[מו"ד 4] בנפול דממה - עץ משחק (4/4)

[העוג הברברי]

IN
"גם אם ההיסטוריה שלנו רצופה במלחמות, הן אינן תחביב. הן מסוכנות, זורעות הרס, אנחנו כאן כדי למנוע את הפלישה והמלחמה של היצורים הללו" אומרת סיילרה.

"את יכולה לראות מה המתכת הזו עושה לצמחים? לפיות עליהן היא משתלטת? מאיפה היא הגיעה, ומדוע נתתן לה להיכנס לכאן, זו השאלה שעליי לשאול אותך" אומרת עלמת השמש. הקול שלה נמוך מעט יותר הפעם מהצעקות הקודמות, אך עדיין מאשים ונוקב.

 

[yds]

סראף מביטה בסיילרה באלם, עיניה מתרוצצות בינה לבין הפיה ''ת-תראו'' היא כושלת בלשונה כשהכאב ברגלה תוקף שוב, וחושקת שיניים.
''תראו, זה לא מצב רגיל, אבל אני לא חושבת...'' היא שולחת רגל קדימה, מסיטה הצידה את חצאית הטוניקה הארוכה כדי לחשוף את הפצע הפועם ששוליו צבועים במתכת דקיקה ''אני כבר לא נושאת את כוחם המרפא של חדי הקרן, אבל אני עדיין מרפאת סבירה - מחלה לא צריכה לעבור בשפיכות שמים כדי להיות קטלנית, ואני די בטוחה שגם פיות יכולות להידבק בה''

 

[מרתוס]

לא רוצה למשוך יותר מדי את תשומת ליבה של הפיה, אשקה מתרכזת בדרידה. "אם תרשי לי" היא אומרת בקול נמוך "אני יכולה לרפא חלק מנזקי הקרב שנגרמו לך".

 

[Nextorl]

"המתכת נכנסה מאחד מיערותיכם. אין זה עניינינו מי נכנס ומי לא, לא לנו לשלוט באלו הבאים בשערינו - הדרך פתוחה בפני כל. אנו מבקשים רק שתצייתו לחוקיה - חוקים עליהם יצורי הפלדה לא עברו." עם זאת, נראה שדבריה של סיילרה מוצאים אחיזה. הפיה נוטשת את הטיעון על המלחמות, ונצמדת לטיעונה האחר - החוקים מתייחסים לכולם במידה שווה. בין אם הם בני תמותה, פיות, או מתכת ורדרדה משונה.
גם פעולותיה של אשקה עוזרים כאן, כאשר היא רוכנת לצידה של הדריאדה ומאחה את פצעיה, בעוד ארז'אן מכה את זוועות הגפנים בזרועותיו מכוסות השריון, מפיל אותן על הקרקע ומקשה עליהן עוד יותר להתקרב לשער.

טיעוניה של סראף לעומת זאת לא מוצאים אחיזה. הפיות אינן דואגות בנוגע למחלות, זהו היבט בחייהם של בני התמותה - אך לא אחד בחייהן של הפיות. רק זמן יגלה אם מדובר בשאננות או לא.

 

[גרגויל]

"ומה את חושבת-"
ארז'אן מנסה לפנות אל הפיה, כשאחת מגפני המתכת מסיחה את דעתו כשהיא מנסה לעקוף אותו
"יקרה אם-"
עוד גפן מנסה להזיז את ארז'אן מהשער כדי לתת לשאר מקום לעבור, הוא קורע אותה ממנו.
"היערות יפלו? אם לגפנים לא תהיה מטרה אחרת את חושבת-"
ארז'אן מנסה לדבר במהירות, בעודו מונע מעוד גפנים גישה לשער, לפני שהוא נוהם נהמה ארוכה, ומשיף את הגפנים שמשתרכות סביבו לאחור
"את חושבת שהם ימשיכו לציית לחוקים? אחרי שכל בעלי בריתך במישור החומרי יובסו את חושבת שתכולו להתמודד מולם לבדך?"
הוא מביט סביבו, מנסה לזהות את הגפן הבאה שתנסה לעבור אותו, לפני שהוא פונה שוב אל הפיה, ובכמעט צעקה
"הדרך היחידה של כולנו לשרוד היא יחד!"

