• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

ממלכות שבורות, מו"ד 4 לעומק - עץ משחק

  • מחבר/ת הנושא מחבר/ת הנושא rui
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
נביא (כל מי שלא בממלכה או גאלאן)
רונדון מהנהן לעבר ארתור. הוא שם את ידו על כתפו של דום וממלמל משהו. היד זוהרת בירוק וכך גם שריונו של בלייד, אף על פי שהם זוהרים בזוהר כמעט ולא נראה.
לאחר מכן, הוא מביט בהנטריוס, מעל כל ראשי הקהל. אין אנשים רבים הגבוהים ממנו, ובמיוחד לא אצילים. הוא מתווה משהו לאחד המשרתים, וכך הפקודה עוברת, והקרב מתחיל.

בזמן בו הנטריוס פותח את השער וממוטט את קיר האבן שיצר רונדון, רונדון הולך לעבר המדרגות. האצילים רואים בו לא יותר ממשרת. אפילו יותר גרוע, עבד.
בלתי נראה, רונדון מגיע אל תחתית המדרגות, ונזכר.

רונדון צעיר יותר עכשיו, מביט על מדרגות דומות אך יותר מצועצעות. נשף קטן יותר מתרחש כעת. ומחושלי קרב כמוהו מטיילים בין הסובבים עם מגשי אוכל. קול צחוק נשמע באוויר, גובר על כל קולות הנשף האחרים. זהו צחוק חד ואכזרי, צחוקו של לורד ניוואק, המארח, שנמצא על המרפסת.
רונדון מביט למעלה, אל המדרגות המצועצעות והשנואות עליו כל כך. הוא מביט בנשק שבידו- גרזן מוט עם סמלו של ניוואק עליו. אבל הגרזן כהה, הוא רק תפאורה. האדון לא סומך עליו מספיק, ובצדק. אחרת רונדון היה מחסל אותו במהירות ברגע הראשון שיכל.

"מס' 3!" אומר ניוואק בקול, ורונדון מתנער משרעפיו. "אני מחזיק אותך בשביל לשמור, לא בשביל להכנס למצב 'שומר מסך' " הוא לועג לו, ידו של רונדון מתהדקת על כת הגרזן.
אולי הוא לא חד, אבל גם גרזן חוט קהה יכול להכאיב אם פוגעים במקום הנכון. ורונדון יודע בהחלט מהו המקום הנכון. מקום החשוב ללורד ניוואק מאוד, אף על פי שרונדון לא מבין למה, מקום מסוים בן הרגליים.
ניוואק שלח אותו ואת אחיו הרבה פעמים לחתוך את הצינור המשתלשל בין רגליהם של אסיריו.

רונדון מנער את ראשו, התמקד הוא אומר לעצמו. הוא מחכה לקול השאון של המורדים המסתערים ואז מסתער על השומרים של קורניליוס בעצמו. המשרתים זורקים את מגשיהם על האצילים ומוציאים את נשקם החבוי. הטבח פקוארל יוצא עם קופיץ בידו.

רונדון מגיע אל השומרים המופתעים בקלות, צורתו משתנה במהלך התנועה. הופכת לנמרית יותר. ולכהה קצת יותר. פנתר כסף ניצב כעת בפני השומרים, עיניו ירוקות-כהות ולוהטות כמו אש. על מצחו חרוטה רונה, רונה ירוקה כמו עיניו. רונה של חץ המורה למעלה, הרונה טיווז, רונת המלחמה. סמלו של האל הקדום טיר, הידוע גם בשמו העכשווי קראנוס. צבע נוטף מהרונה הזו, השינוי הוריד אותו. כעת הרונה לא נראית אחרת. עכשיו זוהי הרונה של רונדון. לא של האוטומטון.

קול הנהמה שיוצא מפיו של הפנתר מעורר בשומרים פחד, הוא מסתער בגמישות לעבר אדונו לשעבר ומעיף אותו מהדרך. "תזהר אדוני" רונדון אומר לו, "לא היית אמור להיות פה לפי התוכנית, אתה צריך לעלות למעלה לחסל את קורניליוס כמו שתכננת!"
META
שימוש בצורת הפנתר: +3 לתגובה ו+1 התקפה נגד אויבים מסומנים בשבילי
שימוש במגע שומר: ארתור מקבל בונוס +4 לדרג"ש ואני מקבל מחסר -4 לדרג"ש.
הסתערות על אחד השומרים (השמאלי): 19+11=30 נגד דרג"ש. 11 נזק.

OUT
רוי, בתור הבא, כפעולה משנית אני מסמן את כל מי שסמוך אלי אם ניוואק עולה למעלה (לא משנה מה אני מתאר, זה קורה. זכור)
אם הוא לא עולה למעלה, אז אני לא מסמן אותם (זכור גם, לא משנה מה אני מתאר. אולי אשכח!)
 
