מאפיה ונילה: אף אחד אינו בן אלמוות [המשחק נגמר, ניצחון לעיר]

[ODDin]

לא לחלוטין. פסקי עלה עלי כבר ביום השני בטיעון נפלא שאף אחד מכם לא הבין עד כמה הוא נפלא.
מה שכן, המשחק היה שבור זוועתית לטובת העיר.

 

[PeskyTiger]

Can it be oddin killin tiam naw?
Yes it can!

 

[Anthrax]

מזל טוב עיר

 

[Schrecklich]

אני מאוד סקרן לדעת איזה טיעון זה, אגב.

 

[Ashardalon]

היה מכות רצח אחשלו!

מגניב ביותר, וכעת נעבור להתעללות באיש הכת עם כתם הקקי על הפנים

*****

שני אנשי הכת הנותרים התגנבו לעבר אחד השומרים, לקחו את נשקו ווהכו אותו מכות נמרצות בגב.

"כן! כן!!! עוד! למטה! שם! כן!!!"

השומר, שניצל את ההזדמנות כדי לתפוס את המפתח שנפל לו לביוב, צרח בקול גדול כשהלה שב ועלה מן המתים.

"מצוין!"

אנשי הכת, שראו שהשומר התעלף, מיהרו להיכנס בשקט לאל גאוצ'ו המקומי, והזמינו סינטה.

המלצר שהביא אנשי הכת את הסינטה, ראה שלאחד מהם יש כתם קקי על הפנים.

"מה, אודין? אתה איש כת?"

"כן, מה חשבת לעצמך? חתיכת אידיוט."

המלצר שלף אקדח וירה באודין. איש הכת האחר נעלם בינתיים. אודין זחל, פצוע קלות בראשו, לעבר בית המושל לשעבר לשעבר לשעבר, אדון הצבועים, קופילללללל. ל. ללללל. לללללללל. ל.

אודין נכנס בשקט לתוך הבית, שהיה מואר באור ניאון קלוש. בפינה נח זר נבול לזכר רובוט הקוביה ההונגרית והטושים של פלאפי, ומכלאת הצבועים הייתה ריקה ופרוצה.
אודין עבר בשקט ליד המכלאה, התבונן בעצב בזר הנבול ונכנס לתוך הבית עצמו.
שלד תלוי בצורת איש-צבוע היה שם, ואודין לא בזבז זמן והתחיל לחטט בו, במטרה למצוא את סם הרפואה הנדיר שהיה שם.

ואז הגזוזטרה הרביצה לו.

"לעאזאזל! הוא אפילו לא נפגע!"

אודין קם בחיוך, מסתיר מאחורי גבו את לוכד הגזוזטרות FG402, והתקדם בשקט לעבר ארונות הבגדים, במטרה לחבוש את פצעיו.

לפתע, רוח רפאים חצתה את החדר בעייפות.

"היי, אודין."

"קופיל? זה אתה?"

"כן."

"מה אתה עושה כאן?"

"רציתי לראות איך אשאר מוציא מאיזון את רעיון המאפיה בקלות."

"אתה לא אמור לרדוף את הבית במקרה?"

"אה, כן."

ואז קופיל הרג אותו.

*****

אודין חוסל ע"י הרוח של קופיללל! ל! ללללללל! לללללללללל! הוא היה המכשף של הכת!

לילה יורד על העיירה.

 

[Ashardalon]

היה מכות רצח אחשלו!

מגניב ביותר, וכעת נעבור להתעללות באיש הכת עם כתם הקקי על הפנים

*****

שני אנשי הכת הנותרים התגנבו לעבר אחד השומרים, לקחו את נשקו ווהכו אותו מכות נמרצות בגב.

"כן! כן!!! עוד! למטה! שם! כן!!!"

השומר, שניצל את ההזדמנות כדי לתפוס את המפתח שנפל לו לביוב, צרח בקול גדול כשהלה שב ועלה מן המתים.

"מצוין!"

אנשי הכת, שראו שהשומר התעלף, מיהרו להיכנס בשקט לאל גאוצ'ו המקומי, והזמינו סינטה.

המלצר שהביא אנשי הכת את הסינטה, ראה שלאחד מהם יש כתם קקי על הפנים.

"מה, אודין? אתה איש כת?"

"כן, מה חשבת לעצמך? חתיכת אידיוט."

המלצר שלף אקדח וירה באודין. איש הכת האחר נעלם בינתיים. אודין זחל, פצוע קלות בראשו, לעבר בית המושל לשעבר לשעבר לשעבר, אדון הצבועים, קופילללללל. ל. ללללל. לללללללל. ל.

אודין נכנס בשקט לתוך הבית, שהיה מואר באור ניאון קלוש. בפינה נח זר נבול לזכר רובוט הקוביה ההונגרית והטושים של פלאפי, ומכלאת הצבועים הייתה ריקה ופרוצה.
אודין עבר בשקט ליד המכלאה, התבונן בעצב בזר הנבול ונכנס לתוך הבית עצמו.
שלד תלוי בצורת איש-צבוע היה שם, ואודין לא בזבז זמן והתחיל לחטט בו, במטרה למצוא את סם הרפואה הנדיר שהיה שם.

