נביא
"ולחשוף את הגב שלנו לאיגוף? אם הם יאגפו אותנו אנחנו נמחץ על החומות. אני מאמין כי הם לא ישימו שמירה כה הדוקה מבפנים, הם צריכים את כל החיילים שהם יכולים"
ממלכות שבורות, מו"ד 4 לעומק - עץ משחק
- מחבר/ת הנושא rui
- תאריך התחלה
נביא -
IN
"אתה חושב שהם יצאו לשדה הפתוח?" הוא אומר, מופתע. "איזה מטומטים יצאו לשדה הפתוח כשיש להם חומות? הם ישימו את הקשתים על החומות ואת החיילים להגן על השער ברגע שהוא נפרץ. כן, אולי הם ישחררו כמה פלוגות לצאת החוצה, או אולי אפילו את חצי הצבא שלהם בכדי לבחון את הכוח שלנו, אבל אם אתה חושב שמאה או מאתיים אנשים הם כל מה שישמור על החומות יש לך טעות קשה. ריקן לא מפגר, וארכמג המחמד שלו לא מטומטם גם הוא. הם לא יתגרו במזל ויסמכו יותר מדי על רב המרגלים הזה לבטל כל ניסיון שלנו לפרוץ את ההגנות שלהם, ואין לנו שום צורך לאבד אנשים על משימת התאבדות שכזו. אתה רשאי לעשות אותה בעצמך, אם תרצה, אבל אני לא אסכים להקציב שום חיילים לכך, ואני בטוח שברסאיוס לא ירצה לשלוח אנשים למות סתם".
"אתה חושב שהם יצאו לשדה הפתוח?" הוא אומר, מופתע. "איזה מטומטים יצאו לשדה הפתוח כשיש להם חומות? הם ישימו את הקשתים על החומות ואת החיילים להגן על השער ברגע שהוא נפרץ. כן, אולי הם ישחררו כמה פלוגות לצאת החוצה, או אולי אפילו את חצי הצבא שלהם בכדי לבחון את הכוח שלנו, אבל אם אתה חושב שמאה או מאתיים אנשים הם כל מה שישמור על החומות יש לך טעות קשה. ריקן לא מפגר, וארכמג המחמד שלו לא מטומטם גם הוא. הם לא יתגרו במזל ויסמכו יותר מדי על רב המרגלים הזה לבטל כל ניסיון שלנו לפרוץ את ההגנות שלהם, ואין לנו שום צורך לאבד אנשים על משימת התאבדות שכזו. אתה רשאי לעשות אותה בעצמך, אם תרצה, אבל אני לא אסכים להקציב שום חיילים לכך, ואני בטוח שברסאיוס לא ירצה לשלוח אנשים למות סתם".
ממלכה-
In
במהלך השבוע אסאדר מעלה את העונשים על גניבות. חוץ מהורדת יד והחזרת הגניבה, הוא מכפיל את הסכום שיש להחזיר- כתוספת כסף שישתמשו בה במלחמה. בנוסף, הוא שולח אנשים שיעברו בשווקים שבעיר וידווחו לשומרים על פשעים שהם רואים.
כאשר אסאדר קורא את המכתב, ההבעה הרגועה שהייתה לו בהתחלה משתנה להבעת זעם. הוא קומץ את אגרופו ומניף אותו, פוגע בקיר. הוא לא מרגיש את הכאב, רק את הכעס והשנאה שלו. "ממי קיבלת את המכתב?" הוא שואל את הנער, הוא מנסה לא להישמע כועס, אבל הנער רואה את הכעס על פניו כבר.
במהלך השבוע אסאדר מעלה את העונשים על גניבות. חוץ מהורדת יד והחזרת הגניבה, הוא מכפיל את הסכום שיש להחזיר- כתוספת כסף שישתמשו בה במלחמה. בנוסף, הוא שולח אנשים שיעברו בשווקים שבעיר וידווחו לשומרים על פשעים שהם רואים.
כאשר אסאדר קורא את המכתב, ההבעה הרגועה שהייתה לו בהתחלה משתנה להבעת זעם. הוא קומץ את אגרופו ומניף אותו, פוגע בקיר. הוא לא מרגיש את הכאב, רק את הכעס והשנאה שלו. "ממי קיבלת את המכתב?" הוא שואל את הנער, הוא מנסה לא להישמע כועס, אבל הנער רואה את הכעס על פניו כבר.
ממלכה -
IN
"מאיש אחד, הוא היה נמוך ולבש ברדס. הוא אמר שהוא מכר שלך, אני לא מכיר אותו, אני נשבע" הוא אומר, מבוהל מעט וקולו רוטט. "פגשתי אותו בפאנדל ממש לאחר שדנדליון עצר את הפיכת האלפים. הוא אמר לי לתת לך את זה ושילם לי בנדיבות".
"מאיש אחד, הוא היה נמוך ולבש ברדס. הוא אמר שהוא מכר שלך, אני לא מכיר אותו, אני נשבע" הוא אומר, מבוהל מעט וקולו רוטט. "פגשתי אותו בפאנדל ממש לאחר שדנדליון עצר את הפיכת האלפים. הוא אמר לי לתת לך את זה ושילם לי בנדיבות".
ממלכה-
In
אסאדר מסתכל עליו בכעס "אני מאמין לך" הוא אומר לו וזורק לו מטבע זהב "תודה על המשלוח" הוא אומר לו בלי שמץ של חביבות. אם אסאדר היה יודע שגראנסיוס היה בפאנדל... לבארסאיוס כבר היה מפקד אחד פחות. הוא יתמודד עם ההוביט כבר בקרב על הבירה.
אסאדר קורה שוב את המכתב, והמילים נחקקות בלבו כמו צלקות, הוא מקמט אותו ומשליך אותו ללהבות האח, וצופה בלהבות מעקלות את הקלף. גראנסיוס ישלם, והוא יודע את זה
Out
אפשר לדעת איך הפעולות שעשיתי נגד הגנבות עזרו? אם בכלל?
אסאדר מסתכל עליו בכעס "אני מאמין לך" הוא אומר לו וזורק לו מטבע זהב "תודה על המשלוח" הוא אומר לו בלי שמץ של חביבות. אם אסאדר היה יודע שגראנסיוס היה בפאנדל... לבארסאיוס כבר היה מפקד אחד פחות. הוא יתמודד עם ההוביט כבר בקרב על הבירה.
אסאדר קורה שוב את המכתב, והמילים נחקקות בלבו כמו צלקות, הוא מקמט אותו ומשליך אותו ללהבות האח, וצופה בלהבות מעקלות את הקלף. גראנסיוס ישלם, והוא יודע את זה
Out
אפשר לדעת איך הפעולות שעשיתי נגד הגנבות עזרו? אם בכלל?
ממלכה -
OUT
הממ סליחה. זה עזר, כן, אם כי העיר עדיין במצב נואש. צריך לומר תודה שברסאיוס לא בחר במצור או בהרעבת העיר, אחרת הוא כנראה היה מצליח לגרום פה להפיכה. יש יותר מקרי רצח בעיר, במקום גניבה.
IN
פרילוס רואה את אסאדר מקמט את המכתב וזורק אותו לאש בכעס. "משהו קרה?" הוא שואל, מתיישב על הכיסא הקרוב.
הממ סליחה. זה עזר, כן, אם כי העיר עדיין במצב נואש. צריך לומר תודה שברסאיוס לא בחר במצור או בהרעבת העיר, אחרת הוא כנראה היה מצליח לגרום פה להפיכה. יש יותר מקרי רצח בעיר, במקום גניבה.
IN
פרילוס רואה את אסאדר מקמט את המכתב וזורק אותו לאש בכעס. "משהו קרה?" הוא שואל, מתיישב על הכיסא הקרוב.
ממלכה-
Out
רצח על איזה רקע? רוצחים סדרתיים או אנשים ממורמרים ומפוחדים?
In
"גראנסיוס" אומר אסאדר במילה אחת "ההוביט העביר לי מכתב, הוא חושב שאני אתן לו לרצוח אותי. הכלב לא יודע מה מצפה לו." הוא אומר לפרילוס.
רצח על איזה רקע? רוצחים סדרתיים או אנשים ממורמרים ומפוחדים?
In
"גראנסיוס" אומר אסאדר במילה אחת "ההוביט העביר לי מכתב, הוא חושב שאני אתן לו לרצוח אותי. הכלב לא יודע מה מצפה לו." הוא אומר לפרילוס.
ממלכה -
OUT
כסף, חובות, מהמרים וכמה אנשים שמנצלים את המצב כדי להרוג אנשים ששנאו כבר זמן רב. הם פוחדים מלגנוב, אבל העונש על רצח תמיד יהיה מוות, ונראה שבזמן חשוך שכזה הם מפחדים יותר לחיות בלי ידיים מאשר לא לחיות בכלל.
IN
"אסאדר, זה בדיוק מה שהוא רוצה! גראנסיוס כבר עשה את הטעות הזאת פעם אחת, אותה טעות שאתה מובל אליה ברגעים אלו - הוא רצה לנקום בך כל כך שהוא זנח את החיילים ואת הפיקוד שלו, וניצחנו את הקרב על פאנדל בזכות זה. הוא רוצה שהכאוס ישלוט בך בדיוק כמו שהוא שלט בו. אל לך להיכנע - כן, תהרוג את גראנסיוס, אבל אל תזלזל בו כפי שהוא זלזל בך".