נביא
לביוס מתסכל על ההתקפה בפליאה תוך כדי שהוא מגע לשומרים שליד המרפסת.הוא מסתכל בתדהמה ואומר"הצילו יש כאן מרד!"בקול גבוה ונשי.ואז הוא מחייך בחיוך שטני"ואני המורד!" בקולו הרגיל קורע את בגדיו וחשף את שריריו העצומים שולף את המגן שלו ואת הגרזן ועומד אל מול השומרים"תפנו דרך.או שזה לא יגמר טוב בשלכם.אני לא רוצה כאן הרוגים חוץ ממי שבאמת פשע."
אם השומרים נסוגים:
לביוס אומר"שהאל האחד ישמור עליכם.תקשיבו לי לכו ותגנו על המורדים שלנו.ננצח בעזרת הדרכת הנביא.
אם הכלבים לא נסוגים.
לביו הולך לצד ימין של שומר אחד ומכה בו בחוזקה עם החלק הקהה(שהוא באמת כהה) בגרזן ומעיף אותו על חברו לנשק מחייך ואומר"אני לא רציתי לפגוע בכם אנשים."
MEAT
12+9=21 נגד קשיחות.
4+5=9 נזק והוא מועף שרוע על חברו.
 
in
ארתור מחייך, מזנק על טורוק ושלוף את חרבו, ומסתער לעבר השומרים בחיוך שליו, "בשמו של האל האחד, ומהסמכות שניתנה לי מכוח החרב, בעון פשעיך ובשמם של כול אותם אנשים שרצחת, אני זוגר עליך גזר דין מוות" צועק ארתור ומסתער על השומר שמאלי ופוגע בו בגבו בזמן שהוא עסוק ברונדון, וחטיו של טורוק ננאצים עמוק בגבו, שולחים אותו קדימה על הרצפה
META
שם עליו את הקללת נקם
הסתערות לאיגוף
התקפה : 10+5+4+1+1+2 : 23 נגד דרג"ש
נזק : 6+5+5+1+2=19
התקפה של טרוק : 13+11+2+2+2=30
נזק של טורוק : 1+4+5+4=14
סה"כ 33
 
נביא -

IN
"אתה עבד! עבד! ואתה תמות כמו בהמה!", לורד ניוואק ממהר לעלות במדרגות, גלימתו עם סמל שלושת הירחים של ביתו מתנפנפת בטירוף כשהוא חוצה את המדרגות.
לפני שהחבורה מסוגלת לעקוב אחריו, שני האנשים שעל המרפסת יורים ברונדון. אחד הקליעים פוגע מכה שטחית, אך השני חודר עמוק אל המעגלים החשמליים. מזל שרונדון לא מרגיש כאב.
עוד שומרים מתקרבים אליהם, אך פתאום אחד מהם לוקח כיסא וזורק על שומר אחר. לאחר מכן הוא שולף את החרב ובטירוף קוצץ את ראשו של אחד מהאצילים, והשומרים ממהרים לטפל בו לקול צרחות הפחד של הלורדים.
הפעם, הנטריוס לא מחייך. הוא פוסע אחורה תוך כדי שהוא שומר על הריכוז שלו, וידו בוהקת בצבע סגלגל. הוא יודע טוב מאוד שעוד רגע ישאלו מי בא עם האציל המתנקש, והם יהרגו קודם כל את מג המחמד שלו.
גאס צורח פקודות וגורם לבלבול בין השומרים, ולאחר מכן תופס מגש אוכל ומכה איתו בראשו של אחד השומרים, שמפיל את גרזן המוט שלו.
"אני שונא גרזני מוט", הוא מתלונן בשעה שהמתכת יורדת על ראשו של השומר, חתך נקי וחלק.
"תגבורת! עכשיו!", נשמעת הזעקה המבוהלת של לורד ניוואק, ושלושה שומרים יורדים במעלה המדרגות. שניים מהם שריריים, לובשי שריון עם סמל שלוש הירחים עליהם, והם מחזיקים מגני צריח שחורים וחרב ארוכה. האחר, דקיק ורזה יותר, מחזיק כמה חניתות, וזורק אחת בדיוק על לביוס. החנית שורטת בעורו ומותירה חתך דם אכזרי.
עוד שני אנשים מגיעים אל המרפסת, גם הם מחזיקים רובי קשת. הפעם שניהם מכוונים על לביוס. אחד מהם נבהל ויורה את הקליע רחוק רחוק, אל עבר שולחן האוכל. עוגה נפגעת קשה ונופלת על הרצפה חסרת חיים.
השני, לעומת זאת, פוגע בכתף של לביוס. הוא מעלה חיוך על שפתיו, רוכן לטעון את רובה הקשת מחדש.

META

התקפות נגד רונדון -

קליע -17 טבעי, 4 נזק.
קליע - 20 טבעי, 12 נזק.

התקפות נגד לביוס -

חנית הטלה - 28 נגד דרג"ש, 13 נזק ואתה סופג מחסר -1 להגנות שלך עד סוף תורך הבא.
קליע - 1 טבעי, פספוס מביש.
קליע -25 נגד דרג"ש, אני מניח שפגע, 6 נזק.
 
נביא
רונדון זז לעבר השומרים, עיניו של הפנתר בוערות באש ירוקה והרונה מתלקחת. חרבותיהם של השומרים בוערות גם הן, נהמת הפנתר שלו נשמעת מאיימת.