ואז הגזוזטרה הרביצה לו.

"לעאזאזל! הוא אפילו לא נפגע!"

אודין קם בחיוך, מסתיר מאחורי גבו את לוכד הגזוזטרות FG402, והתקדם בשקט לעבר ארונות הבגדים, במטרה לחבוש את פצעיו.

לפתע, רוח רפאים חצתה את החדר בעייפות.

"היי, אודין."

"קופיל? זה אתה?"

"כן."

"מה אתה עושה כאן?"

"רציתי לראות איך אשאר מוציא מאיזון את רעיון המאפיה בקלות."

"אתה לא אמור לרדוף את הבית במקרה?"

"אה, כן."

ואז קופיל הרג אותו.

*****

אודין חוסל ע"י הרוח של קופיללל! ל! ללללללל! לללללללללל! הוא היה המכשף של הכת!

לילה יורד על העיירה.

 

[ODDin]

מאפיונר שני: אתה יודע, אם נמאס לך תגיד שנמאס לך וזהו. ואם לא אז יאללה.
כדאי לסיים את המשחק, לפחות כדי לאפשר דיון שלאחר משחק.

 

[Shadow123]

אודין, הפעם אנחנו אלה שמעכבים. לוקח לנו קצת זמן להחליט. עוד ממש מעט נשלח לאשאר על מי אנחנו מגנים.

 

[Ashardalon]

אין הודעות בלילה, בבקשה.

 

[Ashardalon]

וואי... גדול ביותר. איזה לילה.



*****

הלילה היה קודר מאוד. הכוכבים לא נצנצו, והלבנה נעלמה מעל לחשרת עבים שחורים שהמטירו גשם זלעפות. הגשם הפסיק בחצות בדיוק.

אילו יכלו האנשים לראות את הנסתר מהם, היו בוודאי משפשפים את עיניהם בתימהון למראה צל שחור החומק בזוויות הבתים, מזנק מעל קירות ומתגנב לקסרקטיני המשמר העזובים.

שני השומרים שלנו, האחרונים בעיירה, ישבו להם גלמודים מול פח שעליו הונחו זרדים רבים, ונשרפו באש. כל השומרים האחרים עזבו או מתו. הכת חיסלה אותם. אבל הם חיסלו אותה בחזרה. משלושים אנשי כת נוראיים, נותרו 3, ומהם נותר אחד בודד, שאותו הם יחסלו במהרה. הם היו בטוחים בנצחונם.
ואז זה קרה. מהיר כתמיד, איש הכת השלישי, לבוש כמתנקש אימתני, זינק מאחוריהם, כשהוא שולף סכין קטנה בידו האחת, ומשסף במהירות את גרונו של אחד השומרים.

השומר השני, לוחם אדיר בעצמו, קם עם שריונו ומגנו, כשהוא מתגלגל על הקרקע עם החנית שלו ומנסה לכוון אותה אל גופו, כרומח. המתנקש לא חשש מכך, הטיל את גופו קדימה בתנופה עזה, שלף את חרבו הארוכה והמעוקלת, וקטע בהינף בודד שלה את חניתו של זה. השומר שנותר בחיים לא היסס ושלף את חרבו גם הוא, בטוח ביעילותו.

"העיירה לא תסבול בגללך, רוצח מתועב!"

הלה רק צחק בפניו. הוא המשיך להכות במכות נמרצות את השומר, חושף אותו לחורים מופרכים בהגנתו, ומאלץ אותו לפרוץ עם חרבו המגושמת והכבדה קדימה. החרב הארוכה והמעוקלת קטעה במלוא אורכה את האוויר, והשומר שנותר בחיים התגלגל מאוחרי שולחן, ששימש לו כמחסה מאולתר. המתנקש צחק, וקטע את השולחן לשניים, מנפץ את חרבו של השומר, כאשר הוא נדהם ומפוחד.

"אני נכנע."

המתנקש צחק, והחדיר את להב חרבו ללבבו של השומר הטיפש.

השומר השני מת מיד. המתנקש סקר את סביבותיו, וראה שהשומר המת מפרפר. הוא צעד לעברו וקטע את ראשו בהינף חרב. אז, הוא ראה את זה. פיסת צבע כתום על חזהו של השומר המת הראשון. המתנקש מישש את בגדו של המת, בלי לחשוש כלל מהדם, ומצא כי הוא צבוע. והרי, מי ירצה להתחזות לאיש משמר?

"לעאזאזל! בפעם הבאה לא תחמוק מפני!"

המתנקש עזב את המתחזה ואת השומר השני, לאחר שבדק כי השני היה באמת שומר.