כסף, חובות, מהמרים וכמה אנשים שמנצלים את המצב כדי להרוג אנשים ששנאו כבר זמן רב. הם פוחדים מלגנוב, אבל העונש על רצח תמיד יהיה מוות, ונראה שבזמן חשוך שכזה הם מפחדים יותר לחיות בלי ידיים מאשר לא לחיות בכלל.
IN
"אסאדר, זה בדיוק מה שהוא רוצה! גראנסיוס כבר עשה את הטעות הזאת פעם אחת, אותה טעות שאתה מובל אליה ברגעים אלו - הוא רצה לנקום בך כל כך שהוא זנח את החיילים ואת הפיקוד שלו, וניצחנו את הקרב על פאנדל בזכות זה. הוא רוצה שהכאוס ישלוט בך בדיוק כמו שהוא שלט בו. אל לך להיכנע - כן, תהרוג את גראנסיוס, אבל אל תזלזל בו כפי שהוא זלזל בך".
ממלכה-
In
"אני מודע למה שהממזר יכול לעשות" אומר אסאדר "ואני יודע שהקרב עצמו יותר חשוב מהנקמה האישית שלי, ובכול זאת- הצליח להעביר אליי מכתב איום מפאנדל ועד לכאן, מבלי להיתפס. אני אגרום לו לשלם על זה"
"אני מודע למה שהממזר יכול לעשות" אומר אסאדר "ואני יודע שהקרב עצמו יותר חשוב מהנקמה האישית שלי, ובכול זאת- הצליח להעביר אליי מכתב איום מפאנדל ועד לכאן, מבלי להיתפס. אני אגרום לו לשלם על זה"
ממלכה -
IN
פרילוס נאנח. "אני לא אומר לך לא לנקום את המשפחה שלך, אבל זה בדיוק מה שאתה רוצה. הוא רוצה שאתה תדהר אליו בשדה הקרב אחוז טירוף וכעס רק בכדי שלא תקבל את הנקמה שלך. אני אתן לך לשבת ולחשוב קצת" הוא קם, טופח על כתפו והולך משם, והאש המלחשת היא הרעש היחיד שאסאדר שומע בזמן שהדמעות יורדות.
פרילוס נאנח. "אני לא אומר לך לא לנקום את המשפחה שלך, אבל זה בדיוק מה שאתה רוצה. הוא רוצה שאתה תדהר אליו בשדה הקרב אחוז טירוף וכעס רק בכדי שלא תקבל את הנקמה שלך. אני אתן לך לשבת ולחשוב קצת" הוא קם, טופח על כתפו והולך משם, והאש המלחשת היא הרעש היחיד שאסאדר שומע בזמן שהדמעות יורדות.
נביא
"אני חושב שהם ירצו לסיים את זה מהר ככל האפשר, למה להתחיל מצור אם אפשר למחוץ את האויב?"
ממלכה-
In
אסאדר מסתכל בכעס על הדלת, ומנגב את הדמעות מפניו. פרילוס לא ייקח ממנו את הכעס שלו, אף אחד לא יכול לקחת ממנו את הזעם. הוא צריך לשחרר אותו על משהו. שהוא מסתכל בפינת החדר, הוא רואה שתי חרבות פשוטות. הוא יודע מה הוא יעשה איתן.
אסאדר יצא החוצה, תוך כעשר דקות הוא כבר רוכב על סוס. מחוץ לעיר, הרחק מהמהומה, למקום בו יהיה לבד. בלי שום הפרעה. אחרי שהוא עובר את החומות, הוא מרגיש את הדמעות זולגות על לחיו וניתזות עם הרוח. הוא רוכב מהר ככל שהסוס יכול, מהר ככול שאפשר.
כאשר הוא מגיע לחורשת עצים קטנה, הוא מחזיק בידיו את שתי החרבות ונעמד מול אחד העצים.
"גראנסיוס..." הוא לוחש בשנאה ומניף את שתי החרבות אל עבר העץ, התנועות המוכרות, מונעות מכעס ושנאה. הקליפה של העץ ניתזת מהפלדה, ואסאדר ממשיך.
"גראנסיוס" הוא אומר בקול חזק יותר, ומכה בעץ עוד ועוד. העץ מתחיל להישחק, ואסאדר ממשיך. אומר את השם שוב ושוב, חוזר על אותן התנועות, ברצון דמיוני שהעץ יהפוך להוביט המקולל וימות כבר.
"גראנסיוס" הוא אומר בקול רם יותר, כמעט בצעקה. התמונות מציפות את מחו. אוליביה נשרפת למוות, וינסטון נשלט ומתחנן ממנו להרוג אותו, הכעס של הבנות של וינסטון, המפגש הראשון שלו עם גראנסיוס, שם הוא פצע את פרילוס ושלח את השדים שלו. הכול מניע אותו. אסאדר לא מניף את החרבות, השנאה היוקדת שלו מניפה את החרבות.
"גראנסיוס!" הוא צועק ומניף את אחת החרבות במכה שהייתה הורגת את ההוביט. החרב ננעצת בחץ וחודרת עד לצד השני, שאסאדר מנסה להוציא אותה, היא תקועה בתוך העץ.
הוא קורס על הרצפה, דמעות על פניו. רגשות הכעס נעלמו, ועכשיו נותרה ריקנות אפרורית בתוכו. הוא הרגיש כמו קליפת עץ שעכשיו בער בחוזקה, חסרת תועלת לחלוטין. הוא הסתכל על ידיו, "זה מה שהוא רוצה שיקרה לי" הוא אומר לעצמו "למה נתתי לו לעשות לי את זה?"
Out
נגד הרציחות אני עושה ככה-
- המסתננים שכבר יש לי (כי אני די בטוח שהם לא אומרים "אה זה רצח באנו למצוא גניבות לא נדווח על זה"
- אני גורם למס מיוחד על כול האנשים שרוצחים ומוצאים להורג. הרכוש שלהם נלקח על ידי המשמר ובני הבית שלהם נלקחים למעצר קצר- שהם עדיין בחיים. אחרי שהם מתים לרוב אנחנו משחררים אותם. כך הרוצחים יבינו שהרצח לא משתלם, כי אם לא אכפת להם למות בדרך כלל זה אומר שהם השאירו מספיק בעולם הזה בשביל לא לפחד לעזוב אותו, אם נגיד להם "אם אתם רוצחים אנחנו לוקחים לכם את זה" הם יפסיקו. והיי- פחות רציחות= אזרחים מרוצים.
אסאדר מסתכל בכעס על הדלת, ומנגב את הדמעות מפניו. פרילוס לא ייקח ממנו את הכעס שלו, אף אחד לא יכול לקחת ממנו את הזעם. הוא צריך לשחרר אותו על משהו. שהוא מסתכל בפינת החדר, הוא רואה שתי חרבות פשוטות. הוא יודע מה הוא יעשה איתן.
אסאדר יצא החוצה, תוך כעשר דקות הוא כבר רוכב על סוס. מחוץ לעיר, הרחק מהמהומה, למקום בו יהיה לבד. בלי שום הפרעה. אחרי שהוא עובר את החומות, הוא מרגיש את הדמעות זולגות על לחיו וניתזות עם הרוח. הוא רוכב מהר ככל שהסוס יכול, מהר ככול שאפשר.
כאשר הוא מגיע לחורשת עצים קטנה, הוא מחזיק בידיו את שתי החרבות ונעמד מול אחד העצים.
"גראנסיוס..." הוא לוחש בשנאה ומניף את שתי החרבות אל עבר העץ, התנועות המוכרות, מונעות מכעס ושנאה. הקליפה של העץ ניתזת מהפלדה, ואסאדר ממשיך.
"גראנסיוס" הוא אומר בקול חזק יותר, ומכה בעץ עוד ועוד. העץ מתחיל להישחק, ואסאדר ממשיך. אומר את השם שוב ושוב, חוזר על אותן התנועות, ברצון דמיוני שהעץ יהפוך להוביט המקולל וימות כבר.
"גראנסיוס" הוא אומר בקול רם יותר, כמעט בצעקה. התמונות מציפות את מחו. אוליביה נשרפת למוות, וינסטון נשלט ומתחנן ממנו להרוג אותו, הכעס של הבנות של וינסטון, המפגש הראשון שלו עם גראנסיוס, שם הוא פצע את פרילוס ושלח את השדים שלו. הכול מניע אותו. אסאדר לא מניף את החרבות, השנאה היוקדת שלו מניפה את החרבות.
"גראנסיוס!" הוא צועק ומניף את אחת החרבות במכה שהייתה הורגת את ההוביט. החרב ננעצת בחץ וחודרת עד לצד השני, שאסאדר מנסה להוציא אותה, היא תקועה בתוך העץ.
הוא קורס על הרצפה, דמעות על פניו. רגשות הכעס נעלמו, ועכשיו נותרה ריקנות אפרורית בתוכו. הוא הרגיש כמו קליפת עץ שעכשיו בער בחוזקה, חסרת תועלת לחלוטין. הוא הסתכל על ידיו, "זה מה שהוא רוצה שיקרה לי" הוא אומר לעצמו "למה נתתי לו לעשות לי את זה?"
