"טבחית טובה צריכה להיות בשני מקומות", היא אומרת, "אני סומכת מספיק על הטבחים שלי כדי להשאיר אותם מעט זמן לבד, וכדאי לבדוק שגם המלצרים עובדים טוב. כן, הרבה סמכויות יש לטבחית הראשית, והעבודה שלה רבה. אבל גם מספקת", היא מחייכת.
כתר רקוב - עץ משחק (מו"ד 4, 4/4)
- מחבר/ת הנושא rui
- תאריך התחלה
נושא
תקצירי עלילה (א')
(ב')
(ג')
(ד')
הנפשות הפועלות (א')
(ב')
(ג')
(ד')
(ה')
(ו')
עץ ההרשמה
מידע על ת'נדיאן
קאס מהנהן, ממשיך לאכול.
"ולחייך, השגרירה ג'יזל. מי ייתן ויחסנו עם וילאס ימשיכו לשגשג" אומר הקטור ומרים גם הוא כוס, מכבד את השגרירה באותה מחווה.
"טוב לשמוע אזרח ארוות'י אומר זאת, ועוד מדרג רב מעלה כמוך" היא נאנחת במעט הקלה. "בזמנים מתוחים כאלו, עלינו לעשות כל מה שאפשר כדי לשמר את השלום, הלא כך?"
"שלום הוא הדבר החשוב ביותר לקיומה של אומה. זו דעתי האישית לפחות" אומר הקטור, משחק במשחק הקטן שלה. "ביתי, הגבעות המגורשות, בשלום כבר מספר רב של שנים ואני יכול להגיד שהמקום משגשג זמן רב".
בין השיחות והריקודים, אילידיה ממשיכה להסתובב באולם, עד שלפתע היא נתקלת בגמדה שחורת שיער.
"סליחה סליחה, גבירתי", היא אומרת בהתנצלות, קדה קידה עמוקה, "בלי כוונה, הא? כזאת מגושמת היום", היא ממלמלת לעצמה, "מקווה שלא הרסתי יותר מדי", היא בוחנת את בגדיה של אילידיה, מחפשת כתמי אוכל ושתייה שאולי נגרמו לה.
"סליחה סליחה, גבירתי", היא אומרת בהתנצלות, קדה קידה עמוקה, "בלי כוונה, הא? כזאת מגושמת היום", היא ממלמלת לעצמה, "מקווה שלא הרסתי יותר מדי", היא בוחנת את בגדיה של אילידיה, מחפשת כתמי אוכל ושתייה שאולי נגרמו לה.
היא מהנהנת בהסכמה.
"לא ידעתי שאתה מהגבעות... אולי זה מה שנותן לך פרספקטיבה חיצונית כל כך חיונית" השגרירה מתרשמת. "אם כי בוודאי תסכים איתי ששלום חם עדיף מאשר שלום קר, הדומה יותר להפסקת אש - כמו זה השורר בין גמדי ההרים לאחיהם".
"קשה לבחון את ההבדל בין שלום חם לשלום קר. לפעמים מראה יכול להטעות ומה שקורה בהיכלי האצולה אינו בהכרח משקף את האמת. אך כן, אני מסכים. אומות אשר התחברו בהסכם שלום ותמיכה חזקות כפליים משהיו לפני זאת".
"האצולה משחקת את תפקידה, לטוב ולרע. שמועת חצר שקרית שמתגלגלת למקום הלא נכון יכולה לשכנע לורד לצאת למאבק לא צודק, גם אם האנשים עצמם מעולם לא רצו מלחמה - ומעטים חפצים בה, כמובן" היא לוגמת מעט מהיין. "וברוח הכבוד שאני רוחשת לך - האם אוכל להיות כנה, סר הקטור?"
"איני רואה סיבה שלא" אומר הקטור, מנסה לבחון מה הכיוון אליו השגרירה תלך עם הטענה הזו.
