ז'ואנט-
בתחילתו היומן די סטנדרתי. הוא מלא בקוארדינטות ותיאור של קשיים יומיומיים במסע. הכותב, קפטן מורטימר קריג, נשמע כמו בנאדם לעניין (אם לבטוח במה שהוא כותב). הכתיבה קצרה ותמציתית, כל משפט בעל משמעות ברורה. האותיות קטנות, צפופות, מסודרות וקריאות. אנגלית גבוהה, אך לא מליצית.
נראה שהקצין הראשון, טריסטן דואסטון, הוא ידיד טוב של הקפטן והתמונה המקבלת שלו, לפי תיאור מעשיו ביומן, היא של אדם כריזמטי, נאה ומוכשר ביותר.
בדף האחרון של היומן ישנו תיאוק קצר של סופה אימנית, שבסופה מצאו את עצמם נוסעי הספינה תוקעים על חוף, הספינה פגומה מאוד. הקפטן רושם תכנון עבודה שמטרתו היא מילוט מהיר ככל האפשר מהאי, שמתואר כ "מקולל".
"האנשים לחוצים, וכך גם אני. שאלוהים ישמור עלי, אבל יש במקום הזה רוחות רעות. כולנו מרגישים את זה, כמו אפלה שמחשיכה את השמיים הבהירים. ריגגס מצא מזבח של מקומיים, ולקח איתו צוות כדי לחפש במקום דברי ערך. הוא מאמין שמהטוטמים שנמצאים שם נוכל לאסוף מספיק עץ כדי לבצע את התיקונים בספינה, מה שיחסוך מאיתנו ימים של כריתת עצים מייגעת. העצים היחידם שראויים לשימוש בבניה נמצאים במרחק קילומטרים מהחוף."
קטע זה מהיומן נכתב לפני חודשיים, לפי התאריך בראש הדף. יום לאחר מכן, נרשמה רק פסקה אחת:
"ריגגס והבחורים חזרו, עם שלושה עמודי טוטם ואוצרות רבים- זהב וכסף, פסלוני עץ יפייפים... אולי יש לנו מזל שנסחפנו למרות הכל. צוות העבודה ביתק שניים מהטוטמים והתחיל לעבוד על התיקונים. נוכל לצאת לים שוב עוד יום יומיים.
קאלאיי מתעקש שנשמור את השלישי. הוא אומר שנוכל למצוא לו מחיר מוצלח מאוד בעולם החדש, עם בני שבטו (או שבט אחר כלשהו, קשה לי לעקוב אחרי הפוליטיקה הביזארית של ה "אינדיאנים" של קולומבוס). יש לי הרגשה שאוכל לסמוך עליו בעניין הזה."
לאחר מכן, נראה שקטע גדול מהיומן נקרע, הדפים פשוט נתלשו ממנו. לא כתוב עוד דבר מעבר לנקודה זו.