Out
נגד הרציחות אני עושה ככה-
- המסתננים שכבר יש לי (כי אני די בטוח שהם לא אומרים "אה זה רצח באנו למצוא גניבות לא נדווח על זה"
- אני גורם למס מיוחד על כול האנשים שרוצחים ומוצאים להורג. הרכוש שלהם נלקח על ידי המשמר ובני הבית שלהם נלקחים למעצר קצר- שהם עדיין בחיים. אחרי שהם מתים לרוב אנחנו משחררים אותם. כך הרוצחים יבינו שהרצח לא משתלם, כי אם לא אכפת להם למות בדרך כלל זה אומר שהם השאירו מספיק בעולם הזה בשביל לא לפחד לעזוב אותו, אם נגיד להם "אם אתם רוצחים אנחנו לוקחים לכם את זה" הם יפסיקו. והיי- פחות רציחות= אזרחים מרוצים.
"מה שאתה צריך לזכור, זה שיש רק שער אחד, שכול הקרב יתנקז אליו, ככה שבכול מקרה כמות גבוהה של חיילים שלהם לא תלחם, גם אם נתפרס לאורך החומה, זה, בנוסף לכמות הגבוהה של פרשים שיש להם, בהחלט יכולים לגרום להם לשלוח חייל פרשים לאגף אותו, ולמחוץ אותנו על החומות, כמו כן שאותו הדבר תקף לגבינו, תשאיר פלוגת פרשים מאחור, במילא לא כול החיילים ילחמו בקרב, וברגע שהקרב יימשך, והשער יפתח הם יוכלו להסתער פנימה וליצור שינוי משמעותי מאוד בקרב, כוחות רכובים רעננים שיכנסו בדהרה יצרו שינוי מוראלי עצום יגרמו להרבה חיילי ממלכה לסגת, "
נביא
"כן, אני מודע לבעיית השער הזה. אבל יש לנו נשק. ברסאיוס שכנע... אישיות מסויימת להצטרף אל הקרב. הוא יטפל בשער"
[03/07/2014 22:20:24] ido merchav: "אתה אומר שאנחנו לא צריכים לדאוג לגבי השער? אני שמח לשמוע זאת. אבל בכל מקרה, אני חושב שכדאי שנכניס לוחמים לתוך העיר, שיוכלו לעורר מהומות ולהחליש את צבאו של ריקן"
[03/07/2014 22:20:41] rui: "קוראים לו אראגיליון"
[03/07/2014 22:20:50] Tiger: "אממ, זה משנה דברים, כמה זמן יקח לו לפתוח את השער?
[03/07/2014 22:20:53] ido merchav: רונדון שותק לרגע, חושב. ואז אומר משהו: "אישיות או יישות?"
[03/07/2014 22:22:22] rui: "קשה להכניס לוחמים, ואין שום טעם במשימת התאבדות שכזו. אם אתם רוצים להיות בעיר בפנים... זה עלול לעבוד. אם תוכלו לעזור למרוד מבפנים. כן, כן, זה יכול לעבוד" הוא אומר, מתעניין ברעיון יותר בכל מילה במילה.
"יקחו לו כמה דקות, אני מניח. כמה שפחות קשתים על החומה יותר טוב" הוא שומע את מילותיו של רונדון, וזיק ניצת בעיניו. "קצת משניהם. אמרתי מספיק, יש מרגלים בכל מקום. אל תדאגו לגבי השערים, רק צריך לוודא שהארכמג לא יהיה על החומות ושגראנסיוס יחזור כבר. הוא מתעכב יותר מדי"
[03/07/2014 22:23:09] ido merchav: "אני לא חושב שאוכל לעבוד טוב בתוך השערים, בניגוד לארתור אולי. המראה שלי יעורר תהיות"
[03/07/2014 22:23:37] Tiger: אני מאמין שנוכל למנוע מקשתים לירות מהחומות, יש לנו כמות גדולה של קשתים
[03/07/2014 22:23:44] rui: "נכון. ברסאיוס כעס על איזו שמועה שהוציאו להורג כל מחושל-קרב שלא במבצר הסערה, אבל אני נוטה שלא להאמין בשמועות. זה משהו שלמדתי בעולם הזה שלכם, יש הרבה שקרנים"
[03/07/2014 22:23:45] Tiger: אם הוא יפתח את החומות
[03/07/2014 22:23:57] Tiger: זה יתן לנו יתרון הפתעה גדול
[03/07/2014 22:24:10] Tiger: נוכל להסתער פנימה אם פרשים
[03/07/2014 22:24:15] rui: פיטבארוס שוקל מעט את מילותיו של ארתור. "לא, זה לא טוב לנו שיהיו שם חיילים. הוא צריך מקום בכדי לפתוח את השערים. אנחנו צריכים לגרום להם לצאת החוצה. הם בוודאי יסתגרו בחומות"
[03/07/2014 22:24:36] Tiger: לגרום לקשתים לצאת החוצה?
[03/07/2014 22:24:55] rui: "לצבא, למלך המזורגג. לכל הלורדים המזדיינים שאיתו. שיוציאו הכל החוצה, כמה שיותר"
[03/07/2014 22:25:13] ido merchav: "אני מאמין כי הם ינסו לאגף אותנו, ולמחוץ אותנו על החומות. אם כן, האישיות הזו שבארסאיוס יביא תעזור מאוד, זה יגיע אליהם משום מקום"
[03/07/2014 22:25:19] Tiger: אם הם יצאו החוצאה לא נצטרך לפתוח את השער
[03/07/2014 22:25:35] Tiger: ולא סביר שהם יצאו החוצאה
[03/07/2014 22:25:51] Tiger: אני יכול לחשוב על כמה דרכים
[03/07/2014 22:25:59] Tiger: אבל לא כאלו שבארסיוס יאשר
[03/07/2014 22:26:01] ido merchav: "נצטרך, כדי להשתלט על העיר עצמה"
[03/07/2014 22:26:26] rui: "כן, אני והוא סומכים על ההפתעה" הוא אומר. "איגוף לא אפשרי. אנחנו נחנה על החומות יום אחד ולכן נראה בדרך כל מי שיבוא. אין לנו הפתעות לא נעימות מאחור". הוא שומע את ארתור ומביט בו בזעם. "אתה לא חושב שהם יסגרו את השער אחריהם? ספר לי על הדרכים האלו בכל מקרה. אני לא הוא, אני לא אכעס על דברים אכזריים"
[03/07/2014 22:26:52] rui: "אם יורשה לי להציע, אני מאמין שהסתננות עלולה להיות מועילה. אני אוכל לכשף כמה אשליות משכנעות ביותר על רונדון, לו הוא גם ירצה להצטרף" מצטרף הנטריוס לדיון.
[03/07/2014 22:27:03] ido merchav: "אין אכזריות במלחמה" רונדון אומר, בשקט\
[03/07/2014 22:27:10] Tiger: כן אבל אם ננצח בקרב לא נתקשה לפתוח את השער
[03/07/2014 22:27:11] ido merchav: הוא מביט לעבר הנטריוס, מתעניין
[03/07/2014 22:27:34] Tiger: לגרום להם לצאת אפשר רק אם נכריח אותם לסיים את הקרב עכשיו
[03/07/2014 22:27:37] ido merchav: "למה אתה חושב ככה ארתור? גם מי שיישאר שם יוכל להחזיק את השער"
[03/07/2014 22:27:56] Tiger: כלומר אם נפשות על עיירות מסביב, נעשה מצור ונפגע במזון שלהם
[03/07/2014 22:28:01] Tiger: לחלופין
[03/07/2014 22:28:08] rui: "בולשיט. יש אכזריות, ואנחנו חיים איתה. אני לא רכרוכי או חלש לב כמו חצי מהחיילים פה. ראיתי את הזוועות שלי" הוא אומר, פוטר את המשפט של רונדון. "אם אתה חושב שהם לא ישאירו חיילים מאחורי העיר, אתה טועה לחלוטין. אם יש דבר אחד שלמדתי זה שריקן לא אידיוט. הוא ידע שאם הם יסגו, הדבר האחרון שהם ירצו זה אותנו בתוך העיר"
[03/07/2014 22:28:09] Tiger: אם אני ורונדון ניכנס פנימה
[03/07/2014 22:28:14] Tiger: נוכל ליצור אי שקט בעיר
[03/07/2014 22:28:26] Tiger: ולגרום להם לצאת החוצאה לקרב
[03/07/2014 22:28:34] Tiger: לפני שיפרוץ מרד בתוך העיר
[03/07/2014 22:28:36] rui: "שני חיילים יוכלו להפריע לשמונים אלף?"
[03/07/2014 22:28:57] ido merchav: חייל אחד יכול להפריע לשמונים אלף
[03/07/2014 22:29:18] Tiger: לא, לא הוא לא, אם ננצח את הצבא של ריקן לא ישאר מי לשמור על השער, כמה אנשים יטפסו ויפתחו אותו מבפנים
[03/07/2014 22:30:12] Tiger: מה שצריך להדאיג אותנו זה איך ננצח את הקרב
[03/07/2014 22:30:21] ido merchav: "אנחנו מדברים על יותר מדי דברים במקביל, מה הוא הנושא העכשווי?"
[03/07/2014 22:30:21] Tiger: לא איך ניכנס לעיר אחריי שניצחנו
[03/07/2014 22:30:37] Tiger: בו נעשה סבב דיבור
[03/07/2014 22:30:46] Tiger: כול אחד ידבר ויחכה שאחרים יסימו
[03/07/2014 22:30:52] rui: "אם ננצח ואם ננצח. אתה לא מכין תוכניות במחשבה אופטימית. האם אנחנו מסוגלים לנצח את הצבא של ריקן שמונים על שמונים? אפשרי, לא בטוח. אם הוא משאיר עשרת אלפים איש בפנים, יש לנו מספיק כוח בכדי לגבור עליו. אז הוא נסוג לעיר, ומוצא מאתיים חיילים שהסתננו על החומות העצומות שם. הם מתים. מה עשינו בזה?" הוא אומר, ומבהיר את עצמו בפני רונדון. "להסתנן לעיר זה רעיון טוב. מה עושים עם זה?"