 

[העוג הברברי]

"היצורים הללו מסכנים את עץ האב של היער האדום. אם אינכן מוכנות להילחם ביצורים האלו, לפחות אל תיתנו להם לעבור קדימה. השאירו את הדרך ממנה הגענו סגורה, ותעזרו לנו למנוע אסון שעשוי לערער הכול" מנסה סיילרה לשכנע בכל זאת את הפיה. אם הצבא הזה יצא ליער האדום... לא יהיה ליער האדום סיכוי. היא לא תופתע אם במקרה הצורך, המגנים של היער ינסו לחסום את הדרך בעצמם.

META
דיפלומטיה: 18+15=33.

 

[מרתוס]

לבינתיים אשקה נשארת מאחורה ליד הדריאדה, אבל אם מפלצות המתכת יתקדמו עדו היא מוכנה להגן על הכניסה בגופה.
היא מסתכלת מסביב על היצורים ומנסה להרכיב את התמונה מפיסות המידע שהם השיגו במהלך הלחימה, מהדרך בה היצורים האלה מתנהגים כחלק ממשהו גדול יותר, הדרך בה המתכת מתנהגת כיצור חי, משתלטת על חומר חי כמו טפיל.

META
9+21=30 טבע

 

[Nextorl]

ארבעת עיניה של הפיה התמירה מתמקדות בארז'אן, שפתיה נמתחות בכעס על האיום. "מדוע שנזדקק לבעלי ברית?" היא שואלת, הגאווה ברורה בקולה. בעיניה אין הבדל בין הטענה שהפיות זקוקות לבעלי ברית ובין הטענה שהן חלשות. הפיות מסוגלות להתמודד עם כל אשר העולם זורק עליהן בכוחות עצמן.
"אך אולי יש מה בדבריכם." היא פונה אל סיילרה, כנפיה מכות במקצב. "סגירת השערים הוא דבר שבכוחי לעשות. בין אם שער בודד או ניתוק מוחלט. כוחי, עם זאת, אינו בלתי מוגבל. מה ביכולתכם להציע בתמורה?"

ספוילר: אשקה

המתכת לא מתנהגת כמו אף יצור חי שאשקה פגשה במסעותיה. עם זאת, היא מצליחה לבצע כמה היקשים. כאשר הדריאדה הכסופה, או ליתר דיוק המתכת שהשתלטה על הדריאדה, גורשה מהמישור - שאר היצורים הפסיקו לפעול. הם לא התדרדרו לאנדרלמוסיה כמו מושבת נמלים שמאבדת את מלכתן, אך הדמיון קיים.

הדריאדה עצמה נראית כמו דריאדה מיער השרכים, דבר אשר מסתדר עם זוועות הגפנים והתלולית המשתרכת. זהו המקור לפלישה - אבל זו לא הפעם הראשונה שאשקה ראתה את המתכת הזו. היא מזהה אותה בתור פלדת אלחמת, מתכת חזקה וגמישה מפלדה שגמדי פורבאד החלו לסחור בה בשנים האחרונות, תוך כדי שמירה בקנאות על סוד הייצור שלה.

 

[גרגויל]

ארז'אן ממשיך לעמוד יציב מול ערימות הגפנים, היד שלו באה לשלוף מחדש את גרזן המוט, לפני שהוא עוצר בעצמו, ובהפוגה הקצרה בין נסיונות התמרון של הגפנים, הוא שואל בקול מריר
"מה ישות שלא זקוקה לעזרה או בעלי ברית צריכה כתמורה ראויה מאיתנו?"

 

[Nextorl]

"הענק לי את שמך האמיתי, את ילדך או את האהבה שבלבך. הענק לי את כוחך, לשימוש ברגע לבחירתי. הענק לי את חייך הקודמים, שאינך זוכר ממילא. הבחירה שלך היא." היא מדקלמת כפי הייתה מטילה לחש, האדמה מסתחררת סביבה, רוח פורעת את ענפי העצים.
הצעתה לא מכוונת לארז'אן בלבד, או לאף אחד מכם באופן ספציפי. כל אחד מכם מסוגל להעניק לה את מבוקשה.

 

[העוג הברברי]

IN
סיילרה רוצה להקריב מעצמה, היא עשתה זאת כל חייה, היא מחויבת לכך. במיוחד אם היא רוצה להחזיק את עתידה בידיים שלה. היא ויתרה על ההגנות, המשפחה הישנה, הקרבה היא טבעית לעלמת השמש.