והוא נזכר, נזכר בקרב גדול. בקרב גדול מאוד.
זה היה בעיר הזו, מחושלי קרב רבים נלחמו. משתמשים בגרזני קרב קהים ובגופם שלהם. משתמשים בנשקים מאולתרים וונלחמים בשומרי העיר.
רונדון הנהיג אותם. מחזיק גרזן קרב כפול. הוא עומד על ערימה של גופות אנושיות ולא אנושיות, משסף כל מי שמתקרב. מכוון לראש, אך לעיתים לרגל.
הוא קוצר את נשמותיהם. ראשים עפים מהערימה שלרגליו ופוגעים בשומרים אחרים, אותם חבריו קוטלים.

קול קרן נשמע, קרן קרב. תגבורת מגיעה, ולא לצידם.
רונדון רואה את אדונו- לורד ניוואק השנוא- בירכתי הצבא שמגיע להתמודד עם המרד.
רונדון שואג ומסתער, הוא לא זוכר מה קרה מאז. שדה ראייתו הפך לירוק פתאום, הוא הרגיש מוזר. ואז, לאחר רגע, ההרגשה הפסיקה. הוא הרגיש מהיר יותר, חזק יותר.
זוהי הייתה הפעם הראשונה שלו כפנתר.

רונדון מנער את ראשו, הוא שואג שוב. הפעם, להבה מתלקחת סביבו לשנייה ומנפצת את האדמה. גורמת לשומרים לחוסר שיווי משקל מסוים.
META
תנועה- פוסע שתי משבצות (יכולת של הפנתר) כך שיש הכי הרבה אויבים סביבי.
משנית- סימון כל האויבים שסמוכים אלי
רגילה- Burst of Stone- יוצר אזור של אדמה מרוסקת פרץ 1. 29 נגד דרג"ש, 25 נגד דרג"ש, 23 נגד דרג"ש, 18 נגד דרג"ש, 13 נגד דרג"ש (אם צריך יותר תאמר בסקייפ ואערוך. אם צריך פחות תחשיב את הראשונים). 10 נזק לכל מי שפגעתי בו וכל אויב שנפגע ועוזב את האזור נופל שרוע וסופג 4 נזק.
*משתמש בכוח של החפצ"ק* כל מי שנפגע בהתקפה מוחלק משבצת אחת החוצה מהפרץ. ואז נופל שרוע וסופג 4 נזק כי הוא עזב את האזור :twisted:
 
ממלכה (עוג) -

IN
השחר הפציע וכאב בזוהרו.
לא היו קולות שמחים בעיר. לא היו ילדים שמשחקים ברחובות שטופי השמש, לא היו את קולות השאון מהשוק. לא היו שום תחרויות שתייה וצחוקים בטברנה של דנדליון.
העיר הייתה שרוייה באבל. על כולם. על כל אדם, אישה וילד שמתו כשהם תמימים או מגנים על פאנדל.
אסאדר היה במרתף כשהוא זומן.
שלוש דפיקות על הדלק, עדינות אך מהירות. איווניס. רב המרגלים נכנס לחדרו של לורד גריאון. הקיר חסם את השמש באדיקות, אך פתיחת הדלת פרצה את הביצורים והרשתה לאור זהוב לשטוף את החדר.
"לורד אסאדר" איווניס קד קידה אחת, כיאה לכל פשוט עם. מרגל או לא, כולם יקודו לי עכשיו. נצטרך להתרגל לזה. "הוד מעלתו רוצה לראות אותך. תתארגן, אם תואיל. הארכמג עצמו יצא לעזור לניאלדו, הוא ביקש ממנו להסיר את הקללה" אחת המשרתות, עלמה זהובת שער, הביאה יין פאנדלי ללורד גריאון. איווניס כיבד את עצמו במעט, משאיר את הרוב לאסאדר. כשהיא יצאה, הוא חזר לדבר. "ריקן... הוא מרגיש יותר טוב מהפציעה. הוא מסתגר רוב הזמן בחדרו - טוב, בחדרו של ריטקט". הוד מעלתו תפס לעצמו את ביתו של ריטקט, וראש העיר בילה את ימיו במקדשה של מנורה. עין אור היה גאה.

"רוגל יצא לשטח את המצאותיו בפני הארכמג. רגנאר דואג לזרוע מחדש את השדות, מתאימה לו עבודת האדמה. אני מניח שהוא היה איכר לפני שלנטרוק אחז בו", השם העביר באסאדר מעט צמרמורת. ותחושה טובה. "פרילוס מנסה לעורר שוב באנשים את אהבת האלים, מזכיר להם שניצחנו. קצת קשה לאהוב את האלים אחרי מה שהיה פה, הא?" הוא יושב על מיטתו של הלורד, מרגיש די בנוח. "אליאנה... היא מחלימה. לפרילוס הייתה יד גדולה בזה, אם כי הפעמים שביקרת אותה כנראה עשו את הרוב, אף על פי שהיא הייתה מחוסרת הכרה באותו הזמן. כוחה של אהבה והכל" הוא התמתח ופיהק, ואז זע באי נוחות. "שוב, אסאדר, אני... אני מצטער על אובדנך. אני מצטער אפילו יותר שאני מזרז אותך לפגוש את הוד מעלתו, אבל הוא לא נודע כאדם סבלני מאוד, וחובותיי לממלכה גדלו. בעקבות אירועי הקרב הוא הציב אותי כיד ימינו של קונטרול. אני עובר לבירה, לנשימה-ראשונה" שמץ שמחה נשמע בקולו, אך הוא בבירור מחניק אותו ליד אסאדר. "אשאיר אותך להתלבש" הוא קד שוב ויוצא.

