ממשיך להנחות Mage: the Awakening מהדורה 2. לא אכחד, החודש הקודם היה מחורבן למדי, וזה בהחלט השפיע על איכות ההנחיה שלי. למזלי, למרות שארבעה מחמשת השחקנים חו"לניקים כולם קיבלו את זה בהבנה.
תכריך ממשיכה להוכיח שהיא (כמעט) היחידה בקאבאל שמסוגלת להעמיד פנים שהיא שפויה. הפעם היא תפסה את אליפאס לשיחה קצרה ונתנה לו קצת עצות איך אולי כן לשכנע את הילה להסכים להיות החניכה שלו.
במה שנעשה כבר הרגל מדכא, שוטרים דפקו על הדלת של הסאנקטום. הפעם כאב הראש היה של מורגנה - זוג השוטרים שהיא עזרה לנפרטיטי לברוח מהם עמדו בכניסה עם צו מעצר לאחת "סרה בלאקת'ורן" - הזהות האזרחית של מורגנה, שהיא קצת נפטרה ממנה אחרי שהיא הרגה את האמא המרושעת שלה וברחה מחוזי הכס. תכריך הפכה את עצמה לבלתי נראית, מורגנה הסוותה את עצמה בתור ילדה בערך בגיל של הבנות של אליפאס, הפטיש בכלל היה שם בתור הזהות האזרחית שלו - השמרטפית של הבנות, וטקשאדו פשוט יצא מהסאנקטום והלך להעביר את הזמן באיזה בית קפה. השוטרים ממש עצבנו את אליפאס וגם רצו לחטט בכל מיני דברים לא להם (כמו המעבדה של סולין, אשתו הערפדית של אליפאס) אז הוא שטף להם את המוח כדי שיחשבו שהם כבר חיפשו בבית ולא מצאו כלום. השוטרים התמרמרו והלכו להם, לא לפני שהם פלטו שהזה היה מעצר בעדיפות בגלל השב"כ.
אבל הדבר החשוב באמת הוא שבכל הסיפור הזה, כל קסם שמישהו הטיל הסתכן בפרדוקס - מה שלא אמור לקרות, בכלל לא. זה כמובן הדאיג את כולם, אז הם ניסו להבין מה גורם לזה. בהתחלה הם חשבו שהעניין נובע מהגואטיה התהומית שאליפאס תלש מהנפש שלו, אבל בדיקה העלתה שהגואטיה אמנם מזוהמת ע"י התהום, אבל הזיהום לא דולף החוצה מהצנצנת בה היא מוחזקת. מורגנה עשתה קצת חיזוי עתידות והגיעה למסקנה שהעניין לא קשור למשטרה או לחברת האבטחה שתקפה את הסאנקטום, ושאם הקאבאל לא יעשו כלום המצב אמנם לא יחמיר אבל גם לא ישתנה.
אחרי כמה הטלות ניסיוניות, הקאבאל גילו שההשפעה הזו מוכלת במעגל ברדיוס של בערך מייל מהסנקטום שלהם - ושמרכז המעגל נמצא בבית במרחק כמה דקות הליכה מהסאנקטום.
אז הם הלכו לרחרח מסביב לבית הזה וגילו שמדובר בסתם עוד בית - אמא, אבא, שני ילדים. אממה, האמא היא בת דודה של הפטיש. אחרי קצת דין ודברים הקאבאל החליטו שהפטיש פשוט יעשה שם ביקור בית בזהות האזרחית שלו וינסה להבין מה הולך שם.
אז הוא ביטל את הקסמים שהחזיקו את הזהות הקסומה שלו, החליף בגדים, ואסמה הלכה לבקר את רים הבת-דודה שלה.
תוך כדי הביקור, היא גילתה שהתאומים, מוחמד וחמודי, ממש מתוקים, אבל ממש חולניים ויותר מזה, מזוהמים על ידי התהום - ושרים ממש, ממש מגוננת עליהם. בצורה מוגזמת, אפילו.
אחרי קצת מחשבה, הקאבאל החליטו שהם רוצים לבחון את הנשמות של הילדים. אז הם עברו זמנית לדוג'ו של החצים (שנמצא מחוץ לאזור ההשפעה, שנע עם הילדים) כדי להטיל קסמים בשקט: טקשאדו העתיק את הקשר הסימפתטי של הפטיש לבני הדודים שלו (הרגשה מוזרה, להרגיש שיש לך שני בני דודים בני שש בערך ככה פתאום) ואז הטיל דרכו סימני נשמה כדאי לראות מה קורה עם הנשמה של חמודי. במקום התוצאות הרגילות, עם זאת, הוא פשוט ראה... חשיכה. שניסתה לפתות אותו ללמוד ממנה דברים. אז הוא מיד ביטל את הקסם. בדיקה עם התאום השני העלתה את אותה התוצאה.
