתה זקוק למשמר? הבירה אף פעם לא בטוחה, ואנשי ישמחו לשרת אותך, הלורד. אתה הצלת אותנו"
[06/03/2014 22:42:43] or ben abu: "אני זקוק למשמר, אבל אני לא חושב שאתם מתאימים." אומר אסאדר "אולי אתם מוקירים לי תודה, אבל אני הולך למרכז המלחמה. ואחרי שהשתחררתם מהקללה ומהסיכונים שה, אני לא חושב שאתם צריכים להתגרות עוד במזל וללכת למרכז המלחמה. לא אתנגד לבחירה שלכם, אך גם לא אשקר לכם- הסיכונים שאתם לוקחים כאן הם גבוהים"
[06/03/2014 22:46:12] rui: "אנחנו לוחמים מלידה, אנשי הכפרים המוקירים" הוא מחייך אליו בשלווה. "אנחנו מוקירים תודה לריימונד על הקמפיינים הצבאיים שלנו, כמו אבותינו. עכשיו אנו מוקירים תודה לך, על הצלתך ועל גבורתך בקרב. זה יהיה כבוד לשרת תחתיך, כמגן ושומר שלך. כבר דנו בזה אחד עם השני... ההצעה התקבלה פה אחד"
[06/03/2014 22:52:29] or ben abu: "אם כך, אז אני מסכים. לכבוד לי" אומר אסאדר בשלווה "אני אצא מהעיר ב[מתי שהמלך אמר לי]. אמצא לכם כמה קרונות בשיירה וציוד מספיק." הוא אומר.
[06/03/2014 23:07:30] rui: "אני רוצה חרב דו ידנית, אם אפשר. תמיד הייתה האהובה עלי" הוא קם ולוחץ את ידו של אסאדר בחוזקה, וחוזר בחיוך לאנשיו, מודיע להם את הבשורה המשמחת.
[06/03/2014 23:08:28] or ben abu: "אשיג לך אחת" אומר אסאדר בחיוך ולאחר מכן הולך משם.
In
אסאדר הולך לבירה עם המלך.