אסאדאר התלבש במהרה. סמלו של הזאב ועליו המטה רקום על הלסוטה, זהוב על רקע אפור. הוא לא שתה את היין.
כשהוא יצא, כמה משרתים ומשרתות הרכינו את ראשיהם. הפצועים נשמעו מעליית הגג. דנדליון הרשה לכמה פצועים קל לשכון פה, וטיפל בהם במסירות ובאדיקות. איש טוב. איש טוב. הוא חצה את החדר ושמע את לחישותיהם של הלקוחות המעטים. כמה זקנות בלות התגודדו בפינה, חסרות בית מהשריפות הרבות של צבא הנביא. שלוש שמיכות כיסו אותן, והם חוממו עם מרק בצלים בקר. כשאסאדר פתח את הדלת הוא הסתנוור ולקחו לו כמה שניות עד שראה כרגיל. הוא הלך ברחוב, מטייל במודע ובלא מודע אל החורבות. האחוזה ניצבה ענקית ומפוייחת, עם קורות אכולות, גדולות וקטנות כאחד. הכניסה שרדה, וכנראה גם החדר שלו ועליית הגג. הוא טייל מעט בחורבות, נזכר כשניהלו את הקרב. הוא ראה את המקום בו דודו נפל, מת ושמח שהוא כמו אביו. הוא לא הרשה לעצמו לבכות. אסאדר הסתובב ופנה אל ביתו של ריטקט.

גם אחוזתו של ראש העיר לא ניצלה מנזק. בנס היא לא קרסה כמו אחוזת גריאון, אך אסאדר ידע את המחיר. הוא שמע את דנדליון מקריא בקול כואב את מספר האנשים שמתו כדי להגן על הרחוב של ריטקט. אלף ארבע מאות שלושים ושתיים. הוא זכר את המספר כאילו היה זה מספר אלוהי, אחד שיכול למחוק את כל הנזק הזה ולהחזיר את כולם. הוא שפשף את עיניו. לא בוכה. זה טוב. בצעד מהיר הוא נכנס אל האחוזה. הוא זיהה את אחד מהשומרים כמגנים על הפצועים, ליד אחוזת גריאון. האיש זיהה אותו ונתן לו לעבור. הוא עלה במדרגות, היישר אל איפה שהרג את לנטרוק פעם. בנשימה עמוקה הוא פתח את הדלת.

המלך היה רזה מעט משזכר. הוא לבש שריון פלדה צבוע בזהב ועליו נחרט סמלו של בית קראנדאן, והעין הבוהקת הייתה אבן אודם. מעבר לזאת, לא היו עיטורים על השריון. צנוע, או שומר את הכסף לצבא? אסאדר לא היה יכול להחליט.
"אסאדר" ריקן הסתובב אליו. פניו היו כשזכר, זקן שאטני דק אך גדול שכיסה את פניו ושפתיו, ושער שאטני תואם לו. עיניו היו שחורות, וחרבו הייתה בתוך נדנו. אסאדר שמע כבר ממספיק אנשים שהמלך מרגיש נוח יותר בשריונו, אפילו לפני שכל המסע המטורף הזה התחיל. לפני אלף שנה. לפני אלפיים שנה.
"הוד מעלתך" אסאדר כרע על ברכיו, אך לא נראה שריקן שם לב לזה בכלל. לבסוף הוא עמד, לאחר כמה שניות של כריעה.
"אני מצטער על אובדנך. דודך היה אדם טוב, הוא ידע לנהל מלחמה, גם אם היא הייתה נואשת" היה מפתיע לקבל כמות רגש כזאת מריקן, מלך שלא נודע ברגישותו מלבד רצון עז לנקמה. אסאדר לא הגיב. "פארגוס הלך לטפל בחבר המעוות שלך, ואם יעזרו כל האלים אולי הוא יצליח לרפא אותו. פארגוס הוא אדם מוכשר, אבל לתקן תועבה כזאת... אני לא יודע אם זה ביכולתיו של ארכמג" הוא הורה לאסאדר להתיישב, אך הוא נשאר עומד. גם אסאדר נשאר עומד. הוא ראה את הבעת פניו של ריקן - קשה, נחרצת, והיה שם עוד משהו. הוא ראה אותו, הוא חווה אותו. הוא מאוכזב מעצמו. אולי על שלא תפס את ברסאיוס, אולי על שלא הרג את פיטבארוס.
"לורד ריינארט אוזארד כתב לי שדוכא אחד המרדים הקשים בצפון, כשכמה עבדים שחשבו שיהיה להם חופש בזמן שהמלך 'משוטט ורוצח לו במרכז דורטר' דירבנו את כמה מהמכרות הראשיים". הוא כנראה הקריא מתוך המכתב, על פי נימת קולו. "הם דוכאו. אוזארד יודע לטפל היטב במרד. אבל לא בכך אני רוצה לדון איתך - אני רוצה לדבר על מגוון אנשים ואישיויות שכמעט ונתנו לנו את הכבוד לשסף להם את הפנים. אך לפני שנתחיל, האם תרצה לומר משהו, אסאדר?"
 