"יש לי הצעה" אומר הנטריוס. "אני אשמח אם תשמעו אותה"
[03/07/2014 22:31:45] rui: הוא ממשיך, קם מהכיסא שלו ומסתובב מעט בחדר. "בכל הזמן שביליתי במושבות ובערים, מצאתי חולשה אופיינית אחת לכל החיילים. לרובם, לפחות"
[03/07/2014 22:33:00] rui: "כסף" הוא מחייך. "אם הם יצליחו להסתנן לעיר ולעבור את המודיעין של קונטרול, אני מאמין שהם יוכלו להביט בתוכניות האסטרטגיות. לא של הוד מעלתו, כמובן, הדברים הללו יהיו שמורים ברמה גבוהה מדי, אבל אולי של לורדים אחרים... אין ספק שכל לורד יבוא עם הצעות לשולחן. למה שלא נגלה אותן?"
[03/07/2014 22:33:51] rui: "ולכן הם צריכים להסתנן לעיר שבוע לפני הקרב, ולא יום אחד לפני. גאס יוכל לקחת פיקוד ואני אוביל את חיילות המגים, ולאחר שהם יסיימו את תפקידם הם יכולו לנסות ולחסל איש אחד בעמדת כוח טובה. אני מציע את אסאדר גריאון או את מפקד השומרים הנאמן, סר ג'וארו"
[03/07/2014 22:34:39] rui: "אסאדר הוכיח את עצמו בפאנדל" אומר פיטבארוס. "ברסאיוס דוהר לקרב כי הוא מרגיש שהקרב שם שינה את עמדות התומכים כלפיו. הוא צודק, למען האמת. כשהם ראו שאפילו הוד רוממותו הנביא יכול להיות מנוצח, הרבה מאוד מהאנשים שלנו נטשו. מיהו ג'וארו הזה?"
[03/07/2014 22:35:30] rui: "אני לא יודע עליו הרבה מאוד, רק שהוא מאמן מוכשר, חייל וותיק ומפקד אהוב. אם הם יהרגו אותו, מעבר למורל החיילים שיפגע, לא יהיה איש שיפקד רשמית מבפנים. אם הם ישאירו חיילים בתוך העיר, הוא יפקד עליהם"
[03/07/2014 22:35:50] rui: "חיילים בלי מפקד זה כמו תרנגולת בלי ראש - זה מתרוצץ מעט וגווע לרגליך"
[03/07/2014 22:35:55] ido merchav: "אם כך, המטרה שלנו הוחלטה. מי ייצא?"
[03/07/2014 22:36:19] rui: "תאמר לי אתה. אני אוכל להסוות אותך בעזרת קסמי, אם תרצה בכך, וארתור יטמע בתוך הצבא כמו כל בן אנוש אחר"
[03/07/2014 22:36:59] ido merchav: "אני לא מאמין כי אצליח במשימת התנקשות, זוהי לא ההתמחות שלי"
[03/07/2014 22:37:30 | 22:37:41 נערך] rui: "מי צריך התנקשות? הוא יהיה מוגן במעט אנשים, הרוב יהיו על השערים. פשוט תרצחו אותו בזמן הקרב. לא תהיה להם שהות להחליף מפקד"
[03/07/2014 22:38:03] Tiger: אממ, ואז מה ?
[03/07/2014 22:38:06] Tiger: חיסלנו אותו
[03/07/2014 22:38:22] Tiger: לאן נלך משם?
[03/07/2014 22:38:29] Tiger: אנחנו לא נוכל לצאת החוצאה
[03/07/2014 22:38:43] Tiger: ואני באמת חושב שאתם הולכים קדימה
[03/07/2014 22:38:56] Tiger: קודם באו נראה איך אנחנו מנצחים במשיור
[03/07/2014 22:39:01] rui: "אם אנחנו נפרוץ את השערים בעזרת... אראגיליון הזה, אתם תוכלו להצטרף לצבא"
[03/07/2014 22:39:03] Tiger: אחר כך נחושב איך לקחת את העיר
[03/07/2014 22:39:45] rui: "זה לא עובד ככה" אומר פיטבארוס. "אנחנו צריכים לחשוב על דרכים לנטרל את העיר. הצבא האנושי מלא פחדנים - בניצחון הראשון שלנו, כמו עריפת ראשו של גריאון או חיסול המלך, הם ישברו לטובתינו. רוב האנשים שלנו מלאי אמונה ואהבה לבראסאיוס, הם ימותו בשבילו"
[03/07/2014 22:40:04] ido merchav: "רעל. בני האדם שבריריים מדי"
[03/07/2014 22:40:27] Tiger: להרעיל את מי?
[03/07/2014 22:40:52] ido merchav: "את המזון, את מקורות המים. את החיילים"
[03/07/2014 22:41:05] ido merchav: "לא רעל קטלני, אבל כזה שיגרום להם לחלות"
[03/07/2014 22:41:14] Tiger: אממ
[03/07/2014 22:41:29] Tiger: זה יכול לעבוד
[03/07/2014 22:41:36] Tiger: אבל אתה תצתרך הרבה רעל בשביל זה
[03/07/2014 22:41:44] Tiger: וגישה למקורות המזון ולמקוות המים
[03/07/2014 22:41:58] ido merchav: "אני בטוח שנוכל למצוא, וזה לא קשה לקבל גישה למקורות המזון והמים"
[03/07/2014 22:42:07] rui: "אין לנו מספיק רעל בשביל זה והצעד עלול לפגוע בתושבים. ברסאיוס לא יסכים לכך"
[03/07/2014 22:42:51] ido merchav: "מחלה פשוטה, לגרום להם לסחרחורות. הרעלים הללו לא יקרים במיוחד, ואני בטוח שבהרבה אחוזות נוכל למצוא כמה רעלים"
[03/07/2014 22:43:22] rui: "מספיק בשביל שמונים אלף איש?" הוא אומר בגיחוך
[03/07/2014 22:43:41] Tiger: זה כמות עצומה של רעל
[03/07/2014 22:43:45] ido merchav: "לא צריך שזה יספיק לשמונים אלף איש, אם נוכל להרעיל פלוגה אחת זה יכול לעזור"
[03/07/2014 22:43:49] Tiger: אתה תתקשה מאוד למצוא כמות כזו
[03/07/2014 22:44:04] ido merchav: "גם אדם אחד מורעל יכול לומר אדם אחד פחות במתים שלנו"
[03/07/2014 22:45:04 | 22:45:13 נערך] rui: "אז תרעיל פלוגה, בשם האדון, בשביל מה אתה מביא את זה לדיון?" הוא אומר בזעם. "קנה רעל, תפוס באר, שפוך. לבזבז על זה זמן דיון זאת טעות. האם כל הפרטים מסוכמים?"
[03/07/2014 22:45:40] ido merchav: "אני חייל, אני לא אעשה דברים בלי אישור. האם תאשרו לי להרעיל פלוגות או לא?"
[03/07/2014 22:45:54] ido merchav: (טאמטאמטאם בארסי אמור להגיע עכשיו לפי החוק הדרמטי)
[03/07/2014 22:46:04] rui: "כן, תרעיל פלוגות. תדאג שזה לא יגיע לתושבים" הוא אומר בפשטות.
[03/07/2014 22:46:20] rui: "קח את הבאר שהצבא משתמש בה. הם בבירור יחרימו הרבה מהן"
[03/07/2014 22:46:42] ido merchav: "מעולה, הם לא ידעו מאיפה זה בא להם"
[03/07/2014 22:47:00] ido merchav: (לא, זה לא מתאים לרונדון)
[03/07/2014 22:47:04] ido merchav: (לא לעשות את זה שוב)
[03/07/2014 22:48:09] rui: "אז סיימנו כאן? נהדר. קחו את הסוסים שלכם, תיקחו צידה ותרכבו כבר עכשיו. גאס והנטריס ישארו פה לנהל את העניינים ולהנהיג את הצבא. ניפגש בנשימה ראשונה" הוא אומר. "וברסאיוס רצה לדבר עם שניכם, אין לי מושג על מה. תתפסו אותו לפני שתצאו"
[03/07/2014 22:49:01] ido merchav: "רק שנינו? אני מבין"
[03/07/2014 22:49:45] ido merchav: רונדון קד ויוצא מהחדר, הולך תחילה אל בארסאיוס. "יש לי עסק קטן עם הנפח כאן, נפגש בשער על הסוסים. הנטריוס, אם תואיל לבוא איתי" הוא אומר בדרך
[03/07/2014 22:50:28] rui: הוא מגיע, מהנהן את ראשו כאות של 'להתראות' כשהוא יוצא מהחדר.