"שמועות פורשות כנפיים במהירות בהילכים כאלו, וביתר שאת בקריאת-כתר. עיר שבה כל אחד יודע משהו, גם אם הוא הדבר הקטן ביותר" ג'יזל מניחה את כוס היין שלה על השולחן לצידה, התכשיט המיוחד על ידה נוצץ לרגע באור הלפידים. "ואותם דיבורים על חקירה המתנהלת עכשיו - ובכן, ישנם גורמים בממלכה המעוניינים להפנות את האצבע לעבר מקומות מסויימים. מקומות לא בריאים לקשר בין הממלכה והדוכסות" היא מסבירה בפירוט. "ישנם גורמים בממשל ששותפים לדאגה שלי. הם יודעים שהשלום יקר מפז ושביר מזכוכית. מילה טובה מסוכני הכתר האחראים על החקירה - צפירת הרגעה כזו או אחרת - תסייע לשמור על הדבר החשוב לנו מכל".
"בעוד דאגתך לקשר בין האומות מצוי במקום הנכון, אני בטוח וסבור בכל ליבי שלו ואין דבר שגוי שעשיתם, לא יהיה כל רע בתהליך. לו וייפנו אצבעות מאשימות ללא הראיות ההולמות, החקירה שגויה מלכתחילה ויש לעצור אותה מיידית. האם לא כך הדבר?" שואל הקטור, אינו מוכן לקבל את הצעתה של השגרירה שכן הדבר בבירור חשוד.
קרביל נאנח כשחצי האלפית מסיימת את דבריה, לפני שהוא עונה: "מה שאת כנראה לא יודעת זה שהמפקדים שלנו תופסים בצורה שונה את מטרות הלחימה. בעוד הריבון דוחף לחיסול מוחלט של האיום, סר היירוזאוג מעוניין בנסיגה שלהם בלבד, בטענה שהפלישה הנוכחית שונה משמעותית מנחשולים קודמים וצריך ללמוד אותה. אני שמעתי מספיק ויכוחים לאורך החזית בשאלה מי מהם צודק מכדי להשתתף בעוד אחד עכשיו, כשאני נמצא בנשף, ויכול לנצל את הזמן הזה כדי לצפות בניקולט בשמלת נשף מהפנטת ואף להזמין אותה לרקוד כשהיא תוכל להתפנות מחובתה עבורי." מבטו של קרביל שוב נודד לעבר גבירת החצר וכשהוא רואה שהיא עדיין עסוקה הוא ממשיך לשבת במקומו וממשיך בדבריו, "בשורה התחתונה, אני סומך על המפקד שלי שידע מה הדבר הנכון לעשות וההיסטוריה של הנחשול האחרון מוכיחה שהריבון יודע מה הוא עושה, אז אני בספק שתצליחי לשכנע אותי במשהו אחר. מצד שני, אני ראיתי בעיניים שלי את ההשפעה של סר היירוזאוג על הלחימה ובטוח שהמצב בחזית טוב יותר בזכותו, אז אני לא מאמין בכל השמועות הנוגעות אליו. בייחוד בטענה המוזרה והמפתיעה ההיא ששמעתי מאביר מעמקים ותיק, שיש לסר היירוזאוג מה להרוויח כשהאיום חזק והרבה להפסיד אם האיום יוסר ולכן הוא מתאמץ לשמור על האיום." קרביל מהסס לרגע אם להמשיך לפני שהוא מחליט לעצור בדבריו כאן ולראות מה אבירת המעמקים חושבת על מה שהוא אמר.
״הדוכסות לא עשתה דבר״ היא מבטיחה, ״אך בעולמנו - רק לעיתים רחוקות יש קשר בין האמת למתרחש בשטח. איני מבקשת שתפיץ שמועות אקראיות במשתה מסוג זה״ היא מחווה מסביב, מחייכת בהומור מסוים לסיטואציה. ״אך אם השיח בחצר נכון - אתה מועד להיפגש עם הריבון בעצמו. הוא, בתור מפקד הצבא, מחזיק בגישה הגנתית מאוד באשר ׳לאיום׳ הנשקף מהדוכסות״ היא עוצרת לרגע.