ממלכה (רוי)-
In
ראשו של אסאדר כאב. כאב מעייפות, מעצב, מלחשוב. הוא לא ידע למה ראשו כול כך כואב, אך זה היה נוראי. שיניו חרקו שהוא ישב מול המלך. הוא ניסה להיראות טוב יותר ממצבו האמתי, דבר שלא צלח לו במידה רבה. ואז המלך התחיל לדבר.
דבריו על וינסטון עוררו רגש שהוא לא הרגיש השבוע על דודו. אובדן? צער? את זה הוא חש כבר שבוע שלם. גאווה בנוגע לדודו הוא כבר הרגיש כול חייו. עכשיו תפס את המקום הזה רגש חדש- געגוע לוינסטון. האיש שעמד לצידו כול הזמן. החל הדוד שבא לבקר לפעמים מהבירה ותמיד היה מביא מתנות לאסאדר. ועד למפקד הצבאי שתמך באסאדר בכול ההכנות למלחמה ובקרב עצמו- עד הרגע האחרון ממש. געגוע מילה את ליבו. הוא רצה לדבר עם וינסטון שוב, לשמוע שוב את קולו, את מעללי הגבורה שהוא סיפר תמיד על אביו של אסאדר ועל האנשים שאיתם הוא נלחם. אסאדר לא הקדיש לו מספיק זמן, הוא לא דיבר אתו מספיק. ועכשיו- הוא לא יוכל לעשות את זה לעולם.
המלך המשיך לדבר, אסאדר התעלם מהדברים שהוא אמר על ניאלדו. לחלוטין. ניאלדו לאחרונה אכזב אותו. הוא לא דיבר עם ניאלדו מאז הקרב. ניאלדו הסתגר בתוך עצמו. לא ניאלדו היה זה שהלך אל אסאדר אחרי הקרב. לא היה זה ניאלדו ששאל לשלומו. ניאלדו אולי נסע עם אסאדר, אבל המכשף המכוער מעולם לא גרם לאסאדר לחוש חיבה כלפיו. הוא ידע שהוא צריך לדבר עם ניאלדו- אבל הוא כעס עליו יותר מידי. אולי הוא השליך עליו את כול הכעסים שהיו לו בלב ללא סיבה, אבל אסאדר לא אישר לעצמו להכיר בכך.
שהמלך סיים את דבריו, אסאדר לא הצליח לחשוב על דבר להגיד. הוא אמר את הדבר הראשון שעלה לו בראש. "תודה לך, אדוני המלך, שהגעת לעזור לנו כאן בפאנדל" הוא אמר. אולי המלך יתעלם מדבריו, אולי המלך כבר שמע את זה כול כך הרבה פעמים שלא יהיה אכפת לו. אבל אסאדר היה צריך להגיד את זה. כי עם כול הכעס שלו והעצב שלו על מה שקרה, הוא חייב את התודה הזו למלך.
 
ממלכה (עוג) -

IN
"אתה מודה לי על שבאתי לאנשי?" הוא שואל. אסאדר לא בטוח אם הוא צוחק או רציני. "הייתי צריך לשלוח את סטרויס לפה..." הוא מביט מהחלון. "אי פעם תהית מה הרצון לנקום? יותר מכל דבר אחר בעולם? אני לא מאחל לך תחושה כזאת. זה כמו רעב בלתי נגמר, זה מחזק אותך, אבל זה שואב ממך את כל האנרגיות". הוא נאנח ושותה מים מכוס כסף מעוטרת בשלוש אבני ספיר כחלחלות. קנקן כסף מעוטר בפיתוחים ומלא במים קרים נח על השולחן, עם עוד כוס כסף דומה ריקה. "קיוויתי שהוא יהיה פה..." הוא לוחש יותר לעצמו. "פארגוס טען שזאת תרמית, אתה יודע? הוא היה בטוח שזאת מלכודת, ואני לא הקשבתי לו והגעתי לכאן. אני לא מתחרט, כמובן, אבל אני תוהה איפה הממזר. אני אתפוס אותו יום אחד, אני נשבע", אסאדר יודע שזאת לא הפעם הראשונה שהמלך נשבע שהוא יתפוס את הנביא. זאת גם לא תהיה הפעם האחרונה. "אין לך צורך להודות לי. אתה ניהלת את ההגנה על העיר בצורה טובה, החזקתם אותה באופן נהדר. אם הוא לא היה מציף אתכם באורקים ובבוגדים עלובים ומביא אלף אנשים פחות, אולי היה לכם סיכוי" הוא לוגם מהמים שוב. "אתה יעיל, גריאון. המלחמה הזאת קרובה לסיומה. ברסאיוס איבד הרבה מהצבא שלו כאן, גם אם השמועות אומרות אחרת. לורד דלדראק מוביל את ההסתערות על שלושת המפלים בעת שאנו מדברים. נתתי לו פקודות מדויקות להרוג את כולם. זה אולי ישמע אכזרי, אבל אין רחמים לבוגדים" הוא מוזג מים לאסאדר. רק עכשיו הוא שם לב שאין יין במשרד של ריקן.