מה נשאר לעשות? מחקר בספריה, כמובן!
הפטיש, אחרי בירור קצר עם שאר המשפחה כדי לראות אם אין עוד מישהו שסובל מהבעיה הזו במקרה (הכל טוב, למרבה המזל) החליט לראות האם יש מידע רלוונטי באת'נאיום של המיסטריום. למזלו הרב, אחת מהמיסטגוגיות הזוטרות-יחסית, נעמי, היא חברה טובה שלו, אז היה לו קל יחסית לקבל גישה.
אליפאס חיטט בספריה שלו וגילה שלו אין מידע על התופעה, אז הוא הלך לחטט בספריה של הסולם במקום.
מורגנה פשוט חיפשה בארכיון של החצים (אחד היתרונות של להיות המנהיגה של החצים בירושלים - אף אחד לא יגיד לך לא לבדוק את המסמכים המסווגים).
תכריך העדיפה לא להציף את העניין בפני השומרים ויש לה ממילא דברים אחרים לעשות, אז היא לא עשתה מחקר.
טקשאדו בהתחלה חיפש בבית-הידע של המועצה החופשית, אבל מיצה אותו די מהר ואז החליט שהוא רוצה גם כן לחפש באת'נאיום. למרות שהמיסטריום לא סובלים את המועצה החופשית (לה טקשאדו שייך) ברמת העיקרון וכנראה גם לא סובלים אותו אישית. אז הוא ותכריך ניסו להשיג פגישה עם האוצר - המנהיג המקומי של המיסטריום, ובאופן מפתיע הוא הסכים לשמוע אותם. באופן עוד יותר מפתיע, גישת "כל האמת ישר בפנים" של טקשאדו פחות או יותר עבדה - שובר-שלשלאות (האוצר) הסכים שאם סֶביל (עוד מיסטגוגית) תאשש את מה שהם אומרים, הוא יתן לטקשאדו גישה לאת'נאיום, תחת השגחה ובהנחה שטקשאדו יתרום את מה שהוא ילמד לספריה של האת'נאיום.
הפטיש מצא באת'נאיום יומן של חץ מהמאה ה-16 (בערבית קלאסית), שהזכיר תופעה דומה - ילד שהפיץ מזל רע בסביבתו. יותר מכך, הוא כתב שעד כמה שידו משגת לדעת, הילד נולד בלידת בתולין ("חיקוי מלעיג של לידתו של עיסא", לשון היומן).
אליפאס גילה ספר בשם קוקו נו שאהון, מגדיר יפני מהמאה ה-10 לפלישות תהום; בעותק שלו שהיה בספרייה של הסולם הוא מצא את בערך אותו המידע שהפטיש מצא וגם שם - "לידה ריקה".
טקשאדו גילה קודקס סיני בשם קונגבאי שואוגאו, בשני חלקים - אחד בבית-הידע ואחד באת'ניום, איזה מזל שהוא קיבל גישה לשם... הוא גילה שילדים שנולדו בלידה ריקה כזו נולדו מרסיס של התהום שהתנחל ברחם של אמא שלהם; שכפי שהקאבאל כבר ידעו, הילדים מושכים פרדוקסים כמו שדבש מושך זבובים ושהנשמות שלהם מהוות מעין חלון לתהום; ושהאם תמיד מגוננת עליהם מאוד, עד כדי להרוג או ליהרג.
מורגנה כמו מורגנה החליטה שהיא רוצה לחקור את העניין ממש טוב, אז היא שינתה את ההיסטוריה של עצמה (למשך שבוע) כך שבמקום שאימנו אותה להיות מתנקשת אימנו אותה להיות חוקרת. היה לה מזל טוב והיא מצאה הכי הרבה מידע - העותק של הקונגבאי שואוגאו שהיה בארכיון של החצים ניתן להם על ידי חץ נודד ממורשת אחוות רוח השדים שכתב בצדדי העמודים את מה שהוא למד על התמודדות עם לידות ריקות שכאלה. יתר על כן, היא מצאה דיווח שנכתב על-ידי סאיף, חכם נחוש מהמאה ה-18, שכתב שהשומרים בתקופתו, במקום להרוג ילד שנולד בלידה ריקה, חטפו אותו וביצעו בו ניתוח לנשמה - אמנם שני שומרים נהרגו, אבל הילד חי את חייו בלי שום זיהום תהומי.