הם מוצאים את בארסאיוס ברחובות, מנסה להרגיע את העיר
"המפקד, פיטבארוס אמר לנו שרצית אותנו" רונדון קד, מתעלם לחלוטין משאר הסביבה
"כן. לארתור היו ספקות לגבי האל האחד, ואתה פקפקת במטרת המרד שלנו. אני רוצה להראות לכם משהו"
[03/07/2014 22:58:08] Tiger: אדוני, מעולם לא היו לי ספקות לגביי האל האחד
[03/07/2014 22:58:16] Tiger: רק ביקשתי לדעת יותר
[03/07/2014 22:58:41] rui: הוא מחייך. "אני מצטער, גם אני נופל בלשוני מדי פעם. מה תרצה לדעת? אני יותר מאשמח לומר לך את אשר שתחפוץ בו"
[03/07/2014 22:58:53] ido merchav: "אשמח,אבל נראה לי שלא הבנתאותי כראוי. אני לא מפקפק במטרת המרד, אני מפקפק בביצוע, אך כמובן המפקד, שאתה הוא הקובע, ולא אני"
[03/07/2014 23:00:06] Tiger: מי הוא, מהיכן הגיע, לכול האלים האחרים יש תכומיי השפעה, אבל לא לאל האחד, למה?
[03/07/2014 23:00:25] rui: "הביצוע בעניין האצולה, אני מבין. זה לא סוד שההפסד בפאנדל והכישלון של גראנסיוס גרמו לנטישה של הרבה מאוד אנשים, ונאבקתי פה להסדיר את המורל והאמונה חזרה. הם לא רגילים לתבוסות, במיוחד לא כאלו קשות. האנשים הפשוטים תומכים בנו, והאצולה תומכת בעצמה. אין לי טעם או רצון לתת לאצולה לשבת רגע אחד יותר על הכיסא המנופח שלה בזמן שעמי גווע ברעב. גם אם זה כרוך בקשיים במלחמה" הוא עונה לרונדון.
[03/07/2014 23:01:32] rui: "האל האחד נהנה להיות מסתורי. ממה שאני יודע, הוא נוכח ביצירת העולם, אך כוחו היה גדול משל שאר האלים - הם כלאו אותו בקנאתם במעמקי החשכה, והוא פרץ לאחרונה לאור בזכותי... אני הייתי מספיק חזק בכדי להביא את הצדק שלו לעולם, והוא שלח לי שליח משלו, הוכחה לכוחו הרב. פיטבארוס".
[03/07/2014 23:03:49] ido merchav: "האם לא כדאי קודם לבסס את הכוח שלך ורק אז לסדר מחדש את האצולה?"
"לא. מה אני עושה במרד הזה אם לא סוף סוף משווה את היוצרות? האם נעזר ברשע לקידום מטרותינו? המטרה לא מקדשת את האמצעים. לא אחוס על האצילים רק כי תמיכתם נוחה לי, כפי שהם לא חסו ועזרו לאנשים המסכנים שלהם. האם ידעת שהעם גווע ללחם, ורק בזכות הצבא שלי הוא מקבל מזון? האם ידעת שהאצילים הרקובים הללו ניהלו משתי שחיתות, נשפים ומסיבות בזמן שהעם חיפש מזון ובית לישון בו? איזה צדק אני עושה בכך שאני נותן לאנשים הללו להמשיך בדרכם רק כי נוח לי עם זה? אני נלחם בכדי שאנשים לא יאלצו לחוות את הזוועות הללו. איני מתכוון לתת להן יד או להפוך לאחת כזאת רק כי זה רווחי יותר"
[03/07/2014 23:22:07] ido merchav: "אם זה מה שאתה אומר, אני עדיין חושב שאפשר להתמודד איתם אחרי המלחמה, אחרי הנצחון"
[03/07/2014 23:25:29] rui: "ובאיזה מחיר? האצולה תהיה מאוחדת לעד כנגדינו כי אנחנו עושים איתם צדק, והם לא רגילים לכך מריקן המושחת וחבריו בחצר המלך. האם אהפוך להיות כמוהם רק כי זה נוח? לא, עלינו לשמש דוגמה לאנשים, לא לומר להם שהכל יהיה בסדר ושהם נלחמים למען מטרה שונה בזמן שאנו מבצעים את מה שהיריבים הנוראיים ביותר שלנון מבצעים"
[03/07/2014 23:26:51] ido merchav: "הרעיונות שלנו שונים, אני נלחם למען הנצחון- בנצחון יהיה חופש. לא לפניו. מה זה יעזור לאנשים אם נתן להם תקווה מזויפת? אבל, בוא נפסיק כאן. אין סיבה להמשיך את הוויכוח הזה"
[03/07/2014 23:28:12] rui: "בהחלט שיש סיבה. אתה לא מבין בשביל אנחנו נלחמים. אי אפשר להשיג ניצחון אמיתי אם לא תנחיל את מה שאתה נלחם עבורו - זה להיות צבוע ומושחת בדיוק כמו המלכים. אם ניתן לאנשים שלנו לסבול או תקווה מזוייפת שיבוא השינוי, לא עשינו כלום במהפך. יחשבו שאנחנו מושחתים ושעשינו את השינויים רק כשהיינו בעמדה נוחה, ולא בזמן האמת. כשאתה עוזר לאנשים, תעזור להם בשעת הצורך שלהם, לא בשעת הנוחות שלך"
[03/07/2014 23:30:40] ido merchav: "בכל מקרה, אני וארתור הולכים להסתנן לנשימה-אחרונה. אשמח אם תעיין ברעיונות שרשמתי לאסטרטגיה" רונדון מושיט לו צרור דפים, הדפים שרשם בלילות האחרונים. "נתראה, בשם האל האחד"
[03/07/2014 23:33:33] rui: "תבורכו על האומץ" הוא אומר, ובוחן את הדפים. "זה נראה טוב" הוא אומר, עד שעינו עוצרת על שורה בטקסט. "אתה לא מרעיל את הבארות. זה עלול לפגוע בתושבים, או במשרתות בטירה"
"אז לא נשלח את פלוגת העכברושים. בכל מקרה, אתה לא חושב שרעל פשוט ולא קטלני יעזור? אדם חולה אצלם, חייל חי אצלנו. אני לא אפגע בתושבים, רק בחיילים"
[03/07/2014 22:20:24] ido merchav: "אתה אומר שאנחנו לא צריכים לדאוג לגבי השער? אני שמח לשמוע זאת. אבל בכל מקרה, אני חושב שכדאי שנכניס לוחמים לתוך העיר, שיוכלו לעורר מהומות ולהחליש את צבאו של ריקן"
[03/07/2014 22:20:41] rui: "קוראים לו אראגיליון"
[03/07/2014 22:20:50] Tiger: "אממ, זה משנה דברים, כמה זמן יקח לו לפתוח את השער?
[03/07/2014 22:20:53] ido merchav: רונדון שותק לרגע, חושב. ואז אומר משהו: "אישיות או יישות?"
[03/07/2014 22:22:22] rui: "קשה להכניס לוחמים, ואין שום טעם במשימת התאבדות שכזו. אם אתם רוצים להיות בעיר בפנים... זה עלול לעבוד. אם תוכלו לעזור למרוד מבפנים. כן, כן, זה יכול לעבוד" הוא אומר, מתעניין ברעיון יותר בכל מילה במילה.
"יקחו לו כמה דקות, אני מניח. כמה שפחות קשתים על החומה יותר טוב" הוא שומע את מילותיו של רונדון, וזיק ניצת בעיניו. "קצת משניהם. אמרתי מספיק, יש מרגלים בכל מקום. אל תדאגו לגבי השערים, רק צריך לוודא שהארכמג לא יהיה על החומות ושגראנסיוס יחזור כבר. הוא מתעכב יותר מדי"
[03/07/2014 22:23:09] ido merchav: "אני לא חושב שאוכל לעבוד טוב בתוך השערים, בניגוד לארתור אולי. המראה שלי יעורר תהיות"
[03/07/2014 22:23:37] Tiger: אני מאמין שנוכל למנוע מקשתים לירות מהחומות, יש לנו כמות גדולה של קשתים
[03/07/2014 22:23:44] rui: "נכון. ברסאיוס כעס על איזו שמועה שהוציאו להורג כל מחושל-קרב שלא במבצר הסערה, אבל אני נוטה שלא להאמין בשמועות. זה משהו שלמדתי בעולם הזה שלכם, יש הרבה שקרנים"
[03/07/2014 22:23:45] Tiger: אם הוא יפתח את החומות
[03/07/2014 22:23:57] Tiger: זה יתן לנו יתרון הפתעה גדול
[03/07/2014 22:24:10] Tiger: נוכל להסתער פנימה אם פרשים
[03/07/2014 22:24:15] rui: פיטבארוס שוקל מעט את מילותיו של ארתור. "לא, זה לא טוב לנו שיהיו שם חיילים. הוא צריך מקום בכדי לפתוח את השערים. אנחנו צריכים לגרום להם לצאת החוצה. הם בוודאי יסתגרו בחומות"
[03/07/2014 22:24:36] Tiger: לגרום לקשתים לצאת החוצה?