"אני רוצה אותך בבירה, איתי ועם כל שאר מועצת המלחמה שלי. הוכחת את עצמך פה, אתה ראוי לדרגים גבוהים יותר מלורד גריאון. מאסתי בכל ארבעת הגנרלים שלי, שוטים שלא יודעים להנהיג צבא. המסורת הזאת נמשכת מאז הימים שדות' הוקמה, ואני מסיים אותה עכשיו. הורדתי כל אחד לפקד על חלקים מהצבא שלי. רציתי למנות... אדם אחר להיות המפקד הזמני", אסאדר חש את שמו של וינסטון סובב שוב באוויר, אם כי ריקן השתדל לא לומר אותו שוב ושוב. "אבל זה ירד מהשולחן. אתה, לעומת זאת, צעיר וחזק. אתה בא משושלת ידועה, והבתים שלנו היו ביחסים טובים גם בזמנו של אבי. האנשים יקבלו אותך, ואולי על המינוי הזה קסוול לא יצעק" אסאדר חושב שהוא רואה שמץ של חיוך. ריקן היה ידוע בשנאתו לפוליטיקה ובהתבדחות עליה כשהיה צעיר יותר. כיום המלך בן שלושים ואחד, אך מבוגר בהרבה בגלל המלחמה. פעם היה נחמד וצחקקן, אסאדר זוכר שהיה בבירה פעם אחת וראה את מרוצי הסוסים בינו לבין אחיו, ג'רארד. ג'רארד זכה, הוא תמיד היה יותר טוב עם חיות.
ואביו סיפר לו, כשהיה קטן יותר, שגם ריימונד, פארגוס וברסאיוס התחרו כשהיו עוד חברים. אסאדר חושב שיש עוד משהו... אבל הוא מרגיש מעין חומה גדולה שמונעת ממנו לחשוב. מוזר... ומטריד.

"-ז מה אתה אומר, גריאון? אתה רוצה לבוא איתי לנשימה-ראשונה?"

נביא -

IN
המרפסת למעלה רחבה. הדבר הראשון שהם שמים לב אליו היא שיש להם מחסה מכל הקשתים שבעולם. לפידים מאירים את החדר יחד עם שלל נרות לבנים, ומסדרונות יוצאים כמבוך אל עבר גשרים גדולים של הקומה השנייה. הבניין נבנה על ידי קורניליוס, גאוותן ורברבן, שבנה את העיצוב במיוחד כדי לשקף כמה כסף הוא השקיע בו. סמל הברק חקוק בגדול על הקיר הימני, סמל ביתו של קורניליוס.
הדבר השני שהם שמים לב אליו הוא שלורד ניוואק רץ מתנשף. "לקורניליוס" הוא שואג, ומסמן בידו על החבורה. שני קשתים יוצאים מאחורי הקיר השמאלי, שממנו הלורד יצא וברח, ומנסים את מזלם. הם מפספים את רונדון, החצים נשברים על מגנו והעץ נופל על הרצפה. לורד ניוואק כבר השיג פער מרשים, אם הוא יגיע לקורניליוס הוא יאפשר לו להתארגן!

META
אתגר מיומנות!

האפשרויות שלכם הן:

- אתלטיקה, עד 3 הצלחות, כדי לרוץ מהר ולנסות לתפוס אותו.
- לתקוף את לורד ניוואק (כוח, לא זריזות), עד 3 הצלחות.
- חוכמת רחוב, עד 2 הצלחות, כדי לנסות ולזכור במהירות איפה הכניסות והיציאות של המעברים השונים בבתי אצולה בדרך כלל, ולנסות למצוא קיצור דרך.
- איום, עד 2 הצלחות, כדי לשאוג פקודות אל חיילים ולגרום להם לשקול לנסות ולהכשיל את הלורד בתמורה לרחמים.
- תפיסה, עד שלוש הצלחות, כדי לראות כמה שיותר מהר לאיזה מסדרון הלורד פנה ולא לבזבז זמן בחיפוש עקבות או רהיטים שבורים.
- תובנה, עד הצלחה אחת, כדי לשקול את הארכיקטורה ולדעת איזה מסדרון יוביל לקיצור דרך. נותן +2 או -2 לגלגול הבא, בהתאם להצלחה או לכשלון בבדיקה.

