ממלכות שבורות, מו"ד 4 לעומק - עץ משחק

[Nextorl]

ספוילר

רונדון מסתכל על הלורד, עיניו מתמקדות בקורניליוס ולא נעות. מבלי לבזבז זמן הוא רץ אחריו, בצורת הפנתר הוא אמור להיות מהיר ממנו.
אבל עדיין ייקח לו זמן לצמצם את הפער בצורה מספקת כך שיוכל לתפוס את קורניליוס.

תפיסה: 30 (18 בקוביה +12 תפיסה)

 

[rui]

ממלכה (עוג) -

ספוילר

IN
ריטקט ממשיך להתפלל כמה דקות. לבסוף הוא מסיים וקם בחולשה, כאילו הוא חזר לעולם הזה ממקום אחר. "לורד גריאון" הוא מברך לשלום את אסאדר, בנימת קול שונה. רגועה יותר, פחות כריזמטית ותככנית. "אני מצטער על אובדנך. מי יתן וגארדיום ישפוט אותו לחיי הנצח המבורכים." אסאדר חושש מעט... זה לא ריטקט שהוא הספיק להכיר.

 

[העוג הברברי]

ממלכה (רוי)-

ספוילר

In
'עוד מישהו שמזכיר את וינסטון' חושב לעצמו אסאדר. כאילו וינסטון היה חשוב יותר לאנשים. נכון, וינסטון הנהיג את הצבא ואימן את האנשים, אך אוליביה הייתה בעיר יותר זמן. מן הראוי שהיא תהיה יותר חשובה לאנשים מאשר וינסטון. משהו בזה מרגיז אותו מעט, כאילו הוא מרגיש שאנשים לא ייחסו חשיבות לאוליביה 'האם הם ככה מסתכלים גם עליי?' הוא שואל את עצמו. הוא לא יודע את התשובה.

אבל מבט אחד בפנים של ריטקט מוריד ממנו את כול הכעס. אלו לא הפנים של מי שאסאדר קיווה לראות. הפנים הכריזמטיות הוחלפו בפנים מלאות צער. "מי ייתן וגארדיום ישפוט אותם לחיי נצח" הוא חוזר על ברכתו של ריטקט גם הוא. הוא שואל את עצמו מה מבדיל בינו לבין ריטקט שגרם לו להכיל את צערו בהתבודדות בחדר סגור, בין ארבע קירות, בעוד שריטקט הכיל את צערו בתפילות לאלים. לפתע עלתה בראשו התמונה של הקבר של עין האור. ברורה ונוקבת. הוא דיבר רק מתוך הצורך להסיח את דעתו מהמחשבה הנוראית.

"אנחנו צריכים לדבר, הלורד ריטקט" אומר אסאדר "על העתיד של העיר הזו"

 

[rui]

ממלכה (עוג) -

ספוילר

IN
"אם תחפוץ בכך. תן את המנהיגות למישהו אחר. העם לא רוצה אותי, ואני לא רוצה את העם. סיימתי להנהיג, סיימתי להיות מטרה. אני רוצה לקחת את הכסף שלי ולקנות בית הרחק מכאן. יש לי משפחה במבצר הסערה, אני יכול ללכת לשם עם הילדה שלי. נבוא לבקר כל שנה את הקברים, נגור רחוק."

ממלכה (עמית) -

ספוילר

IN
העקרב חוזר עם המבחנה ועם פתק קטן.
איני זקוק לדם שלך. בשביל זה יש ספרים.
בוא כשתתפנה.