״אני מעריכה ומכבדת את הריבון ואת דאגתו הכנה לממלכת ארוות׳״ הוא שומע את ההדגשה בקולה, כמה חשוב היה לה לומר זאת כדי שדבריה לא יתפרשו כתקיפה נגד לורד הסאר. ״ובאותה נשימה - ראוי להדגיש בפניו את החשיבות בשימור היחסים הללו. לא יהיה נבון משום צד לנקוט במהלך שיסכן אותם, קל וחומר כשמדובר במידע לא מבוסס״.
"אשקול זאת כאשר אפגש עם ריבון הברק בשטח" אומר הקטור וקד לשגרירה. "אני מקווה שהערב הזה ימשיך לנעום לרוחך" הוא אומר ומתרחק, מבין את רעיונה של השגרירה אך בספק שהוא ייבצע זאת. אם כי, הדבר יכול להביא לשלום ובכך להציל חיים. קשה לדעת.
״אני מודה לך״ היא לוקחת בידה את כוס היין ומרימה אותה בשנית. ״לחייך, סר הקטור. אני מאחלת לך ערב מקסים״ היא פוסעת הרחק משם, חוזרת בקלילות למעגל החברתי שהקיף אותה לפני כן.
היא רואה כתם בתחתית השמלה, אבל הוא קצת יותר מידי יבש בשביל להתרחש ברגע הזה. "כן... זו לא אשמתך, זו אני שמעדה מקודם מהשמלה הזו" מודה אילידיה "לפחות זה בתחתית, בקושי רואים את זה" היא מרגיעה את הגמדה ולא נראה שאכפת לה במיוחד מזה שהם נתקלו זו בזו.
אילידיה שותקת מעט לאחר מה שהוא אומר. "זו טענה... מסוכנת" אומרת אילידיה היא אומרת בדאגה "אני מאמינה במפקד שלי, כפי שאתה מאמין בשלך. אבל אני בטוחה שתומכים של העוצר המלכה יגידו גם כן שזה רצון של הריבון להילחם כדי לשמור את הכוח שלו במועצה. על זה דיברו אנשים כשהם אמרו שהיירוזאוג לא היה אמור להיכנס למועצה מלכתחילה, על העובדה שפוליטיקה משחיתה" אומרת חצי האלפית, ואז לוקחת לגימה מכוס מים שלצידה "אבל אין בזה יותר מחששות של אלו שרגלם מעולם לא דרכה בשדה קרב, אם תשאל אותי. מההיכרות שלי עם היירוזאוג ומהשמועות על הריבון, שניהם ראו די והותר מוות- ואף אחד מהם לא רודף מלחמה- זוהי אולי דרכם של הדרך של וילר סטיורנה או של הלועט..." אילידיה נמנעת אקטיבית מלשלוח את מבטה לסא-אאגה "...אבל בעבורנו, המלחמה היא מוות, היא טרגדיה וכאב, והיא לא משהו שאף אחד שעבר כל כך הרבה קרבות ירצה- לא משנה כמה רווח פוליטי ייתקבל מכך" אומרת חצי האלפית בסיכום.
"לא לא, זה לא בסדר", היא מחווה בידה סימן לאחד המלצרים, והוא ניגש מיד עם מטלית לחה. היא לוקחת אותה ממנו ומסלקת אותו משם.
"לא מכובד להסתובב ככה בנשף כזה", היא תוחבת לידה של אילידיה את המטלית, "כן, לאנשים כאן יש עיניים חדות, והן רואות הכל, הא? לא טוב בכלל, במיוחד לגבירה כמוך".
"גבירה! ככה עוד לא קראו לי" צוחקת אילידיה "אני חיילת, לא אשת אצולה. המקום כולו זר לי. את לעומת זאת, נראה שכבר התרגלת" אומרת חצי האלפית בחיוך, מהנהנת הנהון קל כשהיא לוקחת את המטלית ומתחילה לנקות את השמלה שלה.
"השם שלי הוא אילידיה, ואיך אני יכולה לקרוא לך?" היא שואלת.
"טיי-טיי, היא קדה שוב, הפעם קידה קלה יותר.
"הטבחית הראשית. תענוג לפגוש אותך כאן, הגבירה אילידיה".
"הטבחית הראשית. תענוג לפגוש אותך כאן, הגבירה אילידיה".
