ממשיך
להנחות Mage: the Awakening מהדורה 2. החודש האחרון היה קצת מעפן מבחינת נוכחות של שחקנים, עד שאתמול סוף סוף כולם היו בסשן.
הפטיש עדיין תקוע באמצע בין חרבות רוח המזרח למיסטריום. הוא הבין ממרה שהיא הייתה מעדיפה שלא להעלות את העניין של ספרי הקסם למורגנה (שהיא המנהיגה של החצים בירושלים), אבל אם יתברר שהמיסטריום העתיקו את הסודות של החצים מהספרים, לא תהיה לה ברירה - כמו כל החצים, היא לוקחת שבועות והבטחות מאוד ברצינות.
הוא חזר למיסטריום - ספציפית לנעמי - ואמר לה שהוא הבין שמונה דפק משהו. אחרי עוד קצת דיבורים, נעמי צלצלה למונה, שהגיע לפגוש אותה ואת הפטיש אחרי כמה זמן. אחרי דברי הנימוסין, הפטיש אמר למונה שהוא מבין שהחרבות הבינו שבספרי הלחשים יש סודות שלא ראוי שהמיסטריום יראה; מונה ענה, "אהה, זה מה שאראכנה אמרה? לא יכולתי לשמוע את זה מתחת לכל הקללות". השיחה המשיכה ונהיה די ברור שלמרות שמונה ממש נעלב, הוא מוכן לבלוע את הצפרדע ולהסכים להצעה שהחרבות רצו להציע במקום - שהם יתנו למיסטריום ספרי לחשים שווי ערך במקום אלו המכילים סודות של החצים - אם החרבות יואילו בטובן להתנצל על ההתנהגות הדוחה שלהם (כלשון מונה).
הפטיש חזר (שוב) לסאנקטום של החרבות ותפס את מרה ואראכנה לשיחה. הוא אמר להן שהמיסטריום מוכנים להחליק את העניין בתמורה לפיצוי המדובר, אבל הן ענו לו שהן לא מוכנות לעבור לסדר היום על העלבון שמונה גרם להם. בירור קצת יותר מעמיק - ספציפית, אראכנה היא מסטיגוס, אז היא הטילה לחש
זכרון מושלם כדי לבדוק מה בדיוק נאמר באותו ערב - עלה שמונה באמת צעק ראשון, אראכנה אמרה לו לסתום את הפה, והדברים התדרדרו משם.
בקיצור, הפטיש הגיע למסקנה שאין פה איזו בעיה מיוחדת - רק אנשים עצבנים (מונה), ממורמרים (טאקיטוס) או בעלי אגו מנופח (אראכנה ומרה). אובד עצות, הוא מתכנן להתייעץ עם החברותא שלו איך לפתור את העניין - כמובן, מבלי לערב את מורגנה...
בינתיים (כמה ימים לאחר מכן), בזמן הריטואל, אליפאס בדיוק השתלט על הגוף של האישה שטלפנה אליו. אחרי שהוא לקח רגע להתרגל לגוף אחר (והפיל את הטלפון של האישה תוך כדי, אופס) הוא חיטט בכיסים שלה וגילה ארנק (ריק מלבד לקצת כסף), חבילת זרעים ומפתח פלדלת גנרי. הוא גילה שהוא נמצא בדירה גנרית, ומבט מהחלון הראה לו שהוא נמצא בשכונה חרדית כלשהי. אז הוא טלפן לתכריך.
בזמן שכל זה קרה, מורגנה ראתה את אליפאס קם, עולה על הגדר... וקופץ מהגג. מכיוון שליפול שבע-שמונה קומות זה לא משהו, טקשאדו (שגם כן ראה מה קורה) נקב בשמו של שו, אל האוויר, והשתמש בלחש
עיצוב כדי לחקות, פחות או יותר,
נפילת נוצה, ומנע מאליפאס להיהפך לכתם על המדרכה. אליפאס קם על רגליו ורץ לתוך הבניין בו התרחש באותה עת הריטואל.
"ובכן, אני חושבת שתפסו את אליפאס," אמרה מורגנה. היא ניסתה להטיל עליו
קללה שתגרום לשרוכי הנעליים שלו להסתבך אחד בשני, אבל הלחש לא תפס והוא הצליח להגיע לדלתות הכניסה של בית הכנסת הגדול.
לרגע הוא ניסה לפתוח אותן, ואז בקע אור לבן חזק מהעיניים והאוזניים שלו כמו גם מחרכים שהופיעו בגוף שלו, והוא פרץ אותן בלי בעיה.