 

[דינרבלו]

נביא

ספוילר

לביוס קופץ וזורק חפצים בעת רציתו דוחק בשיא יכולותו כדי להגיע אל הלורד. הוא מועך כורסת משי שהייתה בדרכו תוך כדי קפיצה וחותך וילונות בדרכו,הוא יגיע אל הממזר.
15+11=26

 

[rui]

נביא -

ספוילר

IN
"לשם!" ארתור צועק כשהוא נתקל בקיר ואפו נשבר. דם זולג בחופשיות כששני קשתים מנסים את מזלם, ואחד מהם פוגע בדיוק במגן השכמה, כמעט וחודר את השריון.
לביוס קורע לגזרים את כיסוי המשי וזורע הרס, אך מצליח לצמצם את הפער אל לורד ניוואק. "אחריו!" הוא צועק בזמן שרונדון מכוון אותם על עקבותיו של הלורד.
"תחסמו!" הוא עוצר לשלוף מאחד החדרים, כנראה המטבח, שני נערים. עם בגדים בלויים ועלובים שכאלה הם חייבים להיות משרתים. הם המומים מפחד ועומדים בדרך, מגנים על הראש. "אל תהרגו 'תי!" אחד מהם צורח בזוועה.

META
כולם חייבים לגלגל אתלטיקה כדי לא לפגוע בנערים. במידה ונכשלתם, יש לכם -4 לגלגול הבא שתיקחו בתור הזה (אך זה לא נחשב ככישלון באתגר).

2 הצלחות, כישלון אחד.

התקפות נגד טייגר - 10 טבעי (פספוס) ו28 נגד דרג"ש. אני מניח שפגע, אז 4 נזק ואתה מאבד פרץ ריפוי.

 

[the tiger]

ספוילר

in
טרוק מזנק הצידה מנסה להרחיק את ארתור מהילדים, בעוד זה צועק בזעם, "לודר ניווק, אני מכוח סמכותי כשופט והתליין שניתן לי מידיו של האל אחד, אני שופט אותך למוות" הוא צועק, מושיט את חרבו קדמיה מצביע לעבר לורד ניווק, כלפטע חרבו מתחילה לזהור, וכך גם הלורד הנמלט
META
אלתלתיקה : 8+8= 16
איום : 18 +9=27

ספוילר

הוא נע קדימה, ואז למטה פתאום הוא וניווק נמצאים ביחד, הוא על כסאה השופטים, ניווק למטה על כסאה הנאשמים, הוא מרים את חרבו, שהיא פטיש השופט, מנחית למטה, גוזר עליו את העונש, ואז הוא יוצא, והם נכנסים, התובעים, כול אחד מאחד מקורבנותיו של לורד ניווק, הם מתקרבים אליו, וארתור הולך, הוא נתן את הגזרה, וכך הוא יוצא, משאיר את הלורד מוכף בקרובנותיו, בסיוטיו.

 

[Nextorl]

נביא

ספוילר

אתלטיקה 15, כוח 18
IN
רונדון מנסה לנווט את דרכו מעל הילדים אבל מתקשה במעט, מתוסכל מהאיטיות שלו הוא מסתער בכוח מחודש, מעיף הפרעות מדרכו.

 

[העוג הברברי]