אבל היא נזכרת במילותיו של אריסטאי, שם במסדר הזכוכית, כשהיא למדה שיש דרכים פחות רעות לחיות את חייך. כי הקרבה היא הדבר האחרון שהתכסיסן מלמד אותנו לעשות, כאשר יש לנו את ההזדמנות להטעיה. בני העולם משקרים לנו, אומרים לנו שעלינו לשאת במסעות כבדים. התכסיסנית מראה לנו שיש דרך אחרת לעשות זאת, והגורל שלנו לא נועד למסע הכבד.

״אני מוכנה להבטיח לך את הילד הראשון שיוולד מרחמי. הבטחה עתידית כדי להבטיח את ההווה״ אומרת סיילרה, אבל נימת קולה משתנה, כאשר היא מתקשה להסתיר שהיא מדברת מעט אחרת מהרגיל. בכנות, לאחר כל מה שהגוף שלה עבר, סיילרה לא מאמינה שהגוף שלה מסוגל לשאת ילד, וכך ייתכן שהיא מסוגלת להטעות את הפיה.

META
תרמית: 12+10=22.

 

[Nextorl]

אוזניה של הפיה רוטטות, היא שומעת את הרמייה בדבריה של סיילרה. היא מעריכה זאת, את הריקוד מסביב לחוקים מבלי לעבור עליהם. אך אין זה אומר שהיא תסכים למוצר קלוקל.
"דבריך משקשקים בחוסר אמונה." היא עונה בעודכם ממשיכים לדחוף את יצירי הגפנים הרחק מן השער. "אם את מציעה עסקה שאין ביכולתך למלא את חלקך בה, מדוע שאמלא אני את חלקי?" הפיה בוחנת אותכם עם ארבע עיניה, לא מנידה עפעף למראה מאבקכם.

 

[yds]

סראף מניחה יד על כתפה של סיילרה ''ככה מתנהגים המאמינים, אבל בטח, בואי נעבוד בתנאים שלך'' היא מחטטת בחגורה שלה ושולפת את אחד הפגיונות שלה - אחד הראשונים, מהתקופה שלהיות דוהרת בראש העדר היה הרבה יותר מאשר תואר גרידא. הסכין מושטת קדימה, אצבעות מחוספסות אוחזות באזמל המנתחים המגולף, קת מלופפת בשערת חד קרן מוצגת לאחיזה בידי הפיה.

''הכוח שלי...מועט משהיה'' היא בולעת רוק, לא מיישירה מבט ''אבל לאחוז בלהב תמיד ידעתי ואדע -לחתוך ולנתח, להוציא את המוגלה או לגדוע בקו הנמק - אם תרצו בכוח הזה, הוא שלך. ואם תצליחי להגיע לכוח שהיה לי, שאני כבר לא יכולה להגיע אליו, העולם ירוויח מאורם של כדופי הרעמה''.

 

[Nextorl]

הפיה מושיטה את ידה ולוקחת את הסכין. פורמת ממנו בעדינות ובזריזות את שיערת חד הקרן הכסופה ומשיבה את הסכין לידיה של סראף. "אין לנו צורך בלהביך." היא אומרת, בוחנת את השיערה הכסופה, "אך את כוחך אקבל. יבוא יום בו אקרא לו והוא יסור לשליטתי לרגע בודד. רגע שייבחר לא על ידך, אלא על ידי. בהתאם לגחמותיי."
עם אחת מזרועותיה האחרות, הפיה פורשת את כף ידה על מצחה של סראף. שבע אצבעות ארוכות ומרובות מפרקים אוחזות בראשה כשהפיה מזמרת לחש. העולם עצמו מסתחרר סביב סראף והפיה, מתאים את מהירות סיבובו לקולה של הפיה התמירה עד שקולה נקטע והסיבוב עוצר בפתאומיות, מותיר אותכם מסוחררים ומבולבלים.
"לא." הפיה לוחשת כלא מאמינה, חיוכה מתרחב עוד ועוד כשהיא צוחקת. עם הנפת זרוע שלישית השער ממנו הגעתם מתחיל להסגר בקול של תקליט שרוט, הקצוות שלו נמשכים זה לזה מהר יותר ויותר.
"סודך שמור עמי, גבירת הסהר." היא אומרת לאחר שהיא מוודאת שהשער נסגר. הפיה לא משתהה רגע מעבר לכך ונוסקת השמיימה. קול צחוקה נישא באוויר, להק פיקסים מבולבלים מאחוריה ולאחר רגעים ספורים הם נעלמים באופק, מותירים אותכם מול צבא מבולבל שהצלחתם למנוע מלהצטרף לפלישה ליער האדום.
לא עוברות 5 שניות לפני שהצבא המתכתי פונה כאדם אחד וצועד בשורות מסודרות אל שביל בין שני עצים, מתעלם מכם לחלוטין.