גם מורגנה וגם טקשאדו רצו אחרי אליפאס, אבל מכיוון שמורגנה הייתה על הגג, לקח לה זמן להגיע למרות ה
האצה שהיא הטילה על עצמה.
בינתיים בפנים, אליפאס נכנס לאולם בו נערך הריטואל והתחיל לצעוק על הנוכחים שהם זוהמה, כופרים, עכו"מ וכו' - בעברית תנ"כית למשעי. טקשאדו ניסה לתקל אותו, אבל כשל בזה (הוא לא בדיוק הבנאדם הכי פיזי) וחטף בעיטה בגב תוך כדי. במקום זה, טקשאדו הטיל
עיצוב שוב והפך את הרצפה מתחת לאליפאס לנוזלית לרגע - מה שלכד את אליפאס במקום, אבל גרם למיני-רעידת אדמה באולם; למרבה המזל שני השומרים שערכו את הריטואל עם תכריך, חסן ומר פרידמן - מספיק מנוסים וזה לא הפריע להם להמשיך. תכריך ניסה להרביץ לאליפאס, נכשלה בזה (היא יותר בכיוון של סכינים מאשר של מכות) וחטפה בחזרה אגרוף בפנים. טקשאדו ניסה לתפוס את הידיים של אליפאס, אבל מצא את עצמו נדחף אחורנית בזלזול (לא הכי פיזי אמרנו כבר?).
אז תכריך הקיפה את אליפאס והרביצה לו בצד האחורי של הראש. כמו שהיא חשבה לעצמה, אם יהיה נזק מוחי אפשר יהיה לתקן אותו עם קסמי חיים אחר-כך.
שלושתם הלכו עוד קצת מכות, ובכוחות משותפים תכריך וטקשאדו הצליחו להכריע את אליפאס. כמובן שמורגנה הגיעה, באיחור אופנתי, בדיוק כשזה קרה.
מורגנה כבלה את אליפאס בעזרת המעיל שלו בזמן שתכריך חזרה להשתתף בריטואל וטקשאדו החליט לדחוף את אחת הגרביים שלו לפה של אליפאס.
בינתיים הריטואל הגיע לשיא, משהו שחור ומגעיל יצא מהילדים ונכנס לתרנגולות וחסן ומר פרידמן מלקו את הצווארים של העופות.
המשימה הושלמה בהצלחה!
הידד!
החברותא ניסו להבין מה קרה לאליפאס... ואז הטלפון של תכריך צלצל. זה היה, כמובן, אליפאס-בגוף-של-האישה. אחרי קצת ענייני מרגלים (תכריך פרנואידית באופן די מוצדק), חסן הלך לטפל בעניינים אחרים, טקשאדו ומר פרידמן לקחו את הגוף של אליפאס לאחד ממקומות המסתור של השומרים ותכריך הצטרפה אליהם אחרי שהיא לקחה את האוטו-גלידה והחזירה את הילדים הביתה. אליפאס פשוט לקח מונית.
כמה שעות לאחר מכן:
אליפאס נכנס לדירה ותכריך מייד הצמידה לו אקדח לרקה. "תעשה מה שאני אומרת לך ותענה על השאלות שלי או שאני אירה בך."
אחרי שתכריך וידאה שאכן מדובר באליפאס בגוף של מישהי אחרת, הם הושיבו אותה על כסא, קשרו אותה ושמו לה כיסוי עיניים, ואז אליפאס השתמש בכשפי נפש כדי לקרוא את הזכרונות שלה.
הוא גילה ששם הצללים שלה הוא ורד, שהיה לה איש קשר (יכול להיות שהוא קוסם, או ערפד, או סתם בנאדם) שסיפק לה מידע ויתדות עץ. יותר מזה, מישהו עבר על המוח של ורד והוציא משם המון מהמידע שהיה יכול לזהות אותה - השם שלה, בני המשפחה שלה וכולי וכולי. להפתעתו, היא לא ניסתה להפריע לריטואל בכלל ואפילו לא ידעה שהוא מתקיים.
לא, היא פשוט חטפה את אשתו של אליפאס.
"אוי, שיט. דבר ראשון, העניין פה היה מכוון אלי, לא לריטואל," אמר אליפאס (עדיין בגוף של ורד), "והיא גם מלאה בחורים. ונראה שהיא חטפה את סולין."