[03/07/2014 22:24:55] rui: "לצבא, למלך המזורגג. לכל הלורדים המזדיינים שאיתו. שיוציאו הכל החוצה, כמה שיותר"
[03/07/2014 22:25:13] ido merchav: "אני מאמין כי הם ינסו לאגף אותנו, ולמחוץ אותנו על החומות. אם כן, האישיות הזו שבארסאיוס יביא תעזור מאוד, זה יגיע אליהם משום מקום"
[03/07/2014 22:25:19] Tiger: אם הם יצאו החוצאה לא נצטרך לפתוח את השער
[03/07/2014 22:25:35] Tiger: ולא סביר שהם יצאו החוצאה
[03/07/2014 22:25:51] Tiger: אני יכול לחשוב על כמה דרכים
[03/07/2014 22:25:59] Tiger: אבל לא כאלו שבארסיוס יאשר
[03/07/2014 22:26:01] ido merchav: "נצטרך, כדי להשתלט על העיר עצמה"
[03/07/2014 22:26:26] rui: "כן, אני והוא סומכים על ההפתעה" הוא אומר. "איגוף לא אפשרי. אנחנו נחנה על החומות יום אחד ולכן נראה בדרך כל מי שיבוא. אין לנו הפתעות לא נעימות מאחור". הוא שומע את ארתור ומביט בו בזעם. "אתה לא חושב שהם יסגרו את השער אחריהם? ספר לי על הדרכים האלו בכל מקרה. אני לא הוא, אני לא אכעס על דברים אכזריים"
[03/07/2014 22:26:52] rui: "אם יורשה לי להציע, אני מאמין שהסתננות עלולה להיות מועילה. אני אוכל לכשף כמה אשליות משכנעות ביותר על רונדון, לו הוא גם ירצה להצטרף" מצטרף הנטריוס לדיון.
[03/07/2014 22:27:03] ido merchav: "אין אכזריות במלחמה" רונדון אומר, בשקט\
[03/07/2014 22:27:10] Tiger: כן אבל אם ננצח בקרב לא נתקשה לפתוח את השער
[03/07/2014 22:27:11] ido merchav: הוא מביט לעבר הנטריוס, מתעניין
[03/07/2014 22:27:34] Tiger: לגרום להם לצאת אפשר רק אם נכריח אותם לסיים את הקרב עכשיו
[03/07/2014 22:27:37] ido merchav: "למה אתה חושב ככה ארתור? גם מי שיישאר שם יוכל להחזיק את השער"
[03/07/2014 22:27:56] Tiger: כלומר אם נפשות על עיירות מסביב, נעשה מצור ונפגע במזון שלהם
[03/07/2014 22:28:01] Tiger: לחלופין
[03/07/2014 22:28:08] rui: "בולשיט. יש אכזריות, ואנחנו חיים איתה. אני לא רכרוכי או חלש לב כמו חצי מהחיילים פה. ראיתי את הזוועות שלי" הוא אומר, פוטר את המשפט של רונדון. "אם אתה חושב שהם לא ישאירו חיילים מאחורי העיר, אתה טועה לחלוטין. אם יש דבר אחד שלמדתי זה שריקן לא אידיוט. הוא ידע שאם הם יסגו, הדבר האחרון שהם ירצו זה אותנו בתוך העיר"
[03/07/2014 22:28:09] Tiger: אם אני ורונדון ניכנס פנימה
[03/07/2014 22:28:14] Tiger: נוכל ליצור אי שקט בעיר
[03/07/2014 22:28:26] Tiger: ולגרום להם לצאת החוצאה לקרב
[03/07/2014 22:28:34] Tiger: לפני שיפרוץ מרד בתוך העיר
[03/07/2014 22:28:36] rui: "שני חיילים יוכלו להפריע לשמונים אלף?"
[03/07/2014 22:28:57] ido merchav: חייל אחד יכול להפריע לשמונים אלף
[03/07/2014 22:29:18] Tiger: לא, לא הוא לא, אם ננצח את הצבא של ריקן לא ישאר מי לשמור על השער, כמה אנשים יטפסו ויפתחו אותו מבפנים
[03/07/2014 22:30:12] Tiger: מה שצריך להדאיג אותנו זה איך ננצח את הקרב
[03/07/2014 22:30:21] ido merchav: "אנחנו מדברים על יותר מדי דברים במקביל, מה הוא הנושא העכשווי?"
[03/07/2014 22:30:21] Tiger: לא איך ניכנס לעיר אחריי שניצחנו
[03/07/2014 22:30:37] Tiger: בו נעשה סבב דיבור
[03/07/2014 22:30:46] Tiger: כול אחד ידבר ויחכה שאחרים יסימו
[03/07/2014 22:30:52] rui: "אם ננצח ואם ננצח. אתה לא מכין תוכניות במחשבה אופטימית. האם אנחנו מסוגלים לנצח את הצבא של ריקן שמונים על שמונים? אפשרי, לא בטוח. אם הוא משאיר עשרת אלפים איש בפנים, יש לנו מספיק כוח בכדי לגבור עליו. אז הוא נסוג לעיר, ומוצא מאתיים חיילים שהסתננו על החומות העצומות שם. הם מתים. מה עשינו בזה?" הוא אומר, ומבהיר את עצמו בפני רונדון. "להסתנן לעיר זה רעיון טוב. מה עושים עם זה?"
"יש לי הצעה" אומר הנטריוס. "אני אשמח אם תשמעו אותה"
[03/07/2014 22:31:45] rui: הוא ממשיך, קם מהכיסא שלו ומסתובב מעט בחדר. "בכל הזמן שביליתי במושבות ובערים, מצאתי חולשה אופיינית אחת לכל החיילים. לרובם, לפחות"
[03/07/2014 22:33:00] rui: "כסף" הוא מחייך. "אם הם יצליחו להסתנן לעיר ולעבור את המודיעין של קונטרול, אני מאמין שהם יוכלו להביט בתוכניות האסטרטגיות. לא של הוד מעלתו, כמובן, הדברים הללו יהיו שמורים ברמה גבוהה מדי, אבל אולי של לורדים אחרים... אין ספק שכל לורד יבוא עם הצעות לשולחן. למה שלא נגלה אותן?"
[03/07/2014 22:33:51] rui: "ולכן הם צריכים להסתנן לעיר שבוע לפני הקרב, ולא יום אחד לפני. גאס יוכל לקחת פיקוד ואני אוביל את חיילות המגים, ולאחר שהם יסיימו את תפקידם הם יכולו לנסות ולחסל איש אחד בעמדת כוח טובה. אני מציע את אסאדר גריאון או את מפקד השומרים הנאמן, סר ג'וארו"
[03/07/2014 22:34:39] rui: "אסאדר הוכיח את עצמו בפאנדל" אומר פיטבארוס. "ברסאיוס דוהר לקרב כי הוא מרגיש שהקרב שם שינה את עמדות התומכים כלפיו. הוא צודק, למען האמת. כשהם ראו שאפילו הוד רוממותו הנביא יכול להיות מנוצח, הרבה מאוד מהאנשים שלנו נטשו. מיהו ג'וארו הזה?"
[03/07/2014 22:35:30] rui: "אני לא יודע עליו הרבה מאוד, רק שהוא מאמן מוכשר, חייל וותיק ומפקד אהוב. אם הם יהרגו אותו, מעבר למורל החיילים שיפגע, לא יהיה איש שיפקד רשמית מבפנים. אם הם ישאירו חיילים בתוך העיר, הוא יפקד עליהם"
[03/07/2014 22:35:50] rui: "חיילים בלי מפקד זה כמו תרנגולת בלי ראש - זה מתרוצץ מעט וגווע לרגליך"
[03/07/2014 22:35:55] ido merchav: "אם כך, המטרה שלנו הוחלטה. מי ייצא?"
[03/07/2014 22:36:19] rui: "תאמר לי אתה. אני אוכל להסוות אותך בעזרת קסמי, אם תרצה בכך, וארתור יטמע בתוך הצבא כמו כל בן אנוש אחר"
[03/07/2014 22:36:59] ido merchav: "אני לא מאמין כי אצליח במשימת התנקשות, זוהי לא ההתמחות שלי"
[03/07/2014 22:37:30 | 22:37:41 נערך] rui: "מי צריך התנקשות? הוא יהיה מוגן במעט אנשים, הרוב יהיו על השערים. פשוט תרצחו אותו בזמן הקרב. לא תהיה להם שהות להחליף מפקד"
[03/07/2014 22:38:03] Tiger: אממ, ואז מה ?
[03/07/2014 22:38:06] Tiger: חיסלנו אותו
[03/07/2014 22:38:22] Tiger: לאן נלך משם?
[03/07/2014 22:38:29] Tiger: אנחנו לא נוכל לצאת החוצאה
[03/07/2014 22:38:43] Tiger: ואני באמת חושב שאתם הולכים קדימה
[03/07/2014 22:38:56] Tiger: קודם באו נראה איך אנחנו מנצחים במשיור
[03/07/2014 22:39:01] rui: "אם אנחנו נפרוץ את השערים בעזרת... אראגיליון הזה, אתם תוכלו להצטרף לצבא"
[03/07/2014 22:39:03] Tiger: אחר כך נחושב איך לקחת את העיר
[03/07/2014 22:39:45] rui: "זה לא עובד ככה" אומר פיטבארוס. "אנחנו צריכים לחשוב על דרכים לנטרל את העיר. הצבא האנושי מלא פחדנים - בניצחון הראשון שלנו, כמו עריפת ראשו של גריאון או חיסול המלך, הם ישברו לטובתינו. רוב האנשים שלנו מלאי אמונה ואהבה לבראסאיוס, הם ימותו בשבילו"
[03/07/2014 22:40:04] ido merchav: "רעל. בני האדם שבריריים מדי"
[03/07/2014 22:40:27] Tiger: להרעיל את מי?