אחרי דין ודברים מתוח בינם לבין עצמם - טקשאדו הציע פשוט להרוג את הילדים, מה שהכעיס את הפטיש ואת תכריך - הקאבאל החליטו לנסות להשיג יותר מידע על ניתוח-הנשמה של השומרים.
מורגנה ותכריך הלכו לדבר עם מר פרידמן, המורה של תכריך מהשומרים, כדי לראות מה יש בתורה שבעל-פה של השומרים. לשם שינוי מורגנה תפסה רמז חברתי והבינה שמה שיש הוא לא לאזניה, אז היא עזבה את מקום הפגישה. מר פרידמן הסביר לתכריך ששני השומרים שנהרגו תוך כדי הריטואל לא נהרגו בגלל דרישה של הריטואל, אלא כי סלסטוס ניסה לעצור את הטקס והם מסרו את נפשותיהם כדי למנוע זאת. בסופו של דבר מר פרידמן הסכים למסור לתכריך מידע על ניתוח-הנשמה אם היא תיתן לו מודיעין טוב לגבי קיומם של סלסטי שיש להם עניין בלידה הריקה דהיום.
טקשאדו החליט לברר עם החצים האם סאיף השאיר, במקרה, רוח רפאים אחריו. אממה, רוב החצים לא כל כך אוהבים אותו בגלל שהוא הלבין את פניה של קוסמת אחרת בפרהסיה. למרות זאת, שיר - החץ שמשמשת בתור ההיסטוריונית הלא רשמית של החצים בירושלים - הסכימה להיפגש איתו. היא אמנם הקשיבה לו כשהוא סיפר (שוב) את כל האמת, ישר בפנים, אבל להבדיל משובר-שלשלאות היא לא התרשמה. היא אמרה לו שהוא גם חסר כבוד וגם מהמועצה החופשית, ושהיא לא מאמינה לו בשיט. היא דרשה ממנו שיוכיח לה שהוא בעל כבוד לפני שהיא בכלל תסכים לעזור לו. בהתחלה הוא הציע לה את ספר הלחשים שלו, אבל זה רק גרם לה להיאנח בתסכול. אז הוא החליט ללכת לתקן את מערכת היחסים שלו עם אבא שלו במקום.
זה... לא כל כך עבד. בעיקר בגלל שאבא שלו סובל מדיכאון וזה לא משהו שאפשר לרפא ברגע. אחרי שיחה עם מורגנה, הוא חזר לשיר והתוודה על כל העניין העקום עם קאראסו - איך שהוא נשבע לשמור סוד, הפר את השבועה וחטף על זה. זה ריצה אותה מספיק והיא אמרה לו שהיא תברר, ושאם היא תמצא משהו היא תיידע את מורגנה.
הפטיש הלך לברר עוד באת'נאיום, וגם ביקש מחברתו נעמי לעזור - הם לא מצאו שום דבר על ניתוח-הנשמה, אבל כן גילו את התאריך והמקום בו טוויל, שומר שהיה מקורב לסאיף, מת.
אחרון חביב, אליפאס החליט ללכת לברר עם מאסטר המוות של הסולם - קוסם בשם ג'ין. אממה ג'ין שייך לסיעה בסולם שלוקחת את הוראת היהלום ("הערים הם אומה אחת") יותר מדי ברצינות וחושבת שגם חוזים, סלסטי, מגרשים וקוצרים נכללים בזה, אז הוא מנודה פוליטית. ג'ין עצמו לא ידע כלום, אבל הוא קישר את אליפאס עם קוסמת אחרת שאולי תדע. הקוסמת הזו (לא דמות חשודה בכלל, ממש לא, רק עטופה מכף רגל ועד ראש בסחבות ולא נחמדה במיוחד) דרשה שירות מאליפאס בתמורה למידע - היא רוצה שהוא ישפיל את ידידיה, המבשר של הקונסיליום...
פה סיימנו. לשם שינוי רק דמות אחת (הפטיש) סבלה. לשאר הייתה מנוחה. איזה כיף.
מעבר לכך, אני בשלבים מתקדמים של כתיבת חד"פ באותה השיטה לצורך הרצה בדרקוניקון ומתקרב בצעדי ענק להרצות ניסיון.