ממלכה (רוי)-

ספוילר

In
'מבצר הסערה' מהדהדות המילים בראשו של אסאדר. הוא יודע מה קרה למבצר הסערה. אין לריטקט לאן ללכת. אבל הוא לא יכול להגיד לו את זה בפנים. ומעבר לזה, הוא זקוק לריטקט ולא יכול להרשות לא ללכת, אנוכי עד כמה שזה יהיה.
אסאדר הסתכל על ריטקט במבט מרחם, הוא איבד את כול משפחתו חוץ מבתו, והוא אפילו לא יודע את זה. אסאדר צריך לעודד אותו כרגע, ולגרום לו להישאר.
"ריטקט, אני ואתה איבדנו שנינו מספיק אנשים במלחמה הזו כבר." אומר אסאדר "אני יודע שזה קשה, ואני יודע שאתה כנראה לא תרצה לעשות כדבריי- אבל לפני שתסרב, הקשב" הוא אומר לריטקט. ריטקט מסתכל ומשתתק. אסאדר מתחיל לדבר.
"בארסאיוס לקח מאיתנו רבות, רכושנו נהרס, עיר מולדתנו הרוסה, קרובי משפחתנו עברו מן העולם. אבל לא בשביל זה בארסאיוס תוקף. הוא מנסה לקחת ממנו דבר שהרבה יותר קשה לקחת. הוא מנסה לקחת מאיתנו את הרוח שלנו. רוח הלחימה שגרמה לנו לקום ולהילחם על העיר. הרוח שמעמידה אותנו נגדו ומונעת מאיתנו להיכנע. הרוח שגורמת לממלכה להמשיך לעמוד יציבה כנגדו. איבדנו רבות, ריטקט, אבל אסור לנו לתת לו את הדבר האחרון שעוד נותר לנו. אסור לנו לתת לו לנצח במלחמה הזו. בלעדיך העיר הזאת תגווע ותינטש במהירות." אסאדר עוצר לרגע, נותן לריטקט לעכל את דבריו.
"אני לא מבקש זאת למעני, אני מבקש זאת למען אלו שעמדו ונלחמו על העיר הזאת. אלו שנפלו ועכשיו קבורים חסרי רוח חיים. אני מבקש ממך לעמוד ולהגן על המטרה למענה נלחמנו. תסרב או לא, החלטה שלך, אך אין לך כבר מה להפסיד." אומר לו אסאדר וקולו נחלש. אסאדר אומר את זה בדרך הכי עדינה שהוא היה יכול להגיד "חיילים מצבא הנביא עברו על הדרך האפורה" הוא אומר. אולי בהתחלה ריטקט לא מבין, אבל ההבנה מגיעה אליו כעבור רגע, קשה וכואבת. הדרך האפורה מתחילה ממבצר הסערה, ובשביל להיכנס לתוכה חייבים לעבור דרך מבצר הסערה. על פי הבעת פניו אסאדר יודע שריטקט הבין את דבריו.
אסאדר אוחז את ידו של ריטקט בשתי ידיו "לא למעני עכשיו" הוא אומר לו בקול עצוב ותומך "למען הבת היחידה שנותרה לך" הוא אומר ומסתכל בעיניו של ריטקט במבט מלא משמעות.

 

[rui]

ממלכה (עוג) -

ספוילר

IN
"ולמה אעשה זאת?" מתלהט ריטקט. "כדי לסבול שוב? כדי לשקוע שוב בשחיתות ממנה האלים ניערו אותי? כדי לצפות בכל אציל ואציל נהנה במשתה שלי בזמן שלאנשים אחרים אין מה לאכול? ברסאיוס הוא אדם מקולל, ונשמתו תישרף יחד עם אל השקר שלו, אבל צר לי לומר לך שהוא לא נלחם בשביל עוני ועבדות" ריטקט מסיט את מבטו מאסאדר. "הדבר הכי טוב בשביל הבת שלי זה לעבור מכאן, הרחק מכאן. הבירה תספיק - היא שונה, וההון שצברתי יכול לקנות לנו אחוזה צנועה ולפרנס אותנו עד שאמצא עבודה. תמיד הייתי טוב עם מספרים, אולי אעבוד כסוכן המשק של הוד מעלתו. תן את העיר לדנדליון מבחינתי. הוא רצה אותה כל כך הרבה זמן, שכנע את הוד מעלתו להפקיד את העיר בידיו. אני סיימתי עם פוליטיקה."

 

[דינרבלו]

נביא

ספוילר

לביוס קופץ מעל הנערים שמתכופפים וממשיך בקיפוץ ודילוגים מעל דברים והריצות המהירות.
MEAT
אתלטיקה- 11+14=25
אתלטיקה- 10+11=21

 

[rui]