[03/07/2014 22:40:52] ido merchav: "את המזון, את מקורות המים. את החיילים"
[03/07/2014 22:41:05] ido merchav: "לא רעל קטלני, אבל כזה שיגרום להם לחלות"
[03/07/2014 22:41:14] Tiger: אממ
[03/07/2014 22:41:29] Tiger: זה יכול לעבוד
[03/07/2014 22:41:36] Tiger: אבל אתה תצתרך הרבה רעל בשביל זה
[03/07/2014 22:41:44] Tiger: וגישה למקורות המזון ולמקוות המים
[03/07/2014 22:41:58] ido merchav: "אני בטוח שנוכל למצוא, וזה לא קשה לקבל גישה למקורות המזון והמים"
[03/07/2014 22:42:07] rui: "אין לנו מספיק רעל בשביל זה והצעד עלול לפגוע בתושבים. ברסאיוס לא יסכים לכך"
[03/07/2014 22:42:51] ido merchav: "מחלה פשוטה, לגרום להם לסחרחורות. הרעלים הללו לא יקרים במיוחד, ואני בטוח שבהרבה אחוזות נוכל למצוא כמה רעלים"
[03/07/2014 22:43:22] rui: "מספיק בשביל שמונים אלף איש?" הוא אומר בגיחוך
[03/07/2014 22:43:41] Tiger: זה כמות עצומה של רעל
[03/07/2014 22:43:45] ido merchav: "לא צריך שזה יספיק לשמונים אלף איש, אם נוכל להרעיל פלוגה אחת זה יכול לעזור"
[03/07/2014 22:43:49] Tiger: אתה תתקשה מאוד למצוא כמות כזו
[03/07/2014 22:44:04] ido merchav: "גם אדם אחד מורעל יכול לומר אדם אחד פחות במתים שלנו"
[03/07/2014 22:45:04 | 22:45:13 נערך] rui: "אז תרעיל פלוגה, בשם האדון, בשביל מה אתה מביא את זה לדיון?" הוא אומר בזעם. "קנה רעל, תפוס באר, שפוך. לבזבז על זה זמן דיון זאת טעות. האם כל הפרטים מסוכמים?"
[03/07/2014 22:45:40] ido merchav: "אני חייל, אני לא אעשה דברים בלי אישור. האם תאשרו לי להרעיל פלוגות או לא?"
[03/07/2014 22:45:54] ido merchav: (טאמטאמטאם בארסי אמור להגיע עכשיו לפי החוק הדרמטי)
[03/07/2014 22:46:04] rui: "כן, תרעיל פלוגות. תדאג שזה לא יגיע לתושבים" הוא אומר בפשטות.
[03/07/2014 22:46:20] rui: "קח את הבאר שהצבא משתמש בה. הם בבירור יחרימו הרבה מהן"
[03/07/2014 22:46:42] ido merchav: "מעולה, הם לא ידעו מאיפה זה בא להם"
[03/07/2014 22:47:00] ido merchav: (לא, זה לא מתאים לרונדון)
[03/07/2014 22:47:04] ido merchav: (לא לעשות את זה שוב)
[03/07/2014 22:48:09] rui: "אז סיימנו כאן? נהדר. קחו את הסוסים שלכם, תיקחו צידה ותרכבו כבר עכשיו. גאס והנטריס ישארו פה לנהל את העניינים ולהנהיג את הצבא. ניפגש בנשימה ראשונה" הוא אומר. "וברסאיוס רצה לדבר עם שניכם, אין לי מושג על מה. תתפסו אותו לפני שתצאו"
[03/07/2014 22:49:01] ido merchav: "רק שנינו? אני מבין"
[03/07/2014 22:49:45] ido merchav: רונדון קד ויוצא מהחדר, הולך תחילה אל בארסאיוס. "יש לי עסק קטן עם הנפח כאן, נפגש בשער על הסוסים. הנטריוס, אם תואיל לבוא איתי" הוא אומר בדרך
[03/07/2014 22:50:28] rui: הוא מגיע, מהנהן את ראשו כאות של 'להתראות' כשהוא יוצא מהחדר.
הם מוצאים את בארסאיוס ברחובות, מנסה להרגיע את העיר
"המפקד, פיטבארוס אמר לנו שרצית אותנו" רונדון קד, מתעלם לחלוטין משאר הסביבה
"כן. לארתור היו ספקות לגבי האל האחד, ואתה פקפקת במטרת המרד שלנו. אני רוצה להראות לכם משהו"
[03/07/2014 22:58:08] Tiger: אדוני, מעולם לא היו לי ספקות לגביי האל האחד
[03/07/2014 22:58:16] Tiger: רק ביקשתי לדעת יותר
[03/07/2014 22:58:41] rui: הוא מחייך. "אני מצטער, גם אני נופל בלשוני מדי פעם. מה תרצה לדעת? אני יותר מאשמח לומר לך את אשר שתחפוץ בו"
[03/07/2014 22:58:53] ido merchav: "אשמח,אבל נראה לי שלא הבנתאותי כראוי. אני לא מפקפק במטרת המרד, אני מפקפק בביצוע, אך כמובן המפקד, שאתה הוא הקובע, ולא אני"
[03/07/2014 23:00:06] Tiger: מי הוא, מהיכן הגיע, לכול האלים האחרים יש תכומיי השפעה, אבל לא לאל האחד, למה?
[03/07/2014 23:00:25] rui: "הביצוע בעניין האצולה, אני מבין. זה לא סוד שההפסד בפאנדל והכישלון של גראנסיוס גרמו לנטישה של הרבה מאוד אנשים, ונאבקתי פה להסדיר את המורל והאמונה חזרה. הם לא רגילים לתבוסות, במיוחד לא כאלו קשות. האנשים הפשוטים תומכים בנו, והאצולה תומכת בעצמה. אין לי טעם או רצון לתת לאצולה לשבת רגע אחד יותר על הכיסא המנופח שלה בזמן שעמי גווע ברעב. גם אם זה כרוך בקשיים במלחמה" הוא עונה לרונדון.
[03/07/2014 23:01:32] rui: "האל האחד נהנה להיות מסתורי. ממה שאני יודע, הוא נוכח ביצירת העולם, אך כוחו היה גדול משל שאר האלים - הם כלאו אותו בקנאתם במעמקי החשכה, והוא פרץ לאחרונה לאור בזכותי... אני הייתי מספיק חזק בכדי להביא את הצדק שלו לעולם, והוא שלח לי שליח משלו, הוכחה לכוחו הרב. פיטבארוס".
[03/07/2014 23:03:49] ido merchav: "האם לא כדאי קודם לבסס את הכוח שלך ורק אז לסדר מחדש את האצולה?"
"לא. מה אני עושה במרד הזה אם לא סוף סוף משווה את היוצרות? האם נעזר ברשע לקידום מטרותינו? המטרה לא מקדשת את האמצעים. לא אחוס על האצילים רק כי תמיכתם נוחה לי, כפי שהם לא חסו ועזרו לאנשים המסכנים שלהם. האם ידעת שהעם גווע ללחם, ורק בזכות הצבא שלי הוא מקבל מזון? האם ידעת שהאצילים הרקובים הללו ניהלו משתי שחיתות, נשפים ומסיבות בזמן שהעם חיפש מזון ובית לישון בו? איזה צדק אני עושה בכך שאני נותן לאנשים הללו להמשיך בדרכם רק כי נוח לי עם זה? אני נלחם בכדי שאנשים לא יאלצו לחוות את הזוועות הללו. איני מתכוון לתת להן יד או להפוך לאחת כזאת רק כי זה רווחי יותר"
[03/07/2014 23:22:07] ido merchav: "אם זה מה שאתה אומר, אני עדיין חושב שאפשר להתמודד איתם אחרי המלחמה, אחרי הנצחון"
[03/07/2014 23:25:29] rui: "ובאיזה מחיר? האצולה תהיה מאוחדת לעד כנגדינו כי אנחנו עושים איתם צדק, והם לא רגילים לכך מריקן המושחת וחבריו בחצר המלך. האם אהפוך להיות כמוהם רק כי זה נוח? לא, עלינו לשמש דוגמה לאנשים, לא לומר להם שהכל יהיה בסדר ושהם נלחמים למען מטרה שונה בזמן שאנו מבצעים את מה שהיריבים הנוראיים ביותר שלנון מבצעים"
[03/07/2014 23:26:51] ido merchav: "הרעיונות שלנו שונים, אני נלחם למען הנצחון- בנצחון יהיה חופש. לא לפניו. מה זה יעזור לאנשים אם נתן להם תקווה מזויפת? אבל, בוא נפסיק כאן. אין סיבה להמשיך את הוויכוח הזה"
[03/07/2014 23:28:12] rui: "בהחלט שיש סיבה. אתה לא מבין בשביל אנחנו נלחמים. אי אפשר להשיג ניצחון אמיתי אם לא תנחיל את מה שאתה נלחם עבורו - זה להיות צבוע ומושחת בדיוק כמו המלכים. אם ניתן לאנשים שלנו לסבול או תקווה מזוייפת שיבוא השינוי, לא עשינו כלום במהפך. יחשבו שאנחנו מושחתים ושעשינו את השינויים רק כשהיינו בעמדה נוחה, ולא בזמן האמת. כשאתה עוזר לאנשים, תעזור להם בשעת הצורך שלהם, לא בשעת הנוחות שלך"
[03/07/2014 23:30:40] ido merchav: "בכל מקרה, אני וארתור הולכים להסתנן לנשימה-אחרונה. אשמח אם תעיין ברעיונות שרשמתי לאסטרטגיה" רונדון מושיט לו צרור דפים, הדפים שרשם בלילות האחרונים. "נתראה, בשם האל האחד"
[03/07/2014 23:33:33] rui: "תבורכו על האומץ" הוא אומר, ובוחן את הדפים. "זה נראה טוב" הוא אומר, עד שעינו עוצרת על שורה בטקסט. "אתה לא מרעיל את הבארות. זה עלול לפגוע בתושבים, או במשרתות בטירה"
"אז לא נשלח את פלוגת העכברושים. בכל מקרה, אתה לא חושב שרעל פשוט ולא קטלני יעזור? אדם חולה אצלם, חייל חי אצלנו. אני לא אפגע בתושבים, רק בחיילים"
ממלכה -
OUT
הרציחות פוחתות בהרבה. האזרחים מתעודדים, והמורל עלה שוב.