"נאחס לך," ענה טקשאדו. (בטח שמתם לב שטקשאדו הוא סוציומט לא קטן.)
לכל הפחות, הם גילו שהיא לא הסקלסטוס שהם חשבו שהריטואל יוציא מהחור שלו.
אחרי עוד כמה לחשים, החברותא גילו שהיא אוברימוס בדרגה די גבוהה (חמש נקודות בכוחות זה די הרבה) ושהנימבוס שלה מזכיר את גן עדן. יותר מזה, הם גילו שוורד מחוייבת למה שהיא עשתה ועברה את כל ההתעסקות הזו בנפש ומוח שלה מרצונה החופשי, ושמי שהטיל את הלחש הזה טשטש במידת מה את העקבות שלו. תכריך חשבה שזה אולי מבצע של השומרים, אבל אם כן, מר פרידמן לא ראה לנכון לחלוק איתה את המידע הזה.
אז אליפאס ניסה לחזור לגוף שלו... וגילה שהוא לא יכול; במקום זה, הוא נתקע בדמדומים בתדירות של mind.
ורד התחילה להתעורר, אבל זה לא קרה מהר מספיק אז טקשאדו נתן לה כמה סטירות עד שתכריך עצרה אותו. ברגע שהיא שמה לב למצבה, ורד התחילה לנסות להשתחרר מהכבלים שלה וגם התחילה להטיל קסם; למרבה המזל תכריך הצליחה לנגוד אותו.
אחרי שטקשאדו הוציא את הגרב המסריחה שלו מהפה של ורד, תכריך התחילה לתחקר אותה. נהיה ברור שלא, היא לא ידעה על הריטואל, והיא פשוט טילפנה לאליפאס כדי לסחוט אותו. אז ורד ניסתה שוב להטיל לחש, ולמזלם של כל הנוכחים בחדר תכריך שוב הצליחה לנגוד אותו בזמן, ואז להטיל עליה
שנת הצדיקים. אליפאס שוב צלל למוח של ורד וגילה שהסיבה שהיא חטפה את אשתו היא כי סולין שתתה מהבעל שלה פעם אחת יותר מידי - מה שהיא רצתה מאליפאס זה כולה שהוא ישים רצועה על אשתו הערפדית. תכריך בדקה את הזכרונות של ורד גם כן וגילתה שהיא שייכת לסולם הכסוף (אותו מסדר כמו אליפאס).
אליפאס רצה להרוג אותה ולהעמיד פנים שהם מעולם לא נתקלו בה אבל תכריך אמרה לו שזה לא מקובל. אחרי עוד קצת דין ודברים הם החליטו להעיר את ורד ולדבר איתה עוד. ברגע שהיא התעוררה היא התחילה להטיל עוד קסם, אבל מורגנה ותכריך הצליחו לשכנע אותה לא להטיל אותו.
"פעם שלישית גלידה?" שאל טקשאדו. "אולי תהרגי אותה בגלל שהיא מטומטמת, תכריך?"
מתישהו, טקשאדו יתחצף לבנאדם הלא נכון ויחטוף כדור בראש.
בכל מקרה, היה עוד נסיון למשא ומתן שלא הצליח כי ורד רצתה פיצוי על זה שסולין הביאה לזה שהבעל שלה תקוע בבית חולים ומתנדנד בין חיים למוות, אבל אליפאס לא היה מוכן ואתגר אותה לקרב קסמים, ולזה היא לא הייתה מוכנה - ספציפית, היא לא הייתה מוכנה להמתין עד שהוא יפתור את בעיית ה"אני לא יכול לחזור לגוף שלי" שלו.
אז אליפאס ממש התעצבן והחליט לתכנת מחדש את המוח שלה. הוא הצליח להתגבר על
שלושה קסמי-נגד - של תכריך, של ורד עצמה ושל מר פרידמן - ואז התחרט, ביטל את ה
תכנות הנפשי והטיל עליה
טלפתיה במקום.
פה עצרנו כי, שוב, נעשה מאוחר.
מעבר לכך, התחלתי
להנחות קווסט, גם כן באותה השיטה. הוא נמצא
כאן.
יש לי גם את החד"פ לדרקוניקון שאני צריך לסיים לכתוב, אבל לא הצלחתי להתקדם איתו בכלל.
אה, וגם הצטרפתי לקבוצה של, שוב, MtAw 2e - התכנית היא לשחק משחק של שודדי ים בקריביים במאה ה-18 ואני מצפה למשחק בכליון עיניים.