נביא -

ספוילר

IN
ארתור מסתער ונתקל בנערים, כמעט נופל. הם צורחים בזמן שהוא מאיים על ניוואק, אך הקול הברור חודר את הכאוס - האציל מביט לאחור לשנייה, שנייה שעלתה לו בהמשך הריצה. הוא ממשיך בפחד ומגביר את מהירותו. הנערים היו עדיין המומים כשרונדון נתקל בהם, אבל מתכת כבדה ופחות גמישה מבשר, ורונדון נופל יחד עם הנערים, מקלל כל הדרך אל הרצפה. לביוס קופץ בחינניות מעליהם, אך נכשל בלהגביר את הקצב, ולמעשה רק מאט את החבורה. שלושה חצים מפספסים את ארתור, שממשיך בניסיון נואש להדביק את לורד ניוואק. בדיוק כשהוא עומד להצליח ולברוח, קליע סגלגל פוגע בקיר, וניוואק צועק ומשתופף על הקרקע, כמעט עוצר לרוץ לגמרי. הקשתים ההמומים מנסים לירות על הנטריוס, אבל המג לא עומד בקצב הריצה הדרשני שהחבורה מכתיבה, לעומת גאס שממשיך לעקוב בהתנשמויות כבדות.

META
4 הצלחות, 2 כישלונות (השימוש בכוח של הנטריוס נוצל).

 

[Nextorl]

נביא

ספוילר

רונדון נוהם בתסכול, עדיין בצורת הפנתר הוא שואג בזעם ומזנק חזרה למרדף. נראה שיצורי-הבשר-ודם הללו נמלטים מדרכו.
גופו הכסוף של הפנתר נמתח לרגע כאשר הוא מזנק, ואור הלפידים מוחזר ממעטפתו החיצונית, גורם לניבי המתכת החדים שלו- חדים כמו פגיון מושחז- לזהור באור מאיים. עיניו הירוקות מתכהות כאשר חושי הציד המושאלים שלו מתמקדים במטרה. כעת הוא לא יאבד אותה.
הוא לא יאבד את לורד ניוואק, ואם זה מה שצריך, המעביד ימות.

18+9= 27

 

[העוג הברברי]

ממלכה-

ספוילר

In
אסאדר שותק לרגע, מהרהר, וגם נותן לריטקט את הרגע הזה להירגע מההתלהטות שלו. 'אני חייב את התמיכה שלו, אני לא יכול לוותר עליו'' אומר לעצמו אסאדר בראשו. "אתה יודע שאם אעשה זאת העיר הולכת לקרוס" אומר אסאדר "דנדליון לא יצליח לנהל את העיר הזאת כנדרש, עם כול הכוונה הטובה שלו. האנשים כאן לא יצליחו בעצמם לשקם את העיר. אני לא מבקש שתעשה זאת בשביל האצילים המושחתים וארוחות הפאר. אני מבקש שתעשה זאת למען העיר. הבירה אולי שונה, אבל תוכל לשנות את פאנדל לפי מה שבאמת יהיה טוב- למען הבת שלך ולמען העיר." אסאדר עוצר לרגע "בקרב העם הראה שהוא אוהב אותך, אל תברח מאחריות שהם הכי זקוקים לך. אם תעמוד כעת ותעזור להם, אני מבטיח לך שהבת שלך תזכור כיצד עזרת לנו כאן ותפנים זאת לעתיד." הוא אומר. מצפה לתגובתו של ריטקט. הוא לא בטוח שזה היה חכם לערב את הבת של ריטקט בנושא, אבל לפי תחושת הבטן של אסאדר- היא המפתח לשכנע את ריטקט.

 

[rui]

ממלכה (עוג) -

ספוילר

IN
ריטקט נאנח, ועיניו עייפות ורצוצות.
"אני לא משאיר את הבת שלי כאן", הוא מסמן בידו לעצור את אסאדר מלדבר. "תבטיח לי דבר אחד, לורד גריאון... קח אותה איתך. אם מבצר הסערה לא יכבש, שלח אותה לשם עם ליווי. אם הוא יכבש, השאר אותה בבירה בכל מקום שתמצא לנכון. בבקשה... היא כל מה שנותר לי..." קולו נשבר, אך הוא מסרב לבכות, עדיין לא מתנתק מהגאווה עליה שמר ריטקט ראש העיר.