- להגן על חבר מהקשתים. הם ימשיכו לתקוף אתכם, וכל שתי הצלחות שלכם יבוא עוד קשת. אם אתם מגנים על חבר, אתם נותנים לו +1 לדרג"ש ולגלגולים שלו, אבל אתם לא מגלגלים בעצמכם. אי אפשר להגן על חבר יותר משני תורות ברצף.

יש לכם 2 עזרות, שבכל אחת יש לכם שימוש אחד -

- הנטריוס, שיתן לכם לגלגל מחדש תוצאה שלכם עם מחסר -2.
- גאס, שיצליח אוטומטית בבדיקת איום במידה ונכשלתם בה.

שימו לב, אתם זקוקים ל9 הצלחות לפני 3 כשלונות. זה אתגר קשה.
 
ממלכה (רוי)-
In
אסאדר מנסה לחשוב, משהו כאן לא בסדר. מה קרה שם במירוצי הסוסים האלו? הראש שלו פשוט תקוע ולא מצליח להתקדם עם המחשבה. דבריו של ריקן מעירים אותו מהרהורים האלו. ואסאדר יודע שזה לא הזמן לנסות להעלות זיכרונות נשכחים. דברים חשובים יותר כרגע על הפרק.

מחשבותיו על נשימה ראשונה מתערבלות. שתי בנות הדוד שלו שם. הבנות של וינסטון... פעם הוא היה מתארח אצל וינסטון. כיום הבית ההוא ירגיש לו ריק. אבל שתי בנות המשפחה האחרונות שלו נמצאות שם. הוא יודע שהוא צריך לפגוש אותן. 'לפני שכול המשפחה תאבד' עולה המחשבה המצמררת בראשו. הוא מסלק אותה ממחשבותיו מיד.
הוא יודע שהוא לא הולך לסרב למלך. תפקיד פוליטי... הוא מעולם לא אהב פוליטיקה. אבל הוא מעדיף לתפוס את המקום הוא ולא אדם אחר. לא קסוול או אוזארד או משהו. המלך צריך אנשים שנאמנותם לכתר ראשונה לנאמנותם לבית האצולה ממנו הם מגיעים. אסאדר מתאים לשם, הוא יודע זו, ועדיין המחשבה על פוליטיקה מעלה בפיו טעם רע של שחיתות ואנשים שרק מנסים להרוויח כסף על חשבון המערכת.

כעבור רגע אסאדר עונה. "אני מסכים" הוא אומר למלך בכובד ראש "אך ברשותך, אדוני המלך, אקח איתי כמה אנשים מכאן." הוא ממשיך ומסתכל על המלך, מצפה לתגובתו.
 
ממלכה (עוג) -

IN
"קח כרצונך. קונטרול חשב שלאיווניס שלך מגיע קידום, אז גם הוא מגיע לשם. ואני מניח שגם הננס הדברן הזה יגיע לשם כדי לגרום כאב ראש לפארגוס ולאוצר הכתר. אם תרצה עוד מישהו, תרגיש חופשי להוסיף אותו. מי ישלוט בשמך עד שתחזור לפאנדל?" הוא לוגם מעט מהמים וחוזר להשקיף מהחלון. "אורה ללורד אלפארי לתת תקציב לשיקום פאנדל בסוף המלחמה. אדבר איתו על כך כשהוא יחזור לנשימה-ראשונה."
 
ממלכה (רוי)-
In
"תודה לך, אדוני המלך" אומר אסאדר "אמצא מישהו שישלוט בשמי בנכסים של גריאון כאן. אך אצטרך לבדוק אם הוא מוכן לכך לפני זה" אומר אסאדר בהרהור. דנדליון וריטקט, אחד מהם. אם אסאדר יגרום לשניהם להגיע להסכמה וייתן לדנדליון עמדה פוליטית בפאנדל אולי המצב הפוליטי בפאנדל ירגע. אסור לתת לפאנדל להידרדר לתהפוכות פוליטיות. המצב בעיר עגום מידי. השלטון צריך להיות חזק ויציב עכשיו.

המלך מאשר ואסאדר קם, פונה לצאת, אך משהו עוצר אותו מללכת. מכתב שעולה פתאום בראשו. המכתב שהוא ראה במשרד של ריטקט. "סליחה, אדוני המלך" אומר אסאדר רגע לפני שהוא יוצא "מצאתי מכתב שניתן מאביך אל אוליביה" הוא אומר "משהו על טקס ומחיקת זיכרון וההוצאה להורג של בארסאיוס. משהו מבלבל במיוחד" הוא אומר ומרגיש התנצלות קלה בקולו, כאילו זה דבר שהוא לא אמור לדבר עליו. "אתה אולי תוכל להאיר את עיניי בנושא?" הוא שואל.
 