ובזאת, אתם נותרים לבד בדרך הפיות. דריאדה אחת לצידכם, נס קרב ראשון בידיכם. אבל האם זהו רגע של מנוחה על זרי הדפנה? משהו אומר לכם שהשעון מתקתק, ושלא ניתן להחזיר אותו לאחור.
META
ברכותי! עליתם לדרגה 17.

 

[מרתוס]

אשקה קמה ממקומה ליד הדריאדה, מבטה עובר בין הצבא והפיה המתרחקים.
"קורבן גדול הקרבת עבור אנשים שאת לא מכירה" אומרת אשקה לסראף בלי להסתכל עליה, נימה של בושה בקולה "אם אוכל, אדאג שההמחיר לא היה לחינם"
היא מחזירה את מבטה אל הדריאדה "מה תוכלי לספר לנו על ה..יצור שהשתלט עלייך?"

 

[Nextorl]

"אני... לא יודעת." הדריאדה עונה, קולה עודנו רועד מעט. היא נראית מתאימה יותר לסביבה, פחות בולטת מכם או מצבא המתכת, אך עדיין לא מתאימה כמו הפיות. "המתכת עלתה מהקרקע. השורשים שלי ינקו מי תהום, והמתכת עלתה עליהם ראשונים. אני ושאר העצים, שאר היער, הספקנו לצרוח. לנסות להבין מה קורה, ניסינו לנתק את השורשים שלנו מהקרקע אבל לא הספקנו בזמן. ברגע שהמתכת עטפה אותם איבדנו עליהם שליטה. כשהיא הגיעה לראש, כשהיא עטפה אותנו לגמרי, איבדנו כל שליטה על הגוף שלנו." היא ממשיכה לבכות, שרף נוזל מעיניה.

"שמעתי את הפקודות שלו." היא אומרת לאחר רגע, "הולמות בראשי. בכל הגוף שלי. לצעוד אל עץ האב. להכנס לדרך הפיות. יכולתי להרגיש את המתכת עונה, משדרת את הפקודות בעצמה אל החיילים הפשוטים יותר."

 

[yds]

סראף מושכת בכתפיה באגביות, מנסה להסתיר את הרעד שעבר בגופה ''מכרתי לה צל של גוויה, שתעשה בו כרצונה, האנשים שחיים כרגע יותר חשובים לי ממה שמת וחלף''.

היא פולטת נשיפה ארוכה. וכתפיה נשמטות ''אבל תודה לך, אשקה''.

בזמן שהאחרים מתחקרים את הדריאדה, היא מתיישבת לנסות לבחון את הפצע המודלק שספגה
Meta
9+17=26 מרפא

 

[Nextorl]

סראף בוחנת את הפצע - ומגלה שהיא לא מוצאת דבר. שום דם או נקב בעור - אבל היא מסוגלת להרגיש את המתכת פועמת בתוך רגלה. הרמז היחיד הוא כלי דם מנופחים, בולטים מהרגיל. נראה שהמתכת חדרה לא דרך פצע, אלא דרך נקבוביות בעורה של סראף. היא מעולם לא התעסקה עם זיהום מהסוג הזה.

 

[העוג הברברי]

"הפקודות שלו?" הא אומרת "מי... או מה פיקד עלייך?" שואלת סיילרה, מעט מתביישת בכך שהרמייה שלה לא הצליחה, אבל שמחה שהם הצליחו לסגור את דרך הפיות לפחות זמנית. ובכל זאת, עליהם להתקדם מהר אל הניסים הבאים, היום שהפיה מתארת ושהם ראו במו עיניהם - המון יהיו בסכנה לא משנה לאן הצבא הזה יפנה.

 

[Nextorl]

"דמיאורג. המשחית מן המכונה." קולה רועד, וגופה מתלווה אליו. מעט העלים שנותרו על ענפיה נושרים על האדמה, מותירים אותה קירחת ופגיעה.