בינתיים בחלק אחר של העיר, נכנס ראש המשמר לסמטה אפלה וטחובה כדי לחפש את איש הכת, שמודיעין הוביל אותו למקום מחבואו הנ"ל. הוא היה בטוח שמה שעשה היה נכון. לפחות עכשיו, שומר אחד יישאר בחיים ויוכל להילחם באיש הכת, כאשר זה יצוץ. אבל, לא היו סימנים לאיש הכת. השומר החל להזיע מרוב פחד. הוא תפס את האזרח הראשון שראה, ולחש לו כמה מילים בבהילות.

"חייבים למצוא את השומר ואת האזרח שהשארתי בקסרקטינים!"

כאשר רצו לפתוח את הדלת בבוקר, מצאו שני האזרחים הנותרים בלוויית מפקד המשמר את קומת הכניסה הרוסה וחרבה. הם טיפסו בשקט למעלה, ולא שמעו קולות של קרב. הם פתחו את הדלת וגילו לתדהמתם ולזעזועם הרב - כי טיאנג'יי ופסקי טייגר שכבו מתים, כאשר טיאנג'יי כרות ראש ופסקי טייגר מרוטש בחזהו כאילו חתול תקפו. לא היה זכר למתנקש, פרט למעי דגים על הרצפה, דם רב ואדרת שחורה שרוטשה באמצעה. מבעד לחלון נשב האוויר הקריר, הערפילי.

יום עולה על העיירה.

*****
פסקי טייגר נרצח! הוא היה השומר!
טיאנג'יי נרצח! הוא היה אזרח פשוט!

יום עולה על העיירה המזוויעה. סוד נוראי התחולל בה באותו הלילה.

 

[Shadow123]

מה זה מה זה מה זה פה?!?
מה פתאום שני אנשים מתים?!?

 

[PeskyTiger]

הוא הוציא action point?

Bahgotown

 

[Shadow123]

טוב, אין לי מה להגיד.
מצביע: וויו.

דג לא היה חשוד בכלל בכל המשחק, לעומת וויו, עומרי לשעבר, שהיה בראש רשימת החשודים הרבה זמן.

 

[Schrecklich]

טוב, זה משונה מאוד, לא הבנתי את הקטע. לא כל כך הוגן אם תשאלו אותי, נשארנו שלושה מול מאפיה אחד. אם היינו ארבעה לאחד היינו מנצחים בכל מקרה. יאללה שיהיה מצביע:ויוו.

 

[Shadow123]

אה, וגם אודין הצביע לדג [ולא לויוו] והוא היה מאפיונר, וזה או דג או ויוו.
בנוסף, אודין הגן לאורך המשחק על וויו וגארל בכל מני נקודות, במיוחד על ויוו.
דג, כל מה שאתה צריך לעשות זה להצביע לויוו, וזה סגור.

 

[T_N_J]

אמרתי לכם שהייתי איש פשוט.
איך לעזאזל נרצחו שני אנשים באותו הלילה?
אשרדאלון, יש לי הרגשה שבגלל שהמשחק היה שבור לטובת העיר, שברת אותו בחזרה לטובת המאפיה. אני לא בטוח אם זה לא הוציא אותו שוב מאיזון, אבל יש לקוות שזה היה צעד חכם.

יאללה עיר!

 

[Shadow123]

זה משאיר אותנו במצב שאם אנחנו טועים בלינץ הזה 50% הפסדנו 50% ניצחנו [בגלל שאם אני אצליח להגן על הבן-אדם הנכון [או אני או שרקליך], נהיה 2 ידועים על 1, ולכן ננצח], ואם אנחנו צודקים ניצחנו.

 

[Ashardalon]

הוא הוציא action point?

Bahgotown

לא, לא. ממש לא. הרעיון היה אחר: אסביר אותו כשהכל ייגמר.

העניין היה בזה שרציתי שהימים האחרונים יהיו ימי כסאח. עם הרבה פואנטה. ועם שבירת כלים משני הצדדים. והעניין היה כזה שהצריך חשיבה: אם השומרים מסוגלים לשמור על עצמם אחרי שהכומר מת, צריך לתת נקודת איזון לטובת הכת. למרות שזה נראה צעד מפוצץ, אני חושב שלא הוצאתי מאיזון כללי את המשחק. הרבה מהאיזון יצא, אבל המשחק [יחסית למשחקי המאפיה שראיתי בפורום חוץ משל הנרוביאן ושל אודין] היה מאוזן עדיין.

כיף.

 

[ODDin]

שכחת את "יחסית למשחק של פסקי". המשחק שלי, אגב, היה מאוזן בערך כמו חרב פלסטיק. המשחק הזה לא היה מאוזן בשיט, אם כי קשה מאוד לשפוט מה קורה כשהמאפיה מקבלת הריגה שניה ארבעה ימים לתוך המשחק בלי לדעת את זה מראש.
באופן כללי, עד שאתם לא מקבלים נסיון רב למדי בתכנון סטאפים של מאפיה, תריצו סטאפים פתוחים בלבד (דהיינו, כל התפקידים האפשריים ואפשרויות הסידור ידועים מראש ולא משתנים), ותדברו על הסטאפ המתוכנן מראש כך שנגיע להסכמה שהוא באמת מאוזן.

 

[דג]

מצביע: ויוו