נביא
in
תחשוב תחשוב חושב לעצמו ארתור, עוצם את עיניו, איך אציל יסדר את הארמון שלו?, אציל כמו גראנסיוס?, הוא אוהב להתפאר, דלתות גדולת רחבות, אבל הוא גם חכם חייב להיות מעבר סודי, אבל לא רק סודי, מוסתר, לא רק כדי שאנשים אחרים לא ישימו לב אליו, אלה כדי שהוא לא יפריע לפאר, המחשבות רצות בראש שלו, הוא יכול ממש להרגיש את ארמון, מאות מעברים דלתות סודיות, ואז הוא רועד, ועניו זוהרות בזהוב, ואז הן נפתחות "מכאן" הוא לוחש בקול שקט, ומזנק קדימה, נעצר לרגע בלבול מנער את ראשו וממשיך קדימה במהירות.
OUT
חכמת רחוב : 18

רוי
הוא נופל, נופל עמוק לתור גן זהוב, מלא בעצים עשויים להבות, הוא הולך קדימה, יוצא מהגן, הוא נמצא באגם עכשיו, הוא מסתכל אל האגם וראה את השתקפות שלו, ואז השתקפות שלו היא חרב, החרב מלאה בדם ואז מטפחת לבנה נופלת, מרעידה את המים, ופתאום החרב כבר לא מלאה בדם, פתאום היא זוהרת באור רך, מוקפת הלה זהובה, ואז הוא נופל אל תוך האגם, הוא נמצא במבוך, במבוך אין סופי, הוא מנסה לצאת אבל הוא לא יכול, ואז הוא רואה ענן זהוב, מוקף בהלה של להבות, הוא עוקב אחריו, הוא יוצא מהמבוך, מגיע אל שער, שער שהוא התשובה, התשובה. ואז הוא פותח עניים
 
ממלכה (עוג) -

IN
הוא בוחן את המכתב בעיון. "כתב היד של ברסאיוס. המכתב כנראה נשלח ללנטרוק. אני לא מבין למה..." הוא קורע את המכתב לחתיכות קטנות. "לא ברור לי למה הוא החליט לכתוב כל כך הרבה חרא במכתב אחד. לנטרוק שיתף פעולה איתו, נכון?" הוא לא מחכה לתשובה. "אני הולך לראות את פארגוס. מנה לך מחליף, אנחנו יוצאים מחר."
 
ממלכה (רוי)-
In
אסאדר יוצא מהחדר, חושב על מה שריקן עשה. גם אם הוא ניסה להסתיר את זה, ריקן בהחלט התעצבן. אבל אסאדר מרגיש סוג של איסור בלבו להתעמק בנושא שמכעיס כול כך את המלך. יש לו נושאים חשובים יותר על הראש כרגע. הוא הולך אל ריטקט.
 
ממלכה (עוג) -

IN
אסאדר מגיע אל המקדש של מאנורה. כמה פצועים נחים פה, מטופלים במשחות ירוקות ובשמנים, ובכמה תפילות של כוהנים. הוא נכנס, מברך לשלום את פרילוס שמדבר עם שני אנשים. ריטקט, כצפוי, בחדר התפילה - חדר קטן בקומה השלישית של המקדש, בגובה של עשרים מטרים. המקדש מתהדר בעיטורים רבים, אבל חדר התפילה נשאר צנוע. ישנו שק שינה בצד אחד של החדר, ובצד השני ריטקט מתפלל לצד פסל של אישה לבושה בשמלה לבנה, מחייכת ומושיטה את ידה כדי לעזור. הוא לא שם לב ושקוע בתפילה.

"הו, תני לי את הכוח לעבור את תלאות החיים.
סלחי לי על כל חטאי ונקי את נשמתי.
תני ברכה לילדתי ומנוח למשפחתי..."

הוא ממשיך בתפילה שבשתיקה.
 
ממלכה (רוי)-
In
אסאדר נעמד בכניסה, הוא מרגיש רע עם להפריע לריטקט בתפילתו. הוא מרגיש הזדהות כול שהיא לריטקט. אסאדר לסוף התפילה של ריטקט ומחכה שהוא יסתובב. ריטקט מסתכל עליו ומופתע לראות אותו עומד שם בסוף התפילה שלו. אסאדר עונה "אמן" לתפילתו של ריטקט. "אנחנו צריכים לדבר, ריטקט" הוא אומר לאחר שריטקט מתפלל. הוא מצפה לתגובתו של ריטקט, כי הוא לא בטוח כיצד ריטקט מרגיש- וזה ישפיע על השיחה.
 
נושא ישן: שלום . לא היו תגובות חדשות בנושא זה במעל 60 ימים.
אין לפרסם תגובות אלא אם התגובה עדיין רלוונטית, אלא לפתוח נושא חדש.

התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים

תוכן מומלץ

נושאים לוהטים

פוסטי פרופיל אחרונים

אם נשאר לי 45 ש"ח הנחה מהשובר מנחה, יש דרך לעשות איתם משהו/להעביר אותם למישהו אחר?
אפשר להכין דמות לכל משחק בדרקוניקון שמציין באיזה דרגה הוא?
Dark sun!!! שמישהו יעלה פוסט על ההכרזות של Wizards :)
יאללה, מתחיל לראות האודיסאה. נראה איך יהיה.
אשרו לי משחק אחד לדרקוניקון ועל השני עדיין לא הוחלט כבר כמה ימים.
מה זה אומר?
חזרה
Top