IN
אסאדר שומע צעקות מהיער. נערי אורווה, אנשים מתרגשים, ילדה קטנה, כולם צועקים ועל פיהם אותם המילים.
"הקסוולים כאן! הם כאן! הקסוולים כאן!"
הרציחות פוחתות בהרבה. האזרחים מתעודדים, והמורל עלה שוב.
IN
אסאדר שומע צעקות מהיער. נערי אורווה, אנשים מתרגשים, ילדה קטנה, כולם צועקים ועל פיהם אותם המילים.
"הקסוולים כאן! הם כאן! הקסוולים כאן!"
ממלכה-
Out
יאי!
In
אסאדר לובש את בגדים מפוארים ויוצא גם הוא לקבל את קסוול. הוא מתרגש מעט ואפילו מעט חושש, זה הלורד החזק ביותר אחרי ריקן, וחלק מהשמועות מלחשות שאף יותר מריקן.
יאי!
In
אסאדר לובש את בגדים מפוארים ויוצא גם הוא לקבל את קסוול. הוא מתרגש מעט ואפילו מעט חושש, זה הלורד החזק ביותר אחרי ריקן, וחלק מהשמועות מלחשות שאף יותר מריקן.
ממלכה -
IN
הוא מצטרף אל ריקן בשער, המלך חיכה לו.
"פארגוס לא כאן" ריקן מסביר. "הוא החליט שיהיה עדיף אם הוא לא יראה את לורד אלפארי. הפגישה רק תזכיר לשניהם כמה הם מתעבים זה את זה" הוא אומר.
בזמן שהם הולכים, ריקן מביט באסאדר. "יש שמועות שמלחשות שקיבלת מכתב מגראנסיוס, אני צודק?"
הוא מצטרף אל ריקן בשער, המלך חיכה לו.
"פארגוס לא כאן" ריקן מסביר. "הוא החליט שיהיה עדיף אם הוא לא יראה את לורד אלפארי. הפגישה רק תזכיר לשניהם כמה הם מתעבים זה את זה" הוא אומר.
בזמן שהם הולכים, ריקן מביט באסאדר. "יש שמועות שמלחשות שקיבלת מכתב מגראנסיוס, אני צודק?"
ממלכה-
In
"כן" עונה אסאדר בפשטות למלך. הוא מרגיש את הכעס זורם בו שוב, אך עוצר אותו, כמו שהוא עוצר את המילים. זה לא הזמן לכעוס.
"כן" עונה אסאדר בפשטות למלך. הוא מרגיש את הכעס זורם בו שוב, אך עוצר אותו, כמו שהוא עוצר את המילים. זה לא הזמן לכעוס.
ממלכה -
IN
"תגרום לו לשלם. תחסל אותו בקרב. אני מניח שאני לא צריך להסביר לך לגבי זה, אבל שמעתי מה הוא עשה... הוא גם אויב שלי, אסאדר. אם אני אתקל בו בשדה הקרב, אדאג לשמור את הממזר לך. אתה צריך להיות זה שמחסל אותו, שגורם לו לצרוח בעוד הוא מת" הוא אומר בקור. "מדברים על ממזרים..." הוא ממלמל בזמן שהם מגיעים למחנה של לורד אלפארי - הם רואים את האוהל הגדול שמסמל את מקום המפקד, והולכים אליו.
אדם בשנות החמישים לחייו, שערו שחור וסימני שיבה נראים בו, לבוש כולו בשריון לוחות. הוא תואם לו. סמלו של בית קסוול, נמר לבן עם פסי זהב, נראה על מגנו וחרוט על לוח שריונו. הוא מדבר עם וולדר ועם מישהו שנראה דומה לו.
"ת'רנט, אתה תלך ותאסוף מכל הלורדים האחרים את תוכניות הקרב שלהם. עלינו להיות מתואמים" הוא אומר לאחד שמזכיר במעט את וולדר, אך גבוה וחסון יותר. ת'רנט מהנהן ויוצא לדרכו.
"זה מה שסיפרתי לך עליו, אבא... הוד מעלתו ולורד אסאדר" אומר וולדר, ומפנה את מבטו של אלפארי אל עבר אסאדר. עיניו החומות והקרות של קסוול נחות לרגע על שתיהן, כאילו שוקלות ומחשבות את המהלכים שיעשה עתה. ההרגשה מעבירה רטט בגופו של אסאדר.
"לורד גריאון, הוד מעלתך" הוא אומר.
"לורד אלפארי" ריקן אומר בלי הרבה חיבה בקולו. "האם סטרויס מאחוריך?"
"עקפתי אותו. אנחנו במרחק של שלושה ימים זה מזה בפעם האחרונה שהייתי קרוב אליו. הוא עוד לא חצה את מבצר הסערה".
"הוא מתכוון לחצות?"
"הוא מחכה לחסות הלילה" עונה לו לורד אלפארי כאל ילד. רק עכשיו אסאדר שם לב שהוא מחזיק מגילה, חתומה בחותם אלפי. הוא נותן אותה לריקן.
"עותק של ההסכם עם קארדאלאיון" הוא אומר ללא מילה נוספת. ריקן בוהה בהסכם עם קיסר האלפים ושותק למשך זמן מה.
"עותק?"
"ההסכם המקורי מובא כעת למישורי קריוואר".
נראה שריקן רוצה להילחם על זה, אך הוא מוותר לבסוף. סבלנותו של המלך לפוליטיקה לא הרקיעה שחקים.
מבטו של אלפארי נח שוב על אסאדר. "לורד גריאון. אני מבין שסידרת את העניינים בפאנדל לעכשיו".
"תגרום לו לשלם. תחסל אותו בקרב. אני מניח שאני לא צריך להסביר לך לגבי זה, אבל שמעתי מה הוא עשה... הוא גם אויב שלי, אסאדר. אם אני אתקל בו בשדה הקרב, אדאג לשמור את הממזר לך. אתה צריך להיות זה שמחסל אותו, שגורם לו לצרוח בעוד הוא מת" הוא אומר בקור. "מדברים על ממזרים..." הוא ממלמל בזמן שהם מגיעים למחנה של לורד אלפארי - הם רואים את האוהל הגדול שמסמל את מקום המפקד, והולכים אליו.
אדם בשנות החמישים לחייו, שערו שחור וסימני שיבה נראים בו, לבוש כולו בשריון לוחות. הוא תואם לו. סמלו של בית קסוול, נמר לבן עם פסי זהב, נראה על מגנו וחרוט על לוח שריונו. הוא מדבר עם וולדר ועם מישהו שנראה דומה לו.
"ת'רנט, אתה תלך ותאסוף מכל הלורדים האחרים את תוכניות הקרב שלהם. עלינו להיות מתואמים" הוא אומר לאחד שמזכיר במעט את וולדר, אך גבוה וחסון יותר. ת'רנט מהנהן ויוצא לדרכו.
"זה מה שסיפרתי לך עליו, אבא... הוד מעלתו ולורד אסאדר" אומר וולדר, ומפנה את מבטו של אלפארי אל עבר אסאדר. עיניו החומות והקרות של קסוול נחות לרגע על שתיהן, כאילו שוקלות ומחשבות את המהלכים שיעשה עתה. ההרגשה מעבירה רטט בגופו של אסאדר.
"לורד גריאון, הוד מעלתך" הוא אומר.
"לורד אלפארי" ריקן אומר בלי הרבה חיבה בקולו. "האם סטרויס מאחוריך?"
"עקפתי אותו. אנחנו במרחק של שלושה ימים זה מזה בפעם האחרונה שהייתי קרוב אליו. הוא עוד לא חצה את מבצר הסערה".
"הוא מתכוון לחצות?"
"הוא מחכה לחסות הלילה" עונה לו לורד אלפארי כאל ילד. רק עכשיו אסאדר שם לב שהוא מחזיק מגילה, חתומה בחותם אלפי. הוא נותן אותה לריקן.
"עותק של ההסכם עם קארדאלאיון" הוא אומר ללא מילה נוספת. ריקן בוהה בהסכם עם קיסר האלפים ושותק למשך זמן מה.
"עותק?"
"ההסכם המקורי מובא כעת למישורי קריוואר".
נראה שריקן רוצה להילחם על זה, אך הוא מוותר לבסוף. סבלנותו של המלך לפוליטיקה לא הרקיעה שחקים.
מבטו של אלפארי נח שוב על אסאדר. "לורד גריאון. אני מבין שסידרת את העניינים בפאנדל לעכשיו".
ממלכה-
In
"טיפלתי בפאנדל, הלורד" עונה אסאדר בכבוד ללורד אלפארי "ואני שמעתי שאתה טיפלת בהצלחה רבה מעל ומעבר בהסכם עם האלפים" הוא מברך אותו בחזרה.
"טיפלתי בפאנדל, הלורד" עונה אסאדר בכבוד ללורד אלפארי "ואני שמעתי שאתה טיפלת בהצלחה רבה מעל ומעבר בהסכם עם האלפים" הוא מברך אותו בחזרה.