 

[העוג הברברי]

ממלכה-

ספוילר

In
אסאדר עוצר את ריטקט מלהמשיך לדבר "אני נשבע שאגן עליה ואשלח אותה למקום בטוח. בקברה של אמי ובכבודי כגריאון." נשבע אסאדר. הוא מבין משהו שהוא לא ידע לגבי ריטקט עד עכשיו- ריטקט סומך עליו, הוא כרגע הפקיד את כול מה שנותר לו בידיו. אסאדר מרגיש מחויבות כלפי, והוא לא מתכוון לאכזב אותו.

'כמו שלא אכזבת את אמך?' עולה קול נוראי בראשו. קולו של גראנסיוס. הוא מזיז את היד שלו מאחורי גבו ודוקר בעזרת ציפורנו את פנים היד שלו בחוזקה. הוא מנסה להתרכז בכאב, לשכוח מהקול הנוראי. הקול עובר, אבל התחושה נשארת, למרות שהוא מנסה להעלים אותה. להדחיק. ריטקט לא יראה את זה על פניו, הוא לא יכול לגרום לריטקט להרגיש חשש בכך שהוא מפקיד את בתו אצל אסאדר. אבל אם אסאדר ירצה בכך או לא- ההרגשה הנוראית הזאת נותרת בלבו.

 

[rui]

ממלכה (עוג) -

ספוילר

IN
הוא מנסה לחייך ברפיון, אך ברור שהחיוך הזה מזויף.
"אי פעם ניסית להביע את צערך בתפילה?" הוא שואל את אסאדר. "תמיד הסתקרנתי... לא יצאתי להרפתקאות פעם אחת, ועד לא מזמן חיי הדת לא נגעו לי, אך מצאתי שאפשר להביע את הכאב בתפילה".

 

[העוג הברברי]

ממלכה-

ספוילר

In
"שהייתי צעיר יותר" אומר אסאדר "אבל שאני מתפלל, אני מרגיש את האלים רואים כול דבר שאני מתחרט עליו בחיי, וברצונם להעניש אותי על חטאיי. את הצער שלי אני מנסה להשכיח בהתבודדות, למרות שאמרו לי בעבר כבר שזה לא טוב לי."

 

[rui]

ממלכה (עוג) -

ספוילר

IN
"אני לא מתיימר להבין כל כך שאומר לך מה האלים רואים... אבל אי פעם ניסית את התפילה של האדם הפשוט? התפילה שלא במילים, אלא בשינה? כשאני ישן את לילותיי פה אני מרגיש שלווה", הוא מצביע על השק בצד השני של החדר. "הייתי מציע לך לנסות. אני אלך לאכול, הלורד... ולעשות את הסידורים הנדרשים כדי שאמשיך לכהן כראש העיר", הוא אומר במרמור מה, ויוצא בשקט מהחדר.

 

[the tiger]

נביא

ספוילר

in
בלייד מגחך לעצמו, הלורד הטיפש, חושב שהוא יוכל לבחור מהצדק שמגיע לו, הוא פותח את פיו ולוחש, אך לחישתו נשמעת מכול עבר, מהדהדת במסדרונות הטירה " לורד ניווק, הוא נשפט ונמצא אשם, וזכותו לחיים נשללה, עצור אותו, או הסף את ראשך לי ראשו בגרדום הצדק", החיילים המקיפים את הלורד נעצרים לרגע, מסתכלים לאחור, עוצרים לרגע, ואז הוא נותן את הפקודה "חסלו אותו" והפעם אין הוא לוחש, הפעם קולו נישא גבוהה, אל מעל שאון הקרב, קול מלא בעצמה, קול שאין חייל מתלבט לפניי שהוא מציית לו, וכך בלי היסוס כול אחד מהחיילים שולך יד לעבר הלורד, מנסה לאחוז בו, לעצור אותו, כפי ששליח האל האחד דורש.
META
איום : 18+9=27 (ויש גם את גאס אם צריך)